הכנסת השלוש-עשרה

מ ושב שלישי



נ ו סח לא מתו קן



פרוטוקול מס' 81

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כחי בתשרי תשנ"ד. 13.10.93, שעה 9:00

נכחו ;

צ' ה נ ג ב י - ה י ו"ר

שי אביטל

נ י חזן

מ ו ז מ נ ים: לסעיפים 1,2,3 בסדר היום;

י' לוי - מנהל מי נהל המזון , משרד התעשיה והמסחר

י' קרן - יושב-ראש המועצה לפרי הדר

לי וולמן-מנכ"ל המועצה לפרי הדר

יי אונגר-מזכיר ארגון מגדלי ההדרים

שי מקורי-ארגון מגדלי החדרים

לסעיף מס' 4 בסדר היום;

שי שמרן - מנהל אגף כלכלה, משרד האנרגיה והתשתית

זי אפיק - היועץ המשפטי, משרד האנרגיה והתשתית

אי צמח - כלכלנית, משרד הארגיה והתשתית

בי רובין- יועץ משפטי, משרד המשפטים

מי סיטון- עורכת דין , משרד התחבורה

בי בן דב- אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

בי שרון - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי לרר - מנכ"ל רשות הנמלים והרכבות

מי ליכט - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות הנמלים והרכבות

ש' ציפין- בתי הזיקוק

עי לוי - סגן מנהל מחלקת נפט גולמי, חברת פז

היועץ חמשפטי ; צי ענבר

לי ורון

ט י רם

סדר חיום;

1. צו המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא) (חארכת תוקף

המועצח למוצרי פרי חדר), התשנ"ג-1993.

2. צו המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור ו י יצוא) (הארכת תוקף

כינון המועצה למוצרי עגבניות), התשנייג-1993.

3. צו המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא) (חארכת תוקף

כינון המועצח למוצרי תירם), חתשנ"ג-1993.

4. תקנות הנמלים (אגרת רציף לדלק) (חוראת שעח) , חתשני'ג-1993 .



1. צו המועצות למוצרי- פירות וירקות (ייצור וייצוא) (הארכת תוקף

המועצה למוצרי פרי הדר). התשנ"ג-1993

2. צו המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא) (הארכת תוקף

כינון- המועצה למוצרי עגבניות). התשנ"ג-1993.

3. צו המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא) (הארכת תוקף

כינון המועצה למוצרי תירס). התשנ"ג-1993.

ה י ו " ר צ' ה נ ג ב י;

מר יורם לוי יסביר לנו את פשר בקשת השר.

על-פי החוק, השר מקים מועצה בשלושה תחומים אגרו-

תעשייתיים. המועצות הנדונות כאן הן המועצה למוצרי פרי הדר,

המועצה למוצרי עגבניות והמועצח למוצרי תירם. מטרת מועצות אלה

היא לתכנן את ייצור המוצרים המועמדים לייצוא, לעודד ולבצע

פעולות מחקר לשיפור טיב המוצרים. במילים אחרות, לדאוג לפעולה

סדירה בענף, שהינו תהרותי, במובן שהמפעלים מוכרים באופן עצמאי

והקניה נעשית בצורה של חסכמה, כלומר מועצה אחת שמוכרת מול מועצה

שקונה .

בגדול, הענף הינו מאד בעייתי. ענף פרי הדר בשנים האחרונות

סובל מתפוקה הולכת וקטנה של פרי הדר שהוא זמין לתעשיה. בעיה

נוספת היא בעיית מחירים עולמיים, המקשה על יכולת תשלום של

המפעלים לאותה רמה שתאפשר את קיום הענף. במידה רבה, ענף זה מצוי

במצב קשה.

אנו כמשרד פועלים יחד עם המועצות ומחפשים דרך שתאפשר את

קיום הענף בתנאי מציאות של חהסכמים עם השוק המשותף וארצות-

הברית. מטרתנו להגיע לסיטואציה שבח אפשר יהיה לגשר על פני

השנתיים הבאות שהן השנתיים הקריטיות ולממש בתום שנתיים הסכם עם

ארצות-הברית, אשר יאפשר לנו יצוא בתנאים טובים יחסית ולדעתנו

יפתור את בעיית הענף.

ל' וו למן ;

קיימת תחרות בין המפעלים, באשרי כל מפעל מוכר בעצמו את

תוצרתו לחוץ-לארץ, אך קיים ביניהם תיאום לגבי הכמויות ולגבי

המחירים שחם מחירים אי נדיקטיבי ים לגבי קונה בחוץ-לארץ. קיימים

גם שווקים מסויימים בהם יש חלוקה ברורח בין המפעלים על הכמויות

שכל מפעל ומפעל עומד לייצא, כדי לא לגרום להצפה של השוק ולירידת

מחירים.

מטרת המועצות היא לקדם, בתנאים הקשים אותס הזכיר מנהל

מינהל המזון , את הענף, שמהווה היום כ- 60% מייצוא של ענף המזון

המעובד.

ה י ו"ר צ' ה נ ג ב י ;

מהי עלות הפעלת המועצה בשנה?

ומאלו מקורות?



ל' וולמן ;

כחצי מליון שקל אשר מגיע מתשלום של המפעלים. אין שקל אחד

שמגיע מתקציב של משרד ממשלתי או מכים ציבורי, אלא הכל ממימון של

המפעלים, בהתאם לגודל הייצוא. ההשתתפות אינה שווה אלא

פרוגרסיבית. ישנם שלושה עובדים במשרה מלאה ועובד אחד בשליש

משרה.

אהת לשלוש שנים משום מר. מחדשים את כינון המועצה, אף על פי

שהחוק אינו דורש זאת ובמועצות אחרות אין זה קיים. בפעם הקודמת

יושבת-ראש ועדת הכלכלה העירה למשרד התעשיה שלא ברור מדוע חוזרים

על פעולה זו כל שלוש שנים. בהתאם לחוק, לשר יש זכות מלאה לבטל

את המועצה בכל עת שהוא מוצא לנכון .

היו "ר צי הנגבי;

בחוק המועצות לפירות וירקות אין כלל חובר. להאריך מעת לעת?

יש חובה, אך בחוק הכינון אפשר לתת ללא הגבלה.

במציאות משתנה, טוב לפעמים לשמור על אופציות שהן טובות גם

לבקורת ולבדיקה בפרקי זמן קצובים. נכון שהשר יכול לבטל, אך

המציאות מוכיחה שזה שונה כאשר צריך לגרום לאקט מסויים או כאשר

אקט זה קורה באופן טבעי.

האם קרה בעבר שמועצה בוטלה?

בוטלה המועצה לשיווק פרי הדר. לנו נראה שהבחירה של בדיקה

קצובה והתדיינות האם כדאי שהמועצה תמשיך להתקיים, היא רצויה.

י' א ו נ ג ר;

המועצה למוצרי פרי הדר

שכוללת את הפרי לתעשיה, והמועצה לשיווק פרי הדר ומדובר בפרי

הטרי שהולך לייצוא. כמובן שקיימת איזושהי חפיפה בין שני נושאים

אלה וישנם יחסי עבודה בין שתי המועצות.

היום, לאור המצב שנוצר בענף ההדרים, המועצה לשיווק פרי

הדר השכילה והבינה שיש לערב גם את התעשיה וצירפה לחברי המועצה

חלק מחברי התעשיה והמפעלים, מגדלים, משרד רחקלאות ומשרד האוצר,

כך שהחתך הוא די גדול. במועצה למוצרי פרי הדר אין את ההרכב הזה,

עקב תהליכים הסטוריים. אהת הסיבות לכך שישנו איזשהו משבר בענף

היא היעדר דו-שיח בין שני גורמים אלה.

צריך לראות הרכב זה כחלק מתוך המלצה של הוועדה לגבי המשך

הפעילות של המועצה למוצרי פרי הדר. אני חושב שזה אף יפתור הרבה

בעיות שקיימות לאורך המסלול במערכת השיווק, במערכת הייצור

ובצורה כזו ניתן להעלות את נושא ההדרים על דרך המלך.

אני ממליץ לכל הפחות בשלב זה, לשנות את ההרכב של הוועדה.



היו "ר צ' הנגב יי ;

מהו היקף הייצור?

י' או נגר;

מדינת-ישראל מייצרת היום כמליון טון פרי הדר, כאשר כ- 50%

עד 60% הולך לייצוא. לפני שנתיים היו כמליון ומאה אלף טון , בשנה

שעברה היה אסון טבע. וההיקף ירד ל- 850 אלף טון . אם אני מחייהם

לממוצע רב-שנתי לארבע חמש שנים, מדובר על מליון טון . מארבע מאות

אלף דונם בעבר, אנו עומדים היום על 260 אלף דונם והמגמה היא

ברורה .

לאלו ארצות מייצאים?

י' או נ גר;

בעיקר למדינות אירופה המערבית וכרגע אנו מנסים להדור

למדינות מזרה אירופה. ישנה בעיה, מאהר שקיים סיוע מאד מאסיבי

מצד מדינות אירופה המערבית להדירה לתוך מזרה אירופה. לדוגמא

הפרי מיוון , מספרד מקבל סבסוד של כ- 100 דולר לטון ובמדינת-

ישראל זה הסכום שמתקבל בסך הכל. שם מקבלים סיוע של כ- 100 דולר

לטון כדי להדור לשוק המזרה אירופי.

יש לנו מאבק עם האוצר בנושא זה. אנו מבקשים לכל הפהות

כניסה בסכום כספי קטן , כדי להיות על המדף, מכיון שבמזרה אירופה

מכירים וזוכרים את השם . Jaffaאם לא נשמור על הנישה הקטנה הזו,

כשמזרח אירופה תהיה ברמת-היים יותר גבוהה, אנהנו כבר לא נהיה

קיימים, הספרדים יהיו על המדפים ויעלה פי עשרה להדור בחזרה.

האם התהרות היא בעיקר עם ספרד?

י' או נ גר;

ספרד היא גורם גדול מאד באירופה. היום הקובנים נכנסו

בצורה חזקה לשוק עם אשכוליות לבנות. ארצות-הברית נלחמת בנו

בזנים מסויימים ושם הגורם הדומיננטי הוא הפרסומת. הם משקיעים

הון תועפות, ואנו צריכים, באמצעות המשאבים הדלים שלנו, להלהם

בפרסומת של המישה עד עשרה מליון דולר.

אין לנו בעיה ואנו יכולים להיאבק עימם, מאהר שהפרי שלנו

טוב, יש לנו ידע טוב ופיתוה טוב. הבעיה שלנו היא שהיידע בורח

מאיתנו. פרצנו שוק טוב ביפן בזן הפומלית שהיתה בעיה לשווק אותו.

הם מבקשים מאיתנו מליון תיבות, כאשר יש בסך הכל 600 אלף תיבות

במדינת-ישראל, ובמחירים טובים מאד. קיימת פריצה והענף יכול

לעלות על מסלול נכון , אך היו עיוותים וניגודי אינטרסים בתוף

המערכת, בין המחלקות השונות. אנו היום בתהליך של הבראה וחשוב

מאד שכל הגורמים ישתפו פעולה.

האם מבהינתכם שווקים במדינות ערב יהיו רלבנטיים?

מאד. הכנו מסמך מאד רציני בנושא, ואני מוכן להעבירו אליך.

ניתחנו את המצב כאשר תהיה אוטונומיה, מבחינה כלכלית ומבהינת

השפעות השוק. ישנן בעיות, אך ענף ההדרים הוא הענף היהידי

בחקלאות שלפי דעתי יהנה מהאוטונומיה. סוריה מייבאת כמאה אלף טון

פרי ואנו יכולים לשלוח משאית בבוקר שתגיע לשם באותו ערב. לגבי

ירדן, כבר היום עוברות הרבה מאד טהורות מעזה דרך הגשרים.

קיימת בעיה אחרת, שברגע שיוצרים כלכלה של גבולות פתוחים

בין האוטונומיה לבינינו, ועזה תקבל את הסיוע ממדינות אירופה,

התחרות אינה שווה.

זה עדיין יותר זול מהתחרות מול אירופה.

הבעיה שאנחנו לא על אותו מישור. אם נהיה במצב שווה מבחינת

מערכת המיסוי, המכס, הסיוע, אין לנו בעיה ונדהר קדימה.

ש' מקורי;

כ- 50% מהתגמולים שמגיעים לפרדסנים, מגיעים מהתעשיה. 50%

מהפרי שלנו הוא בררה שבעצם מופנה לתעשיה. לנו זהו מקור כספי די

נכבד ויקי חשיבות די גדולי! שאנחנו נשב במועצה למוצרי מיץ משום

שהקניה נעשית דרך המפעלים, אך פחות או יותר מרוכזת במחירים פלוס

מינום זהים השנה או במשך השנים. לא תמיד קיבלנו את מהירי השוק

שהיו, בגלל הרכב המועצה או בגלל כל סיבה אחרת.

ש' אביטל;

כאשר אנו שומעים מועצות, "חפיוזים" אצלנו נדלקים. לא

מדובר כאן במועצות הקלאסיות. הדבר הבולט ביותר במועצה זו הוא

שבעצם היא "לא עולה לחקלאים כסף", לפחות לא במסלול של הכיס

הממלכתי שבו אפשר לתת הצי מליון שקל לשלושה פקידים או לתת 400

אלף שקל לסיוע בשיווק או בפרסום, שכן אין ריה לכסף. מצד שני,

במועצה זו אין נציגיס של חקלאים ואת המועצה מנהלים אינטרסנטים

ויש להם רוב מכריע. תשעה מקרב חברי ההנהלה הס תעשיינים כלומר

נציגי מפעלי התעשיה, נציג משרד האוצר, נציג משרד החקלאות, נציג

משרד התעשיה והמסחר ועוד אחד שאיני זוכר. לפי ההוק, נדמה לי שעל

מנת להכניס ייצוג של חקלאים...

צי ענבר;

צריך לפחות 15 נציגי מגדלי פירות וירקות.

ל' ו ולמן !

לא לגבי פרי הדר. סעיף 37 קובע בצורה ברורה מה ההרכב של

מועצה לפרי הדר.

ש' אביטל;

נדמה לי שצריך לתקן זאת.

זהו שינוי חוק.

אין כאן ייצוג שלי מגדלים. מה שקורה בפועל, שמזכיר הארגון

יהד עם היושב-ראש מנהלים מסלולים של שיחות והידברות, על מנת

להיטיב את העסק ולא נראה לי שזהו הפתרון , במיוהד לאור הקשיים

שיותר ויותר נוצרים בענף זה. נוטעים עשרות אלפי דונמים, כאשר

הלק נכבד מזה הולך בעצם לתעשיה. בשל כך, האינטרס של המגדלים

הייב יותר ויותר לבוא לידי ביטוי.

איני יודע אם יש טעם לעסוק בתיקונים של הרכב המועצה, אך

אם השרים ירצו, ואנו נפנה אליהם, ראוי שהנושא יבוא לידי ביטוי

בהרכב של המועצה, או בדרכים אהרות וקיימות דרכים אחרות.

איני מתנגד שהוועדה תפנה לשר. אני הושב שבמבנה הספציפי,

יש מרחב רהב לדיון בנושא שהועלה. אני הושב שהיתה כאן סיבה

מיוהדת והיתה בעיה שהצדיקה את העובדה שבעלי אינטרם משותף בתהום

התעשייתי, ישבו ביהד ונדמה לי שנימוקים אלה קיימים גם היום. יהד

עם זאת, אם הברי הוועדה מעוניינים שנבהון את הנושא מהדש, אני

הושב שבההלט אפשר להתייחס לכך.

תבדקו זאת.



4. תקנות הנמלים (אגרת רציף לדלק)(הוראת שעה). התשנ"ג-1993

מ' סי טו ן ;

הבקשה שמונחת בפני הוועדה היא לתקן את אגרת הרציף לדלק.

אגרת הרציף לדלק הנמצאת בתוספת לתקנות הנמלים, קבועה היום בשעור

של 0.5% ומתייחסת לדלק מיובא הנפרק בצינורות תת-ימיים שאינם

בבעלות המדינה והנמצאים בנמל מחוץ למעגן הסגור. לבקשת משרד

האנרגיה והתשתית שפנה אל רשות הנמלים והרבבות, ובהתאם להחלטת

מועצת הרשות, אנו מבקשיס לקבוע בהוראת שעה שעור אחיד לכלל מוצרי

הדלק לאגרת רציף בשעור של 54% 0,מערך המטען . הכוונה היא לכלול

בשעור זה את כל מוצרי הדלק, כלומר לא לעשות חלוקה לקטגוריות אלא

להתייחם גם לדלק גולמי וגם לתזקיקים.

הי ו"ר צ' הנגבי;

מה היו היקפי היבוא?

מ' ליכט;

סדר גודל של מליון טון תזקיקים וחמישה מליון טון דלק

גולמי, ואני מדבר על החלק שחלים עליו אותם דמי רציף.

היו"ר צ' הנגבי;

מה ההבדל בין דלק גולמי לבין התזקיקים?

דלק גולמי נפרק מחוץ למעגני הנמל, מחוץ לשוברי הגלים, דרך

צינורות בתוך הים הפתוח, מאחר שאינו זקוק לחגנח חחזקה של שוברי

גלים נגד גלים ורוחות. נקודת ההצתה שלו גבוהה יחסית, ולכן אפשר

לפרוק אותו בים הפתוח, ואכן כך עושים. עבור סוג דלק זה שולם עד

היום ועדיין משללם חצי אחוז דמי רציף.

תזקיקים, שהיכולת שלהם להתלקח נמוכה, נפרקים בתוך המעגן

הסגור, ב- 99% בחיפה, ומשלמים היום אחוז וחצי דמי רציף.

חפנייה לשינוי תקנה זו באה ממשרד האנרגיה והתשתית והיא

אנו רוצים לעשות רפורמה במשק הדלק ורוצים לעודד

יבוא תזקיקים. כדי שנוכל לעודד יבוא תזקיקים, תשוו באחוז של

התעריף בין הדלק הגולמי לבין הדלק הנפרק בתוך המעגן , דהיינו

תזקיקים וזה יקל עלינו לבצע את הרפורמה במשק הדלק. אנחנו

חסכמנו. לרשות לא מפריע המצב הנוכחי, מה עוד שהעלויות שלנו בתוך

המעגן הסגור גדולות יותר מאשר בים הפתוח. מועצת הרשות הסכימה

ובנינו טבלה מכיון שאם הרפורמה תצליח, יבואו הרבה יותר תזקיקים

לישראל ואולי נפסיד כסף מכך. לכן בנינו טבלה של אחוז משוקלל לפי

כמויות. היתה לנו הסכמה נוספת שגם הובאה בפני ועדת שרים

לענייני כלכלה, שבשלוש השנים הראשונות אותו אחוז ממוצע בין הדלק

הגולמי לתזקיקים ישאר קבוע בשעור של 0.54%.

למה משמשים התזקיקים?

מ' ליכט;

בדרך כלל בנזין או תזקיקי דלק ממש.

נפט גולמי שמיובא לישראל, מזוקק על-ידי בית הזיקוק וממנו

מוציאים את המוצרים לצריכה, החל מהמזוט שהוא המוצר הכבד, שרובו

הולך לחברת-חשמל וכלה בבנזין לצריכה של כלל עם ישראל. הנגישות

של רובנו היא לבנזין שאנו קונים בתחנה.

הנפט הגולמי מיובא ונפרק ואגרת דמי הרציף עליו היא בגובה

חצי אהוז, בעוד דמי הרציף על תזקיקים היו בשעור של 2% והיום

בשעור אחוז וחצי. קיים בית זיקוק יחיד בישראל ואפשרויות התחרות

קשות.

אפשרויות התחרות הן אפסיות.

ש י שטרן ;

גם ב- 2% ישנה איזושהי יכולת תחרות. כמובן ש- 2% לעומת

חצי אחוז בדמי רציף היקשו על התחרות. אחת המגבלות הינה של דמי-

הרציף ואנו מבקשים להוריד ולהשוות את דמי הרציף בין נפט גולמי

לתזקיקים. אין זה אומר שכאשר ירדו דמי הרציף על תזקיקים לחצי-

אחוז, יחלו כולם לייבא תזקיקים כדי להתחרות בבית הזיקוק. אנחנו

מצפים שעם התפתחות חרפורמה, הסרת המגבלה הזו תקל על חברות דלק

ואולי על צרכנים גדולים, לייבא תזקיקים באופן ישיר מהים חתיכון

או מכל מקום אחר.

ח י ו " ר צ' ה נ ג ב י ;

מהיכן מי יבא ים היום?

ש י שטרן ;

נפט גולמי מייבאים ממצרים, מערב אפריקה וממקורות אחרים.

תזקיקים זחו יבוא שכמעט לא מתקיים. בנזין ונפטא בשנת 92 מיובא

בכמות מאד קטניה של מאה אלף טון ומזוט בהיקף של 800 אלף טון ,

בעיקר מעיסקאות מזדמנות של ספקים וצרכנים בארץ- שמוצאים זח את

זה.

שי ציפיו ;

משרד הבטחון מייבא הרבה.

איזח אחוז מכלל היבוא הוא תזקיקים ואיזה אחוז.,דלק גולמי?

שאלה נוספת הי נח מי ניזוק מהתקנה הזו?

בשנת 92, שבעה שמונח אחוז כולל מזוט היו תזקיקים ובעבר זה

היה י ותר.

נ י חזן ;

מהו החסבר לכך שהיתה ירידה?



ש י שטרן ;

בשנת 88 ההיקפים היו כ- 30%. הדבר נובע מהאפשרויות של בית

הזיקוק להגדיל את יכולת הזיקוק שלו ולהגדיל את המוצרים הקלים

שהוא מזקק כתוצאה משיפורים ומתקנים הדשים שהוא התקין- בבית

הזיקוק באשדוד.

כלומר הכדאיות הכלכלית של יבוא התזקיקים ירדה בהמש השנים

האחרונות.

אני הייב לקשור זאת לדרך קביעת מהירי המוצרים בשער בית

הזיקוק להברות הדלק. המהירים בשער בית הזיקוק נקבעים על-פי

referenceבינלאומי בהתאם לפרסומים בינלאומיים של מהירים.

מהירים אלה הם מהירים שבית הזיקוק, ללא קשר לעלויות שלו, מוכר

את התזקיקים. בשלב זה על-פי מענות הברות הדלק, שבעיקרן הן

נכונות, מהירי היבוא גבוהים יותר. כאשר לבית הזיקוק לא היתה

אפשרות לייצר את כל המוצרים, לא היה מן ההכרה לייבא הלק

מהמוצרים והלקם ייבא אפילו בית הזיקוק. הלק גדול מהנפטא המיובאת

הוא יבוא ישיר של בית הזיקוק ולא של הברות הדלק. התהרות עדיין

לא הביאה לכך שהברות הדלק ייבאו באופן ישיר מוצרים.

נ' הזן ;

מי ניזוק מן התקנה?

במידה שתתפתח תהרות, מי שיהיה הייב לעמוד מול תהרות

הופשית, יהיה בית הזיקוק.

שי ציפין ;

בית הזיקוק ניזוק לא בגלל בעיה של תהרות, אלא בגלל שמעלים

את המם ל- 0.54% במקום 5% .0 וישנו נזק ישיר. מעלים את עלויות

בית הזיקוק בעוד ,0.04%כלומר בערך הצי מליון דולר בשנה.

ברצוני להתייהס לנקודה נוספת הקשורה לשיטה של מם באהוז

אהיד. יש היום צפיפות גדולה מאד בנמלים, בעיקר בנמל היפה. נכון

שיבוא התזקיקים הוא ברציף אהר מאשר יבוא הנפט הגולמי, אך אותם

נתבים שאהראים על הכנסת האניות, הם אלה שעסוקים. היום קיימת

בהיפה צפיפות שגורמת לכך שאניות מהכות בתור עד שהנתבים יתפנו

ויכניסו את האניות. עלות של אניה שעומדת 24 שעות היא בין 15 ל-

22 אלף דולר, תלוי בסוג האניה.

יתכן שבאותה נוסהה של אהוז אחיד אפשר לתת איזשהי מידה של

סגרגציה לפי גודל אניה. לדוגמא אניה של 100 אלף טון תשלם 0.47%

ואניה של 20 אלף טון תשלם 0.52%. לגבי אניה בעלת 20 אלף טון או

בעלת 100 אלף טון , עבודת הנתבים והעומם על הנמל הם זהים. זמן

הפריקה לאחר מכן הוא 24 עד 30 שעות, לא השוב. איזה סדר גודל של

אניה ומדובר במשאבות שונות וקוטר צינורות אהר. זוהי נקודה שאנו

מעלים לאור הגידול בפעילות בנמל. קיימת היום סתימה וכמעט כל

אניה היום סופגת את דמי השהיה.

לבעיית הנתבים אין קשר לנושא זה. יש לנו בעיה של נתבים

בנמל חיפה והיא יותר קשורה לנושא עבודה ואני- מקווה שנפתור אותה.

כל נסיון לקשור את נושא אגרת הרציף לנושא עלויות הנמל הוא

מוטעה. רשות הנמלים והרבבות ואף האוצר סבורים שאנו צריכים

להתאים את עצמנו בעתיד לשיטה שתחליף את אגרות הרציף בתשלומים

עבור שירותים ולהשוות למה שקיים בעולם, כדי שנגיע למצב בו נוכל

להתהרות כשהנמלים באגן יהיו נמלים מתחרים.

נ י הזן ;

הנטיה היא לההליף אגרות רציף בתשלום עבור שירותים. אם כך,

מדוע אתם מגישים את הבקשה?

שי לרר;

אין ספק שבמועד מוקדם אביא הצעה לבטל את אגרות הרציף

לתקופה של מספר שנים ולהכניס במקומן תעריפים עבור שירותים ואז

ניתן יהיה לדבר על מחירי הקשירה. כרגע עדיין קיימות אגרות רציף,

כאשר מבהינת רשות הנמלים, אין שום שוני בהכנסות כתוצאה משינוי

התקנה. רשות הנמלים נענתה להצעה זו לפי בקשת משרד האנרגיה

והתשתית. משרד האנרגיה הוא שהביא את ההצעה והוא עושה זאת על מנת

להגביר את התהרות במשק. אנחנו לא פרטנר בנושא זה.

ש י שטרן ;

מבחינתנו עדיף היה שהשעור ישאר 0.5% , וטוב יותר למשק

הדלק. מאחר שלקחנו בחשבון את האילוצים של רשות הנמלים והרכבות,

הסכמנו למצב החדש שייווצר, על מנת לא לפגוע בהכנסות הרשות. אנו

חושבים שההפרש של 0.4% שאמנם נמדד בחצי מליון דולר, הוא נמוך

מאד יחסית.

בהתייחס להערה שהיתה ירידה בשנים האחרונות ביבוא תזקיקים,

מבחינתנו יבוא זה כמעט ולא היה קיים. הוזכרו כאן מחירי שער

הבז"ם, מחירים בינלאומיים. אם הולכים אחורה מהמחירים בשער בז"ם

עד העלות האמיתית בנמל, צריך להוריד את דמי הפריקה שמשלמים

לחברות תשתית ואת דמי הרציף שמחיים הסס, לא החסם היחידי, אך יש

להם משקל משמעותי בתמחור של היבוא.

מדברים על מוצרים בסדר גודל של בין 150 ל- 250 דולר לטון ,

תלוי בתקופות.2% מזה, כלומר 3-4 דולר חיסכון של1.5% הורדת

עלות, יכולה לשפר משמעותית. כמובן שיש עוד צעדים בנושא אחסון ,

תור בנמל, אך בהחלט זה יכול לתרום ליבוא תזקיקים וקידום. זוהי

מטרה משותפת ואין חולק שזה רק יכול לתרום לרפורמה ולכל משק הדלק

בארץ ואנו מקבלים זאת בברכה.



צ' ענבר;

השאלה היא האם ברור שדלק כולל גם תזקיקים, בדי שלא יהיה

ויכוה מהו דלק? נדמה לי שדלק אינו מוגדר בשום מקום. עד עכשיו,

היות שנפרק בצינורות תת-ימיים, היה ברור בדיוק למה הכוונה.

דובר;

נפט גולמי ומוצריו.

הבעיה היא היכן נפרק הדלק ולא סוג המוצר.

צ' ט:נבר;

הבעיה היא מהו דלק.

ש י שטרן ;

התזקיקים נפרקים בנמל הדלק בו היתה אגרה של אהוז וחצי

ואותו יש כוונה להוריד ל- 0.54% ולא חשוב מה נפרק שם.

צ' ענבר;

האהוז והצי לא נגזר מתוך כך שתזקיקים היה אחוז והצי, אלא

מתוך כך שהתזקיקים נכללו בהגדרה של טובין שלא פורטו במקום אהר

בהלק זה.

המילה תזקיקים מטעה וצריך היה להיות כתוב: מוצרי דלק. אני

מניח שזה הל גם על מזוט ועל כל מוצרי הדלק. כשאנחנו בעולם הנפט

מדברים על תזקיקים, אנו מתכוונים לאותו מקטע של בנזין , סולר, אך

ישנו גם החלק השאריתי של החבית של הנפט הגולמי.

יש הגדרות בצווים שלנו.

עד היום היתה הבהנה ומאחר שהיום היא איננה והכוונה כבר

למונח הכללי של דלק, אני לא חושבת שיש ספק מה כלול במונה הזה.

אם הוועדה מוצאת לנכון בכל זאת להגדיר מה זה כולל, בבקשה, אך

אני סבורה שבשטח אין קושי עס היישום של המונח דלק. .

אם הכל מובא במכליות והכוונה היא לסולר, בנזין וכיוצא

בזה, נחה דעתי שברור מה המונח דלק כולל.

אני הושב שההגדרה הקולעת היא נפט גולמי ומוצריו.



מ' סיטון ;

מאחר שאין כבר הבחנה בצורת הפריקה ובמקום הפריקה, אנהנו

סבורים שדלק הוא המונח המתאים. אם אנשי המקצוע סבורים שאין זה

ברור, אין מניעה לשנות את המילה דלק בבל מונח אחר.

ז' אפיק;

הואיל והשאלה התעוררה, אני מציע להעתיק מצו הפיקוח את

נפט גולמי וכל מוצר דלק הנובע מזיקוק.

צ' ענבר;

תמצאו ביניכם הגדרה שתהיה מקובלת על כולכם. עד כה לא היה

צורך בזה כי זה נפרק בצינורות תת-ימיים הנמצאים בנמל מחוץ למעגן

סג ור.

שי לרר!

אני חושב שהצדק איתך וזה יתוקן בהתאם.

חברת הכנסת חזן , יש לך התנגדות לאישור הבקשה?

נ י חזן ;

לא .

היו"ר צי הנגבי;

אנחנו נאשר את התקנה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15.