הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 49

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי , כא' באייר תשנ"ג. 12.5.93. שעה 8:45

חברי הוועדה: ג' פת - היו"ר

א' גולדפרב

לסעיף מס' 1 בסדר היום:

ההייכ די מגן

מ' קוק - משרד ראש הממשלה

שר האנרגיה והתשתית א' רובינשטיין

ר' קרול - מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית

שי שטרן - מנהל מחלקת הכלכלה, משרד האנרגיה והתשתית

י' קוליץ- מנהל מינהל הדלק, משרד הארגיה והתשתית

ז' אפיק - יועץ משפטי, משרד האנרגיה והתשתית

ד' בר משיח-יועץ כלכלי למנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית

י' נאמן - עוזרת שר האנרגיה והתשתית

אי צמח - כלכלנית, משרד האנרגיה והתשתית

יי טוניק- משרד האנרגיה והתשתית

גי אבן - מנכ"ל משרד התחבורה

שי אברהם- אגף הרכב, משרד התחבורה

שי אלישר- אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

ע' מיימון-משרד התחבורה

בי שרון -אגף התקציבים, משרד האוצר

י' טרובוביץ'-הממונה על ההגבלים העסקיים, משרד האוצר

ג' גנץ -עוזר לממונה על ההגבלים העסקיים,משרד האוצר

ד' רצ'בסקי-משרד הפנים

עי איסרוב-הרשות להגנת הצרכן

ג' קומפורטי-אחראי ארצי לתחנות דלק, מינהל מקרקעי

ישראל

מ' חומש-מנהל אגף משתכנים, נכסים ופיקוח, מינהל

מקקעי ישראל

צ' זיו - מינהל מקרקעי ישראל

י' קופ - מ .ע .צ

י' כספי- יו"ר ארגון נכי צה"ל המשוקמים בתחנות דלק

א' אברהם-חבר ועד בארגון נכי צה"ל

א' לוי - חבר ועד בארגון נכי צה"ל

א' לוי - מנכ"ל חברת פז

א י שדה - חברת דלק

י' פרויליך- משנה למנכ"ל חברת סונול

ש' דנקנר-יו"ר מועצת המנהלים של חברת דור אנרגיה

עי הובב -מנכ"ל חברת דור אנרגיה

י י אקר - מנכ"ל חברת גל

אי אריכא-דוברת, חברת גל

יי גזית -מנכ"לארגון בעלי תחנות דלק

גי ונונו-יו"ר ארגון תחנות דלק

שי פיפר -ארגון סוכנים ובעלי תחנות דלק

עי קורן -ארגון סוכנים ובעלי תחנות דלק

מ' פרג'ון -בתי זיקוק



מזכירת הוועדה; לי ורון

ט' רם

סדר היום; 1. חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - גבולות הנגב)

התשנ"ב - 1992, הצעת חוק של חבר הכנסת ד' מגן .

2. הרפורמה במשק תדלק.



1. חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון-גבולות הנגב)

התשנ"ב-1992 , הצעת חוק של חה"כ ד' מגן

לאחר שהצעת חוק זו עברה אתמול בקריאה ראשונה במליאה, אנו

מעבירים אותה לקריאה שניה ושלישית.

אנו מברכים את חבר הכנסת די מגן על נחישותו ועקשנותו

בנושא זה.

ד י מגן r

מימד הזמן היה כאן חשוב מאד.

היו"ר ג' פת;

הבג"ץ אינו שייך לכאן והוא רק ישען על זה.



2. הרפורמה במשק הדלק

אני מקדם בברכה את שר האנרגיה והתשתית, שעד הרגע האחרון

לא ידענו אם יהיה נוכח בישיבה.

קיימנו כמה מפגשים ולא שמענו את כל הנציגים. היום נשמע את

שאר הנציגים וכן דיווח מישיבה שהתקיימה בחמישה בחודש. גברת

רצ'בסקי, אני מבין שעדיין אין לך דיווח מן הישיבה שהתקיימה

ב -12 בחודש.

יהיה היום אחר הצהריים.

אני מקדם בברכה את מנכייל משרד האנרגיה והתשתית, את מנכ"ל

משרד התחבורח, הממונה על ההגבלים העסקיים ומנהל מינהל הדלק.

אבקש לשמוע את מר כספי, יו"ר ארגון נכי צה"ל ואחר-כך את

מר ונינו, יו"ר ארגון תחנות הדלק. אם נציגי חברות הדלק ירצו

לומר את דברם, הם בהחלט יורשו.

אני מתחנת הדלק טופז. אברהם לוי הינו השותף שלי ואנו

בוועד נכי צהייל שמשוקמיס בתחנות דלק.

אנו יודעים מהן הסיבות לרפורמה ומדוע היא נחוצה, אך

מחפשים פתרונות במקומות לא נכונים. מחפשים אותם בתמ"א 18 או

בבז"ס, כאשר לפי דעתי ודעת רבים מחבריי, מה שמעכב את הרפורמה

זוהי מערכת החוזים שקושרת אותנו לחברות הדלק.

ברגע שהשוק יהיה חופשי, לא תהיה בעיה והרפורמה תוכל

להתבצע. אם מערכת החוזים שבין תחנות הדלק לבין חברות הדלק תמשיך

להתקיים, לא תתקיים רפורמה.

לכן , לפני שפונים לתמ"א 18 ולבז"ם, חייבים לטפל בנושא

החוזים כי הם שורש הרע והם אלה שמונעים מהשוק החופשי לפעול.

אתייחס לנושא נכי צה"ל. קצת קשה לי לדבר על ציונות, כי

לעיתים נדמה לי שזה הופך לדמגוגיה. אתם שלחתם אותנו להלחם

ואנחנו נפצענו בכיבוש חאן-יונם במלחמת ששת הימים. קיבלנו פקודה

למשימה בלתי אפשרית, ביצענו אותה ונשארנו בחיים. אתם שלחתם

אותנו, אתם חייבים לנו ואתם אף נתתם לנו. מדינת-ישראל, דרך משרד

הבטחון , נתנה לנו שיקום בתחנת דלק ומדובר על כ- 70 איש מסוגנו,

כאשר בתור ישנם עוד עשרות.

לא כאן המקום לפתור את בעית מערכת הקמת תחנות דלק לנכי

צה"ל, אך הפתרון שלנו הינו מהפכני, ולדעת רואי חשבון וכלכלנים,

הוא יוצא דופן ומצוין ונמצא אצל הגורמים המתאימים במשרד הבטחון .

כאשר משרד הבטחון אישר לנכים שמגיע להם שיקום בתחנת דלק, חברת

חדלק השקיעה כספים ובנתה תחנת דלק. היא לקחה את החכירה הראשית

מאיתנו אליה כחכירת משנה והחתימח אותנו על חוזים שנקראים בשפתנו

"חוזי עבדים" .



אנחנו דורשים שוועדת הכלכלה תקים וועדה בלתי תלויה, שתקבע

מתי הוחזרה לחברת הדלק על-ידי המדינה, ההשקעה בתחנה ומראש אני

מסכים לכל קביעה. רגע לאחר מכן- צריך להסיר את חכירת המשנה ומעבר

לכך, אין למדינה שום זכות מוסרית, כלכלית או ערכית. כאשר זה

יתבצע, נכנס לשוק החופשי. אין זה אומר שלא נישאר באותן החברות,

אך אז תהיה רפורמה.

ניקח לדוגמא פריט מסויים שמחירו בשוק 10 שקלים. אם מוכרים

אותו במחיר גבוה יותר - עושים עסק טוב, אם מוכרים במחיר- נמוך

יותר - עושים עסק רע. פלוס מינוס 10% כלפי מעלה או כלפי מטה,

עדיין נחשב במסגרת ההגיון הכלכלי, כאשר איני מדבר על ההגיון

והצורך הערכי, שמדינת-ישראל חייבת לנכי צה"ל. אם מדובר על סכום

גבוה בהרבה מעשרה שקלים, משהו אינו כשורה ולכך אנו מתנגדים.

בנושא זה כופים עלינו מאבק.

אני מבקש מוועדה זו שתקים וועדה אשר תקבע מתי חברת הדלק

החזירה לעצמה את ההשקעה, ויום לאחר מכן חברת הדלק תהיה חייבת

להחזיר את "חגורות ההגנה" שהיא חגרה על עצמה ולשחרר אותנו

מחכירת המשנה. במצב זה תוכל להתקיים הרפורמה ואנו נהיה

משוחררי ם .

האס יצאנו לחופש כדי להיות עבדים? חברות הדלק עדיין לא

למדו שקיימת מדינת-ישראל ונדמה להם שאנחנו חיים עדיין תחת המנדט

הבריטי. אנחנו לא המריונטות שלהם. אנחנו מבקשים להקים גוף ואין

זה משנה אם תימצא הנוסחא תוך שלושה ימים או תוך שלושה חודשים.

אמרת דברים קשיס, בעיקר על רקע דברי הפתיחה.

מה מפריע לכס בחוזים הללו? אתם טוענים שהרכוש, דהיינו

תחנת הדלק, שווה כך וכך. מכאן ואילך אתם רוצים להיות בעלי הרכוש

ולא חברות הדלק וזוהי טענה לגיטימית. מה מעבר לכך מפריע לכס

בהו ז ים הקי ימים?

איני מתייחס לרכוש או לשווי הרכוש, אלא לעיקרון . על

העיקרון של החופש והחרות יצאנו לחלחם ועל עיקרון זה אנו ממשיכיס

הלאה. אנחנו צריכים לחיות תלויים בכל ענין בפקיד זה או אחר.

יש לנו משאבות בנות 14 שנה שעצם קיומן אצלנו

בתחנה, מונע מלקוחות ב- 1993 להכנס ולתדלק. משאבות אלוה מתקלקלות

ומוחקות באוטומט של המחשבים. הן גורמות נזק ובעיקר גורמות

לאנשים לרצות להשתמש במשאבות מכניות. נכון שלא רצינו להיות

הראשונים ומאז, שנה אחר שנה מבטיחים ועד היום הן לא הוחלפו . כמו

כן מדובר על צביעה של תחנה ועל הרצון לפתח את התחנה.

בנושא תחנות דלק לנכי צה"ל, ועדת ציחנובר החלימה שיוקם

גוף שיקבע את נוסחי החוזים ויאשר אותם. לא הוקס גוף כזה, אין

נוסח מוסכם וקיימים עוד דברים רבים שאינם מקויימים. מערכת

החוזים עם חברות הדלק אינה חוקית ומלבד זאת, מי שמט? הפקידם היה

לעזור והס לא התנדבו. אנחנו לא שייכים להם אלא שייכים לעצמנו.

נפצענו במלחמת ששת הימים ובמשך 11 שנה טיפלנו בנושא השגת

הרשיונות, עד שפתחנו את התחנה שלנו בשנת 1978.

לאיזו תקופה החוזה שלכם?

עד סוף כל הדורות. החוזה שלנו מקביל לחכירה ראשית. קיבלנו

חכירה ראשית ל- 49 שנים ולמשך 49 השנים הבאות דרך חכירת המשנה,

הורדנו מן הבעלות ומהזכויות. מי שבעצם "יושב" היום על הזכויות

שלנו הן חברות הדלק. איני מדבר על רכוש אך אני מודיע שזה צריך

להיות קשור לנכי צה"ל. אין מדובר בעסק שכעבור כמה שנים נמכור

אותו ונצא ברכוש גדול, אך יתכן שניתן לתת אפשרות כזו לאחר 20

שנה, כאשר אדם משקיע את חייו במקום.

הזכות היא שלי ועל הזמות הזו אני נלחם. אם מדברים על

הרפורמה, אני רוצה את זכות הבחירה החופשית. אין זה אומר שלא

אשאר באותה חברה, אך איני מוכן שמישהו יכפה עליי ויהפוך אותי

למריונטה. החברות קובעות עבורי כמה ארוויה בכך שאינן מחליפות את

המשאבות לדוגמא והן קובעות את ערך השיקום שלי.

מהו היקף המכירות של החברה שלך?

התחנה שלנו ברמת-השרון וזו הסיבה לכך שארך 11 שנה עד

הקמתה. אני משמש יוייר ארגון נכי צה"ל אשר משוקמים בתחנות דלק

ואני מדבר בשם כל הקבוצה. רבים מאיתנו אינם מצליחים להתפרנס,

לדוגמא בחבל התענכים, ברמת-חובב. מאחר שהתחנה שלנו מצויה ברמת-

השרון , אין זו דוגמא לשאר התחנות. ממוצע ההכנסות של תהנות נכי

צה"ל נמוך מאד ביחס לממוצע הארצי. בתחנה בעמק האלה לדוגמא, הנכה

שמפעיל את התחנה ביקש השלמת הכנסה.

היו"ר שאל מה מפריע בחוזים הקיימים. ובכן , בתהליך קידמה

ורפורמה מעונייינ ים לגרוס לתחרות ולהנחות בתחנות הדלק. החוזים

הקיימים היום בתחנות, בינינו לבין החברות הוותיקות, מגבילים

אותנו ונקראים בפינו חוזים אחידים כובלים. אסור לנו לעשות

הנחות, אסור לנו לתקוע מסמר בקיר כי כך כתוב בחוזה, ואס נפר

זאת, אנחנו יכולים להיות מוצאים מהתחנה.

בשוק ישנן הנחות של 10-12 אגורות לליטר וגם אני הייתי

רוצה לקנות את הדלק ב- 10 אגורות יותר זול ולהעביר לצרכן 8 או 9

אגורות, אך אני מנוע מלעשות זאת בגלל החוזים.

מתברר שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים. לפני יומיים

התפרסס דו"ח מבקרת המדינה וברצוני להקריא קטע: "יש קשר הדוק בין

השאלה אס חוזה נעשה בתנאים של חופש של ממש לבין השאלה אס מוצדקת

התערבות בחקיקה. אין חולק, שהחוזים בין החברות הוותיקות לבין

תחנות הדלק רובם ככולס נעשו במועד שבו לא היתה תחרות בענף והוא

התנהל כמשק סגור תחת פיקוד; ונעדר תחרות. ספק אס בעל התחנה היה

מסוגל לסרב לחתום על חוזה להעברת קניינו לחברה ועם זאת להמשיך

למכור מוצרי דלק. במצב זה כאשר חופש ההתקשרות בחוזה היה מוגבל

מלכתחילה, נראית התערבותו של המחוקק לא כפגיעה קשה בחופש

ההתקשרות אלא כדבר בעתו, דווקא לשם צמצום ההגבלות והגברת התחרות

וההתקשרות החופשית."



לפני כחמישה חודשים ביקש מאיתנו השר להסכים לתהליך של

פישור בעזרת מפשר ואנו בארגון מיד הסכמנו.

הודעתם על כך כאן בוועדה.

ככל הידוע חברות הדלק לא הסכימו ואני חושב שעד היום הן לא

מסכימות לתהליך. לעומת זאת, הן הציעו לנו לאחר זמן רב, להכנס

למשא ומתן חופשי , אשר התחלנ ו בו לפני כשלושה רוודשים. תחילת הדרך

היתה קשה, אך אני מוכרח להודות שבשבועות האחרוינים המשא ומתן

מתקדם. אם הוא יתקדם כפי שהתקדם לאחרונה, ואם נתייחס לדבריו של

אריה לוי כפי שהבטיח לנו, אני מקווה שבתקופח הקרובה נוכל להגיע

להסכמה זו או אחרת עם החברות. אם נגיע להסכמה כזו, אני מאמין

שתהיה תחרות בשוק. בסופו של דבר הרפורמה תגיע לצרכן רק בעזרת

תחנות הדלק.

אני חושב שהמניע לכך שהחברות החלו לדבר איתנו, הינו שמשרד

האנרגיה וכן ועדות הכנסת דיברו ברצינות על חקיקה. באחת הישיבות

הקודמות היו"ר טען שאם לא נגיע לסיכום בין החברות לבעלי התחנות,

הוא יגיש הצעת חוק פרטיה ולדעתי עובדה זו דירבנה את החברות לדבר

איתנו .

לפני כחודש וחצי השתתפנו בוועדת הכספים בה התבטאו באותה

צורה, כך שאין החברות מדברות עימנו מתוך טוב לב. אני מבקש

מוועדה זו להמשיך לטפל בנושא החקיקה. אם חלילה יתפוצץ המשא ומתן

בינינו לבין החברות, ועל מנת לקדם את הרפורמה ואת התחרות, אנחנו

חייבים שתהיה לנו אלטרנטיבה אחרת של חקיקה, שאמורה לשחרר אותנו

מן החוז ים הכובלים.

בשבוע שעבר היו פרסומים בעתונות, כאילו משרד האנרגיה מכין

תכנית סודית לביטול מבנה המחיר של מוצרי הדלק הנמכרים בתחנות,

למעט בנזין 96. אם תכנית כזו תצא לפועל לפני שאנו מגיעים לסיכום

עם החברות או לפני שתהיה חקיקה, משרד האנרגיה יסתום את הגולל על

תהליך הרפורמה ובאותו רגע החברות יפסיקו לדבר איתנו. מי שמכיר

את החברות ומי שמכיר את הצרכנים הם בעצם אנחנו בעלי התחנות.

ברגע שיבטלו את מבנה המחיר והעמלות שלנו יעברו לחברות, יפסק

תהליך המשא ומתן בינינו.

אם העמלות שלנו יעברו לידי החברות, קיימת סכנה שתחנות דלק

יתחילו לפשוט רגל על ידי כך שהחברות יצמצמו להן את העמלות. אם

חברה כלשהי תחסוך בתחנה כלשהי, בקלות היא יכולה לצמצם את פער

הרווחים ותוך זמן קצר לקנות אותה. תוך שנים ספורות יווצר מצב בו

החברות תהיינה הבעלים של כל תחנות הדלק בארץ.

לכן אני מבקש ממשרד האנרגיה לא לבטל את מבנה המחיר, מה גם

שלפני חמישה חודשים השר כתב לנו מכתב ובו הבטחה שמבנה המחיר לא

יבוטל, כל עוד קיים תהליך של פישור או הידברות, ובכל מקרה לא

יבוטל בשנה הקרובה.

שר האנרגיה והתשתית אי רובינשטיין;

אני מבקש להביא את המכתב בפני הוועדה.

לאחרונה החלו לדבר על בניית תחנות דלק נוספות והנימוק

העיקרי לכך הינו הרנטה על תחנת דלק, שמשתחררת מהחוזים. נכון

להיום, כאשר תחנת דלק משתחררת מהחוזה הכובל, הרנטה על תהנה כזו

מאד גבוהה בגלל העובדה שמדי שנה משתחררות בין 4 ל-5 תחנות דלק

בסך הכל. נוצר מצב של היצע נמוך מאד יחסית לביקוש והרנטה גבוהה.

שר האנרגיה והתשתית אי רובינשטיין ;

מדוע הביקוש כל-כך גבוה?

לדעתי זה מלאכותי. אנשים היום קונים תחנות דלק, מעבירים

מיד ליד תחנות דלק במחירים גבוהים וזה יותר מלאכותי מאשר מעשי.

אם נחשב זאת מבחינה כלכלית, נראה שאין לכך הצדקה.

השוק הרי תמיד משקף שיקולים כלכליים.

מי שמשלם רנטה גבוהה לתחנת דלק הם אנשים מהחוץ ולא בעלי

תחנות דלק. בעלי תחנות דלק. יודעים בדיוק מה הרווחים של תחנת דלק

ולכן ההצעות יותר נמוכות מאשר של אנשים הבאים מבחוץ.

אם בצורת חקיקה או פישור, ישתחררו 400 או 500 תחנות,

בהכרח חרנטה תרד כי ההיצע יהיה גדול לעומת הביקוש. הנימוק

לבניית תחנות דלק נוספות רק בגלל הרנטה הגבוהה, הינו לדעתי

נימוק שגו י .

הקימו ועבדות להקמת תחנות דלק נוספות, והכלכלנים דבקו

בדיעה שיש להקים עוד 300 תחנות דלק בארץ. אמנם לא למדתי כלכלה,

אך אני מסתכל על השכנים שלנו באירופה ובעולם. לפני 20 שנה הגיעו

באירופה לאותה מסקנה אליה הגיע משרד האנרגיה, והיא להקים תחנות

דלק נוספות. הם ביצעו את המסקנות, בנו תחנות באלפים ותוך שנים

ספורות נסגרו תחנות רבות.

אני פונה למר יוסי קוליץ. אנו בארץ מדברים על תיאוריות,

כאשר ישנן דוגמאות בעולם. גם שם עברו את התהליך ועשו נסיונות,

אך התהליך לא הצליח. כאשר אני מדבר עם אנשים ממשרד האנרגיה, הם

"ננסה". בואו נראה מה קרה בעולם ונעתיק.

עדיין מוכרים בארץ פי שניים או פי שלושה.

אני מבקש לא לדרבן להקמת תחנות שיהיו אחר-כך סגורות.

כולנו יודעים מה קורה באירופה, שתחנות דלק סגורות משמשות לסמים,

לעבריינים ולפושעים.

י' קוליע;

אנחנו לא מעודדים הקמת תחנות חדשות, אלא מתכוונים לתת

הזדמנות שווה לכל ביקוש.

בדו"ח בן-שחר נרשמו דברים אבסורדיים. אם חלילה יקימו עוד

הרבה תחנות דלק בארץ, או חלילה יבטלו את תמ"א 18, הן ישמשו

מרכזי עבריינים. ישנו גידול טבעי וצריך להמשיך לבנות במסגרתו.

באשר מגדירים מספר תחנות בארץ, תמיד משווים לאירופח, אך

באירופה ישנן תחנות בעלות משאבה אחת, ואילו בארץ ישנן תחנות עם

20-30 משאבות. אנחנו מאד מתקדמים בענף יחסית לאירופח ששם ישנן

גם משאבות מכניות לא טובות.

קיימת תופעה שכולם מתעלמים ממנה, מתוך חוסר ידיעה או

בזדון , וזו תופעת "תחנות החצר". יש בארץ כאלפייים "תחנות חצר"

שנועדו עבור מפעלים ועבור קומביינים של קיבוצים. חברות חדלק

החדשות, באדיבות מר דנקנר, חשתמשו בתחנות חחצר שנועדו על-פי חוק

לשרת את המפעלים, וחתחילו לשווק בנזין החוצה, כאשר איני מדבר

על הסכנות התחבורתיות.

מצד אחד, חברי הוועדה פונים אליי ושואלים: מדוע השרותים

מלוכלכים, מדוע אין תאורה מספקת ומדוע הדלתות אינן צבועות? מצד

שני מתעלמים מתחנות דגם חאן-יונס. מר דנקנר מעודד תופעה זו ואף

טוען טענות נגדנו ונגד החברות.

לפני כשנה וחצי הצענו למשרד האנרגיה והתשתית להוציא צו

שיאסור על חברות חדלק לספק דלק לתחנות שאין לחן רשיון למכור

לציבור.

היועץ המשפטי פסל זאת.

ג' ו נ ו נ ו ;

אני מבקש מכבוד חשר לנסות לחדש יוזמה זו כי אם תופעה זו

תצבור תאוצה, נמצא את עצמנו עם אלפי תחנות כאלה. איני מדבר על

כך שאיש לא ידע לגבי ליטר בנזין שנמכר, אם אכן מוכרים ליטר או

0.8 ליטר. איש לא ידע אס בנזין שהוצהר כ- 96 אוקטן , הוא אכן כך

ולא 84 או 85 אוקטן .

קראתי את הדו"ח של פרופ' בן-שחר ממרץ 1993 לגבי תכנית

התמ"א. אנחנו פועליס במישור אחר ואם בממוצעים עסקינן , אי-אפשר

פעם להשתמש בממוצעיס ופעם לא להשתמש בהם. יש לנו ממוצע מענין .

בישראל היו בשנת 87 כאלפיים כלי רכב בתחנת דלק, באוסטריה -200,

בהולנד - 240, בגרמניה המערבית - 350 ובארצות הברית - 790, ואנו

המדינה המפותחת,' עס אלפייס כלי רכב לתחנת דלק. אם זה היה כך

בשנת 87, אני מעריך שהפערים אף גדלו.

החישוב מתבצע לפי משאבות ולא לפי תחנות דלק.

אי אפשר לומר שקיימת התעלמות. לא מדובר כאן על תוספת של

מאות תחנות דלק בלי שנושא הצריכה ילקח בחשבון . מוטב להניח שמי

שמתכוון להשקיע בתחנת דלק, יודע פחות או יותר מה מספר כלי הרכב

שעוברים שם. הוא לא יקים תחנת דלק נוספת ברמת-חובב אם לא

ישתלס לו. אין זה אומר שצריך להשאר במתכונת של 520 תחנות דלק,

משוס שבאזורים מסויימים יש תחנות דלק שמוכרות כמה עשרות אלפי

ליטרים בחודש.

דיברנו בעיקר על הכבישים הראשיים, על מקומות שבהם יש

דרישה וביקוש. הנתונים לגבי מספר כלי רכב לתחנה וכן לגבי מאות

אלפי הליטרים בתחנה, אינם מתקבלים על הדעת. ג'יונונו, אתה חייב

להחליט באיזה צד אתם נמצאים. מצד אחד אתה מבקש את עזרת הוועדה

ואת עזרת שר האנרגיה והתשתית, אשר ידוע לי שדעתו נתונה לענין

זה, בנושאים הקשורים ליחסים בינך לבין חברות הדלק, ומצד שני אתה

מבקש מן הוועדה ומשר האנרגיה לא להתערב.

לגבי הסכמים ביניכם לבין חברות הדלק, החוק מוכן לי

בכתובים ומצוי גם במשרד ואני אף אגביל זאת בזמן . אם מטעמים

שונים, שאנחנו נחליט עליהם במשותף, משרד האנרגיה יגיש את החוק

או אני אגיש את החוק, אין זה משנה. אין אנו דנים רק בנושא

ההסכמים ביניכס לבין החברות, אלא בנושא האחריות שלנו כלפי

הציבור הרחב. אנחנו חייבים לכם, אנחנו חייבים לחברות, אך אתם

מהווים חלק מן הציבור הרחב ואנו לא נתעלם מצרכיו.

אם ההסכמים ביניכם לבין חברות הדלק יהיו סבירים, ניתן להם

גושפנקא. אם לא יהיו סבירים מנקודת מבטו של הציבור, כאילו לא

עשיתם דבר. קחו בחשבון שאם ההסכמים שלכם יהיו טובים, הם יחולו

בסופו של דבר גם על התחנות הנוספות, ואכן תהיינה תחנות נוספות

במקומות בהם יהיה צורך. תחנות אלר. תוקמנה היכן שיחליט שר

האנרגיה והן לא תהיינה נתונות לכבלים עליהם דיברתם.

ר' קרול;

משרד האנרגיה והתשתית אינו מעורב במשא ומתן בין החברות

לבין בעלי התחנות ואין הוא צריך להיות מעורב. בכל מקרה, תוצאה

שתניח את דעתנו היא תחרות ארצית בתחנות ובתוך זמן סביר.

הפיקוח על המחירים הקיים היום, נגזר כתוצאה ממצב שוק שאין

בו תחרות. ברגע שהמשרד יגיע למסקנה שקיימים בשוק תנאי תחרות,

אני חושב שאיננו מוסמכים להוציא צו שיפקח על מחירים אם השוק

אינו דורש זאת. הפיקוח על המחירים לא נועד לשמור על גוף מסויים.

אנחנו כמובן נכבד כל התחייבות וכל הסכם שיש למשרד עם גוף כלשהו,

אך במהותו, הפיקוח נועד לשמור על שוק לא תחרותי. אני מניח

שהממונה על ההגבלים העסקיים לא ירשה לנו לנהוג בצורה אחרת.

אתה מתבסס על דו"ח בן-שחר. ישבנו עס פרופ' בן-שחר לפני

כשבועיים והתברר שהנתונים שהוא קיבל היו שגויים במאות אחוזים,

ולפיכך בהכרח מסקנותיו שגויות.

קיבלתי את הדו"ח הנגדי שלכם וגם לגביו יש הסתייגויות.

על-פי הדו"ח שלכם, הדברים שאמר יו"ר הוועדה נכונים.

אני מייצג את הרשות להגנת הצרכן. אני יושב בוועדה זו

פעמים רבות ונתקל בתופעה, שכל גוף שיושב פה, טוען שהצעדים שהוא

מציע הם רק לטובת הצרכן . כולם אלטרואיסטים וחושבים רק על הצרכן .

חברות הדלק וארגון התחנות, שכל

אחד מהם מציע את הצעותיו לטובת הצרכן ובטוח שהן הטובות ביותר.

הדובר האחרון טען שהשחרור מהחוזים יגרום לכך שהתחרות תגדל

והצרכן ימנה, ואני מסכים איתו. בוועדה שהקימו משרד האנרגיה

ומשרד התחבורה, תמכנו בשחרור מסויים מהחוזים ויש אף הוות דעת

משפטית של היועץ המשפטי שלנו, כיצד ניתן לעשות זאת.

מבחינתנו, תחנה אופטימלית היא זו שתהיה בה תחרות חופשית

ובשלב מסויים בעל התחנה יוכל להחליט ממי הוא קונה את הדלק וכמה

הוא קונה. מאידך, טוענים שתחנות רבות יגרמו לכך שהצרכן יפגע

ושוכחים את התחרות והמשק החופשי.

אנחנו תומכים בכם בנושא השחרור מהחוזים. בסופו של דבר, אם

השוק חופשי , יפתחו תחנות על-פי הנחוץ. לא אכפת לי אם תקומנה

שלוש תחנות דלק נוספות ליד תחנת פז שתתחרינח זו בזו, בהתאם

לכללים של הגנה על איכות הסביבה והגנה על תושבי האזור. התחרות

תקבע בסופו של דבר מי ישאר. אם ברמת-חובב עוברות 20 מכוניות

ביום, בוודאי שלא תיפתח תחנה נוספת.

איננו מוצאיס שום פסול ב"תחנות החצר", שארגון תחנות הדלק

יוצא נגדו. אין שום פגם אס קיים סוג תחנה שמציע שרותיס נהדרים

ובעל הרכב יכנס ויראה תחנה צבועה יפה, עם שרותים, מסעדה ורחיצת

רכב, שני עתונים וכדומה. מצד שני, תהיינה תחנות בקיבול או

במפעל, עם שרותים אחרים והלקוח ישלם פחות.

על-פי דבריך, אפשר לשמוח מתחנות יפות עס שרותים.

ישנם אנשים שמעדיפים להכנס לתחנת דלק בלי לצאת מן הרכב,

ללחוץ על כפתור של המיכל ושמישהו ישרת אותם. הם מוכנים לשלם

עבור זה. מישהו אחר יהיה מוכן לשאוב לבד את הדלק, עבור חיסכון .

אם אכן נגיע לשוק חופשי, הצרכן יוכל לבחור בין שרות למחיר.

באירופה מפרסמים בעתון הבוקר מהי התחנה הזולה ביותר, לאחרונה

ראיתי בגרמניה שלוש תחנות דלק זו ליד זו וכולן עובדות, במחירים

שונים.

בדיון הקודם בו י' כספי הציג את עמדתו, ביקשתי שיבואו

נציגים ממשרד הבטחון, משום שהם הפרטנר שלנו לגבי תחנות נכים.

לפני כשבועיים נכחתי בישיבה במשרד הבטחון ואני מציע להזמין את

מנהל אגף השיקום ואת יו"ר ארגון נכי צה"ל, שיביעו את עמדתם.



לחברת פז ישנן 40 תחנות המופעלות על-ידי נכים, כאשר י'

כספי חינו אחד המפעילים הטובים שלנו. אם משרד הבטחון ירצה לשנות

את ההסכם המשולש הקיים בינו לבין חברות הדלק וארגון הנכים,

אנחנו מוכנים לשמוע. אנו פועלים על-פי דו"ח ועדת ציחנובר, אשר

קבע שבעלי התחנות מקבלים את התחנות לצורך תעסוקה. הרכוש נשאר

למעשה של משרד הבטחון , וכאשר מסיבה כלשהי הנכה מפסיק להפעיל את

התחנה, משרד הבטחון צריך להחליט לאיזה נכה להעבירה.

ביקשתי שבאותה ישיבה באגף השיקום, יהיה נוכח נציג ארגון

נכי צה"ל, היועץ המשפטי של משרד הבטחון ואגף השיקום. כמו כן

ביקשתי שיגיע י' כספי, מאחר שהוא משמש יו"ר ועד בנושא.

ברצוני להתייחס לדבריו של ג' ונונו. מדובר על תחנה שלנו

שבה ישנן 26 משאבות אלקטרוניות. כל תחנות פז יכולות למכור בכל

מחיר. בזמנו היה צורך לבקש הסכמה, אך שינינו את החוזים כך

שהתחנות אינן צריכות לקבל את רשותנו, ואנו אף מעודדים אותן .

אני עובד בפז קרוב ל-11 שנה. כשנת 82 היה חוזה חדש גמור,

אך לא אושר על-ידי הוועד. נערך משא ומתן אינטנסיבי מאד לשינוי-

חוזה באמצע שנות השבעים עס מיטב עורכי הדין שייצגו את שני

הצדדים. אני חושב שגם כרגע אנחנו עומדים לקראת חידוש חוזה,

למרות שקיימות שתי נקודות לגביהן יש מחלוקת עניינית. אני מניח

שנוכל לסכם בהקדם, אך השאלה הינה האס החוזה יאושר על-ידי ועד

פז .

נאמר קודם לכן שמשתחררות 4 תחנות כל שנה. מתהילת הרפורמה,

השתחררו בפז קרוב ל- 20 תחנות, ומלבד שלוש תחנות, כולן חידשו את

החוזים עימנו ולא פנו לחברות אחרות.

אני סבור שהנקודה המרכזית הינה בדבריו של ר' קרול. הוא

טען שאם תהיה תחרות, המשרד לא ירצה להתערב בנעשה, ואני טוען את

ההיפך. לא תהיה תחרות, כל עוד בעלי התחנות חושבים שדרך חקיקה

זו או אחרת הם יכולים לקבל את הקניין . לא מדובר כאן על ההפעלה.

אם משרד האנרגיה יאמץ את אשר התפרסם בעתון , לפיו יורידו

את הפיקוח על כל המחירים בתחנות, למעט דלק 96, אני בטוח שתהיה

תחרות מיידית ולדעתי זהו רעיון מבריק. ברגע שהממשלה לא תהיה

מעורבת ולא תיקבע עמלה אחידה בכל הארץ, באופן טבעי תתקיים

תחרות. גם כיום הדלקים אינם נמכרים באותו מחיר לכל התחנות

בארץ. קיים שוני גדול, אך אין הוא עובר לצרכן .

אני שמח שהמנהל על ההגבלים העסקיים יבקר אצלנו ונוכל

להציג את הבעיה בהרחבה. אדוני היו"ר, אנחנו מאד מבקשים שוועדת

הכלכלה או ועדת משנה של ועדת הכלכלה, תבוא לביקור בן חצי יום על

מנת שנציג את עמדתנו שלא בפורומים המקובלים, ונדמה לי שנוכל

לעזור בקיום תחרות בין תחנות הדלק.

י י אקר;

ברצוני לספר סיפור. נכנסתי לתדלק בתחנת סונול בשעה 20:00

בערב. 6 מכוניות חיכו בתור, אי אחד בלבד היה פתוח ועמד מתדלק

אחד. שלושה מתדלקים ישבו ושיחקו קלפים. שאלתי את הבחור מדוע

המתדלקים אינם עוזרים לו. הוא ענה שבעל הבית אחראי על כך.

חיכיתי כעשר דקות בתחנה מלוכלכת וזוהי דוגמא אופיינית לאופן שבה

תחנה מתנהלת היום.

האם התחנה שלכם ברשפון יותר יפה? מדוע אתה משמיץ? אתה

פיראטית ללא רשיון וללא אמצעי בטיחות.

י' אקר;

התחנה ברשפון היא תחנה פנימית. אני מסכים שאינה תחנה

ציבורית, אך אנו מוכרים בה ברשיון ויש לתחנה היתר ממכבי אש,

מהמשטרה וכדומה.

אם כבר ערכת השוואות, כדאי להשוות עם תחנה ציבורית ואני

מזמין את כל חברי הוועדה להכנס לתחנה באשדוד בה 'לא מחכים בתור,

משלמים מחיר נמוך ומקכלים רחיצה חינם.

אנו נמצאים כחמש שנים מתחילת הרפורמה, ועד היום הוקמו 4

או 5 תחנות חדשות, וזה אומר דרשני. קיימת בעיה בביצוע. היתה

החלטה לפתוח את השוק, אך השוק אינו פתוח. רוב הנכסים מצויים

בידי החברות הגדולות וקשה מאד להקים תחנה חדשה. כמעט בלתי אפשרי

להוציא תחנה קיימת מחברה גדולה והעובדה היא שבקושי אחוז אחד

מהשוק נמצא בידי החברות החדשות, כאשר הכוונה היתה להכנים גורמים

חדשים לענף ולפתוח אותו לתחרות. להערכתי, עד ש 25% מהתחנות לא

יהיה בידי החברות החדשות, לא תהיה תחרות אמיתית בשוק. ימשיכו

למכור במחיר מקסימלי ולתת שרות גרוע.

קיימות דוגמאות נוספות משרותי התעופה. החברות הגדולות

שולטות בלעדית באספקת הדלק למטוסים, ומוכרות במחירים מופרזים

לחברות התעופה, בעיקר הזרות. זה מייקר את מחיר הטיסה וכן את

מחירי היצוא החקלאי.

הנושא נמצא בטיפול נפרד.

י י אקר;

חבל שהטיפול החל רק לפני חודשיים בעקבות יוזמה שלנו. ארבע

שנים חלפו והנושא לא טופל.

ש' דנקנר;

הרפורמה במשק הדלק לאחר דו"ח מבקרת המדינה האחרון , אינה

אותה רפורמה ואני חש התרוממות נפש אחרי ארבע שנות מאבק.

במציאות, ואני מדבר על בנזיו בלבד, קיים שוק שהוא סגור

הרמטית כאשר ב - 97% משוק זה לא קיימת תחרות. הוא סגור על-ידי

הבריות הדלק הגדולות - פז, דלק וסונול, ארגון בעלי

התחנות, קרקעות המדינה אשר בידי מינהל מקרקעי ישראל

והביורוקרטיה שאינה מאפשרת רישוי של תחנות.

קיבלנו הודעה ממינהל מקרקעי ישראל, שמתוך 272 הרשאות

לקרקע, 171 בוטלו והיתר נמצאים בבחינה. אני מקווה לקבל השבוע את

הרשימה.

יש בידי מכתב של מינהל מקרקעי ישראל, שבדצמבר 1991 נתן

לחברת פז רשימה של 90 אתרים ואורכה עד דצמבר 92 לטפל בתחנות

אלה. יש לי מכתב נוסף ממרץ 93 ובו רשימה של 59 אתרים שמאפשר לפז

אורכה של חצי שנה, דהיינו לא קרה דבר. הביטול שעליו דובר

בעתונים, למעשה לא קרה.

בשוק לא קיימת תחרות וכולנו יודעים שבכל תחנות הדלק, למעט

כ- 15 תחנות שלנו ואולי תחנה או שתיים של חברות אחרות, מוכרים

בכל הארץ באותם מחירים. בית המשפט פסק שלא צריך להוכיח שקיים

קרטל או התארגנות ומספיקות העובדות בשטח. במקרה של בנזין ,

העובדות בשטח מצביעות על כך שאין תחרות.

מהם הפתרונות המיידים? מבקרת המדינה מצביעה על כמה

ראשית ביטול החוזים. המבקרת טוענת שקיימות דרכים

לטיפול בטווח של כמה שנים. אם מעוניינים בתוצאה מיידית, היא

מונה כמה תחומים בחם צריך לפעול: ביטול חוזים או חתערבות בחקיקה

בחוזים כשלב ראשון במעלה. היא אף מתייחסת למשקל של חופש החוזים.

מול זה, היא מציינת את חופש העיסוק ונותנת את המשקל היחסי לכל

אחד מהנושאים. מסקנתה היא שחופש העיסוק במדינת-ישראל, הוא

הגורם שצריך להתחשב בו, כמו במדינות אחרות.

אני מזמין את חברי הוועדה ואת הציבור לבקר בתחנות של

"דור".

לאיזו תחנה אתה מזמין?

לכל אחת מן התחנות, כולל התחנה הניידת בכנרת.

זה בניגוד לחוק .

אתה עובר על החוק יומיום כאשר אתה מהווה חלק מהתארגנות

לקביעת מחירים .

המבקרת מתייחסת בפרק מיוחד לתחנה הניידת ואני מציע לך

לקרוא זאת.

הציבור "מצבייע בגלגלים". בסוף פברואר נפתחה תחנה חדשח

בדרך העצמאות בחיפח ובחודש אפריל היא מכרה כ- 750 אלף ליטר

בנזין . כאשר ציינתי נתון זה בפורום אחר, טען אריח שחר שאני מוסר

עובדות לא נכונות. לכן הבאתי עימי היום אישור מרואה חשבון של

ההברה, שמאשר את כמות המכירה. אני מזמין את מר שחר ואת מר לוי

לראות כמה מוכרות התחנות.

הציבור רוצה שרות, רוצה מחירים מוזלים וכן רוצה לדעת שהוא

חופשי לקנות היבן שהוא רוצה. ביטול החוזים יביא לתוצאה זו בצורה

מיידית. אין זה נכון לומר לבעלי התחנות שימכרו במחיר שהם רוצים.

אם הם לא יכולים לקנות במשא ומתן הופשי , הם גם לא יכולים למכור

בשיקולי שוק טהורים.



בהתייחס לחוות הדעת של פרופ' זמיר בדו"ח מבקרת המדינה,

טוענת המבקרת שהיא מונחת כאבן שאין לה הופכין . הצעד הבא שמוצע

הוא להכשיר את "תחנות החצר", ומי שטוען ש"תחנת הצר" זו המצאה של

"דור אנרגיה", מטעה את הציבור. כל תחנות החצר שאנו מפעילים,

פעלו לרשות הציבור, חלק כפז וחלק כדלק. הן עברו אלינו כי היה

להן כדאי לעבור. תחנה שמכרה 50 אלף ליטר ועברה אלינו, מוכרת

היום 300 אלף ליטר. "תחנות ההצר" קיימות והן חייבות לשמור על

כללי בטיחות.

בתחנות שלנו יש נקיון למופת ואני מזמין את החברות הגדולות

ללמוד מאיתנו. אצלנו בתחנות הציבוריות לדוגמא, מנקים את השרותים

כל שעה. העובדות כפי שהוצגו על-ידי מר ונונו אינן נכונות ויש

בהן נסיון להטעות את הציבור.

בדו"ה מבקרת המדינה מועלה נושא תחנות חניונים. קיימת בעיה

שהפרות היום בארץ לפחות 300 תחנות, כי אם מודדים את מספר כלי

הרכב שהיו בשנת 1980 לעומת מספר התחנות, ואת מספר כלי הרכב

לעומת מספר התחנות היום, צריך להכפיל את מספר התחנות מ- 400

תחנות ל- 800 תחנות. אם קיימות היום 500 תחנות, אזי חסרות 300

תחנות.

ביקרתי לאחרונה בניו-זילנד בה 3.3 מליון תושבים ושטח של

300 אלף קילומטר לעומת 30 אלף קילומטר אצלנו. יש שם כאלפיים

תחנות עם אלף רכבים לתחנה ומוכרים 1,900,000 טון בנזין . זה אומר

שהם מוכרים בערך שליש הכמות שמוכרת תחנה בארץ. המרהקים שם

גדולים מאד, ועדיין תחנות הדלק מוכרות הרבה פחות מאשר בארץ.

על מחסור זה איני חושב שניתן להתגבר, אולי רק על-ידי

תחנות בכבישים המהירים, אך הרכבים אינם רק בכבישים המהירים. יש

בערים הגדולות הרבה חניונים וכמעט שאין תחנות. אם יאפשרו להקים

תחנות קטנות מאד בחניונים, בעלות משאבה או שתיים, זה יפתור את

הבעיה בצורה מיידית.

תחום נוסף שתהיה לו השפעה מיידית בשוק הוא תחנות ניידות.

המבקרת מתייחסת לכך כפתרון בלתי שגרתי והוא אכן כזה. "דור

אנרגיה" מציעה להביא את המוצר אל הלקוח במקום שהלקוח יעמוד בתור

בתחנה. אין זה מקובל בהרבה ארצות, אך מקובל בסקנדינביה. לכל

מקום בו קיים ריכוז של כלי רכב, מגיעה תחנה ניידת. פרופ' זמיר

הציע שאם החוק אינו מתיר הפעלת תחנה ניידת, יש מקום לבחון שינוי

בחוק.

חברות הדלק וארגון בעלי התחנות סוגרים את השוק. מינהל

מקרקעי ישראל, מדעת או שלא מדעת, מהווה גם כן נדבך חשוב בסגירת

השוק. אני אומר מדעת, כי קשה לי להבין כיצד לאחר ארבע שנות

רפורמה, אנשים לא ציינו דבר בנושא הקצאת קרקעות. 95% מהקרקעות

במדינה, שייכות למדינה ומנוהלות על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. רק

15% מהתחנות הופנו' לנכים, דהיינו רק 15% מהתחנות הוקמו על קרקע

של המינהל ואין זה סביר.

קיימת ועדה בינמשרדית, ועדת קונפורטי, אשר יושבת בחדרי

חדרים. איש אינו יודע מהם הקריטריונים להקצאת קרקעות. צריך להלק

את הקרקעות במכרזים מסחריים.

י י אקר;

הוועדה הוקפאה ואין היא עובדת.

נושא זה מטופל עם מינהל מקרקעי ישראל ואני אקבל את

הרשימות השבוע לגביי אותן הרשאות שבוטלו ולגבי אלה שעדיין

קיימות. המי נהל יצטרך לתת לי הסברים על כל הרשאה שעומדת בעינה

ואני אקבע אם יש מקום להרשאה או שהיא חייבת להצטרף ל- 171

ההרשאות שבוטלו.

ש' דנקנר;

הצעתי היא שכמו כל קרקע המיועדת לקניון או למגורים, גם

לתהנת דלק יצא מכרז ובו תנאי שמי שיזכה במכרז. צריך להפעיל את

התחנה באמצעות נכה. כך תשתחררנה הרבה קרקעות.

לא לשיבהו של אגף השיקום של משרד הבטהון , שהיו מקרים בהם

חיכינו שנה עד שייתן לנו שם של נכה שיפעיל תחנה. איני מסוגל

להבין זאת. קיימת הברת דלק וקיימת קרקע, רוצים לבנות תהנה ואגף

השיקום אינו אומר עם איזה נכה להתקשר. יש לי השש שישנם גורמים

אינטרסנטיים שאינם מעוניינים בריבוי תהנות לנכים דרך קרקרעות

של המדינה, אך השש זה איינו מבוסס.

אם יבטלו את הפיקוה על המהירים, כפי שקראנו בעתונים,

וישאירו אותו רק על בנזין 96 וכל עוד לא תהיה תחרות אמיתית, אזי

תהיה תהרות בתחנות לגבי פלי מוכר יותר ביוקר. היתה דוגמא כזו

באספקה של גז ביתי. שחררו מפיקוח ומחיר הגז עלה בצורה משמעותית.

כעבור כמה הודשים הידשו את הפיקוה.

אני מבין את הרצון של משרד האנרגיה והתשתית לשהרר מפיקוח,

ואני חושב שהוא פועל בצורה נכונה ויסודית בקדנציה הנוכחית, אולי

לאט מדי. אם ישחררו מפיקוח כאשר עדיין אין תחרות, ישיגו תוצאה

הפוכה. חברות הדלק הגדולות שהשוק עדיין בידיהן , ירוויחו הרבה

יותר כסף וינצלו אותו להתחרות בחברות חדשות בצורה לא מסחרית ולא

הוגנת. התוצאה תהיה הפוכה לשוק חופשי.

מר דנקנר טען שלא תהיה תחרות עד שהתחנות לא תוכלנה לקנות

דלקים בכל מיני מקומות. האם התחנה שלך בחיפה יכולה לקנות דלקים .

מפז?

שי דנקנר;

יש לך 220 תחנות. תרשה להן לקנות מכל אחד וגם אני ארשה.

איני יכול למכור לתחנה שלך. אין בעולם תחנה שיכולה לקנות

דלקים, אלא מחברה שלה.

באנגליה ובארצות-הברית קיימות תחנות שנקראות

independence . הן יכולות להתקשר איתי בחוזה, ומחר עם מישהו אחר.

הי ו "ר ג' פת!

כאשר יהיה חופש כללי, הוא יחול על כולם. לא יתכן שמישהו

מסויים יתן חופש והשאר לא.

אני מייצג את לשכת היועץ המשפטי במינהל מקרקעי ישראל.

ברצוני ליידע את הנוכחים כאן , שביום ראשון הקרוב, 16 במאי,

נכנס לתוקף רווק חובת המכרזים. זהו חוק המחייב את המדינה לבצע את

ההתקשרויות שלה, לאחר שנערך מכרז פומבי. החוק יחייב את מינהל

מקרקעי ישראל והוא יפעל בהתאם לחוק. קיים פטור מסויים שניתן

למינהל מקרקעי ישראל במסגרת התקנות, שמאפשר למינהל להעניק את

הזכויות בקרקע לנכי צהייל, אך לא יפגע בעצם המכרזים לצורך ניהול

התחנות. השוק הזה יפתח לציבור, לא רק לחברות החדשות הקיימות,

אלא למי שירצה לגשת למכרז, כפוף למגבלות החוק.

היו"ר ג' פת;

אבקש לשמוע את מר טרובוביץ', הממונה על ההגבלים העסקיים

ואחר-כך את גברת רציבסקי שתדווח לנו על התחום הכאוב ביותר בנושא

התחנות וזהו נושא התמ"א 18.

י' טרובוביץ';

אנסה לתאר את המציאות כפי שאני רואה אותה והיא תמיד

משתלבת אצלנו בסמכויות ובמערך שקבע חוק ההגבלים העסקיים מהברוינה

המשפטית, שעליה אנו מופקדים. שמענו דיון שמשתתפים בו אנשים

שמייצגים את המשק הפרטי, בשאלה אם נחוצות יותר תחנות או לא. אין

ספק שיש צורך בגידול משמעותי של מספר התחנות, אך השאלה בכמה,

נראית לי תיאורטית כי איני חושב שמישהו מן הממשלה צריך לקבוע

כמה תחנות יתווספו. צריך לוודא שיהיו תנאים כאלה במשק, שיוכלו

להתווסף כמה תחנות שצריך. הרנטות האדירות שמקבלות תחנות הדלק

שעה שמחדשים את החוזים, מעידות על כך שקיים מחסור גדול. גם

המאבק סביב שולחן זה מהווה דוגמא לכך שיש אינטרס כלכלי גדול מאד

לפחות מצד חלק מהגורמים.

ברור שיש לנו ענין עם תמ"א 18 ודנו בכך בפעם הקודמת. קיים

נושא הרישוי, משרד הבטחון ואיכות הסביבה, שצריכים להיות הרבה

יותר קלים להפעלה;. מערכת החוזים שהיא יותר קרובה לתחום שאנו

מופקדים עליו, צריכה להשתלב בחלק מהמהלך הכולל של שחרור נושא

תחנות התדלוק, מהלך שעניינו בסלילת הדרך לפתיחת תחנות חדשות, כי

בלעדי זה לא תהיה רפורמה לצרכן . תהיה רפורמה שתתבטא בהעברת

הכנסות בשרשרת הקיימת וזה לא יגיע לצרכן .

אנחנו, בתיאום עם משרד האנרגיה ומינהל הדלק, מנסים לבחון

את תחום מליברליזציה באנרגיה והתחלנו לבדוק את מערכת החוזים.

הבוקר קיבלתי את מערכת ההוזים של חברת פז. חברת סונול הגישה את

מערך ההוזיס שלה במועד, וחברת דלק משוס מה לא הגישה עד היום

ואני מקווה שהיא תגיש עד סוף השבוע. אנחנו נבחן הסכמים אלה. על

פניהם, מדובר על חוזים לא פשוטים. יש מי שקורא להם חוזי אריסות,

יש הקוראים להם חוזים שיש בהם הסדר כובל. אלה חוזים שמיועדים

לתקופת זמן ארוכה, והשאלה אם לתקופת הזמן הזו יש טעמים מוצדקים.

הטעמים המוצדקיס יכולים להיות כלכלית, הזמן שלוקח להחזיר את

ההשקעה. יש רגליים לסברה שהתקופה ארוכה הרבה מעבר לכך. ישנה

המציאות הכלכלית וישנה המציאות המשפטית. במציאות המשפטית יכולים

להיות איזשהם פטורים הקיימים בחוק ההגבלים העסקיים, וזו כנראה

טענת חברות הדלק. אנחנו נבדוק אם הם עומדים בהם או לא, מול

חברות הדלק. אני חושב שזהו שורש הפלפול המשפטי סביב שאלת

הם חונקים את השוק ויש צורך

לשחרר חלק מהמגבלות של החוזים האלה במהלך משולב של הפתיהה של

אפשרות להקמת תהנות נוספות.



אנחנו נלך בכוון של בדיקת מערכת ההסכמים באספקלריה של חוק

ההגבלים העסקיים, נגיע למסקנות ונפעל בהתאם. המהלך הזה נמצא כעת

בעיצומו .

בנושא חקיקה, משום הקשיים בתהום הפעלת מערך ההגבלים

העסקיים, אני מפעיל ובודק אותם במלוא הרצינות. קיימת האופציה של

חקיקה שהיא חשובה מאד וכן יעילה מכיון שהיא מוחלטת. מעבירים חוק

ובזה מסתיים הענין וניתן להסדיר מחדש את המערכת. זהו הסדר שהוא

טוב לחברות הדלק ובסך הכל יהיה לתועלת בעלי התחנות הקיימות

ויותר לטובת הצרכן והחברות החדשות.

לגבי הגבלים עסקיים, אם אמצא שהחוזים אינק חוקיים, החוזים

האלה בטלים לפי סעיף 30 ו- 31 להוק ההגבלים העסקיים, ותהיה

אנדרלמוסיה. מצב הרבה יותר תקין יהיה אם "יעשה הסדר נורמטיבי-

שיכלול את כל הרכיבים שהסדר נורמטיבי יכול וצריך לכלול.

במקביל למהלך משולב זה, יש לנו נושא של מניעת תיאום.

בנושא זה אנו רואיס מתוך הנסיבות שקיים תיאום. ארגון בעלי תחנות

הדלק פועל כארגון עסקי. לדוגמא, חקרנו את שביתת תחנות הדלק לפני

כחודשיים, חקירה שכמוה לא היו לנו הרבה. כאשר נתקלנו בצורך

לפענח את פרוטוקול ישיבת מועצת ארגון בעלי תחנות הדלק, המזכירה

היתה מאויימת לא לפענח אותו ולאחר מכן היא טענה שהיא שומרת על

זכות השתיקה.

לאחר מכן נאמר שהיו שלוש מטרות לשביתה: מניעת פתיחת תחנות

דלק חדשות, המלחמה ב"תחנות חצר" ובעיית העבודה בשבת. מטרת

השביתה היתה בעיקר של ארגון בעלי תחנות הדלק והיא למנוע אפשרות

שתיווצר תחרות. במקרה אחר מצאנו שתחנת דלק שהורידה את המחיר,

זכתה לביקור של ארגון בעלי התחנות שהפצירו בבעל התחנה להחזיר את

המחיר. קיימת בעיה בחוזים ופעולה שלכם יכולה להיות חשובה.

לחברות הדלק אסור לתאם, ואם הן תתאמנה, הן עוברות עבירה.

צריך לזכור שזהו ענף שיצא מפיקוח ממשלתי רב שנים ודווקא

בענף כזה יש חשיבות למנוע תיאום שבמשך תקופה ארוכה היה מותר

ותחת מטריה של צו. הדילמה כאן הינה מתי להוציא את הענף מפיקוח

על מחירים. טוב להוריד פיקוח על מחירים כאשר קיימת תחרות. אם

היום אין תחרות ונוריד את הפיקוח, המחירים יעלו. אנחנו חוזרים

לדו"ח מצוין שכתב יצחק זמיר שבעצם מהווה תכנית מסודרת כוללת

ומסובכת, כי היא מחייבת מהלך מתואם של הרבה מאד גורמים ואם נלך

בעקבותיו, נצליח להביא לתחרות.

די רצ'בסקי;

הערתי הראשונה מתייחסת לדברי היו"ר לגבי מעמדה של תמ"א

18. זוהי תכנית מתאר- ארצית אשר אושרה על-ידי הממשלה ב- 1986, כך

שמה שנקבע בה היה בפירוש מדיניות של הממשלה.

בהתייחס לנושא הקמת תחנות תדלוק, חלק גדול מהבעיות נובע

לוא דווקא מחוק התכנון והבניה, אלא מהאפשרות להגיש התנגדויות

שנובעות בין היתר מהזכויות הקנייניות ומחוקים אחרים המשליכים על

הביצוע של קידום החמניות והאישור שלהן .

בשבוע שעבר התקיימה ישיבה של המועצה הארצית, בקשר להמלצתה

בדבר גמישות והקלית, שאינן מהוות סטיה ניכרת מהתכנית. המועצה

הארצית קיבלה הצעה זו והחליטה להביאה לאישור הממשלה. עם אישור

הפרוטוקול, נוכל למעביר את החומר לאישור הממשלה. אני מניחה שזה

עשוי להתבצע בשבוע הראשון של חודש יוני.



הנושא השלישי שברצוני לדווח עליו הינו הדיונים לשינויים

משמעותיים יותר בהוראות תמ"א 18, בייהוד בנושא מגבלות המרהקים

בדרכים השונות שנקבעו בתכנית. יש לנו היום ישיבה בנושא זה וכבר

ידוע לי שלא נוכל לסיים היום את הדיון , משום שמשרד התחבורה אינו

מוכן עם עמדתו לנושא, וביקש את המשך הדיון בנושא ספציפי זה,

בישיבה נוספת .

משרד האנרגיה והתשתית מקדם בברכה את השינויים וההקלות

שאושרו במועצה הארצית לתכנון ולבניה, אך אנו צריכים לדעת

ששינויים אלו הם שוליים ולא יגרמו לשינוי מהותי. השינוי המהותי

היהידי הינו ביטול מרהקים מינימליים בתמייא י 18 ולהשאיר זאת

לסמכות הגורמים המקצועיים כגון '. מהנדסים של משרד התהבורה או

מ.ע.צ.. צריך לקבוע מה המרחקים, כאשר כל מקרה לגופו, ולא באופן

שרירותי מהו המרהק המינימלי. אס רושמים במקום 25 קילומטר, 15

קילומטר, זה גרוע כמעט באותה מידה. אנהנו סומכים על הגורמים

המקצועיים ויש להם הזכות לעשות זאת.

ג' קונפורטי;

בשלוש השנים האהרונות, משנת 90 עד היום, הוועדה

הבינמשרדית טיפלה ביותר מ- 750 אתרים, מהם הגיעו לפרסום בילקוט

הפרסומים הרשמי, 118 אתרים, כאשר מתוכם רק 41 אושרו. 20 מתוך

אישורים אלה, אושרו במחוז הצפון בו קיימת בעיקר בעלות פרטית ולא

של מינהל מקרקעי ישראל.

אם נתייתם למדינה, לקרן קיימת לישראל ולרשיות פיתוה

שהמינהל מטפל בהן , הכמות שמגיעה למימוש היא מזערית. במשך שלוש

שנים מגיעים בקושי לעשרים תהנות. עובדה היא שבסך הכל הברות הדלק

מקימות בשנה כ 4-5 תהנות בפועל.

ש' פיפר;

מדברים על תחרות. אני הושב שזה היה יסוד הרפורמה בראשית

פעולתה, אך משום מה מילים אלה נשחקות, אם לא נעלמות. נוצר מצב

בו קיימים שני סוגי אזרחים במדינת-ישראל. סוג אחד שכדי למכור

דלק בתחנה ציבורית, צריך להשקיע גג, משאבות, תנאי בטיחות,

שרותים, תנאי הג"א, תנאי משטרה וביוצא בזה. קייס סוג שני של

אזרחים. עד היום מי שהיה מורשה למכור לציבור הפנימי שלו ב"תחנות

חצר", היה ציבור מוגבל עם מכירה מוגבלת באמצעות אותה תחנה

פנימית.

היום ההברות החדשות יצרו מכירה לציבור באמצעות אותו כלי,

שמיועד מבחינה חוקית אך ורק למכירה פנימית. זוהי עבירה על

החוק, אך אין מי שדואג לממש את החוק. פנינו בשם הארגון לכל מוסד

שיש לו נגיעה בענין , החל ממשרד חפנים וכלה במשרד האנרגיה, אך

כולם אינם עושים דבר למעשה, ובזכות עובדה זו אין תנאי תהרות

שווים.

האם מדינת-ישראל מעוניינת שהסולר יעלם מתחנות הדלק

הציבוריות? זה הלק מהמערכת של תהנה ציבורית חדשה, וזה נעלם היום

מתחנות הדלק בארץ, מאחר שזה נודד לאותן "תהנות הצר" שמר דנקנר

מתפאר בהן ורוצה להרהיבן למכירה לציבור. דה פקטו , הציבור קונה

שם, כי יש לו שם תנאים של שרותים, יש לו גג וכדומה. סיבה מאד

פרוזאית. לפי מינהל הדלק, לתחנת דלק יש מחיר קניה ויש מחיר

מכירה. בסולר מדובר בערך על 8% אבל בתהנות פנימיות בהן החברות

החדשות מספקות את הדלק, נותנים הנחה של 1594.



מדוע שצי הרכב, המצוי היום במצב לא קל, יכנס לתחנות

הציבוריות, כאשר כל אחד עושה את החשבון שלו? בתחנות אלה שהיו

צריכות להבטיח ככיסה מתאימה ויציאה מתאימה, הסכמה של משרד

התחבורה וכל הדברים הדרושים, הוא יכול לקנות ב- 15% הנחה. האם

כל זה בזכות כוחות השוק? לא. זה בזכות קביעת מינהל הדלק, שקיים

מחיר אחד לחברות החדשות ולחברות הוותיקות, ובמסגרת זו יש כיסוי

להוצאות שאין לחברות חדשות. בזכות זח נוצר המצב שקיימים שני

סוגי אזרחים במדינת-ישראל.

הסולר נעלם מן התחנות הציבוריות ונודד למקום בו אפשר

למכור בהנחה מוגדלת ואין שם צורך בהשקעות.

הנושא הינו מאד סבוך וצריך לפתור את כל הבעיות שנוצרו

על-ידי תוספת של תחנות חדשות.

אני מאזין לדברים ושומע את הפרובלמטיקה של הדיון הזה ואת

ניגוד האינטרסים בין הגופים השונים, שלמשרד התחבורה כמשרד, אין

מה לומר במרביתם. למשרד התחבורה, מבחינת האחריות והפיקוח בתחום

התחנות, ישנו מספר נקודות מצומצם הקשורות לתחנה עצמה כמו: גגון ,

לחץ אויר, תערובת דלק ושמן של קטנועים וכמובן הענין המרכזי,

התחבורתי תעבורתי - מיקום התחנה עצמה. בענין הפיקוח על הנושאים

במשרד התחבורה, משרד התחבורה אינו נותן יד לתחנות פיראטיות,

והפיקוח שלו עובד בהתאם לחוק.

בהתייחס לנושא תמ"א 18, הדברים משתנים, התשתיות במדינה

משתנות. מבחינה תעבורתית צריך לעדכן בהתאם לנתונים ובהתאם

לדגשים שנותנים מתן שרות יותר טוב לאזרח וכן בהתאם לנתונים

תעבורתיים תחבורתיים שמתקיימים בארץ.

יש לי הערה שמחייבת בחינה והיא מתייחסת למהו תקן תחנה,

מהן התשתיות שצריך לבנות וכיצד בונים תחנות במדינת-ישראל, כדי

שלא יהיו כל מיני סוגי תחנות ותקנים שונים. לפי דעתי יש כאן עקב

אכילס מסויים. אם אכן מעוניינים ליצור תשתית מודרנית של תחנות,

יש צורך להגדיר את התקנים של התחנות ולאפשר שתחנות כאלה

תתקיימנה על מנת שתשרתנה את האזרח בזמנים המינימליים שהוא מופיע

בתחנה ובתחרות המתאימה שכל תחנה כזו יכולה לתת.

כאן אני רואה איזשהו ליקוי והייתי ממליץ לבחון את התקנים

מול התשתיות הקיימות, במגמה לבחון כיצד זה משרת יותר טוב את

האזרח.

היו"ר ג' פת;

לא הייתי מציע שבמדינת-ישראל יהיה לנו לבוש אחיד ותחנות

אחידות. יש מקום למעט דמיון .

לא קיים תקן לחנויות מכולת ולא לקניונים. אני מציע שכל

משקיע וכל יזם יבנה את המתקן שהוא מעוניין לבנות, כפוף לתנאי

בטיחות, והציבור יחליט אם לקנות שם או לא.

משרד התהבורה מעורב ברישוי על תחנות, מתוקף צו הפיקוה על

מצרכים ושרותים, מוסכים ומפעלים לכלי רכב. שם מגדירים מפעל לכלי

רכב ומגדירים משאבת דלק, ובתוקף הגדרה זו שלדעתי עבר זמנה, משרד

התהבורה לדוגמא הגיש נגדנו 8 תביעות משפטיות.



אני מציע לבחון תקנה זו בהתאם לחוק הקיים וכן לשנות את

החוק הקיים ולהוציא תחנת דלק ומשאבה דלק מהתחום שמצריך רישוי

נוסף ממשרד התחבורה. רישוי זה הינו רישוי בפול ומבופל, לאחר

שמקבלים רישוי עסקים וכל אותם רשיונות שעסק צריך לקבל מהמשטרה,

ממשרד העבודה והרווחה, ממכבי אש. בעבר זה היה נהוג בגלל

שבתהנות היו שרותי רכב. כיום הולכים על בנזין נטו ולדעתי משאבת

דלק לא צריכה להיות כפופה למשרד התחבורה מבחינת רישוי.

י י אקר;

גורם הזמן הינו מאד קריטי ביישום הרפורמה. התהליכים

ששמענו עליהם כולם בכוון הנכון אך מאד איטיים. אני חושש שבעוד

ארבע שנים נמצא עצמנו עם עוד 4-5 תחנות הדשות בעקבות תהליכים

אלה .

בדרך כלל נבהלים מהמילה תקן , אך התקן בא במגמה להגן על

האזרח ולתת לו את השרותים הטובים ביותר. התקן קובע מה המינימום

הנדרש בנושא בטיחות ובנושא מתן שרות, וכן כללים לגבי אזרח שמגיע

לתחנה, על מנת שלא יתעכב בה ויקבל שרות. במדינת-ישראל לא צריך

להסכים לתקן המבוצע בטכנולוגיות פחות טובות, כאשר קיימות

טכנולוגיות טובות יותר.

במידה שהרשויות נכנסות לעניינים מסוג זה, הן צריכות

להתייהם לגורמים הבטיחותיים והטכניים, ולא כיצד תהנה תראה, כמה

משאבות תהיינה בתחנה ואיזה גגון יותקן . זהו אבסורד. נקודות אלה

צריכות להקבע על-ידי בעלי תחנות הדלק שמעוניינים שלקוחות יכנסו

אליהם, ולא שמשרד ממשלתי יקבע איזה צבע, איזה גגון וכדומה.

ר י קרול;

אתייחס למחירים ואנסה להגדיר את הבעיות באופן כללי ואת

סדרי העדיפות. בהתייהס לדברי מר פיפר בדבר שני סוגי אזרחים

במדינת-ישראל. הוא דיבר על כאלה שמוכרים ב"תחנות הצר" ועל כאלה

שמוכרים בתחנות רגילות. זיהינו סוג שלישי של כאלה שאין להם

תחנות וזהו ציבור היעד שלנו.

1. בעיות רישוי והקמת תחנות דלק הדשות. ישנם שני נדבכים עיקריים

והם תמ"א 18 והקצאת קרקעות על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. בתמ"א

18 הדגש צריך להיות מושם על ביטול מרהקים מינימליים וזה נמצא

בתהליך מאד מתקדם בדיון של ועדת משנה בראשות גברת רצ'בסקי.

אנו רואים השיבות רבה שתתקבל החלטה בישיבה מחר.

2. פיקוח של הממשלה על העמלות והמחירים. הממשלה קובעת מחיר תקרה

והוא אכן משמש כתקרה. זה מעיד על הבעייתיות בכך שהממשלה

מסמנת את התקרה ויותר מאוחר אתייחס לאופן בו המשרד רואה זאת.

3. מערכת החוזים המגבילה.



ברצוני להדגיש שלא ניתן לטפל בנושאים אלה בטור, אלא

במקביל וכולם ביחד. הטיפול בכל אהת מהבעיות הינו מאד מורכב

וכולל השפעה ומעורבות של הרבה מאד גופים ומשרדי ממשלה. אני

רוצה לציין את העבודה הטובה בין משרדי הממשלה. אנהנו עובדים

בצורה טובה ופתוחה עם משרד הפנים, עם משרד התחבורה, משרד האוצר

וכמובן עם הממונה על ההגבלים העסקיים. אני סבור שישנה התקדמות

בטיפול בכל אחד מהנושאים.

אני מקדם בברכה את המעקב ואף את הלהיץ שהוועדה מקיימת

בנושא, וארשה לעצמי להציע שתזמן אותנו בעוד מספר שבועות או עד

חודשיים לדיווח ומעקב אחרי כל אחד מהנושאים הללו. אנחנו נקדם

בברכה כל לחץ מאחר שאנו חושבים שלוח זמנים הוא חשוב מאד.

ביחס לנושא הפיקוח על המחירים, במשך שנים המשק התנהל

במתכונת שונה, כאשר הפעילות התבצעה על-ידי שלוש חברות דלק שהיו

להן תחנות. היה ארגון , היתה מערכת הסכמים ומערכת מבנה מחיר שקבע

מינהל הדלק. היתה הצדקה מלאה לפיקוח על מחירים של הממשלה.

היום המערכת נמצאת בשלבים של שינוי. ברור שבסוף הרפורמה,

יהיה מצב בו לא יהיה פיקוח על מחירים ותהיה תחרות מלאה בין

התחנות, כאשר המשמעות הינה מחירים שונים בתחנות שונות. אנחנו

היום שוקלים אם מצב המשק יכול להבטיח לנו שהסרת פיקוח על מחירים

לא תגרום לעליות מחירים, כי לא זו הכוונה.

התכנית הסודית שהתפרסמה בעתון אינה תכנית סודית, אלא אחת

האלטרנטיבות הנבונות יותר שקיימות, להסיר פיקוח על חלק

מהמוצרים, ומוצרים אחרים ישמשו . bufferלדוגמה, אם יוסר

הפיקוח על בנזין 91 שאז קרוב למחצית ממוצרי הבנזין בתחנות יהיו

בלי פיקוח, ודאי שאף אחד לא יוכל למכור במחיר גבוה מבנזין 96.

אנהנו בפירוש שוקליס צעדים מסוג זה. קיימות מספר אלטרנטיבות

ואני מקווה שבשבועות הקרובים תהיינה החלטות בכל אחד מהנושאים

שצ י י נ ת י .

לא היה שר במשרד התעשיה והמסחר שפעל כל-כך הרבה לביטול

הפיקוח על המחירים, כפי שפעלתי בהיותי שר התעשיה. אני חושב

שביטלתי את הפיקוח כמעט בכל ענפי המשק, משום שראיתי בפיקוח על

המחירים חממה למחירים גבוהים, בייחוד כאשר קיימת מערכת כפי שאנו

מדברים עליה כיום.

צריך לברך על נושא זה ואני מקווה שהפעילות המשותפת שלנו

בנושאים עליהם דיברנו, והכוונות של משרד האנרגיה והתשתית בענין

זה, ישתלבו כך שהתוצאה תחיה חיובית.

אני סבור שביטול פתאומי ללא סידור מתאים במערכות האחרות,

פירושו השארת החממה כפי שהיא קיימת היום.

קיימנו ישיבה זו כדי לשמוע את הגורמים והייתי רוצה לראות

התפתחויות מהירות יותר, אך כעת נכנסנו למסלול יותר סביר.

בנושא היחסים בין תחנות הדלק לחברות הדלק, זו אופרה אחת.

זה לא משנה ולא ישנה את הצורך בתחנות דלק נוספות. ההסכם ביניכם

יבורך אם יבוא לשרת את הצרכן ולא לפגוע בו, ואז יקבל גושפנקא

של הרשויות המוסמכות. אם לוא, כאילו לא נעשה הסכם. איני מוכן

לחודשים ארוכים של דיונים ואני שומע מאריה ומגבי שמתקיים דיון

אי נטנסי בי .



אנחנו נכנס את הוועדה בתום שלושים יום. ביום רביעי, בסיום

שלושים הימים, נקבל דיווח מפורט מה התפתח ביניכם. אני מציע לכם

להתקדם ואיני אומר זאת באיום. אם תוך שלושים יום לא נקבל חומר

מספק לגבי ההתקדמות, החקיקה תוגש כנראה בשיתוף עם משרד האנרגיה

והתשתית. אם מטעמים שונים, משרד האנרגיה והתשתית לא ירצה להגיש

את הצעת החוק, היא תוגש על ידי ותקבל את הגיבוי משר האנרגיה,

כפי שסיכמתי איתו .

עד למועד זה נקבל את הנתונים מן הממונה על ההגבלים

העסקיים ובוודאי גם זה ישתקף בהצעת החוק, אם נגיש אותה בעקבות

כך שלא נראה את הדברים מתפתחים כפי שראויים להתפתח.

אני מקווה שתוך שבועיים יתבהר המצב לגבי כל הרשאות הקרקע

ואני שמה לשמוע את הודעתו של נציג היועץ המשפטי של מינהל מקרקעי

ישראל, כי מכאן ואילך קרקע תועמד לצרכים הללו על-פי מכרזים

ולמכרזים האלה יוכלו לגשת גורמים שונים, חופשי לחלוטין .

לגבי נושא זכויות הנכים, נטפל בזה עם הגורמים במשרד

הבטחון , תוך הקשבה למה שיאמר לנו על-ידי ארגון נכי צה"ל ומי

שבתוך הארגון שמטפל בנכים.

אני מעריך שעם תום מושב הכנסת הנוכחי, דהיינו סוף אוגוסט

93, כל הנושאים שהעלינו בוועדת הכלכלה בהקשר להשלמת הרפורמה

יגיעו לכלל סיום, אם בדרך של הסכמה והבנה ואם בדרך של חקיקה,

והכל על מנת להפוך את השוק לחופשי, לא סגור. אני מניה שכל

הנוכחים כאן או לפחות מרביתם, רואים לנגד עיניהם את האינטרסים

של הצרכן ואת צרכי הצרכן בישראל בהקשר לתחנות דלק.

איני רואה מצב שבו לאחר מושב הקיץ, תישאר המערכת סגורה

כפי שהיא סגורה היום ואיני מדבר תוך איום או תוך התרברבות, גם

לא מתוך לחץ, אלא מתוך הבנת הענין . אני מבקש מכל הנוכחים כאן

שיכוונו את מחשבותיהם על בסיס הדברים שאמרתי כאן , שהם על דעת

חבר הכנסת גולדפרב וחברי הכנסת האחרים, שאמנם לא משתתפים חיום,

אך הביעו דיעות מאד זהות לדיעה שהבעתי כאן .

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.