ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 26/02/1996

דיון במסקנות הוועדה בנושא: עליית לא-יהודים למדינת ישראל כיהודים; דיון במסקנות הוועדה בנושא: סכנת כניסת לא-יהודים לישראל; דיון במסקנות הוועדה בנושא: עליית לא-יהודים למדינת ישראל כיהודים

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 216

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, ו' באדר התשנ"ו (26 בפברואר 1996). שעה 11:00



נכחו;

חברי הוועדה; עי זיסמן - היו"ר

י' בא-גד

אי ורדיגר
מנהלת הוועדה
ו י מאור
קצרנית
ע' הירשפלד
סדר-היום; דיון במסקנות הוועדה בנושא
1. עליית לא-יהודים לישראל במסווה של יהודים.

2, סכנת כניסת לא-יהודים לישראל.

3. עליית לא-יהודים למדינת ישראל כיהודים.



דיון במסקנות הוועדה בנושא; עליית לא-יהודים למדינת ישראל כיהודים
היו"ר ע' זיסמן
אני פותח את הישיבה.

ועדת הכנסת החליטה לפני שעה קלה להעביר את חוק אסירי ציון, שעבר בקריאה

טרומית, חזרה לוועדת העליה והקליטה כדי להכינו לקריאה ראשונה,

אני רוצה לקיים את הישיבה בהקדם. אני התחייבתי להביא זאת לידיעתו של

יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר-הכנסת יוסי כץ, כי מדובר בתגמולים, ואני רוצה

לעשות מאמץ להביא את החוק לדיון כדי שהוא יעבור בקריאה ראשונה, וכך החוק ישמור על

הרציפות שלו.

ו י מאור;

אפשר לקיים את הישיבה ביום רביעי בבוקר.
היו"ר ע' זיסמן
אני אדע עוד מעט.

לגבי המסקנות, רק פעם אחת, בגלל חברת-הכנסת ענת מאור שהתעקשה, קיימתי הצבעה

בוועדה בקדנציה הזאת. אני לא מוכן לעשות הצבעות, רק אם הדברים מוסכמים. אם לא,

אני דוחה את זה. לכן נברר מה מוסכם ומה לא מוסכם. מה שלא מוסכם יידחה לכנסת

הבאה.

אבקש ממזכירת הוועדה לקרוא את המסקנות. בבקשה.

ו' מאור;

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת העליה והקליטה בראשות חבר-הכנסת עמנואל

זיסמן, J הצעות לסדר-היום בענין עלייתם של לא-יהודים לישראל במסווה של יהודים.

שתי הצעות לסדר-היום של חבר-הכנסת אברהם רביץ שמספרן 3828 ו-7067 והצעה אחת של

חבר-הכנסת ורדיגר שמספרה 5821.

הוועדה קיימה 3 ישיבות במהלכן השתתפו שר המשפטים והפנים חבר-הכנסת דוד ליבא',

השר לקליטת עליה חבר-הכנסת יאיר צבן, הרבנים הראשיים; הרב הראשי לישראל הרב ישראל

מאיר לאו, הראשון לציון והרב הראשי הרב אליהו בקשי דורון, נציגי משרד המשפטים,

משרד הדתות, משרד הפנים, הסוכנות היהודית, לשכת הקשר, הרבנות הראשית, משטרת

ישראל, ארגוני עולים.

ב-1950 חוקק חוק השבות וקבע את זכותו של כל יהודי לעלות לארץ-ישראל מתוקף

היותו יהודי. למרות שלא נכלל החוק ברשימת חוקי היסוד של המדינה, מעמדו הפך לחוק

בסיסי, שהוא בבחינת חוק חוקתי, לא בעל מעמד רגיל.

במשך השנים היו נסיונות חוזרים ונישנים ליצור תיקונים בחוק, כאשר עד היום שני

תיקונים בלעדיים נעשו; האחד ב-1954 הינו הוספת סעיף הקובע את המסגרת לאי-עלייתו

של פלוני לארץ, בהיותו סכנה לבטחון המדינה. התיקון השני נעשה ב-1970 ובו הוספו

שני סעיפים המרחיבים את מעגל האפשרויות לעליית יהודים; סעיף 4ב' לפיו רשאי לעלות

לארץ מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת. סעיף 4א' מאפשר

עליית בן או נכד של יהודי ולאו-דווקא בן או נכד של אשה יהודיה.

בהצעותיו מתריע חבר-הכנסת רביץ מפני תעשיית הזיופים הגדלה והולכת ועל מיסודו

של עולם תחתון בעקבות עלייתם של לא-יהודים. עלייה זו של אותם גורמים לא-יהודים,

טוען חבר-הכנסת רביץ, פוגעת בתדמיתם של העולים היהודים עצמם מחד גיסא, ומאידך

גיסא מחזקת את תפיסתה של מדינת ישראל כמדינת הגירה.



להערכתו של חבר-הכנסת אברהם רביץ כ-40% מכלל העולים ממדינות חבר העמים אינם

יהודים. חבר-הכנסת רביץ מציע לשנות את סעיף 4ב' המאפשר עליית בן או נכד של

יהודי, כיוון שלדעתו יש לסעיף זה משמעות שלילית והוא יוצר אבסורד, שכן הוא מאפשר

את עלייתו של הגורם (הנכד) ללא הסיבה (הסב), והחשש העיקרי של חבר-הכנסת רביץ

הינו יצירת תשתית ופתרון לעליית מאסות של אנשים בלא כל קשר או זיקה ליהדות.

חבר-הכנסת רביץ מציע גם לשנות את סעיף הגיור בחוק בדרך שתקבע שרק הגר זכאי

לעלות על-פי חוק השבות וכל בני משפחתו על-פי חוק הכניסה.

חבר-הכנסת אברהם ורדיגר טוען שבעקבות העלי יה המאסיבית ממדינות חבר העמים

והנתונים הגבוהים על עלייתם של לא-יהודים, יש צורך מחודש להוסיף את הפסקה של גיור

כהלכה לסעיפי החוק, על-מנת להבטיח שלא ייכנסו לישראל אלמנטים אשר עברו גיור

פיקטיבי .

מנתונים שהציגו נציגי משרד הפנים בוועדה עולה כי כ-29% מכלל העולים שהגיעו לא

נרשם דבר בסעיף הלאום שבתעודת הזהות שלהם והם מוגדרים כלא-יהודים. עוד נמסר

בוועדה כי שיעור הנכדים הלא-יהודים בעליה ממדינות חבר העמים שולי ביותר ואינו

עולה על 2% מכלל העולים,

נציגי משרד הפנים דיווחו לוועדה כי מדי שנה מתמודד המשרד באלפי מקרים של

זיופי תעודות, וכי בבדיקת אמיתותם של המסמכים נעזר המשרד בשגרירויות ובקונסוליות

שלנו במדינות חבר העמים ופועל בשיתוף-פעולה מלא עם השלטונות שם.

במהלך דיוניה למדה הוועדה לדעת על הקשיים הרבים בדרך לתיקון ושינוי חוק
השבות
א. בעיית מיהו יהודי: הסעיף הראשון בחוק מאפשר את עלייתו והתאזרחותו על המשתמע

מכך של כל יהודי. מכאן שנגיעה בחוק תעורר מיד את החשש של התלקחותו המחודשת של

הוויכוה בשאלת מיהו יהודי.

ב. חפרת הקונסנסוס והאיזון בין דתיים וחילוניים: החוק בסעיפיו 4ב' ו-4א' יוצר

איזון בין התפיסה הדתית (בציון התוספת יהודי שהתגייר) לתפיסה החילונית (איחוד

משפחות במתן אפשרות עליית נגד לסב יהודי). מכאן שכל נגיעה בחוק יכולה לשבור את

הרגישויות ולהפר את האיזון העדין בין השניים.
ג. שאלת הגיור כהלכה
מכיוון שסעיפי החוק משלבים את המושג יהודי ומושג הגיור

בלא לציין את המהות של מיהו יהודי ואיזה סוג גיור, כל נגיעה בחוק עלולה להעלות את

השאלה לא רק מיהו יהודי , אלא גם מיהו מתגייר כיהודי ומהן זכויותיו וזכויות קרוביו

בעקבות הגיור.
ד. בעיית השוויון בפני החוק
חוק מיהו יהודי בעצם מהותו יוצר העדפה הנובעת

מטעמים של דת, העדפה שמקנה הרבה זכויות ואיננה מתיישבת למעשה עם השיוויון בפני

החוק, לכן נגיעה בחוק יכולה ליצור קריאות לביטולו על-ידי קבוצות מיעוט על בסיס של

שיוויון בפני החוק".
אי ורדיגר
מה זה "קבוצות מיעוט"?

ו י מאור;

אני לא זוכרת מי העלה את זה בישיבות הוועדה, שאם אנחנו ניגע בחוק השבות, נפתח

פתח גם לבני מיעוטים. נדמה לי שחבר-הכנסת אל-סאנע דיבר על זכות השיבה לארץ של

הערבים.
אי ורדיגר
אני חושב שאנחנו יוצרים כאן בעיה מיותרת. זאת מדינה יהודית. חוק השבות לא

נוגע כלל לערבים. אז אנחנו פתאום משווים את זה?
היו"ר ע' זיסמן
אני מציע להוריד את זה.

ו י מאור;
"מסקנות הוועדה
1. הוועדה קובעת שאין לשנות את סעיפי חוק השבות, כיוון שכל שינוי בו עשוי לעורר

מחלוקת קשה בחברה הישראלית, להפר את הקונסנסוס הקיים ולהאפיל על הקשר עם יהדות

התפוצות.

2. הוועדה מניחה מסקנותיה על שולחן הכנסת ומבקשת מראש הממשלה לדווח לה תוך שלושה

חודשים על ההתקדמות בביצוען".
היו"ר ע' ז יסמן
כדי להקל על חברי-הכנסת ורדיגר ובא-גד, ומאחר שאנחנו עומדים לקראת סיום

הקדנציה, אני מציע להוסיף בסעיף 1 של המסקנות את המלה "כיום". הוועדה קובעת שאין

לשנות כיום את סעיפי חוק השבות.
י י בא-גד
נכון. אנחנו לא מסכימים עם זה, אבל היום אין לשנות.

ו י מאור;

הוועדה קובעת שאין לשנות כיום את סעיפי חוק השבות... וכו'.
היו"ר ע' זיסמן
אני מציע לשנות את המשפט הבא במסקנה 1, ולמחוק מהמלים "להפר את הקונסנסוס

הקיים..", כי מבחינתו של חבר-הכנסת ורדיגר זה לא קונסנסוס.
אי ורדיגר
במקום המלים "כיוון שכל שינוי בו עשוי לעורר מחלוקת", אני מציע לכתוב: בכדי

לא לעורר מחלוקת קשה בחברה הישראלית.
י י בא-גד
הוועדה ממליצה לפני פקידי הרישום במשרד הפנים על יתר הקפדה בביצוע החוק

בשלמותו.

ו י מאור;

זו לא הטענה שהושמעה בוועדה.



י י בא-גד;

היות ונושא הזיופים הועלה בוועדה, על שלטונות החוק להקפיד על כך ולהגביר את

האכ י פה נ גד זיופים.
א' ורידי גר
הוועדה תובעת משלטונות ההוק להקפיד על בדיקת אמיתותם של המסמכים המעידים על

יהדותם של העולים.
היו"ר ע' זיסמן
תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים