הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מם י 43

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי-, א' בניסן תשנ"ג, 23.3.93. שעה 30;11

חבר יי הר ועדה ; ג' פת - היו"ר

א' גולדפרב

נ י חזן

לסעיף 1 בסדר היום;

א' זיסספלט - משרד המשפטים

ע' שרגאי - הממונה על הגנת הצרכן ,משרד התעשיה והמסחר

הי מרגליות - יועצת לסחר הממשלתי.משרד התעשיה והמסחר

א' דויטש - עו"ד, הרשות להגנת הצרכן

חה"כ ד' מגן

כי- קוק - עו"ד. משרד הכלכלה והתכנון

ד' יפרח- עוזר שר הפנים. משרד הפנים

מי אוחנה. משרד הפנים

חה"כ ח' מירום

י י ספרן - מנהל מחלקת תכנון . משרד התחבורה

עי להבי - לשכה משפטית. משרד התחבורה

בי רובין- עו"ד. משרד המשפטים

אי זיספלט - משרד המשפטים

י' כהן - אגף תקציבים. משרד האוצר

תנ"צ עי מודריק - יועץ משפטי. משטרת ישראל

אי ארדיטי - ראש מדור תעבורה, משטרת ישראל

י' סלומון - מרכז השלטון המקומי

אי דויטש - עו"ד. הרשות להגנת הצרכן

שי עיר-שי - משרד האוצר

ני מיכאלוב - משרד האוצר

אי גולדשטיין - סגן היועץ המשפטי, ביטוח לאומי

ח' ישראל - התאחדות התעשיינים

היועץ המשפטי לצי ענבר

אי שלום - ע' היועץ המשפטי של הוועדה

לי ורון

ט' רם

1. חוק הגנת הצרכן (תיקון). התשנ"ג -1992 . הצעת חוק של חברת הכנסת

נ י חזן .

2. חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון -גבולות הנגב). התשנ"ב-1992.

הצעת חוק של חבר הכנת די מגן .

3. חוק לתיקון פקודת התעבורה (כרטיס הניח ארצי), התשנ"ג-1992.

הצעת חוק של חבר הכנסת חי מירום.

4. חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה)

(תיקון מם י 3), התשנ ייג-1993 .



1. חוק הגנת הצרכן (תיקון). התשנ"ג-1992 ,

הצעת חוק של חברת הכנסת נ' חזן

אכן פותחים את הדיון בהצעת החוק שהגישה חברת הכנסת

ני חזן , ואבקש שתסבירי את הצעת החוק.

נ' חזן ;

כיוס, כאשר אנשים נכנסים כמעט לכלי מקום ציבורי כגון :

חניונים, אולמות שמחה, דיסקוטקים, מועדוני לילה ואפילו חנויות

ומסעדות, הם רואים שלט שפוטר את בעל העסק מכל אחריות לנזקיס

למיניהם. המקום הנפוץ ביותר חינו בחניונים, ושם כתוב: אין

ההנהלה אחראית לכל נזק שהוא.

לפי מיטב חבנתי ומתוך מחקר קצר שערכתי. למרות שאינני

שלט כזה הוא בניגוד לחוק, משוס

שחוא פוטר את בעל העסק מאחריות לנזקי גוף שממילא הוא אחראי

לגביהם. על-פי החוק. זאת אומרת שקיימת סתירה בין השלט לבין

העובדה שאכן ישנה אחריות לנזקי גוף .

הצעת החוק בעצם עוסקת בפן זה. שהוא לפי דעתי הפן

המינימליסטי של הנושא. קייס אלמנט נוסף. הקשור לנזקי רכוש ולא

רק לנזקי גוף. הייתי שמחה לו ניתן היה להרחיב את הצעת החוק. כך

שהיא תחול על האיסור על פטור מאחריות לנזקי רכוש.

קיימת סתירה נוספת. החוק להגנת הצרכן טוען שאסור לפרסם

שלטים מסוג זה. אך משוס שאין פסיקה שאוסרת על כך במפורש. הדבר

נעשה יומיום בכל מקום ומי שניזוק מכך הוא הצרכן . שאינו מודע לכך

שיש באפשרותו להגיש תביעה בגין נזקים מסוג זה.

אני חושבת שצריך לעגן זאת בחקיקה. על מנת להגן על הצרכן .

אני מודה שעשיתי מחקר קצר בנושא ולו היה לי זמן , הייתי עושה

עבודת מחקר מקיפח יותר, כפי שאני רגילה בדרך כלל.

באירופה ו בארצות-הברית הענין מאד מקובל, ובאנגליה אף ישנה

סדרת חוקיס הרבה יותר מרהיקת לכת מאשר התיקון שאני מציעה כאן ,

כדי להגן על הצרכן בצורה מפורשת, על-ידי איסורים וקנסות על הצבת

שלטים מסו ג זה .

נשמע את עמדת שומרי חומות הצרכן.

בעיקרון . הצבת שלט כזה מטעה. והיות וישנו פרק בחוק הגנה

הצרכן "הטעיה וניצול מצוקה", יש מקום להוסיף נושא כזה כדי

להבהיר אותו. לא שאם זה לא יובהר אין בזה הטעיה, והאיש לא יובל

לתבוע את זכותו על נזקי גוף, אלא עצם הדבר הזה הינו הטעיה ולכן

זה חשוב להביא לכלל הציבור.

ברצוני להעלות כמה שאלות. הבנתי שאת מדברת על מקומות

ציבוריים.

כולל בתי עסק.

האם ההצעה כוללת לדוגמא, קבלן שבונה בית ועליו תלוי שלט

מעין זה?

הי ו "ר ג' פת;

שלט כזה מונע לגמרי את הכניסה למקום. פה מדובר על שרותים

שנ יתנים לצרכן .

ברור שחברת הכנסת הזן אינה מתכוונת למקומות שהציבור מנוע

להכנס אליהם. אלא לאותם מתחמים שהציבור נקרא להשתמש בהם.

גם אצל קבלנים. לעיתים הציבור נקרא לאתר בניה כדי להזות

בדירה לדוגמא, כאשר שאר הדירות או שאר הבנין עדיין לא גמורים,

באתר בניה של הברת "אפריקה ישראל" ביקשתי לעלות לקומה

חמישית כדי לראות דירה, והתמתי על מסמך שאני עושה זאת על

אחריותי. הם סיפקו לי כובע. הברת הכנסת הזן אינה מתייחסת בהצעתה

למקרים כאלה.

מדובר רק על מקומות שהציבור מוזמן אליהם.

נאמר בהצעת ההוק: "יראו עוסק כמפר את הוראות סעיף 2 אס

הציב שלט. תבע על כרטיס..."

קבע על כרטיס ולא תבע על

כרטיס.

זו פשוט טעות דפוס.

"קבע על כרטיס או כתב בחוזה". וכאן כנראה הכוונה לשרות

מכוניות. כאשר על הכרטיס מאחור רשום שאין אחריות. "כי הינו פטור

מאחריותו לנזקי גוף של הצרכן . בנסיבות שבהן הוא אחראי על פי

דין ." יתכן שפה צריך לכתוב: על פי כל דין . הניסוח חייב להיות

משפטי .

עוסק שעל פי ההגדרה זהו מי שמוכר נכס או

נותן שרות דרך עיסוק, כולל יצרן . שאלתי היא האם עוסק במקומות

ציבוריים, זוהי הגדרה מספיקה? אם לדוגמא קיים שלט כזה בכנסת, אך

הכנסת אינה עוסק? אני מעלה שאלות, על מנת שלא ניתקל אחר-כך

בבעיות שתעלינה .



היו"ר ג' פת;

אס בעיקרון הנושא מקובל עליכם, אני מציע שנאשר זאת

והניסוח המדוייק יעשה על ידי היועץ המשפטי ומשרד המשפטים.

ח' מרגליות;

כפי שאמרה חברת הכנסת חזן , אם זה כתוב בחוזה או בכרטיס,

הרי אין צורך לחוקק חוק, כי עצם העובדה שכתוב בחוזה שאין

אחריות, אתה כן אחראי על פי דיני הנזיקין .

כדי שלא תהיה כפילות, צריך להתמקד רק בענין ההטעיה. אם

אני אחראי על פי דין, אך ישנו שלט האומר שאיני אחראי, הרי אני

מטעה את הצרכן .

נ י חזן ;

אני מסתמכת על פסיקה נגד שושנה מזיא.

אני מצטערת שזו הפעם הראשונה שאני מתייחסת לנושא, כי לא

העבירו אלינו את ההומר בנושא.

המצב המשפטי כיום הוא שלגבי חוזים אחידים נקבע, שאם אתה

רושם במסגרת החוזח שלך תנאי פטור, שמתיימר לפטור אותך מאחריותך

על פי דין בנזקים גופני-ם, התנאי אינו תופס.

אם אנחנו רוצים לקחת פסיקה זו ולהכניס אותה לדין המהותי,

המקום הוא חוק החוזים האחידים ולא חוק הגנת הצרכן , כי קודם כל

אתה צריך להיות במסגרת חוזה שפטר אותך מאחריותך.

אם בחוק חגנת הצרכן אנו מדברים על שלב טרום חוזי, מדובר

על הטעיה.

סעיף 5 בחוק החוזים האחידים, קובע שתנאי כזה הוא בטל.

השאלה היא אם אנו רוצים להתייחס למהות ולתת לציבור את מה שנתן

לו בעצם בית המשפט. קבעו זאת בתיקון הוק מכר דירות, יצא פסק דין

עליון , וקבעו אחריות לפי פסק הדין .

אם הכנסת הושבת לראוי ולנכון להכניס את ההלכה הזו לתוך

החוק, דחיינו, בחוק החוזים האחידים יהיה כתוב שתנאי הפוטר ספק

מאחריותו לנזקי גוף - בטל, אז הצרכן יהיה באמת מוגן גם ברמה שלא

יאלץ להכנס להתדיינויות משפטיות.

אם אנחנו הולכים לרמה הנמוכוה מאד של הטעיה שבעצם מקנה

זכות לבטל , במידה ובית-המשפט ימצא זאת לנכון , זה כבר מכניס את

הצרכן להליכים משפטיים ולהוצאות שבדרך כלל לא כדאי לו להוציא,

צריך לקהת זאת בחשבון . לא מספיק שהוא יכיר את החוק, כדאי שהחוק

יהיה במצב שהזכויות תהיינה ברורות .

זה בצד הפלילי .



א' דויטש;

זה לא ענין פלילי .

אם לא פונים לכוון המהותי אלא נשארים בצד ההצהרתי של

ההטעיה, זה אומר שהנסיבות שהוא אחראי על פי דין , הן נסיבות שבית

הדין צריך לקבוע. הנסיבות שבהן הוא אחראי על פי דין , הן אחרי

דיון משפטי. כדאי למחוק את נושא נזקי גוף ואז בכל מקרה בו הוא

אחראי על פי דין - הוא אחראי על פי דין .

או לקחת את המהות ולהכניס

לחוק החוזים האחידים ואז זו תהיה הגנה אמיתית על הצרכן , או

להרחיב את זה מאד.

נ' חזן.

אני ערה לחלוטין לכך שקיימת

בעיה עם חוק החוזים האחידים בענין זה, וזוהי שאלה מהותית. זו אף

חק יקה י ו תר מורכבת.

יש כאן תופעה מאד נפוצה שחייבת הגנה, בהקשר לחוק הגנת

הצרכן . יש הגנה משפטית אך היא איננה ידועה לציבור הצרכנים, כך

שזו כאילו הטעיה .

אני מציעה מבחינה טקטית ללכת שלב אחר שלב, לפתור אה הבעיה

הזו קודם, ובעזרתך אני מקווה גם לטפל באספקטים של חוק החוזים

האחידים שמטפלים בסוגיות היותר מהותיות.

טקטית, אני חולקת עלייך ולכן אני חושבת שצריך לעשות זאת

בגלל הנפוצות של התופעה.

אני חולק על חברתי - אי דויטש, ביחס למיקום הנכון . אני

בהחלט מסכים עם חברת הכנסת חזן שמדובר על נסיון למנוע הטעיה.

אני הייתי נשאר במסגרת ההצעה, לא רק לענין השלט. כפי

שאמרת, אדוני היו"ר, התופעה היא גם של כרטיס שכתוב על צידו

האחורי שאין אחריות לנזק, כולל נזק גוף. הייתי משאיר את ההצעה

כפי שהיא, וכמו שאמר היוייר, נשב בינינו - אנשי הייעול המשפטי,

ונקבע משהו מתאים .

חברת הכנסת חזן צודקת בטענתה שנושא הטעיה בשלטים, של

האחריות של העוסקים למיניהם לנזק גוף, זוכה לטיפול מיוהד בחוץ

לארץ, למשל באנגליה.

בהבטחה שאנו מכינים הצעה של חוק חוזים אחידים, ובוודאי

נתייחס לסוגיה זו גס במסגרת חוזים אחידים. אני חושב שההצעה

מהווה תרומה חשובה לנושא של מניעת הטעיה והייתי תומך בה כפי

שהיא, בכפוף לשיפורי נוסח.

מכיון שאנו נכנסים לתקופת פגרה, והדיון יתקיים רק

לאחריה, אני מציע שתגישו את ההצעה כפי שתגבשו אותה, לחברת הכנסת

חזן , וחברת הכנסת תחזיר אותה לוועדה. אני מניח שנאשר אותה.



צ' ענבר;

הבעיה שלי הינה המיקום של ההוראה המהותית. הצמדת ההוראה

לסעיף 2 אינה "נדבקת". למעשה, עומדת בפנינו הצעה האומרת מה דינו

של בעל מקרקעין שמתיימר לפטור את עצמו מאחריות לנזקי גוף,

בנסיבות המפורטות בסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין , על ידי הצבת

שלט וכו'.

מבחינה מהותית שם הוא ה"דבק" . לכן , בלי לקבוע מסמרות. זהו

דיון משפטי כי זוהי בעיה די מורכבת. אם כבר, ההרחבה צריכה להיות

רחבה יותר מאשר הגנת הצרכן דווקא.

אבל החוק עוסק רק בצרכנים.

צ' ענבר;

החוק עוסק במאטריות, שמבחינת מהותן אני לא בטוח. אם אנחנו

מקבלים בעיקרון שזו הכוונה המהותית של החוק, נמצא אחר-כך את

הפתרון המשפטי, תוך ייחום הנושא הזה לסעיפים הנוגעים בדבר,

שהזכרת אותם בפקודת הנזיקין .

ד' מגו ;

מה יהיה לדוגמא עם רשות שמורות הטבע?

צ' ענבר;

לא יכול בעל מקרקעין לפטור את עצמו מחובתו המשפטית שלא

יהיה מכשול במקרקעין שלו. יש בפקודת הנזיקין הוראות מיוחדות מה

דינו של מסיג גבול לדוגמא. זו סוגיה משפטית מורכבת לגבי מי

שמוזמן למקרקעין ולגבי החובה של בעל מקרקעין כלפי מוזמן . שהיא

גדולה יותר, והחובה כלפי מסיג גבול היא קטנה יותר.

ההוראות המהותיות בסוגיה זו הן במסגרת פקודת הנזיקין . את

המקום המדוייק, איני יודע עדיין ועל כך צריך לתת את הדעת.

ד י מגן ;

חברת הכנסת חזן התכוונה לגבך.

איני רוצה להרחיב את היריעה. אני רוצה להצמיד זאת למאטריה

המשפטית כי לגבי החוק מה שחשוב זה ההלכה המשפטית. האיסור שרוצה

חברת הכנסת חזן הוא, שאדם לא יתיימר להגיד שאחריות חלה או לא

חלה.

חוק הגנת הצרכן אינו קובע אם אחריות חלה או לא חלה.

היו"ר ג' פת;

היועצים המשפטיים של משרד המשפטים, משרד התעשיה והמסחר,

בריכוזו של מר עובדיה שרגאי ושל היועץ המשפטי של הוועדה, ינסחו

תוך תקופת הפגרה, את הנוסח המתאים, עם הרלבנטיות למאטריה

המשפטית הקיימת. הנושא יוחזר לדיון בוועדה וכפי שאמרתי, אני

מניח שהצעת חברת הכנסת חזן תתקבל על-ידי הוועדה.



2. חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - גבולות הנגב),

התשנ"ב - 1992, הצעת חוק של חבר הכנסת ד' מגן

היו"ר ג' פת;

אנו עוברים לסעיף 2 לסדר היום, שהיינו כמעט טכני, על פי

הצעת חבר הכנסת די טגן . ברצוני לשבה את חבר הכנסת מגן , על כך

שבכל נושא הרשויות - הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל,

הוא דבק במטרה והביא זאת לשלמות, כפי שאנו מכיריס את הנושא.

מדובר כאן למעשה על שינוי בגבולות, ואני מבקש את חבר

הכנסת מגן להציג את ההצעה. לאחר מכן נשמע את נציגת משרד הכלכלה

והתכנון , את נציג משרד הפניס וכן את נציג משרד האוצר. האס נמצא

כאן נציג משרד האוצר?

עדיין לא .

ד' מגן ;

ההצעה שלי היא פשוטה. לתקן את הספרה אפס לחמש. קי רוחב

110 מוציא את חבל לכיש, אשר בירתו קרית-גת, מתחוס הנגב. על פי

חוק רשות הנגב. אני מציע לשנות את הגבול לקו רוחב 115. וכך

לכלול את חבל לכיש.

הרקע ההסטורי לכך היא בכנסת ה- 12, כאשר הוועדה הזו.

בהרכב שונה, היתה עסוקה בהליכי החקיקה פרי יוזמתו של חבר הכנסת

ע' פרץ. תואם עימו לכלול תחום זה. אך בשל איזשהו חוסר תאום של

הרגע האחרון , הענין הזה הוחמץ.

החלטת הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה היתה כי עמדת

הממשלה היא כעמדת השר המשיב על ההצעה. היתה תמיכה בחוק בפירוש

מהסיבה שישובים, לא רק קרית-גת, אלא ישובים כמו זיקית וכרמי,.

אינם נכללים היום במסגרת חוק הפיתוח לרשות הנגב ואנחנו חושבים

שאפשר להסכים להצעה.

מהו מעמדה של רצועת עזה?

היא לא בתחום המדינה.

מהי המשמעות התקציבית של ההצעה?

צ' ענבר;

משרד האוצר צריך לתת את הערכתו וכן מציע הצעת החוק.

ד י מגן ;

הרשות אינה מתוקצבת.



היו"ר ג' פת;

איני שש לרעיון זה ואני חושש מאד. אך משום הערכתי הרבה

לחבר הכנסת מגן , לא אצביע נגד ההצעה. אין לי בעיה עם הגבולות,

יש לי בעיה לגבי כל נושא הרשות. איני חושב שצריך ממשלה נוספת

במדינת-ישראל , באזורים של ארץ ישראל.

בקרוב תגיע הצעת חוק הקשורה לרשות הגליל.

בממשלה הרשיתי לעצמי להתנגד לך. בביורוקרטיה זה כמו state

. Federal -Jפה מגיעה הממשלה של ה- . Stateאני חושב שמדינת-

ישראל פיצפונת בשביל דבר כזה, אך זה אינו נושא הדיון שאנו

מקיימים היום .

אנו מקיימים דיון בהקשר לשינוי הגבולות. במידה ויש רשות

נגב, ההגיון מחייב שחבל לכיש יהיה כלול בה. נשמע את עמדת משרד

הפנים .

ד' יפרח;

נכחתי בכל הדיונים שנערכו במסגרת ועדית הכלכלה הקודמת. השר

לשעבר די מגן , טען שלא יעלה על הדעת לחלק את המועצה האזורית

לכיש, כך שחלקה יכלל בתחומי הרשות והלקה לא. לקחו קו דמיוני

והחליטו על הגבול. מדובר פה על חלוקת המועצה לשני חלקים.

אני שמה שחבר הכנסת מגן מעלה את הנושא, ומשרד הפנים תומך

בהצעתו בחום רב. אנו מקוים שיהיה תוכן לחוק ולא רק שיתווסף הוק

במדינת-ישראל, וכן מקווים שייצקו בו כסף ושיניים.

הי ו "ר ג' פת;

נציג משרד האוצר היה אמור להיות נוכח בישיבה, אך לא הגיע.

עובדה זו אינה מונעת מן הוועדה לקבל החלטה.

צ' ענבר;

אני רוצה שהמידע המובא בפני הוועדה יהיה שלם. מדובר

בהוספת עיר אחת - קרית גת, ובכמה ישובים קטנים. אשקלון אינה

נכללת כאן , מאחר שנמצאת צפונית לקו .

אני מניח שהוספת תחום זה, אינה מחייבת שינויים, לא בהרכב

המועצה המקומית ולא בהרכב המנהלה. כלומר; כאשר מתווספת קרית-גת.

יש לכל רשות מקומית נציג, אשר מצטרף אוטומטית. אני מניח שאין

בקרית-גת איזשהו מוסד כגון מרכז רפואי או אוניברסיטה, שלהם

ניתנה נציגות נפרדת בשל מעמדם, ולכן לא יחול כאן שינוי.

במנהלה, יש לעירית באר-שבע נציג בנפרד. אני מניח שאין

כוונה שיהיה נציג בנפרד גם לקרית-גת, אלא אותו נציג של הרשויות

המקומיות, שאינן מועצות אזוריות, יהיה גם נציג במנהלה של קרית-

גת .

אלה הנקודות שצריך לתת עליהן אי: הדעת מבחינת שינוי

הגבולות.



ד' מגן;

אתמול קיבלתי מכתב ממנהל הרשות, המבהיר שמשרדי הרשות

משמשים לשכה פרלמנטרית של תושבי הנגב. קיבלתי הזמנה להתארח אצלם

ולהשתמש במשרדים שלו.

היו"ר ג' פת;

היכן המשרדים ומה הכוונה משרדים פרלמנטריים?

בבאר-שבע . הכוונה היא לנצל את המשרדים כלשכה פרלמנטרית.

ברצוני לשאול את הבר הכנסת מגן , כיצד הוא קבע את הקו

מדרום לקו 115 והאם הנגב מתחיל שם. אולי הנגב מתהיל בקסטינה?

נראה לי שאם כבר משנים, צריך לעשות צדק. אתה תושב קרית-גת ואני

תושב אשקלןן , ותצדק צריך להעשות מקרית-מלאכי ודרומה, ולא מקרית-

ג ת .

אפשר לכלול גם את רהוב הרצל בתל-אביב.

אם מדברים על הנגב, צריך להחליט מאיפה הוא מתהיל.

יש לי תוספת לשאלה: מה היה המקור לא לכלול את קרית-גת?

במקור, הסיכום היה על קו רוהב 115, אהרת לא הייתי מעלה את

ההצעה והייתי מניח שהממשלה תתנגד. לא כללתי את אשקלון כי אני

בטוה שהממשלה היתה מתנגדת ולא היה סיכוי להעביר את ההצעה.

יש את אשקלון , קרית-מלאכי .

תנסה, אדרבא.

הגדרתי את התיקון כתיקון טכני צנוע והוא נובע מכך, שכאשר

סוכמו הדיוניס בוועדת הכלכלה בשלהי תקופת הכהונה של הכנסת ה-12 ,

נפלה אי-הבנה בין מציע ההצעה - חבר הכנסת ע' פרץ , לביני. הצעה

זו באה על מנת לתקן מצב זה.

ברצוני להבהיר לחבר הכנסת גולדפרב, שבאר-שבע לא קיבלה

מעמד של אזור פיתוח אי במשך שניס, משום שרצו להצמיד לאותה החלטה

גם את אשקלון . היתה דיעה כללית שאשקלון אינה בנגב, ואני באמת

סבור שאשקלון זה לא נגב. עוד מעט יגיעו לקרית מלאכי וליבנה.



א' גולדפרב;

צריך לקבוע מה זה הנגב.

היו"ר ג' פת;

המחשבה הראשונית כפי שאומה הבה הכנסת די מגן , בהיותו שה

שהביא את ההצעה הזו, היתה על קו רוחב 115.

ד י מגו !

למען ההגינות לא הבאתי, אלא ליויתי, כי הממשלה התנגדה.

בממשלה אתה היית האיש שדהף את הענין .

אם נרצה לשנות את הגבול מעבר לקו 115, אפשר לשכוה מכל

הנושא. מכיון שהדבר קיים, אני מציע שנקבל את ההצעה.

יש לי הסתייגות. אולי זה לא מקובל, אך אני מקבל את דברי

היו"ר ואצביע בוועדה בעד הצעה זו , אך אנ י מבקש מהבר הכנסת מגן

שיצטרף להצעה שלי שתרהיב את הגבולות.

ד' מגן ;

אל תקשור זאת.

היו"ר ג' פת;

זה לא מקובל, אך כהערה היא נכונה. אנהנו יודעים מה ניתן

ומה לא ניתן .

ההצעה מאושרת. בהצלחה!



3. חוק לתיקון פקודת התעבורה (כרטיס חניה ארצי).

התשנ"ג -1992. הצצת חוק של חבר הכנסת ח' מירום

היו"ר ג' פת;

אנחנו חוזרים לדיון בנושא כרטיס חניה ארצי. האס יש לכם

הערות או הצעות?

ע י להב י ;

העברנו את חוות הדעת שלנו ליו"ר הוועדה. משרד התחבורה

חוזר ואומר שנושא חניה מוסדר דיו בתקנות פקודת התעבורה היוס,

וחייב להמשיך להיות מוסדר באותו מקוס ובאותו אופן .

היות שאנחנו העברנו את כל נושא החניה לרשויות המקומיות.

כל רשות במקומה, וכעת כל הרשויות תחת גג אחד, נדמה לנו שדי לנו

בזה ואין צורך להוסיף חקיקה ספציפית לנושא.

י' סלומון ;

אנחנו מודעיס לסיבות שהביאו להצעת החוק. אנו חושבים שנתנו

לכך פתרון על-ידי כרטיס חניה ארצי. אנחנו מצויים היום במצב בו

הכרטיס הודפס והופץ, ומהיום הרשויות המקומיות קיבלו הודעה שהן

יכולות להתחיל בהפצתו. וולונטרית.

שתי רשויות עדיין לא נתנו הסכמתן והן : טבריה ובני-ברק.

קיבלנו מכתב מעירית טבריה שעדיין לא מאשרת זאת, אך הוא נותן לנו

אינדיקציה שגם היא תיכנס להסדר. אנחנו מעוניינים לתת לתחליך

לרוץ וזקופה מסויימת ולהוכיח שזה יפתור את בעית ריבוי הכרטיסים

והטירדה .

עדיין ישאר ריבוי כרטיסים.

י' סלומון ;

אך יהיה פתרון לאזרח.

היו"ר ג' פת; .

יהיה כרטיס ארצי. ומי שלא יהיה מעוניין בו, יקנה כרטיס

טוטאלי .

י' סלומון;

יהיה פתרון לבעיה שקיימת היוס. לכן אנו עדייו דבקים

בעמדתנו וחושבים שזהו אכן הפתרון .

א' דויטש;

אנחנו בעיקרון מאד תומכים בהצעה, כי היא אמורה לעזור

לכולנ ר .

ברצוני להעיר הערה משפטית. שאינה קשורה לרשות להגנת

הצרכן . קיימת בעיה של חוסר שלמות. סעיף 77א י באותו חוק. מסביר

באופן מקביל את אותו דבר שסעיף 70ב' רוצה היום להסדיר.



אם מעוניינים שתהיה אכיפה. בניגוד למה שקיים היום שזה

וולונטרי, הדבר צריך לבוא לידי ביטוי בהשלמות משפטיות, על מנת

שהמצב יהיה ברור.

לפי דעתי כיום המצב אינו ברור, מפני שכפי שזה מופיע, תהיה

בעיה לסמכות מקבילה, באותה רמה באותו חוק, כשלמעשה בסעיף 77 כבר

הוסדר כל הנושא הזה. יש את כל הוקי העזר וכל העיריות מאורגנות.

אתם בדרך כלל עובדים בצורה ממודרת. מ-דוע לא הכנתם תזכיר?

אנהנו אכן- עובדים ברך כלל מסודר, אך כנראה שהיה קצר בדרך.

לא ידעתי שזוהי הישיבה השניה שמתקיימת בנושא זה.

ח' מ י ר ו ם;

אולי נעשה זאת כהכנה לקראת קריאה שניה ושלישית?

מה שמפריע לי זו שביעות הרצון מן המצב הקיים, כאשר מצב זה

אינו טוב למי שבא להחנות את מכוניתו. אפשר לחשוב שבבני-ברק יש

עיריה מסודרת עם מקומות חניה מסודרים. אני בטוה שיוסי פרע יצטרך-

לענין זה.

איני מבין מדוע קיימת התנגדות להצעת החוק. כולכם טוענים

שמה שמתוכנן הוא טוב. חבר הכנסת פיירים רוצת ליצור מטריה לכל

הנושא והמטריה הזו תהיה החוק. אחר-כך תשברו את הראש כיצד אתם

מבצעים את החוק. מי שירצה - יכנס למסגרת החוק, ומי שלא ירצח- לא

תהיה לו חניה. לא יוכל לקבל כסף ולא יוכל לתבוע נהגים שיחנו בכל

מקום שהוא באותה רשות מוניציפאלית.

י י סלומון ;

כיום קיים חוק, קיימות תקנות וקיימת פעולה מוסדרת, עם

בעיה מסויימת. אנחנו סבורים שנתנו פתרון לבעיה זו. כל רשויות

גוש-דן , 15 רשויות בכל הארץ , מרבית הרשויות שיש בהן חניה

מוסדרת, מקבלות את הפתרון .

היו"ר ג' פת;

הם אינם מתנגדים לחוק.

י' סלומוו ;

הם מתנגדים לחוק, כיון שכיום חסמכות בידיהם, אנחנו

מייצגים את חרשויות המקומיות, ומדובר כאן על הפקעת סמכות, כאשר

לא לגמרי ברור מי יקבל את הסמכות, וכיצד נפעיל אותה. בהצעת החוק

קיימת הפקעת סמכות מידי הרשויות.

אנחנו מודעים לכך שהמצב אינו טוב. אני חושב שסיפקנו

פתרון , ציינתי שאין הוא אופטימאלי אך אני מאמין שבעתיד, בטווח

של 8-9 חודשים, יהיה לנו פתרון טוב יותר - כרטיס אלקטרוני.



היו"ר ג' פת;

עם חוק?

עם חוק, יהיה מחר יותר מצב טוב יותר.

אני חושש מחוק שהינו מאד לא מוגדר כרגע.

ניתן להסדיר זאת. המערכת המשפטית הכוללת את חיועץ המשפטי

של הוועדה, משרד המשפטים ומשרד התחבורה, ינסחו את הדברים ויגישו

הצעה לוועדה .

י' סלומון;

אנחנו מעוניינים בפתרון . אם ניווכח שבטווח של מספר חודשים

(דובר על תקופת נסיון של חצי שנה) , אנחנו לא רותמים את כל

הרשויות, ושהמערכת הזו אינה טובה. אנחנו ניזום ונחזור אל הוועדה

הזו, עם הצעה שלנו שתהיה איזושהי מטריה שתסייע לנו מול אותן

רש ו י ו ת .

היו"ר ג' פת;

למה זה לא נעשה ב- 15 השנים האחרונות או ב- 10 השנים

האחרונות?

י' סלומון;

הטריגר היה הצעת החוק.

ה י ו "ר ג' פת;

אני מאמין שהטריגר היה טוב. וכאשר הוא יקבל סמכות של

מטריה, באמצעות חקיקה. יהיה לכם הרבה יותר קל לבצע את אשר אתם

רוצים לבצע.

ע י להבי;

למעשה. למשרד התחבורה אין היום מנגנון לאכיפה. כל נושא

האכיפה מצוי היום בידי הרשויות. להם יש את כל המנגנונים של

פקחים וכו'.

ה י ו " ר ג' פת;

כך זה צריך להימשך.

ברגע שיחוקק חוק, קיים חשש שמשרד התחבורה יצטרך להקים

וליצור מנגנוני אכיפה.



צ' ענבר;

אילו מנגנוני- אכיפה? מה צריך לאכוף?

היו"ר ג' פת;

כל רשות מקומית תהיה agent שלך, כי היא תרצה לקבל את

המקסימום מהכרטיסים. לכן לא צריך שום מנגנון אכיפה. האינטרס של

כל עיריה זה מנגנון האכיפה. כל עיריה תשמור על העיריה השניה.

י' סלומון;

אני חושש שלא כך יעבדו דברים. אני חושש מתגובות לא

חיוביות של הרשויות, אם לדוגמא יכפה על רשות מסויימת עיצוב של

כרטיס שהיא לא בחרה, או תעריף שהיא לא הסכימה לו, תעריף אחיד של

כל הרשויות בפריפריה. מדובר פה גם על מודל של חלוקת כספים. איני

רואה כאן מודל של חלוקת כספים.

ח' מירום;

אתם הצבתם מודל חלוקת כספים.

י' סלומון ;

אין בו חלוקת כספים. זהו מודל ללא חלוקה בהכנסות.

לאן הולכת ההכנסה מקניית הכרטיסים?

י' סלומון ;

כל רשות בתחומה. היכן שנמכר הכרטיס - הכסף הולך לאותה

רשות. הוא נמכר במחיר יקר יותר כתמריץ להעדיף את הכרטיס המקומי.

ח' מירום;

כעת אתה מדאיג אותי יותר.

היו"ר ג' פת;

נשמע את עמדת משרד האוצר.

י' כהן ;

עמדת משרד האוצר היא שאין צורך לקבוע זאת בחקיקה. הרשויות

המקומיות הגיעו להסדר המבוסס על עקרונות של שוק חופשי, ואין שום

סיבה שנתערב בחקיקה.

היו"ר ג' פת;

איזה שוק חופשי ?

י' כהן ;

הרשויות המקומיות הגיעו להסכמה בינן לבין עצמן , ללא שכפו

עליהן בחוק איזשהו הסדר ארצי או הסדר אחר.



קיימות אף מספר בעיות בהצעת החוק: על-פי סעיף 70 בי בי

קטן , שר הפנים באישור ועדת הפנים לאיכות הסביבה של הכנסת, יקבע

את אופן חלוקת הסכומים שיגבו. אם הן מצליחות להגיע להסדר בינן

לבין עצמן , מדוע צריך ששר הפנים יכנס ויקבע הסדר?

ח' מ י ר ו ם;

לא בטוח שזהו ההסדר הטוב לציבור. איננו מציעים סתם פיקוח

פרלמנטרי, אנחנו מעוניינים לתת שירות לציבור.

י י כהו ;

אתה מדבר כאן על הסדר חלוקה בין הרשויות המקומיות.

ח' מ י ר ו ם;

נכון . מי אמר שחאינטרס של הרשויות המקומיות עדיף על פני

האינטרס של הציבור? לעיתים הן רוצות לעשות כסף, להשתמש בחניה

באופן מוגזם. כדי להעשיר את קופתן . אין זח מצריך פיקוח כלשחו?

קיים חבדל השקפה בין עמדת הממשלה לבין עמדתי ביסוד הענין .

אני גורס שזה מסוג השרותים הניתנים לאזרח, המצריכים פיקוה בחוק.

יש מי שאומר שזח מסוג חשרותים חניתנים לאזרח, ולא צריכים פיקוח

של החוק. כוחות חשוק יכולים לעבוד שם, הרשויות המקומיות צריכות

שתהיה להן החרות להחליט.

לפי דעתי, בעידן המודרני, כשסוגיית החניה בל-כך משמעותית

לציבור, יש מקום לבחון את הענין . לא הייתי מרחיק לכת עד כדי כך,

כפי שחברתי חברת חכנסת די איציק חציעה, לקבוע לבעלי המגרשים כמה

כסף הם יגבו. זו אינה הניח ציבורית חמותרת לכל האנשים, אלא מגרש

שגורם פרטי רכש אותו. מותר לו, על-פי תפישתי, לחתחרות במחיר

ובשירות שניתן לאדם המחנה אצלו את רכבו, כי זהו שוק חופשי.

לא כן בכל חקשור לדרך עירונית, כאשר מדובר בדרך של חרבים,

וכאן יש צורך להסדיר את הענין . יש בינינו הבדלי השקפה שבתפישה

וקשה לגשר ביניהס. צריך שהכנסת תגיד מהי עמדתה בענין . אני מכבד

את נציגי המשרדים .

נדמח לי שבבסיס הענין עומד שיקול יוקרתי. כאשר התחלתי

לפעול בסוגית ההניה הארצית, כבר אז חבר הכנסת קצב, שהיה אז שר

התחבורח, סיפר כאן לוועדה, שבקרוב הוא פותר את הבעיה. אלמלא

התמדתי והמשכתי, בניגוד לעמדת הממשלה, בתהליך החקיקח, כלומר,

לחתעקש שהוא יחיח מונח ולהעביר אותו בקריאה טרומית בכנסת

הקודמת, איני יודע לאן זה היה מגיע.

אולי הצדיקים היו מתעוררים לבד, אבל איני בטוח בכך.

ממה נפשך? אם אתה בעד שיהיה הסדר ארצי ואתה הולך לעשות

אותו, מה מפריע שקיים חוק שקובע את חנורמח חזו ומבטיח מפני

נסיון של מישהו לברוח מן ההסדר? אס אתה נגד ההסדר, תגיד שאינך

מעוניין להשתתף בהסדר הניח ארצי, ואז אני מבין מדוע חחוק מפריע.

אנחנו לא רוצים לחתערב חתערבות יתר. אני פתוח לדיון בכל

חהערות שהושמעו כאן , לדוגמא לגבי סעיף 70 ולגבי הדרך שלפיה יקבע

התחשי ב .



אני חושב שקיימות כל מיני נקודות, שעדיין לא הוסדרו בהצעת

החוק. לכן היא עברה קריאה טרומית ואנו מעבירים אותה לקריאה

ראשונה במליאת הכנסת, כדי שנשמע דברי חברים ונתייעץ עם גופים

שונים. יוגשו תזכירים בנושא, ובכוונתנו לדאוג שהחוק לא יצר את

רגלי העיריות, לא יפגע ביכולת שלהן לנהל זאת, ושמערך הפיקוח

יהיה תקין .

אנחנו לא ראינו שום בעיה עם זה. חשבנו שבכל עיר שבה רוצים

להסדיר את נושא החניה, יפעילו גם את גורמי האכיפה הדרושים. אם

מישהו לא מבין מהצעת החוק שזה אפשרי, נבהיר זאת בפיסקה בחוק.

בסופו של דבר יצא חוק שיסדיר הסדר הניח ארצי כולל, ו י תן לאזרחים

את חשרות שמדינה בעידן המודרני צריכה לתת.

כיצד נעשה זאת? נשב ביחד עם היועצים המשפטיים, אחרי קריאה

ראשונה. אני מוכן להתחייב שלא נחתום אלא נלך עקב בצד אגודל.

לצערי, הממשלה בנתיים משהקת משחקי יוקרה, ולצערי מדובר

בממשלה שלי. קודם היה שיקול של: בל ניתן למישהו מהאופוזיציה.

ה י ו"ר ג' פת;

לצערי זו הממשלה, לא לצערך.

ח' מ י ר ו ם;

לצערי, הממשלה שלי עומדת בהתנגדותה להצעת חוק שלפי דעתי

הינה הצעה טובה, והיא יכולה לצאת ממנה נשכרת כלפי הציבור.

אני פתוח למהלכים משותפים. אין פה מצבים בלתי רצויים.

ועצם הצגת הכרטיסים הללו ששלהתס לנו עם ההומר ...

י' סלומון;

הם נשלחים היום לרשויות להפצה.

ח' מ י ר ו ם ;

אתם ראויים לכל ברכה על כך.

ה י ו יי ר ג' פת;

בכרטיסים הישניס מדובר על הניח של שעה והצי?

לא. בגלל שהם נתלשו, היתה בעיה טכנית להגביל את זה ולכן

זה היה אפשרי עד שעה וחצי.

ברצוני לסכם את הנקודות; אנחנו נעביר את ההצעה.

צ' ענבר;

לגבי סעיף קטן בי; האם נראה לכם הסדר שבו יקבע, ואני אומר

זאת בהנחה שאני רואה אותה מתגבשת, כן לקדם את תהליך החקיקה,

שחלוקת הסכומים שייגבו עבור כרטיס חניה ארצי, תהיה על-פי הסכם

בין הרשויות, ובהיעדר הסכם - על-ידי שר הפנים, באישור ועדת

הפנים לאיכות הסביבה של הכנסת?



לפחות על פני הדברים, אנחנו נותנים להם אפשרות להסדיר זאת

בצורה וולונטרית.

זה רעיון , אך איני מעונין לשחרר אותו בשלב זה. אנחנו נלך

להסכמות, כאשר תהיינה הסכמות מן הצד השני . בנתיים אני רואה שאין

הסכמה ואנחנו מתקדמים בחקיקה.

ה י ו "ר ג' פת;

כל החומר הזה ידון אחרי שהנושא יוחזר לוועדה, לאחר קריאה

ראשו נח.

י' סלומון ;

אני רואה מצב נתון מוסדר, למעט נקודה אחת בעייתית: אני

חושש שהצעת החוק תפתח את הכל: את התעריפים, את ההסכמות בין

הרשויות, את ההסכמות של הרשויות בדבר מערך פיקוח. אם אתה תקבע

מחיר כרטיס אחיד לכל הארץ - 2 שקלים, ישנן רשויות שהמחיר הוא

1.40 שקל, לא יסכימו לתיקונים.

ח' מ י ר ו ם ;

כתוב כאן הסדר חניה ארצי ולא מחיר אחיד ולא כרטיס אחיד.

לא סתם קראנו לזה הסדר חניה, כי לקחנו בחשבון שיתכן שיום אחד

יכנס מדחן ארצי ויככסו טכנולוגיות מחשב חדשות. אנחנו מדברים על

הסדר שהוא כרגע על-פי כרטיס. הוא יכול להיות בכל מיני אופנים.

אני מדבר על הפילוסופיה. אחר-כך נחשוב מה לעשות עם זה.

האם אתה חי בהרגשה שקידום החקיקה עלול לגרום לנסיגות

בהסכמות?

אני חושב שכן . יש כוונה לחניה מוסדרת. מה שמענין אותם זה

לא הכסף ולא שחיטת הציבור. אלא המטרה של ויסות תנועה. זה עיקר

דאגתם של אנשי התנועה והחניה בעיר. אני מייצג אותם כאן בחשש

שהתערבות ממשלתית עלולה לפגוע בתחום זה.

הי ו"ר ג' פת;

אני לא רוצה להשתמש במילה לא יפה, אבל זה שטויות. רשויות

מקומיות לא מעוניינות בחניה ולא בהסדרי חניה. הן מעוניינות

בכסף .

אתה רואה לפעמים רחובות שלמים שלמרות שאין בהם תנועה ויש

חושך. מתחבא פקח ומתנפל על המכונית. בגלל שהוא רוצה להביא הרבה

קנסות. על-פי עקרונות חניה, היה צריך לשנות את כל המערכת. איזה

נימוק יש לשלוה פקחים בשעה 00;21 בלילה, לרחוב בן-יהודה שנפש

חיה לא מסתובבת בו, ולחכות למכונית שחונה?

י י סלומון ;

אני איש כספים במקצועי. באותן ועדות יושבים בעיקר אנשי

תנועה ופיקוח ואני יודע שמה שאמרת זו תפישה שמקובלת בקרב

הציבור.



אני עד לכך שבפגישות אלו, עיקר הדאגה מופנית לתחום

המקצועי ולא לתחום הכספי.

היו"ר ג' פת;

זה נכון . בתכנון קיימת חשיבה, אך בביצוע - החשיבה הזו

מתמוססת.

ע' להבי;

מה יעזור החוק?

י י ספרו ;

דבר חקיקה אולי מתבקש, אך במתכונת אחרת מגזירה של תפישה

שונה, ודובר כאן קודם לכן על הפילוסופיה.

נושא החניה ילך ויתפוס, כנושא מדיניות מרכז-, תפקיד יותר

ויותר חשוב. ההיבט שחבר-הכנסת מירום מזכיר,הוא חשוב, אבל בסדר

דירוג החשיבויות, הוא הרבה פחות חשוב והחשיבות שלו תלך ותפחת.

כל הענין של ניהול תנועה עירוני, בהקשר לבעיות צפיפות,

אתח הזכרת שבאמצע הלילה - זה באמת לא חשוב.. אם אתה מתאר את

מהלך העניינים כעת, את הרגרסיה בעבר - אתה צודק עם הציניות שלך

בענ ין זה .

אבל אנחנו מדברים בפרספקטיבה לעתיד. משרך האוצר ניסה

לרמוז על האספקט הכלכלי בענין . החניה כמצרך ציבורי, כמו תשתית

וכבישינו, גם היום אנו הולכים לכבישי אגרה וגם היום אנו הולכים

לחניה במחירים כלכליים לצורך ויסות. כל הדברים הללו הם מאד

מורכבים ויצטרכו חקיקה, אבל מתחילים לקשקש את הגוף דרך הזנב.

חבר הכנסת מירום , כיון שבאת לטבריה ולא היה מקום חניה,

לגזור מזה וללכת לחקיקה - דבר שהוא כל-כך כבד ומרכזי לענייני

תחבורה, זו לא הדרך הנכונה.

התהליך הוא לגבש תפישה ואחר-כך לגזור את החקיקה הנכונה,

ולא הפוך. אילו הייתי חושב שבפרוצדורה , במחלך שחבר- הכנסת מירום

מציע, היו הולכים בדרך לברר את הענין מכל היבטיו, היתי מסכים

עם זה, אך איני רואה שזה הולך בכוון הזה.

החקיקה המצומצמת שחבר הכנסת מירום מציע, היא גרועה

ומז י קה.

י' כהן ;

עמדתו של חבר הכנסת מירום ברורה לי, אם כי איני מקבל

אותה. הייתי מציע הצעה ומבקש בקשה, שבמידה וקובעים כרטיס חניה

ארצי, שאותו כרטיס לא יבטל את הכרטיסים המקומיים.

היו"ר ג' פת;

הכרטיס הארצי אינו מבטל את הכרטיסים המקומיים.

אני ציינתי, שלגבי כרטיס ארצי, אולי יש מקום לתוספת של עד

20% עבור הנוחיות, ואז ניתן להשתמש בכרטיס בכל מקום.



צ' ענבר;

תהיה לנו בעיה עם כל הוקי העזר המקומיים. היום, כל רשות

מקומית קובעת את הסדרי החניה, שהם שונים ממקום למקום, בהוק עזר

עירוני. כאשר החוק יכנם לתוקף, למעשה כל חקיקת המשנה הזו לא

תהיה קיימת, מפני שזה יוסדר רק על-פי הםדר חניה ארצי- אחיד.

ח' מ י רום ;

לא בהכרח, צריך לבדוק זאת.

מאותו יום שבו החוק יכנם לתוקף, כל הסדרי החניה המקומיים

האחרים, יחיו בטלים ומבוטלים. רק חסדר חניה ארצי אחיד, שיקבע שר

התחבורה, יהיה תקף .

לגבי כרטיסי החנ יה .

זה לא נאמר. נאמר שחניה בתשלום תהיה על-פי הסדר חניה ארצי

אחיד.

אתה הושב שחבר הכנסת מ י רו ם קבע , שמהיום והלאה, בכל הארץ

יהיה הוק אחד לגבי הישובים ולגבי הכבישים ולגבי רוחב הכבישים?

הוא אינו משנה סדרי בראשית.

אני רוצה להגיע למצב, שלקריאה הראשונה יוכן חוק שעונה על

הבעיות, ולא שיובא לקריאה הראשונה חוק שהוא על פניו , נושא

בעיות. צריך להביא בחשבון את כל חדברים האלה ולהכין כעת דבר

חקיקה לקראת הקריאה הראשונה, באופן שיביא בחשבון את כל הבעיות

המעשי ו ת שהועלו כאן .

הוועדה יכולה להתייחס לכל העצות שאתם נותנים היום לחבר

הכנסת מירום, לאחר שהקריאה הראשונה עברה בכנסת. תעבור הקריאה

הראשונה. אם תעבור. יכול להיות שהממשלה תבטיח לעצמה רוב, כדי

שההצעה לא תעבור.

אם ההצעה תעבור בקריאה ראשונה ותחזור לוועדה, כל הנושאים

הקשורים. ידונו בוועדה - לגבי חוקי העזר, לגבי המבנה הכספי,

לגבי ההלוקה ומי יחלק. כל זמן שניתן לעשות זאת על בסיס

וולונטרי, לא הייתי רוצה לתת זאת בידי משרד הפנים. אחר-כך הייתי

הולך לבסיס של פורמולה ולא הייתי נותן לשרים לחלק. אנחנו מכירים

את המבנה הממשלתי הנוכחי. לצערי הרב, אני עוד לא רואה אותו

נ גמר .



אני קובע, ואף שוחחתי עם הבר י ועדר! אחרים: הוועדה מאשרת

את חגשת החוק. ההצעה כבר לא תוגש לפני הפגרה, אלא מיד לאחריה.

כל מי שיש לו מה לומר , על מנת לשפר או להכניס אלמנטים שיביאו

לשיפור, יכול לעשות כן . ההצעה ביסודה טובה ונכונה, ואיש לא טען

שאינה מתאימה. יש הטוענים שאין צורך לפעול באמצעות חקיקה, אלא

באמצעים אחרים .

מהנסיון שלי, אני טוען שאם לא תהיה חקיקה, ההסדר הזה לא

יכנס לתוקף בכל הארץ עוד חמש שנים, אם לא יותר.

א' דויטש;

האס יש כוונה שתהיה עדיפות להסדר זה על פני ההסדר של

הרשויות המקומיות, או שעובדים ברמה מקבילה?

ח' מירום;

החליטו שכרטיס ארצי יעלה ב- 21% יותר מאשר כרטים מקומי.

פה כבר קיימת נחיתות ולא עדיפות, מאחר שהכרטיס יקר יותר לאזרח,

אבל יש בזה הגיון , כי מדובר בקניה בכל מקום שרוצים, ולא בהכרח

אתה משתמש בחניה באותו מקום שרכשת את הכרטיס. הגורם שמקבל את

הכסף אינו בהכרח הגורם שאצלו חונים.

נתנו תמריץ למי שקונה את הכרטיס המקומי, לתושב המקומי.

התושב יקנה את הכרטיס המקומי, להבדיל ממי שאינו תושב, שנכנס

ויוצא והוא יקנה את הכרטיס הארצי כי ירצה לשלס עוד כמה אגורות,

ובלבד שתהיה לו הנוחיות.

א' דויטש;

בסעיף שלך לא ברור מי מנפיק את הכרטיס, ובסעיף 77 המועצה

המקומית היא המנפיקה, וכאן הבעיה. צריך להוסיף אם הכוונה לחייב

את העיריות להנפיק את הכרטיסים הכלל ארציים, או הכוונה שמשרד

הפנים ינפיק את הכרטיסים.

הי ו"ר ג' פת;

עדיין מוקדם לדון בזה. אנחנו נדון בזה לאחר שהכנסת תקבל.

אם תקבל, את ההצעה בקריאה ראשונה. יתכן ששר התחבורה או שר האוצר

יבואו לכנסת וישכנעו אחרת, והכנסת לא תעביר.

הההלטה היא, איפוא, להעביר את ההצעה לכנסת לקריאה ראשונה.

ח' מ י ר ו ם ;

ניתן לקבוע, שצי ענבר ואנוכי נתחיל בשינויים, ברוח הדברים

שנאמרו כאן .

הי ו"ר ג' פת;

מצוין . אס אתה מוכן , מכיון שיש לנו תקופת זמן , אני מציע

שתשמע את היועץ המשפטי של משרד האוצר וכן את היועץ המשפטי של

מרכז השלטון המקומי.

חי מירום;

איני מתחייב, כי אני לא בטוח שהם קואופרטיביים.



היו"ר ג' פת;

לא משנה, אתה בעל הדבר.

ככל שתביא הצעה יותר מושלמת לדעת המתנגדים, לכנסת, כך

יקל עלינו בדיונים בוועדה.



4.חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה)

(תיקון מס' 3). התשנ"ג-1993

ה יי ו " ר ג' פת;

יתכן שהוועדה תתכנס בתקופת הפגרה ותקיים דיון מורחב, ואז

תיקח טרמפ על ישיבת מליאה מיוחדת. אם לא תתקיים ישיבת מליאה,

הנושא ידחה עד לאחר הפגרה. בנתיים השלושה חודשים נותנים לנו

מרווח נשימה.

צ' ענבר;

הוועדה החליטה, בהתאם להוראות סעיף 121 לתקנון , לבקש

ממליאת הכנסת, שתרשה לה לדון ולהביא לפניה, רק חלק מהחוק לעידוד

המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשנ"ג-

1993, דהיינו את סעיפים 1. (4) ו- 6 לחוק.

היו"ר ג' פת;

כדאי לציין את ענין ההיתר להנחה.

צי ענבר;

אין צורך. על זה כבר החליטה ועדת הכנסת.

ה י ו"ר ג' פת;

אני צריך להודיע על כך בכנסת.

צ' ענבר;

לא. את זה תעשה ועדת הכנסת.

ש י עיר-שי;

ובקשה מיו"ר הכנסת לערוך דיון אחר הצהריים, להכין את

הנוסח.

הי ו "ר ג' פת;

לא תמיד יש למשרד האוצר יו"ר ועדה שמשתף פעולה. אני מבקש

שלא תעמידו אותנו במצבים כאלה.

ש י עיר-שי;

אני מתנצל ואיני לוקח על עצמי אחריות גלובאלית.

א י גולדשטי ין ;

אנחנו נוטלים על עצמנו חלק מהאשמה. עבדנו קשה עד שגיבשנו.

הי ו"ר ג' פת;

הייתי יכול להיות נוקשה, אך זה לא היה עוזר לענין . הוועדה

צריכה לעזור לממשלה במקום שזה ניתן , גם כשהיא כושלת. בכלל

הממשלה כושלת.

אני מבקש אתכם להבא במשרד האוצר, שלא תעמידו אותנו בפני

מצב כזה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10.