ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 12/03/1996

גורל תרומות דם של עולי אתיופיה, סדרי קליטתה של תעדה האתיופית והפגנתם מול משרדי הממשלה; מתן אזרחות לקטינים שהגיעו לארץ עפ"י חוק הכנסת ואשר הוריתם עלו עפ"י חוק השבות; תנאי קליטה מועדפים לעולים מאזורי מתיחות ומלחמה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 221

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי. כ"א באדר התשנ"ו (12 במרץ 1996). שעת 10:15
נכחו
חברי הוועדה: ע' זיסמן - היו"ר

י ' בא-גד

אי גור

ב' טמקין (מ"מ)
מנהלת הוועדה
ו' מאור

רשמה: אי שלהבת
סדר היום
ו. מתן אזרחות לקטינים שהגיעו לארץ על-פי חוק הכניסה ואשר הוריהם

עלו על-פי חוק השבות (של חה"כ בי טמקין).

2. תנאי קליטה מועדפים לעולים מאזורי מתיחות ומלחמה (של ח"כ אי גור}

3. גורל תרומות דם של עולי אתיופיה, סדרי קליטתה של העדה האתיופית

והפגנתם מול משרד ראש הממשלה (הצעות לסדר היום של חה"כ: יורם לס,

חנן פורת, דוד מנע, רפאל איתן, תמר גוזינסקי, אריה גמליאל, אברהם

ורדיגר, אסתר סלמוביץ, שאול גוטמן ובנימין טמקין).



מתן אזרחות לקטינים שהגיעו לארץ עפ"י חוק הכניסת ואשר הוריתם עלו עפ"י חוק השבות
ו' מאור
"מליאת הכנסת העבירה לוועדת העליה והקליטה ביום כ"ז בכסלו התשנ"ו -

20.12.95 הצעה לסדר יום של חבר כנסת בני טמקין בנושא מתן אזרחות לקטינים

שהגיעו לארץ על-פי חוק הכניסה ואשר הוריהם עלו על-פי חוק השבות.

במקור הוגשה ההצעה לסדר היום הזו כ"הצעת חוק האזרחות" (תיקון - אזרחות

של קטינים), התשנ"ה-1995. במהלך הדיון במליאה החליט חבר הכנסת בני טמקין

להפוך אותה להצעה לסדר.

הוועדה קיימה שתי ישיבות בנושא, במהלכן השתתפו נציגי המשרד לקליטת עליה,

משרד הפנים, הסוכנות היהודית, הפורום הציוני, המועצה הציבורית למען יהודי

ברית-המועצות, מרכז לפלורליזם יהודי, מועצת ארגוני עולים ועולים חדשים.

הוועדה למדה לדעת כי מי שעלה מחוק חשבות, בהיותו נכד של יהודי, והוא

אינו יהודי, הופך לאזרח המדינה בהתאם. ילדיו, עולים על-פי חוק הכניסה

וזוכים במעמד של תושבי קבע עד להגיעם לגיל 18 בו הם זכאים להגיש בקשה

לאזרחות. קטינים אלה אינם זכאים לקבל דרכון ישראלי וכאשר חם רוצים לצאת את

הארץ הם מופנים על-ידי משרד הפנים לקונסוליות הזרות בארץ, של ארץ מוצאם, על

מנת לקבל תעודות מעבר. לעיתים משרד הפנים מנפיק אף הוא תעודות אלה.

בהצעתו לסדר יום טוען חבר חכנסת בני טמקין לאבסורד שנוצר עקב המצב
הקיים
במשפחה אחת, בה ההורים הם אזרחי המדינה, ילדיהם הקטינים הם במעמד

נחות יותר. חבר הכנסת בני טמקין טוען שאין בכוונתו לשנות את חוק השבות אלא

להביא לתיקון בחוק האזרחות, שהוא חוק של מדינה מתוקנת שיש בה אזרחים לאו

דווקא יהודים או לא יהודים. אזרחות ישראלית בסעיף ו לחוק האזרחות היא: בין

אם זה מכוח שבות, בין אם זה מכוח ישיבה בישראל, מכוח לידה, מכוח לידה

וישיבה בישראל, מכוח ההתאזרחות או מכוח הענקה.

נציגי משרד הפנים התנגדו להצעה כיוון שלדעתם היא מתקנת באופן מהותי את

חוק השבות, שהרי היא מעניקה אזרחות גם לדור רביעי.

נציגי המשרד לקליטת עליה מסרו בוועדה כי מתוך 710,000 עולים שהגיעו משנת

1989, 1,175 הם קטינים שהגיעו עם הוריהם לפי חוק הכניסה והם במעמד של תושבי

קבע.

בישיבתם מיום 22.1.1996 קבעו חברי הוועדה כי הם תומכים עניינית ועקרונית

ברוח ובמהות של ההצעה לסדר. הוועדה תבעה שאזרחות ישראלית של אדם תקנה גם

אזרחות ישראלית לילדו הקטין הנמצא עימו ובלבד שההורה רשאי להחזיק בו.

הוועדה קראה לשר הפנים לשקול מחדש את עמדתו.

בעקבות הפניה הודיע השר לוועדה כי החליט על מתן הנחיות חדשות לאנשי
משרדו לטיפול בנושא
1. לעניין מתן האזרחות לקטין תושב קבע:

יושווה מצבו של קטין לזה של בוגר. על כן, הקטין יחכה 3 שנים בלבד

מיום שהיה לתושב קבע עד לקבלת מעמד של אזרח המדינה.

2. לבעיות שהתעוררו בענין תעודות המעבר:

כאמור יזכה הקטין תושב הקבע לאזרחות ישראל 3 שנים מיום עלייתו

ובהתאם, גם לדרכון ישראלי. עד אז, ינפיק משרד הפנים את תעודת המעבר,



במידה ויתבקש, מבלי להפנות אותו כלל לקונסוליות זרות.

במקרים חריגים יפנו הוריו של הקטין למחלקה לאזרחות במירשם האוכלוסין

במשרד הפנים.

הוועדה מברכת את שר הפנים על נכונותו ללכת לקראת דרישות הוועדה ועל

ההקלות שהנהיג באמצעות ההנחיות החדשות שנתן."
בי טמקין
משרד הפנים לא קיבל את עמדתי והחליט לא לשנות את המהות ולא לשנות את חוק

השבות - על אף שאני הייתי מאוד רוצה שחוק השבות ישונה. בחוק נקבע שבוגר

ייקבל את האזרחות אחרי 3 שנים אולם בחוק לא חשבו מה קורה עם ילדים. אנחנו

רוצים להשוות את מצבם של ילדים כאלה למצב של בוגרים, שנמצאים בדיוק באותו

מעמד, ועכשיו במקום לחכות עד גיל 18, כמו שהיו צריכים לחכות עד עכשיו,

יצטרכו לחכות 3 שנים. השינוי פה הוא לא מהותי, הוא לא נוגע לשאלת יהדותם

אלא רק לעניין האזרחות. לא משנים פה את חוק השבות או את חוק האזרחות ולא

משנים שום דבר. פה רק הלכו לקראת הילדים האלה, שהוריהם אזרחים - הם יכולים

לנסוע לחוץ לארץ, יש להם דרכון והכל - והילדים צריכים לחכות עד גיל 18 -

בניגוד לבוגרים שתוך 3 שנים מקבלים אזרחות. משרד הפנים לא הסבים לקבל את

הצעת החוק שלי, בטענה - לא מוצדקת - שזה יישנה את חוק השבות, אך נאות ללכת

פה להקלה הומניטרית על הילדים האלה, על מנת שלא יצטרכו לחכות עד גיל 18 כדי

לקבל דרכון.
י י בא-גד
גברת מאור, אמרת ש"בישיבתה מיום 22.1.96 קבעו חברי הוועדה". מי היו אז

חברי הוועדה? האם היה מישהו מהדתיים? אני לא למדתי את זה. היום אני צריך

להצביע ואני רוצה לדעת האם אני לא נכנס למילכוד.
היו"ר עי זיסמן
אתה לא נכנס למילכוד.
ב י טמקין
אם אתה חושש, אתה יכול להימנע, אבל לא כדאי שתעצור את השינוי בתקנה

הזאת, שפשוט מקלה על הילדים האלה. פה מדובר על הנחיות, זה לא משנה שום חוק

ושום מהות. זה תיאור עובדה, שהיתה הצבעה אז וזה מה שהתקבל.
היו"ר עי זיסמן
זה מאושר.
אי גור
אני נתקלתי במקרה של יהודי שהיה נשוי לאשה לא יהודיה והם עלו לישראל.

לאשה הלא-יהודיה היו ילדים מנישואין קודמים, שאחד מהם עלה יחד עם הזוג,

מכוח יהדותו של הבעל. שנתיים לאחר שעלו לארץ נפטר הבעל ממחלה ממארת. האשה

והילד שעלה איתה קיבלו אזרחות ישראלית. לאשה הזאת יש עוד ילד שחי בחוץ-לארץ

שלא עלה יחד איתה ולא נותנים לו לעלות. גם על זה צריך לתת את הדעת.
בי טמקין
משרד הפנים אומר - וגם החוק שלי אמר כך - שמדובר רק על מי שנמצא עם

ההורה בארץ ושההורה רשאי להחזיק בו. פה זה מתייחס לאותם אלף ומשהו המקרים

של קטינים שנכנסים בייחד עם הוריהם ונמצאים במצב שהם לא אזרחי המדינה עד

הגיעם לגיל 18.



תנאי קליטה מועדפים לעולים מאזורי מתיחות ומלחמת
ו' מאור
"מליאת והכנסת העבירה לדיון בוועדת העלית והקליטה, ביום 8.12.93, הצעה

לסדר היום של חבר הכנסת אפרים גור בנושא: תנאי קליטה מועדפים לעולים מאזורי

מתיחות ומלחמה (מסי 2699). הוועדה קיימה 2 ישיבות בנושא, במהלכן שמעה את

נציגי המשרד לקליטת עליה, הסוכנות היהודית, משרד העבודה והרווחה, שירות

התעסוקה, המוסד לביטוח לאומי, הפורום הציוני, המועצה הציבורית למען יהודי

ברית המועצות לשעבר, המרכז לפלורליזם יהודי וארגון שתי"ל.

לדעת חבר הכנסת אפרים גור, מצב המלחמה בחלק מהרפובליקות והשפל הכלכלי

במדינות חבר העמים, הביאו להתגברות האנטישמיות ולסיכון בטחונם האישי של

היהודים שם, לדעת חבר הכנסת גור, על הממשלה להכיר ביהודים אלה כפליטים

וליצור עבורם תנאי קליטה מועדפים, היות ומרביתם נסו מארצות מוצאם בחוסר כל

ולא הצליחו לממש את רכושם הפרטי. לדעת חבר הכנסת גור, על הממשלה לתבוע את

מימוש רכושם של העולים במסגרת הסכמים בינלאומיים.

לוועדה נמסר על-ידי נציגי המשרד לקליטת עליה, כי החל מ-1.1.95 הוחל נוהל

חדש, על-פי ו זכאים עולים המגיעים מאזורי הלוחמה לתוספת של כ-16% בסל הקליטה

ולזכות מגורים במרכזי הקליטה במקביל.

הוועדה הביעה את הערכתה לפעילות המבורכת של שליחי הסוכנות היהודית

ושליחי לשכת הקשר העושים עבודתם באזורי הלוחמה במדינות חבר העמים, ולעיתים

תוך נטילת סיכון עצמי.
להלן מסקנות הוועדה
1. הוועדה קובעת שיש לעשות אבחנה מדוייקת בין עולים המגיעים מארצות

המצוקה לאלו המגיעים מאזורי לחימה.

2. הוועדה קובעת שבשל העובדה שהעולים מאזורי לוחמה אינם מסוגלים לתכנן

מראש את עלייתם ולממש את רכושם שם, יש להגדיל את הסיוע לו הם זכאים בתחום

הסיוע בשכר דירה וגם בגובה המשכנתאות לרכישת דירה.

3. הוועדה קובעת שעולים מאיזורי הלוחמה יהיו זכאים לדיור ציבורי בשל

מצבם המי וחד.

4. הוועדה קובעת שעל הממשלה לפעול למען מי שכבר עלה ולא מימש רכושו בארץ

מוצאו, על-מנת לפצות אותו על האובדן.

הוועדה מניחה מסקנותיה על שולחן הכנסת ומבקשת מראש הממשלה, השר לקליטת

עליה, שר הבינוי והשיכון והנהלת הסוכנות היהודית, לדווח לה תוך שלושה

חודשים על ההתקדמות בביצוען."
היו"ר עי זיסמן
אני קראתי את המסקנות ואני בעד.
יי בא-גד
גם אני תומך בזה.
היו"ר עי זיסמן
זה אושר פה אחד.
אי גור
לפני מספר שנים היתה רעידת אדמה מחרידה בגרוזיה ולמעלה מ-300,000 בתי-אב

נותרו ללא קורת-גג. בין ההרוגים והפצועים היו גם יהודים. אני פניתי לשר

השיכון לשעבר, השר שרון, לפני שי יצאתי לשם עם סיוע הומניטרי במטוס חיל

האוויר מלא תרופות וציוד רפואי, בבקשה לייפות את כוחי לומר ליהודים

באיזורים שנפגעו שבמידה והם יעלו לישראל, בבואם הם ייזכו בדירות ציבוריות

ממשלתיות סוציאליות. השר שרון קיבל את עמדתי וגם משרד הקליטה, במסגרת קבינט

העליה והקליטה, אימץ את ההחלטה של שר השיכון. זה היה נכון גם לגבי פליטים

שברחו מאבחזיה במלחמתם מול גרוזיה. בהצעה לסדר היום שלי דיברתי על כך

שמשפחות יהודיות שברחו על נפשם מאיזורי לחימה ועזבו את כל רכושם מאחור יהיו

זכאים בבואם לישראל לדירות ציבוריות ממשלתיות (עמיגור, עמידר וכדומה). אני

מבקש להוסיף את הסעיף הזה. מדברים פה על סיוע מוגדל בשכר דירה ועל הגדלת

משכנתאות ואני מבקש שתוסיפו גם את הנקודה של דירות ציבוריות.

(זה הוסף במסקנה השלישית)



גורל תרומות דם של עולי אתיופיה, סדרי קליטתה של תעדה האתיופית והפגנתם מול

משרדי הממשלה
ו' מאור
"ביום 31.1.96 העבירה מליאת הכנסת לוועדת העליה והקליטה 3 הצעות

לסדר-היום של חברי הכנסת רפאל איתן, אריה גמליאל ודוד מנע בנושא: גורל

תרומות דם של עולי אתיופיה, סדרי קליטתה של העדה האתיופית והפגנתם מול משרד

ראש הממשלה. הוועדה קיימה 3 ישיבות בנושא, במהלכן השתתפו: השר לקליטת עליה

ח"כ יאיר צבן, שר הבריאות ח"כ אפרים סנה, נציגי משרד ראש הממשלה, הסוכנות

היהודית, הג'וינט, בנק הדם, שרותי הדם, ארגון הגג של עולי אתיופיה, איחוד

הארגונים של עולי אתיופיה, ארגון "מכנף דרום לציון", התאוזדות עולי אתיופיה,

האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, הוועד למלחמה באיידס, עמותת "אדרשה",

ארגון שתי"ל ועולים.

לוועדה נמסר כי ההחלטה בדבר השמדת תרומות הדם נתגלתה על-פי דברי שר

הבריאות כהחלטה פנימית לא כתובה, שנתקבלה בבנק הדס בשנת 1991, לאחר "מבצע

שלמה". שר הבריאות מסר כי בנק הדם כפוף למגן דוד אדום, ומהווה גוף עצמאי עם

מועצה ודירקטוריון נפרד. מכאן שהאחריות בפועל היא לא של משרד הבות בלבד

אלא אחריות קולקטיבית של הממשלה כולה, על משרדיה, ועליה מוטל לבדוק את

התופעה לייסודה ולמגרה באופן טוטאלי.

הוועדה שמעה את טענות בני העדה שהם מופלים לרעה בתחומי הדת, התרבות,

החינוך ותחומים סוציו-אקונומיים אחרים. לטענתם במקום ליצור מצב של התאמה

לחברה הישראלית ושילובם בה בכל תחומיה, נוצר מצב של התבדלות, ניכור ותחושת

תיסכול הנובעת מחוסר יכולת הממשלה על גופיה לטפל בנושא באופן אפקטיבי.

לטענתם שיטת הפעולה של המוסדות האחראים לטיפול בבני העדר;, היתה שיטת פעולה

לקויה ושגויה מהיסוד. נוצרה תגובת שרשרת שלילית בטיפול הגופים הממונים,

שהביאו בדיעבד לאותה ההתפרצות האלימה ורווית האמוציות.

חברי הכנסת רפאל איתן, אריה גמליאל ודוד מנע מחו בנמרצות בהצעותיהם לסדר

על המחדל הנורא ותבעו ליצור תשתית איתנה ומתוכננת לקליטת העדה האתיופית,

על-מנת לתקן את העוול מחד ולמנוע תופעות מסוג זה בעתיד מאידך. לדעתם, שפיכת

הדם לא מהווה רק סימפטום לגזענות אלא היא סימבולית ומבטאת יותר מכל את

ניכור העדה על-ידי החברה הישראלית.

נציג משרד ראש הממשלה מסר בוועדה כי על-פי החלטת ראש הממשלה תוקם ועדת

בירור, אשר תיבדוק את פרשת תרומות הדם, על היבטיה השונים. בראש הוועדה

יעמוד מר יצחק נבון ובין חבריה יהיו גם נציגים מבני העדה. בנוסף לכך ציין

נציג משרד ראש הממשלה כי ועדת השרים לקליטת עליה תקבל שורה ארוכה של החלטות

הנוגעות לבני העדה בנושאים של חינוך, תעסוקה, דיור וקליטה חברתית.
להלן מסקנות הוועדה
1. הוועדה רואה בהפגנת העולים אות אזהרה לקיטוב ההולך וגדל בין בני העדה

לחברה הישראלית.

2. הוועדה קובעת שמשרד הבריאות, כאחראי האדמיניסטרטיבי העיקרי בנושא

בריאות הציבור, צריך להגיע לשורה של החלטות קונקרטיות בנושא תרומות

הדם. החלטות אלו תהיינה מסוייגות לא רק לבני העדה האתיופית, אלא לכל

אוכלוסיה המהווה סיכון בנשיאת מחלות.

3. הוועדה קובעת שעל ועדת החקירה, שמונתה על-ידי ראש הממשלה, לגבש

בדחיפות את מסקנותיה בנושא גורל תרומות הדם.

(חבר הכנסת אפרים גור ביקש, והצעתו התקבלה, להוריד את המשפט, שהופיע



במקור לאחר המילים "תרומות הדם" - "עוד לפני הבחירות, על מנת שהנושא לא

יהפוך חלק ממערך הבחירות בכללותו.")

4. הוועדה תובעת מוועדת השרים להגיש לה מסקנותיה בבל הנוגע לקליטת

העולים מאתיופיה בתחום הדיור, התעסוקה, החינוך, הדת והקליטה החברתית.

(המילה "דת" הוספה בעקבות בקשתו של חבר הכנסת אפרים גור)

הוועדה מניחו; מסקנותיה על שולחן הכנסת ומבקשת מראש הממשלה, משר הבריאות,

מהשר לקליטת עליה, משר האוצר, משר החינוך והתרבות, משר העבודה והרווחה ומשר

הבינוי והשיכון, לדווח לה תוך שלושה חודשים על ההתקדמות בביצוען."
היו"ר עי זיסמן
אנחנו מודים. זה אושר פה אחד.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40

קוד המקור של הנתונים