הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 219

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום ה' ט"ז באדר התשנ"ו - 7 במרס. 1996. שעה 09:00

ע' זיסמן - היו"ר

י' בא-גד

ני בלומנטל

חי פורת

עי זנדברג

מנהלת הוועדה: ו' מאור

שי צהר

מסקנות ועדת העליה והקליטה בנושאים:

א. שילובם של מדענים חוקרים וממציאים עולים חדשים בחיי המדע והכלכלה

בישראל - הצעה לסדר היום של חה"כ ג' שגב;

פיטורי מדענים עולים נוכח תקציב קליטת העליה - הצעה לסדר היום של

פיטוריהם של מאות מדענים עולים - הצעה לסדר היום של חה"כ ע' זיסמן;

קליטת מדענים בכירים מבין עולי מדינות חבר העמים - הצעה לסדר היום

של חה"כ ר' איתן.

השבתם ליהדות והעלאתם לישראל - הצעות

לסדר היום של חה"כ חי פורת, נ' בלומנטל;

דרך חיסורים של שארית פליטת יהודי אתיופיה המבקשים לעלות ולהתאחד עם

משפחותיהם בישראל - הצעה לסדר היום של חה"כ די לוי;

העלאת שארית יהודי אתיופיה לשם איחוד המשפחות - הצעה לסדר היום של

חה"כ י' לס.



היו"ר ע' זיסמן;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. לפנינו טיוטא של מסקנות הוועדה במספר

הצעות לסדר היום בנושאים הקשורים בעולים חדשים, שהועברו ממליאת הכנסת לוועדה;

וכן טיוטא של מסקנות הוועדה במספר צעותך לסדר היום בנושאים הקשורים בשארית

פליטת יהודי אתיופיה והפלשמורה, שאף הם עוברו ממליאת הכנסת אל הוועדה.

אני מציע שנקרא את המסקנות, נשמע הערות והצעות תיקון, ועל פי המוסכם נגבש

את מסקנות הוועדה ונניח אותן על שולחן המליאה, לאישורה של הכנסת.

קליטת עולים באוניברסיטאות ובמכוני המחקר במסגרת "תכנית גלעדי".

וי מאור;

(קוראת טיוטת המסקנות).

הכוונה למדענים שאינם זכאים יותר לסיוע, והם מועסקים על פי "תכנית

גלעדי".

האם התקציב של "תכנית גלעדי" בא מהמשרד למדע ואמנויות?

אכן, וגם ממשרד הקליטה. אבל המשרד למדע ואמנויות היה אחראי למחקרים חדשים

בלבד, ושמענו שהשנה אין לזה תקציב. תקציב המחקר בא מהמשרד למדע ואמנויות.

"תכנית גלעדי" ניזונה מתקציבים של משרד האוצר, המדע והאמנויות ומשרד הקליטה.

אני מציע לציין במפורש בסעיף 1 את המשרדים הרלבנטיים, קרי: המדע

והאמנויות, האוצר והקליטה. בסעיף 2 אני מציע להוסיף אחרי המלים "להקצות

משאבים" את המלים "נוספים על "תכנית גלעדי".

כמו כן אני מציע להוסיף אחרי סעיף 2 הנוכחי סעיף 3 הדש בנוסח הבא:

הוועדה תובעת לעדכן ולהגדיל את השכר הניתן למדענים עולים במסגרת "תכנית

גלעדי". סעיף 3 המוצע יהפוך להיות סעיף 4.

התיקונים הנ"ל נראים לי, ונדמה לי שגם ליתר חברי הוועדה.

קליטה ארוכת טווח של מדענים עולים באוניברסיטאות ובמכוני המחקר

(קוראת טיוטת המסקנות).

סעיף 1 מיותר, ויש על כן למחוק אותו.

במקריו והאוניברסיטה אומרת שהיא לא זקוקה לעבודתו של מדענין זה או אחר,

או שהוא לא הוכיח את עצמו, האמנם אנחנו יכולים לקבוע באופן קטגורי שהיא בכל

זאת תמשיך להעסיק אותו?

בסעיף 2 אני רואה פתרון למקרה שהאוניברסיטה אומרת שהיא זקוקה למדען זה או

אחר אלא שיש לה בעיה כספית בנדון. אם האוניברסיטה אינה זקוקה לו המצב כמובן

שונה. למקרה שזקוקים להם אני מציע להוסיף אחרי המלים "המדענים העולים יועסקו"

את המלים "על פי צרכי האוניברסיטאות ומכוני המחקר" וכוי.

כמו כן אני מציע שסעיף 3 המוצע יהפוך להיות סעיף 1, בשינויים קלים, ויהיה

כתוב בו שהוועדה קובעת שעל הממשלה להקים קרן מיוחדת וכוי, ולא להסתפק בקביעה

שצריך להקים קרן מיוחדת וכו'.

סעיף 4 יהיה איפוא סעיף 3, וגם בו יהיה כתוב שעל הממשלה להקים קרן

מיוחדת וכו'. בסופו של הסעיף חזה אני מציע שאחרי המלים "...לארצות זרות" נוסיף

את המלה "ואף", כדי שיהיה ברור שמדובר בארצות זרות ואף עוינות.

היו"ר עי זיסמן;

התיקונים מקובלים עלי, והם ייכללו הנוסח הסופי שיונח על שולחן המליאה.

קליטת המדענים בתעשיה

(קוראת נוסח הטיוטה)

הנוסח המדוייק של סעיף 2 ייקבע אחרי שיהיו בידינו הנתונים העדכניים בקשר

לקליטת מדענים עולים במסלול החממות וכו'.

נראה לי שאנחנו יכולים לאשר את מסקנות הוועדה בנושאים הקשורים בקליטתם של

עולים מדענים, עם התיקונים שהוצעו והתקבלו. הנוסח המתוקן יונח על שולחן

המליאה.

להלן מסקנות ועדת העליה והקליטה בנושאים הבאים, כפי שיונחו על שולחן

שילובם של מדענים חוקרים וממציאים עולים חדשים בחיי המדע והכלכלה בישראל

- הצעה לסדר היום של חה"כ ג' שגב.

פיטורי מדענים עולים נוכח תקציב קליטת העליה - הצעה לסדר היום של חה"כ חי

פורת.

פיטוריהם של מאות מדענים עולים - הצעה לסדר היום של חה"כ עי זיסמן.

קליטת מדענים בכירים מבין עולי מדינות חבר העמים - הצעה לסדר היום של

מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת העלית והקליטה בראשות חה"כ ע' זיסמן

ארבע הצעות לסדר היום בנושא קליטיתם של מדענים עולים, הצעות לסדר היום מספרים:

373; 2204; 5233 ו-7848.

הוועדה קיימה 8 ישיבות במהלכן השתפו השר לקליטת עליה חה"כ יאיר צבן, שרת

המדע והטכנולוגיה הה"כ שולמית אלוני, משרד האוצר, משרד המסהר והתעשיה, משרד

העבודה והורוחה, הסוכנות היהודית, שרות התעסוקה, המועצה להשכלה גבוהה, הפורום

הציוני, ארגון מדענים עולים של האוניברסיטאות, אגודה ישראלית למען מדענים

עולים, ועד המדענים שליד המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר, המרכז

לפלורליזם יהודי והתאחדות עולי בריה"מ לשעבר.

הוועדה מביעה את הערכתה לנציגי ועד המדענים שליד המועצה הציבורית למען

יהודי ברית-המועצות לשעבר ולנציגי האגודה הישראלית למדענים עולים, על שיתוף

הפעולה בגיבוש המסקנות.

הוועדה למדה לדעת כי בשש השנים האחרונות עלו כ- 10.000 מדענים עולים.

מרבית המדענים העולים נקלטו במגזר העסקי והציבורי וכבר תרמו רבות לשגשוג של

תעשיות עתירות מדע, המהוות את אחד מעמודי השדרה של הגידול המרשים בתוצר הלאומי

שאנו עדים לו בשנים האחרונות.

חלק מן המדענים נקלטו באופן זמני באוניברסיטאות ובמכוני המחקר, בתמיכה של

המשרד לקליטת עליה ומשרד המדע והטכנולוגיה.

קליטת העולים באוניברסיטאות ובמכוני המחקר במסגרת "תוכנית גלעדי".

הוועדה למדה לדעת כי עם סיום תקופת התמיכה של המשרד לקליטת העליה ומשרד

המדע והטכנולוגיה בהעסקתכם של המדענים עולים חדשים באוניברסיטאות ובמכוני

המחקר, עמדו חוקרים אלה בסכנה חמורה של אבטלה.

לוועדה נמסר כי פרישתם של המדענים העולים היתה פוגעת לא מעט בפעילות

המחקרית לה תרמו רבות.

השר לקליטת עליה חה"ככ יאיר צבן דיווח לוועדה, שכדי לקדם את פני המשבר

ולמנוע נזקים לחוקרים ולמוסדות המחקר והאוניברסיטאות, נתקבלה תכנית המשך

למדענים עולים, הנקראת "תכנית גלעדי". לתכנית זאת נבחרו בשלב א' שלוש מאות

חוקרים. בשלב בי, שיופעל החל מ-1 לאפריל 1996, יצטרפו אליהם עוד 120 חוקרים,

ובשלב גי עוד כ- 80 איש. כל החוקרים נבחרו לתכנית על בסיס של השגיהם המדעיים,

ובמיוחד תרומותיהם למדע מאז הצטרפותם לאוניברסיטה או מוסד המחקר בארץ.

לוועדה נמסר עוד כי במסגרת "תכנית גלעדי" משתכרים המדענים 3,600 שקל

לחודש ברוטו, עם תנאים סוציאליים מינימליים. שכר זה נחשב רשמית ל- 50% משכרתם,

אך הם נדרשים לעבוד משרה מלאה. התוכנ ית הוגבלה לשלוש שנים בלבד.

כמו כן דווח לוועדה, כי לשלב בי ב"תכנית גלעדי" עדיין לא הוקצו המשאבים

ךלמימון.

להלן מסקנות הוועדה;

1. הוועדה תובעת מהמשרד לקליטת עליה, המשרד למדע ואמנויות והאוצר להקצות

לאלתר המשאבים הדרושים למימוש שלב בי ב"תכנית גלעדי".



2. הוועדה תובעת ממשרד האוצר להקצות משאבים נוספים על "תוכנית גלעדי",

שיאפשרו למשרד המדע והאמנויות להמשיך ולממן מהקרים הדשים למדענים עולים חדשים

שייקלטו בשנה זו במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי הולים ובמכוני המחקר.

3. הוועדה תובעת לעדכן ולהגדיל את השכר הניתן למדענים עולים במסגרת ל"תוכנית

גלעדי".

4. הוועדה קובעת שבשלב: זה אין מקום להגדיר את זכויות המדענים העולים ודרך

שילובם וקליטתם בעבודה באמצעות הוק, אך יש למצוא את המסגרות ההדשות שיבטיחו

תעסוקה של קבע של אותם חוקרים שכבר השתלבו במערכת המהקרית והוכיחו את יכולתם

לתרום למצוינות המדעית של המסודות המעסיקים אותם.

קליטה ארוכת טווח של מדענים עולים באוניברסיטאות ובמכוני המחקר

הוועדה נוכחה לדעת ש"תוכנית גלעדי" מהווה פתרון זמני לשלוש שנים בלבד

שבסופן יימצאו מרבית המדענים העולים באוניברסיטאות ובמכוני המהקר מחוסרי

עבודה. על כן יש להכין תוכנית ארוכת טווח לקליטת מדענים אלו.

להלן מסקנותך הוועדה;

1. הוועדה קובעת שעל הממשלה להקים קרן מיוחדת שתממן את המשך העסקתם של

החוקרים העולים. לדעת הוועדה יכולה הקרן לפעול כרשות עצמאית במשרד ראש הממשלה

או במסגרת משרד ממשלתי אחר, ו/או כאהת הפעילויות של המועצה הלאומית למחקר

ופיתוח או של האקדמיה למדעים. הקרן שתוקם תהיה עצמאית והתקציבים שיועמדו

לרשותה לא יהוו הלק מתקציבי הוועדה לתיקצוב ותכנון של האוניברסיטאות. ההוקרים

יהיו עובדי הרשות ויעסקו מטעמה באוניברסיטאות, במכוני המחקר הממשלתיים

ובמכללות.

2. המדענים העולים יועסקו על פי צורכי האוניברסיטאות ומכוני המחקר, בדרגות

המקבילות לדירוג חוקרים באוניברסיטאות ובמכוני המחקר, בשכר מקביל לשכר אנשי

הסגל, למעט זכויות שבתון. לדעת הוועדה המדענים העולים כבר מהווים חלק מקבוצות

מחקר קיימות, ולכן לא תדרוש קליטתם ארוכת הטווח הגדלת התשתית במוסדות המארחים.

3. הוועדה קבועת שהקרן המיוחדת להעסקת מדענים עולים תשמש גם מנוף להחזרתם של

מדענים ישראלים העובדים בחו"ל, תעודד עלייתם של מדענים יהודים ממדינות חבר

העמים ותמנע הגירתם לארצות זרות ואף עוינות.

קליטת המדענים בתעשיה

לוועדה נמסר, כי בשנים 1995-1989 הושמו לתעסוקה בתעשיה, בסיוע המשרד

לקליטת עליה, כ- ל3,280 מדענים. על פי השוואה בין שני מהקרים שערך המשרד בשנים

1992 ו- 1996 עולה כי 82% מבין אלה שהושמו בתעשייה נקלטו בה גם לאחר תוך

הסיוע.

לוועדה נמסר כי במסגרת הסיוע של המשרד למסחר ותעשיה נקלטו בשנת 1991 כ-

1,000 מדענים עולים במסלול החממות, כ- 300 מהם עובדים בהברות מסיימות חממה.

לוועדה נמסר עוד כי 50% מהיזמים בחממות חינם עולים חדשים. בלשכת המדען הראשי

שבמשרד המסחר והתעשיה מניחים כי כ- 1,000 מדענים עולים נוספים נקלטו בתעשיית

ההיי-טק.



להלן מסקנות הוועדה;

1. הוועדה קובעת שיש להקים ועדה משותפת של המשרד למסחר ותעשיה, משרד האוצר,

המשרד לקליטת עליה, הסוכנות היהודית, התאחדות התעשיינים ונציגי המדענים

העולים, לבדוק ולעודד העסקתם של מדענים עולים בתעשייה.

2. הוועדה קובעת שיש להקים קרן מיוחדת לעידוד גופים עסקיים להשתתף בהשקעות

הנדרשות למימוש מסקנות הוועדה המוזכרת לעיל, ולמימון יצירת מקומות עבודה עבור

מדענים עולים, אשר יוכרו על ידי הוועדה כמצטיינים בתחומי המדע השימושי.

3. הוועדה קוראת למשרד העבודה והרווחה בשיתוף התעשיינים, לחדש את הירידים

לתעסוקה בארץ ובארצות הברית. לדעת הוועדה יש לארגן ירידים כאלה גם במדינות

חבר העמים.

הוועדה מניחה מסקנותיה על שולחן הכנסת ומבקשת מראש הממשלה, המשרד לקליטת

עליה , משרד המדע והטכנולוגיה, משרד המסחר והתעשיה, משרד האוצר והתאחדות

התעשיינים, לדווח לה תוך שלושה חודשים על ההתקדמות בביצוען.

אנחנו עוברים לסעיף ב' בסדר היום שלנו: מסקנות הוועדה בנושאים הקשורים

בעולים מאתיופיה. קראנו את הטיוטה של מסקנות הוועדה בנושאים האלה, שמענו

הערות והחלטנו על הכנסת מספר תיקונים. להלן הנוסח המתוקן של מסקנות הוועדה,

שיונחו על שולחן המליאה.

הפתרון הנכון לבעיית הפלשמורה; חשבתם ליהדות והעלאתם לישראל - הצעות לסדר

היום של חה"כ חי פורת ונ' בלומנטל.

דרך חיסורים של שארית פליטת יהודי אתיופיה המבקשים לעלות ולהתאחד עם

משפחותיחם בישראל - הצעה לסדר היום של חה"כ די לוי.

העלאת שארית יהודי אתיופיה לשם איחוד המשפחות - חצעה לסדר היום של חה"כ

יי לס.

מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת העליה והקליטה, בראשות חבר-הכנסת עמנואל

ז יסמן, ארבע הצעות לסדר היום בענין הבאתם של בני ה"פלשמורה" מאתיופיה. הוועדה

קיימה 10 ישיבות במהלכן השתפו: השר לקליטת העליה חה"כ יאיר צבן, נציגי משרד

הפנים, משרד החוץ, משרד הדתות, משרד חאוצר, משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך

והתרבות, משרד הבריאות, הסוכנות חיהודית, הגיוינט, הרבנות הראשית, איחוד

הארגונים של עולי אתיופיה, ארגון "מכנף דרום לציון", האגודה הישראלית למען

יהודי אתיופיה ותנועת יהודי אתיופיה.

הוועדה למדה לדעת כי עם סיומו המוצלח של "מבצע שלמה" נותרה באדיס-אבבה

קבוצה של כ- 3,000 איש מבין בני העדה שזכתה לכינוי "פלשמורה". כינוי זה ניתן

ליהודים שהתנצרו באתיופיה. תוך זמן קצר התברר כי העדה שנותרה באדיס-אבבה

קשורה בקשרי משפחה מסועפים, רובם מדרגה ראשונה, עם אלה שזכו מכבר לעלות.

ביום 30.9.92 החליטה הממשלה לכונן ועדת שרים לענין ה"פלשמורה", בראשות

שר הדתות, שר הפנים, שר המשפטים ושר החוץ. מסקנות

הוועדה אושרו על ידי הממשלה ב- 7.2.93 לטיפול בנושא. הוועדה קיבלה בעקרון את

החלטות ועדת השרטם, אך תבעה להכניס בם מספר תיקונים.



להלן החלטות ועדת השרים מיום 7.2.93:

1. הטיפול בבקשות עליה לישראל מקרב בני ה"פלשמורה" ייעשה בהתאם לחוק, באורח

שלא תהא בו אפליה כלשהי לרעה בהשוואה לטיפול בבקשות דומות של מועמדים לעליה

מארצות אחרות.

2. (א) לכל יחיד מבני ה"פלשמורה" תעמוד, כמובן, הזכות לעלות ארצה לפי חוק

השבות, אם תתקבל טענתו כי זכות זו עומדת לו מכוח הוראות חוק השבות, בין כיהודי

(סעיף 4ב לחוק), או כבן משפחה של יהודי (סעיף 4א לחוק).

(ב) מעבר לכך יאפשר שר הפנים, מטעמים הומניטריים, איחוד משפחותך על-ידי

מתן רשות כניסה לישראל על פי חוק הכניסה לישראל על בסיס אישי, לאלה מבני

ה"פלשמורה" שהם בעלי קרבת משפחה ראשונית בישראל, כדלקמן: בני זוג; ילדים,

הורים.

(ג) במידת הצורך יינקטו צעדים דחופים להבאתם ארצה של בני משפחה שעניינם

מהווה בעיה הומניטרית קשה, כגון קטינים שהוריהם באתיופיה, וזתא במסגרת חוק

הכניסה לישראל או חוק השבות, הכל על-פי העניין.

3. (א) קונסול מיוחד של ישראל באדיס-אבבה ירכז את הטיפול בבני ה"פלשמורה"

הנמצאים כיום באדיס-אבבה, המבקשים לעלות לישראל, ויפעל בהתאם לחוק, להחלטת

הממשלה ולהנחיות משרד הפנים.

(ב) תיבחן אצל ממשלת אתיופיה האפשרות להפעיל במקביל בגונדר, צוות קונסולי

שיפעל בהנחיית הקונסול הנזכר.

(ג) ליד הקונסול יפעל צוות מייעץ שימנה שר הפנים, ושיכלול נציגי משרדים

וגורמים הנוגעים לענין, וכן מומחים, ובכללם נציגים מקרב העדה והקייסים. צוות

זה יהיה רשאי להמליץ בפני הקונסול לאשר כניסה לישראל גם לקרובים מקירבה שונה,

אם השארתם באתיופיה תותיר אותם בבדידות ובמצוקה קשה.

(ד) שר הפנים ימנה ועדה מייעצת, שמקום מושבה הקבוע יהיה בישראל, ואשר

תדון בעררים על החלטות הקונסול. ועדה זו תהיה בת חמישה חברים, בראשה יעמוד

משפטן בכיר, והיא תכתות, בין השאר, רב וקייס.

4. ממשלת ישראל לא תעסוק בפעילות של גיור (או "השבה ליהדות"}; הממשלה תבדוק

את האפשרות כי גורמים מתאימים יפעלו, בהסכמתה של ממשלת אתיופיה, בקרב המועמדים

לעליה מקרב ה"פלשמורה", במגמה לקרבם למורשת ישראל ולהווי הארץ, ולחקל את חבלי

היקלטותם בה.

5. (א) ועדת השרים לענין ה"פלשמורה" תגבש את הצעדים האוטפרטיביים המתחייבים

מהחלטת הממשלה, תמשיך ותעקוב אחרי יישום ההחלטה ותקבל דיווח תקופתי משר הפנים

ומהגורמים האחרים המעורבים בנושא זה.

(ב) יושב-ראש ועדת השרים ושר הפנים יקיימו התייעצויות רצךופות עם משרד

החוץ, עם הסוכנות היהודית ועם גורמים אחרים הנוגעים לעניין, בכל הקשור לביצוע

החלטת הממשלה.

(ג) הממשלה רשמה לפניה הודעת הג'וינט, כי הארגון ימשיך לסייע ל- ל2,800

בני ה"פלשמורה" הנמצאים כיום בטיפולו באדיס אבבה, עד שיושלם ביצועה של החלטת

הממשלה, ואלה הזכאים לכך יעלו לארץ. יושב-ראש ועדת השרים יבדוק את ההצעות

השונות שהועלו בפניה ואשר מגמתן היתה להבטיח סיוע הומניטרי גם לכ- 1,200 מבני

ה"פלשמורה" שהגיעו לאדיס אבבה, למרות ההודעות כי ימתינו במקומם עד שתכריע

הממשלה בענין ה"פלשמורה".



להלן תיקוני הוועדה להחלטות ועדת השרים לענין ה"פלשמורה"

1. הרחבת האפשרוךת לעליה במסגרת חוק השבותבמידה והפרט עבר תהליך של שיבה

ליהדות או גיור.

2. מתן רשות כניסה לישראל לאלה שלהם קירבה ראשונית משפחתית על ידי הרחבת

הגדרת המושג קירבה ראשונית.

3. בניגוד להחלטת ועדת השרים, קבעה ועדת העליה והקליטה כי פרט יכול לעלות

ארצה לאחר שהלך תהליך שיבה ליהדות או גיור באופן אישי-אינדיווידואלי, לפי

התהליכים המקובלים על ידי הרבנות הראשית בישראל.

4. ועדת העליה והקליטה הוסיפה וציינה כי על הממשלה להערך ולהגיש סיוע מתאים

גם לאלה שיגיעו על פי חוק הכניסה לישראל.

במשך הזמן למדה הוועדה על הקשיים השרבים בהם נתקלו משרד הפנים, משרד

החוץ, המשרד לקליטת העליה, הסוכנות היהודית והג'וינט בכל הנוגע לבעיות

הלוגיסטיות הקשורות בבדיקת יחסי הקירבה, אימות העובדות והטיפול בסיופים הרבים

שהתגלו בבקשות לזכאות לעלייה שהגישו בני העדה ואחרים. בעיה נוספת היתה החשש של

ממשלת ישראל מפגיעה בקשרים עם ממשלת אתיופיה שסירבה להתיר את יציאת ה"פלשמורה"

כיציאה המונית.

במקביל למדה הוועדה על מצוקתן של המשפחות המרוכזות באדיס-אבהה הסובלות

מחרפת רעב, ממחלות שונות ומחוסר כל, ועל נחישותן ודבקותן ברצון לעלות לארץ.

כמו כן התרשמה הוועדה שכל הנמצאים במסגרת המחנה באדיס-אבבה מקיימים מסגרת של

חיים יהודיים, תוך שמירה על מסורת ישראל.

נוכה כל אלה רואה הוועדה בחומרה את הקצב האיטי של הטיפול בבקשות לעלייה

על ידי הסוכנות היהודית ומשרד הפנים באדיס-אבבה ובישראל, המעכבת בשנים את

עלייתם של בני ה"פלשמורה".

להלן מסקנות הוועדה;

1. הוועדה רואה בבני הפלשמורה שהתאספו באדיס אבבה יעד ראשון ביישום החלטות

הממשלה. לדעת הוועדה יש לראות בפניוי בני הפלשמורה הממתינים באדיס-אבבה לעליים

לישראל קרוב ל- 4 שנים, חובה לאומית וציונית ממדרגה ראשונה. הפינוי חייב

להיעשות בפרק זמן מינימלי, תוך הסכמה והבנה עם ממשלת אתיופיה.

2. הוועדה תובעת מראש-הממשלה לשלוח לאלתר לאתיופיה את הקונסול שמונה לפני

מספר חודשים לתפקיד, ואשר אמור לזרז את הטיפול בבקשות בני הפלשמורה לעלייה.

3. הוועדה קוראת לראש הממשלה להקים לאלתר את הצוות הקונסולרי האמור לפעול

באדיס-אבבה להעלאת בני הפלשמורה לארץ, כפי שנקבע בהחלטות ועדת השרים לענייני

קליטה מאוגוסט 1993. במסגרת צוות זה תיבדק זכאותם לעלייה של נכדים יהודים

והורים לילדים נשואים. הוועדה רואה בחומרה שחרף השנים שחלפו למן אישור מסקנות

ועדת השנים לעניין הפלשמורה על ידי הממשלה, לא טופלו כלל בקשות לעלייה במסגרת

הקטגוריות הנ"ל.

4. הוועדה תובעת תוספת של רוח-אדם ומשאבים במשרד הפנים לטיפול בהעלאת בני

הפלשמורה.

5. הוועדה קובעת שיש להגביר את הסיוע ההומניטרי, הרפואי והכספי לבני הפלשמורה

השוהים כיום באדיס-אבבה, ואינם נכלים במסגרת תוכניתה סיוע.



6. הוועדה קוראת לממשלה להמשיך במדיניותה לפעול לאיחוד משפחות גם באזורים

שמחוץ לאדיס-אבבה.

7. הוועדה קוראת לממשלה להקים ועדת ערר שתפעל באדיס אבבה ובישראל ותהווה

כתובת עבור אלה שלא הוכרה זכאותם לעלות לישראל.

8. הוועדה רואה חשיבות רבה בשיתוף פעולה של הגורמים הממסדיים עם נציגי הוועד

הנבחר של בני הפלשמורה באדיס אבבה, ומברכת את השגריר החדש של ישראל באתיופיה

על נכונותו לפתוח דף חדש של שיתוף פעולה בתחום זה.

9. הוועדה חוזרת על עמדתה, כי יש לאפשר לבני הפלשמורה תהליך שיבה ליהדות או

גיור, כל אחד באופן אישי, לפי הליכים המקובלים על ידי הרבנות הראשית בישראל.

הוועדה מחזקת את ידי העוסקים במלאכת קודש זו, המאפשרת לבני הפלשמורה להשתלב

בחברה הישראלית כיהודים לכל דבר.

הוועדה מניחה מסקותיה על שולחן הכנסת ומבקשת מראש הממשלה, משר הפנים, משר

החוץ, השר לקליטת עלייה, שר האוצר והנהלת הסוכנות היהודית לדווח לה תוך שלושה

חודשים על ההתקדמות בביצוען.

היו"ר עי זיסמן;

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:40)