הכנסת השלוש-עשרה

מ ו שב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 53

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. יב' בסיוון תשנ"ג. 1.6.93. שעה 00;11

נכחו ;

חברי הו ועדה; ג' פת - היו"ר

ש' אביטל

א ' גמליאל

י' ו נ ו נ ו

אי יחזקאל

מוזמנים; חה"כ ת' גוז'נסקי

מ יי אוהלי - יועץ משפטי, משרד התקשורת

גי בינשטוק- אגף התקציבים, משרד האוצר

אי מנצורי- - מ"מ המנהל הכללי של רשות הדואר

י' אטיאס - מנהל כח אדם, רשות הדואר

א' ישראל - סגן היועץ המשפטי, רשות הדואר

ח' בורשטיין--דוורית , ראשון לציון

י י ו ולך - דוור , בנ י ברק

ר' סברו - דוורית, פתח תקוה

א' שלום - עוזר היועץ המשפטי של הוועדה

צי ענבר

מזכירת הוועדה; לי ורון

ט' רם

סדר היום; הצעת חוק רשות הדואר (תיקון - מחלקי דואר) , התשנ"ג-1993

2466



הצעת חוק רשות הדואר (תיקון - מחלקי-דואר) התשנ"ג-1993

אנו דניים היום בהצעת החוק שהגישה חברה הכנסת גוז'נסקי.

הגעתי לנושא זה בעקבות מכתבים שקיבלתי מעובדים של רשות

הדואר, ואחר-כך הנושא הובהר לי יותר ויותר כאשר העובדים עצמם,

שנציגים שלהם יושבים כאן , פתחו במאבק ציבורי.

הבעיה היא שבמדינת-ישראל החוק והסדרים מכירים בעצם בשתי

צורות עבודה, מבחינת הרשויות, מעמד אחד הינו מעמד השכיר-, כאשר

החוק קובע מהן זכויותיו וישנה שורה שלמה של חוקים שכל מעביד

חייב למלא לגבי השכיר, אפילו במקרים בחם לא קיים הסכם עבודה.

מעמד נוסף הוא המעמד של העצמאי , שחייב לפי החוק" להיות

רשום כעצמאי והוא בעצם דואג לעצמו לכל התנאים הסוציאליים כמו

ביטוח לאומי וכדומה.

במקרה של מחלקי הדואר ברשות הדואר, העובדים האלה נמצאים

במצב בלתי אפשרי לחלוטין . רשות הדואר טוענת שאין ביניהם יחסי

עובד מעביד ולכן חם אינם שכירים. משום כך רשות הדואר אינח

מקיימת לגביהם את חובותיה כמעביד.

היו"ר ג' פת;

כמעסיק .

ת' גוז'נסקי;

העובדים האלה משוללים זכויות בסיסיות ביותר שיש לכל עובד

שכיר במדינת-ישראל, כגון פנסיה, זכות לדמי מחלה, ביגוד וכל

הקשור בהסכמים, ומעבר לכך בתוך החוק. הס נמצאים מחוץ לכל החוקים

שמגנים על העובדים וכן מחוץ להסכם העבודה ברשות הדואר.

מצד שני מחלקי הדואר אף אינס עצמאים, כי אילו היו כאלה,

חיו צריכים לפתוח תיק במס הכנסה ולקבל מעמד של עובד עצמאי , מה

שנקרא לצורך מם ערך מוסף - עוסק זעיר או עוסק מורשה. במצב כזה

חם היו נחשבים כעצמאים מול רשות הדואר. אלה חם למעשה עובדים

שכירים אשר אומרים לחם מח לעשות ויש ביניהם כאלה שעובדים 10 ו-

14 שנח במעמד זה.

לדעתי זהו מצב בלתי תקין לחלוטין . בעצם נעשה כאן נסיון

להעסיק עובדים ללא זכויות והחמור במיוחד שזח מתבצע על-ידי רשות

ממלכתית כמו רשות הדואר.

נזקקתי לענין החוק משום שהמילים "מחלקי חדואר" נקלעו

בסעיף 46 לחוק רשות הדואר. סעיף 46 עניינו סוכנויות הדואר,

כלומר האפשרות שרשות הדואר תעסיק קבלני משנה בשם סוכנויות דואר,

כדי שלא תצטרך לפתוח בכל עיר או בכל ישוב סניף דואר משלח. היא

יכולה לתת את חזכיון לקבלן , ולרשות הדואר יש עימו יחסים שבין

חברה לבין קבלן שלוקח על עצמו למלא עבודח.

הסעיף כשלעצמו הינו סעיף הגיוני ונחוץ לרשות הדואר בפריסת

עבודתה, משרדיה והשרותים שלה ברחבי הארץ.



הצמדת המילים "מחלקי הדואר" לסעיף זה מנוצלת על-ידי הרשות

כדי להתייחס אל מהלקי הדואר כאילו הם קבלנים למרות שאינם

קבלנים, ולא לשלם להם זכויות.

הנושא הגיע להד ציבורי כאשר מחלקי הדואר טענו שאינם

מוכנים עוד לעבוד. על בסיס זה התנהל משא ומתן והושג הסכם, אשר

איני מעוניינת להכנם לפרטיו, אך ברצוני להדגיש שההסכם אינו נוגע

להצעת חוק זו. יש בהסכם בעיות פנימיות רבות. הוא אינו חל על כל

העובדים ואינו מבטיחו להם את אותן זכויות שהוא אמור להבטיח.

העובדים מתקבלים כעובדים חדשים.

במידה שסעיף 46 לא יתוקן , פירוש הדבר שרשות הדואר, למרות

שחתמה על הסכם זה שמתייחס לעובדים הנוכרויים, הנוכל בעתיד לשוב

ולקחת עובדים כאלה במעמד של עובדים נטולי זכויות. רק באמצעות

שינוי סעיף זה, ניתן להורות לרשות הדואר להפסיק זאת מעתה ואילך.

מה יחיה קצב הקליטה של העובדים הקיימים, זהו ענין שנתון למשא

ומתן של איגוד מקצועי .

ברצוני לסכם ולומר שיש מי שבטעות חושב שמחלקי הדואר הם

כמו עובדים של חברות כח-אדם או חברות קבלניות. אני מדגישה שאין

זה כך. חברת כח-אדם שמעסיקה עובד, חלים עליה כל חובות חמעסיק

לגבי עובדיה. לכן יחסי עובד מעביד קיימים בחברת כח-אדם והדרישה

הברורה היא ליצור מצב של יחסי עובד מעביד ולמנוע אפשרות של

העסקת עובדים חסרי זכויות, פירוש חדבר עובדים שנמצאים כאילו

מחוץ לחוק במדינת-ישראל.

בקשתי היא לאשר תיקון זה ולהעבירו לקריאה ראשונה.

אני עובדת בדואר ראשון לציון . אנחנו כמובן תומכים בשינוי

"לא יתכן שבמדינה דמוקרטית הנחשבת בין המובילות בתנאים

סוציאליים לעובדים, אנו עובדי רשות הדואר מופלים לרעה. לאור

מאבקנו, עובדה שהכירו בנו וזה אומר דרשני.

נכון שיש הסכם אבל ההסכם הינו אחיזת עינייס לחטעות אתכם.

חוק רשות הדואר נותן להציג אותנו כאילו עובדים עצמאיים, דבר

1. אנחנו לא עובדים עצמאיים הרשומים ברשויות למיניהן , כי אין הן

מוכנות לקבל אותנו כעצמאים.

2. איננו מנהלים ספרים, איננו חייבים בניהול ספרים, איננו

מוציאים חשבוניות מס ואין לנו כל התחשבנות עם מס הכנסה

וביטוח לאומי כעובדים עצמאים.

3. אנחנו מקבלים מידי חודש תלוש משכורת כעובדים שכירים, ובו בין

היתר הורדה לביטוח לאומי על-פי חוק עובד שכיר לכל דבר, ומס

הכנסת כנהוג לגבי כל עובד שכיר.

4. אנחנו מבצעים את העבודה לפי הוראת הרשות, בשעה, במקום ובסדר

שהרשות קובעת כמו כל עובד שכיר. מכאן שאנחנו עובדים שכירים,

אבל בניגוד לחוק, אנו חסרי זכויות.

אנו ברשות רובנו נשים שעובדות כדווריות, כך שאם

אשר. בהריון מבקשת הקלה בעבודה הפיסית הקשה, היא נענית בשלילה,

למרות שיש לה אישור רפואי שעליה לעבוד עבודה קלה יותר. כאשר תצא

לחופשת לידה, תצא על חשבונה או. אולי תפוטר מעבודתה, תצא בלא

כלום, או תאבד את עוברה (ראו כתבה מצולמת על שולמית בחומר

המצורף) .

כשעובד יושב שבעה (שלא נדע מצער) , מורידים לו את שבעת ימי

האבל ממשכורתו.

רציתי לצאת לחופש אחרי כל-כך הרבה שנים של עבודה. תצא אבל

על חשבונך, ומי יודע אולי כשתחזור מהחופשה, אם תתקבל בחזרה

לעבודה. כבר היו מקרים שלא היה לאן לחזור. פשוט תלך הביתה בלא

כלום .

הילד או הילדה שלך מאושפזים בבית-חולים ואת מודיעה להנהלה

שתעדרי עקב סיבה זו, את מאויימת לפיטורין , ועוד כהנה וכהנה.

כל זאת שעובדים המבצעים את אותה העבודה בדיוק ברשות,

נהנים מכל הזכויות הסוציאליות ובנוסף לפרמיות שהם מקבלים על הגב

שלנ ו .

אני חוה בורשטיין , כיום בת 49,

עובדת 14 שנה במשרד התקשורת ולאחר מכן ברשות הדואר. יצאתי

לחופשה פעם אחת לפני 8 שנים בערך לשבועיים על חשבוני, ובפעם

השניה ישבתי שבעה כשאבי נפטר לפני שלוש שנים וגם ימים אלה הורדו

לי מהמשכורת. אני כבר לא בחורה צעירה, כמה זמן אוכל עוד לסחוב

על הגב את התיק הכבד עם הדואר? וכשיגיע היום הזה שלא אוכל יותר,

אצטרך לעזוב את העבודה ללא פיצויים וללא פנסיה.

כך הלכו לאיבוד השנים והבריאות שנשחקו במשך השנים מהעבודה

הקשה ומחוסר ברירה להביא עזרה בפרנסת הבית והילדים. תאמינו לי,

אני לא היחידה. יש עוד רבים כמונ י .

רוב העובדים נשארים "קבלנים" ואין שום שינוי במעמדם. הם

נשארים ללא תנאים סוציאליים בפועל (ראו את נוסח ההסכם, כל

הסעיפים כוללים מילת קסם "כאילו היינו עובדים").

אנו לא נאבקנו על תוספת שכר אלא על תנאים סוציאליים

בפועל. גם השר שחל אמר מעל בימת הכנסת ובקבלת פנים שנערכה לו

"לא יתכן שברשות ממלכתית כמו רשות

הדואר, יעסיקו עבדים ולא עובדים".

רשות הדואר היא רשות שמשרתת את הציבור ולא עסק למען

רווחים. לא יתכן שאנשים יעבדו שנים כה רבות ויצאו בלא כלום,

ובמיוחד ללא פנסיה ופיצויי פיטורין .

לכן , חברים נכבדים, יש לתקן את חוק רשות חדואר כדי לתת

לאנשים שעובדיס ברשות לפרנס בכבוד ולפרוש בכבוד.

לא באנו הנה לנהל מלחמה פוליטית. באנו לבקש זכויות

עובדי ס .

המתחיל במצווה אומרים לו גמור. לחברי הכנסת

שהגישו את הצעת החוק, אנו מודים לכם, ולך תמר אנו מודים

ומצדיעים לך. עשית עבודה נפלאה, ישר כנח!



מי יתן שוועדה זו תפעל על-פי צו הלב ולא צו פוליטי,

ותכריע את המאבק לטובת העובד ולא למי שמתגאה ברווחים על גב

העובד (ראה כתבה מצורפת).

תסתכלו מה רשות הדואר מצהירה לעתונות: ישארו במעמד קבלני,

תוספת שכר, תנאים סוציאליים, זכויות פנסיה. לצערנו, במציאות זה

אחרת ולכן יש לבטל בחוק הרשות את האפשרות הקיימת להעסיק עובדים

ללא זכויות.

אנו מודים לכם על תשומת הלב ומקווים שהצדק ינצח".

הי ו "ר ג יי פת;

אני מציע שנשמע את דברי רשות הדואר ואת משרד התקשורת.

ברצוני להתייחס להסכם וכן לעובדות בשטח וכן להסביר דברי

רקע על הסעיף בחוק.

בכל העולם קיימות שתי שיטות להלוקת דואר: שיטת חלוקה על-

ידי- עובדים במשרה מלאה ואילו באזורים קטנים בהס קיים מספר קטן

של תושבים, קייס המושג של מחלקי דואר כפריים שהשכר משולם להם לא

על-פי עקרונות יום עבודה, אלא על-פי כמות הדואר המחולקת. בדרך

כלל בישוב קטן לא ניתן להעסיק עובד במשרה מלאה.

החלוקה נעשית על-ידי הדואר הנע או על-ידי מחלק דואר באותו

מקום. מביאים אליו את הדואר או שהוא נוסע לבית הדואר הקרוב

ומביא את דברי הדואר.

בזמן חקיקת חוק רשות הדואר, היו ספקות בליבנר ושני דברים

עמדו לנגד עיננו. היה חשש שמא הרשות אינה רשאית להעביר את

תפקידיה לאנשים שאינס ממש עובדים שלה, מעין מצב בו היא מתנערת

מתפקידיה. המטרה השניה היתה לא להטיל מעמסה תקציבית של יחסי

עובד-מעביד על חרשות, על כל חמתבקש מכך לגבי מחלקי הדואר,

שמחלקים בכמויות מצומצמות.

שר התקשורת ציין בכנסת שמנהלים משא ומתן ולכן ביקש השהיה

על-פי תקנון הכנסת. חברת הכנסת גוזינסקי לא הסכימה להשהיה.

ת' גוז'נסקי;

צדקתי, אתה רואה שהחוזה נחתס למרות שלא היתה השהיה.

מ' והלי;

אך היה קיים חשש. חברת הכנסת גוזינסקי הודיעה מפורשות

במליאה, שאס יחתס ההסכם, היא תסכים לעצור את התהליך.

לזה אתה קורה הסכם?

ת יי גו ז י נסקי ;

לשביעות רצונם של העובדים.

מבחינת המדינה, מבחינת שר התקשורת, ההסתדרו היא זו

שמייצגת. לא נכנסים לאינדיבידום של עובד זה או אחר, האם הינו

מרוצה .

אני מצטער שנציגי ההסתדרות אינם נוכחים כאן , כי

ההסכם נחתם עם ההסתדרות כמייצגת של העובדים, ועל כן זה נהשב על-

פי שביעות הרצון של העובדים, לפחות מנקודת ראות משפטית. אנחנו

סבורים שברגע שיתמלא תנאי זה, מן הראוי שמציעת החוק תבטל את

הצעת החוק.

רשות הדואר היא גוף עתיר עבודה בתחום חלוקת הדואר. אי-

אפשר לבצע את העבודה באמצעות מכונה, אלא רק באמצעות עובדים.

כיום מועסקים ברשות הדואר כאלף עובדים שנקראים דוורים וכאלף

עובדים נוספים שנקראים מחלקי דואר. מתוך אלף מחלקי הדואר,כ

50% עובדים בחלקיקי משרות, שעה שעתיים ביוס, בעיקר במגזר הלא

עירוני, דהיינו בכפרים, במושבים וכדומה, שלגביהם אין שום שיטה

אחרת. החישוב נעשה על בסיס כמות דברי הדואר ואין דרך לפצות

אותם. זוהי עבודה צדדית ומשלימה לחלוטין .

ההסדר מתייחס למחלקי הדואר במגזר העירוני ואף כאן קיימת

חלוקה למחלקים שעובדים חצי משרה ומעלה ולמחלקים שעובדים שעות

בודדות, אשר להם ניתנת אפשרות להצטרף להסכם, אם הס מוכנים לעבוד

מספר רב יותר של שעות. יש לנו קושי בכל הקשור למשרות חלקיות,-

ברצוני לספר על ההסטוריה של מחלקי הדואר. בשנות השבעים ,

כאשר משרדי ממשלה לא יכלו לקלוט עובדים, מצאו להם פתרון בכך

שקלטו אנשים בעבודה קבלנית. זה התחיל בעיקרון כעבודה קבלנית

באזורים כפריים ובהדרגה התרחב גם לאזורים העירוניים. היו הרבה

עובדים דווקא במעמד של מחלקי דואר, שהעדיפו לא להיות עובדים. גם

היום לאחר ההסכם, אנו יודעים שחלק מן העובדים אינו רוצה להכנס

להסכם זה ולמעמד של עובדים, כי לא משתלם ושיקוליהם עימם.

עם הקמת רשות הדואר בשנת 1987, קיבלנו מצב נתון ובזמן

חקיקת החוק היה ידוע שקיים קושי בסעיף זה. אם לא יאפשרו לנו

להמשיך עם מחלקי הדואר, יכולה להיווצר בעיה מאד קשה. בסך הכל

ברשות הדואר ישנם כ- 4,500 עובדים, וסוכני הדואר והמחלקים ביחד

הם בסדר גודל של 1,500 עובדים נוספים. קליטת עובדים והפיכתם

מיידית לעובדים לכל דבר, יכלה לתת בעצם מכת מוות לרשות בגלל

ההסטוריה וכל אחד עם הוותק שלו מהעבר. מאז הקמת רשות הדואר, לא

הרחבנו את המימדיס של מחלקי הדואר אלא אם הוצאנו מחלק והכנסנו

במקומו מחלק אחר.

בקרב מחלקי הדואר והדוורים קיימת תופעה של אנשים שאינם

מתמידים, בשל הניידות. מעט מאד עובדים, בעיקר כיום ואיני מדבר

על העבר, מוכנים להתמיד בעבודה זמן רב. חלק גדולי מהמחלקים שלנו

הינם סטודנטים שרוצים לעבוד בזמן הלימודים ואינם מעוניינים

במחוייבויות, כאשר איני מדבר על אזור המרכז אלא על חיפה לדוגמא.

כעבור שנה הס פונים לדרכם.

הגענו להסדר עם ההסתדרות הכללית על מנת לפתור את בעית

מחלקי חדואר שעובדים חצי משרה ומעלה ומדובר בכ- 400 מחלקים.

ישנם כמאה מחלקי דואר נוספים העובדים פחות מחצי משרה וההסכס

מאפשר להם להצטרף בתנאי שיסכימו לעבוד חצי משרה ומעלה. ההסכם

פותר את בעית המחלקים העירוניים אך אינו פותר את בעית המחלקים

הלא עירוניים שעובדים בעבודה קבלנית. באזורים אלה אנחנו מקימים

מרכזי חלוקה כאשר מדובר בעבודה של שעות בודדות.



ההסכם יחול גם על מחלקים שנקלוט בעתיד. היינו מוכנים

להגיע להסכמה עם ההסתדרות שמהיום והלאה לא ניקח מחלקים נוספים,

אך הם חייבו אותנו, ובצדק, כי מספר התקנים ברשות הדואר הוא לא

בלתי מוגבל. הבטחנו שכל דוור שיפרוש, נכניס במקומו מישהו מן

המחלקים הקיימים כך שהבעיה לאט לאט תיפתר.

על-פי ההסדר, בשנה ראשונה בשל הניידות הגבוהה מאד, המעמד

יהיה של מחלקים. החל מחשנה השניה אנו מפרישים עבורם כ- 22%

לזכויות סוציאליות לפי חישוב שערכנו עם ההסתדרות, וזאת עבור

מחלה, חופשה, הבראח וביגוד.

ת יי ג ו ז ינסקי ;

האם אתם נותנים את הזכויות או משלמים כסף?

א' מנצורי;

אנחנו משלמים את הכסף והעובדים יכולים להכנים לכל קרן שהם

מעוניינים. בנוסף לכך, אנחנו מפרישים 5% בתנאי שהם עצמם מפרישים

5% לקופת גמל וזאת כדי לדחוף אותם לשמור איזשהם סכומים ולא

להוציא את הכל בבת אחת. והיה ועובדים אלה יתמידו וימשיכו לעבוד,

בשנה שלישית הם הופכים להיות עובדים שלנו לכל דבר, עם כל

הזכויות. כניסתם והפיכתם לעובדים קבועים תיעשה במידה שיתפנו

משרות של דוורים בתקן .

השנה בגלל שחלק מן העובדים מאד ותיקים וחלק חדשים שעובדים

פחות משנח, אנחנו קולטים כעובדים כולל זכויות סוציאליות, כ-320;

כמה כעובדים ארעיים?

י י אטיאם;

השנה נקלוט כ- 171 עובדים ארעיים.

א' מנצורי;

יש לנו כ- 220 בעלי ותק של שנה ואיננו יודעים אם הם

מעוניינים להישאר אצלנו. אס מורידים אותם מה- 500, אנחנו מגיעים

לסדר גודל של 300. אנחנו מניחים שכולם יקבלו או זכויות

סוציאליות או יתקבלו כארעיים. בשנה הבאה אוטומטית תעבור קבוצה

נוספת לארעיים ובשנה שלאחר מכן עוד קבוצה.

ברגע שהם עוברים להיות ארעיים, הם מקבלים את כל הזכויות?

את כל הזכויות כעובד רגיל.

ניתן היה לעשות הסדר שונה ולהפוך את כולם לעובדים קבועים

של רשות הדואר, להכיר בכל הוותק מן העבר, אך הסדר כזה היה מגיע

לסכומים כאלה, שלא ניתן היה לבצעו. גם הסדר זה עולה לנו כחמישה

מליון שקל בשנה ובשנה השלישית יעלה לנו עשרה מליון שקל. לא

מדובר בכסף קטן , בהתחשב בעובדה שהרווהיות של רשות הדואר הינה

גבולית.

הבנתי שהיה לכם רווח של 50 מליון שקל.

בעתונות כתובים הרבה דברים.

אנו מכורים שפתרנו את הבעיה ואנו אף מעוניינים לפתור את

הבעיה, מאחר שאנו מכירים בכך שהם עובדים שלנו.

מדוע התמת על ההסכם מבלי ששאלת אותנו? הרי ידעת שאיננו

מוכנים לחתום על הסכם זה.

נעשה מאמץ לפתור את הבעיה. שינוי החוק עלול לשבש לנו את

הקטע של מחלקים וסוכנים, שהם לא לענין זה.

י' ו ו לך;

אני מוועד הפעולה. הסכם זה נחתם בין יו"ר הסתדרות עובדי

המדינה לבין העובדים, במעמד ועד העובדים של רשות הדואר אשר אינו

מוכן להכיר בנו. למעשה מי שחתם על הסכם זר,, זה לא אנהנו. אם

חברת הכנסת גוז'נסקי אמרה שההסכם הוא לשביעות רצון העובדים,

משפטית או לא משפטית, אין זה לשביעות רצוננו.

ההסכם הזה לא יכול לעמוד מול ההצעה לשינוי החוק ואיני

מבין מדוע ההסכם צריך לעמוד מול החוק. קיים חזק שגרם עוול במשך

13 שנה ויש לתקן אותו. אם אתם רוצים שתהיה לרשות הדואר אפשרות

להעסיק עוכדים כפריים או עובדים מסוג אחר, בכקשה. תפרט בחוק

שרשות הדואר יכולה להעסיק עובדים כפריים לא בצורה של עובד

מעביד, אך לא להשאיר זאת כך. רשות הדואר מתוך מסורת מנצלת את

הסעיף הזה כדי "לסדר" אותנו.

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. בחוק רשות הדואר קיים

סעיף 5ג י לפיו הרשות צריכה לפעול על יסוד חישובים כלכליים ועל

כך חשבו בהקמתה.

כל נציגי האוצר בתוך הרשות התנגדו להסכם שמחלקי הדואר

נלחמו עליו, משום שההסכם מהווה בסך הכל עול כבד על רשות הדואר.

מחלקי הדואר יצאו למלחמה כדי להשיג את ההסכם, ולאחר שהשיגו הם

פונים לשינוי- חוק. אני חושב שקיים בכך טעם לפגם.

אילו היה מלכתחילה רצון מצד העובדים לשנות את החוק, זהו

ענין אחר, אך בעצם כבר יש להם קלף אחד ביד ועכשיו הם מנסים

לתפוס את הציפור השניה מהעץ.

י' וולך;

ההסכם נעשה כגוף נפרד.

הזכירו כאן את הרווחיות של רשות הדואר ומי כמוך מכיר

מאזנים. אמנם השנה אכן היו רווחים, אך אלה רווחים חד פעמיים

שנובעים מהתייעלות ומגורמים נוספים. מרבית הרווחים השנה לצערי,

על סמך בדיקות שערכנו, הם רווחים הד-פעמיים ואי-אפשר לראות בהם

קו שימשיך לאורך שנים ושבגינו ניתן ליצור מנגנון חדש. זה לא

יפתור את הבעיה ולדעתי רק ידרדר את מצבה של רשות הדואר.

היועץ המשפטי של משרד התקשורת הזכיר את הרקע החקיקתי ושכח

להזכיר נקודה מאד משמעותית. נושא העסקת קבלנים החל קודם להקמת

רשות הדואר ובעצם ר?קבלנים המועסקים כיום אינם אותם קבלנים.

הכמות מאד דומה לכמות שהועסקה על-ידי משרד התקשורת ומדינת-

ישראל. במהלך העסקתם היו מידי פעם תביעות משפטיות.

ערב הקמת הרשות, כאשר נערכו הדיונים בוועדת הכלכלה של

הכנסת והדיונים המקדימים במשרד התקשורת על הצעת החוק, עלה

האם הרשות קולטת 5,000 עובדים עם כל המשמעות הכלכלית

הנובעת מכך, או שיש עוד אלף קבלנים שבעקבות תביעות משפטיות שחלק

היו תלויות ועומדות, יקבע שהיחסים בינם לבין הרשות הם יחסי עובד

מעביד? לצורך זה נחקק הסעיף אשר קובע חזקה חלוטה ויש על כך פסק

דין של בית הדין הארצי לעבודה, לפיו עובד המתקבל לעבודה כקבלן

חלוקה, אין בינו לבין הרשות יחסי עובד ומעביד.

מטרת הסעיף היתה לאפשר לרשות באופן מתמשך ולתמיד, קעסקת

קבלנים באותם מקומות שהעסקת עובדים רגילים העובדים ברסיסי משרות

אינה מתקבלת על הדעת. מנגד, לא להטיל על הרשות את הנטל של אותם

אלף קבלנים שהעסיקה המדינה. החשש היה שעל-פי מבחני בית-הדין

לעבודה, יקבע שיש בינם לבין רשות הדואר יחסי עובד מעביד.

בעקבות חקיקת סעיף 46 בחוק רשות הדואר, הגישו עובדים

תביעות לבית הדין הארצי לעבודה, כדוגמת העובדת שדיברה קודם, אשר

לה עבר עוד מלפני חקיקת הסעיף ובנתיים פסק דין אחד של בית הדין

הארצי לעבודה, שקבע שהסעיף הזה מונע בעצם קיומם של יחסי עובד

מעביד.

נושא נוסף שברצוני להתייחס אליו הינו ההסדר שהגענו אליו

בהסכם קיבוצי. זהו הסכם בין מעביד לבין נציג עובדים, כאשר בעצם

לא מדובר בעובדים אלא בקבלנים. עצם ההליכה של רשות הדואר להסכם

קיבוצי עם ההסתדרות בעניינם של הקבלנים, היה בו משום פריצת דרך

גם במישור המשפטי. אנחנו לקחנו את נחום פיינברג וכן -עורכי-דין

אחרים שטענו שלא ניתן כלל לעשות הסכם קיבוצי, כיון שההסתדרות

על-פי חוק ההסכמים הקיבוציים, אינה מיוצגת את העובדים האלה, אך

ההסתדרות, כנראה כתוצאה מלחץ חברי הכנסת והלחץ הציבורי של

העובדים, הגיעה למסקנה שיש לה הכוח לחייב אותנו לחתום איתה על

הסכם קיבוצי ואנחנו נכנענו לסיטואציה הזו.

בהסכם קיבוצי זה ישנו מסלול קבוע שלא מסתיים בשנה אחת,

שבעצם נותן פתרון . התנאי הראשון להצטרפות להסדר הוא היותו של

הקבלן מוכן להיות מועסק מעבר לחצי משרה, כי ההנחה המשותפת שלנו

ושל ההסתדרות היתה שאותם עובדים שאינם מוכנים להיות מועסקים מעל

חצי משרה, אין להם גס ענין להיות עובדי רשות הדואר, ואין הצדקה

שרשות הדואר תקלוט אותם כעובדים.



התנאי השני להצטרפות הוא תקופות הזמן שבעצם נועדו כדי

להוכיח את רצינותו. העובד מתקבל כקבלן לכל דבר על פי סעיף 46.

כבר לאהר שנה מקבל את כל אותם תנאים סוציאליים שעליהם דיברה

חברת הכנסת גוז'נסקי, אלא שמאחר שאין בינו לבין הרשות יחסי עובד

מעביד, הוא אינו מקבל אותם כזכויות אלא במשכורתו החודשית. מעבר

לשכרו בחוזה הקבלנות, רשות הדואר מוסיפה לו 35% .22 וכתוב בהסכם

בינינו לבין ההסתדרות כי מוסכם בין הצדדים שהתוספת כוללת בתוכה

חופשה שנתית במכסה הקבועה בחוק,

כאילו היו עובדים שכירים, הפרשה לביטוח לאומי, קצובת הבראה לפי

ההסכמים הקיבוציים, קצובת ביגוד לפי התקשיייר, דמי מחלה במכסה

הקבועה בחוק דמי מחלה ובנוסף ל- 22.35%, 5% לקופת גמל, כאשר

העובד גם הוא מפריש 5%.

עובדים ארעיים שלנו מבוטחים בקרן פנסיה מצטברת וגם הם

מפרישים 5.5%. ההסדר הזה הל על כל מי שמועסק מעל חצי משרה,

כשהוא השלים שנת עבודה ברשות הדואר. כשהוא מגיע לשלוש שנים, הוא

נחשב כעובד לכל דבר.

מתי הוא מתחיל את חשלוש שנים?

אי ישראל!

ההסכם חל מיידית על עובדים כדוגמת העובדת שדיברה קודם

לכן , שיש לה 14 שנות ותק. מי שצבר תקופת הכשרה של שנה, מקבל

מיידית על פי המועדים הקבועים בהסכם. נדמה לי שאורך כחודשיים

שלושה להסדיר זאת מבחינה טכנית.

מה קרה ל- 14 שנות הוותק שלה?

ביחס לעובדים שעובדים שלוש שנים וזכאים להתקבל כעובדים

ארעיים, קבענו עם ההסתדרות מספר עובדים שאמור להתקבל בכל שנה

בתנאי שצברו את תקופת ההכשרה, כדי לא להטיל בשנה תקציבית אחת את

כל חנטל על הרשות. לא כולם מתקבלים בשנה הראשונה אבל בהתאם

לוותק הם יתקבלו בשנים הבאות.

ההסדר קבע שההתייחסות שלנו לגבי המסלול תהיה לגבי הוותק

של העובדים בכל אחת מהקבוצות. אין ענין של כמות עובדים בכל שנה

אלא התייחסות לכל אותם עובדים שנמצאים נבון לתאריך מסויים כל

שנה במכסת ותק מסוימת. נניח שהגיעו ל- 12 חודשי עבודה, הם

עוברים לשלב ב' של המסלול בו מקבלים את הזכויות הסוציאליות

משולמות בתוך השכר. לגבי קבוצת העובדים שהשלימה השנה 36 חודשי

עבודה, כולה תעבור למעמד אהעי ומדובר על 171 עובדים שהשלימו

שלוש שנים נכון ל- 1.4.93. מדובר אף על 137 עובדים שיש להם ותק

בין 12-36 חודשים, שנמצאים בקבוצת חעובדים ברמה הראשונה ובסך

הכל בקבוצה זו 178 עובדים.

מה קורה עם 11 שנות הוותק?

העובדת הזו מקבלת את התנאים הסוציאליים ואת הזכוייות

המגיעות לכל עובד ארעי חדש ברשות, דהיינו נלקח בחשבון הוותק

בצה"ל ותקופת ותק לשכר. השנים בהם עבדה כעובדת קבלנית למעט

תקופת השרות בצבא, אינן נלקחות בהשבון לערכי שכר.

היו"ר ג' פת!

התרשמותי היא שאין חילוקי דיעות סביב שולחן זה שקיימת

עוולה וכעת עולים התירוצים, אשר מסבירים מדוע עוולה זו היתה.

מוצדקת ב- 12 השנים האחרונות ומדוע בתיקונים מזעריים, היא תהיה

מוצדקת בשנים הקרובות. איני מקבל עמדה זו. אני מכיר את האנשים

האלה אשר עושים את מלאכתם ואני בטוח שכל אחד מהם מצוי במסגרת

השלמת הכנסה. הרי אנו יודעים מה גובה המשכורות שלהם.

ר' סברו;

אני מרויחה 1,250 שקל בחודש.

התקוממתי נגד הגישה הקטנונית כאשר הייתי יו"ר ועדת שרים

לענייני תנאי שרות והייתי צריך להשתחרר ממצב זה כאשר היה מדובר

במסות. כאשר מדובר בתיקון כל מערך השכר לפקיד בכיר, ההסברים הם

יוצאים מן הכלל ואין זה מקובל עלי. נכון , ואשאל את חברת הכנסת

גוז'נסקי בענין זה, שהדברים האמורים צריכים לחול על אותו עובדי

שעובד חצי משרה ומעלה ולא ניתן לתת לאדם שעובד שעתיים ביום את

אותן זכויות של עובד קבוע. חייבת להיות איזושהי רצפה מבהינת

העבודה.

קיימת גישה סוציאלית חברתית וניתן לומר: אינכם מקבלים את

הזכויות אלא את שווי הזכויות ותעשו בו כאוות נפשכם. קשה לי

להניח שבין מחלקי חדואר יהיו אנשים שידעו כיצד לחשקיע את הכסף

ולאיזה קרן להכנים את כספם. בסופו של דבר הם "אוכלים" את אותם

כספי הזכויות וכשמגיע היום והם מסיימים את עבודתם, הכסף איננו.

מדוע מכריחים עובד לצאת לחופשה? כי לצערנו מרבית העובדים

במערכת הציבורית שמקבלים תשלום עבור חופשה, כל-כך זקוקים לכסף

לצורך כיסוי האוברדרפט, שאינם יוצאים לחופשה ושוחקים את עצמם.

תסלחו לי שאיני יכול לחזיל דמעות בנושא רשות הדואר. רשות הדואר

פועלת על בסיס costפלוס וכשיש הוצאה גדולה, מעלים את מחירי

שרותי הדואר. לא קיימת תחרות כי אם מונופול מוחלט שהמדינה נותנת

לו גיבוי.

אנו יודעים מדוע הקימו את רשות הדואר והייתי חבר הממשלה

בתקופה זו. השיטה של הקמת רשות היא על מנת לאפשר יציאה מן

המסגרת הנוקשה של תשלומי השבר במדינה כי הכל מעוות, ופניה

למסגרת אחרת. מתברר שהאיש חקטן , בשינוי של הסטטום, הוא לא זה

שדואגים לו. על ידי הקמת הרשויות עוד מעט נגיע למצב בו לא נצטרך

ממשלה. צריך לראות את הדברים חללו במובן של היחם לאנוש ולא

לומר: "אנחנו לא מרו יחים". אם רוצים להוריד 5% שכר, בבקשה

תורידו מלמעלה עד למטה.

בבסיס, גישתי הינה שהכנסת אינה צריכה להתערב היכן שהסכמים

בין עובד למעסיק נחתמים, אך יש בידי מכתב של מועצת פועלי ראשון

לציון והם מדברים אחרת. לא מפתיע אותי שנציגי ההסתדרות שחתמו על

ההסכם, לא העזו לבוא הנה היום.



ברצוני להציע לחברי- הכנסת שנאשר את הצעתה של הברת הכנסת

ת' גוז'נסקי, למרות שזו לא היתה כוונתי בהיכנסי לישיבה, אך נאשר

זאת (גל תנאי-. ניתן תקופה של שבועיים כדי להגיע להסכם ואס תוך

שבועיים יחזרו אלינו עס הסכם, לא תהיה חקיקה. אם לא יגיעו עס

הסכם, תהיה הקיקה ואין לי כל ספק כיצד יצביעו חברי הכנסת בנושא

זה. מוטב שתגיעו להסכמה מאשר לפנות להקיקה שתבוא עליכם מגבוה.

ברצוני לשאול כמה שאלות לקראת הכנת טיוטא לקריאה ראשונה.

הייתי- מבקש מרשות הדואר לראות את הוזה ההעסקה הקבלני המקובל.

כפי שהבנתי עד כה, קייס כאן דבר שהתורה אסרה, עליו, דהיינו

שעטנז. יכולים להיות שני מצבים מבחינת דיני עבודה: קיים מצב של

עובד ומצב של קבלן , כאשר לבתי הדין לעבודה מגי-עות תביעות של

קבלניס אשר טוענים שהם בעצס עובדים. בתי המשפט השונים קבעו כל

מיני סימניס כיצד לקבוע האס אדם מסויים הוא קבלן או עובד.

יש לנו כאן מקרה מובהק של אנשים שהם כאילו קבלניס עם המון

סממנים של עובדים, כאשר סעיף 46 לחוק קובע שלא לשים לב לכל

הסממנים של עובדים. לעולם הם לא יהיו עובדיס כי אלה לא יחסי

עובד ומעביד, גם אם קיימים כל הסממנים האחרים לפי דיני עבודה.

מצב זה יוצר בעיות. הבעיה הראשונה שהעלה ממלא מקום היועץ

המשפטי של רשות הדואר היא בהקשר להסכם שהתמה ההסתדרות. אם הם

קבלנים, מאין סמכותה של ההסתדרות לייצג קבלנים? מצד שני אני גם

לא יודע בדיוק האם הנציגים של העובדים כאן , הם אכן הנציגים

המוסמכים של הקבלנים. איני יודע ואולי אוכל לקבל הסבר מה .יקרה

בעתיד אם יתעורר סכסוך בין עובד לבין רשות הדואר, בענין כלשהו

הקשור בהסכם זה? מי בכלל בית הדין המוסמך לדון? אם לא מדובר

ביחסי עובד מעביד, אזי כנראה אין זה בית הדין לעבודה, אלא בית

משפט רגיל. יש לנו תסבוכת משפטית בלתי רצויה.

הייתי מעונין לשמוע גם את ההסתדרות-. אני חושב שקשה מאד

לסכם והוועדה צריכה להגיב על כך שנציגי ההסתדרות לא הופיעו.

באשר להצעה עצמה, אני מבין שגם המציעה בדיעה שהמעמד ועצם

האפשרות להעסיק קבלנים במקרים כמו של עבודה של שעה שעתיים ביום,

לא צריכה להישלל ואז אולי להביא זאת לידי ביטוי בהצעה.

ת' גוזינסקי;

נכון .

אם מתגבשת בוועדה הדיעה שמי שמכונה היום קבלן , אך הוא

בעצם מועסק בהצי משרה לפחות, יהיה עובד, צריכה להיות הפרדה

מי שיהיה עובד יהיה עובד ומי שיהיה קבלן יהיה קבלן ויקבע

הגבול ביניהם, אך בלי שלילת הסמכות מהרשות להעסיק קבלניס באותם

מקרים של קבלנים אמיתיים.

מקובל בהחלט.

בעיקר!; הייתי- רוצה להצטרף לדבריו של היו"ר.

אני- מבין שנציגי ההסתדרות הוזמנו ולא הגיעו. ברמה

העקרונית בהחלט שווה להתייהם לכך וכל אחד מחברי הכנסת ימצא את

דרכו. זה בלתי סביר שההסתדרות תתייחס בצורה זו.

בעקבות דברי היועץ המשפטי, הנקודה המרכזית היא כמה עולה

הענין הזה ומאחר שאין מדובר במספרים מוחלטים, לא אצטט אותם.

להערכתי, הרוב המכריע של חברי הכנסת יתנו יד לנושא, כי

המצב מצטייר כעוולה. שאלתי היא מדוע לא תמצאו את השיטה כדי

להימנע מחקיקה?

אנחנו אמנם לא מחליטים, אך על הצדדים להבין שיש לענין זה

כוון ברור מאד. לפי דעתי צריך ללכת למהלך משותף שבו העובדים

יחזרו עם הצעה שמוסכמת עליהם.

נדמה לי שאם הקשבתם נכון לדברי יו"ר הוועדה, אין זו הפעם

הראשונה שמחליטים להמתין ולאפשר לצדדים "לחיות טוב יותר".

נאמנים עלי דברי היו"ר בקשר ללוח הזמנים ויש לנו נסיון בענין זה

לפחות בוועדה זו. אני מאד תומך בדרך בה אתה מנסה לסכם את הדיון

בעקבות דבריו של צ' ענבר.

אם אנו הולכים על התיקון הזה, אני לפחות מתכוון להגיד כמה

מילים במסגרת של ההסתדרות כי אני חושב שנוצר כאן מצב לא בריא. ?

א' יחזקאל;

אדוני היו"ר, אני מודה לך על הצעת הסיכום שכבר הצעת ויחד

עם זאת ברצוני לספר על איזושהי סיטואציה. נכחתי בפגישה עם

החברים הללו ושם הציגו אשה בחודש השישי להריונה, שמפאת העבודה

הפיסית הקשה, הפילה את ולדה. זוהי אשה שאין לה התייחסות בתחום

העבודה ואין לה כבוד בעבודה. מאד התרגשתי מאותו ארוע.

השר שהל הבטיה שייחתם המכס לאחר הפגישה שנערכה בפברואר.

התברר לי שקיים מילכוד וראיתי שבהסכם זה שחתומה עליו ההסתדרות

ואני מתבייש בו, קיים למעשה יותר נסיון להתחכם מאשר נסיון לפתור

בעיה אמיתית שאתר, רואה אותה סוציאלית, והיא - כבודו והבטחת

עתידו של העובד.

הבנתי שמועצת פועלי ראשון לציון נתנה יד להסכם הזה. למעשה

לאלה שעוסקים ביומיום, לא אכפת ממה שחתמו אלה שאמורים לייצג את

העובדים בוועד הפועל ופה היתה מעידה אמיתית.

אני רואה את ההודעה לעתונות שהוציאה רשות הדואר. הכותרת

היתה: "הסכם בעל חשיבות מוסרית ממדרגה ראשונה ומסיר כתם שחור

בתחום יחסי עבודה..." אני בעד הודעה כזו בתנאי שההסכם יהיה

אמיתי .

אני מקבל את ההצעה שהצעת, היו"ר. אני תומך בהצעת חברת

הכנסת גוזינסקי. אני מבקש שנקפיד שאכן מדובר בשבועיים.

נראה לי בלתי אפשרי .

אני יודע שתמיד יש קשיים ובעיות ואין עם מי לדבר ועל מה

לדבר. כל הדברים הללו כבר מאחורי גבינו. יש לכם היום הסכם בסיס

שחייב להיות משופר. אם תשפרו אותו תוך שבועיים - לא תהיה חקיקה

ואם לא - תהיה הקיקה.

א' גמליאל;

ההצעה של היו"ר מקובלת עלי מאד.

איני רוצה להכנס לדקויות ההסכם. אני מסכימה עם הגדרת

היו"ר ואני- הושבת שגם העובדים הבהירו זאת. אני רוצה להתיייחם

להוק שהוא נושא הדיון שלנו. בהסכם הקיבוצי המיוהד הזה, בסעיף 6

נאמר; "אין באמור בהסכם זה בדי- לגרוע מזכותה של הרשות להמשיך

ולהעסיק קבלנים מהלקי דואר כאמור בסעיף 46 לחוק רשות הדואר".

אני הושבת שקיימת הסכמה לגבי הצורך לתקן . אני מקבלת את ההצעה של

השבועיים, אך מקובלת עלי החלוקה בין עובדים כפריים שצריך להגדיר

את מעמדם, לבין היתר שעובדים בראשון לציון או בבני ברק, שלפי

דעתי הם לא אזורים כפריים.

אין זה מתפקיד הוועדה לקבוע מי ינהל משא ומתן עם מי. יש

ועד פעולה של מה שקרוי היום הקבלנים ורשות הדואר יכולה להכיר

בו .

אס יבואו בעוד שבועיים ויטענו שלא היה עם מי לדבר - תתבצע

הקיקה. ציבור העובדים צריך לכנס אסיפה כללית ולקבוע את הנציגות

שלו. הציבור הזה כנראה לא היה מיוצג נכון על-ידי המערכת

ההסתדרותית שהיתה צריכה לייצג.

אי יחזקאל;

מה שאומר היו"ר שלמעשה על ההצעה שלו יש קונצנזוס כך שיש

גיבוי .

הבסיס להסכם הינו חצי משרה ומעלה. יש הסכמה ממגישת ההוק

שתהיה הפרדה בין הנושא הכפרי לנושא העירוני. תיקהו כל זאת

בחשבון בתקופת המשא ומתן שלכם. יתכן ששבועיים זהו זמן קצר. אני

מבקש, תמר, שניתן להם חודש ימים. אם יגיעו תוך חודש להסכמה

ולהסדר, עדיף לנו. אס לא יגיעו, תתכנס הוועדה לחמש דקות בלבד

לאשר את הצעת החוק ולהביאה בפני המליאה.

הישיבה ננעלה בשעה 20;12.