הכנסת השלוש-עשרה.

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 84

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. כד' בחשון תשנ"ד, 3.11.93, שעה 00;11

נכהו ;

חברי הוועדה; צ' הנגבי-היו"ר

שי אביטל

א' יחזקאל

ג י פת

מוזמנים; חה"כ ד' איציק

חח"כ ח' מירום

ע' לחבי - לשכה משפטית, משרד התחבורה

אי לחמן - מתכננת תחבורח, משרד התחבורה

בי רובין- משרד המשפטים

י' סלומון-מרכז השלטון המקומי

אי גלר-צבן - מנכ"ל המועצה לצרכנות

עי איסרוב - הרשות להגנת הצרכן

עי שמיר - עוזרת היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה

צי ענבר

מזכירת הו ועדה; לי ירון

קצרנ ית; טי רם

סדר היום;

1. חוק לתיקון פקודת התעבורה (כרטיס הניח ארצי), התשנ"ב-1992,

הצעת חוק של חבר הכנסת חי מירוס.

2. חוק לפיקוח על תעריפי חניה בחניונים לרכב, התשנ"ג-1993,

הצעת חוק של חברת חכנסת ד' איציק.



1 . חוק לתיקון פקודת התעבורה (כרמים חניה ארצי)

התשנ"ב-1992, הצעת חוק של חבר הכנסת ח' מירום

על סדר היום מונחת הצעת חוק של חבר הכנסת ח' מירום,

לתיקון פקודת התעבורה (מסי 32) (הסדר חניה ארצי).

ח' מירום;

אנו עוסקים בהכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, כלומר

ישנו כאן כבר מעשה חקיקה. מונה בפניכם נוסח הצעת החוק שעברה

בקריאה ראשונה וברצוני- להעיר הערה שחשוב שהיועץ המשפטי- של

הוועדה ישמע אותה .

חסר לי- המונה הסדר הניה ארצי אחיד. המילה אהיד נראית

בעיניי מהותית וחשובה לנושא שאליו התכוונתי, ואס היא אינה

מופיעה, קיימת אפשרות שיופיעו עשריס כרטיסיס בצבע שונה, כחלק

ממה שקרוי כרטיס הניה ארצי, המופק על-ידי ההברה למשק וכלכלה. כל

הסוגיה התעוררה סביב הצורך ביצירת כרטיס אחיד. כאשר שמעתי את

הפרשנות של היועץ המשפטי לוועדה, לא שוכנעתי שאפשר לשמוט מילה

זו, ועל כן אני מבקש שהיא תוסף.

כמו כן ,בסעיף 70 סעיף קטן (ב) , כתוב: "לענין סעיף זה,

"הסדר חניה ארצי" - כרטיס החניה הארצי המופק על-ידי החברה למשק

וכלכלה של השלטון המקומי על-פי הסדר עס רוב הרשויות המקומיות".

הנוסח אינו מתאיס מבחינת החקיקה. איני בטוח שאני מעונין שייאמר

כרטיס ההניה, אלא שגס פה ייאמר הסדר חניה, מאחר שאיני מעונין

להשאר צמוד לכרטיס. יתכן שבעתיד יהיו הסדרים דיגיטליים ומדחניים

במקוס כרטיסיס, אשר מקליס על האזרח. אני מבקש מן היועץ המשפטי

לנסח כאן ניסוח מתקן .

את יתר הנימוקיס נימקתי לקראת הקריאה הטרומית והראשונה,

בוועדת הכלכלה ובמליאה, ואני יוצא מנקודת הנחה שכל המשתתפיס

בישיבה כבר מכיריס את הסוגיה. הכנסת הביעה את דעתה שברצונה

לחוקק את ההוק ואנו שואליס את עצמנו כיצד לעשות זאת בצורה

היע ילה בי ותר .

צ' ענבר;

אין לי התנגדות שבסעיף קטן (א) יהיה כתוב בסופו: על-פי

הסדר חניה ארצי. בהגדרה עצמה המונח הסדר חניה ארצי ישאר, מאחר

שבסעיף קטן (א) קובעים את העקרון שהסדר חניה ארצי צריך להיות

אהיד. בסעיף קטן (ב) רק מגדיריס מהו הסדר חניה. בהגדרה הקיימת

מדובר בדבר שהוא כבר ידוע, שהרי כתוב בסיפה; "או כל הסדר

כאמור" .

ח' מירום;

היה צריך להכתב "הסדר אחר כאמור".

צ י ענבר;

"על-פי הסדר עס רוב הרשויות המקומיות או כל

הסדר אחר שיבוא במקומו", כלומר למחוק את המילה כאמור.



ע' להבי ;

כל הסדר אחר יכול להיות גם הסדר של הרשות המקומית, כלומר

בכרטיס חניה של הרשות המקומית.

של הרשות המקומית זה בסעיף קטן (א): "או על-פי הסדר חניה

הנהוג בתהום הרשות המקומית".

ב' רובין;

אם כותבים בסעיף קטן (א) את המילה או, זה לא מחייב את

הרשות המקומית להזקק להסדרים, אך אם כותבים במקום זה ו-, היא

תהיה חייבת להזקק להסדרים.

י י סלומון ;

מטרת הצעת החוק היתה למנוע מצב של בלבול וטרטור של תושבים

במעבר מרשות לרשות, על מנת שלא יהיה צורך להשתמש בכרטיסים

שונים. לפני למעלה מחצי שנה נתנו לכך פתרון על-ידי הפקת כרטיס

חניה ארצי שמוכר על-ידי כל הרשויות שיש בהן חניה מוסדרת, למעט

בני-ברק. בבני-ברק קיים הוזה עם ספק מדהנים וכמובן שאיננו

מוותרים על ההסדר עימה.

אני מבין מדברי הבר הכנסת מירוס, שברצונו להבטיח שכל

הרשויות המקומיות תיכנסנה להסדר ולא תיברהנה ממנו בעתיד. המצב

של היום הוא וולונטרי. סעיפים אי ו- בי בהצעה, למעשה נותנים

גושפנקא למצב הקייס היום, כלומר הסדר הניה ברשות או אותו הסדר

ארצי עם הכרטיסים המופקים היום. אין בהצעה הבטחה שכל הרשויות

תישארנה בהסדר. בסעיף גי ישנה התערבות של שר הפנים ושל שר

התחבורה, במחיר.

ברצוני להביע התנגדות לכל ההסדר מאחר שקיים פתרון ובמידה

שהוא יתקבל, יש לשנות את סעיף ג'.

הכנסת הביעה דעתה שברצונה לחוקק את החוק.

יש צורך לשנות את סעיף ג', על מנת שלא תהיה התערבות

בתעריף של הכרטיס. נכון להיום, תעריף הכרטיס נקבע על-ידי

הרשויות המקומיות על סמך קונספציה שהכרטיס יקר יותר, על מנת לא

לפגוע ברשויות מטרופוליטניות. יש להחליף סעיף זה בסעיף הקובע

שבסמכות שר התחבורה או שר הפנים, להורות לרשות מקומית שבה יש

הניה מוסדרת, להכיר בתחומה באותו כרטיס ארצי.

בעיה זו שייכת להצעת החוק הבאה שתידון כאן בוועדה ולכן

יתכן שכדאי להכניס זאת להצעה הבאה.

ע' איסרוב;

הצעת החוק הבאה מתייחסת לחניה בחניונים.



י' סלומון ;

כיום, חנייה מוסדרת במרבית הרשויות המקומיות עולה 2.40 ש"ח

ומחיר הכרטיס הארצי הינו 2.90 ש"ח. לפי ההצעה, שר התחבורה יכול

להחליט לדוגמא שמחיר כרטיס חניה ארצי יהיה חצי שקל. הקביעה

נעשית באמצעות הרשויות, באופן יחסי למחיר של כרטיס הנייר ואנו

צופים שכרטיס הנייר הארצי הוא כרטיס שישרת את הרשויות תקופה

קצרה יחסית. אנו עובדים על הכרטיס האלקטרוני ומאמינים שהוא יהיה

הכרטיס הארצי העתידי. לא הי י נ ו מעוניינ ים שקביעת התעריפים תתבצע

על-ידי הממשלה, אלא שתישאר כפי שהיא היום, על-ידי הרשויות

המקומיות.

בהתייחס לאחידות הכרטיסים, היום כל רשות מפיקה כרטיס

משלח, כאשר באמצעות המפעל שהחברה למשק וכלכלה ערכה, הכרטיסים של

תל-אביב, חיפה, ירושליס ורמת-גן לכרטיס הארצי, הם בפורמט זהה,

כלומר בנויים אותו דבר, אך בצבעים שונים שמבחינים בין הרשויות.

יש כאן כבר הקלה מסויימת מבחינת אחידות הכרטיסים. אנו מנסים

להביא את הרשויות המקומיות אף למחיר אחיד, אך כרגע אנו מכירים

בסמכות של כל רשות לקבוע את הכרטיס המקומי על-פי מחיריה.

ע' איסרוב;

החוק נועד ליצור מצב בו הרשויות המקומיות לא תיברחנה מן

ההסדר בעתיד. החוק בא למנוע את המצב לפיו כל חילופי ראש עיר או

ראש מועצה, יגרמו לכך שיהיה צורך בדיונים ובבקשות חוזרות. אס

המצב הפי שהוא , חוק זה לא יכול להרע את המצב אלא במקרה הטוב

להיטיב אותו ואיני רואה כל סיבר. לבטל זאת.

באשר למחיר, נקבע שמחיר הכרטיס הארצי יהיה מעט גבוה יותר

מן הכרטיס המקומי, אך מאחר שמדובר על מחיר ארצי, יש צורך

בהתערבות ממשלתית שתיקבע מחיר גג, כלומר את המקסימום.

ח' מירום;

לא בכדי ביקשתי את חחקיקה הזו. ביקשתי חקיקה זו על מנת

לקבוע את הכלל ולהסדיר אותו כך שרשויות לא תעשינה דין לעצמן ,

ועל מנת לראות שקיימת סבירות במחיר. כל כולה של חקיקה זו היא

מנקודת ראותו של הצרכן , אך איני יכול שלא להתחשב בכך שהרשויות

תוכלנח לעמוד בכך בעורה סבירה.

הקביעה לגבי מחיר מקסימום של אחד חשרים אי של שני השרים,

--באישור ועדת הכלכלה, היא נכונה וברצוני להשאיר זאת כך, על מנת

שיהיה שיקול דעת פרלמנטרי לגבי קביעת הגובה המירבי של כרטיס

חניה. כך קיים פיקוח ויכולת לשלוט ולבחון את הדברים. איני

מעונין להשאיר אופציה לרשות מקומית כזו או אחרת להתהמק מן

ההסדר, ולכן הנוסח צריך למלא כוונה זו.

י' סלומון ;

הצעתי נוסח שברשות שר הפנים או שר התחבורה, לחורות לרשות

שבה יש חניה, להכיר בתחומה באותו כרטיס ארצי. אני סבור שזהו

נוסח מספק לגבי הכרטיס הארצי.

ח' מירום;

איני מעונין להשאיר בידי השר את הההלטה האם להורות או לא

להורות על כך, אלא שהכלל יקבע בהקיקה.



זה לא כתוב כך.

ח' מירום ;

אם זה לא נאמר במפורש, נחפש דרך ניסוח כך שזר. ייאמר

במפורש. סעיף 70 ב' סעיף קטן (א) קובע: " חניח בתשלום בדרך

עירונית תהיה על-פי הסדר חניה הנהוג בתחומי הרשות חמקומית בח

מצויה אותח דרך או על-פי הסדר חניח ארצי אחיד". נשאלת חשאלה

האם חמילה או , לא משאירה חלופיות.

צ' ענבר;

אני מציע להוסיף: "על-פי בחירתו של נחג חרכב", מפני שאם

כותבים ו-, פירושו שיצטרך לנחוג גם על-פי הסדר חניח באותו תחום

וגם על-פי חסדר חניח ארצי. אשר על כן , יש לחוסיף: "על-פי בחירתו

של נחג חרכב" ואזי לא תחיינח ספקות שנחג הרכב הוא שמחליט על-פי

איזה הסדר חוא בוחר להחנות את רכבו.

המילה או נשארת, כי המחיר של חכרטיס המקומי הינו זול יותר

ויש לאפשי- לו להשתמש בו. מצד שני, זה מאפשר לאדם לשלם 25% תוספת

על המחיר ולהשתמש בכרמים בכל מקום. חאם אתם מתנגדים לכך?

בוודאי שלא, אך זו לא חבעיח.

ח' מירום ;

אני פונה אל נציג חרשות להגנת הצרכן ושואל האם אתם מקבלים

את העקרון שכרטיס ארצי יהיה יקר יותר מן הכרטיס המקומי?

איננו נלהבים מהרעיון . זה לא צריך לחיות כך.

זח משאיר חרויות לרשות חמקומית גם לחוזיל את חמחיר.

יכול לקרות מצב שחרשות תעדיף שיקנו את הכרטיסים אצלה מאשר

להתחשבן עם החברח למשק וכלכלח. חרשות תוריד את חמחיר שלח מתחת

למחיר הארצי ולא ניתן למנוע זאת, מאחר שחמחיר נקבע על-ידי הרשות

המקומית .

אדוני היועץ המשפטי, אני מציע לקבוע כלל שחניה בתשלום

בדרך עירונית תהיה על-פי חסדר חניח ארצי אחיד, אולם אין מניעה

שרשות מקומית תפעיל הסדר חניה ארצי מקומי אחר, ובלבד שהעלות

לא תהיה גבוהה יותר .

על-מנת לא לסרבל, נראה לי שהנוסח הנוכחי- הינו הפשוט יותר.

סטיה ממנו תגרום לנוסח יותר מורכב ויכולה ליצור בעיות הדשות

שאיננו רואים אותן כרגע. כאשר קבענו בסעיף קטן (ג) שהשרים יקבעו

באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את גובה התשלום עבור החניה בהסדר

חנייה ארצי, הרי- קבענו תיקרה מסויימת שמעליה לא ניתן לעלות. יתכן

שניתן יהיה לרדת ממנה כאשר יניחו את חהצעה בפני הוועדה.

כל רשות מקומית, על-פי גובה המחיר בהסדר החניה הארצי,

תערוך את החשבון שלה מה משתלם לה כדי לעשות את הכרטיסים

המקומיים שלה אטרקטיביים יותר עבור התושבים שלה. אם כך, היא

תמיד תוריד את המחיר, מאחר שאם היא תמכור במחיר זהה לכרטיס

הארצי אנשים יעדיפו לקנות את כרטיסי הסדר החניה הארצי ולא יהיה

צורך כלל לשקול. לכן , אני סבור שיש כאן איזון הולם.

ח' מירום;

כיצד אתה מנסח את סעיף קטן (א)?

צי ענבר;

בסעיף קטן (א), הייתי משנה בסיפה: "על-פי הסדר חניה ארצי

אחיד, על-פי בחירתו של נהג הרכב."

בסעיף קטן (ב) אני מציע: "על-פי הסדר עס רוב הרשויות

המקומיות או על-פי כל הסדר אהר בין מרכז השלטון המקומי לבין רוב

הרשויות המקומיות, שיבוא במקומו."

ע' א ימרו ב;

למר. הכוונה רוב הרשויות המקומיות?

צ י ענבר!

גם היום קבענו שהסדר זה נעשה על-פי הסדר עם רוב הרשויות

"או כל הסדר כאמור", המילה כאמור באה לבטא

את אותו רעיון , כלומר הסדר עם רוב הרשויות המקומיות, אלא שהכנסת

המילה "כאמור" כאן , יוצרת ניסוח מאד לא חלק.

העיקרון צריך להיות שמרכז השלטון המקומי ורוב הרשויות

יגיעו לכלל הסדר אחר.

זה מכניס אותנו למבוך. קיימת החברה למשק וכלכלה של השלטון

המקומי אשר מפקידים בידיה סמכות להפיק כרטיס זה.

ההסדר הנוכחי הוא ההסדר שנעשה על-ידי החברר, למשק וכלכלה

של השלטון המקומי וזה מה שקיים היום. הולכים כעת לקראת הסדר אהר

שהוא הסדר המחשבונים.



ח' מירום ;

מדוע אנו צריכים את מעיף ההגדרה לגבי הסדר הניח ארצי-

אחיד?

היו"ר צ' הנגבי;

צריך להבהיר מהו כי- זהו מושג שעדיין לא מופיע בשום חקיקה.

צ י ענבר;

צריך לתת וזוקף למה שקיים, אחרת יחל ויכוח מהו הסדר חניה

ארצי ומי מוסמך לכך. יתכן ששר התחבורה מוסמך לעשות הסדר חניה

ארצי, מפני שהסדר זה הוא על-פי פקודת התעבורה. אשר על כן , לקחנו

מצב קיים ונתנו לו גושפנקא, עם אפשרות לשינויו.

ח' מירום;

האם לא יותר נכון מבחינת החקיקה, לקבוע שזהו הסדר שאחד

השרים או שני השרים אישרו אותו וקבעו אותו, מבלי להכנם לחברה

למשק וכלכלה ומבלי להכנס לשאלה האם זה נעשה עם רוב הרשויות

המקומיות?

צ' ענבר;

מתי הם יעשו זאת? לפני חקיקת חיזוק?

ח' מירום;

נקבע תקופת מעבר.

י' סלומון ;

קיים הסדר וולונטרי- שבבר עובד והוא בהסכמת הרשויות

המקומיות. הוא עשוי להתחלף בעתיד עם כרטיס אלקטרוני, גם כן-

בהסכמת הרשויות. היום כל הרשויות שיש בהן חניה, מאוגדות בוועדה,

הן דנות בנושא ומגיעות לידי הסכמה.

מבהינת נוהל נכון של חקיקה, אנו צריכים להזכיר את החברה

למשק וכלכלה.

י' סלומון ;

ניתן להזכיר את השלטון המקומי ומבחינתי זה אותו דבר.

אני אף מוכן לתת לו סטטוס בחקיקה.

על הכרטיס שתקף היום, כתוב השלטון המקומי. ניתן לקצר

ולקבוע שייאמר; "כרטיס חניה ארצי המופק על-ידי השלטון המקומי,

או כל הסדר אחר שיבוא במקומו".

בסעיף קטן (ג) אין שינוי.

יש לתת סטטוס למרכז השלטון המקומי וכאשר ייאמר: "או כל

הסדר אחר" , צריך להיות ברור שזה מטעמו.

צ' עכבר י.

"לענין סעיף זה, "הסדר חניה ארצי" -

כרטיס החניה הארצי המופק על-ידי המרכז לשלטון מקומי, או כל הסדר

אהר שיבוא מטעמו , במקומו".

אני מבקש שגם בהגדרה לענין הסדר חניה ארצי, תהיה כתובה

המי לה אהיד.

יתכן שירויו שני כרטיסים אלקטרוניים שיהיו ארצייס, הס

יוכרו על-ידי כל הרשויות המקומיות והם ייראו אחרת, כלומר לא

אחידים. על מנת לא ליצור מונופול לחברה אחוז, יתכן שנאפשר שימוש

בשני כרטיסים, אך ההסדר יהיה אהיד,

מר ענבר, ניסחת את הסעיף באומרך: "'לענין סעיף זה", אך

"בסעיף זה".

אם כותבים בסעיף גי סכום מירבי, אני מציע את ההסדר הנהוג

היוס של ה- 20% לתיקרה. ברצוני למנוע מצב לפיו יקבעו מחיר

אבסורדי, מאחר שלפי הניסוח כיוס, ניתן לדוגמא לקבוע מחיר של שקל

לשעת חניה.

אם סבורים שזהו המהיר הריאלי, זה המחיר שייקבע.

הרשויות המקומיות הגיעו להסדר בצורה וולונטרית בשל הפער

במחירים. קבענו תיקרה של פער שלא יעלה על 20% ואני מבקש לשמור

על היתרון שכרטיס הנייר הארצי יהיה יותר יקר מן הכרטיס המקומי

ובמהיר שלא יעלה על 20%.

זה צריך לבוא בעקבות אישור החוק.

לפי הניסוח הזה, לא ניתן לקבוע שום מחיר ללא אישור ועדת

הכלכלה שלהכנסת.

הגענו להסדר וולונטרי בזכות העובדה שאימצנו את המהיר היקר

יותר של הברטים הארצי.

סעיף ג' קובע שיישר הפנים ושר התחבורה יקבעו באישור ועדת

הכלכלה של הכנסת את גובה התשלום עבור החניה בהסדר החניה הארצי",

כלומר לאחר מכן המועצות תוכלנה "לשחק" עם המחיר.

הן לא תוכלנה, מאחר שמחיר הכרמים הארצי יהיה אהיד בכל

הארץ. אני מבקש שמהיר הכרטיס הארצי יהיה גבוה יותר מאשר הסטנדרט

המקובל לגבי הכרטיסים המקומיים.

היו"ר צ' ה נ ג ב י ;

אין טעם לקבוע ברגע את המהיר מאהר שלא ידוע הבסים שממנו

הוא נגזר.

ע י להבי;

בהתייחס לסעיף גי, אני סבור שקביעת גובה התשלום לא צריכה

להישאר בידי השרים, מכיון שיכולים להגיע לאבסורד שייקבע מחיר

כרטיס ארצי כה נמוך, שאיש לא יטרה להשתמש בכרטיס המקומי ואזי

אנו פו געים ברשויות .

אם דעתי אינה מתקבלת, יש להשאיר בסעיף גי: "שר התחבורה

באישור ועדת הכלכלה" ולא שני השרים ביחד. כמו כן אין לכתוב גובה

התשלום, מאהר שבכל מקרה שרשות מקומית תרצה להוריד מהיר, היא גם

כן תיאלץ לפנות לשר. לכן , מוטב לקבוע נוסח של תשלום מקסימלי ורק

אם מעונייניט להעלות את המהיר, יש לקבל את אישור השר. המילה

גובה כוללת גם העלאה וגם הורדה.

צ' ענבר!

במקום "גובה התשלום" יש לכתוב את המהיר המירבי.

ה י ו " ר צ' הנגבי;

בסעיף 70 ב י (ג) נשנה את המונח "גובה התשלום" למונה

"המהיר המירבי".

י י סלומון ;

עדיין לא ברור לי כיצד בניסוה זה נתגבר על הרשות הבודדת

שאינה מקבלת על עצמה את ההכרה בכרטיס הארצי.

מתגברים על כך בסעיף קטן (א) שבו נאמר, שכל נהג יכול

לההנות את רכבו בדרך עירונית בתהום רשות מקומית, על-פי הסדר

הנ יה ארצ י .

האם יש לחברי הכנסת התנגדות שנקיים היום את ההצבעה או

שמעוניינים לקיים את ההצבעה באחת הישיבות הבאות?

אני מעלה את הצעת ההוק להצבעה לקריאה שניה ושלישית.

נעביר את הצעת ההוק להכנה לקראת קריאה שניה ושלישית.



2 . חוק לפיקוח על תעריפי חניה בחניונים לרכב, התשנ"ג-1993

הצצת חוק של חברת הכנסת ד' איציק

ד' איציק;

נוצרה במדינה אוירה שבכל מקום ניתן להעלות את מחירי החניה

בצורה פראית. אפילו כאשר מדובר בבתי-חולים, ואיש לא יכול לטעון

שזהו היטל עינוגים. נכון שהצעת החוק אינה עונח על השאלה

הספציפית של בתי-הולים, אך היא יכולה להכלל בתוכה, אם ניצור מצב

שלא בכל מקום ניתן להעלות מחירי חניה בצורה בלתי סבירה.

במדינות אחרות קיימים אמצעי תחבורה חלופיים, אך במדינת-

ישראל נוצר מצב שמי שברשותו רכב, בהכרח יש בידו הכסף לשלם עבור

חניה. בלונדון ובניו-יורק לדוגמא, הרכבות מהירות והן מהוות

אמצעי תחבורה חלופי מצויין .

הטענה שמי שמעונין להשתמש ברכב פרטי, צריך לשלם עבור זה,

אינה נכונה. ישנם אנשים שאינם מעוניינים להשתמש ברכב פרטי

ומוכנים להשתמש בתחבורה ציבורית, אך בערים רבות בארץ אמצעי

התחבורה הציבורי הינו קשה ונמצא במצב חמור.

בהצעת החוק, איני מעוניינת למנוע תחרות בין הזכיינים

למיניהם. יחד עם זאת, אני בהחלט מעוניינת שייקבע המחיר המקסימלי

על-ידי שר התחבורה, אך כמובן שבין המחיר המינימלי לבין המחיר

המקסימלי לא נקכע וישאר מקום רב לתחרות, לא יתכן שבמרכז ירושלים

יגבו 11 שקל עבור חצי שעת יוניה וישנם אף חניונים בתל-אביב בהם

גובים 22 שקלים. במקרים רבים הרשויות המקומיות מוציאות זאת

למכרז ולעיתים, בגלל רצון למצוא חן , הן לא הגבילו למרות שהיתה

ברשותן האפשרות להגביל את המחיר המקסימלי.

אני ערה לעובדה שבהצעת הרווק קיימת מידה לא מבוטלת של

התערבות בענין התחרות ויחד עם זאת, במצב הנתון היום במדינת-

ישראל, אין לנו ברירה אלא לקבוע שהשר הוא זה שיקבע את המחיר

המקסימלי.

ג' פת;

אני מקבל בברכה את היוזמה של חברה הכנסת איציק, אם כי

איני חסיד של ממשלה שמתערבת בקביעת מחירים. איני יודע מהו

'-המרכיב שעל-פיו נעשה החשבון של מחיר החניה. יתכן שהארנונות כה

גבוהות, שהעיריה הופכת להיות שותפה נכבדה במרכיב של מחיר החניה.

קיימים היום מגרשים מוזנחים, אשר מהווים מקור לאשפה

ולכלוך. הייתי מטיל ארנונות כאלה, שיהיה כדאי לאדם להפוך אותם

למגרשי חניה. מחירי החניה במרכז העיר ירושלים הינם מטורפים

וכמעט משתווים למחירים בניו-יורק.

נכון שאף אחד אינו בא להנות בבתי-חולים, אך ישנם אנשים

שמנצלים את שטח חחניה בבתי-חולים להחנות את רכבם במשך כל היום,

לדוגמא בבית-החולים "איכילוב". אני מציע שלגבי בתי-הולים תהיה

מידה של םבירות בפרק הזמן בו לא יגבה תשלום עבור החניה. לדוגמא

בבית-החולים "תל-השומר", כאשר נכנסים במסגרת של רבע שעה, אין

משלמים. הייתי מרחיב זאת וקובע שכאשר מבקרים חולה לפרק זמן של

עד שעה -אין משלמים, ולמעלה משעה, יש לשלם.



נמנענו מפיקוח על מחירים בנושאים הרבה יותר רגישים. אני

מציע שלפני שנקבל החלטה, נתייעץ ונחפש ארג הקומבינציה המתאימה.

יתכן שבעל מגרש בירושלים יטען שמתוך 21 שקלים, נותרים לו

ארבעה שקלים לאחר תשלום הארנונה ותשלומים נוספים. ישנם אף

מקומות בהם נכנסים להסדרים והמכרז בנוי על בסים מסויים של

הישוב. בעיקרון , אני אתמוך בהצעת החוק, אך אני מציע שנבדוק את

הנושא לעומק. בהתייחס למחירים, שר התחבורה לא יוכל לקבוע אותם

מחירים במרכז תל-אביב ובמקומות אחרים.

חשר יקבע תעריפים שונים לפי סוגי החניונים.

ג' פת!

יהיה צורך במנגנון שיפקח על המחירים.

א' יחזקאל;

אני מציע לחתחיל את התהליך היום מאהר שכולנו מסכימים

שהמצב הינו בלתי נסבל. איננו יודעים בדיוק את הפרטים ואת הסיבות

לכך שהמחירים עלו במאות אחוזים במהלך השנה, שנתיים האחרונות.

ע' איסרוב;

המחירים היו תחת פיקוח עד לפני שנה והפיקוח הוסר.

איני בטוח שמרכיב הארנונה על-פי טיעוניו של חבר הכנסת פת,

אכן עלה בצורה משמעותית באותם מגרשים, מה גם שמרבית הזכיינים

זכו באותם מגרשים עוד לפני שנים רבות, כך שמרכיב הארנונה לא

השתנה.

אני מציע להתחיל את התחליך היום לקראת קריאה ראשונה. זה

חשוב על מנת להביע כרגע מורת רוח ואחר-כך לתרגם זאת בצורה

אופרטיבית מבחינת חקיקה, תהליכי משנה וכן מנגנון אם יש בו

צורך, ולדעתי לא צריך שיהיה.

ע' להבי;

יש להביא בחשבון מספר נקודות. בעבר היה פיקוח על ההניה

במגרשי חניה והפיקוח הוסר בגלל המדיניות הכללית של הממשלה שלא

להתערב במידת האפשר.

מחירי החניה בחניונים אלה הם פונקציה של מיקום ההניה, ערך

הקרקע באותו מקום, מספר מקומות החניה הקיימים באותה סביבה וכן

הלאה. צריך להביא בחשבון שאם נקבע מחיר מקסימלי לחניה, שלא יענה

על הצרכים או ההכנסות וההוצאות של אותם זכיינים, הס פשוט יסגרו

את החניון , וחיו דברים מעולם. אם יווצר מצב שכזה, יצא שכרנו

בהפסדנו, שהרי יקטן מספר מקומות החניה ומיד המחיריס יעלו.

אם מחירי חחניח ירדו, יגדל מספר חמשתמשים בכלי הרכב

הנכנסים לתהומי העיריות. גם מבחינה זו כדאי להביא בחשבון שאין

צורך בפיקוח על המחירים.



א' גלר-צבן ;

בשם ציבור הצרכנים, ברצוני להודות לחברת מכנסת דליה איציק

על הצעת החוק, מאחר שהמצב נכון להיום הינו מתחת לכל ביקורת.

היה פיקוח בעבר וכאשר הוסר הפיקוח, ציפינו שתהיה תחרות אשר

תיטיב עם הצרכנים. מצאנו שלמעשה אין תהרות ולא רק שהמצב לא

היטיב עם הצרכנים, אלא נעשה גרוע יותר.

לדוגמא, כאשר הולכים להצגה ב"הבימה", הרי קיים חניון אחד

ואין מכופר אופציות לבחירה בין חניונים, ולפיכך לא קיימת תחרות.

כאשר החליטו על המרכיבים השונים שקבעו את גובה דמי החניה,

הפונקציות חללו היו קיימות ולא השתנו במידה כזו, כפי שהשתנו

מחירי החניה.

נכון להיום, המצב הוא בגדר גזילה ולכן צריך להתחיל בתהליך

עכשיו ומיד. יש לבדוק את הנושא למרכיביו ולבסיסו , אך בהחלט יש

צורך להתחיל בכך.

בהתייחס לבתי-חולים, כאשר לדוגמא בן משפחה מאושפז ובאים

לבקרו מספר פעמים ביום, ישנם בתי-חוליט בהם הכרטים הינו יומי,

אך ישנם בתי-חולים שבהם, בכל פעם שבאים לביקור, יש לשלם.

לדעתי, יש בההלט צורך בהתערבות ובחשבת הפיקוח על חמחירים.

ג' פת;

ההסדר צריך להיות שבשעה חראשונה אין משלמים ומעבר לה,

מתחילים לשלם.

י' סלומון ;

התחושח האינטואיטיבית היא של גזל. בתל-אביב, בחניון בזל

או בחניון גולדה, מקום חניה עשוי להגיע לעשרים אלף דולר ללא

מחיר הקרקע, כלומר המחירים גבוהיס מאד. השיטה היא לתת את הזכיון

לקבלן שמקים ובונה ואם לא יהיה לו insentive מספיק טוב, יגרעו

מאיתנו מקומות חניה.

לא ערכתי את החישוב הכלכלי ואיני יודע מהו מחיר הוגן . אני

מצטרף לדברי חבר הכנסת פת, שכדאי לבדוק את חנושא. יש מקום

לדיפרנציאציח בין חניון סגור לבין מגרש פתוח וישנם מספר אלמנטים

שמרכיבים את המחיר. ברגע שתהיח כפיה ומחיר גג מסויים, יווצר מצב

של סג ירת חניונים.

העובדה היא שעד לפני שנה היה פיקוח ולא קרה דבר. להיפך,

בשנה האחרונה המצב הוחמר מאד וישנם מקומות שבהם אין כלל אלמנט

של תחרות. חמדינח נעשית צפופח מאד ואנו מדברים בעיקר על חערים

חגדולות, שם קיים גזל. פתחתי וטענתי שיש לי בעיח עס חתערבות של

חממשלה, ויחד עם זאת קיימים מצבים שבהם אין ברירה.

לא ערכתי ניתוח לגבי כל הארץ ואני מדברת בעיקר על ירושלים

שבה אחוז האוכלוסיה לא קטן והיא מהווה איזושהי דוגמא. כאשר

כתבתי בטור שלי ביילאשהיי על נושא החניונים, קיבלתי אינספור

תגובות וזחו מדד לכך שקיימת מצוקח גדולה.

יוסי סלומון , אם הנושא מטריד אותך, בהיותך נציג של השלטון

המקומי, אני מציעה שהשלטון המקומי יתחיל לפעול בנושא ושי ילמד את

חסוגיה. חרבח יותר קל לפתוח מכרזים.



א י להמן ;

ברצוני להאיר את הדברים מנקודת זוית אחרת. מבחינת

מדייניות משרד התחבורה, הנושא של הסרת הפיקוח על מחירי חחניה

נתפס כאמצעי להוציא את המכוניות ממרכז העיר ולהעדיף את התחבורה

הציבורית. מדיניות כזו עודדה על-ידי הממשלה על-ידי התמיכות

הכספיות שניתנו לנושאים בלעדיים לתחבורה ציבורית. התקציבים

הרבים שניתנו נועדו לעידוד שימוש בתהבורה ציבורית.

לכל דבר ישנו מחיר והשאלה הינה האם עדיף להוריד את מחירי

החניה לכל המשתמשים, או לחילופין- , להעדיף מחיר זול יותר לרוב

האוכלוסיה, שתיכנס למרכז בתחבורה ציבורית.

ברגע שמסירים את הפיקוח או מוזילים את המחיר במרכזי

הערים, סביר להניח שמספר גדול יותר של כלי רכב יכנסו למרכז.

ג' פת;

חברת הכנסת איציק אינה מדברת על מחיר זול, כי אם על

סבירות במחיר. חמישה עד עשרה שקל לשעה הראשונה, זהו מהיר סביר,

אך 25 שקלים אינו מחיר סביר. אנחנו מטילים את הנטל על האזרח

הקטן ולא על איש העסקים שעבורו זוהי הוצאה מוכרת.

המחקר שליווה את הסרת הפיקוח על-ידי מכון לתחבורה, העיד

למעשה שהמחיר יגיע עד לרוויה מסויימת.

מחקר זה לא הוכיח את עצמו. מי שרצה להסיר את הפיקוח, ערך

מחקר זה וניתן להציג מחקרים חפוכים.

בהתייחס למדיניות של משרד התחבורה, יש גבול למה שניתן

להכביד על אזרחים ובמקרה זה, זהו בפירוש ניצול מצוקה של אנשים.

ללא ספק המחירים בירושלים, בתל-אביב ובמרכזי חערים עברו את

הפרופורציה.

ברצוני להעיר במאמר מוסגר, שאס חבר הכנסת פת, שהינו

ממובילי הדגל של אי התערבות ממשלתית, טוען שיש לפעול בנושא,

זוהי הוכחה שהגיעו מים עד נפש.

בשנה האחרונה עלו המחירים בצורה אבסורדית ולא ניתן לתלות

זאת בעלות הקרקע, מאחר שעלות הקרקע היוותה את אותו מרכיב גס

קודם לכן . ברוב החניונים שהעלו את מחיריהם, הסתדרו עם המחירים

שהיו בזמן הפיקוח. הפיקוח בעבר לא נתן מחיר גג, אלא הקפיא מצב

גרוע ונתן אפשרות להעלות את המחיר באחוז מסויים מפעס לפעם.

חשוב להתייחס לתעריפים שונים לפי סוג ומקוס החניון . ודאי

שלא ניתן לקבוע תעריף אחיד ארצי וצריך להגיע למצב אופטימאלי

לפיו לא יהיו עשרות ומאות סוגים, אלא לקבוע מינימום של סוגים,

כמו מרכזי ערים גדולות וכדומה.

כיום זהו המצב הגרוע ביותר שיתכן . כל פיקוח לגבי אזורים

ספציפיים אלה, רק יועיל.



ד' איציק ;

אני סבורה שהרשות המקומית בטלנית והסידור הנוכחי נוה לה

מאד.

היו"ר צ' ה נ ג ב י ;

אם אנו מייצגים נאמנה את הלך הרוחות של בל המפלגות, קיים

רצון וקונצנזוס להביא לחקיקת רווק שיסדיר שדה פרוץ זה. עם זאת,

בפי שציינתם, קיימים נימוקים הגיוניים לשיקול מהו הנוסח המדוייק

שאליו נגיע.

קיימת הנקודה שהעלה הבר הכנסת פת, של חוסר רצון לראות

מהדש מעורבות ממשלתית. קיימות סוגיות נוספות שהעלתה גברת להמן ,

בדבר הבנסת יתר תהבורה למרכזי הערים. עם זאת, נצטרך להביא זאת

להחלטה סעיף אהר סעיף ולחקיקה, במידה שיהיה רוב, ואני מעריך

שיהיה באן רוב.

אני מציע שהיועץ המשפטי של הוועדה יבין את ההתייחסויות

המדוייקות לבל סעיף וסעיף. עברנו על הנושא בחטף מכיון שהברת

הבנסת איציק ביקשה מספר פעמים להתחיל את הדיון בנושא. בבר בשבוע

הבא נערוך דיון פרטני, ואני מבקש שבל מי שהביע הערה בזו או אחרת

או הסתייגות, יבין מסמך בבתב מטעם הארגון עליו הוא מופקד. אני

אפיץ זאת בין חברי הוועדה עוד לפני הישיבה. נקיים בשבוע הבא

דיון ואני אודיע לכל חברי הוועדה על בך שתתקיים הצבעה, בך שנובל

להתקדם .

כאשר מדובר בבתי-הולים, אינני יודע אס ניתן לקבוע חקיקה

הקשורה לפנים ההצר של בתי-החולים. מאחר שהלק גדול מבתי-החולים

הינם ממשלתיים, אני מציע שיושב-ראש הוועדה יבתוב מבתב לשר

הבריאות ובו הצעה שבשעה הראשונה אין גביית תשלום ומעבר לה, תהל

גביית תשלום .בך נפתור חלק מן הבעיה, מאחר שההוק לא יועיל באשר

מדובר בהצר בית-חולים וקיימת בעיה ביצד לחהיל את החוק.

נדמה לי שבהלק מבתי-ההוליס מדובר על מגרשים פרטיים.

הישיבה ננעלה בשעה 20;12.