הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 50

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי. כח' תשנ"ג. 19.5.93. שעה 9:00

נכחו ;

חברי הוועדה; ג' פת - היו"ר

ש י בוחבוט

א' גולדפרב

ע' דראושה

אי יחזקאל

מוזמנים; ש' יהודוביץ' - ראש מינהלת ההשקעות, משרד החקלאות

י' אייזנשטיין- מחלקת השקעות, משרד התעשיה והמסחר

ג' סניר - סמנכ"ל תכנון וכלכלה, משרד התיירות

צ' שאשא - אגף התקציבים, משרד האוצר

מ' דוברת - מנכ"ל מרכז ההשקעות

מזכירת הו ועדה; לי ורון

קצרנ ית; ט י רם

סדר היום; פעולות מרכז ההשקעות



פעולות מרכז התייקרות

הי ו "ר ג יי פת!

היום נקיים דיון ונשמע דיווח על עבודת מרכז ההשקעות. נבהן

כיצד נראים פני הדברים בהשוואה לשנים קודמות, מהן התחזיות לעתיד

ומהו המבנה האדמי נסטרטיבי לביצוע הדברים.

אני שמה לברך את ידידי, מנכ"ל מרכז ההשקעות וכן את

הנציגים היושבים כאן .

מי דוברת;

על-פי בקשת יו"ר הוועדה, הכנו במרכז ההשקעות סט של

טבלאות, אשר מונה בפני הברי הכנסת ומתאר את ההתפתהות בשלוש

השנים האהרונות ובארבעת ההודשים הראשונים של שנת 1993. ישנן

התפלגויות שונות לפי ענפים, לפי מיקום ולפי המשקיע דהיינו

הסקטור ומדובר על אישורים וכן על ביצועים.

לוח מספר 1 מתייהם לתכניות שאושרו בשנים 90-93, באשר

ההתפלגות הינה לפי ענפי הכלכלה. כמעט לכל אורך הדו"ה, למעט

בטבלה זו, התחלנו מספטמבר 1990 מכיון שבאותו מועד נכנם מסלול

ערבות המדינה. באותן טבלאות בהן קיימת התייהסות למסלולים,

ההתהלה היא ב- 30.9 בגלל כניסת מסלול זה, כדי לערוך השוואה.

בטבלה הראשונה אם ניקה את התעשיה שמהווה את המסה הגדולה

ביותר לגבי התכניות שאושרו משנת 90 עד שנת 92, קיים כל הזמן

גידול. בשנת 1990 - 312 תכניות, בשנת 1991 - 426 תכניות, בשנת

1992 - 641 תכניות, כאשר מדובר על סכומים החל מ- 800 מליון דולר

עד 2.1 מיליארד דולר. אלה הסכומים שמראים כמה מותר למרכז

ההשקעות להתחייב בהיקף של השקעה.

היו"ר ג' פת;

כאשר אתה מדבר על שני מיליארד דולר, הכוונה להיקף ההשקעה

הכוללת?

מ' דוברת;

כן .

היו"ר ג' פת;

מדברים על %30 או על %38, תלוי באזור.

מ' דוברת;

כאשר מצויינים בטבלה אלפי דולר, מדובר על ההשקעה הכוללת,

המשקיע כולל תרומת הממשלה. כך גם לגבי מבני תעשיה, שהינו המרכיב

השני בטבלה. קיימים בטבלה גם נתונים לגבי ענף התיירות ויתר

הענפים שהינם קטנים כגון; נכסים מאושרים, דירות מגורים להשכרה,

השקעות במטבע חוץ, ספנות, טייס, חקלאות ודייג.

ניתן לראות שרוב התכניות הן תכניות של הרחבות ולא של

הקמות. בצד שמאל של הטבלה אנו רואים מהן התחזיות של התכנית

לתוספת עובדים, לתוספת מחזור ולתוספת יצוא. מהנתון של עובדים

אני בדרך כלל מסתייג, בי מפעלים כותבים זאת ואנו בודקים ככל

יכולתנו אך אין זה נתון שניתן לבנות עליו.



היו"ר ג' פת;

אלא אם המדינה תיתן %100 שכר, לפחות במגזר העסקי.

נוכחנו לדעת בדיונים שנערכו כאן , שלפי חוק המגזר העסקי,

קיים נתון הגובל בסקנדל. מצאתי ברשימה עורכי-דין גדולים, חברות

ביטוה, בנקים ורואי חשבון שקיבלו את מרבית הכסף, ואחר-כך באות

התעשיות. "דלתא" לדוגמא הגדילה את היצוא וקיבלה עוד 8 מליון

דולר מהמדינה. שר האוצר גם כן הביע זעזוע מהענין וייערך בינינו

די ון בתאריך 31.5.93.

מ' דוברת;

לוח מספר 2 מראה את אותו דבר, אך מחלק על-פי אזורי פיתוח,

ואתייחם בעיקר לשנת 92. לגבי תעשיה - מתוך 641 תכניות, 293

באזור פיתוח א', 90 תכניות באזור פיתוח ב' ו-258 במרכז הארץ.

לוה מספר 3 מחלק את התכניות המאושרות על-פי סוג ההון

הון פרטי, הון מושבי, הון קיבוצי, הון הסתדרותי

והון ממשלתי. בשנת 1992, מתוך 641 תכניות, 564 תכניות שמהוות את

הרוב המכריע, היו של הון פרטי. הון מושבי יחסית מעט מאד ואני

חושב שהנתון משקף את המצב במושבים. הון קיבוצי מהווה כמעט 1056

מן התכניוון, יחסית אינו מועט ואולי משקף פחות או יותר את גודלם

בתעשיה. הון הסתדרותי - 12 תכניות והון ממשלתי - 10 תכניות.

בתיירות כמובן שיש מגמה גדולה יותר לכוון ההון הפרטי ולממשלה

כמעט שאין דבר.

לוח מספר 4 מדבר על תכניות מאושרות להקמת מפעלים חדשים

ולהרחבת מפעלים קיימים לפי מסלולים, ובו מתהילים מ- 30.9.90

בגלל כניסת מסלול ערבות המדינה. בשנת 92 מתוך סך של 803 תכניות,

ניתן לראות במסלול מענקים 329 תכניות, במסלול חלופי רגיל שהינו

מסלול של ויתור על מענק וקבלת הטבות והקלות במס במקום המענק

153 תכניות. במסלול חלופי 4 שנים, קיימת תוספת של ערבות מדינה,

זאת אומרת מי שמוותר על ערבות מדינה במרכז הארץ, יכול לקבל ארבע

שנים פטור ממס במקום שנתיים במצב הרגיל. במסלול של ערבות מדינה

היו 152 תבניות ובמסלול משולב - 42 תכניות.

מבחינת הסכומים, המענקים מהווים בערך שני שליש ומצויים

בהם כשני מיליארד דולר. זה מתיישב עם הנתון שרוב ההשקעות בוצעו

באזורי פיתוה אי ו- בי.

בלוח מספר 5 רשום מספר הבקשות שהוגשו החל ממועד כניסת

הלוואות בערבות מדינה. בשנת 1992 הוגשו 1,032 תכניות, בממוצע

חודשי של 86 תכניות, כאשר מתוכן אושרו 803 תכניות בשנת 92, שהן

. בערך %80 .

לוח מספר 6 מדבר על ביצוע השקעות שהינו נושא חשוב ביותר.

גם כאן ניתן לראות שקיים גידול בביצוע השקעות לאורך השנים. אם

נתייחם לענף התעשיה, בשנת 1990 בוצעו השקעות בסך 551 מליון

דולר, בשנת 91 - 658 מליון דולר, בשנת 92 - 932 מליון דולר

ובשנת 93 בארבעת החודשים הראשונים - 344 מליון דולר, כאשר

בהכפלה שנתית מדובר על מיליארד ושלוש מאות שבעים ושישה מליון

דולר. אנחנו מסתמכים כאן על דיווחים, כאשר אנו מודעים לכך שאין

זה נתון אמין ב- %100, אך זהו הנתון הטוב ביותר שיש בידנו.

הי ו "ר ג' פת;

זהו ביצוע של אישורים שנתקבלו בשנים 88 ו- 89.



מ' דוברת;

אם מדברים על שנת 92, עיקר המסה בתעשיה הינה בשנתיים

הראשונות, כאשר בתיירות זה נמשך הרבה יותר. בתעשיה מדובר על

תכניות בעיקר מ- 89-90. לפי הכלל ברגע שמגישים תכנית, ניתן כבר

להתחיל לבצע.

בדקנו ואנו בודקים בכמה מן התכניות משתתף הון זר לא

ישראלי. אין זה אומר שכל ההשקעה היא מהון זר והיא בהחלט יכולה

להיות חלקית. בשנת 92 בתעשייה, לא כולל מבנים לתעשיה, ב- 162

תכניות חיתה השתתפות של הון זר מתוך 695 שאושרו, כאשר ההשקעה

שהתייחסה לאותן תכניות, היתה 777 מליון דולר. מתוך זה ההון הזר

היה 209 מליון דולר. הכוונה כאו לתכניות שאושרו ולא לתכניות

שבוצעו .

ש' בוחבוט;

ברצוני לשאול האם למרכז ההשקעות אין תקציב להדפיס את

החומר כפי שצריך, על מנת שיהיה קריא?

זו שאלה קשה ואני מציע שתעביר אותה לראש הממשלה.

אני בהחלט מצדיק אותך למרות שאני בקי בנתונים.

ש' בוחבוט.

אני מבקש מהיו"ר לבקש ממנכ"ל מרכז ההשקעות לקבל את החומר

מודפס וקריא. המספרים מחוברים ולא אומרים לי הרבה ומדובר כאן

בנושא מאד חשוב להתפתחות התעשיה במדינת-ישראל . אני מאמין שאנו

כחברי ועדת הכלכלה נצטרך אף להתייחס למספרים אלו.

מ י דוברת;

זה יתבצע.

ש' בו חבוט;

אני מבקש שישיבות הוועדה תתחלנה בשער. 00;10 ולא בשעה

9:00. היו"ר צריך לקבל החלטה להטיס אותי ממעלות, או שירהיבו את

הכבישים או שיאפשרו לי ללון בירושלים בימי ראשון .

איני מתנגד לכך, אך השאלה אם חברי הכנסת האחרים מסכימים.

אני מוכן לדבר עס יו"ר הכנסת שנתחיל את הישיבות שלנו בשעה

10:00.

מ י דוברת;

על-פי התחושות שלי, ישנו היקף אדיר של התעניינות במדינת-

ישראל, מצד תושבי חוץ. ישנה כמות רבה של ביקורים בירידים

ובתערוכות וכן באופן שוטף, של משלחות עסקיות ושל משקיעים בודדים

כגון עורכי- דין ורואי חשבון מחוץ לארץ, שבאים ללמוד על חמדינה

כדי לעניין משקיעים. הם טוענים במפורש שאין להם משהו קונקרטי אך

ברצונם לעניין משקיעים להשקיע במדינת-ישראל.



עם זאת, איני יכול להגיד שקיימת פריצה עצומה מבחינת הגשת

בקשות להשקעה. קיים בהחלט גידול אך עדיין ההתעניינות הגדולה

אינה מתבטאת בפועל בשטח. קיימת תחושה שנושא השלום הונו מאד

מרכזי ואנשים מעוניינים להיות כאן כאשר זה יקרה או לקראת

התהליך .

כפי שציינתי, ישנו גידול בביצוע. קשה להתייחם לארבעה

חודשים וזה אף עלול להטעות, אך אס מסתכלים על שנת 92 מול ארבעת

החודשים הראשונים של שנת 93, אנחנו מדברים כרגע לפי .נתונים

סטטיסטיים בערך על גידול של 50% בביצוע של השקעות מאושרות.

א' יחזקאל;

היתה בזמנו טענה, לפיה מרכז ההשקעות אישר תכניות ואילו

הגורמים לא מימשו. נתבקשה בדיקה בענין וברצוני לדעת האם

התקייימה הבדיקה והאם נתגלו הגורמים לפיהם המרכז מיהר לאשר אך

לא השתמשו בכך.

כאשר טוענים שביצוע גדל ב-% 50 , למה הכוונה? האם קבעתם

לדוגמא קריטריונים של לוח זמנים, לפיהם תוך זמן מסויים מאישור

הבקשות, תתחיל האופרציה? זאת אומרת האם שונו הסטנדרטיט ביחס

לשנים קודמות, כדי שלא יווצר מצב שאתם מאשרים על הנייר אך לא

מתקי ים הביצוע?

מ' דוברת;

הסטנדרטים לא שונו. מה שצריך לבצע בשנה ראשונה או שניה או

שלישית, נשאר ללא שינוי ואני חושב שזוהי דרישה כלכלית סבירה.

ישנו גידול בנתונים אודות הביצוע, כלומר, או שאנשים מדווחים

יותר או שגם מדווחים וגם מבצעים. יתכן שבעבר לא דיווחו ויכול אף

להיות ששיפרנו את הדיווח.

א' יחזקאל;

האס קבעתם לעצמכם כלים לבקרה כך שניתן לבדוק שתכנית

שאושרה, אכן מתבצעת, ובכמה זמן? כפי שהתברר, בשנים קודמות לא

היו בידיכם כלים למעקב ונוצר מצב אבסורדי, לפיו אישרתם תכנית

ונפח השימוש היה קטן .

מ' דוברת;

לא ניתן לשנות ביום אחד. אנחנו מצויים בתהליך של שינוי

כלים באופן שוטף ורציף, גם בעקבות מסקנות הדו"ח שהינך מתאר.

האם לא ניתן לקבוע לגבי יזם שמקבל אישור ממרכז ההשקעות,

שאם תוך שישה חודשים או תוך שנה אינו מפעיל את התכנית - האישור

בטל ומבוטל? לפני שלושה חודשים ראש הממשלה טען שאושרו במרכז

ההשקעות כשבעה מיליארד שקל לפרוייקטים תעשייתיים ותיירותיים והם

לא הוצאו לפועל.

היו"ר ג' פת;

על איזו תקופה מדובר ביחס לשבעה מיליארד השקל?

מ י דוברת;

מדובר על תמופה מצטברת.

בתקופת ממשלת הליכוד.

במשך שלוש שנים אושרו פרוייקטים בסך של כ- 10 מיליארד

שקל, ומתוכם היה מיצרי מזערי. כשאלה השאלה האם קיימים הכלים

לבקרה. אני הושב שאתה כיו"ר הוועדה, צריך לקבוע שהדיווחים

צריכים לכלול גם את מה שבוצע ולא רק את מה שאושר.

דיווחנו על הביצוע ואני רואה בו נושא מאד מרכזי.

היכן זה מופיע בדו"ח שלכם?

בלוח מספר 6 מופיע הביצוע. אני חושב שאין זה מוצדק שנגיד

למשקיע שלא ביצע את התכנית כעבור חצי שנה או שנה, שהאישור

מבוטל.

כיצד יתכן שמדינת-ישראל שאין לה תקציבים, לא תדרוש דיווח

מתמיד מאדם שמקבל אישור?

אין ויכוח על כך שחייב להיות מעקב ודיווח. קיים אצלנו

דיווח, אך צריך לשפרו במידה רבה ואנו כרגע בתהליך.

א' יחזקאל;

התופעה שאדם מיהר לקבל את האישור ממרכז ההשקעות על מנת

שיהיה בכים, הינה תופעה חולנית ולא מתאימה לכללי ניהול תקין .

מ י דוברת;

עד לפני שנה הייתי חבר דירקטוריון ויו"ר בתעשיית נעליים

ומתכת. מפעל שמעוניין להתפתח, מגיש כל שנה או שנתיים תכנית,

מכיון שאם לא הגיש תכנית, כל מה שביצע אינו נחשב, אך הביצוע

אינו בא לידי ביטוי אחד לאחד.

למפעל שמייצר נעליים בערד ישנה בעיה בכך שהוא זקוק להון .

הוא רוצה לקנות את המרכז ואינו מקבל סיוע. למפעל יש עובדים

ויצוא פוטנציאלי ומצד שני לגורמים אחרים מצוי האישור ממרכז

ההשקעות בכיס.

זוהי אכן בעיה, אך מצד שני אסור לנו לעמוד עם האקדח על

הרקה לגבי מפעלים קיימים שעובדים. צריך להתעניין ולשאול.

כפי שאמר נשיא המדינה לשעבר, יצחק נבון , לא צריך להגיד;

"אתה צודק, אבל..." אנחנו מכירים את מרכז ההשקעות וברצוננו

לשמוע מהמנכ"ל מר! חדש. לא יתכן שאתה מתחיל בתפקידך מאותה נקודה

בה סיים קודמך. צריך להיות מהפך בכל הנושאים.

חזרתי מסיור בארצות-הברית והייתי רוצה שהדברים יתנהלו כפי

שמתנהלים שם. אני כראש עיר פיתוח, יודע כמה מדורי גיהנום אנשים

עוברים עד שמקבלים אישורים. מי שיש לו לובי חזק והצליח "לשמן"

את המערכת, התכנית שלו יוצאת לפועל במהירות, אך ישנם אנשים

שביכולתם להעסיק עוד 10 עובדים, אך במשך 3-4 שנים אינם מקבלים

אישורים. בהמשך דבריי אעלה כמה נקודות חמורות נגד מרכז ההשקעות.

אינך פונה לכתובת הנכונה, משום שמרכז ההשקעות נמצא בסוף

התהליך, ומנסיוני, הוא אינו הגורם המעכב. האישור שאינו ניתן

במשך שנתיים או שלוש שנים, מתעכב דווקא בחטיבות המקצועיות. כאשר

הן מאשרות והחומר עובר למרכז ההשקעות , התהליך הוא די מהיר. צריך

לקחת בחשבון ולהראות את הנתונים במשך כל השנים: היחס בין

האישורים לבין הביצוע היה בערך% 50.

בשנת 1990 היו אישורים בשווי של מיליארד וארבע מאות מליון

דולר, כאשר 624 מליון דולר בוצעו. בשנת 1991, היו אישורים בגובה

מיליארד ושמונה מאות מליון דולר, כאשר 742 מליון דולר בוצעו ויש

להניח שחלק נוסף מתבצע. בשנת 1992 אושרו 3 מיליארד וארבע מאות

עשרים מליון דולר, ובוצעו מיליארד ו- 39 מליון דולר. זאת אומרת

שליש בוצע, שליש נוסף נמצא בתהליך ושליש שלישי לא התבצע.

שאלה מעניינת הינה כמה מתוך הללו הן השקעות של חברות

ממשלתיות, כי החברות הממשלתיות הן חלק גדול מאד של ההשקעות והן

גם החלק המתבצע. כאשר "כי"ל" הולכת להשקעה גדולה, היא מבצעת.

לכן היה כדאי להפריד ולראות את המגזר הממלכתי לעומת המגזר הפרטי

שבו אני כולל גם את הקיבוצים, המושבים וכן את מפעלי ההסתדרות.

אני מבקש לא להפנות למשה דוברת שאלות וטענות שאינן בסמכות

מרכז ההשקעות. יש לי בקורת על מבנה מרכז ההשקעות בהקשר לרשות

ההשקעות למרכז ההשקעות, מצב שהינו אומלל. היה צריך מזמן לאחד

אותם תחת מרכז ההשקעות.

לדעתי זה חסר אחריות מצד משרד התעשיה והמסחר שוויתר על

האיש שלו בניו-יורק. אני חושב שאין מקום לציר כלכלי בניו-יורק.

אפשר להגיד שבחו של אדם שלא בפניו ואני חושב שנתי שרוני עשה

מלאכה טובה מאד. כאשר הוא שאל אותי בקשר לתפקיד זה, עניתי שזהו

תפקיד שאין בו צורך. ציר כלכלי צריך לשבת בוושינגטון ואילו

בניו-יורק צריכה לשבת מערכת ההשקעות. רשות השקעות כבר לא פועלת

שנים רבות. הנושא העיקרי בארצות-הברית צריך להיות נושא ההשקעות

והוא נדחק לקרן זוית.

אנשים מחוץ לארץ אינם מעוניינים להשקיע בארץ וזאת בשל

הביורוקרטיה הקשה.

הנסיון שלי הוכיח שכאשר מגיע משקיע רציני והשקעה היא

לגיטימית, העניינים "זזים" במהירות. הבעיות מתהילות כאשר אנשים

מנסים לעשות "גימיקים" ולא רוצים לעמוד במסגרת הקריטריונים

ובמסגרת החוק.

יצא לנו שם לא טוב.

היו"ר ג' פת;

לא תמיד בצדק.

ש' בוחבוט;

מאחר שאתה טוען שלא תמיד מרכז ההשקעות אשם, אני מציע

שנסתפק בדברי משה דוברת ונבקש שבפגישה הבאה ישתתף גם מנכ"ל משרד

התעשיה והמסחר.

על מנת שהדיון יהיה אינטלגנטי, הכוון של ה"אש" אינו מרכז

ההשקעות. משה דוברת הינו הדש בתפקיד וכל אחד ניסה לעשות כמיטב

יכולתו. בתקופתי ברשות מרכז ההשקעות היו אנשים טובים כמו שוקי

פורר ויורם .

ביקשנו את השתתפות מנכ"ל משרד התעשיח והמסהר בישיבה, אך

השר חריש השיב שאין זה בתחומו של המנכ"ל וכי הוא בקי בחומר פחות

מאשר משה דוברת.

האם אתה כיו"ר מסתפק בזה? היית צריך להגיד שאינך מקיים את

הישיבה ותובע שהשר או המנכ"ל ישתתפו .

אני בטוח שמשח דוברת יודע את העבודה מצוין והוא אף הגיע

מן התעשיה. אני חושב שנתי שרוני שהיה בארצות-הברית, יכול היה

לתרום רבות אך כנראה ששר התעשיה והמסחר אינו חושב כך.

מבחינתי הנושא הוגדר כ"מרכז השקעות". ברור שיש לכך השלכות

ואנסה לגעת בהן .

לא קיים אצלנו אישור שנמשך שלוש או ארבע שנים ואם כן ,

צריך למחוק אותו מן המחשב וכך אנו פועלים. תהליך של מתן אישור

יכול להימשך שישה שבועות, כאשר חודשיים כבר נחשבים לזמן רב. אם

התהליך נמשך שישה חודשים וקיימים מקרים כאלה, זה נעשה אך ורק

כדי להעביר את האישור ולא על מנת לא להעביר. אס לא מעוניינים

להעביר את האישור, פוסלים זאת מיד. לעיתים עומדים במשא ומתן עם

המשקיע על פרטים שונים כגון : היקף ההשקעה, כמה יקבל וכדומה.

מבחינת ביצוע, חנתוניס חיו בהחלט מדאיגים ואנו מצויים

כרגע בשלבי ביצוע של כמה שינויים. הלק בוצע, חלק מתבצע וחלק



ראשית, הקלנו, פישטנו ועשינו סטנדרטיזציה של תהליך

הדיווח. בדו"ח שבדק את הסיבות לכשלון ביצוע ההשקעות, אהת הסיבות

היתה שמערכת הדיוחים אינה פועלת.

קבענו לדוגמא שלגבי דיווהי ביניים אין צורך באישור של

רואה חשבון, אלא מספיקה חתימת מנכ"ל ההברה והחשב, כדי להקטין את

ההוצאות וכדי להקל על התהליך. קבענו מועד קבוע לדיווח והוא סוף

כל שנה בגין השנה שחלפה, ולא על-פי הנהוג עד היום, שעל כל אישור

היה צריך לדווח כאשר השנה שלו עברה. לפני כחודש פרסמנו מודעות

בארבעה או חמישה עתונים והנוהלים הובהרו.

אנחנו נמצאים במשא ומתן עם משרד האוצר לגבי מעקב אחר

ביצוע השקעות. יש כוונה, כמעט קרוב להחלטה, לתת לנו מספר תקנים

לא במסגרת עובדים קבועים של המשרד אלא בחורים צעירים שיעקבו,

יסייעו ויפגשו עם משקיעים וכן ילוו אותם בכל תהליך ההשקעה, החל

בבירורים ראשוניים ועד לביצוע, כולל המעקב אחר הביצוע.

נקודות אלה נובעות מתוך מסקנות של דו"ה שבוצע על-ידי

שלושה משרדים, שמטרתו היתה לבדוק מדוע לא בוצעו השקעות. היו

סיבות מסיבות שונות. לדוגמא, חברות שנעלמו ואינן קיימות וכאן

מדובר על אישורים שניתנו ואולי לא נעשה בהס שימוש. אנחנו

מתחילים כרגע לבדוק חברה הברה ולאתר מה הסיבה, ויתכן שניתן

להציל משהו מאותן חברות. ישנה רשימה של עשרות חברות שלא הצליחו

מתוך סיבות ביורוקרטיות.

אנו מענויינים להפעיל חברת יעוץ מחשביס כדי לשנות את כל

מערך הדיווח שלנו.

סיבות שונות נוספות היו שלדוגמא חברות הגישו תכניות ולאחר

מכן השותפים רבו, הזמנות שהיו אמורת להגיע מחוץ לארץ לא הגיעו,

סיבות כלכליות עסקיות שקורות בכל מערכת עסקית. במקרים אלה אין

לנו מה לטפל. אנחנו צריכים לטפל ברמת הדיווח שלנו, באותם מקרים

של אנשים שרוצים לבצע ואינם מצליחים לבצע וכן במקרים שמתבקשים

אישורים שאין סיכוי שאחר-כך יבוצעו, וחבל.

אנחנו בהחלט בודקים היום יותר טוב כל בקשה. יתכן שזה מעכב

בשבוע אך הבדיקה מראש חשובה מאד, כדי למנוע אישורים שאינם

מתבצעים וכן מסחר באישורים.

שר התעשיה והמסחר ביקש עבודח מחברת יעוץ, שאותה הינחה

פרופסור בן-שחר, אשר בדקה את כל מערך ההשקעות. מרכז ההשקעות

הינו חלק קטן בכל התהליך, ודאי מבחינת גורס הזמן . בתהליך קיימים

מרכז השקעות, קרקע ומבניס וכן רישויים ממשרדים

משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה, משטרה, מועצות

מקומיות, רשויות מקומיות וכדומה.

הוגש דו"ח ראשוני ועל פיו נוכחנו שהבעיה הקשה ביותר

מתמקדת בעיקר בתחום הקרקע של מינהל מקרקעי ישראל. זהו התהליך

הארוך ביותר אך יש להביא בחשבון שבאותם מקרים בהם מפעל רוצה

לשכור מבנה ולא לרכוש מבנה, כאשר בסך הכל אלה רוב המקרים, ניתן

להגיע למבנים מוכנים אשר בדרך כלל קיימים בשטח וזהו נושא

שהמשרד חייב להעניק לו תשומת לב מיוהדת.

מונתה ועדה ציבורית בראשות פרופסור חיים בן-שחר, אשר

חברים בה צבי צור, חיים קוברסקי, פרופסור חיים לוי, פרופסור

גבריאלה שלו שחינה משפטנית, צבי קטל ופרופסור ניב אחיטוב. ועדה

זו מפעילה את המשרד שההל לעשות את העבודה הראשונית, כדי להגיע

להמלצות שיתייחסו לכל תהליך ההשקעות. אני מקווה שפרופסור בן-שחר

יגיש את המלצותיו לממשלה ולשר התעשיה והמסחר במהלך חודש ספטמבר

וניתן יהיה אולי להגיע לטיפול שורש בנושא תהליך ההשקעות, אשר

כולל את מרכז ההשקעות, אך בהחלט הרבה מעבר לזה.



ניסינו גם לבחון מחדש את הקריטריונים שעל פיהם אנו

מעניקים מעמד של מפעלים מאושרים. עשינו שינויים בבמה תחומים עד

אנו בהחלט מגבירים נושא של

תעסוקה וקריטריונים לתעסוקה, אך בצורה מבוקרת. לא יתכן שלכל

מפעל שמעסיק עובדים נאשר כי אז נגיע לפריצה', אך לעיתים אנו

מאשרים למפעלים במקומות בעייתיים שמעסיקים אפילו 10 עובדים

ולפעמים מאות עובדים. תלוי במיקום ובמפעל. אם יש להם תרומה למשק

אנחנו בהחלט מאשרים על בסיס של תעסוקה.

הקטנו את שעור התשואה הנדרש מהשקעות. כאשר נכנסתי לתפקיד,

שעור התשואה למשק עמד על %12 שזהו שעור גבוה וכבר היו קודם לכן

הנחיות מאגף התקציביים לשעור תשואה נדרש נמוך יותר. הורדנו את

שעור התשואה וכתוצאה מכך ניתן לאשר השקעות שקודם לכן לא עברו את

הסף .

החלה מדיניות החשיפה וכתוצאה מכך מרכז השקעות לא אישר

מפעלים שלא היו חשופים לכל השווקים, דהיינו למזרח הרחוק,

לאירופה ולארצות-הברית. לאהרונה הכנסנו שינוי ולמעשה אנו מוכנים

היום לאשר גם מפעלים שאינם חשופים במלואם, אלא שיש עדיין שעור

הגנה מסויים בסביבות %30 , אך עומדים להיות חשופים במלואם בשנת

1996 על-פי הכללים שנקבעו. אנו סבורים שכבר היום צריך להתייחס

לעתידם של מפעלים כאלה, ולבחון מה יקרה ביום בו יהיו השופים

והאם ניתן היום לסייע להם בצורה כזו שיוכלו להיות תחרותיים

בשווקי פניס וכן בשווקי חוץ.

ה יו"ר ג' פת;

האם יש בידך חלוקה של השקעות המשק הממלכתי לעומת השקעות

המשק הפרטי?

מ' דוברת;

בלוח מספר 3 ישנו נתון שמחלק הון פרטי, מושבי, קיבוצי-,

הסתדרותי וממשלתי. אם.נתייחס לשנת 1992, ניתן לראות שבערך 311

מליון דולר מכלל 2.1 מיליארד דולר, היו השקעות של הון ממשלתי.

מדובר על 14 אחוז.

מ י דוברת;

מדובר על 10 תכניות ומטבע הדברים ישנן תכניות מעטות

בסכומים גדולים. באפריל 93 אישרנו השקעות גדולות מאד של מפעלי

ים-המלח וכן של תרכובות ברוס, בסכום כולל של 502 מליון דולר.

אין זה מופיע בנתונים של תחילת השנה מסיבות טכניות של הוצאת

אישור. מדובר על 500 מליון דולר, כאשר 300 מליון דולר למפעלי

המגנזיום של ים-המלח ו- 202 מליון דולר למפעל של תרכובות ברום.

נוסף לכך היתה השקעה במפעל מלח של ים-המלח ולא זכור לי כרגע

ההיקף. ישנן עוד השקעות קטנות יותר, בעיקר של קבוצת "כי"לי".

היו"ר ג' פת;

והם מקבלים 40%?

מ י דו ברת;

הם מקבלים %38 מהיקף ההשקעה.



היו"ר ג' פת;

כשאישרתי את מקלף 2, זו היתה השקעה של 150 מליון דולר ולא

לקחנו כסף מן המדינה. במשך שנים סירבתי לשלם דיוידנד למדינה

והסכמתי להפקיד את סכומי הדיוידנד אצל החשב הכללי. כשבאו להקים

מפעל, משכו מהחשב הכללי את הסכום שהצטבר. זהו אבסורד, משום שאם

אתה מאשר היום בהיקפים של מיליארד דולר, אתה נותן 400 מליון

דולר מהמדינה. אני מכיר את הבעיות וידוע לי שבדרך כלל משרד

האוצר עומד על כך בתוקף ורוצה לקבל את ה- 70 או 80 מליון שקל.

מ ' דוברת;

השאלה היא האם אנו צריכים להתייחס אחרת לחברה ממשלתית.

אני חושב שצריך להיות אותו דין לכל פעילות עסקית.

היו"ר ג' פת;

הנתונים מאד מדאיגים אותי. אס בשנת 1992 סך הכל ההשקעות

המאושרות היה 3 מיליארד ו- 420 מליון דולר, ואני מניח שמתוך זה

יתבצע בערך בשווי של מיליארד וחצי דולר. לעומת זאת בשליש הראשון

של שנת 1993 היו אישורים בהיקף של% 10 מאותו סכום.

השליש הראשון בדרך כלל יותר חלש.

זהו השליש שכולם מדברים עליו בהקשר של סדר עדיפויות או

שלום.

אני בדיעה שההתלהטות של מכירת מניות ישראליות בשוק

האמריקאי, מפחיתה מכושר המשיכה של השקעות לישראל וידוע לי

שלמעלה מ- %80 של ההשקעות במניות הישראליות בחוץ לארץ הן של

ישראלים. אני מניח שחלק גדול מזה הינו מימון סיבובי. נוצר מצב

בו לא מגיע כסף לתעשיה וקיים כאילו אפיק חדש של השקעות. אתה

פונה למשקיע והוא אומר; "אני כבר השקעתי בישראל, כבר קניתי 100

או 10,000 מניות של טבע". המניות הישראליות קופצות כמו המניות

בארץ - 6% עליה או ירידה, בעוד שהמניות האמריקאיות כמו 1 .T.Tאו

General Motorsיורדות בנקודה, זאת אומרת 0.3 אחוז.

אני מודאג מכך שדרך אפיק זה, הוצאו מישראל 750 מליון דולר

להשקעות במניות הישראליות בחוץ לארץ, רובן על-ידי ישראלים,

והאפיק הזה נפגע. בשנת 1991 ההשקעות המאושרות היו בסך מיליארד

ו- 820 מליון דולר ובשליש הראשון של שנת 1993 - היו בסך 332

מליון , זאת אומרת %17 לעומת כל שנת 1991. אנחנו יכולים לצפות

לכך שזה יגיע ל- %40 מהשנים הקודמות וזוהי נפילה של 60% מן

ההשקעות.

זוהי נקודה מאד מרכזית ולדעתי לא צריך להיות מוטרדים.

מבחינת סכוס, יש להוסיף 500 מליון דולר שאינס כלולים בנתונים אך

הם קיימים והסכום לחלוטין משתנה. מבחינת מספר התכניות, כמות

האישורים יחסית קטנה בחודשים אלה עקב סיבות טכניות של

קריטריונים שהיה צורך לחדש וישיבות שנועדו למטרות של טיפול

בנושאים עקרוניים ואולי אישורים בקצב לא ענייני בחודשים

המקבילים בשנה שעברה.



הקצב הינו שאלה טכנית. אין לי ספק שהבקשות מוגשות והדברים

מתבצעים בשטח ואני מניה שתוך הודשיים שלושה, הפער יסגר. אין

סיבה שתהיה ירידה אלא להיפך, בביצוע בתשלום מענקים אנחנו כרגע

מצויים ב-% 48 מהתקציב השנתי שתוכנן לנו. לפני כמה שבועות הגשנו

בקשה למשרד האוצר להגדיל תקציב זה בכ- 300 מליון שקל.

ה י ו " ר ג' פת;

על אישורים קודמים?

מ' דוברת;

על אישורים קודמים ועל אישורים של שנה שעברה ואף של השנה.

היו"ר ג' פת;

שמעתי היום שממשלת-ישראל הצליחה לחייב את חברת החשמל

לחשתמש בכספי הערבויות, אשר עולים לנו 7.8% איני מבין את

הממשלה שמתכוונת לגייס מיליארד דולר נוספים, אשר עולים לנו 50

מליון דולר לשנה. הרי אנו מפקידים את הכסף בבנקים בחוץ לארץ. ה-

In Inter Banking Ratesבקושי 3%. אנחנו מקבלים על מיליארד דולר

במקרה הטוב 30 מליון דולר וזה עולה לנו 78 מליון דולר. לשם מה

אנו צריכים לקחת את הערבויות שיש בהן התחייבות?

יוצא שמחייבים את חברת החשמל להשתמש בכסף יקר ומי שישלם

זאת הוא הצרכן . אפשר לחייב חברה ממשלתית, אך חברה פרטית לא תעשה

זאת. אני מקווה שמה שהודיעו הבוקר ברדיו, אינו נכון .

קראתי- שקיים הרהור האם לקחת את המיליארד השני , אך מסיבות

פוליטיות ודאי יקהו אותו.

ה י ו "ר ג' פת;

יש לנו ערבויות ומדוע שלא ניקח אותן כאשר נצטרך? היום

צריכים ללוות רק כדי להראות שיתרות מטבע חוץ עולות? האם המערכת

הבינלאומית אינה מבינה זאת? היום יש לנו 5.5 מיליארד דולר

במענקים, ומתוך זה אנחנו מקבלים רק מיליארד ו- 200 מליון דולר

בארץ, מכירן שמיליארד 800 מליון דולר ממושכנים בחוץ לארץ.

לשם מה אנו צריכים להעלות את היתרות באופן מלאכותי ולחייב את

התעשיה הישראלית לשלם מחיר כה יקר עבור הכסף?

אני פונה אליך, שלמה בוחבוט. ניתן היה לאשר ל"ו"שיי" את

ההשקעה אך השר הקודם עשה דבר שגבל כמעט בפלילים בכך שנתן הטבות

מעבר לחוק עידוד השקעות הון . הוא גם נתן מעמד של מפעל מאושר וגם

שילם את שכר העובדים. מר שמיר אומר: "אני אשקיע עוד ז-אתן תעסוקה

ל- 500 עובדים, רק תן לי 120%על ההשקעה". אם נותנים 40% במענק

ואחר-כך תעסוקח ושכר עובדים, איזו השקעה זו?

כך גס לגבי בתי-מלון . לאחר שמאשרים בית-מלון , האדם פונה

לעיריה כדי לקבל עוד 300% בניה. לעיתים התוספת לא תאושר, אך

בנתיים מתעכבת ההשקעה ולא באשמת מרכז ההשקעות. כאשר ישנה השקעה

לגיטימית, לדוגמא כש"אינטל" רצתה להשקיע, הנושא היחיד שהיה עליי

להכריע בו כשר, היה אם לתת דמי השתתפות בהכשרת עובדים. ברגע

שנתתי להם הכשרת עובדים, המפעל הוקם. כך התבצעו הדברים

ב"דיגיטל" וב"מוטורולה". הבעיות החלו ב"לוז", כי ההשקעה לא היתה

השקעה, אלא גימיק של גיוס הון ושל מיסוי.



מרכז ההשקעות מופיע בסוף התהליך, אך כאשר מרכז ההשקעות

מוצא לנכון לבדוק זאת, אני סבור שאין זו עזות מצה או רוע לב,

אלא מניע ענייני ביותר.

אני מודאג מן הנתונים אס בשנה בה קיים תהליך של שלום,

הרכב ההשקעות היה כזה, ואיני מדבר על השקעות ממשלתיות כי הן לא

היו כל-כך רלבנטיות בשנת 1992. גם אם מורידים את ההשקעות

הממשלתיוית בשנת 92 מגיעים ל % llבמקום 10% בשליש הראשון של

השנה. במקרה הטוב זה יגיע ל 50%

מ י דוברת;

אין לי ספק שאין זה ליניארי. בעוד חודשיים שקדושה נראה

תוצאה שונה לחלוטין , חלקה נובעת מדבריך קודם לכן , מתוך בדיקות

יותר קפדניות, מאחר שאנו לא מעוניינים להגיע לנפילות ולהשקעות

שלא תבוצענה.

היו"ר ג' פת;

מי עושר, היום את מלאכת חיפוש המשקיעים?

ש' בוחבוט;

נציג משרד התעשיה והמסחר אינו נוכח כאן ואינו יכול להשיב

על שאלות ואני בטוה שיש בידיהם תשובות, אך הבעיה יותר סבוכה

וברצוני לעלות כמה נושאים וכמה שאלות.

היו"ר ג' פת;

האם אינך סבור שקיימת הצדקה לאחד את מרכז ההשקעות ורשות

ההשקעות תחת רשות אחת? במשך שנים ניסיתי לעשות זאת ולא הצלחתי.

ש' בוחבוט;

אני חושב שצריך להזמין את שר התעשיה והמסחר ולצלוף, וזהו

תפקידך כאיש אופוזיציה, כי נושא ההשקעות חינו בנשמתנו.

אני מערער על אופן עבודתן של ועדות הכנסת ולא רק לגבי

ועדת הכלכלה. כיצד אני יכול לדון היום בדו"ח שלא קיבלתי ולא

למדתי אותו? ברצוני לכתוב לוועדת הכנסת ולבקש שייקבע כלל לפיו

לא יתקיים דיון בלי שחברי כנסת יקבלו קודם לכן חומר.

משה דוברת מקריא מספרים על מנת לצאת ידי חובה. אני מבקש

שאהת לשישה חודשים ועדת הכלכלה תקבל דין וחשבון על המקומות ועל

שמות המפעלים ולא שכאשר הם נשאלים, הם טוענים שאסור לפרסם.

היו"ר ג' פת;

הרעיון שלך הוא טוב אך הייתי מפנה אותו למשרדים, כי המרכז

יוצא מהתמונה.

ש' בו חבוט;

קיימת שיטה שכל אחד מטיל את האשמה על מישהו אחר. אם מרכז

ההשקעות מאשר, ברצוני לבדוק אותו.

אני חושב שראוי שחוק עידוד ההשקעות ייבדק. אני מדבר

מזוית של ערי הפיתוח בגליל ובנגב ושואל מדוע למרות החוק הזה,

אנשים אינם מגיעים בהמוניהם?



אחת הסיבות היא שמרכז ההשקעות אינו קובע חזקים ברורים.

מאשרים לחברת מבני תעשיה ונותנים מענקים להקים מבנים לשכירות

לתעשיה, ובכל זאת היום מגיעים למצב שחברות מבני תעשיה מחייבות

את האנשים בשכר כמעט כמו במרכז הארץ . מדוע צריך לתת להם מענק?

ב"אלסינט" לדוגמא היו"ר בין אלה שהניחו את היסודות,

מגיעים לשבעה דולר למטר מרובע, כאשר בזמנו קיבלו 10 שנים חינם.

זה מעבר לשהיתות שקיימת ואני יכול להגיד שמרכז ההשקעות נותן יד

לשחיתות זו.

לכן אני טוען שצריך לבדוק את נושא עידוד השקעות הון ואני

מתפלא על משה דוברת. אני תובע לקבל מסמך מסודר עם הסברים

ובצירוף חוברת הסברה לציבור ובה פירוט על מה ניתן , כיצד, היכן

וכדומה.

היו" ר ג' פת;

קיימת חוברת והיא הועתקה מחוברת משרד חתי ירוו!.

ש' בוחבוט;

כמו כן ברצוני לשאול מדוע לא מפשטים הליכים.

היו"ר ג' פת;

גדעון , שלח בבקשה חוברת לחבר חכנסת בוחבוט.

ש' בוחבוט;

אני מבקש מהיו"ר שבעוד שבוע שבועיים תתקיים ישיבה נוספת

בהשתתפות שר התעשיה והמסחר או מנכ"ל המשרד.

היו"ר ג' פת;

נקיים דיון עם השר והמנכ"ל בנושא זה.

ש' בוחבוט;

אני מבקש לדעת מה עשיתם עם שבעה מיליארד השקל, והתשובה לא

בהכרח חייבת להינתן היום.

היו"ר ג' פת;

תוריד את מה שבוצע כבר. איננו מצפים שמה שאושר בשנת 92,

יהיה בביצוע בשנת 93. מישהו הכנים פתק לראש הממשלה והוא הקריא

אותו .

ש' בוחבוט;

אני מעוניין לשמוע תשובות ישירות ואני יודע שאתה מכיר את

הנושא. אם ראש הממשלה הקריא מספרים, אני בטוח שהם נכונים

ומדו י יקים .

אני שואל האם קיימת בקרה על ביצוע ולפי דעתי אין בקרה. אם

אדם מגיש בקשה, מרכז ההשקעות אינו בודק מה נעשה עם הכסף

והמענקים והאם אותס מבנים שבנה אכן משמשים לאותו יעוד.

ש' יהודוביץ';

זוהי בעיה אמיתית.

כאשר אדם מקבל כסף, האם מרכז השקעות דורש דו"ח ביצוע התום

על-ידי אותו אדם?

האם אדם שגר בעיר פיתוח רחוקה צריך להגיע לירושלים על מנת

למלא טופס? מדוע שמרכז השקעות לא יפשט הליכים כפי שפועל משרד

הבינוי והשיכון? בזמנו קבלת משכנתא היתה משימה כמעט בלתי

אפשרית, ואילו היום אדם נכנס לבנק, ממלא טופס, נותן- את כל

הפרטים והבנק עורך את הבדיקה יהד עם משרד הבינוי והשיכון . תוך

שבוע ניתן לקבל אישור.

צריך לפשט הליכים ולא למשוך עד אין סוף. צריך לתת תשובה

חיובית או תשובה שלילית.

אנחנו שומעים על נתינת מענקים למפעלים קטנים. בארצות-

הברית הולכים לקראת מהפך גדול, יותר השקעות במפעלים קטנים,

ובצדק.

א' גולדפרב;

בכל העולם.

האיש "הקטן" הינו מסכן , כי אין לו לובי וקשרים והוא מתחיל

ו"נופל" מהר מאד. יש לי דוגמאות ובתור ראש עיר אני יודע על מה

אנ י מדבר.

קיים חוק ואנשים לא באים כיום לעבוד בערי פיתוח. אני מבקש

שתבדקו את הנושא ויש לחשוב כיצד מעודדים את הייזמים ללכת לערי

פיתוח.

אדם שמשקיע מליון דולר ומקבל מן המדינה 380 אלף שקל מענק,

עושה חשבון שתוך שנה שנתיים המענק נשחק בשכירות ובהובלה למרכז

הארץ ולכן לבעלי מקצוע ממרכז הארץ לא כדאי להקים מפעל במעלות,

בקרית-שמונה או בחצור.

אילו מסרים יש לך כמנכ"ל חדש? כל מה שאמרת, שמענו גם

בקדנציה הקודמת ולכן הליכוד הפסיד. מה בכוונתך לעשות על מנת

שייבואו משקיעים לדימונה ולערי פיתוח אהרות? עלתה הצעה מטופשת

לבטל את כל המענקים בערי הפיתוח.

אם מקימים מבני תעשיה, השכירות צריכה להיות צמודה

להתחייבות של החברה שלא עולים על סכום זה, אך אם משאירים את

מחירי השכירות ללא התחייבוית, חבל לתת כסף לאנשים.

ברצוני לעבור לנושא שהינו חמור ביותר לדעתי. הגשתי בקשה

לקבלת פרטים על תעשיין , ולא אנקוב בשמות. הגיעו אליי פרטים

מפלילים שהוא בנה את המפעל רק מכספי מרכז ההשקעות. עד לרגע זה

אתם מתחמקים מלתת תשובה בכל מיני מניפולציות. אם נערוך בדיקה,

יתברר שמעל %40 מן המשקיעים מקבלים את כל הכסף ממדינת-ישראל על-

ידי מניפולציות. לדוגמא, פאשר קונים מכונה בחוץ לארץ, הייצרן

נותן הלקי חילוף, מצרף כל מיני חומרים תעשייתיים ומקבלים

חשבונית מנופחת. כך יוצא איפוא, שהתעשיין מקבל את רוב ההשקעה.



במקום שמרכז ההשקעות החדש ינסה לבער- את התופעה, הוא מתחמק

מלתת תשובות. אני תובע כאן לקבל פרטים, ולא - אגיש תלונה למי

שצריך, כולל משטרת ישראל ומבקרת המדינה. אני מעונין להשתמש בכך

כדוגמא וזהו אותו מקרה שקרה עם חכמי. יש בידי מסמכים ברורים

שאותו תעשיין בנה והגיש חשבוניות כוזבות, כולל רכישת מכונות

והעברת מכונות ממפעל למפעל.

אתם מתהמקים ובעצם ההתחמקות שלכם, אתם נותנים לגיטימציה

לתופעה. צריך לבער את הנגע שאנשים באים לערי פיתוח "למצוץ" את

כספי משלם המיסים ואינם משקיעים מאומה מכספם, אלא רק מכספי

מדינת-ישראל.

אני מבקש מהיו"ר, שתוך שישה חודשים נשוב וניפגש עם מרכז

ההשקעות, נקבל פירוט יתר היכן הקימו מפעלים. כאשר כתובה תוספת

של 23 אלף מקומות עבודה אני טוען שזה לא נכון . האם מישהו בדק את

הנתונים? על-פי מה שאתם כותבים, מהר מאד נפתור את בעיית התעסוקה

במדינת-ישראל .

מ' דוברת;

גם אני הסתייגתי מראש מהנתונים הכתובים בתהזיות כי אלה

נתוני החברות שנותנים לנו סדרי גודל. איני בונה בדיוק על מספר

העובדים שהם קובעים ובוודאי שמזה לא נפתור את בעיות האבטלה.

באשר לבדיקת חשבוניות ומענקים, זוהי בעיה קשה. בימים אלה

אני מפעיל חקירה על שני מפעלים, באמצעות רואה חשבון , איש משטרה

לשעבר, אשר בודק מספר מקרים בהם יש לנו חשש. לגבי המידע שחבר

הכנסת בוחבוט ביקש, אנו בדין ודברים בנושא זה. בדקתי עם היועץ

המשפטי ואכן לא הסכמתי לתת פרטים מאחר שהם התייחסו לסכומים

שקיבל תעשיין ספציפי. סיכמנו שאתה תכתוב לי מכתב לגבי מטרתך.

ש ' בוחבוט;

קיבלת מכתב.

מ' דוברת;

לא קיבלתי ואני מוכן לבדוק שוב. אם קיבלתי מכתב, אני

בהחלט אתייחס.

האם בדקת שקיים דו"ח ביצוע?

מ י דוברת;

ודאי, קיימים דוחות ביצוע והתיקים לפניי. אם לא קיבלתי את

המכתב, אבקש ממזכירתך שתשלח לי עותק. היועץ המשפטי הינחה אותי

שצריך להיות מניע לבקשה.

שי בו חבוט;

לשם מה אני יושב בכנסת בוועדת הכלכלה? אני אומר לך שקיים

חשד לפלילים ואתה כמנכ"ל חדש, מנסה; לחפות על דברים חמורים. אני

מבקש ממך לא להתחמק ממתן תשובה. כפי שאתה נתת לאותם אנשים, אני

דורש ממך לחקור את הנושא הזה על מנת שלא תפליל גם את עצמך.



מ' דוברת;

בהתייחס לחוק עידוד השקעות הון , יושבת כרגע ועדה שמונתה

על-ידי- שר התעשיה והמסחר ושר האוצר, והיא אמורה להגיש המלצות

לשני השרים בעוד חודש. מתקיים בה דיון לא קל כולל דברים שאתה

העלית בדבריך ויש צורך לחכות למסקנות.

ש' בוחבוט;

האם הנושא יוצג בפני הוועדה?

כן .

מ' דוברת;

בנושא שכר דירה גבוה בערי פיתוח, איני חושב שצריך לקבוע

שכר דירה מירבי. אנחנו צריכים לתת לכוחות השוק לנהל זאת, אך

כיון שהיום חברת מבני תעשיה היא חברה פרטית ויש בהחלט כניסה של

5-8 חברות שבונות בערי פיתוח, צריך לתת לחן לבנות ועל-ידי כך

ירדו המחירים. נכון שחברה אחת בנתה שטחים עצומים וכמעט היא

היחידה שעשתה זאת. החברח הופרטה ואני חושב שזה גורם לתחרות

ואנחנו רואים היום פניות של 2-3 חברות להשקעות באותו אזור פיתוח

והן תתחרינה ביניהן ואני מניח שכשניתן את האישורים, המחירים

בהחלט ירדו.

אתה השווית בדיקה של מפעל מאושר למשכנתא והייתי נרתע

מהשוואה עד כדי- כך חזקה.

ש' בוחבוט;

תעשו זאת למפעלים קטנים, לא לגדולים. למה צריך להגיע

לירושלים? אתם יוצאים בפרסומים גדולים אך צריך לפשט את ההליכים.

מדובר על 100 אלף שקל או 300 אלף שקל. האס בשביל סכום כזה צריך

להתרוצץ-? אני שואל אותך מה צריך לבדוק. אדם במעלות נכנס לבנק,

ממלא את התיק והטופס, והתיק עובר למרכז השקעות. קובעים אם זה

מאושר או לא ואדם יכול לגשת ולקבל את הכסף.

היו"ר ג' פת;

זה לא התהליך. הפניה היום מתבצעת למשרד התעשיה והמסחר.

ג' סניר;

אפשר להקים קרן לעסקים קטנים.

שי בו חבוט;

אני משמש כראש מועצת מעלות במשך 17 שנח וכל ממשלה טענה

שהיא תפתור את הבעיה. כיצד אתה פותר את הבעיה? יש היום מפעלים

כערי פיתוח עס תושבים מקומיים, ואין טוב מזה. אם הוא מפעיל

חמישה עובדים, זה כמו מפעל גדול שמעסיק 50 עובדים. הוא מקבל

מפעל מאושר שיכול להיות בעל אלף או אלפיים מטר מרובע ומעסיק 10

עובדים .



לשם מה הוועדה יושבת? אני מציע ליו"ר שנמליץ בפני שר

התעשיה והמסחר או בפני מרכז השקעות לפשט את ההליכים על מנת

שאותם יזמיים קטנים לא יהיו "מטורטרים" בהלוך ושוב. אני גם כן

אדבר עם שר התעשיה והמסהר, בדרך שלי. אני חושב שהוועדה הזו

סוברנית לבקש ולקבוע לבדוק את הנושא הזה בעוד חודשיים.

משה, דיברת קודם לכן על השקעות מחוץ לארץ. לגבי 332 מליון

דולר שאושרו בשנת 93, כמה השקעת חוץ קיימת בזה?

מ' דוברת;

מתוך כלל המפעלים שאושרו, 41 ששותפה בהם השקעת חוץ לארץ.

ההיקף הכולל של השקעות אלה הוא 78 מליון דולר ומתוך זה השקעת

חו"ל היא 15 מליון דולר כשאני מדבר כרגע רק על תעשיה.

היו"ר ג' פת;

מתוך 332 מליון דולר, רק 15 מליון דולר הגיעו מחוץ לארץ,

זאת אומרת 5%.

מ' דוברת;

הנתון של 332 מליון דולר הוא הסך הכל הכללי ואני התייחסתי

כרגע רק לתעשיה.

הי ו "ר ג' פת;

בתעשיה היו 206 מליון דולר. זאת אומרת 15 מליון דולר מתוך

206 מליון דולר.

מ' דוברת;

זוהי השקעה בפועל. המנוף הוא יותר גדול.

ה י ו "ר ג' פת;

ובשנת 92? היתה השקעה בתעשיה של שני מיליארד ומאה

ועשרים מליון דולר.

מי דוברת;

והון זר בפועל - 209, בערך %10 בשנתיים האלה. אם הוא שותף

בחברך?, קיים גם שיווק וידע.

הי ו"ר ג' פת;

אני לוקח את הדוגמא של עזריאלי שמקים קניונים. ההשקעה

בקניון היתה חמישה מליון דולר מבחוץ, וההון היה של בנק לאומי.

זוהי בעיה אמיתית .

מי דוברת;

למשקיע חוץ ישנם יתרונות מעבר לכסף. אצלנו הכסף מהווה

פחות בעיה. כשמשקיע חוץ מביא שוק, מוצר, ידע וקשרים בחוץ לארץ,

אני לפחות מחשיב זאת יותר.

תלוי את מריץ מי המשקיע לפניו. צריכים להיות כללים

ברורים. זה משנה אם אתה מגיע עם אדם בעל השפעה או שאתה מגיע

לבד. אני אומר זאת בכאב, כי היו לי מעורבויות בקשר לכל מיני

מפעלים, ולבסוף התייאשתי.

כאשר מגיעים מן השלטון המקומי-, אנחנו אנשיי עשיה. אני מציע

שוועדת הכלכלה תקבל היום החלטה שאנהנו מעוניינים לקבל רשימת

תיקים, גם אלה שבוצעו .

היו"ר ג' פת;

לא צריך החלטה, זה מתקבל.

ש' בוחבוט;

ניקה צג במחשב ונתייהם לשני תיקים; אהד שבוצע ואחד שלא

בוצע ונעקוב אחריהם. תטיל זאת על שני הברי ועדה ואנהנו ניסע

ו נבדוק .

הגיע הזמן שידעו שוועדות הכנסת לא רק שומעות אלא גם

מבקרות ובודקות בשטח.

היו"ר ג' פת;

משה יגיש לנו רשימות של מפעלים שאושרו בשנת 91 ולא היתה

בהם תזוזה, וכן רשימות של מפעלים שיש בהם תזוזה. אני מוכן שנצא

ונראה את הדברים בשטח. מנסיוני, אני מעריך שחלק גדול מהאישורים

שלא בוצעו, זה לא רק מטעמי ביורוקרטיה ואשמת המדינה.

התעמקתי בנושא של חכמי בבית-שאן . אני כשר תעשיה לא אישרתי

את המפעל כי טענתי שאין substanceבמפעל הזה. כאשר עזבתי את

המשרד, המפעל אושר. כששומעים את הסיפור של המפעל, נדמה שנעשה

עוול, אך כאשר בודקים את הנתונים, נוכחים לדעת שזח בדיוק ההיפך

ועובדה שבנתיים עומד שם פיל לבן . מי שאשם בכך הוא הבנק לפיתוח

התעשיה אשר קיבל נתונים לא בדוקים מחברת מבני תעשיה שהיתה אמורה

ללוות את התהליך, לא שאל שאלות ושילם את הכסף.

ש' בוחבוט;

מדובר על עשרות מקרים ולא על מקרח אחד או שניים. במרכז

ההשקעות רוצים להתעלס מהתופעה ויתכן שישנה פקידות שמתעלמת

במכוון , כי אם אני מקבל תלונה אני מעוניין לבדוק אותח.

היו"ר ג' פת;

אני מקבל תלונות רבות וישנן דוגמאות בהן מתקבל רושם

שעושים לאנשים עוולות, אך כאשר בודקים את המקרה לעיתים רואים

שאין המצב כפי שמתואר.

ש' בוחבוט;

התפקיד שלנו לבדוק ולהגיד; כל הכבוד, אתם צודקים או

להגיד; אינכם צודקים. הבעיה של המדינה חינה שאנשים מזלזלים

והסכם אינו הסכם. אתה יכול לכתוב מר. שאתה רוצה. כשאדם ממלא טופס

בקשה להקמת מפעל, עליו לדעת שהוא נמצא תחת אזהרה.



לגבי המשכנתא שאתה מזלזל,, כאשר אדם חותם על כך שאין

בידו דירה ולבסוף מתברר שיש בידו דירה, הוא באופן אוטומטי בבית

המשפט, ואני מכיר אנשים במעלות שנקנסו ונפתח להם תיק במשטרה.

ישנם אנשים שמוציאים מליונים במדינת-ישראל כי יודעים שאף אחד

אינו בודק, ואתם מתעלמים מהתופעה ונותנים לאנשים להונות את מרכז

ההשקעות.

היו"ר ג' פת;

מרכז ההשקעות מקבל בקשה שעברה דרך החטיבה המקצועית וקיבלה

את המלצתה, כך שלא נכון להאשים את מרכז ההשקעות בנושא זה.

ש' בוחבוט;

לאחר שהבקשה אושרה, תפקיד מרכז ההשקעות לבדוק מה נעשה עם

הכסף ולא תפקיד משרד התעשיה והמסחר.

היו"ר ג' פת;

לגבי ליווי אני מקבל זאת, אך לגבי האישורים עצמם מרכז

ההשקעות מקבל כבר את החומר מוכן .

ש' בוחבוט;

הוא זה שמאשר אם מגיע או לא מגיע.

צ' שאשא;

אין ספק שחייבת להיות מערכת בקרה יותר טובה. הבקרה שקיימת

היום אינה מספיקה ואני חושב שמה שמתגלה הוא אפס קצהו של מה

שבאמת קורה.

אם אני נותן שם של אדם מםויים, מדוע אתם מתחמקים? אתם

מפלילים את עצמכם.

צ' שאשא;

איני מתייחס למקרה ספציפי. אני מאגף התקציבים ומלווה את

מרכז ההשקעות וגם משקיף במנהלה. אני הושב שבעיית הבקרה הינה

רצינית ומה שקורה היום בשטח היום מצב לא בריא. זהו פרוייקט

שצריך להעלותו כמה דרגות למעלה. אנחנו במשרד האוצר הבהרנו למרכז

ההשקעות שאנו מוכנים ללכת איתם ביחד בנושא זה. אם מדובר

בתקציבים שצריך להקדיש לכך, איני חושב שכאן תהיה המגבלה. ידוע

לי שזהו אחד הפרוייקטים הגדולים שמשה דוברת מתכנן השנה.

ג' סניר;

אנחנו תמיד מתלבטים בין זירוז ההליכים ופישוטם, ולא חשוב

אם מדובר לפני ההשקעה או אחרי חאישור, לבין הצורך בבקרה ובבדיקה

מעמיקה. מצד אחד, קיים הרצון לאפשר מסלול מהיר בייחוד לי יזמים

קטנים, ומצד שני אלה בדיוק אותם יזמים קטנים שקשה אחר-כך למצוא

אותם אם חלילה קורה משחו.

ש' בוחבוט;

המסקנה שתהיה הלוואה עומדת. אם אדם נעלם, הוא צריך לשלם

את כל הכסף חזרה.



ג' סניר ;

אני חושב שכולנו יודעים שלמשל איגרת חוב שחותם יזם ונותן

למרכל ההשקעות היא ברמת פדיון או פרעון הבי נמוכה מכל חוב אחר,

זאת אומרת היא אחרי כל החובות.

צריך לפעול כמו שפועל משרד השיכון , אשר נותן מענקים בערי

פיתוח. צריך לחתום עם שלושה ערבים, ואם קורה משהו מחזירים את

חהלוואה העומדת. כך צריך לפעול גם במרכז ההשקעות .

לו הייתי מביא לוועדה הצעה להקים מפעל תעשיה עם שלושה

ערבים, הייתי עומד תחתח אש צולבת ולא היה מוקם אף מפעל.

כשנותנים מענק זוהי מתנה. כשנותנים הלוואה ומישהו מנסה

לבצע הונאה בכוונה תחילה, המדינה חייבת לנקוט בכל חצעדים כדי

שחכסף יוחזר, אלא אם קורה מצב בו אדם פושט רגל ולא ניתן לעשות

דבר .

קיים הבדל בין משק בית לבין מפעל, כי למפעל יש בעלי חוב

נוספים. אני כרגע עוסק בכמה מקרים ואנחנו האחרונים על-פי

הגדרות.

בשם ההפרטה כל המערכת מנוהלת על-ידי בנקים ורואי חשבון ,

ומרכז ההשקעות חייב לקבל את חתימת רואה החשבון . איני רוצה

להעביר ביקורת מהו ערך חתימה של רואה חשבון , אך ידוע על מקרים

רבים שהיום החתימה לא שווה את הנייר ולא ניתן לשלוח משטרה לכל

אחד. לכן יש לנו בעיה אמיתית כי לבנק יש אינטרם שההשקעה תנוצל

במלואה לפחות בספרים.

לצערי התיירות שהיא קטנה בפרופורציה, "אשמה" בכל מיני

עיכובים. התהליך בתיירות הוא כה ארוך ומסובך, שהנתונים שמסר משה

דוברת הם פנטסטיים יחסית למה שקורה בתיירות. בתיירות תמיד

קיימות בעיות של תכניות בנין ערים (ת.ב.ע.) וכן בעיות של

אישורים סטטוטוריים של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית. יש מקרים

רבים בהם אין אפילו תכנית בנין ערים וצריך הרשאה לתכנון , שנמשכת

שנתיים. קיימות בעיות אדירות עם מינהל מקרקעי ישראל לגבי הקצאת

קרקעות, כך שלפני שפרוייקט מתחיל "לזוז", עוברות שלוש ארבע שנים

ולכן בסטטיסטיקה אנחנו תמיד במקום הכי גרוע.

אנחנו מעולם לא אישרנו תכנית שלא היתה צמודה לתכנית בנין

ערים .



ג' סניר ;

בסטטיסטיקה הבקשה רשומה כבר שלוש שנים, לא מאשרים אותה אך

הבקשה שוכבת. התוצאה היא שאצלנו מצטברים תיקים ובסטטיסטיקה

אנחנו "עוברים רע". גם לחלק מהאישורים עם ת.ב.ע., נמצאו פטנטים

חדשים. פונים לרשות המקומית ומבקשים לאחר האישור שינוי ת.ב.ע.

מסיבות שונות, כאשר לעיתים לא רוצים לבצע וזה מספק לחם תירוץ

מדוע הם לא מבצעים.

היו"ר ג י פת;

מישהו רצה להקים בית-מלון , ולאחר שקיבל את כל האישורים

ביקש שינוי ת.ב.ע. זאת אומרת תוספת. שאלתי אותו מדוע הוא עושה

זאת והוא לא השיב. מאוחר יותר הוא טען שמלכתחילח לא התכוון

להשקיע, אלא למכור את הרשיון . אם הוא מוכר את הרשיון עם 400%

בניה זח שווה כך וכך, ואס מוכר אותו עם 600% בניה, הערך גבוה

יותר.

ש' בו רובוט;

ביקרתי במדינת קליפורניה בארצות-הברית. הראו לנו כתבה

בעתון ובה ידיעה על מפעל שהזרים שפכים ונקנס במליון והצי דולר

והשופט נתן לו ארכח של חודשיים לחמציא את הכסף, ולא - יאלץ

לסגור את המפעל. אצלנו המדינה מאפשרת ולא מתייחסים בחומרה.

חיום מינחל מקרקעי ישראל מאשר לאדם להקים פרוייקט מסויים

ונותן לו שלוש שנים. אם בשלוש שנים הוא לא ביצע את הפרוייקט

ומבצע את אותו "תרגיל" שעליו דיברת, המינהל טוען שהוא לא השיג

את הכסף. אני אומר; תסגור לו, אל תיתן לו את הקרקע הזו כי

בנתיים היא מוחזקת ולא ניתן לעשות דבר. הבעיה שלנו שאנו מתפשרים

עס כל דבר.

במשך שנתיים עובדיס על כביש יגור - קרית אתא עם טרקטור

אחד בלבד. שאלתי את מנכ"ל מ.ע.צ על כך והוא ענה: "יש לנו חוזה,

מה ביכולתי לעשות?" אמרתי לו שבמועצה המקומית אני מוציא את

האנשים לעבודה בכח. לוח הזמנים כתוב בחוזח אך אנו לא מפעילים את

חחוקים.

חי ו "ר ג' פת;

אילת הוא חמקוס חיחיד בארץ בנושא התיירות, למעט מקרח או

שניים, שהעניינים זזו. גס בטבריה חיתח אפשרות.

באילת משום שחיח prosperityואנשים נמשכים לכך, אך לעומת

זאת בים-חמלח תשעח פרוייקטים שיש להם כבר אישורים, לא "זזו".

בים המלח אין לנו קרקעות.

ג' ס נ י ר ;

משחקי חת.ב.ע. והנסיונות למכור את האישור לבא בתור,

ידועים לכולם. כל אחד יודע מי מכר למי ושר האוצר ושר התיירות

כבר קראו אנשים לסדר.

בנושא הרפורמה במשק הדלק, ישנם לחצים שלנו לבנות תחנות

דלק נוספות וקיימים אינטרסים של חברות הדלק ושל תחנות הדלק.

הגענו למצב שמתוך 271 הרשאות לקרקע שחברות הדלק "יושבות" עליהן

במשך שנים, מינהל מקרקעי ישראל ביטל 171. דרשתי לקבל את הרשימה

של יתרת הקרקעות וברצוני לברר מדוע לא מבטלים גם אותן . מי

ש"יושב" על הרשאות אלה הן שלוש חברות הדלק שלא מעוניינות לבנות

תהנות דלק נוספות. זה חלק מחהווי הכלכלי שלנו ולמרות השיפורים

שחלו במינהל מקרקעי ישראל, עדיין אין זד; מספיק.

משה דוברת, אני מבקש ממך כשותף של חבר הכנסת בוחבוט,

להכין את החומר. נקיים ישיבה נוספת בהשתתפות שר התעשיה והמסחר

וכן המנכ"ל. נתי שרוני מכיר ומתמצא במאטריה.

הנושא של איחוד רשות ההשקעות ומרכז ההשקעות תחת מרכז

ההשקעות הינו הכרח המציאות. אני לא הצלחתי לבצע זאת כי היו לי

שרים עוינים במשרד האוצר, אך אסור שמצב זה ימשך.

אני חושב שחמור מאד שהשר ירד מהענין והיום אין לו אפילו

נציג בכיר לנושאים הללו בניו-יורק. בנושא הכלכלי של השקעות, זה

צריך להיות מרוכז במסגרת של משרד התעשיה והמסחר ובמסגרת מרכז

ההשקעות. היום אין שום נגיעה בנושא שיווק השקעות.

אנשים צריכים לקחת יוזמח וסמכויות. לא יתכן שאדם יתחיל

מאותה נקודה שקודמו הפסיק וממשיך כאילו דבר לא קרה. משה דוברת,

מבחינתי חחופעה שלך היום ה י תה חלשה מאד. אינך צריך לחפות על כל

המחדלים שהתבצעו בעבר והיית צריך להגיד שאתה מוחק כל מה שהיה.

נציג האוצר מסכים לדבריי וזה אף חמור יותר בעיניי, משום שידעתי

שקיים אי סדר אך לא חשבתי לקבל אישור מנציג משרד חאוצר. היית

צריך להכריז שאתם מתכוונים לשנות דברים על מנת לפשט וכן שיש

בכוונתכם לקבוע סדר עדיפות לאומי חדש.

הפסיקו להשקיע ביהודה ושומרון , ולפחות שיתחילו להשקיע

בערי פיתוח. במעלות ישנם היום 14,000 תושבים. בשנה הבאה יהיו בה

000 ,22 תושבים .

ש' יהודוביץ';

מאין הם באים?

ש' בו חבוט;

מכל הארץ. 1,500 יחידות דיור נמכרו, ולכם יש זמן עד שאתם

מאשרים מפעלים. הזמן קצר והייתי רוצה שתצא (גם בשורות חדשות.

מ' דוברת;

אני חושב שאמרתי דברים ברורים אך איני איש פוליטי ולכן לא

אתי יחס.

הי ו "ר ג' פת;

לא שמעת חלק מדבריו של משה מאחר שלא נכחת כאן .

כנציג מפלגה שמעוניינת להכניס שינויים בכל מיני תחומים

במדינה, לא שמעתי- דברים שרציתי לשמוע.

משנת 1992 אושרו על-ידי מרכז ההשקעות שלושה וחצי מיליארד

דולר ובשנת 1991 אושרו קרוב לשני מיליארד דולר של השקעות, כך

שאין זה מבוטל.

כשמשה אומר שמרכז ההשקעות אישר-, אני מעונין לדעת איפה.

משרד התעשיה והמסחר עשה דבר גדול בכך שפישט את כל נושא הפיתוח,

והייתי רוצה שימשיכו לעשות. הוא כך. היום הברת מבני תעשיה כבר

לא פועלת לבד, אלא עם כמה חברות שעובדות בכל הארץ ב- 200 מליון

שקל. אני מבקש לדעת מהן ההצעות החדשות.

דברים אלה תשמע מפי שר התעשיה והמסחר ומפי המנכ"ל.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.