הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 3

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, הי באב התשנ"ב (4 באוגוסט 1992), שעה 00;11

נכחו; חברי הוועדה; גי' פת - היו"ר

שי אביטל

א' גולדפרב

עי דראושה

צ' הנגבי

די תיכון

מוזמנים; שר התקשורת מ' שחל

מי אהלי - יועץ משפטי, משרד התקשורת

גי טרייבר - דובר משרד התקשורת

אי דורון - י ו"ר מועצת הטלוויזיה בכבלים

יי לפיד - יו"ר התאחדות חברות הטלוויזיה בכבלים

שי שובל - מנכ"ל התאחדות חברות הטלוויזיה בכבלים

י י דואר - מנכ"ל חברת תבל

ע' לסקר - מנכ"ל גוונים

ר' אביטל - מנכ"ל מתב

חי שפר - מנכ"ל I.E.S

מי רונן - מנכ"ל ערוצי זהב

מזכירת הוועדה; לי ורון

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; חברות טלוויזיה בכבלים.



חברות טלוויזיה בכבלים

היו"ר גי פת;

אני פותח את הישיבה.

בקשתי ויזמתי את הישיבה הזאת במסגרת של השכלה. הוועדה הזאת ודאי תיקרא

לטפל בכמה נושאים שקשורים לטלוויזיה בכבלים. טוב שהוועדה תהיה מודעת לנושאים.

זה יקל כאשר יבואו נושאים לשולחן הוועדה ובעתיד, אני מאמין שכל ועדת כנסת

צריכה לעשות כמיטב יכולתה כדי לעזור למשרדי הממשלה כשהנושאים הם עניניים ואין

בהם טעמים שמוטב שלא יהיו.

אני שמח מאד לברך ידיד טוב אתנו כאן, השר משה שחל. אנחנו עבדנו הרבה שנים

בממשלה ביחד, ראינו עין בעין כמעט את כל הנושאים, אבל כדי לא לקלקל לו אני לא

אומר בדיוק מדוע הקרבה הזאת. היא לא היתה רק קרבה של ידידות, היתה גם קרבה של

מחשבה ושל חשיבה בהרבה נושאים, שלפעמים אתה שואל את עצמך מדוע יש בכלל מפלגות

נפרדות.

אני מברך אותך כאן כשר התקשורת. היום אתה נושא גם בתפקיד שר המשטרה, שני

תפקידים חשובים. תפקיד אחד שבוודאי כבד מאד, ודאי מעסיק אותך הרבה מאד. אני

וחברי הוועדה מאחלים לך שתצליח בשני התפקידים כפי שכישוריך בהחלט מבטיחים

אפשרויות טובות להצלחה.

אנחנו פה במסגרת של שומעים ונשאל שאלות אם יש למישהו שאלות. הענין הזה

הוא בשבילי מגרש כדורגל הלק. אינני מכיר ויודע הרבה על הנושא הזה, פרט לזה

שלפני שבועיים סוף סוף התחברתי לטלוויזיה בכבלים. ראיתי בחומר שקיבלתי, שאלה

שיש להם טלוויזיה בכבלים הם הממליצים לחבריהם לעשות כמוהם. אני בהחלט אחד

הממליצים, כי בשלושת השבועות האלה ראיתי שזה פותח אופקים שלא היו לנו קודם לכן

ואני חושב שזה דבר מאד חיובי, ולכן גם הדבר הזה נכנס למערכת. כמובן כל

השיפורים ודאי יבואו ויוסיפו לכל אלה כהנה וכהנה.

אדוני השר, בבקשה.

שר התקשורת מ' שחל;

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה הנכבדים והאורחים שנמצאים כאן, אני מודה

להערכה ואני בהחלט יכול לומר שהידידות וההערכה הם הדדיים. היושב-ראש אמר דבר

שהוא חל גם עלי. הוא אמר שהוא צולל לנושא הזה כאל מגרש כדורגל מבלי לדעת לאן

הכדור יחדור. מצבי בענין הזה דומה, אבל אני דומה לאותו יהודי שנתנו לו פרס על

זה שהוא הציל ילד מטביעה וכל הזמן הוא מסתובב ומחפש את זה שדחף אותו למים. אני

נדחפתי להנה. לא חשבתי שאני הולך להיות שר התקשורת ושר המשטרה, ולכן הנושאים

שאליהם אני מתייחס זה ביכולת, בימים אלה מאז המינוי, להתייחס לבעיות והבעיות

אינן ממתינות ללוח הזמנים שלי ובצדק.

המצב של הטלוויזיה בכבלים הוא אחד מסיפורי ההצלחה שאפשר יהיה להתייחס

אליו מבחינת התיכנון, חקיקה וגם ביצוע. ב-1980 ממשלת ישראל נתנה דעתה לחיוניות

של תעשית טלוויזיה בכבלים בישראל. באותה תקופה פורסמו מספר מכרזים למתן

זכיונות לשידורי טלוויזיה בכבלים במספר אזורים בארץ, כגון ראשון לציון וטבריה.

מכרזים אלה בוטלו בזמנו לאחר מעשה, הואיל והיועץ המשפטי לממשלה דאז החליט שאין

סמכות לשר התקשורת לפרסם אותם.



במרץ 1981 החליטה הממשלה על הקמת ועדה לבירור נושא הטלוויזיה בכבלים

בישראל, ואז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יורם סלע, מונה לעמוד בראש הוועדה.

מסקנות הוועדה הוגשו למזכיר הממשלה אז, דן מרידור, בספטמבר 1982. על בסיס

המלצות הוועדה ולאהר עבודה יסודית של לימוד התחום בארצות-הברית ובמערב אירופה,

נכלל נושא הטלוויזיה בכבלים במסגרת הצעת הוק ממשלתית שהוגשה על ידי פרופ'

אמנון רובינשטיין בעת שהוא כיהן כשר התקשורת.

הצעת החוק הממשלתית היתה אמורה להסדיר הקמתה של רשות עצמאית לטלוויזיה

ורדיו שתטפל בפיתוחם של שלושה פרוייקטים עיקריים: ערוץ טלוויזיה שני, מסחרי,

הניתן לקליטה מהאוויר, זה ערוץ 2; תחנות רדיו אזוריות ומערכות טלוויזיה בכבלים

אזוריות.

מצאתי לנכון להדגיש את שלושת המרכיבים האלה של התקשורת האלקטרונית, כי

לדעתי, בגלל בעיות פוליטיות נוצר מצב שהוא לא רצוי, כי בפועל היום יש כאילו

ערוצים למשרדי ממשלה שונים. זאת אומרת, למשרד ההינוך יש שני ערוצים. אחד,

אחריות מיניסטריאלית על הרשות הראשונה; והדבר השני, טלוויזיה לימודית שהיא

למעשה מחלקה במסגרת משרד החינוך. טלוויזיה בכבלים שהיא באחריות משרד התקשורת.

לעומת זאת, הערוץ השני שהיה במשרד התקשורת, הועבר ב-1990, עם הקמת הממשלה,

מסיבות פוליטיות לחלוטין, לאחריות מפוצלת אצל ראש הממשלה, כשראש הממשלה אז, מר

שמיר, האציל את סמכויותיו לשר המשטרה. מאחר ושר המשטרה ושר התקשורת זה אותו

אדם, זה חזר לטיפולי.

בדעתי, בהחלט לאחר פרק לימוד, לנסות לעשות איזשהו סדר, אולי אפילו להציע

הצעה מרחיקת לכת בכל הנושא הזה, כי אינני חושב שאפשר להשאיר מצב בו יקבעו

סטנדרטים שונים או כללים שונים לערוצי טלוויזיה לפי השיוך המקרי באיזה משרד הם

נמצאים.

אם ירשה לי היושב-ראש, אומר על קצה המזלג מה תפיסתי בנושא הזה. אני חושב

שאנחנו זקוקים לאמץ סטנדרטים שאינם קשורים בהרכבים פוליטיים משתנים. ממשלות

מתחלפות, הרכבים משתנים. דבר אחד ברור לי, בנושא תקשורת חייבים לקבוע כללים

משוחררים מקשר פוליטי, על פי סטנדרטים שהיו מקובלים, ואומר בגילוי לב: בזמנו

הייתי בדעה, לצערי הרב לא הצלחתי, לשחרר את הרשות הראשונה ממינוי של חלוקת שלל

במסגרת ממשלת האחדות הלאומית, שהיושב-ראש יהיה ממפלגה אי והמנכ"ל יהיה ממפלגה

בי. אין דבר יותר חמור מזה, והתוצאה שלו היא מה שקורה עכשיו ברשות הראשונה.

אני מתכוון תוך פרק זמן קצר, עד למושב החורף של הכנסת, להציע הצעת חוק שהיא

במפורש ונאפשר מבנה אחר גם ציבורי וגם כולל. זכותו של הציבור לקבוע סטנדרטים,

ואני מדגיש את המלה ציבור, לא מפלגות ופוליטיקה. יש לקבוע כללים קבועים בנושא

הזה.

לענייננו, הצעת החוק הפרטית שאושרה בכנסת ב-1986 כתיקון מס' 4 לחוק הבזק

קבעה את המסגרת הכללית אותה היתווה החוק שכללו את העקרונות הבאים: חלוקת הארץ

לאזורים גיאוגרפיים מוגדרים.

זו הצעת חוק של מאיר שיטרית?

הצעת החוק של מאיר שיטרית היתה ארבע שורות, ולמעשה הוא בלע בתוך אותן

ארבע שורות את הצעת החוק הממשלתיו5.



שר התקשורת;

תן לג ליהנות. הוא יזם את ההצעה, הצעת ההוק היא פרטית והיא של מאיר

שיטרית.

קודם כל עקרון אחד, הלוקת הארץ לאזורים גיאוגרפיים מוגדרים. פרסום מכרז

למתן זכיון לשידורי כבלים בכל אחד מהאזורים וקביעת הזוכה במכרז בהסתמך על

ידע מקצועי, יכולת כספית וארגונית, מיגוון תכניות ושירותים,

מחיר השירות וכיוצא באלה. מתן בעלות לזוכה במכרז בכל תחומי הפעילות, ההל

מתכנון ההקמה ותחזוקה וכלה בהפקה וברכש התכניות מסוגים שונים, שידורם ושיווק

המוצר למימון. קביעת מסגרת וסמכות הפיקוח על בעלי הזכיון וכן קביעת תחומי

העשייה המקצועית בהם תקבע המדינה סטנדרטים כגון: מפרטים טכניים, פיקוח על

ביצועי מערכות, מחוייבויות בנושא תוכן השידורים וסוגי הפיקוח, טיב השירות

למנוי וכיוצא באלה. הקמתה של המועצה לשידורי כבלים כגורם קובע מדיניות והקמתו

של השירות לטלוויזיה בכבלים ולמנויים. זה נקבע בחקיקת משנה לשם קיום פיקוח על

ביצוע המחוייבויות של בעלי הזכיון בהתאם לקבוע בזכיונות לשידורי כבלים

המוענקים להם בידי שר התקשורת. הסדרת זכויות וחובות בכל הנוגע למסגרת היחסים

בין בעל הזכיון למנוי ו, הסדרת תשלום תמלוגים למדינה בידי בעלי הזכיון והסדרת

מעבר בעלי הזכיון בקרקע ציבורית ובקרקע פרטית וכיוצא באלה.

מיום בו הוחק החוק האמור ועד היום, מתנהלת חקיקת משנה ענפה בנושא

הטלוויזיה בכבלים מהמועד בו פורסם קובץ התקנות הראשון בנובמבר 1987 וכלה

בתוספות לשינויים המתייחסים לקובץ תקנות זה, שהאחרון בהם פורסם רק לאחרונה ב-8

ביולי 1992.

הכנסת אישרה גם תיקונים נוספים לחוק הבזק הדנים בנושא הטלוויזיה בכבלים.

כל דברי החקיקה, על-פי סידורם, מצורפים, ואני אשאיר לך כאן, אדוני היושב-ראש,

תיק שהוא כולל את כל ההיסטוריה.

המועצה לשידורי טלוויזיה בכבלים מונתה על ידי הממשלה. אני חייב לומר כאן

לזכותו של שר התקשורת הקודם, אולי תופתעו לשמוע שאני תמיד מדבר בשבחו, הוא היה

שר מאד יעיל. הוא השאיר לי שולחן ריק וכסאות מלאים כמעט בכל המקומות שהוא היה

מופקד עליהם.

נקבע בנושא הזה שיושב-ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת. תפקידי המועצה

היו לקבוע את המדיניות לגבי סוגי השידורים, נושאיהם, תוכנם, רמתם, היקפם

ומועדיהם; חיוב שידורים קהילתיים באזורים. אני חייב לומר שזה אחד הנושאים

שעומד על סדר היום, מה זה שידורים קהילתיים, איך עושים אותם. עיבוד הפקות

מקוריות של תכניות, בין היתר באמצעות שידורם במספר מירבי של אזורים; פיקוח על

ביצוע אותם השידורים בידי בעלי הזכיונות; פרסום מכרזים למתן זכיונות, לשמש

ועדת מכרזים, לייעץ לשר בדבר תקנים ומפרטים להקמת תחנות שידור ולתפעולן ובדבר

אפשרות שילובן של תחנות ברשת ארצית או ברשתות בין-אזוריות.

חמישה נציגי ממשלה וחברים אחרים שהם נציגים של

משרדים שונים. היושב-ראש הוא נציג שר התקשורת. יש נציג לראש הממשלה, יש נציג

למשרד המשפטים, יש היועץ המשפטי של משרד התקשורת ויש גם נציג למשרד החינוך

והתרבות. שישה נציגי ציבור שמתמנים על פי ההחלטה. שני מועמדים ממרכז השלטון

המקומי. אגב, המועמדת האחרונה התמנתה רק לאחרונה, הגבי גילה אלמגור, שחתמתי על

המינוי שלה על-פי המלצה של שרת החינוך והתרבות.

ז

e



המועצה סיימה את מלאכתה כוועדת מכרזים, ולמעשה מתן הזכיונות ניתנו לכל 31

האזורים שנמצאים לפי החלוקה שנקבעה. בדרך כלל המכרז כולל שני אזורים: אזור

אטרקטיבי מבהינה כלכלית, זה אזור עירוני גדול, ואזור- שאינו אטרקטיבי מבחינה

כלכלית, הכוונה היא לאזור כפרי דליל אוכלוסין.

הוענקו בסופו של דבר 16 זכיונות לשידורי טלוויזיה בכבלים הכוללים את כל

31 האזורים האמורים. בענין הזה אנחנו כבר מעבר לבעית המכרזים.

היו"ר גי פת;

מה אורך זמן הזכיון?

שר התקשורת מ' שחל;

12 שנים פלוס 4, ובערוץ השני זה 6 שנים פלוס 4.

המדובר הוא ב-16 זכיונות לשבעה תאגידים שונים. רשימת בעלי הזכיון ואזורי

הזכיון בהם זכו לרבות מפה נמצאת גם כאן. מוצא התחלתי של חלוקת הארץ ל-31

אזורים הסתיים בריכוז התעשיה כולה הלכה למעשה בידי חמישה גופים. ריכוזיות יתר

רקמה עור וגידים עת בה הקימו ארבעה מבין חמשת הגופים הנ"ל חברת בת שתפקידה

לרכוש זכויות שידור ולהכין אפיקים שונים לשידור עבור כל בעלי הזכיון. חברה זו

חברת התכניות לכבלים בישראל I.C.Tעמדה במבחן תביקורת של הממונה על

ההגבלים העסקיים. אני חושב גם שזה היה דבר נכון.

י י לפיד;

זכויות שידור מהוץ לארץ.

שר התקשורת מ' שחל;

הדבר הזה היה נכון, כי אם היו כל בעלי הזכיונות מתרוצצים כדי לרכוש חומר

בחוץ לארץ, התוצאה היתה תחרות פנימית שהיתה מביאה להעלאה במחירים, דבר שהיה

כרוך מבחינה עסקית בחוסר תבונה.

היקף הפעילות - היקף פריסת מערכות הכבלים ומספרם של המנויים וקצב

הצטרפותם של המבקשים למעגל מנויי מערכת הכבלים תואם את התחזיות המוקדמות של

משרד התקשורת בעני ן הזה. מסתבר כי בגל הראשון 'מצטרפים כ-40% מהמנויים

הפוטנציאליים בכל מקום בו נפרסת רשת כבלים. בפרק הזמין שחולף לאחר מכן עולה

בהתמדה אחוז המצטרפים למערכת ומתייצב לאחר כשנה על כ-55% מהפוטנציאל. לאחר

כשנה מתמתן קצב ההצטרפות. הוא עולה בהתמדה בדרך כלל, ובאזורים ותיקים בהם

פרוסה רשת כבלים קרוב לשנתיים, מגיעים אחוזי החדירה במקרים מסויימים ל-65%.

מספר המנויים במערכת הכבלים השונים, אחוזי החדירה הממוצעים באזורים אלה ולוח

הזמנים שוב מפורט כאן , ואני אשאיר אותו לכם.

סיום הסקירה שלי מתייחס לעניינים שעומדים על סדר-היום. אני אומר מחן

הבעיות שאני רואה אותן בגדול. האחת, המשך הקצב של החדירה לפי המתוכנן. ברגע

שיש באזור טלוויזיה בכבלים, הביקוש של אזרחים אחרים גובר, הם רוצים את מה שיש

לשכן גם אצלם. עד כה הקצב שבו בוצעו הפריסות הוא על פי התכנון ומשביע רצון.

מבחינת השקעה, מדובר בהשקעה גדולה מאד שתגיע לכ-500 מליון דולר. מתוכם כ-300

מליון דולר הושקעו ועוד כ-200 מליון דולר צריכים להיות מושקעים.

ז



י' לפיד;

שליש השקעה זרה.

שר התקשורת מ' שחל

אנחנו מדברים כאן על פרוייקט שכאילו הוא עומד בצד, אבל ההיקף הכספי שלו

הוא מאד גדול.

הנקודה השניה שעומדת על הפרק היא שאלת הפרסומת בטלוויזיה בכבלים. בעלי

הזכיון פנו וביקשו לאפשר להם פרסומת. החוק קבע שחמש השנים הראשונות תהיינה ללא

פרסומת, אבל לאחר מכן רשאי שר התקשורת לאפשר פרסומת בטלוויזיה בכבלים. הבעיה

נמצאת אצלי על סדר-היום. יש שאלה שקשורה עם הערוץ השני. כלומר, יש עבודות

שנעשו כולל ועדה שמונתה על ידי השר לשעבר פנחסי, שהיא המליצה לדחות את הענקת

הזכות לשדר פרסומת בטלוויזיה בכבלים. נימוקיה הם שונים. זה קלסר מאד עבה

וגדול. הצלחתי לעיין בו אבל לא בצורה מעמיקה ויסודית. יש טענות מטענות שונות.

דבר אחד אומר, בעוד שבעולם התפתחה הטלוויזיה בכבלים לאחר שהיו ערוצי טלוויזיה

מסחריים, אצלנו המצב הוא כזה שהערוץ השני נמצא מקורקע מזה זמן בגלל כל מיני

סיבות, גם בגלל חקיקה שנבעה מלחצים של גופים שונים, לא רק גופים פרטיים אלא גם

גופים ממשלתיים. כשאמרתי בתחילה שיש משרדים שיש להם ערוצים, יש כאן איזשהו דבר

שמהווה בעיה ובימים אלה אני מנסה לתקן אותו. דבר אחד כן נעשה, המכרז לערוץ

השני יצא לדרך לאחר פנייה לבג"ץ, הוא פורסם לפני קצת פחות משלושה שבועות ו-45

יום מיום פרסום, בעלי זכיון פוטנציאליים צריכים להגיש את בקשותיהם.

בזמן האחרון התקבלו בשירות הטלוויזיה בכבלים בקשות להכנת ערוץ מכירות

הידוע בכינוי "הום-שופינג", באותה מתכונת לפיה מופעל הערוץ בארצות-הברית.

הבקשות התקבלו הן מבעלי הזכיון והן מגורמים חיצוניים אחרים. בתשובה לפניות

האלה הודענו במכתב סטנדרטי על המדיניות הבסיסית של המשרד כפי שהיא היתה. אני

עדין לא עיינתי ולא אימצתי מדיניות אחרת. אני מקווה לזמן דיון בענין הזה על

מנת לקבוע ולגבש תשובה.

היו"ר ג' פת;

מה זה "הום-שופינג"?

י י לפיד;

מוכרים את המוצר שהוצג על המסך, אומרים מה המחיר שלו ואתה מטלפן ומוסר את

הויזה-קארד שלך בו ברגע ושולחים לך הביתה את המוצר.

שר התקשורת מ' שחל;

אני לא מאמין שלאורך זמן אני יכול למנוע את זה. הבעיה היא שצריך לגבש

איזושהי החלטה בנושא הזה.

י י לפיד;

אתה כבר לא מונע, כי בשידורי הטלוויזיה בכבלים שיש כבר, יש מכירות כאלה

מחוץ לארץ ומופיע שם בשביל ישראל לאיזה טלפונים להתקשר. כך שזה כבר נעשה.

השאלה היא רק אם אתה עושה את זה במוצרים ישראליים או רק במוצרים שנמכרים בחוץ

לארץ.



שר התקשורת מ' שחל;

זו באמת השאלה שהועלתה גם על ידי בעלי הזכיון. מר לפיד הציג אתמול בפני

את נציגי הקבוצות שהעלו את השאלה האם מותרת פרסומת מחוץ לארץ, כי יש פרסומת

כזאת, לעומת זאת אסורה פרסומת בפנים. שתי הסוגיות האלה הן על סדר-היום. אומר

בגילוי לב, הבעיה שלי כרגע היא איך מסתדרים עם כל המגוון הרחב של בעלי הזכיון

כולל הערוץ השני כאשר יש תפיסות מנוגדות, כי חלק נמצא גם פה וגם שם.

נקודה נוטפת זו הלוחמה במערכות הכבלים הפירטיות. יש בעיה רצינית שעלתה

לאחרונה על פי היוזמה של היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה מפעילה עכשיו את

הסמכויות כדי להפסיק את התחנות הפירטיות. העני ן איננו כל כך פשוט, כי במקרה של

נתניה למשל, קרוב ל-20 אלף בתי אב היו מחוברים ושילמו את דמי המנוי זמן קצר

לפני זה, כאשר התחנה הבטיחה להם המשך תשדירים וכל נתניה עמדה על הרגליים, כי

גם לא היו להם אנטנות לקלוט קליטה רגילה של תחנות רגילות, שלא לדבר על המיגוון

הרחב שהיה להם לפני זה באמצעות התחנה הפירטית.

המשטרה מטפלת בזה?

שר התקשורת מ' שחל;

המשטרה מטפלת בזה.

נקודה נוספת. יש תביעות כספיות של מה שנקרא זכויות קליטה וזכויות יוצרים

משידורי לווין, כולל תביעה גדולה מאד מברית המועצות, שדורשת תמלוגים על שימוש

בתכניות שלה בישראל. נציגי בעלי הזכיון בטלוויזיה בכבלים הביאו בפני את הנושא

המשפטי. אנחנו מנסים לטפל בו ובהחלט קבלתי את הטענות שלהם. חלק גם יזכה מיד

לפתרונות.

אני רוצה לסיים במשפט אחד בקשר לרדיו. אנחנו ערוכים כבר למתן רשיונות

לתחנות רדיו אזוריות. ההתפתחות הזאת קיימת בעולם, היא הגיעה גם אלינו. יש היום

שלוש תחנות שפועלות לא במסגרת החוק.

צי הנגבי;

איזה שלוש? שתיים אני מכיר?

שר התקשורת מ' שחל;

חיפה אחד, ערוץ 7 ואייבי נתן.

צי הנגבי;

מה יש בחיפה?

גי טרייבר;

רדיו 1, תחנה מאד פופולרית.

C



י' לפיד;

פירטים של כבלים באום-אל-פחס משדרים הוראות ביתיות להכנת פצצות.

שר התקשורת מ' שחל;

הבעיה היא באמת בעיה רצינית. אני רואה את ההתפתחות בכל התחום הזה

כהתפתחות של השנים הבאות. זאת אומרת, אנחנו נכנסים לעידן שהדמיון יכול להיות

כמעט בלי גבול מבחינת הפוטנציאל שבו. תתעוררנה שאלות ואני מודע להן, הסיבים

האופטיים, ההתחברויות בין בעלי זכיון שכנים, שאלות של נוחות. החוק עצמו יצטרך

להיבדק מדי פעם בפעם כדי להתאים את עצמו למציאות. כלומר, יש דברים שהחוק קבע

אותם שהם בלתי מציאותיים מבחינת חיי היום-יום, וחיי היום-יום קובעים כמה

דברים. מובן מאליו שארצה לקבוע כללים, את זה אני אומר בעיקר באזני בעלי

הזכיון, כאשר לא להכביד מצד אחד ולהיות הגיוני מצד שני, אבל לשמור על אותם

כללים, שתהיה רמה של תחרות, שתהיה רמה של תכניות, מבלי להיכנס לחיים יתר על

המידה וכמובן אותם המחירים והתנאים שישנם.

זירוז התהליך עצמו כדי לסיים אותו ולתת לכל האזרחים את אותה הזדמנות. יש

תחושה, בצדק, במקומות קטנים ומרוחקים מרגישים את עצמם מקופחים, למשל בקליטת

הערוץ השני וכאן אנחנו נמצאים בסד. מצד אחד הממשלה לא נותנת תקציב; מצד שני

אני משלם אגרת טלוויזיה, מדוע אני לא קולט. מדובר פה בהשקעה

גדולה מאד. אם המכרז יענה על הציפיות ולוח הזמנים כפי שתכננתי אותו אכן

יתקיים, אני מקווה שבפברואר שנה הבאה נהיה כבר עם ערוץ שני מסחרי שיממן את

עצמו ויתן תמלוגים. זה כרוך בפתרונות שאני מנסה להגיע אליהם. זה לא כל כך פשוט

ולא כל כך קל.

אביא דוגמא אחרונה ובזה אסיים. בין היתר כדי לשפר קליטה, נטלו יוזמה ראשי

העיריות והקימו תרנים שבהם יש מגביר שמאפשר קליטה. המשטרה לא יודעת חכמות.

המתקנים האלה לא חוקיים. ואז למשל באילת, עמדו אתמול להוריד את כל המתקן

שהעיריה הקימה. מבחינה חוקית אני מצווה לבצע את זה. מצד שני, טילפן אלי ראש

תראה, זאת לא תחנה פירטית, הכספים הם כספים של העיריה, אני עשיתי

את זה כי באילת יש בעיה של קליטה, תשאיר אותנו בלי זה? מדובר על כמה עיריות

כאלה: אילת, כרמיאל, נצרת, טבריה, נהריה. כל רגע צץ דבר חדש.

מצד שני, אני חושב שצריך לתת לבעלי הזכיון בכבלים, כמה חודשים לפני שהם

מגיעים לחיבור, את האפשרות שהם יחתימו ויקבלו את המנויים, אחרת הם לא יוכלו

לממן את ההשקעה בצורה מסודרת.

אלה דילמות ובעיות שאנחנו מתלבטים בהן. אני מקווה שבפגישתי הבאה אהיה

יותר מעודכן ויותר בקיא, ואז אם מדובר על דימוי של מגרש כדורגל, לפחות גול אחד

יהיה לי בכל הכידרור הזה.

תודה רבה לשר. אני מציע שנשמע את האורחים. מר לפיד, בבקשה.

קודם כל תודה רבה. אני שמח לברך את ידידי חבר הכנסת פת בתפקיד יושב-ראש

הוועדה הזאת ואני מקווה שנוכל לשתף פעולה. הוועדה הזאת מאד פעילה בענייני

טלוויזיה בכבלים. בישיבתה האחרונם היא העבירה שורה ארוכה של תקנות כשעבדנו עם

היועץ המשפטי של משרד התקשורת הרבה זמן, כי החיים כל הזמן מכתיבים שינויים

בתקנות.

1



אני גם מאד מתרשם מתשומת לבו של השר לנושא זה. אנחנו יודעים שיש לך עוז-

עיסוקים, וזה הבוקר השני שאתה מקדיש מזמנך לנו. אנחנו מודים לך ומעריכים את

זה.

יושבים פה נציגי חמש חברות טלוויזיה בכבלים, שביניהם המדינה מחולקת

לאזורים. כשאסיים, כל אחד יאמר כמה משפטים על האזור שלו כדי שתקבלו תמונה מה

קורה במדינה.

השר עשה בעצם הרבה ממלאכתי ועשה את זה היטב. הצוות שלו הכין עבודה יפה

ואנחנו לא חולקים על הדברים שהוא הביא בפניכם. אנחנו כרגע משדרים ל-300 אלף

בתי אב. אם לוקחים ממוצע ארבעה בני משפחה, כרגע יש מליון ו-200 אלף צופים

בטלוויזיה בכבלים, ואנחנו רק בראשית הדרך. זו מסה גדולה מאד של צופים, שהופכת

את הטלוויזיה בכבלים כיום לגורם תקשורתי חשוב. אפשר להגיד במידה מסויימת שזאת

גם הוכחה ליכולתה של היוזמה הפרטית, כי הרי זה פועל בדיוק כמו טלפונים ולנו

לקח בערך שנתיים להגיע לכל מקום שאליו הוסמכנו להגיע. אם מישהו זוכר כמה זמן

זה לקח להגיע עם הטלפונים אז הוא מבין את גודל המשימה הזאת. ואכן כמו שהשר

אמר, לפהות 450 מליון אם לא 500 מליון דולר מושקעים, שהיום זו ההשקעה הגדולה

ביותר בענף תעשייתי כלשהו במדינת ישראל.

יש תגובה טובה מאד על טלוויזיה בכבלים. אנחנו מתקבלים בהרבה אהדה. התגובה

הטובה מאד הזאת יוצרת את הרושם המוטעה, שאנחנו גם הצלחה כלכלית, וזה בעוכרנו,

כי בכל הדיונים אנחנו מתקבלים כאילו אנחנו הגבירים שצריך לחטוף מהם ליטרות בשר

של כל מיני אינטרסנטים, כאשר המצב הוא שבגלל רגישותו של השוק, אנחנו נאלצים

למכור את המנויים במחיר שמתחת למותר לנו לפי הזכיון. אני לא חושב שיש הרבה

חברות בארץ, בוודאי לא חברת החשמל, שיכולה לעמוד בפני הוועדה ולומר: רבותי,

אתם מקציבים לנו כך וכך, אנחנו לוקחים פחות כסף. אנחנו לוקחים פחות כסף, כי

אנחנו משחקים את זה לפי כללי השוק החופשי. מכל ועדות התעריפים בעולם, השוק

החופשי הוא ועדת התעריפים הטובה ביותר. בין 15% ל-20% פחות מן המותר. זה מאד

משמעותי, כי כאשר השר אמר שהכל מתקדם לפי הקלקולציות, זה נכון, רק אנחנו

לוקחים % 20 פחות כסף ממה שהיה בקלקולציות, וזה מאד משפיע על הרו והיות שלנו.

אני נוהג לומר בבדיחות הדעת, שאנחנו עדין חשודים ברווחיות בעיני גורמים רבים,

אבל החשד הזה הוא לגמרי לא מבוסס.

התוצאה היא, שכאשר ההברות הגישו את הבקשות לזכיון, הן חשבו בתוך שש שנים

להחזיר לעצמן את ההשקעה הבסיסית. היום הן מדברות על שמונה או תשע שנים. זה לא

דבר פשוט, כאשר בשנה משקיעים 50 מליון דולר. זה הלוואות בנקאיות, זה לא הולך

ברגל, ויש לוועדת הכלכלה יד ורגל בנושאים האלה. כאשר אומרים לנו שאנחנו

גדולים, מצליחים ונכבדים, זה החלק החיובי של התמונה. החלק השני, מבחינה עסקית

אמנם אנחנו לא מבקשים עזרה, תמיכה, ויתורים ואנחנו לא מחזרים על פתחי הקופה

הציבורית, אבל אנחנו גם לא מרוויחים כסף. אני מקווה שנרוויח.

היו"ר גי פת;

כמה גביתם במרוכז, כל החברות האלה, דמי התקנה וכמה אתם גובים בחודש?

י י לפיד;

כל חברה עושה את זה אחרת. אפשר לומר שזה עומד על 25 דולר בחודש למנוי.

היו"ר ג' פת;

שנה זה 300 דולר כפול 300 אלף.

זה שנתי.

היו"ר ג' פת;

ובהתקנות זה 450 שקל בערך?

י' לפיד;

פחות, אנחנו גובים כמחצית מזה. למשל אתה גר- בשכונת "העוני" הידועה סביון.

שם למשל כל ההשקעה היא לא כדאית, מפני שזה בית אחד על כל עשרות מטרים של

כבלים. אבל אנחנו חייבים להתקין בכל מקום. מבחינתנו השכונה שמעבר לכביש, שהיא

פחות מבוססת מסביון, היא אזור כבלים הרבה יותר טוב מסביון.

היו"ר ג' פת;

מה היה ה"קולקשיין"?

י י לפיד;

זה לא "קולקשיין". הרי מחצית ה"קולקשיין" זה הממיר. לנו עולה הממיר יותר

כסף ממה שאנחנו גובים תמורתו. זה נכס שאנחנו שמים על המכשיר.

י י דואר;

הוא גם פקדון. זה לא תשלום סופי. הוא פקדון בידי המנוי. אם המנוי מחליט

להתנתק הוא מקבל אותו חזרח צמוד בניכוי ל10%שנה פחת טכנולוגי. והוא מכסה רק

מחצית מההשקעה הריאלית בציוד, בממיר. הממיר הוא חלק קטן מסך הכל ההשקעה.

י י לפיד;

אנחנו לא באנו פה לבכות. הואיל וזו ועדת כלכלה, אני רוצה שהוועדה לא

תסתנוור מפרסומים חיוביים על טלוויזיה בכבלים.הם משקפים את המסך ולא את

הקופה.

אני לא רוצה לעייף את השר ששמע את דברי אתמול, אבל אני חייב לחזור על

שלוש נקודות שגם הוא דיבר עליהן. הדבר הדחוף לנו הוא ענין הפרסומות. החוק

בזמנו קבע חמש שנים איסור פרסומות. נכון שהוא עשה את זה כדי לאפשר לערוץ השני

להתבסס, אבל בזה אנחנו לא אשמים. כשאנחנו ניגשנו לקבל את הזכיונות, אנחנו

ידענו מתי נגמר האיסור, וכל הגיון מחייב שאם החוק אומר שעד לתאריך מסוים אסור

לעשות משהו ומתאריך זה השר רשאי להתיר, שאנחנו נצפה לכך שיתירו. מה עוד שזה

מקובל בכל העולם. ומה עוד שיש לנו שני נימוקים שדי קשה לעמוד בפניהם.

נימוק אחד הוא שכן מפרסמים היום בטלוויזיה בכבלים. יש כ-20 ערוצים זרים

שנכנסים לכל בית בישראל, היום זה 300 אלף בתים, שבהם יש שפע של פרסום. 70 אלף

קטעי פרסום בחודש. זאת אומרת, לומר שאין פרסומת בטלוויזיה בכבלים, זה לא נכון.

אין פרסומת ישראלית בטלוויזיה בכבלים.

צי הנגבי;

זו פרסומת שרלבנטית לשוק שלנו?

מאד רלבנטית. המחוקק הישראלי אומר: אם אתה חברה בינלאומית גדולה שמוכרת

בישראל, יש לך פרסומת באישור החוק. אם אתה חברה ישראלית, אסור לך. אנחנו

חושבים שאנחנו לא צריכים להסביר לחברי הכנסת שזה אבסורד לאפשר לחברות

בינלאומיות גדולות לפרסם במדינת ישראל ולמנוע זאת מחברות ישראליות.

ר' אביטל;

לאור העובדה שהיושב-ראש מחובר לטלוויזיה בכבלים, אתה מוזמן להסתכל בערוץ

ספרד. יש שם פרסומת רבה למגבות נייר ביתיות תוצרת ספרד ולאבקות כביסה שמי וצרות

בספרד. המוצרים הללו מיובאים לארץ, הם תופסים יותר מ- 30%מהיקף השוק במדינת

ישראל. הפרסומת בערוצים האלה היא פרסומת אדירה והמוצרים האלה מתחרים בארץ

במוצרים תוצרת ישראל, שאותם לא ניתן לפרסם.

יי לפיד;

הנה דוגמא לכך שהמחוקק הישראלי, בפירוש מפלה את תוצרת הארץ לרעה.

הנימוק השני הוא הנימוק שגם עומד מאחורי המקומונים בעתונות. הטלוויזיה

בכבלים, גדולתה בכך שהיא מפלחת את השוק. היא אומרת: יש דברים ספציפיים לבת-ים,

דברים ספציפיים לירושלים ודברים ספציפיים לחיפה או לפתח-תקוה או לבית שמש.

אנחנו יכולים לעשות דבר שלא הערוץ השני יכול לעשות ולא הערוץ הראשון עושה.

אנחנו יכולים לעשות פרסומת מצומצמת, מכוונת למקום. אנחנו קוראים לזה: שרה

הספרית. שרה הספרית מרחוב ביאליק, לעולם לא תפרסם בערוץ השני, כי אין לה כסף

לזה ואין לה שום ענין שכל מדינת ישראל תדע שיש ברחוב ביאליק שרה הספרית. למה

לא נותנים לשרה הספרית אפשרות לפרסם בטלוויזיה בכבלים, כאשר אומרים לטלוויזיה

אתם חייבים באותה עיירה לעשות "חדשות" מקומיות על חשבונכם, כי זה דבר

מקומי וטלוויזיה בכבלים זה מקומון ואתם תעשו "חדשות" על שריפה בדירה באותו

רחוב ביאליק. אבל לפרסם מודעה ברחוב ביאליק מונעים ממך.

כך שאנחנו טוענים שצריך להתיר לנו בכלל פרסומת, אבל בוודאי צריך להתיר

לנו פרסומת מקומית, שבה אנחנו לא מתחרים ולא יכולים להתחרות בערוץ השני. זו

דמגוגיה לומר ששרה הספרית תהיה באיזשהו אופן תחרות לערוץ השני. זה דבר שאמנם

לא הופיע בזכיון, אבל מאחורי כל הקלקולציות של כל החברות עמדה המחשבה שבתום

חמש שנים יתנו לנו לפרסם פרסומות. אדוני היושב-ראש, אתה תמיד היית בעל היוזמה

הפרטית, זה דבר שצריך להיות מובן מאליו. צריך להיות פלורליזם, צריך פה כל אחד

להוכיח את יכולתו וצריך לתת לציבור לקבוע איפה, מה וכמה, כמו שמקובל בארה"ב.

אנחנו לא צריכים להמציא את העסק הזה מחדש.

הדבר השני שבו אנחנו מקווים להבנתה ולעזרתה של ועדת הכלכלה, כי מדובר

בחקיקה שודאי תעבור בוועדה הזו, זה שיש פלונטר עולמי עם הלוויינים. זה שהשגריר

הרוסי מבקר אצל שר התקשורת ואומר לו: אתם צריכים לשלם לנו על זה שאתם משדרים

את הלווין שלנו, קודם כל אני מודיע לכם, שאם החברות יודיעו מחר שהן מפסיקות

לשדר את הלווין הרוסי, השגריר יבוא אליך על ארבע ויודיע שהוא מסכים שנשדר חינם

ועוד הוא מוכן להוסיף רובלים משלו. יש לו ענין אדיר בשידורים האלה.

למה?

קודם כל יש לו ענין אישי, אישי יושב כל היום ומסתכל. שנית, רק מאתנו הוא

יודע מה קורה בארצו. אבל מעבר לזה, הוא רוצה באיזשהו אופן שהרוסים שלו פה

יזכרו את המולדת. יכול להיות שלנו אין בזה אינטרס. לו יש בזה אינטרס. אבל זה

לא המקרה היחיד.

כאשר כל הרווקים חוקקו וכל התכנונים תוכננו, לא חשבו על העובדה שלוויין

אינו מכיר גבולות. אי-אפשר להטיל מכס על שידור, הוא עובר. ולכן אנחנו צריכים

לתקן את החוק, כי כיום אנחנו כביכול צריכים לבקש רשיונות ואישורים ממדינות

זרות בשביל לקנות דברים שהם משדרים לנו בלי שביקשנו. זה יוצר מצב אבסורדי,

שאנחנו כביכול לא צריכים לקלוט את השידור התורכי, אבל למה שאנחנו לא נקלוט את

השידור התורכי כשהתורכים משדרים לנו.

יש אמנה בינלאומית שמסדירה את הנושאים האלה?

י י לפיד;

לא. יש ויכוחים בינלאומיים אין-ספור בנושאים האלה. יש פתרון שמקובל היום

במערב אירופה ופתרון שהוא חוק בארהייב, וזה מה שאנחנו רוצים לאמץ בארץ. זה

נקרא: - YOU MUST CARRYזאת אומרת, הממשלה אומרת: אתה תיקח את כל מה שמשודר,

תשלם סכום גלובלי על הזכות הזאת ואנחנו נקים איזה טריבונל שיחליט איך לחלק את

הכסף של הקופה הזאת. אולי נשלם לשגריר הרוסי משהו, אולי נשלם לאתא-תורק משהו.

זו הדרך היחידה. אנחנו לא רוצים להיות חשופים לא לשגרירים ולא למישהו שמכר

לתורכים איזו דרמה שמשודרת אצל התורכים ומחר הוא יבוא ויתבע ממני תשלומים מפני

שזה ירד אצלי מבלי שידעתי שהוא קיים בכלל. זה מצב אנרכי באופן מוחלט. אנחנו לא

רוצים להתחלק בתשלום, אנחנו רוצים הסדר, וההסדר הזה צריך לעבור דרך חקיקה כפי

שמקובל היום במערב. אנחנו הרי הולכים אחרי האמריקאים 20 שנה, אין שום סיבה שלא

נהקה אותם בענין הזה, ובאמריקה יש חוק כזה. גם ברוב מדינות מערב אירופה יש חוק

כזה. זה מה שנבקש בדחיפות ממשרד התקשורת. אני מבין שמר אהלי כבר קיבל אתמול

הוראה מהשר להתחיל לטפל בזה, זה יגיע גם בפניכם וכשזה יגיע אנחנו נבקש גישה

אוהדת.

הדבר השלישי זה השידורים הפירטי ים. התמזל מזלנו ובפעם הראשונה בתולדות

המדינה, שר המשטרה הוא גם שר התקשורת. זה בשבילנו צירוף מקרים מאד מוצלח, כי

כל מה שאנחנו רוצים הוא ששני המשרדים האלה ישתפו פעולה וישימו קץ לפירטיות,

אחרת אנחנו מרומים. כי כאשר מדינה נותנת זכיונות תמורת תמלוגים מאד גבוהים,

היא כביכול מוכרת לך זכות בלעדית על שידור. מצד שני היא לא דואגת לכך שאתה

תהיה בלעדי באמת ואתה לא רשאי לדאוג לעצמך. נוצרת פה אנומליה שאנחנו משלמים

למדינה תמלוגים על שירות שהמדינה לא מספקת לנו, וזה האכסלוסיביות של שידור

באזור.

אני אומר את זה במלוא הרצינות, זו גם בעיה בטחונית ואני לא רוצה לנגן יתר

על המידה על הנימים האלה - - -

מדוע החוק לא נאכף כל כך הרבה שנים?



י' לפיד;

מפני שהמשטרה אמרה שכועסים עליה לא רק אלה שמשדרים שידורים פירטי ים אלא

גם המנויים שלהם.

די תיכון;

בצדק.

י י לפיד;

אני לא בטוח אם זה בצדק, כי אתה תאמר שאתה בעד אספקת קוקאין לכל דורש, כי

זה מרגיז את צרכני הקוקאין אם הם לא מקבלים אותו.

די תיכון;

לא. עשר שנים קיבלת קונססיה ולא היית מסוגל לספק שירותים. אז מה עשית בכל

אותה תקופה? באתה ואמרת; אני אחתוך את הכבלים של הפירטים. אילו דאגת שזה לא

יקה עשר שנים אלא שנה, היית צודק.

היו"ר ג' פת;

מר לפיד מדבר על העתיד ולא על העבר.

י' לפיד;

אפילו מבחינה היסטורית זה לא נכון. זה גם לא חשוב היום, כי היום המצב הוא

כזה שבחיפה אי-אפשר לחתוך כבלים של פירטים, יש להם משדרים בבתים ויש צלחות של

אנשים.

אני לא מאמין שיהיה חבר כנסת שידבר בזכות הפירטיות ובהגנת הפרת החוק. אני

מודיע לכם שזו לא אגדה שבאום אל-פחם שידרו הוראות להתקנת פצצות בשידורי פירטים

בכבלים.

אנחנו חשבנו תמיד שהחקיקה בנושא זה היא יותר מדי רפה. והיו פסקי דין של

שופטים שעודדו אנשים לגרוף מליונים בלי לשלם מס הכנסה, בלי לשלם תמלוגים ותוך

כדי עקיפת החוק מפני שאין אכיפת החוק.

אלה שלושת הנושאים שבאופן דחוף מעסיקים אותנו.

שי שובל;

עוד הערה בענין הפירטים. הגורמים שמעורבים בנושא הפירטים, בחלקם הם

גורמים פליליים, שהכספים האלה משמשים להם גם אמצעים לסחיטה ואיומים, ולפי

המידע שבידינו, גם למימון פעילויות פליליות כמו סמים וכוי. כך שזה יהיה מאד

מוזר אם חברי הכנסת יתמכו בזה.

י י דואר;

וגבל היא בעלת הזכיונות במרכז - תל-אביב וגבעתיים; בדרום - אשדוד, אשקלון

בצפון - עמק יזרעאל שכולל את עפולה, נצרת, מגדל העמק, קרית טבעון

ויוקנעם. הבעלות בתבל היא 51%דיסקונט-השקעות,49% משקיעים אמריקאיים.



הפעילות של תבל בשטח - בתל-אביב הפריסה הושלמה כדי 90%. גבעתיים הושלמה

כולה. בדרום - אשדוד רושתה כולה. קרית מלאכי רושתה כולה. אשקלון, תוך חודש

ייגמר הרישות שלה. בצפון, בעמק יזרעאל התחלנו לפרוס לפני כחודש והכוונה לפרוס

גם שם מהר. במקביל בשלוש ערים פורסים כיום, בעפולה, בנצרת ובמגדל העמק. אם פעם

דיברו על כן ילכו לפריפריה לא ילכו לפריפריה, אני הושב שגם תבל וגם חברות

אחרות מתקדמות הרבה יותר מהר ממה שהתחייבו בזכיונות ורצות בכל הקצב בשטח. כמו

שהשלמנו מחר את אזור הדרום, אנחנו עכשיו מתחילים במקביל לרוץ בצפון.

סך הכל הזכיונות של תבל הם כ-170 אלף בתי אב פוטנציאליים, שמהם כאמור

הונחה רשת על יד כ-140-150 אלף בתי-אב. היתרה תרושת תוך 12 חודש. מנויים יש

לתבל היום כ-96 אלף, מחם כ-78 אלף באזור תל-אביב-גבעתיים, 18 אלף באזור אשדוד-

אשקלון-קרית מלאכי. תחילת שידורים בצפון, אנחנו מניחים בסוף נובמבר. יתר

האזורים כמובן משודרים וכוי.

היו"ר ג' פת;

איך אתם בקיבוצים?

י י דואר;

עדין לא הגענו. נצטרך למצוא שם פתרונות. ישנן טכניקות שונות. נצטרך לדון

על זה גם עם משרד התקשורת. מאחר וחלק מהקיבוצים כבר מרושתים היום עם מערכת

מרכזית ותרנים, צריך למצוא פתרון יחודי כדי להגיע בצורה יותר פזורה לנקודות

בקיבוץ.

ר' אביטל;

בעלי המניות של מתב הן דנקנר-השקעות, העתון מעריב שמשקלו 6%. , 19החברה

להשקעות של בנק הפועלים, חנניה גיבשטיין וחברה אמריקאית. מתב השקיעה עד היום

כ-100 מליון דולר, ועד סוף השנה הבאה ההשקעות המצטברות שלה יגיעו ל-130 מליון

דולר.

די תיכון;

מהו ההון העצמי? כמה השקיעו עד עכשיו הבעלים מכיסם?

ר' אביטל;

אני לא רוצה לשלוף סתם מספר. אם זה חשוב אני אבדוק ואתן לך מספר מדויק.

מתב זכתה בזכיונות הבאים; בבת-ים ובחולון התחלנו לפני כשלוש שנים ומשדרים

שם. בחיפה התחלנו לשדר ואנחנו באמצע העבודה. בנתניה ובחדרה עוד לא התחלנו לשדר

ואנחנו נתחיל בדצמבר. לעומת זאת, חשוב מאד לדעת שמטולה מרושתת וקולטת טלוויזיה

בכבלים כבר לפני שנתיים. קרית שמונה כולה מרושתת וקולטת טלוויזיה בכבלים כבר

לפני שנתיים. צפת כולה מרושתת וקולטת טלוויזיה בכבלים כבר לפני שנה. אפילו

חצור הגלילית כולה מרושתת ובעוד שלושה שבועות ניכנס לראש-פינה.

אנחנו פועלים יותר מהר מלוח הזמנים שאליו התחייבנו למשרד התקשורת. בטבריה

אנחנו נתחיל לשדר באוקטובר, כאשר חשוב לציין שהאישור לתחילת רישות טבריה התקבל

רק לפני שלושה חודשים ממשרד התקשורת.



לגבי פירטים, כבוד השר אמר לגבי נתניה שיש שם 20 אלף בתי אב ששילמו. אבל

אני רוצה לציין ש-20 אלף בתי אב שילמו לגורם שהוא פירטי, שהוא לא היה חוקי,

שכל העבודה שלו היתה לפי שום תקן של משרד התקשורת. אולי אתם לא יודעים, בחורף

האחרון נשרפו מאות טלוויזיות בנתניה, משום שהחוטים שלו עוברים באוויר בין

עמודי חשמל, ללא שום בטיחות והאיש הזה עובד באופן בלתי חוקי. אתה לא יכול

נחכה עד שתבוא הטלוויזיה בכבלים, כי אם למשל לרשת עיר כמו נתניה לוקח

שנה, נחכה עד שנגמור לרשת את נתניה ואז ננתק אותם?

עוד דוגמא. בואו נסתכל מה קורה בחיפה. בחיפה, האיש משדר באוויר. הוא כמעט

לא גובה כסף, הוא גובה 8 שקלים מהאנשים. למה? משום שהוא משדר פרסומות. הוא לא

צריך אישור מהוועדה הנכבדה הזאת כדי לשדר פרסומות. הוא משדר סרטים כחולים. הוא

גונב את הערוצים שלנו.

גם אתה משדר סרטים כחולים. י

יש הבדל בין קלטת פורנו שלוקח אדם כזה ומכניס לוידאו-טייפ בקריות או

בחיפה לבין רשת לאומית שמשדרת.

הנושא של הפירטים למעשה יכול לפגוע בנושא של הכבלים בצורה מאד משמעותית,

גם מבחינה בטחונית מפני שהתדרים תפוסים וגם מבחינה זו שאם אני הולך לעיר כמו

חיפה ומשקיע 60 מליון דולר כדי לרשת אותה ויש גורם שמשדר באוויר, המשמעות היא

הפסד טוטלי בחיפה ואין שום סיכוי שאנשים יתחברו ברכיבים האלה ובצורה הזאת. לכן

אני חושב, שהנושא של הפירטים הוא פשוט בנפשנו.

ח' שפר;

קודם כל הבעלים של החברה מתחלקים בין חברה ישראלית, החברה לישראל שהצטרפה

לפני שנה ובעלים מארצות-הברית שלאחד מהם יש חברה לטלוויזיה בכבלים באינדיאנה,

חלקם בדרך של בני המשפחות שלהם שיושבים בארץ.

אזורי הזכיון הם באר-שבע, רחובות ומישור עכו-נהריה. מבחינת הפריסה, החברה

השלימה בימים האחרונים את הרישות של כל באר-שבע. מזה חודשיים אנחנו עובדים

בדימונה. נשלים את הרישית של דימונה וערד עוד השנה. יש לנו באזור באר-שבע כרגע

כ-20 אלף מנויים. את רהובות השלמנו את כולה עם כרגע כ-11 אלף מנויים, כולל

ישובים קטנים מסביב כמו כפר-גבירול, גליה. בימים אלה התחלנו לשדר בנס-ציונה

ונשלים את הרישות של נס ציונה ויבנה גם כן עד סוף השנה, עד סוף אוקטובר-

נובמבר. התחלנו לפני שבועיים לשדר בעכו, ועד סוף השנה נשלים את הרישות של עכו

ונהריה. ובזה נעמוד בערך על רישות של80% מאזורי הזכיון של החברה.

חיברנו בינתיים גם שלושה קיבוצים; אפק, כפר מסריק, קבוצת שילר, יש עוד

כמה ישובים קטנים שהם בדרך, אנחנו נגיע אליהם בתום השנה.

די תיכון;

מכל חדר אתם גובים את הדמים החודשיים?



חי שפר;

אנחנו גובים ממנוי 68 שקלים באזור המרכז ו-67 שקלים באזור באר-שבע.

ובקיבוצים יש לנו הסדר אהר, הסדר פרטי. זה מותנה בהשקעות של רשת.

די תיכון;

אפשר לקבל פרטים על ההסדר הפרטי בקיבוצים?

ח' שפר;

אני לא רואה שום מניעה.

די תיכון;

בוודאי יש הנחה גדולה לגודל.

חי שפר;

לא. יש הנחה גדולה להסדר מסוים. הקיבוצים בדרך כלל הקימו את הרשת בעצמם

וההשקעות היו על חשבונם. הם משלמים במרוכז. הם עושים תחזוקה בעצמם, ולכן עם כל

קיבוץ יש הסדר אחר.

די תיכון;

מה דעתך להעביר לנו את העתק ההתקשרות עם כפר מסריק או אפק כדי שנשכיל?

בכל זאת אזרחי מדינת ישראל שווים.

חי שפר;

אני חושב שאין בעיה ואני אשתדל להעביר.

הבעלים האמריקאים שלנו מתקשים להבין את אזלת היד של הטיפול בפירט. אני לא

מבין למה משרד התקשורת או המשטרה מרחיקה לאילת. יש לנו ברחובות אנטנה שגבוהה

מזו של המשטרה והיא משדרת בערוץ חירום של חיל האוויר, היא משתמשת בתשתית של

הבזק וחברת החשמל וגובה כמובן חצי מהמחיר שלנו, הם יכולים להרשות לעצמם. אני

לא מדבר על ענין של תשלום מסים ודברים אחרים. פה התחרות היא פשוט לא הוגנת.

ע' לסקר;

אנחנו חברה בבעלות של שלושה בעלי מניות, שניים מהארץ ואחד מחוייל. החברות

מהארץ הן "טלרד", שזה יצרן התקשורת, מרכזיות לטלפונים, הגדול במדינה. הקבוצה

השניה היא קבוצת מוניטין שבבעלותה עתון ייגלובסיי ואלמנטים מתעשיית הדפוס. השותף

החיצוני הוא חברה שוויצרית, חברה שמפעילה היום כ-700 אלף מנויים באזורים

הגרמניים של שווייץ, לא ציוניים, לא יהודים, לא היו בארץ, פשוט באו פה בשביל

להשקיע כסף ואני מקווה שהם רואים בזה ברכה.

אזורי הזכיון שלנו במרכז - ראשון-לציון, רמלה ולוד. כולן מרושתות. סך הכל

30 אלף מנויים. בצפון - אזור כרמיאל, מעלות והקריות. התחלנו לשדר לאזור הקריות

לפני כשבועיים. אנחנו כרגע מבצעים באזור הקריות וכרמיאל. עד מרץ 1993, כל

הקריות, כרמיאל ומעלות תהיינה מחוברות. אנחנו נמצאים כרגע במגעים עם המיגזר

הערבי שהוא די גדול באזור שלנו, ישובים כמו שפרעם, עלבון וכדומה, לגבי מציאת

איזושהי נוסחה או פתרון לרישות גם במיגזר הערבי.



ברשותכם, היבט שעדין לא טופל בו וזה נושא ההפקות העצמיות. בחברה שלנו,

מיום השידורים הראשון לקחנו על עצמנו הפקות די גדולות מבחינת ההיקף, אפילו

מעבר למה שמתחייב בזכיון. אנחנו מפיקים באולפן שלנו במרכז עשר שעות בשבוע של

הפקות עצמיות. זה יותר ממה שהטלוויזיה הישראלית עושה. כל ערב אנחנו נותנים

מהדורת חדשות מקומית, אלה יכולים להיות נושאים בסדר גודל של רצח היהודי שהיה

בצומת ראשון לציון מצד אחד, ומצד שני ילד שנתקע בסורגים ומכבי האש באים להציל

אותו. זאת אומרת, אנחנו נותנים ממש טלוויזיה מקומית, אם זה חדשות, אם זה ספורט

מקומי. אנחנו מעבירים לדוגמא את כל משחקי הכדורסל של מכבי ראשון לציון בשידור

ישיר באופן קבוע, גם משחקים בארץ וגם נגד קבוצות חוץ, תכניות אירוח וכדומה.

היה לי חשוב להדגיש את האספקט הזה מפני שהוא לא עלה פה לדיון.

די תיכון;

אני הייתי מן הלוחמים הגדולים לכניסתה של הטלוויזיה בכבלים. אני חושב שזו

מהפכה ענקית. כאן בארץ עדין לא מבינים, הערוץ הראשון ילך וימות וגם הערוץ השני

שנולד במזל טוב כנראה נולד מאוחר. הטלוויזיה בכבלים זו הרשת שכנראה תצבור את

העוצמה הענקית. מדובר כאן ב-35 תחנות שמשדרות מדי דקה. מי יכול להתחרות

כשהטלוויזיה מכל העולם נופלת בזמן אמיתי מן השמים מדי רגע.

אבל יש כמה בעיות. הענין הראשון קשור בטכניקה. רבותי, חדות התמונות למטה

מכל ביקורת.

י י לפיד; י

את זה לא שמעתי. איפה אתה רואה את זה?

די תיכון;

בערוצי זהב. אני מזמין אותך הערב לבוא אלי ותיווכח לדעת מה איכות התמונות

שיורדת לעם ישראל. אני לא מבין גם את ההבדלים בקול, פעם זה גבוה פעם זה נמוך.

יש תחנות שהקליטה בהן היא גבוהה מאד, יש תחנות שהקליטה בהן היא נמוכה מאד, וזה

משגע את כולם, כשאתה רץ עם הכפתור.

לגבי פירטים, תראו מה הבעיה בפירטים. אנחנו חוקקנו את החוק הזה לפני 7-8

שנים. עד שהעסק הזה קרם עור וגידים זה לקח שנים, בינתיים קמו הפירטים ובצדק.

היה ואקום אליו נשאבו הפירטים, בחלקם אלמנטים שליליים ביותר. אם אתה יכול

ולומר שזה נוצל בצורה כזאת או אחרת, אני יכול רק להסכים. אבל שתבינו שהפיגור

כאן בהתקנת הרשתות לקח שנים רבות, אז ממילא הגיעו פירטים.

מה הבעיה? אם אתה בא ואומר לנו: אני, במשך שנה, באמצעות כל החברות האלה,

מרשת את כל מדינת ישראל, וכל אדם שיפנה אלי יחובר וישלם דמי מנוי, אז אני אומר

לך; במצב כזה כל הפירטים יעברו מן העולם. אף פירט לא יכול להתחרות במה שאתה

מציע, עם הסרטים הכחולים. יש לכם כנראה בעיות של הון עצמי ולכן העסק שלכם

מתעכב ולוקח יותר מדי שנים עד שכל מדינת ישראל תרושת. אני הייתי קורא לי ושב-

ראש להמליץ שאתם תפעלו ביתר שאת. זה לוקח יותר מדי זמן, ובכל מקום שואלים

מתי נחובר לרשת. נכון שלהתקין רשת זה עולה הרבה כסף, אתה משקיע בשלב

ההתחלתי, ולכן שאלתי כמה כל אחד מן הבעלים השקיע בהון העצמי, לא במימון של

הבנקים. לכן פירטים ממילא ימותו, הבעיה הזאת תיעלם, אם אתה תחבר את כל עם

ישראל. במדינה הזאת יגיעו לשיא של מנויים בטלוויזיה בכבלים. אם בכל מקום זה

60%- 50%, כאן יגיעו ל-80%מיד בשנה השניה. אני לא מכיר בסביבה שלי דייר אחד

שלא התחבר.



לבעיית התשלום החודשי - אנחנו חושבים שהסכום גבוה וזה מבטיח לכם תשואה

גבוהה. אנחנו בכל זאת רוצים שתסבירו לנו איך אתם מגיעים לדמי מנוי חודשי בגובה

70 שקל ולמה לוקהים דמי התקנה בפעם הראשונה גם כן בגובה 70 שקל.

לגבי פרסומת - אנחנו בעד. צריך להבין שהיום אפשר להתקשר עם סי.אן.אן.

ולפרסם באמצעות סי.אן.אן מודעות פרסומת או סרטי פרסומת שיראו אותם בישראל.

אמנם מר אהלי בשעתו רצה לחסום אותי ואמר שפרסומת זרה מחוץ לארץ לא תוכל

להיעשות בארץ ותתפלא, במדינה הזאת העבירו חוק שאסור לי לפנות לבי.בי.סי או

ל"סקיי-ניוז" ולפרסם סרט פרסומת שיראו אותו בישראל, כך הוא חשב. אני אמרתי לו

אז שזה חלם. צריך לפתוח את העסק הזה לפרסומת ומהר. מי שיעכב את הענין הזה,

יאחר גם כאן את הרכבת.

לכן אני בא ואומר, אדוני השר ואדוני היושב-ראש, אגרת רשות השידור מתה. לא

יכול להיות שאנחנו נשלם אגרה לערוץ אחד, בעוד שאנחנו משלמים לטלוויזיה בכבלים

דמי שימוש, וזה לא מתקשר, כל אהד משלם לערוץ שלו. הדברים האלה לא עומדים יותר

בפני מבחן המציאות. צריך לבטל את האגרה גם בערוץ הראשון, לתת להם אפשרות לפרסם

פרסומות ולשחרר את עם ישראל מכל הענין הזה. אם יאפשרו לכם לפרסם פרסומות, גם

דמי השימוש החודשיים יורדו עד למינימום.

לשאלת הקיבוצים - זו מדינה חופשית. לא ניתן להפלות. כל קיבוץ ישלם בדיוק

כמו כל מנוי, ואני לא; מקבל את ההנחה הזאת שהם התקינו את הרשת. יש שכונות

שהתקינו את הרשת, למשל במכבים. אנחנו רוצים הסדר שווה לכל בן-אדם ושלא תסבסדו

שכבה אחת על חשבון השניה.

ש' אביטל;

זה ענין מסהרי ביניהם.

אני אומר: כל אזרחי מדינת ישראל שווים. לא יהיה אחד שהוא שווה יותר ולא

יהיה אחר שהוא שווה פחות. דמי מנוי חודשי שווים לכל אחד.

אם אני עושה הסדר עם ישוב כמו מכבים שלפיו הגביה היא מרוכזת וכל הטיפול,

והשירות הטכני ברשת בפנים היא על המועצה, ברור שאני מקזז לו מדמי המנוי.

בענין הקליטה בירושלים, המהנדס של הטלוויזיה בכבלים מבצע עכשיו בדיקה, כי

יש בעיה הנדסית.

האזור הראשון של ערוצי זהב זה רמת-גן ופתח-תקוה שמרושתות כולן. יש שם

פוטנציאל של כ-140 אלף בתי אב. 50% מהם מחוברים היום. האזור כולל כמובן אזורים

פריפריליים כמו יהוד, אור-יהודה, ראש העין לרבות סביון.

האזור השני הוא ירושלים. עבודות התשתית תסתיימנה בתחילת 1993. יש היום 15

אלף מנויים בירושלים. ערוצי זהב סכילה גם את אזור בית שאן שירושת. יש גם

אזורים פריפריליים, קיבוצים. הרישות של האזור הזה תהיה במחצית הראשונה של

1993.

t



הבעלים של ערוצי זהב זו קבוצת עורק שהיא קבוצת האם של דפי זהב. היא

מוחזקת 50% על ידי הברת בל, 30% של ההברה מוחזקים על ידי "ידיעות אהרונות".

ערוצי זהב מנהלת הברה אהרת שזכתה בזכיון בשם תל"ם, טלוויזיה למנויים. ערוצי

זהב מהזיקה בהברה הזאת 70%והיא מנהלת אותה. ההברה הזאת מהזיקה באזורי הזכיון

של דרום השרון, הרצליה, רעננה, כפר-סבא, רמת השרון ואזורים בנגב: קרית גת,

נתיבות, שדרות, אופקים, מצפה רמון ואילת. באזור השרון יש כ-3,000 מנויים. עד

המהצית הראשונה של 1993 האזור כולו ירושת.

בענין דמי ההתקנה, אני בההלט מופתע. מנוי משלם המישית דמי התקנה ממה

שההברה רשאית היתה לקהת בזכיון. הברות הטלוויזיה בכבלים לקהו בהתהלה מאות

שקלים דמי התקנה ובגלל קולו של הלקוח הורידו את דמי ההתקנה להמישית עד שישית

מדמי ההתקנה שההברה יכולה לקהת לפי הזכיון. היתה פה רגישות ללקוה, המהיר הוא

פשוט ברצפה.

היו"ר ג' פת;

מה המהיר היום?

77 שקלים בערך להתקנה עצמה.

אנחנו מדינה לא אירופית היהידה שהתקבלה כחברה באיגוד הכבלים האירופי, אני

מייצג בוועד הפועל שם את מדינת ישראל ואני יודע מה קורה באירופה. ההתפשטות של

הכבלים בארץ פיזית, טכנית היא מהירה מאד. אנחנו בסך הכל שנתיים וחצי בשטח.

בשנתיים וחצי עשינו פה עבודה טכנית, פיזית אדירה. זה לא נכון שההצדקה של

הפירטים היא שהברות הכבלים השהו את ההתקנה.

ברגע שאתה נכנס כל פירט מת.

זו תיאוריה.

אני מתפלא דווקא על נציג היוזמה הפרטית שאומר: כולם במדינה שווים. הרי

התהרות בינינו מתבטאת בזה שנותנים הנהות לגופים שונים, לארגונים שונים,

לקבוצות שונות כמו לקשישים, לנכים.

זה כן, לא בקרטל.

אנחנו לא בקרטל.

ז

בנושא הקצב, אני שוב מופתע. כל חברות הכבלים ללא יוצא מן הכלל, עומדות

הרבה לפני לולו הזמנים שהתחייבו אליו. זה לא קשור להון עצמי. ננסה לחשוב על

האופרציה. קצב ההתקנות של כל אחת מהחברות הוא של 10,000 מנויים כל חודש. יש

כאן גם מימד אופרטיבי כשמנהלים פרוייקט כזה. איזו חברה במדינת ישראל עשתה

אופרציה כזאת והגיעה לכל בית אב.

אני מציע שהחברות יגישו תכנית עם התחברויות ותאריכים בכל הארץ.

היו"ר ג' פת;

את זה נבקש בסוף.

קודם כל, כבוד השר, אני מאחל לך הרבה הצלחה, הצלחה כפולה.

אני אחלק את דברי לשני חלקים. ראשית, אני משבח את חברת "תבל" שמשדרת

באזור שלי שידור חד, שירות מעולה ואני מאחל לה הצלחה בהמשך שירותה.

דבר שני, זו העלות הגבוהה. הטלוויזיה בכבלים נותנת שירות לא לאוכלוסיה

חלשה, לאוכלוסיה מבוססת. ההתקנה ודמי השירות מסתכמים בסכום אדיר למשפחה.

אני מבקש לקדם את ענייני החקיקה כמה שיותר מהר ושיוכלו לשדר פרסומות כדי

להוריד את העלויות. אני מבין שהעלויות עכשיו הן רציניות ואם החברות תקבלנה

אישור לשדר פרסומות, הענין הזה יגיע עד לאפס.

דבר נוסף, מלת הכסף היום בכלכלה זו הפרטה. יסלחו לי חברי, אני לא בקיא,

פעם ראשונה אני שומע הסברים על הטלוויזיה בכבלים. אם אני לא טועה, עומד מולנו

קרטל. יש מנכ"ל משותף, יש מחירים אחידים.

י י לפיד;

לא זה ולא זה.

אי גולדפרב;

לפי דעתי נעשתה פה טעות רצינית מאד שאנחנו חוזרים עליה, כמו חברת החשמל,

ההסתדרות ואחרים. אני רוצה לקבל את החוזים ואת המכרזים כדי ללמוד את הענין.

אני מציע, אם ניתן, לבטל את המונופול, את הקרטל, כי אין פה בעצם תחרות.

שי אביטל;

אני מצטרף לברכות של היושב-ראש את השר.

אני בעצם רוצה להציג בעיה אחת עקרונית והיא בעית הפריפריה. מה אתם

מתכוונים לעשות כדי שהטלוויזיה בכבלים תגיע לכל הישובים הקטנים, הקיבוצים,

המושבים וכוי. מדובר באוכלוסיה לא קטנה.



מה שאתם בעצם מבקשים מחברי הוועדה זה לעזור לכם בנושא הפירטים ובנושא

הפרסום, אלה שני הנושאים העיקריים שהייתם רוצים סיוע בהם.

בנושא הפרסומת, אדוני השר, אם אתה כבר אהרי לימוד הענין ואתה מסוגל לתת

לוח זמנים כפי שמופיע במסמך הזה, יש אופציה להיכנס לפרסומת. נדמה לי שנושא

תפרסומת יביא בסופו של דבר גם הקלה על ציבור הצרכנים. אני לא רוצה לומר

שהאיכות תעלה, אבל בוודאי המחיר אמור לרדת באיזושהי צורה.

עקרונית אני מקבל את מה שאמר הבר-הכנסת דן תיכון בנושא הפירטים. ברגע

שהטלוויזיה בכבלים תהיה בשטח, אני מאמין שהם ייצאו.

אני מציע לשר, עד שלא תתקבל תשובה איך בדעת החברות השונות להגיע לכל

תפריפריה, כל הנושא של הפרסומת, ייקבע לו לוח זמנים שיילך במקביל. כי אם

מדברים פה על ערים בעצם וסדרי גודל של שנה ושנה וחצי, אז אני מעריך שלהגיע ל-

119 מושבים וקיבוצים רק בנגב זה יקח בוודאי ארבע שנים.

הייתי מעוניין לשמוע התייחסות מיוסף לפיד לגבי העמדה שחבר הכנסת דן תיכון

הביע פה שלפיה התרת הפרסום תוזיל את עלות המנוי. האם זה נכון ואם זה אפשרי.

י י לפיד;

אנחנו מאד מפחדים מהצהרות שהן כאילו התחייבויות להורדת המחירים. התשובה

אנחנו הוכחנו בכך שהורדנו את המחירים ב-20% מתחת למה שמותר לנו

שהמאבק שלנו הוא על צופים. אם הפרסומת תאפשר לנו להוריד מחירים ועל ידי כך

נוכל להרחיב את הרשת, אנחנו נצא מורווחים גם מדמי הפרסומת וגם מהגדלת מספר

הצופים. כל הסקרים שלנו מראים שזאת בעיה. אתה מגיע לשכבה סוציואקונומית

מסויימת שאיתה זה מתחיל להיות בעיה. לכן אני מאמין שהפרסומת ונאפשר לנו להוריד

מחירים, אבל אני לא יכול להגיד את זה פה בצורה שמחייבת חברות ושמחייבת תעשיה,

כי אנחנו לא קרטל ולא מונופול, והם לא מחוייבים לנהוג על פי איזושהי הנחייה

שלי.

היו"ר ג' פת;

אני רוצה לומר מספר מלים. שתי הנקודות החשובות מתוך שלוש הנקודות שהוועדה

יכולה להתייחס אליהם - הנקודה השלישית זה כבר ענין שהממשלה תצטרך להתייחס אליו

בנפרד - זה נושא הפרסומת ונושא הפירטיות. בעקרון, אסור שבמדינה תהיה תופעה של

פירטיות בכל נושא. הרי לא יתכן שליד קניון מסוים או ליד חנות המשביר המרכזי

שמשלמים מסים ושומרים על תנאים שהעיריה מחייבת אותם, יעמדו שם מחר עשרה דוכנים

וימכרו סחורות בחטף. אני גם לא מקבל את הדעה שחבר-הכנסת דן תיכון הביע, שעצם

כניסת הטלוויזיה בכבלים מרחיקה את הפירטיות. זה לא נכון. אבל אני סומך על שר

התקשורת ושר המשטרה משה שחל,שינהג בצורה הנכונה, וכשיגיע הזמן צריך לפעול כלפי

הפירטים ברשעות, כי הפירטיות זה דבר שלילי וצריך לפתור אותו.

בנושא הפרסומת, אני לא מאמין שאפשר לברוח מזה, לא לאורך זמן. אני לא חושב

שיהיה קל להסביר מדוע אנחנו מעמידים את הפרסומת לרשות המערכת ולא מקבלים

בתמורה את נושא המחיר. בארה"ב לא משלמים שום אגרה, יש פרסומת.

יי לפיד;

משלמים דמי מנוי.



היו"ר ג' פת;

פרוטות.

קריאה;

22 דולר בממוצע בארה"ב.

זו תוצאה של מספר המרושתים. אתם גובים היום בממוצע 70 שקל ויש לכם 300

אלף מנויים. לבוא ולומר לכם, על בסיס של 300 אלף מנויים תורידו את זה ל-40

שקלים, זה לא יהיה הגיוני. אבל ככל שתעלו במספר המרושתים, יש מקום לבדוק את

ענין המחיר. בעקרון, אני חושב שלא ניתן להסתלק מנושא הפרסומת. לכן אתם צריכים

לשבת ולהציע איזושהי הצעה אטרקטיבית בענין הזה. נאמר, שברגע שאתם מגיעים ל-50%

מכלל התכנית שלכם בפריסה, המחיר ירד באחוז מסוים. לאחר שתגיעו לאחוז יותר

גבוה, ל-70% המחיר ירד. אני חושב שזאת יכולה להיות תשובה נכונה, אבל תצטרכו

באיזשהו מקום להציע את זה.

יש לי שאלה. כמה מועסקים היום בכל המערכת?

י י לפיד;

3,000 מועסקים ממש ועוד קרוב ל-2,000 איש בפריפריה של המקצוע.

שר התקשורת מ' שחל;

בנושא הפרסומת, אני מבין את מר לפיד כשהוא אומר; אני לא רוצה להתחייב פה

התחייבות מפורשת בכמה נוזיל את התעריף. זה בוודאי יהיה חלק מהתנאים או

מההסדרים כאשר תהיה החלטה על הפרסומת.

לענין עצמו. אין ספק שדחיית ענין הפרסומת היא בלתי אפשרית. אנחנו חלק

מהעולם ואי-אפשר להגיד שכאן לא תהיה פרסומת. אחרת, מה יהיה בפועל? ימצאו את

הדרך כך שתהיה פרסומת, בין אם זו פרסומת מחוץ לארץ ובין אם זו פרסומת בצורה

אחרת, בפועל זה יהיה.

יש לי בעיה ואמרתי אותה כאן בגילוי לב. אני רוצה להעמיד את הערוץ השני,

אחרי כל הדחיות, על הרגליים, ויש בעיה עם בעלי זכיונות שחלקם יושבים כאן בצורה

זו או אחרת. הם חוששים מבחינתם, בדיוק מאותו חשש שאמר אותו חבר-הכנסת דן

תיכון, שהכבלים התחילו לפני הערוץ המסחרי.

אני מקיים דיונים אינטנסיביים. הכוונה היא להגיע להפעלת הערוץ השני

בפברואר שנה הבאה. אני חושב שבמסגרת ההסדר הכולל נגיע גם להסדר בנושא הזה.

האמת היא שעל פי המלצת מועצת הטלוויזיה בכבלים, היא אמרה להתיר פרסומת רק כאשר

ישלימו את הפריפריה. עכשיו מגיעה כאן בעית הפריפריה. אני חושב שהשאלות שהעלה

חבר-הכנסת אביטל הן במקומן. אני אבדוק את שאלת המושבים. אני לא בטוח אם

הפריפריה מתייחסת גם לנושא הזה או לא.

א' דורון;

לא מתייחסת.

t



שר התקשורת מ' שחל;

בצדק אומר חבר הכנסת אביטל, אני אזרח במדינת ישראל, זה שאני מושבניק לא

מגיע להעניש אותי. אני חייב לתת לו פתרון. תוך חודש ימים אנסה לתת מענה לנושא

הזה. חלק מהפתרונות שיש במחשבתי מחייב איזשהו דבר שניתן לבצע אותו, דווקא

בניגוד לדעתו של חבר הכנסת דן תיכון. יכול להיות שאפשר יהיה להגיע לזירוז

ההליך והכללת המושב אם ניתן לו אפשרות שהוא יהיה בפעולה מרוכזת ולאו דווקא

פרטנית, בדיוק כמו התופעה שיש בקיבוצים. אני לא הייתי מתערב, לא מפני שאלה

קיבוצים אלא בצדק, תנו למערכת היחסים להתנהל בין מוכר מרצון לקונה מרצון,

במגבלות שקבענו אותן. למה לי להתערב בזה, אני יותר חכם, אני מבין יותר. הם

מנהלים את העסק, תנו להם. אם בעלי הזכיון רוצים ומוכנים לתת הנחות לסוגי

אוכלוסיה מסויימת, הם יתנו הנחות. זה שיקול שלהם, זה שיקול מסחרי.

היו"ר ג' פת;

לגבי בתי-מלון, זה צרכן אחד?

י' דואר;

ההסדר הוא עם כל בית מלון בנפרד. זח משא ומתן מסחרי.

אני בוודאי אבוא אתכם בדברים בקשר למה שנקרא פריפריה שבפריפריה ונגיע

לאיזשהו פתרון, כי השאלה היא במקומה.

בענין התעריפים, עצם המלה זכיון אומר מונופול אזורי. על מה בכלל יתחרו

האנשים? אי-אפשר היה להגיע להקמת טלוויזיה בכבלים אם אתה לא נותן לבעל הזכיון

אזור. אחרת הוא לא היה משקיע. היתה ברירה למדינה להגיד; אני משקיעה בתשתית.

איזה סדר עדיפויות יכול להצדיק אותו סכום של 450מליון דולר שנשקיע בתחום הזה.

אני חושב שנכון יותר לעשות את זה כך ולא בדרך אחרת. לכן, אין ברירה אלא להתחבר

לבעל הזכיון שנמצא אצלך. הוא נותן לך שירות. אם הוא לא נותן לך שירות טוב, יש

מועצה, פנה אליה והיא תטפל בפניה שלך. זה ההסדר הנכון והתקין.

יי לפיד;

בכל העולם.

שר התקשורת מ' שחל;

אין ברירה אחרת, אלה השקעות מסיביות.

בנושא הפירטים, לא יעלה על הדעת שתהיה פעולה בלתי חוקית והממשלה תסגור

עיניים. לכן אני בא כאן ומודיע בצורה ברורה וחד-משמעית, אני אתן הנחיות, ונתתי

כבר הוראות למשטרה למנוע פעולה בלתי חוקית על ידי שידורים ללא היתר בכל מקום.

נעשתה פעולה בנתניה, נעשתה פעולה באזור הקריות, תיעשה פעולה גם במקומות אחרים.

אני אומר את זה לאוכלוסיה כדי להזהיר שלא יתפתו לשלם כספים לאנשים שאין להם

היתר או רשיון לעשות זאת. אנחנו נילחם בתופעה, אם על ידי הניתוק, ובמקרים שבהם

החיבור איננו בכבלים אלא נעשה דרך צלחות, יש לנו כל הסמכויות בחוק כדי לפעול

ולמנוע שידורים, כי אחרת כל אחד יכול להקים לו משדר ולשדר. זה לא יכול להיעשות

אלא בהרשאה. הפעולה קיבלה עכשיו תאוצה מפני שיש כבר פריסה של הטלוויזיה בכבלים

במירב החלקים בישראל.

הנושא הבינלאומי שהועלה כאן, אנחנו נטפל בסוגיה הזאת, נתייחס אליה תוך



פרק זמן קצר. הבעיה דורשת אולי פתרון אחר. אולי מישראל תצא תורה או תהיה

איזושהי יוזמה בינלאומית בענין הזה. נגבש הצעה ואביא אותה לחקיקה אס יהיה

צורך. יש דרישה לתקן סעיף בחוק הקיים שהוא סעיף מכביד על בעלי הזכיון. תגובש

המלצה יחד עם משרד המשפטים תוך זמן קצר ביותר.

בסך הכל נדמה לי שהעלאת הנושא הזה היתה במקומה, אדוני היושב-ראש. רק הגיע

הזמן שהכנסת תחליט איזו ועדה דנה באיזה נושא. למשל, אני לא יודע למה ועדת

החינוך דנה בענין הערוץ השני. אני מעמיד את זה עכשיו כאתגר בפני יושב-ראש ועדת

הכלכלה.

היו"ר ג' פת;

מכיוון שהנושא הוא מאד כלכלי וההבנה תהיה הרבה יותר לנושא מתוך ראיית

האלמנטים הכלכליים, בהחלט נדאג לזה.

אני רק רוצה להוסיף מלה אחת. אנחנו ניתן את מלוא הגיבוי לשר המשטרה לטפל

בנושא של הפירטים. אני מבקש אתכם לזרז ככל האפשר את קצב הפריסה. אתם עושים

עבודה טובה, תמשיכו בעבודה הטובה הזאת. כשיש ואקום נכנס הפירט. לא יהיה ואקום

לא יכנס הפירט. קשה מאד להוציא את הפירטים, אבל יותר קל לא לתת להם להיכנס,

והפריסה יכולה למנוע מהם את הכניסה.

רבותי, אני מודה לכם מאד. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15