הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 38

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט"ז באדר התשנ"ג (9 במרץ 1993). שעה 00;11

חברי הוועדה; היו"ר ג' פת

א' יחזקאל

א' גולדפרב

י' ונונו

שרת העבודה והרווחח אי נמיר

א' בן-שושן - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

מי ציפורי - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

חי פלץ - אגף תקציבים, האוצר

ני מיכאלוב - יי

די דורון - נשיא לשכת רואי החשבון

ג' הבר - יו"ר הנהלת ארגון שרותי כח-אדם

צי זכריה - " יי " " "

ג' בן-ישראל - יו"ר לשכת הקשר עם ההסתדרות

ק' צבע - עוזר שרת העבודה

ר' הורן - ס' היועה"מ לביטוח הלאומי

אי גולדשטיין - המחלקה המשפטית בביטוח הלאומי

ר' שטיינר - מנהל אגף המחקר בביטוח הלאומי

י' דיין - סמנכ"ל גביה בביטוח הלאומי

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

צי רוזן - דובר משרד העבודה

מזכירת הוועדה; ל' ורון

אי שלום

ת' בהירי

סדר-היום; החוק לעידוד המיגזר העסקי ויצירת מקורות תעסוקה במשק



החוק לעידוד המיגזר העסקי ויצירת מקורות תעסוקה במשק

היו"ר ג' פת;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת חוועדח, ולקדם בברכח וחברית את שרת עבודה והרווחה

ואת המנכ"ל החדש של חמשרד. אני בטוח שנסיונך וכישוריך יועילו רבות לעבודת המשרד,

ותהיה לעזר אמיתי לשרת חעבודח והרווחי!. אני מקדם בברכה ידיד אישי ותיק, שהיה גם

ידידו הטוב של אחי ז"ל, מנכ"ל הביטוח הלאומי מרדכי צפורי. לא לחצנו להקדים את

הדיון, כי רצינו לדבר עם מי שלא רק מכיר את העניו אלא גם מעורה מאד בעבודת המשרד.

בראשית דברי, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה על ההזמנה. אני שמרדן

להיות כאן, אין זה סוד שאני אוהבת מאד את הכנסת ואני שמרה מאד להיות מוזמנת

לוועדה בראשותך, כי בכל שנותינו המשותפת בכנסת - אני מהכנסת השמינית ואתה מהכנסת

השביעית - היו לנו תמיד קשרי עבודה חבריים וטובים. אני זוכרת לטובה את פרוייקט

בית-שאן שהתחלנו בו יחד, כאשר היית שר התיירות. אנו זוכרים כיצד בכל ערב פסח וערב

ראש-השנה, היו מפטרים את אותו קומץ מובטלים מבית-שאן שהלכו לעבוד באתר

הארכאולוגי. היום מספרים בכל מקום את הסיפור הגדול של בית-שאן ואת הדבר האדיר

שעשו שם, אבל שנינו זוכרים איזה יסורים עבד הפרוייקט הזה. עבדנו יחד גם כאשר היית

שר התעשיה והמסחר, ואני זוכרת לטובה את מערכת היחסים המצויינת שהיתה בינינו. אז

אני הייתי בכנסת אתה היית בממשלה, ועכשיו היוצרות התחלפו.

היו"ר ג' פת;

את גרמת לכך שנושא ההכשרה המקצועית בבתי-המלון בטבריה יקודם. מאות משפחות זכו

לפרנסה בכבודה, בגלל פעילותך כיושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה.

נתבקשתי לדווח על האכיפה והביצוע של החוק לעידוד המיגזר העסקי וקליטת עובדים,

תיקון מסי 2, אשר התקבל כהוראת שעה ב-1991- אני שמרוה שנמצאים איתי מנכ"ל משרד

העבודה והרווחה ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. אכיפת החוק וביצועו נעשים על-ידי

המוסד לביטוח לאומי.

אני רוצה להביא בפניכם את הנתונים העיקריים של הביטוח הלאומי, על ביצוע החוק

בשנה הראשונה. אני באה לדווחה על התקופה שבין יולי 1991 ליולי 1992. הנתונים

שלאחר-מכן חלקיים ולא מדוייקים. מספר המעסיקים שקיבלו המריץ במסגרת החוק הזה

("חוק גל"), בגין הרחבת מספר המועסקים, מסתכם- בכ-4100 בממוצע לחודש, מתוך

פוטנציאל של כ-27 אלף מעסיקים העשויים להיות זכאים על-פי הכללים שנקבעו בחוק.

הביטוח הלאומי שילם תמריץ עבור כ-32 אלף עובדים בממוצע לחודש. כרבע מהעובדים

הנוספים הם עולים, כלומר נמצאים בארץ עד שלוש שנים. כמחצית מהעובדים הנוספים

נקלטו בענפים יצרניים. כרבע מהעובדים הנוספים הועסקו במפעלים בהם מעל מאה עובדים.

העלות לשנת ההפעלה הראשונה היתה כ-170 מליון ש"ח.

איני יודעת מקרוב כיצד החוק פועל, אך אני רוצה להעיר הערה המסתמכת על דברים

שאני שומעת ממעסיקים בשטח. אני רוצה לצטט את אחד התעשיינים הגדולים והרציניים

אינם נותנים - אני לוקח, אבל אם את שואלת אותי האם החוק

הזה גרם לכך שאעסיק יותר עובדים, תשובתי שלילית. זו תמונת המצב, ואני רוצה לברך

את יושב-ראש הוועדה על עצם העלאת הנושא, משום שאני חושבת שהנושא מחייב בדיקה. אם

החוק אכן מביא לתוספת מקומות עבודה, צריך לחזק את המגב™ הזו. אם אין זה כך, אך אם

המטרה מושגת רק באופן חלקי, אני מציעה לתקן את החוק. ייתכן שצריך להיות שיקול

להעביר הלק מהכסף או כולו בדבר אחד, בתנאי שאנו מוסיפים מקומות עבודה.

אני חברת, ממשלה ואני גאה בכך, אבל אני מדברת אמת, תמיד רק אמת. כאשר ראיתי

את הפרסומים לפיהם התווספו למשק ב-1992 71 אלף,עובדים, גם אני התרשמתי. אני רוצה

להזכיר לכולנו כי על-פי נתוני הביטוח הלאומי, בשנת 1991 התווספו למשק 91 אלף



עובדים. כלומר ב-1992 התווספו פחות עובדים מאשר ב-1991. מאיור והתבקשתי למסור

דברים גם על מצב התעסוקה, אתייחס גם לכך. אני מדברת עכשיו על מספר המועסקים בתשעת

החודשים הראשונים של 1992 על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מספר המועסקים

הישראלים מתוך סך-כל המועסקים הגיע ל-1.639 מליון לשבוע. באותו פרק זמן הועסקו

בישראל 115.700 מתושבי השטחים, 45 אחוז מהם בבניה. ב-1992 נאמד הגידול במספר

העובדים בכ-70 אלי עובדים נוספים. בלט הגידול בענף הבניה - 15 אחוז, ובפי ננסים

ושרותים עסקיים - 17.4 אחוז.

אשר לנתוני האבטלה, על-פי נתוני שרות התעסוקה, בינואר 1993 היו 152 אלף דורשי

עבודה,מהם 21 אלף בערי הפיתוח. ישנה מגמה של ירידה משמעותית מאד במספר דורשי

העבודח העולים. מספרם מגיע ל-28 אלף, שהם כ-17.4 אחוז מכלל דורשי העבודה. אני

רוצה שנדע כי הרבה מאד עולים מתפשרים ומוכנים לעבוד בכל עבודה, גם כאשר חלקם

הגדול משתכר בין 300 ל-900 ש"ח לחודש. אלה כולם שייכים לאוכלוסיה חחיה מתחת לקו

העוני. אני רוצה לתת לכם נתונים על קו העוני: לזוג בלי ילדים, קו העוני עומד על

1171 ש"ח לחודש. זה יותר משכר המינימום העומד היום בברוטו על 1288 ש"ח בברוטו

ו-1150 בנטו. צריך להזיות לנו מושג מה המשמעות החברתית של קו העוני ורמת החיים של

האוכלוסיה במדינת ישראל. קו העוני ליחיד, לפני העדכון של השכר הממוצע במשק, היה

732 ש"ח.

נתון קשה נוסף מתייחס למספר דורשי הבטחת הכנסה. הבטחת הכנסה תובעים אלה שמיצו

את כל זכויותיהם בדמי אבטלה. העליה במספר זה היא אבסולוטית, כמעט 37 אלף, והם

מהווים 24 אחוז מדורשי העבודה. בחודש ינואר הונפקו כמעט 112 אלף אישורי אבטלה.

כאשר אנו מדברים על הבטחת הכנסה לאלה שמיצו את דמי האבטלה, אנו עוברים את ה-25

אלף. שעור המובטלים גבוה בעיקר בערי הפיתוח - 9.6 אחוז, לעומת ממוצע ארצי של 5.5

אחוזי אבטלה. 31 אחוז מדורשי העבודה נמצאים בערי הפיתוח, כשליש מהם תובעים הבטחת

הכנסה. כלומר, שם עומק האבטלה חמור יותר מבכל ירט- חלקי הארץ.

התכנית שאנו מכינים עוזה ליצירת עבודות מיידיות, ממוקדת כולה בערי הפיתוח, כי

שם מוקדי האבטלה הקשים ביותר. שם ישנה אבטלה כרונית של מספר שנים, כאשר שליש

מהמובטלים חיים על הבטחת הכנסה, לאחר שמיצו את כל האפשרויות האחרות. עד שהגעתי

למשרד אושרו עבודות מידיות במוקדי אבטלה, כ-500 באמצעות הקרן-הקיימת, בעלות של

2.5 מליון ש"ח. בנושא חזות העיר אושרו 200 מקומות עבודה, גם הם עד יוני 11993

בטבריה, בכרמיאל, בחצור הגלילית ובקרית-שמונה, בעלות של 1.750 מליון ש"ח. אני

מדברת על אישורים שניתנו מתחילת השנה, עוד לפני שהגעתי למשרד. באמצעות החברה

הממשלתית לתיירות אושרו כ-500 מקומות עבודה, בעלות של 6 מליון ש"ח. כאן מדובר

בעיקר על מקומות עבודה באמצעות רשות העתיקות.

אנו נמצאים עתה בעיצומו של ויכוח קשה מאד על העסקת ההאילנדים בחקלאות. אני

מכירה את הנושא כבר שנים. שרות התעסוקה נתן השינה תמריץ של 40 ש"ח ליום לעובד

בחקלאות ובקטיף. על-פי הנתונים שבידי, 800 ישראלים פנו לעבודה בקטיף ואני יודעת

שהיום כבר עברנו את האלף. תסלחו לי על שאני מדברת "ציונות": בנושאי חקלאות בעיקר

- אם כי גם בבנין - אנו חייבים לוזת וזמריצים לישראלים. הייתי מרחיקה לכת ואומרת:

אנו חייבים לתת וזמריצים ליהודים. שיבה לעבודה חקלאית היא ציונות. אנו יודעים מדוע

לא רוצים לעבוד בהקלאות, אנו יודעים כמה משתכרים עובדי השטחים, אנו יודעים שגם אם

בברוטו הם מקבלים אותו שכר שמקבלים ישראלים - כלומר את שכר המינימום - הם עובדים

10 ו-12 שעות ליום. הם כמעט ולא מקבלים תנאים סוציאליים.

הבעיה היא שיש לנו ראיסים יהודים.

למעסיק זה עולה חצי, עוד לפני הסיפור של הראיסים. קיבלתי אתמול קובלנה על-כך

שיש פועלות ערביות אשר עובדות בחקלאות ללא שכר: עובדים אלה הפכו להיות אבק אדם.



אני רוצה להתייחוס לתכניות המידיות ליצירת מקומות עבודה: ראיתי שהאבטלה

גוברת. הממשלה שאני הברה בה אישרה מליארדים לעבודות תשתית בתעשיה, בתהבורה

ובתהומים רבים אחרים. עד אשר התכניות האלו תיצורנה מקומות עבודה יעבור זמן.

ההתהלה תהיה אולי בעוד שנה, ובענין זה אני מודה שאני הולקת על דעתו של שר האוצר.

אני ר1ושבת שנתחיל לראות את ניצני התוצאות רק בעוד שנתיים-שלוש, ואנהנו חייבים לתת

תשובות מידיות במוקדי האבטלה.

אני רוצה שתדעו: איני חסידה של יצירת מקומות עבודה מידיים, אין זו תפיסת

עולמי, אך בעיני כל עבודה עדיפה על ישיבה בבית וקבלת דמי אבטלה, גם מבחינה כלכלית

אך קודם-כל מבחינה אנושית. מובטל מאבד את דימויו העצמי ואת אפשרותו לתפקד כאדם

מועיל בחברה. לאחר שראיתי שאיני יכולה להצליח בתחומים אחרים, ולאחר שעשיתי שעורי

בית כהלכה - גם עם המוסד לביטוח לאומי שאני השרה האחראית עליו, גם עם חברים בשרות

התעסוקה וגם עם עובדי המשרד - אמרתי שאני מציעה עסקת חבילה: נתחיל ביצירה מידית

של 5000 מקומות עבודה. בדקתי את השטח והגעתי למסקנה, שאין שום גוף במדינה שגם אם

תיתן לו את הכסף, יהיה מסוגל תוך שבועיים לכל המאוחר להתחיל לעבוד בשטח, מלבד

הקרן-הקיימת ורשות העתיקות. יש לנו בעיה אחת: עלות העסקת עובד בקרן-הקיימת היא 25

אלף ש"ח לשנה, ואילו ברשות העתיקות - 55 אלף ש"ח. אחת הסיבות לכך שרשות העתיקות

לוקחת סכומים כל-כך גדולים, היא לא רק בגלל העסקת ארכאולוגים ואנשי מקצוע, אלא גם

משום שחלק גדול מעבודתה נעשית באמצעות קבלנים פרטיים.

גם בגלל הוצאות התיעוד.

את ההוצאה הזאת אני מוכנה לקבל. אמרתי לאמיר דרורי: ניתן לכם 35 אלף ש"ח

לשנה, אך לא 55 אלף. הוא התעקש, אך אני לא ויתרתי. לבסוף ביקשתי מהמנכ"ל שלי לנהל

איתו משא-ומתן כאלוף אל אלוף. אני שמחה שהמנכ'יל בן-שושן הגיע לסיכום ביניים עם

אמיר דרורי על 1500 מקומות עבודה, בסכום של 35 אלף ש"ח. מדובר על יצירת 5000

מקומות עבודה בקרן-הקיימת וברשות העתיקות, 3500 יוכלו להתחיל לעבוד כבר מחר

בקרן-הקיימת. תוך כמה ימים הם יקבלו מאתנו את הרשימה הסופית. הם עובדים

יוצא-מן-הכלל, ואני מנצלת בשמחה גם את ההזדמנות הזו כדי לומר, שאיני מכירה אף גוף

יעיל כמו הקרן-הקיימת, מבחינת ההחלטה והיציאה לעבודה.

אני מביאה לך בשם המשרד והביטוח הלאומי נדוניה, נמיר 5000

מקבלי הבטהת הכנסה ב-5000 מקומות עבודה מידיים. הביטוח הלאומי נתן לי שתי

האחת, להמיר דמי אבטלה, דבר אשר היה מחייב שינויים בחקיקה (ואיני צריכה

לספר לכם כמה זמן צריך לשם-כך). השניה, המרת הבטחת הכנסה. כאן יש הסכמה ביני לבין

שר האוצר. המינימום הוא 840 ש"ח שיינתנו לכל עובד ולמורת הבטחת ההכנסה שלו. אם

נשקלל את השכר לעומת שכר המינימום, עבור 3500 אנשים שיעבדו בקרן-הקיימת במשך שנה

על-פי 25 אלף ש"ח, ועוד 1500 עובדים ברשות העתיקות על-פי 35 אלר ש"ח לשנה, אנו

מגיעים לתוספת של 1490 ש"ח לכל עובד. סיכמתי עם האוצר, עוד לפני שהגיעה תשובה

מרשות העתיקות, כי קודם כל נפעיל את התכנית לגבי 3500 העובדים בקרן הקיימת. על-פי

הצעת הביטוח הלאומי, נתחיל בתקופה של ששה חודשים, כי מדובר כאן בעבודות זמניות

ומידיות. הסכום אשר יעמוד לרשות התכנית הוא 44 מליון ש"ח. על-ידי ביטול הבטחת

הכנסה לאותם עובדים, הביטוח הלאומי מעניק לנושא הזה 18 מליון ש"ח.

כלומר מדובר בעובדים ספציפיים, אותם עובדים שלא יקבלו הבטרות הכנסה.

זה "פול" כנגד "פול". לא מדובר בעובד ספציפי, שאומרים לו כי הוא מפסיק לקבל

הבטחת הכנסה והולך לעבוד בקרן הקיימת.

כך זה יילך, לא מסכים לזיופים. מיד אומר כיצד זה יעבוד. 18 מליון יתן המוסד

לביטוח לאומי תמורת הבטחת הכנסה ל-3500 עובדים בשלב זה. נשארים 26 מליון, וכאן

התחלקנו חצי בחצי בין האוצר למשרד העבודה. אני חסידה גדולה של חוק דמי אבטלה, אבל

אני לא מוכנה להיות שותפה לתופעה של כל-כך הרבה עשבי פרא שהחוק הצמיח. יש היום

אקדמאים ולא אקדמאים, חסרי השכלה ובעלי השכלה, אשר מנצלים לרעה את דמי האבטלה. עם

בואי למשרד, מיניתי צוות שתפקידו להכין הצעת תיקון לחוק דמי האבטלה. הצוות שהיה

מורכב מהיועץ המשפטי של משרד העבודה, היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, היועץ

המשפטי של שרות התעסוקה, פרופסור רות בן-ישראל ופרופסור רבקה בר-יוסף, אשר הכינה

לשר העבודה יוסף אלמוגי ז"ל את חוק דמי האבטלה. הצוות סיים את עבודתו והגיש הצעת

מדובר בהוראת שעה ל-22 חודשים רטרואקטיבית מה-1 במרץ. ההצעה אומרת:

יבוטל רכיב השכר בהגדרה עבודה מתאימה.

קשה יהיה לקבל החלטה רטרואקטיבית.

עד שהחוק יתקבל, יעברו חודש-חודשיים במקרה הטוב, לכן אני חייבת לדבר על חוק

רטרואקטיבי. אנו רוצים להחיל אותו מה-1 במרץ 1993

בכנסת יש יפי-נפש שלא יסכימו להחלה רטרואקטיבית של החוק. כאשר מדובר בכמה

שבועות בלבד, לא צריך להשתמש במילה רטרואקטיבית.

אפשר לומר: תחולת החוק מתאריך...

נכון. צריך להיזהר מאותם יפי-נפש, למרות שאנו רוצים לשרת מטרה קדושה.

אני מקבלת את ההערה.

יבוטל רכיב השכר בהגדרה עבודה מתאימה, וכתוצאה מכך

יחוייב כל מובטל עד גיל 35. לקבל עבודה מוצעת, אף אם השכר בה נמוך מדמי האבטלה

שהיו מגיעים לו. מובטל שיסרב לקבל עבודה שהציעה לו לשכת התעסוקה, לא יהיה זכאי

לדמי אבטלה לתקופה של שלושים ימים. ליתר דיוק, יפחיתו מדמי האבטלה שהוא זכאי להם,

תשלום בעד שלושים ימים. כיום, מובטל המסרב לקבל עבודה מוצאת, נידחה מועד תשלום

דמי האבטלה שלו בתשעים יום, אך אינו מפסיד את התשלום לאחר תשעים יום. סנקציה זו

של הפחתה בתשלום דמי האבטלה, חמורה יותר, ולהערכתנו - כך כותבים לי אנשי הבטוח

הלאומי - תפחית את מספר הסרובים לקבלת עבודה.

מוצע לעגן את וזקופת ההכשרה המקצועית אליה נשלח המובטל, ולהעמידה על 12

חודשים. אם נדרשת מכינה לצורך ההכשרה, להעמידה על 18 חודשים. כנגד ההרומרה שבביטול

רכיב השכר בעבודה מתאימה, מי שיעבוד בעבודה שהשכר בה נמוך מדמי האבטלה, ישלים לו

המוסד לביטוח לאומי את ההפרש שבין שכרו לבין דמי האבטלה שהיו מגיעים לו, וההשלמה

תיעשה לתקופה של שנה. כלומר, הוא יפוצה בדרך החיוב על הפער לעומת דמי האבטלה.

גברתי השרה, כמה מסרבי עבודה ישנם לדעתך?

אבדוק את הנתונים ואשיב לך.

ההלק האחרון בעסקת החבילה הוא הטיפול הנקודתי: אין מדובר במתן 3500 מקומות

לשרות התעסוקה, על מנת שיהלק אותם. הטיפול שלי בנושא הוא טיפול נקודתי. המקום בו

האבטלה הכי קשה, הוא שיקבל את הסיוע. לשרות התעסוקה יש היום רשימה של 28 ישובים

בהם רמת האבטלה גבוהה במיוחד,מהם 16 ערי פיתוח ו-8 ישובי ערבים, ביניהם ישובי

שלומי, כפר מנדא, ירוחם, שדרות, אופקים, מנגיר, יקנעם עילית,

עכו, מעלות תרשיחא, מגדל העמק, הצור, קרית-גת, נתיבות, סחנין, בית-שאן,

דימונה,מצפה-רמון, אשקלון, קרית-אתא, לוד, טבריה, עפולה, נצרת, כרמיאל, צפת,

אבו-סנאן ורמא. הוספתי לישובים האלה את שפרעם, קרית-שמונה והיפה. כל אחד

מהמקומות האלה יקבל מיד 100 מקומות עבודה, היפה תקבל 500 מקומות עבודה.

נפגשתי אתמול עם מנכ"ל הביטוח הלאומי ועם כל מנהלי האזורים והודעתי להם: כאן

לא יהיו זיופים. אני אומרת זאת באופן הברור ביותר. אלה המקומות הישובים בהם מספר

מקבלי הבטחת הכנסה הוא גבוה במיוחד, ואלה שמקבלים את הבטחת ההכנסה הם אלה שייצאו

לעבודה.

למה את מתכוונת כאשר את אומרת שלא יהיו זיופים?

באתי למשרד האוצר כדי לעשות איתו עיסקת חבילה. אמרתי לו שאני מחזירה את הבטחת

ההכנסה של 5000 עובדים, ובשלב ראשון של 3500 עובדים. ברגע שאני יודעת שיש בארץ 25

אלף אנשים שמקבלים הבטחת הכנסה, והם רשומים בכל הלשכות האלה, כי אחרת לא יכלו

לקבל הבטחת הכנסה - אני אומרת כי אי אפשר לתת את הסכום הזה למובטלים חדשים. מי

שמקבל הבטחת הכנסה, הוא זה שייצא עכשיו לעבודה.

הוא צריך לחדש בכל חודש את האישור מלשכת התעסוקה. לא יחדשו לו את האישור, אלא

ישלחו אותו לעבודה.

נערוך מעקב חודשי, כדי לראות אם וכיצד זה עובד. אמרנו שאנו נותנים את חלקנו,

הביטוח הלאומי נותן את חלקו, משרד העבודה נותן את חלקו והאוצר נותן פחות משליש.

דמי האבטלה והבטחת הכנסה משלמים משום שאין עבודה. אם אנו מציעים עבודה, זה יהיה

במקום הבטחת הכנסה. זו עיסקת החבילה שאנו מציעים, ובימים הקרובים היא תתחיל

להתבצע. הבוקר דיברתי עם מנכ"ל הקרן-הקיימת, והוא הודיע לי כי ברגע שהרשימה תגיע

אליו, הוא יתחיל לפעול. אני רוצה להכניס מספר תיקונים ברשימה. יש ישובים קטנים

בהם מספר המובטלים המוחלט הוא 150, יאין בהם 100 מקבלי הבטחת הכנסה. לישובים אלה

לא ניתן את כל 100 מקומות העבודה. תוך יומיים אסכם את הרשימה והיא תועבר

לקרן-הקיימת אשר תפעל על בסיס נקודתי. אם יצטרכו להסיע את העובדים, הם יעשו זאת.

אני רוצה להעיר כמה הערות טכניות הנוגעות לעידוד המיגזר העסקי: החוק לעידוד

המיגזר העסקי אומר שמעסיק אשר מעסיק חמישה עובדים ומעלה, זכאי לתמריץ עבור כל

עובד נוסף שהוא מעסיק. את התמריץ לא מקבלים מעסיקים נתמכים המקבלים סובסידיות



מהממשלה, כמו מועצות מקומיות. מי שמקבל כ-30 אחוז מתקציבו כסובסידיה תקציבית,

אינו זכאי לתמריץ. הסבסוד לעידוד המיגזר העסקי יכול להגיע עד לשליש משכרו של

העובד, ולא למעלה מאלף ש"ח. בממוצע - 750 ש"ח עבור כל עובד שנקלט. תהולת ההוק

עומדת להיות מוארכת לשנתיים. אנו מנסים ליצור מנגנון שיפקח על מקומות העבודה

ויבטיח, שעם תום השנתיים לא יחזרו להעסיק רק 5 עובדים. המעסיק יקבל את הסבסוד

בתנאי שימשיך להעסיק עובדים. מיולי 1991 יש לנו נתונים תלת-חודש"ם על ביצוע

החוק. מיולי עד ספטמבר 1991 היו בתוך המערכת הזו 2243 מעסיקים. סך-כל העובדים

שהועסקו במסגרת זו היה 5966 שקיבלו בממוצע 600 ש"ח מדי חודש. מאוקטובר עד דצמבר

גדל מספר המעסיקים ל-3800, ובסך-הכל הועסקו במסגרת זו 18 אלף עובדים. גם הסבסוד

לעובד גדל ל-654 ש"ח. מינואר עד מרץ 1992 גדל מספר המעסיקים ל-4160, והם העסיקו

27 אלף עובדים. סבסוד השכר הגיע ל-683 ש"ח. עבור החודשים יולי עד דצמבר 1992 יש

לנו רק נתונים חלקיים. מענין לציין כי נהנו מהתמריץ לפחות פעם אחת 67 אלף עובדים,

והמדינה השקיעה בכך 263.700 מליון ש"ח. המבחן האמיתי לחוק יהיה בתום תקפותו. אז

צריך יהיה לערוך בדיקה של כל המפעלים האלה, על מנת לראות אם הס ממשיכים להעסיק את

העובדים האלה.

אי יחזקאל;

האם יש לכם כלי בקרה?

מי צפור';

אנו נערכים לכך. מוסד המחקר שלנו הוא די טוב. במידה וניתן יהיה לקיים את

הבקרה הזו, נעשה זאת. כל מקבלי הסובסידיות רשומים אצלנו, נצטרך ליצור את הכלי

שיבדוק כמה עובדים היו וכמה נשארו. אני מניח שבגמר התקופה נוכל לדעת מה היתה

משמעות הפעלת החוק.

אי יחזקאל;

באתי לכאן גם בגלל היותי חבר הוועדה וגם בגלל רצוני לחזק את ידי שרת העבודה

והרווחה. אני עושה הבחנה ברורה בינך לבין ממשלת ישראל. אני מודע לעובדה שאין הרבה

מקרים של זהות בין עשייתם הצבורית לאישי ויש של פוליטיקאים. מצוקותיהם של אנשים

אחרים הם הרקע לפועלה של השרה, והיא אשה שעושה ופחות פוליטיקאית. ממשלת ישראל

שהיתה אמורה להיות ממשלת מהפך בנושא זה, נכון להיום היא ממשלת המשך למחדל בטיפול

בנושא האבטלה. הממשלה הזו היתה צריכה להגדיר יעדים, ואף אחד לא יוכל לספר כי

במשך תשעה חודשים אי אפשר היה לעשות זאת ולהתחיל לפעול. ניתן היה ליצור את

התהליך, אך אני חושב שהממשלה הזו עדיין מדשדשת בבוץ בנושא האבטלה. במאבק

בין עבודות מיידיות או יזומות לבין תפיסת השוק, הארחרונה מנצרות. איני נגד תפיסת

השוק, אך איני מוכן לקבל חוסר הכוונה והתנהגות המעידה על חוסר אכפתיות של מקבלי

ההחלטות במדינת ישראל בנושא המלחמה באבטלה. המלחמה באבטלה היא מיידית. גם היום,

הכלכלנים החדשים בכלכלת ארצות-הברית, מדברים על מעורבות מקבלי ההחלטות בנושא

יצירת מקומות תעסוקה. האם האוצר שלנו מפחד מכך? יש אצלנו חשש או שיתוק. אני

מעדיף את היוזמה של משרד העבודה והרווחה בתחום זה.

מרבית השרים באים לכאן ומדברים על-כך שיש כסף, אך אין תכניות. אנו מזרימים

מליארדים, אך אין תכניות ואין יכולת לבצע. בענין זה יש לנו בעיה אמיתית. אני חושב

שהממשלה היתה צריכה להיות בשלב זה במצב בו יש לה תכניות. במשך תשעה חודשים אפשר

היה להכין תכניות. אי אפשר לדבר כל הזמן בשם תכנית לא גמורה ובשם מחדלים

בירוקרטיים. איני רוצה לצפות להתקפה הבאה של ראש הממשלה על פקיד זה או אחר. זה לא

מקובל עלי. אני זוכר את ההשתלחות שלי במנכייל, ואולי זה הזמן לומר שטעיתי, אך

בסופו של דבר אני סבור כי אלה שנבחרו לתפקיד מניסטריאל', הם אלה שצריכים להוביל

את התהליך עם כל הקשיים הכרוכים בכך. עד עתה אפשר לומר שהממשלה נכשלה ביצירת

מקומות תעסוקה.



דובר על העסקת שוטרי תנועה, שוטרי מקוף, אחות לכל בית-ספר, איש תחזוקה לכל

בית-ספר. למה רק הקרן-הקיימת יעילה? שר המשטרה תיאר בכנסת את שעון הפשיעה של

כל שתי דקות גונבים מכונית, כל ארבע דקות מבצעים מעשה מגונה וכן

הלאה. אני בא ואומר כי ממשלת ישראל יכלה להציב שוטרים ואחיות בתפקידים נוספים.

היושב-ראש הוא אולי בעל תפיסה של כלכלה חופשית ואי התערבות, אך אני חושב שנוכח

המצב שנוצר במשק, אין לנו זמן לכך ואנו חייבים להתערב.

היו"ר ג' פת;

גם אם הייתי רוצה להיות אופוזיציונר, היה לי קשה להתנגד לדברים שאמרת. את

מדברת על פיזור השקעות להרחבת התעסוקה, אך לדעתי יש להתרכז יותר בפרוייקטים

ספציפיים. כאשר הגעתי למשרד התיירות, עמדו לרשותי 200 מליון ש"ח לפיתוח התיירות.

היתה לי ברירה, להמשיך בשיטה הישנה ולחלק את הכסף בין 60-70 פרוייקטים, או להתרכז

בפרוייקט אחד. החלטתי להתרכז באילת, והפניתי לשם 75 אחוז מהתקציב. אנו יודעים מה

קרה תודות לכך לתיירות לאילת. לאחר שראינו פירות באילת, פנינו לטבריה ואחר-כך

לכינרת. התפזרות על פני פרוייקטים רבים נותנת אולי הרגשה טובה, מקבלים הרבה

אזרחויות כבוד. לא הסכמתי לקבל אזרחויות כבוד, חשבתי שזהו תפקידו של שר ואין הוא

צריך להיות מושפע מכיבודים כאלה.

אמנם אני כלכלן ובעל השקפת עולם ליברלית, אבל איני רואה פסול בעבודות יזומות.

אני רואה פסול בפרוייקטים לא עניניים. מה ההבדל בין כביש שבונים מתוך שיקולי

תעסוקה, לבין עבודה יזומה אהרת. גם כביש הוא עבודה יזומה. בנינו מערכת יוצאת מן

בתי-ספר ומתנ"סים, אבל ילד אשר חוזר מכל

הפעילויות שמוצעות שלו אל בית בו האב מובטל, כיצד הוא יגדל ויתפתח? גם אם יש לרום

בבית, עדיין הבעיה נשארת.

אומרים שהאבטלה היא תוצאה של העליה החדשה. האמינו לי שאין זה כך. חזרתי עכשיו

מעשרה ימים של הרצאות עבור הבונדס בפני אנשי מערכת הבנקאות. אמרתי להם כי האבטלה

שלנו עומדת על 11 אחוז, משום שקלטנו 450 אלף עולים תוך שלוש שנים. אבל לקנדה אין

עליה, ובכל זאת האבטלה עומדת שם על 12 אחוז. בספרד אין עליה, ויש בה אבטלה של

19 אחוז. אנו יודעים ש-180 אלף מבין העולים הם מבוגרים ש-75-80 אחוז מביניהם

מועסקים. התרומה של העליה לאבטלה היא לא יותר מ-2.5 אחוזים.

מתפרסם היום מאמר של הכלכלן שטרסלר על אבטלה מבנית ואבטלה מחזורית. האבטלה

הקיימת אצלנו אינה מחזורית אלא מבנית. גם ללא העליה היתה אבטלה של 8-9 אחוז.

כלכלנים אומרים כי אבטלה של 5 אחוז היא אבטלה "בריאה". מי שנופל במסגרת ה-5 אחוז,

הוא מובטל ב-100 אחוז.

בישיבה הראשונה של ועדת הכלכלה בראשותי,אמרתי כי ועדת הכלכלה אינה ועדה

אופוזיציונית. תפקידה לעזור לממשלה ככל האפשר, אם הממשלה באה עם רעיונות טובים.

כל נושא האבטלה לא ייפתר "צ'יק-ציק". כאשר קיימת היום תרורות גדולה בנאד בעולם על

השקעות, ויש מקומות שיותר כדאי להשקיע בהם מאשר בישראל,למרות שאנו נותנים

למשקיעים מעל ומעבר - לא כל-כך פשוט לגייס השקעות. צריך לעבוד קשה, עד שמביאים את

המשקיע ארצה. עבדתי שלוש שנים, עד שהצלחתי להביא את "אינטל" לירושלים. בעקבות

"אינטל" הגיעו גם "דיגיטל" ו"נשיונל סמי קונדקטורס". עוד שלוש שנים עברו, עד שיצא

ה

הבעיה היא מבנית, והגישה שהשרה הציגה היא הגישה הנכונה. יש עזרה ראשונה שצריך

לבצע מיד, ויש תכנית לטווח ארוך. לא צריך להשתמש בסיסמאות לפיהן עבודה יזומה אינה

טובה.

בגלל זה החלפתי את רושם.

r



היו"ר ג' פת;

עבדתי עם עובדי מדינה, וגם אני ראיתי עצמי כעובד

מדינה. בכל משרד אליו באתי שילמתי את דמי הוועד. שני-שליש מעובדי המדינה מקבלים

השלמת הכנסה, האם אפשר לדרוש ממנגנון כזה יותר ממה שהוא נותן היום? הפוטנציאל

הוא טוב, הבכירים במשרדי הממשלה עובדים קשה מאד. אפשר לקרוא להם "מסמר בלי ראש",

אבל אני לא הייתי אומר כך. הייתי אומר שמי שאמר את הדברים האלה, איבד את הראש.

אני מכיר עובדי מדינה הנושאים על כתפיהם את המערכת כולה, והם עושים מלאכה נאמנה.

אני רוצה להתייחס להצעה להפעיל תעסוקה מיידית באמצעות הרשויות המקומיות: ישנן

רשויות מקומיות שאפשר לסמוך עליהן, אפשר לתת להן סכומי כסף ולגרום לכך שתהיה

תעסוקה מיידית. ישנן רשויות מקומיות שהבל על כל פרוטה המושקעת בהן. המנגנונים של

הלק מהרשויות המקומיות מנופהים, וכולנו נראה מת יקרה השנה - שנת בהירות. הרכב

המנגנון ברשויות מסוימות תלוי בעדה שממנה יצא ראש הרשות.

אני הושב שהשרה נוהגת בתבונה כאשר היא מנצלת את הקרן-הקיימת. לפני שעבדתי עם

הקרן-הקיימת זלזלתי בה, אבל בארבע השנים האהרונות נוכחתי לדעת שיש לה כושר ביצוע

מצויין, מילה היא מילה ויציאה לעבודה היא יציאה לעבודה. הלק גדול מן הפיתוה

התיירותי שנעשה בארבע השנים האהרונות, נעשה בשיתוף פעולה עם הקרן הקיימת, משום

שהארגון הוכיה את עצמו בשטה.

אני רוצה לומר משהו לגבי עבודות מיידיות בתיירות: הגשתי הצעה למשרד האוצר,

והיא קיבלה את אישור הדרג המקצועי בו, לאהר שישב איתנו למעלה משבוע ימים, מן

הבוקר עד הלילה ובדק פרוייקט אהר פרוייקט. מערכת הפעילויות הזו היתה צריכה לתת 10

אלפים מקומות עבודה בשנה הראשונה, 20 אלף בשנה השניה ו-25 אלף בשנה השלישית. אלו

היו צריכות להיות עבודות יזומות אשר היו נותנות לנו מכשירים תיירותיים לעתיד.

לדוגמה, ניצלנו את מפלס הכינרת שירד, על מנת לבנות מפרצים, ולהציל את התיירות

בקבוצים שהיו ממנה - האון, מעגן, עין-גב וגנוסר. בנינו את המפרצים האלה במהיר

מזערי, כי יכולנו לבנות אותם ביבשה. כאשר המים חזרו לגובה הקודם, כל קבוץ קיבל

עוד 4-5 דונם שעליהם יכול היה להפעיל את המערכת התיירותית שלהם. ביקרתי בקבוץ

האון, כאשר אי אפשר היה לראות מן הקבוץ את כסאות הנוח שעל שפת המים. היום

לקבוצים אלה יש מרהב של חוף, שנוצר תודות לעבודה יזומה. סיפור נוסף: יהד עם אגף

העתיקות, גילינו צלע של אמפיתאטרון 200 מ' מחמי טבריה. על-פי הערכת המומחים מדובר

באמפיו תאטרון הגדול ביותר בארץ. הבמה שלו בצפון ותמושבים בדרום, וכנראה על המקום

הזה מסופר הספור על ישו שדיבר וכולם שמעו אותו, משום שהאקוסטיקה הרבה יותר טובה

מצפון לדרום מאשר ממערב למזרה. הבעיה היא כיצד להסיר את הר ברניקי אשר נפל על

האמפי תאטרון. אמרו לנו כי זהו אמפיתאטרון תרבה יותר יפה מזה שבקיסריה או

בבית-שאן. אפשר היה להעסיק בפרוייקט זה 400 עובדים, אך לא קיבלנו כסף לפרוייקט

הזה. אני מוכן לשלוח לך את ההומר הנוגע ל-165פרוייקטים שאושרו על-ידי הדרג

המקצועי של רשות העתיקות ושל משרד התיירות.

הכשרנו את חוף הים לטבריה. קודם לכן לא היה שם חוף עבור התושבים.

התחלנו גם בהכשרת חוף ים לדתיים בכנרת. גם מרכז טבריה צריך לעבור פיתוה,

והתחייבתי להקציב לכך 4 מליון שקל. אלה דברים שאפשר לעשות. גברתי השרה, את יכולה

לקבל אלפי מקומות עבודה בענפי הבניה והתיירות באופן מיידי. התכניות כולן מוכנות,

וביצוען יבטיח גם את העתיד. כאשר יש לך יותר תשתית תיירותית, יותר תיירים יבואו.

אני רוצה להציע לך לבדוק מהדש את נושא תעלת הימים. התנגדתי לפזיזות בה החליטה

הממשלה על תעלת הימים, אך עוד יותר לפזיזות בה החליטה לבטל את הפרוייקט. כאשר

החליטו לבטלו, אמרו כי מדינת ישראל אינה יכולה לבצע שני פרוייקטים לאומיים

בו-זמנית, גם את תעלת הימים וגם את הלביא. היום אין לנו אף אהד מהם.

אז אמרו כי מחיר האנרגיה שתופק מתעלת הימים עדיין יקר.

r



היו"ר ג' פת;

האנרגיה היא חלק שולי. אם אתה מעביר תעלה באמצע הנגב, זה יתן תעסוקה לאלפי

אנשים ואתה משנה את האקלים בנגב. אתה יכול לבנות שם מערכות תיירות, כולל אגמים,

ואתה יכול לפתור את בעית ים-המלח. אתם יודעים שאם הכנרת תספק לים-המלוח מים במשך

כל ימות השנה, יהיה צורך ב-33 שנים כדי למלא את כמות המים היקרה בו. הים הרי

מתייבש, ומזלנו הוא שהעומק שלו במרכז הוא 400 מי. מדובר היום על תעלה צפונית,

דרך היפה ולמטה. יהיה צורך בשישים שנה כדי לפתור את הצד המשפטי הכרוך בביצוע

פרוייקט כזה. כאן יש קרקעות הנמצאות בידי המדינה, ואין בעיה לבנות את תעלת הימים.

אין צורך להתהילה בעזה, אלא אפשר לעשות זאת צפונית לה. אני חושב שכדאי מאד לבדוק

את הענין.

את וודאי תהיי שרת העבודה בשלוש השנים הבאות, ואני רוצה לומר לך כי אני חושש

מאד ממפולת תעסוקה בחקלאות. הייתי עכשיו שלושה ימים במשלחת שבדקה את מערכת

אגרקסק"ו, מועצת הפרחים וק"ל באירופה. נפגשנו עם אנשי משרד החקלאות והתחבורה

בגרמניה והולנד, ולא יכולנו שלא להתרשם כי בעתיד נעמוד בפני קשיים גדולים מאד

בייצוא הכלכלי שלנו. מה-1 בינואר השנה, אסור להכניס עציצים עם צמחים לארצות השוק

המשותף. הטענה היא שיש בכך סכנה בריאותית, אך לא דובים ולא יער. ישנו יהודי

מבני ציון המייצא עציצים ב-13 מליון דולר לשנה. בעקבות ההחלטה הזו, הוא גמור.

לא נוכל לעמוד בתחרות על הייצוא החקלאי. אנו יכולים לומר שהתפוז הישראלי יותר

מתוק ועסיסי, אך הימים בהם קנינו איכות ולא מראה חלפו. התפוז הספרדי נראה יפה

יותר מהתפוז הישראלי, היא הוא צבוע. עקרת הבית באירופה אינה יודעת זאת. אנו לא

יכולים לצבוע את התפוז הישראלי, כי הצבע מכסה את הנקבוביות, ועד שהתפוז שלנו יגיע

לשווקים, הוא יירקב. אנו מצליחים מאד בייצוא פרחים, אך את בורסת הפרחים בהולנד

עוברים 8.5 מליארד פרחים, ואנו מוכרים רק 700 מליון. החקלאות הישראלית מעסיקה

היום גם את שולפי הסכינים, וקיימת בעיה חמורה של פרישת כח עבודה ממנה.

אני רוצה לומר לך כי אני חושש מן הטיפול הנקודתי. אם את עצמך היית אחראית

על-כך, לא הייתי חושש.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני אישית אהיה אחראית לכך.

היו"ר ג' פת;

אני חושש שהטיפול הנקודתי יהפוך להיות טיפול פוליטי. לזה יתנו ולזה לא יתנו.

איני מאשים איש, איני יודע כיצד אנו היינו פועלים. כאשר הטיפול הוא נקודתי, אין

דין ואין דיין, ואין קריטריונים מדוייקים.

יש קריטריונים מדוייקים מאד. הביטוח הלאומי הרגיז את הממשלה הקודמת, ובוודאי

ירגיז גם את הממשלה הזו, אבל הנתונים שלנו מדוייקים ואי אפשר יהיה לעוות אותם.

היו"ר ג' פת;

אבל כאשר ארזה מדבר על פרוייקטים, צריך לזכור כי מאה עובדים ביישוב ואפילו 500

בחיפה, לא יפוזרו את בעיית האבטלה. 500 מובטלים בחיפה הם אפילו לא 5 אחוז ממספר

המובטלים.

מחיפה עד ראש הניקרה יש למעלה מ-15 אלף מובטלים.



היו"ר ג' פת;

חבל שלא יכולתי לתת טיפול נקודתי לחיפה בנושא התיירות, משום שלא היה שיתוף

פעולה מן הצד השני. בעיר הגדולה הזו יש 650 חדרי מלון, בהשוואה ל-10 אלפים חדרים

בירושלים, 11 אלף בתל-אביב, 4 אלפים בטבריה ו-8 אלפים באילת. מתוך 650 החדרים

האלה, 500 הם במלונות חמישה כוכבים.

אני רוצה להתייחס לעידוד המיגזר העיסקי: אני רוצה לשמוע את התייחסותך לתביעת

החברות לכח-אדם שאינן כלולות במסגרת החוק. הן אומרות שלו היו נכללות בחוק, היו

יכולות לספק עבודה לעוד 25 אלף איש. היינה גם טענה של לשכת רואי-החשבון, שהם

מתקשים מאד מבחינת המערכת החשבונאית, לאשר או לא לאשר את הדו"חות של הגורמים אשר

מקבלים את התוספת התעסוקתית. לא הייתי מאושר מן החוק הזה, גם כאשר הממשלה קיבלה

אותו. זה היה חוק פופוליסטי מאד. אני שמח שמדובר ב-27 אלף.

מ' צפורי;

מדובר ב-233 מליון.

ברצון הייתי מכפיל את המספר פי 4, ויורד מ-100 אלף מחוסרי עבודה. הייתי

מודה לך גברתי, אילו אמרת לנו כמה מילים בנושא חברות כח-אדם ולגבי טעוני רואי

החשבון, שאינם יכולים לאמת את האנפורמציה שבידיהם, משום שאין היא מספקת.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

במה זה שייך לרואי חשבון?

מי צפורי;

כאשר המעסיקים באים לדרוש את התמריץ, אני דורשים דו"ח מרואה חשבון, שייאשר כי

אכן דיווחו דברים מדוייקים.

א' גולדפרב;

אני מבקש לאחל הצלחה לשרה, למנכ"לים ולעובדי משרד העבודה. אני ךחושב שזה אחד

המשרדים החשובים ביותר בממשלת ישראל. המשך השלטון מותנה לא בעשיית שלום אלא

בשיפור המצב הכלכלי והסוציאלי במדינה. אני חושב שאת עושה צעדים חשובים בכיוון

הנכון. אני רוצה להסב תשומת-לבך לנקודה קריט-ית בנושא האבטלה; חלק מהאבטלה

מלאכותית. ישנם אנשים המקבלים דמי אבטלה אבל עובדים גם במקומות אחרים. הבעיה היא

שבין התשלום שמקבלים העובדים לבין דמי האבטלה, הפער קטן מאד, וכך נוצר מצב של

חוסר מוטיבציה לעבוד. אם אפשר היה לתת המריצים דרך המעסיקים כתוספת לשכר, כדי

להגדיל את הפער בהכנסה בין מי שעובד למי שלא עובד, יכול להיות שהיה בכך פתרון

נוסף למצב.

הכשרה מקצועית יכולה לשמש מנוף לפתרון בעית האבטלה, אך יש לי רושם שעד כה לא

נתן משרד העבודה את דעתו על-כך. הוא הכשיר הרבה מאד אנשים במקצועות בלתי נדרשים.

אני יודע שכל שנה מכשירים אלפי חשמלאים, אשר אחר-כך אינם מוצאים את מקומם בעבודה.

אני מכיר מקרה של חייט מובטל, שבגיל 40 נשלח ללמוד את מקצוע החשמל. ברור לי שאם

לא ייצר חליפות חשמליות, לא תהיה לו עבודה.

אני מבין שקיים פער של שנה עד שנה וחצי בין ההשקעה בתשתית לבין יצירת מקומות

עבודה. העליתי הצעה להנהיג משטרת מקוף. שר המשטרה אמר כי הוא יכול לקלוט באופן

מיידי כ-5000 שוטרי מקוף. אני יוצא מתוך הנחה שאנו צריכים לפתור את הבעיה לשנה

הקרובה, ואני רוצה להציע כי אותם אנשים ייקלטו בעבודה למשך שנה, ורק לאחר-מכן

יהיו זכאים לקבל דמי אבטלה.



דהך אחרת היא שינוי תקנים לגבי עולים חדשים רופאים. קלטנו הרבה מאד רופאים,

ואני מציע שבבתי-ספר, בגני ילדים ובצבא יוכנסו רופאים נוספים. אם יש היום רופא

לכל גדוד, אני מציע שיהיה רופא פלוגתי. אפשר לשלב רופאים במלחמה בסמים, בבריאות

הצבור ובעזרה ראשונה.

המערכת הצבורית הנתמכת על-ידי הממשלה, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, מוצעת

אוטומטית מתחולתו של הצו שנועד לעידד העסקת עובדים. די בכך ש-30 אחוז מהעובדים

במערכת שלי הועסקו על-ידי המערכת הצבורית, כדי לפסול אותי מלקבל תמיכה על-פי הצו

הזה.

אם יש משרד ארכיטקטים אשר נותן שרותים במאה מליון ש"ח, במידה והוא מוכר שרותי

תכנון לממשלה בסכום של 31 מליון ש"ח, אין הוא זכאי לקבל תמיכה במסגרת הצו הזה.

אנו טוענים שזה מצב מיותר לגמרי. תפסו לא רק את כל הרשויות המקומיות, אלא את כל

העסקים שלמעלה מ-30 אחוז ממחזורם הוא כתוצאה מקשר עם הממשלה. אני חושב שיש מקום

לבטל את ההגבלה המיותרת הזו.

אם יתברר שמפעל לצינורות מוכר שליש מתוצרתו לממשלה, הוא לא ייכלל במסגרת זו.

אני מבינה שזו הצעת חוק של האוצר.

זהו צו.

אני מציעה שלדיון בנושא זה תזמינו את שר האוצר. אני לא מכירה את הענין הזה.

מה שקורה הוא, שאנו חושבים כיצד לעזור לחברות המעסיקות יותר מ-5 עובדים, בעוד

שמערכות גדולות יותר אשר יכלו לקליט יותר עובדים, אינן כלולות במסגרת הצו. אני

מבין שאת לא תתנגדי לשינוי.

אני רוצה לבדוק את הנושא עם אנשי הביטוח הלאומי האחראים על ביצוע הצו הזה.

אני רוצה להביע את תמיכתה של ההסתדרות בתכנית הקונקרטית ליצירת עבודות

מידיות ובתפיסה האומרת מאחוריה, שעבודות תשתית תבאנה פירות בהמשך. בעולם המחשבה

הכלכלי ישנה התפיסה האמריקאית והתפיסה האירופית.

ישנה גם התפיסה הסובייטית.

אני שמח על קריאת הביניים, כי היא מבטאת את התפיסה של פקידי האוצר.

אני מודיעה לך, גדעון בן-ישראל, שאגן על עובדי האוצר. הם כל-כך עוזרים בנושא

הזה, שהם ראויים לכל ציון לשבח.

ג' בן-ישראל;

אני מדבר על התפיסה.

נעזוב את התפיסה, העיקר שתהיה עבודה.

ג י בן-ישראל;

באירופה הגישה היא של אחריות לחברה, ולכן צריך לטפל, להתערב ולעזור. לעומת

זאת, קיימת השיטה האמריקאית של אוניברסיטת שיקגו, האומרת; תנו לענינים להסתדר

מעצמם ואל תתערבו. עכשיו יש באמריקה נסיגה מן התפיסה הזו. לצערי, אני שומע ממנכ"ל

האוצר ומאחרים את התפיסה של אי התערבות. אין ספק שיש מקום לכלכלת שוק, אך השאלה.

היא אם מלווה בדאגה חברתית, או שאנו אומרים שהשוק יסדר הכל.

אנו תומכים בגישה ששרת העבודה מבטאת כאן, של אחריות החברה ומאמץ מירבי לחפש

פתרונות, מבלי להבהל מצעדים שהתמורה להם אי נה נראית מיידית. אני חושב שצריך

להמשיך לעקוב אחר התמריצים, ולבחון אם הם אכן תורמים ליצירת מקומות עבודה.

מה שמתרש בתחום השכר מחייב פתרון דחוף. בשעתו, כאשר השרה היתה יושבת-ראש

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, היא יזמה יחד עם ישראל קיסר את תיקון מס' 8 בחוק

שירות התעסוקה. לצערי, הדבר נפל בהצבעה, ויש צורך היום בחוק מסגרת כזה שיתקבל

בהקדם, כדי לנסות להתמודד עם הבעיה. יש להשקיע מאמץ הרבה יותר רציני באכיפת

ההוקים הקיימים, וההסתדרות כבר אמרה כי תהיה מוכנה להעמיד את כל המערכת שלה לרשות

הממשלה.

די דורון;

אני רוצה להעיר כמה הערות: התמריץ ניתן היום למעסיקים המעסיקים מעל ל-5

עובדים. יש היום 27 אלף מעסיקים הנכנסים להגדרה הזו, בעוד שיש לפחות 50 אלף

מעסיקים נוספים המעסיקים פחות מ-3 עובדים. אני חושב שצריך לתקן את הצו כך שיחול

גם עליהם.

בענין זה אני כבר נותנת לך תשובה שלילית.

אם הכוונה היא לקלוט עובדים, דווקא עסקים קטנים גמישים מאד בתחום זה. עלות

הקליטה של עובד חדש בעסק קטן, היא עשירית מזו שבעסק גדול, ויכולתו של מפעל קטן

להערך לכך היא בין יום. יש סכוי סביר, שניתן יהיה להכפיל את מספר העובדים במפעלים

קטנים אלה, וזאת באופן מיידי.



שרת העבודה והרווחת א' נמיר;

האם נממן תוספת העסקה בכל משרד עורכי-דין?

רוב העסקים אינם משרדים של עורכי-דין. רובם בעלי מלאכה וסוהרים קטנים. בדרך

זו אפשר להכפיל את הפעילות באופן מיידי. אם אין הגיון בכך, אין הגיון גם בהחלת

הצו על מפעלים שעובדים בהם למעלה מ-5 עובדים. הערה שניה נוגעת לשינוי שיטת

היום נקבע התיגמול רק לעובד אשר עבד במשך רבעון שלם, דבר אשר מכביד על

עסקים קטניטם. אפשר לדרוש מעסק שיהיה בו מספר מסוים של עובדים, אך אם המפעל קלט

עובד מסוים ב-2 לחודש, במקום עובד אחר שעזב ב-2 לחודש, אין סיבה שלא יקבל את

התמריץ גם עבור העובד החדש. צריך להשאיר רק את הדרישה למספר המלא של מועסקים

במפעל. יש לי בקשה, אם ניתן להאריך את מועדי התמריץ, כך שיחול על כל העובדים

שייקלטו עד 30 בנובמבר 1993

מ' צפורי;

בנושא זה יש לנו עכשיו דיונים עם האוצר.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אני מציעה שנקיים דיון עם אנשי הביטוח הלאומי. אני לא שקטה לגבי החוק הזה.

אני לא משוכנעת שבכל מקום בו אנו מממנים, אכן נקלטים עובדים נוספים בעבודה.

לביטוח הלאומי יש אפשרות לבחון את הדברים. כל דבר שארגיש לגביו כי הוא תורם

לקליטת עובדים נוספים, אסכים לו. לא אתן ידי לשום פיקציה.

זהו חוק של משרד האוצר, שאנו פרטנרים בו.

היו"ר ג' פת;

לא הייתי מחיל את החוק על מפעלים קטנים המעסיקים שני עובדים, כי איו בהם

יציבות. כאשר מדובר ב-5 עובדים, קיימת גם יציבות מסוימת. איני רוצה שמפעל קטן

יעסיק עובד נוסף או שניים רק באופן זמני. ההנחה היא שאם יש לך 10 עובדים ואתה

מעסיק עוד 3 עובדים, תישאר מסגרת של 13 עובדים. אני רוצה לבקש מהשרה לבדוק את

ענין הוצאתן של מערכות גדולות מאד, בגלל היותן מוכרי שרותים לממשלה.

שני-שליש מהמעסיקים בארץ, מעסיקים עד 5 עובדים, ורובם יציבים ומשלמים מסים.

היו"ר ג' פת;

ניתן להם לבדוק את הנושא, ותוך חודש ימים נחזור לדון בו.

די דורון;

גמישותם של עסקים אלה היא מוחלטת.

אני מברך את השרה על שהצליחה לשכנע את ראש הממשלה ושר האוצר, שבמקביל

לפרוייקטים ולתקציבים הגדולים,; צריך לנקוט באמצעים מידיים מרוכזים, בפרט כאשר אנו

נמצאים במצב של אבטלה גבוהה. אני רואה ב-5000 מקומות העבודה המידי ים רק צעד

ראשון. חייבים להקצות מקומות עבודה באופן מידי, על מנת שאפשר יהיה להתמודד עם



האבטלה בצורה רצינית יותר, לפחות בשנה הקרובה. יש לנצל את תקציבי הפיתוח של

הרשויות המקומיות לשם-כך. יש קרוב ל-600 מליון ש"ח לתקציבי פיתוח, שחלקם הגדול

יכול להיות מוקדש לפרוייקטים בהם ניתן לקלוט רבים מהמובטלים ומקבלי הבטהת הכנסה.

המרכיב של הבטחת הכנסה יכול להוות תמריץ

אפשר להגדיל את מספר מקומות העבודה על-ידי החלפת עובדי השטחים בעובדים

מקומיים. מה שחסר הוא התמריץ בגובה ההפרש. עובדי השטחים דוחפים את שכר העבודה

כלפי מטה. עם גידול נוסף בשכר העבודה, אפשר יהיה למשוך עובדים יהודים לאותן

עבודות אשר נעשות היום על-ידי 100 אלף עובדי שטחים. גם אם נוריד חלק מהם, נוכל

לתרום באופן מיידי לתוספת מקומות עבודה.

האם אפשר לדבר על-כך כעל יעד מוצהר?

זהו תהליך שקורה: אם מגדילים את השכר ליהודים, אפשר להחליף עובדי שטחים.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

זוהי רק פונקציה של שכר ותנאי עבודה

י' ונונו;

צריך למצוא את הדרך, איך להעלות את שכר העבודה בענפים האלה. צריך לזכור שלענף

הבניה נוספו הרבה מאד עובדי שטחים בשנים האחרונות. הרשויות המקומיות, תחלופת

עובדי שטחים וענף הבניה, אלה תחומים שהמשרד שלך יכול למצוא בהם את התשובה לטויה

הקצר.

הי ישראל;

במהלך הפעלת החוק על תיקוניו השונים, הצטבר נסיון אצלנו וגם אצל הגופים

המבצעים, ממנו ניתן ללמוד לגבי מתכונת החוק שעומדים להביא לנו במסגרת ההארכה

לשנתיים נוספות. אני מבקש, אם ניתן, לקיים בוועדה דיון דחוף בנסיון שנצבר ובצורך

לבצע שנויים בחוק. יש כוונה להאריך את החוק, אך קבוצות שלמות של אוכלוסיות אינן

מצליחות ליהנות ממנו.

היו"ר ג' פת;

מכיוון שנמסר לנו על-ידי השרה ומנכ"ל הביטוח הלאומי כי הם לומדים נושאים

שונים, אני מבקש ללמוד גם את החקיקה הזו. תוך חודש ימים נחזור לדון בנושא.

הוצאת חברות כח-אדם מקבלת התמריץ החל ב-1 ליולי, תפגום בתהליך קליטת עובדים

כשהעבודה. אנו סבורים שחברות כח-האדם יכלו לתרום לקליטתם של 20 עד 25 אלף עובדים,

לו היו ממשיכות לקבל את התמריץ. אין זה בא במקום התמריץ הישיר למעסיקים כמו

"אינטל" ו"דיגיטל". בשנות האלפיים חייבת להיות גמישות של כח העבודה, וחברות

כח-אדם תורמות לכך. מפעלים שאינם מעסיקים עובד במשך רבעון שלם, אינם זכאים

להמריץ. במידה והעובד עובד באמצעות הברת כח-אדם, חודשיים ב"אינטל" ועוד חודשיים

ב"דיגיטל", חברת כח-האדם תהיה זכאית לתמריץ ותוכל לגלגל אותו למפעל ולעובד. זוהי

דרך נוסף להגדלת מספר העובדים תודות לתמריץ הזה, אילמלא בוטל.



היו"ר ג' פת;

כאשר אתה שולח עובד למפעל, מעבר לכח האדם שהעסיק עד כרו, הוא מקבל את התמריץ.

ג י הבר;

לפני תיקון הרווק, הברת כח-האדם נמדדה. אם אותו אדם עבד באמצעות הברת כה-אדם

במשך רבעון שלם, ההברה היתה זכאית לתמריץ, והיא מגלגלת זאת הלאה.

אני חייבת תשובה לחבר-הכנסת אבי יחזקאל לגבי מספר סרבני העבודה; בינואר 1993

היו 3257 סרבנים. אני רוצה שיחיה ברור; איני רואה בעבודות המידיות פתרון לבעיית

האבטלה. מדובר בעזרה ראשונה נקודתית ומידית, עד שעבודות התשתית תישאנה פירות.

לחבר הכנסת ונונו; אני הושבת כמו היושב-ראש בנושא הרשויות המקומיות. היה נטיון

בעבר, הוא התהיל יפה אך נגמר בדו"ח מבקרת המדינה. איני רואה כל אפשרות להעביר

עכשיו כספים לרשויות המקומיות. אנו לא יכולים לערוך הפרדה בין רשויות הפועלות

היטב לרשויות שאינן פועלות היטב, ואין לשכוח שזו שנת בהירות. יש לי אמנם המפלגה

שלי, אך אני שרת העבודה והרווחה של כולם. אני בוחנת אפשרויות להרהיב את הנושא של

עבודות מידיות, אך המבחן יהיה בהצלהה שלנו לגבי 3500 העובדים הראשונים על-פי

הטיפול הנקודתי. אני רוצה לומר ליושב-ראש; אני רואה בנושא זה את הנושא הרושוב

ביותר שלי במשרד העבודה, ואפקח עליו אישית. אני רוצה שתלבין למה אורה נמיר אינה

נחמדה. אני לא אהיה נהמדה, כאן לא יהיו זיופים. אם נצליה, נוכל להרהיב את המסגרת

הזו וללכת גם לתחומים אחרים. אבחר באילו כלים הכי הגונים, ישרים, טובים ומשוללים

כל שיקול מפלגתי, נעשה את העבודה הזו.

מיום שאני במשרד, אני משבהת את עובדי משרד האוצר. אני מסתדרת איתם מצוין.

עובדי משרד האוצר מותקפים תמיד, והם היו מותקפים גם על-ידי קשות, אך כאשר יש לי

מילה טובה לומר על העובדים - אני אומרת זאת בשמחה רבה.

לגבי טבריה; סיפרתי בפתח דברי שרשות העתיקות מוכנה ללכת בשלב זה ל-1500

מקומות עבודה. אני חושבת שזו השקעה אמיתית בתיירות, וכל מדינת ישראל היא אתר

ארכאולוגי גדול.

היו"ר ג' פת;

זו תוצאה של מי שעומד בראש הרשות. לפניו היוגה רשות העתיקות - שהיתה אז אגף

במשרד החינוך - אפסנאות של אבנים.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

כאשר הייתי השרה לאיכות הסביבה, ערכתי סיור בטבריה, וביקרתי באגני החימצון של

הביוב, לא רהוק משפת הכינרת ומחמי טבריה. אחת העובדות שם היתה מהחברה להגנת הטבע,

והיא הראתה לי שמתחת לערימת האשפה המרכזית של טבריה - במשך עשרות ואולי מאות שנים

- ישנו אחד האתרים הארכאולוגים החשובים בישראל. אני שמהה על שההלטנו עם רשות

העתיקות לגשת קודם-כל לעבודה באתר זה. זה ייצור מקומות עבודה באהד האזורים מוכי

האבטלה. רציתי לומר למי שהיה פעם שר התיירות, כי בנושא זה אנו הולכים לפריצת

דרך.

איני רוצה לעסוק בנושא תעלת הימים, למרות שהייתי הסידה של הפרוייקט כל השנים.

לא אעסוק בשום נושא השייך למשרדים אחרים. אני הולכת לעבודות מידיות שאינו בתחום

התשתית.

אני רוצה להתייחוס לתעסוקה בחקלאות; הייתי אתמול בעימות קשה עם כמה מהברי

המושבים אני עצמי מושבניקית, אך איני נבהלת מעימות איתם בנושא העובדים

התאילנדים. אני רוצה להודיע כאן באופן חד-משמעית; כמי שנלחמה מלהמה קשה מאד נגד

העובדים התאילנדים, כמי שהיתה במושבים וראתה את תנאי העסקתם המבישים, אני רוצה



לומר שלא יהיו בארץ יותר מ-1200 עובדים ברשיון. באחד הימים הקרובים אקיים דיון

במשרדי, כיצד להמרץ עבודה בחקלאות. אנו צריכים לתת שכר גבוה יותר, כדי שישראלים

יעבדו בחקלאות. היום זוהי ציונות, והתשובה היא תוספת שכר לעובדים הישראלים ולא

יבוא עובדים מתאילנד. אם מסיבות בטחוניות נביא לחקלאות עובדים מתאילנד, מחר אפשר

יהיה להביא אותם גם לצבא.

בנושא הזה חייב להיות סדר. אחד משני החוקים

הראשונים שהגשתי לממשלה, היה חוק הקבלנים הפרטיים. כל יום צצה חברה חדשה

לכח-אדם, כי עושים שם הרבה כסף. איני מתנגדת לחברות קבלניות, אך לא אסכים להכניס

אתכם אוטומטית לחוק זה או אחר. אני מוכנה שנבדוק את הענין. האם אתם יודעים כמה

חברות כח-אדם יש היום?

אי יחזקאל;

164.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני מתפשרת איתך על 300-400 חברות. אני יודעת שאין אפשרות שלא תהיינה חברות

קבלניות לכה-אדם, אך אקפיד על-כך שהעובדים לא יהיו מנוצלים בהן, והרווחים לא יהיו

על חשבון שכרם וזכויותיהם. אם וזהיו שותפים לי בכך, נוכל לעבוד ביחד.

מדוע צמחו כל-כך הרבה חברות כח-אדם? כי במהלך השנים הפך שרות התעסוקה לגוף

שלא סיפק את הסחורה. אנו חייבים לחזק את שרות התעסוקה, לעשותו מודרני יותר, פתוח

וגמיש יותר. אני בעד תחרות. ככל שחברות כח-אדם תהיינה טובות יותר, גם שרות

התעסוקה יהיה חייב להיות טוב יותר. עד היום היה ניצול לרעה של המצב. אני רוצה

להביא לכם דוגמה; שלשום טילפן אלי חבר-הכנסת דיין מצומת, ואמר לי שיש מישהו שיכול

לספק מיד 2000 מקומות עבודה בבתי-חולים. הוא שלח לי את הפרטים, והתברר שהוא רוצה

לקרות את העובדים האלה משרות התעסוקה. איני צריכה מתווכים שיקחו את העובדים משרות

התעסוקה, ואת ההשמה יבצעו דרך קבלנים פרטיים לכח-אדם. הנושא מצריך יוסדר בחקיקה,

ואני הושבת שגם אתם צריכים להיות מעונינים בכך. חלק מכם עושים עבודה טובה, אך זה

חייב להיעשות בצורה מסודרת, כדי שיתקיימו רק הטובים שביניכם. מה שקורה היום בשטח

הוא הפקרות מוחלטת. זה אסון לעובדים ורע גם לטובות שבחברות כח-אדם.

איני מכירה את הנושא שהעלת לשכת רואי-החשבון. נבדוק אותו ונקיים דיון בתוך

המשרד יהד עם הביטוח הלאומי.

לחבר-הכנסת גולדפרב, שאמר כי חלק מהאבטלה היא מלאכותית; כאשר קיימת אבטלה

בממדים כל-כך גדולים, היא חייבת להיות מלאכותית בחלקה. בכל גוף גדול קיים גם

בזבוז. אני מדברת על נסיון שלי כשרת העבודה, ללכת לחקיקה של תיקון, כדי למנוע

ניצול לרעה של דמי האבטלה. דמי האבטלה צריכים להיות קיימים, עבור אלה שאינם

יכולים למצוא מקום עבודה.

אני מתנגדת לתוספת שכר דרך המעסיק. אני חושבת שיש בכך מתן בונוס שאין לך כל

שליטה עליו. אתה לא יכול להיות בטוח שהעובד הוא שיקבל את התוספת. יש לנו הרבה

השגות גם לגבי חוק גל. לא אלך אוטומטית לקראת התעשיינים, אם אכן הזקי ישראל מייצג

את עמדתם, ואיני בטוחה בכך. אני מכירה תעשיינים רציניים מאד שאמרו לי; נותנים -

אנו לוקחים, אבל אותם עובדים היו אצלנו גם בלי שיתנו. אבדוק את הנושא עם צמרת

התעשיינים. אני בעד תעשיה הזקה ורווחית, שתיצור מקומות עבודה ולעובדים יהיה טוב

בה. אמרתי את הדברים גם כאשר הייתי באופוזיציה.

אנו בוחנים היום את כל נושא ההכשרה המקצועית; מ-140 אלף הלומדים בקורסים של

משרד העבודה והרווחה בשנה החולפת, 55 אחוז היו מובטלים. יש לנו בעיה נוספת, שהיא

אין לנו כלי - ואני עושה מאמצים כדי לקיימו במשרד העבודה

והרווחה - שיחזה את צרכי המשק. זה קיים בצבא ובחלק מהמפעלים המשוכללים. יש להם

צפי וחיזוי של שווקי העולם. אם אתה לא הזק בתחום השיווק, אין לך בשביל מה להקים

תעשיה. הוא הדין בכח-אדםף אם אין לך חיזוי, מה הצפי לעוד שנה או חמש שנים, כיצד



תדע באיזה תחומים להכשיר עובדים? לכן חלק גדול מאד מההכשרה המקצועית שלנו היא

מאולרתרת. זה אחד הנושאים המרכזיים ביותר, ואנו בוחנים אותו בקפידה. אנו רוצים

להתמקד בהכשרה מקצועית לצעירים. אכ"א הודיע בדיון שהתקיים במשרדי,של-80%

מהחיילים המשתחררים מצה"ל אין תעודות בגרות. אנו נותנים היום קורסים גם באנגלית

ובחשבון. רוב עובדי האלקטרוניקה עובדים בתחום החווטות, רבים מהם נשים העובדות

בשכר מינימום. תחום האלקטרוניקה הוא תחום ממוחשב, אתה צריך לדעת כיצד להפעיל

מחשב. אם אינך יודע אנגלית וחשבון, לא תדע להפעיל מיושב. לכן אנו צריכים לעסוק גם

בכך.

אתה לא יכול להוסיף למשטרה 5000 עובדים, מבלי לדעת שזוהי תוספת קבע. לכן אי

אפשר לדבר על תוספת מידית של 5000 עובדים למשטרה. כל המומחים אומרים שהגידול

בכח-אדם בעתיד יהיה בשירותים. ככל שהתעשיה נעשית יותר משוכללת, היא דורשת פחות

ידים עובדות. אנו בודקים יחד עם משרד הבריאות את האפשרות להוסיף רופאים למערכת

הבריאות. יושב כאן ראש מועצת קרית-מלאכי. אם הוא או ראש עירית דימונה יבואו

ויאמרו כי יש צורך לקלוט 20 רופאים, נטפל בכך באופן נקודתי. האוצר פתוח לכך, אך

לא לתוספת גלובלית שאין לך פיקוח עליה.

נערוך מעקב אחר התמריצים שמקבלים המעסיקים. ענין השכר הוא

נושא לישיבה אחרת. יש לנו בעיה קשה מאד של אכיפת חוקי העבודה. היו אצלי שלשום שני

עורכי-דין גדולים אשר רוצים להקים אזור סחר חופשי, וההתנייה שלהם היא ביטול כל

חוקי העבודה. אמרתי להם לא באי רבתי. הם יעשו לנו טובה וישלמו שכר מינימום.

היו"ר ג' פת;

הם לא מוכנים אפילו לאפשר למשטרה להכנס לאזור.

אבדוק את הנושא שהעלה נשיא לשכת רואי החשבון. לגדי חבר אני רוצה לומר: לא

נחיל את הצו על מפעלים המעסיקים שני עובדים או פחות מחמישה. אם אראה נייר מסודר

שלכם, לא נייר גורף, לא על כל חברות כח-האדם, יהיה על נגה לדבר. אני יודעת מאנשי

הביטוח הלאומי שהיתה בעיה בביצוע, ואיני חושדת בך שאתה רוצה לתת יד לכך. גם שמכם

חשוב מאד. החקיקה באה להכניס סדר בענין, אך יעבור זמן עד שתתקבל. בינתיים אני

מציעה שתגישו לנו נייר עבודה. לחבר-הכנסת יוסי ונונו: לא נפעל בשלב זה ברשויות

מקומיות. איני רוצה ליצור מנגנונים נוספים.

האם ניתן להתייחס גם לשיקום תעשייתי עבור קבוצות אוכלוסיה חלשות.

אני נמצאת עתה ערב סיכום בנושא המשקם. יש שם בעיה קשה מאד. אני רוצה שנהפוך

גוף כזה, עם מבנים יוצאים מן הכלל שברובם אינם מנוצלים, לאחד הכלים שלנו לטיפול

במוגבלים. אנו מקדישים היום תשומת-לב מיוחדת לשיקום מוגבלים באמצעות תעסוקה. אני

לא רוצה לפזר כאן הבטחות, אך נעשה את המירב בתחום זה. הטלתי על מנכ"ל שרות

התעסוקה למנות אדם מיוחד שיעסוק רק בתחום זה.

אני מודה לך מאד על הסקירה המענינת. אני שמח על-כך שאת כה מעורה בבעיות

ויודעת מה הדרך בה את רוצה ללכת. יש במשרדך אנשים טובים, שאת בוודאי תשמרי עליהם

מכל משמר. וישנם אחרים שיצטרכו להסתפק בחלוקת אזרחויות כבוד. זה לא נוגע למפלגה

אחת אלא לשיטה פסולה של מינוי אנשים שלא על-פי הכישורים המתאימים. לא עשיתי זאת

במשרדי הממשלה בהם כיהנתי. אני מניח שמרבית האנשים שלך טובים, עם הרבה נסיון.



אני מאחל לך הרבה הצלחה. לא מענין אותי מי יזכה בבחירות הבאות, אלא אוכלוסיית

ישראל, והבסיס לקיומה של חברה בריאה הוא בסיס תעסוקתי נכון. בברכות אלה להמשך

הדרך, לך, למנכ"ל משרדך ולמנכ"ל הביטוח הלאומי, אני מודה לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:10)