ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 19/02/1996

הקליטה החברתית והרוחנית של העולים מתימן

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 213

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, כ"ט בשבט התשנ"ו (19 בפברואר 1996). שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: ע' ז יסמן - הי ו "ר

י ' בא-גד

אי גמליאל
מוזמנים
אי וירקוביצקי - מנהל השרות לאבטחת הכנסה, הביטוח הלאומי

חי קצב - מנהל גף דיור ארצי, המשרד לקליטת העליה

מי טל - מנהל אגף עליה, הסוכנות היהודית

צי פי נקוט - מנהלת מרכז המרכז, הסוכנות היהודית

מ' שביב - משרד האוצר

דייר פ' סלייטר - משרד הבריאות

חי צ'אליק - ממונה על קליטת עליה, משרד העבודה והרווחה

מי גרז ו ן -משרד הבינוי והשיכון .

ז י או נגר - נציג עולים

ת' או נגר - נציגת עולים

בי סליימן - נציג עולים

פ י סלי ימן - נציג עולים

מי צברי - נציג עולים

י' הרשקוביץ - עובדת סוציאלית, עיריית רחובות

אי רובינשטיין - סגנית מנהלת אגף לשרותים חברתיים, עי רחובות

ס' חזן - י ו"ר ועד שכונת "אושיות", עיריית רחובות

ד י ו י דל - משרד ראש הממשלה

די אבידר - המטה לקליטת עליה, משרד החינוך והתרבות
מנהלת הוועדה
ו י מאור
קצרנית
עי הירשפלד
סדר-היום
הקליטה החברתית והרוחנית של העולים מתימן.



הקליטה החברתית והרוחנית של העולים מתימן
חין"ר ע' זיסמן
אני פותח את הישיבה.

אנחנו עוסקים לא בוועדת החקירה של עולי תימן. לעניו זה יש ועדת חקירה. אני

שמח מאד שוועדת העליה והקליטה היתה לפני שנה ביו הגורמים שלחצו על הממשלה להקים

ועדת יקירה, וזאת לאחר שנפגשתי עם יצחק רביו זכרונו לברכה. הוא היסס והתלבט

ובסופו של דבר נאלץ להקים את ועדת החקירה. ועדת החקירה פועלת ואנהנו קוראים כל

מיני דברים, אבל נחכה עד שהיא תסיים את דיוניה ונראה מה יהיו מסקנותיה.

אני אומר מראש שאנחנו עוסקים בדבר אחר לגמרי, כי בימים האחרונים עתו נאים

ואישי ציבור חושבים שאנחנו עוסקים בזה. אנחנו לא עוסקים בזה. עסקנו בזה, תרמנו

את חלקנו להקמת ועדת החקירה, ועכשיו אנחנו מחכים למסקנותיה. הלוואי ומסקנותיה

יהיו יותר ורודות ממה שאני קורא בעתונים בימים האחרונים. העניינים לא מוסיפים

כבוד לא להברה הישראלית ולא למדינת ישראל.

אנחנו עוסקים בנושא אחר לגמרי. יש עדייו יהודים בתימו. אי-אפשר לקרוא

ליהדות תימו יהדות הצלה, כי היא כבר לא כזאת. היהדות היחידה שצריך להציל היא

יהדות איראו. איראו היא המדינה היחידה בעולם שבה היהודים סגורים. אני מאחל להם

כל טוב, אבל הם לא יכולים לפעול באופו הופשי, הם לא יכולים לצאת באופו חופשי, וזו

בעיה נפרדת.

בתימו העניינים השתנו ללא הכר והיום אפשר להוציא משם את היהודים. זה כבר לא

סוד ואיו צורך בצנזורה. יש לנו קשרים בלתי-פורמליים עם תימו המאוחדת. נשארו שם

עוד כמה מאות יהודים, והם יעלו.

הבעיה היא שיש קבוצה אנטי-ציונית שפועלת בדרכי הסתה, שטנה ושנאה, ואיו אומץ

לב במדינת ישראל להעמיד את סאטמר וחסידיו במקומם. כשהרבי מסאטמר מגיע לארץ אפילו

סוגרים רחובות על-מנת לעשות לו קבלת-פנים. זו התגובה להרעלת הנפשות שהוא עושה.

הוא צד נפשות ומעביר אותו לארצות-הברית. גם בזה לא נעסוק. אנחנו מקבלים דיווחים

שוטפים ואני יודע שאיו כל סיבה היום שיהודי תימו לא יעלו. הם יכולים לעלות,

והלוואי שכולם יעלו לישראל ולא י ילכו לגולה אחרת בעזרת הסאטמרים.

הנושא שאני מבקש לדון בו היום, גם לפי בקשתם של אנשים שפועלים למעו עולי

תימו, הוא אם אנחנו קולטים כפי שצריך לקלוט, בצורה נכונה, מתאימה והולמת את יהודי

תימו בשנים האחרונות. למה הם נמצאים עדייו במרכזי קליטה? האם אנחנו נותנים להם

את השירותים הכלכליים, החברתיים, הרוחניים והאחרים? הנושא העיקרי של הדיון הוא

קליטתם של י וצאי תימו - לא אלה שעלו ב-1950- - 1951 שעלו בשנתי ים-שלוש

האחרונות.

נשמע תחילה את נציגי הסוכנות היהודית, אחר-כך את נציגי המשרד לקליטת העליה,

נציגי העולים, והעולים עצמם. אלא אם חבר-הכנסת גמליאל מבקש לדבר לפני-כו.
אי גמליאל
כו, אם אפשר.
חיו"ר ע' זיסמן
.

בבקשה.
אי גמליאל
ברשות כבוד היושב-ראש, שלבו ער וקשוב לכל בעיות העליה. בזמנו גם סיירנו יחד

במרכז הקליטה, והאמת היא שבכל פנייה שלנו לוועדה זו אנהנו מוצאים אוזן קשבת.

הבעיה הבוערת שהיום מרבים לדבר עליה בתקשורת היא המלחמה עם אנשי סאטמר. אני

לא כל-כך מתרגש מהעני ן הזה. אני חושב שכל אלה שעושים מזה עניו גדול, נכשלו. כבר

15 שנה הם פועלים בתימן באופן מאסיבי, מנסים לעשות שם שיעורי תורה, מגייסים כספים

בסכומים אדירים.

פעם נפגשתי עם רייכמן, כשהוא היה בשיאו. הוא נתן להם 100,000 דולר בשנה,

והיו משקיעים שם 5,000 דולר בשנה בכמה מלמדים שלימדו שם.

על-כל-פנים, למרות הפעילות שלהם ולמרות נסיונותיהם להשחיר את הארץ בעיני

יהודי תימן, הם לא הצליחו. ליהודי תימן יש השקפה ברורה והם יודעים את האמת. הם

אוהבי ארץ-ישראל, רוצים לעלות לארץ הקודש. את העובדה הבסיסית הזאת אי-אפשר לשנות

ולכן גם לא הצליחו לשנות אותם.

מה שכן, הם יכולים להצליח עם הילדים, עם הנוער. הבעיה הקשה היא הילדים שהם

לוקחים למונרו ולויליאמסבורג ושם הם מנסים לתת להם כיוון ודרך מסו י ימת. זו יכולה

להיות בעיה. אבל באופן כללי אני לא חושש מהם. אם היינו מנהלים נכון את ההסברה

שלנו, אני חושב שגם היהודים שנמצאים בתימן היו עולים.

חשוב מאד להדגיש שהם יודעים בדיוק כל מה שקורה בארץ. נדמה לנו שהם נמצאים

בארץ רחוקה, שכוחת-אל, עוד במאה הקודמת, במנטאליות ובתרבות אחרת, אבל הם יודעים

היטב מה קורה בארץ, פרטי פרטים. הם יודעים כמה כסף העולה מקבל כסל קליטה, מה אפשר

לעשות עם 10 שקלים, עם 100 שקלים, כמה עולה נסיעה במונית. הם יודעים כמה משכנתה

העולה יכול לקבל ובאיזה מקומות העולים גרים. הם גם יודעים בתימן אם המשכנתה

עודכנה או לא.

הבעיות הן כאשר אנחנו לא נותנים לעולים החדשים שבאו מתימן את הדברים

הבסיסיים. אנחנו לא מבקשים דברים מיוחדים. כשיש בעיות והם ממורמרים, אין ספק

שזה מגיע גם לתימן ומשפיע בצורה ישירה על העליה משם.

לכן אני חושב שהנושא המרכזי, לפחות נושא מעשי אהד שהיום אנחנו צריכים להתמקד

בו הוא נושא המשכנינאות. זה נושא בעייתי מאד. המשכנתאות של עולי תימן ושל עולי

סוריה הוצמדו לאתיופים, נדמה לי ב%^90. עם המשכנתאות האלה הם באמת הצליחו לקנות

דירות, ורובם קנו דירות. אבל במשך הזמן המשכנתה נשיקה, כי היא בשקלים, והיום הם

כבר לא יכולים לקנות דירות. למשל באשקלון, אנשים חתמו חוזים, מתוך הבנה והסכמה

שיש להם 120,000 דולר, ופתאום התברר שיש להם 90,000 דולר. הם ביטלו חוזים וכל

אחד שילם מכיסו 10,000 דולר.

הדברים האלה מגיעים לתימן ואנשים שומעים שאי-אפשר לקנות כאן דירה. רוב

האנשים כבר יצאו ממרכז קליטה. אם היו מעדכנים את המשכנתאות, גם אלה שנמצאים

עדיין במרכז קליטה היו יוצאים משם, כי הם רוצים לעזוב.

בסך-הכל מדובר על /1 משפחות שצריך לעדכן להן את המשכנתה. דיברתי עם ישראל
שוורץ ממשרד השיכון, שאמר לי
זה עוול שלא מעדכנים את המשכנתאות שלהם. זה לא

הגיוני.

דיברתי עם אנשים במשרד הקליטה, גם עם חביב קצב, וגם הוא אמר לי; זה עוול שלא

מעדכנים את המשכנתאות.

מי מעכב את עידכון המשכנתאות? משרד האוצר. דיברתי עם שר האוצר, והוא אמר לי:

לא נראה לי שיש כאן בעיה. תדבר עם בועז ועם אבי שילחצו וידחפו את העני ן. דיברתי

גם עם בועז וגם עם אבי שינסו לדהוף את העני ן, ואני מקווה שהם יפתרו את הבעיה.



בתימן יש עוד 50 משפחות בסך-הכל - 300 נפש. ברגע שאנשים יידעו שיהיה להם

סידור כשהם יגיעו לארץ, תהיה להם דירה והם יסתדרו בארץ, אני הושב שזה יביא לתנופה

בעליה, סוף-סוף נחסל את הגלות הזאת ויהודי תימן יעלו לארץ הקודש.
הי ו "ר ע' ז יסמן
תודה רבה. גב' פינקוס, בבקשה.
צי פינקוס
אני אתן מבוא קצר ואז אעביר את רשות הדיבור לקולגות שלי ממשרד הרווחה ועיריית

רחובות, אנשי ועד השכונה ונציגי התושבים.

כידוע לכולם, תחילת העליה היתה באוגוסט 1992. כשבתקופה הראשונה הספור של

העליה הזאת רזיה וחסוי. הם נקלטו במרכז הקליטה אושיות ואהר-כך באשקלון. תחילת

הטיפול היינה קשה. אני לא רוצה לחזור לכל המהלכים שעברנו בביקור שגם אתה, אדוני

הי ושב-ראש, וגם חברי-הכנסת בא-גד וגמליאל היו בו.

בכל אופן, במסגרת הקליטה במרכזי הקליטה הקדשנו הרבה מאד תשומת-לב בקליטה

הראשונית של המשפחות האלה לכל תחומי החיים, עם הזכויות המועדפות שקיבלה הקבוצה

הזאת והעיבוי תמאד צמוד.

המצב היום הוא שרוב המשפחות שעברו את מרכזי הקליטה אמנם רכשו דירות. במרכז

הקליטה באושיות יש היום 22 משפחות שאינן מסוגלות לרכוש דירות, כפי שנאמר, בגלל

המשכנתה שלא עודכנה, ובגלל מחירי הדירות שמאד עלו באורנה שכונה, שהיא כל-כך נדרשת

על-ידי המשפחות האלה. הפער הוא כזה שהמשפחות האלה לא מסוגלות לרכוש דירות. מה

עוד שיש שתי משפהות, שגם אתם מכירים אותן, עם שתי נשים, שהמשכנתא כפי שהיא אינה

מתאימה לפתרון המאד מיוחד שזקוקות לו המשפחות האלה. בעני ן הזה אנחנו בהתכתבות כ/אד

מפורטת עם הגורמים, גם במשרד הקליטה וגם במשרד השיכון, כי ברגע שנשבר העקרון

שהמשפחות האלה יכולות לקבל יותר ממשכנתה ושלושה-רבעים, אז יש בעיה של מחיר.

למשל, למשפחת בוני חסרים 30,000 דולר כדי לרכוש בית עם שתי כניסות נפרדות, אבל זה

אותו הבית, והוא מאד מתאים למגורים של משפחה כל-כך מיוחדת.

על הטיפול החברתי-קהילתי הייתי מעדיפה שאנשי עיריית רחובות יספרו, כי במסגרת

הטיפול שלנו הקמנו גם פרוייקט עם שירותי הרווחה ברחובות, שהם מטפלים במשפחות

שעברו לדיור קבע וצריכות להשתלב בחיים קהילתיים רגילים.
אי רובי נשטיין
קודם-כל אני רוצה להצטרף לדבריו של הרב גמליאל. לדעתי הבעיה של הסאטמרים היא

משנית אם נדע לפעול נכון בתהליך קליטת העליה. אני חושבת שהנסיון שלנו של השנה

וחצי האחרונות יותר ויותר מוכיח את זה. אם אנחנו כקהילה - אני מזמינה את כולם

להיות חלק מאותה קהילה - נדע לתת את השירותים הנכונים ובאיכויות הנכונות, אני

חושבת שזאת יהדות מאד מפוכחת. מכיוון שאנחנו גם עוסקים ביהדות אתיופיה וביהדות

ברית-המועצות, להערכתנו יהדות תימן היא אולי היהדות הבריאה ביותר בנפשה מבחינת

היכולת של האנשים לראות דברים, לבחון דברים, להתאים עצמם למציאות, ולפעול בתוך

המציאות בצורה מפוכחת. אני חושבת שזה בהחלט נותן להם את היכולת והכוח לבחור בין

האלטרנטיבות. אם נדע לתת את השירותים המרנאימים ובמקומות הנכונים, אני חושבת שהם

גם יידעו להתחבר ולהשתלב, ולהערכתי, אם נדע לתת אותם בכמויות הנכונות, הם בהחלט

יוכלו להתערות בתקופה די קצרה, יחסית, בתוך הקהילה. זאת ההערכה שלנו.

אני חושבת שאחת הבעיות הגדולות ביותר היתה העובדה שהם היו חסויים זמן רב,

ובתקופה שהם היו רוסויים, בוואקום הזה נכנסו ופעלו גופים שונים ומשונים, פעמים

רבות עם ניגודי אינטרסים, וזה באמת יצר מצב שמבחינה פורמלית למעשה הגופים

המקצועיים פחות יכלו לחדור ופחות יכלו להתערב.



אנחנו פועלים ברחובות כשנה וחצי. עד אז פעלה שם עובדת של הסוכנות היהודית,

אורנה בוקר, והיא העבירה לנו את כל האינפורמציה בצורה מאד-מאד פתוחה ועם

שיתוף-פעולה טוב ויעיל. אנחנו הקמנו ועדת תיאום בנושא של קליטת עליה, שבה היו

שותפים כל הגופים.

חיו"ר ע' ז יסמן;

כמה משפחות נקלטו ברחובות?
אי רובי נשטי י ן
ברחובות נקלטו כ-60 משפחות.

י י בא-גד;

הן גרות במקום אחד, בשכונת אושיות?

א' רובי נשטי י ן;

הם גרים בשכונת אושיות. זאת שכונה לא חזקה כל-כך, שצורפה לשיקום שכונות.

עם כל הקושי, התושבים עשו מאמץ לקלוט את העולים והיום המשפחות שנמצאות בשכונה

וקנו שם דירות, הקהילה בהחלט מקבלת אותן כחלק ממנה. יש קושי לשכונה לקלוט משפחות

נוספות, כי קשה מאד להתמודד עם היקף נוסף.

אני חושבת שהבעיה הקשה ביותר כרגע, אם אני רוצה למקם אותה בסדר-עדיפות זו

בעיית ההכנסה המאד נמוכה לנפש. בתימן אלה לא היו משפחות מצוקה. הם התארגנו יפה

מאד עם הכספים שהיו להם והם אירגנו את חייהם טוב מאד, אבל הפער הטכנולוגי בין

חברה לחברה יוצר מצב שהם מאד מתקשים לעמוד בקצבאות שהם מקבלים לקיים משפחות כל-כך

רחבות.

חיו "ר ע' ז יסמן;

הם לא חייבים לחיות על הקצבאות. הם לא עובדים? למה לשים את הדגש על הקצבה?

בתימן הם עבדו. את אומרת שההכנסה שלהם בתימן היתה מעבודה. אני בעד קצבאות.
אי רובי נשטי ין
אני רוצה להעיר הערה, ואני חושבת שזה בהחלט דבר שאפשר לעזור להם בתהליך.

בתימן הם עסקו במסחר. הם בדרך-כלל ביצעו עסקה והעסקה הזאת הספיקה להם לטווח

קצוב, די משמעותי, בשביל הדברים האלמנטריים שהם היו צריכים, כמו קמח וכו'. הם

כמעט לא שילמו מסים. לא היה תשלום לחשמל ולא לרשיון נהיגה, וכוי. הצורך בכסף

היה שונה.

כרגע אנחנו מבקשים מהם לעשות שינוי באורח החיים. הם יוצאים לעבודה. אבל הם
אומרים
אנחנו לא עבדים. לעבוד משעה שמונה בבוקר בשביל קצת כסף זה שינוי באורח

החיים, וזה צריך לעבור תהליך.

עם זה, יש בהחלט שינוי. השינוי הראשון שאנחנו רואים השנה הוא שנשים רבות

יצאו לשוק העבודה. לנשים הרבה יותר קל להתארגן. גם גברים רבים השנה התחילו לצאת

לשוק העבודה, בין השאר מכיוון שסכום הקצבאות שהם קיבלו דרך הסאטמרים ירד השנה,

וזה אילץ אותם בצורה יותר נקודתית לעשות מאמצים לכיוון של שוק העבודה. אני חושבת

שבאיזה שהוא תהליך אנחנו נפרוץ את הדרך.
אי גמליאל
מהסאטמרים הם קיבלו מעט מאד. הסאטמרים מדברים הרבה אבל עושים מעט. במשך

תקופה מסויימת אנחנו החזקנו שם כולל. הרב גרוסמן, יהודי יקר, הוא למעשה החזיק את

הקהילה.
הי ו"ר ע' ז יסמן
מה חן ההקצבות של הסאטמרים? הם היו נותנים קיצבה חודשית?

אי רובינשטיין;

ייתכן שהקצבאות נתקבלו דרך הרב גרוסמן ואני לא עושה את ההבחנה המדוייקת. הם

קיבלו קצבאות דרך הכולל והם מאד חששו להפסיד אותן ולכן לא יצאו לשוק העבודה.

היום הקצבאות האלה כמעט פסקו ואז היציאה לשוק העבודה הפכה להיות יותר משמעותית.

אני חושבת שאחד הנושאים הכאובים של העדה הוא עצם הימצאותם של מרבית הילדים

והנוער בפנימיות. כפי שידוע לנו, יכול להיות שלא הכל אנחנו יודעים, 24 ילדים

נמצאים בפנימיה של סאטמרים ועוד 22 ילדים נמצאים במגדל העמק אצל הרב גרוסמן,

ולא מתוך רצון. בשני המקומות יש ילדים בני 9. 8 ו-6, שזה בעצם בניגוד למדיניות,

כי ילד צריך לצאת בהחלטה של ועדת החלטה שקובעת שטוב לילד להיות מחוץ לבית.

ניסינו לגעת בנושא הזה והקשיים היו משני כיוונים. קושי אחד היה, שהמשפחות לא

מסוגלות להתמודד עם מספר כל-כך גדול של ילדים בתוך הקהילה. לכן, למרות שמאד

אוהבים את הילדים וחשוב להם שהילדים יהיו אתם, הם לא מסוגלים לכלכל אותם. זה דבר

אחד. דבר שני הוא עשיית הנפשות שגורמת להם להוציא אותם בקלות מחוץ לבית. אני

בהחלט חוששת מהעני ן הזה.
הי ו"ר ע' ז יסמן
שימי לב למת שאמרת בפתח דברייך על סאטמר ומה שאת אומרת עכשיו,
אי גמליאל
זה לא מדו י יק מה שהיא אומרת.
היו "ר ע' זיסמן
אני לא ניפחתי את הענין, אבל את מחזקת את מה שאני אמרתי.
אי רובי נשטיי ן
אני מחזקת את מה שאני אומרת.
הי ו"ר ע' ז יסמן
הם רצו לכבוש את כולם, ולא הצליחו. אני אומר את זה גם לרב גמליאל. אפילו אם

הם הצליחו באחוז קטן, גם את זה לא צריך לתת להם. על זה הוויכוח.
אי רובינשטיין
אמרתי מה שאמרתי ואני עומדת מאחורי דבריי. אבל בין זה ובין זה אני רוצה

להגיד שאנחנו בקהילה חייבים לתת פתרונות אלטרנטיביים, כמו מרכזי למידה עם ארוחות

צהריים, כמו יותר שעורי עזר וכו', ואז באופן טבעי ובונה אני חושבת שנקטין את

ההשפעה של הסאטמרים.



אי גמליאל;

לסאטמרים אין שום מוסד שהילדים של התימנים לומדים אצלם. חד-משמעי. אצל

הסאטמרים לומדים באידיש, ושם יש להם רק האנשים שלהם והם לא מכניסים ילדים משלנו.

מה שכן, חלק מהילדים לומדים אצל הרב גרוסמן, חלק לומדים בישיבה "מתימן יבוא" וחלק

מהם לומדים בישיבת "דיסקין".

אי רובי נשטיין;

אנחנו לא מצליחים לבקר אותם.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

היא העלתה בעיה ואנחנו נתייחס אליה. גם אם מדובר ברב גרוסמן, שגם אני מוקיר

אותו. אם הוא לא בסדר, אז הוא לא בסדר. הרי אנחנו בני-אדם.

י י בא-גד;

למה להחליט אם הוא בסדר או לא בסדר? רוצים לבקר, נארגן ביקור. יורשה לכם

לראות את הילדים.
היו"ר ע' זיסמן
יש לד משהו להגיד לגבי 22 המשפחות שנמצאות במרכז קליטה? אתם לא מטפלים בהן

בכלל?
אי רובי נשטי י ן
אנחנו לא מטפלים בהן.

היו"ר ע' ז יסמן;

אבל הם תושבים קבועים של עיריית רחובות.

א' רובי נשטי י ן;

הם לא נחשבים לתושבים קבועים של רחובות.
הי ו"ר ע' ז יסמן
זאת אומרת, מי שנמצא במרכז קליטה הוא באחרי ורנה המלאה של הסוכנות היהודית.

א' רובי נשטי י ן;

אני רוצה להעיר הערה ואני חושבת שהיא מאד משמעותית. אנחנו בהחלט נעזרנו

בתקציבי 1994 של הסוכנות היהודית באופן מאד מאסיבי על-מנת לקיים תוכניות בתוך

הקהילה. היום, מאחר שהסוכנות היהודית יצאה מהתחום הזה בגלל בעיות תקציביות,

ותוכניות שקיימנו בתקציבי הסוכנות בתוך הקהילה בעצם עומדות להיסגר בימים אלה,

עיריית רחובות לקחת על עצמה למשוך את זה עוד חודש-חודשיים ואז נסגור את התוכניות.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

אנחנו יודעים שהסוכנות היהודית מצו י יה כנראה בתהליך של יציאה בכלל מהשליחות

ההסטורית שלה. אבל אני רוצה להבין כמה כספים בסך-הכל עמדו לרשותכם ב-1995 לעומת

מה שאת אומרת עכשיו.



אי רובי נשטי ין;

אני חושבת שלמעלה מ-70,000 שקל בשנת 1995-

היו "ר ע' ז יסמן;

והשנה אי ן שום דבר?

צי פינקוס;

אנרונו מחכים עכשיו לסיכום התקציב של חבר הנאמנים ובשבוע הבא נוכל להודיע.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

את יכולה להגיד לי מהי ההמלצה שלך?

צי פינקוס;

ההמלצה שלנו היא להקציב 20,000 דולר.
הי ו"ר ע' ז יסמן
זה כמעט אותו דבר.
אי רובינשטי י ן
אני רוצה לציין נקודה נוספת, שמשרד הקליטה גם כן בא עם הצהרה שהוא ישמח

להיכנס לתוכניות קליטת עליה בכלל, ועד חיום, כמעט סוף פברואר, אנחנו לא יודעים אם

יש אישורים תקציביים. כלומר, אין אפשרות של חמשך.
ס' חזן
העולים מתימן מהווים אחוז קטן בשכונה בהשוואה לעליות אחרות עם אותם מאפיינים.

הי ו"ר ע' ז יסמן ;

בתור י ושב-ראש הוועד, כמה תושבים אתה מייצג?

ס' חז ן;

בשכונה יש 9,000 תושבים.
היו"ר עי זיסמן
ופה יש לך 60 משפחות.
ס' חזן
לא, יש לנו גם עולים מאתיופיה ומחבר העמים.
הי ו"ר ע' ז יסמן
אני שאלתי כמה תושבים יש בשכונה וכמה מהם יוצאי תימן, כדי לקבל איזו שהיא

פרופורציה.



ס' חזן;

אני רוצה להגיד לכם מה הבעיה שלנו כקהילה. אם הסוכנות היהודית השתתפה בזמנה

ב-70,000 שקל, זה לא אומר שזה פתר לנו אז את הבעיות, והרי ידוע שיש לנו בעיות מאד

קשות. אני מסתכל בקטע של תכנון חברתי ומה יהיו התוצאות בעוד כמה שנים בנושא

החינוך של היהו-דים האלה. בסופו של דבר אנחנו יודעים שבגלל סדרי-עדיפו י ות הילדים

האלה לא מקבלים מענה חינוכי נאות במעברים בין התרבותיות, מגני ילדים לבתי-ספר

וכו'. אנחנו רואים שחם נתקלים בקשיים מאד גדולים, בכל התחומים. מתקציב שיקום

שכונות שלנו, שתופנח לטובת קליטת עליה, נתנו את רוב התקציבים לעובדים סוציאליים,

עובדים קהילתיים ואחרים, ומעט מאד להפעלה.

הקהילה קורסת תחת העומס, ולא בגלל העולים מתימן. אנחנו קולטים גם עולים

מאתיופיה במאסות מאד גדולות.
א י גמל י אל
באיזה שנה סודר חענין של שיקום שכונות?
ס' חזן
אנחנו נכנסנו לזה רק בשנה האחרונה.
אי גמליאל
היה לי יד ב"מעל" הזה כשכיהנת' כסגן שר הבינוי והשיכון. אבל אם דרושה תוספת

תקציב, אפשר לפעול, לדבר עם שר השיכון ועם האחראי על שיקום שכונות ולהשיג תקציב

מיוחד. כי זו קהילה עם בעיות מיוחדות.

אי רובינשט'י ן;

הרב גמליאל, אנחנו נהיה מאד מרוצים אם לפחות האישורים התקציביים ''נתנו כבר

עכשיו. כי אם ניכנס לחודש מארס, אנחנו הפסדנו את השנה. המדינה הרי עובדת לפי

שנת לימודים, לפי הלוח העברי.
אי גמליאל
תגישו הצעה ובה פירוט מדו "ק מה אתם רוצים.
ס' חז ן
הרעיון הוא שאנחנו רוצים להיות קהילה חזקה ותומכת כדי שנוכל לקלוט את העולים

ולתת להם מענה לצרכים החברתיים בשכונה. כי אחרי הכל אנחנו בקשר יום-'יומי אתם,

אנחנו שומעים את המצוקות שלהם ומאד כואבים אתם, כי גם אנחנו כעולים לשעבר עברנו

את אותן מצוקות ואותם רגעים קשים.
הי ו"ר ע' זיסמן
יש נציגים שלהם בוועד השכונה?
ס' חזן
יש. דרך אגב היינו ועד פעילים לפני שהיינו ועד שכונה ורצינו מאד שיהיו

בחירות. הם הלכו דווקא עם הגוש השני, לא אתי. אני הצעתי שהם "לכו עם ועד

הפעילים שקם לטובת השכונה. הם לא נבחרו, אבל בכל-זאת צירפנו אותם לוועדה לקליטת

עליה ואנחנו משתפים אותם בכל מה שקשור לעולים ואנחנו רוצים שהם יראו בעיניהם את

מה שנעשה אתם ויהיו שותפים בכל ההחלטות.



היום יש לנו בעיה קשה. ישבנו עם גבי פינקוס ואנחנו עומדים לפני פתרון.

לדעתי הפתרון צריך להיות בין-משרדי, בהשתתפות ארבעה משרדי ממשלה: משרד השיכון,

משרד הקליטה, הסוכנות היהודית ומשרד האוצר.

בשכונה שלנו יש הגירה שלילית מאד קשה של אוכלוסיות טובות. אנחנו רואים

שהשיקום החברתי שלנו קורס ובסופו של דבר לא יישאר לעולים בסיס שבו הם יוכלו

להיקלט.

היום דנו עם הסוכנות היהודית ואנחנו מאד מעוני י נים שהוועדה הזאת תפעל כדי

שיימצא פתרון למרכז הקליטה, כי הוא מהווה עבורנו את הכשל לשיקום חברתי של השכונה.

בזמנו הוצע לבנות שם הוסטל לקשישים באמצעות קרן ויינברג, אבל יש בעיה והעני ן לא

יכול לצאת לפועל. היום יש תוכנית אחרת של עידוד זוגות צעירים להגיע לשכונה וכך

אולי נחזק אותה, על-ידי רכישת המבנים על-ידי משרד השיכון, בשילוב עם קליטת עליה

מתרבויות שיכולות לחזק אותנו, ובמינון מתאים.

אני מציע שנראה את הנושא של תכנון חברתי כיעד שנוכל להשיג אותו אם נתחיל

לפעול היום בראייה כוללת. מה במתן המשכנתאות יש העדפה למרכז

הארץ, ובסופו של דבר גם אם תתן להם דירה חינם בשי י נקי ן, הם הרי לא י ילכו לגור שם

אלא יישארו בשכונות, כי בשכונות הם יוכלו להתחכך יותר עם האוכלוסיה וללמוד ממנה.

אנחנו רוצים להיות אוכלוסיה חזקה שנוכל לתמוך בהם.

מצבנו החברתי מאד קשה ואנחנו זועקים לעזרה כבר קרוב לשלוש שנים. עם הכלים

שנתנו לנו אנחנו לא יכולים להתקדם, למרות שיש לנו עובדים סוציאליים ואנחנו עושים

כל מיני פעולות, אין לנו מקומות להפעלה בגלל חוסר מבני ציבור ודברים אחרים.

הסוכנות היתה שותפה בזמנה לפרוייקטים של שיקום שכונות, וגם מהעני ן הזה היא

יצאה. כפי שאתם יודעים, גם סדר העדיפויות של הממשלה השתנה והם קיצצו גם כשתקציב

של שיקום שכונות, דבר שפוגע מאד בעולים ובתושבים אחרים שמצבם קשה.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

מה היה התקציב של הממשלה בסעיף שיקום שכונות ב-1995?

ס' חזן;

לא היינו בשיקום שכונות. רק השנה נכנסנו לזה.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

התקציב לא צומצם. אתה מתייחס למה שקראת. אני אומר לך שבתחום הזה הגדילו

ב-1996 את התקציב בכמה מקומות באופן משמעותי. אולי יש לזה שיקולים אחרים, אבל זה

נכון.

ס' חז ן;

י י תכן מאד.
הי ו"ר ע' ז יסמן
כמה קיבלת השנה מתקציב שיקום שכונות?
ס' חז ן
בסעיף החברתי קיבלנו 700,000 שקל, כאשר 200,000 שקל מיועדים רק לנושא קליטת

עליה.



יש לציין ששיקום חברתי צריך להיות משולב בשיקום פיסי של השכונה, כי המצב

אצלנו מאד קשה. אני מזמין את הוועדה לסייר בשכונה כדי שתתרשם ממראה עיניה, כי

ההידרדרות הפיסית שווה להידרדרות ההברתית.

הי ו"ר ע' זיסמן ;

ועדת העליה אמורה לסייר ביום חמישי השבוע באתר הקרוואנים חפץ חיים ואולי נבוא

לביקור בלתי-פורמלי קצר ברחובות.

האם 60 המשפחות מפוזרות בתוך השכונה?

ס' חזן;

הן מרוכזות מאד, ולא תצליחו להפריד ביניהן.
הי ו"ר עי ז יסמן
אבל יש בתים שבהם גרים י וצאי ארצות שונות.

ס' חז ן;

בוודאי.
הי ו"ר ע' ז יסמן
איך היחסים החברתיים והבין-אישיים?

ס' חזן;

יש יחסים חברי ים, אבל אנחנו מרגישים שיש חוסר אמון.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

יש להם בית-כנסת נפרד בשכונה?
צי פינקוס
במרכז יש שני בתי-כנסת.
היו"ר ע' ז יסמן
אני יודע. לא במקרה שאלתי אם בשכונה יש להם בית-כנסת. איפה הם מתפללים?

ס' חז ן;

הם מתפללים היום במרכז הקליטה במקום שהקצתה להם הסוכנות היהודית. בקרוב מאד

הם ימצאו עצמם ללא בית-כנסת והם לחוצים מאד מזה.
הי ו"ר ע י ז יסמן
כמה בתי-כנסת יש בשכונה?



ס' חז ן;

בשכונה יש ששה בתי-כנסת. יש שם בית-כנסת לצעירי תימן.

בעניו הסוכנות ובתי-הכנסת, יש אצלם חלוקה של משפהות, אבל יש גם חלוקה של

חמולות גדולות, שנוסח התפילה שלהן שונה והם לא יתפללו יחד. לנו אין אדמות לתת

להם שם, השכונה מאד צפופה.

אני מבקש מכם, אולי אתם תמצאו את הפתרון יחד עם הסוכנות. יש שם מבנה ששימש

למועדון קהילתי מצומצם של הסוכנות. אנחנו ביקשנו להסב את המבנה הזה ולחלק אותו

בינתיים לחצי, כך שעם יציאת הסוכנות יהיה להם עכשיו מענה לבית-כנסת.

מ' טל;

הייתי רוצה לחזור לנושא שאתה הגדרת אותו כנושא הדיון היום. אני תושב רחובות

ואני לא הולך נגד רחובות.

יש הבדל ממשי בין גובה המשכנתה שמוענקת לעולים מתימן לבין המשכנתה שמוענקת

ליוצאי אתיופיה. הבעיה היא, להערכתי, כמו שאמר חבר-הכנסת גמליאל, שבתימן הם

יודעים בדיוק מה קורה, מי מקבל מה, איך ומתי.

מלבד זה שהסאטמרים מסיתים או לא, ותיכף אתייחס לסאטמרים, יש גם עני ן של קרובי

משפחה שמעבירים מידע. לפעמים מידע חיובי, לפעמים מידע שלילי, גם אם הוא לא נכון

ולא תואם את המציאות.

הבעיה היא שכל עוד לא נגיע להרגעת הרוחות בתימן עצמה, בקרב המשפחות, והם

יידעו שיש מאמץ מרוכז ומיוחד, בדיוק כמו שהיונה התלהבות ראשונית כאשר התחלנו להביא

את המשפחות הראשונות לפני שנתיים ושלוש, כשכל עם ישראל נרתם וכל התקשורת, עכשיו

כולם קצת התעייפו, וזה תמיד קורה בגלים האלה. גם המשפחות הקרובות שלהם בהתחלה

אירחו וקיבלו אותם, אבל כשהם ראו שכל שבת צריך לארח אורנם, כולם קצת התעייפו,

התרחקו, זה מתחיל להיות מיטרד, והגיע הזמן שתסתדרו לבד.

אם היהודים בתימן לא יקבלו שדר חיובי שיש מאמץ ורצון מכל הגורמים, הסוכנות

היהודית ואחרים, לעשות מאמץ ולקלוט את 50 - 60 המשפחות האלה מעבר למקובל, וזה

באמת לא מאמץ גדול בשבילנו, הם לא יזוזו.
חלק מיהודי תימן אומרים
כן, אנחנו רוצים לעלות. עוד נחליט. בינתיים אנחנו

רוצים למכור רכוש.
הי ו"ר ע' ז יסמן
זה נכון שנשארו שם רק 50 משפחות?

מ' טל;

יש שם יותר. יש 400 נפש בערך. אני לא יודע כמה משפחות זה. אבל אם הם

מגיעים למצב שמכירת רכוש בקנה-מידה תימני זה 5,000 - 6,000 או 10,000 דולר, בשביל

אותו יהודי זה הרכוש שלו. ממול יש הסתה של הסאטמרים, כאשר לגבי הסאטמרים אפשר

בהחלט, לדעתי, לעשות פה איזו שהיא פעולה ולא לסגור את רחובות ירושלים, ואני מצדיק

את מה שאמרת, או פעילויות אחרות. למשל, כאשר ידידינו הסאטמרים הסתובבו

ב"אושיות" , שזה מרכז קליטה פתוח, פרוץ, אין סביבו גדר, בזמן שבמרכז הקליטה

באשקלון הם הסתובבו פחות, כיוון שיש שם גדר, חומה שמונעת מהם להיכנס. לכן, כל עוד

אנחנו לא יכולים למנוע הסתובבות במקום, יש בעיה. אני לא בא בטענות למשטרה, אבל

המשטרה לא פועלת סתם בשביל למנוע מאיש סאטמר מלהסתובב בשכונת ייאושי ותיי.



היו"ר ע' זיסמן;

מר טל, בעל הבית היא הסוכנות היהודית. אנחנו נתקלנו בזה גם כשעשינו את הסיור

והסוכנות היהודית רשאית לאפשר כניסה למי שהיא חושבת לנכון. זה גם לא עניינה של

המשטרה. יש אמצעים אחרים.

מ' טל;

סליוחה. אנחנו לא יכולים למנוע מהאיש להסתובב ברחובות מרכז הקליטה של

"אושיות".

הי ו "ר ע' ז יסמן;

אבל אנשי סאטמר נכנסו למרכז הקליטה ופעלו שם, והאחריות על מרכז הקליטה היא של

הסוכנות היהודית.
צי פינקוס
אם אני גרה שם ורוצה לארח מישהו, אז כשיבוא עובד סוכנות ויגיד לי: גברת, הוא

איש סאטמר, זכותי להחליט שאני רוצה לארח אותו. זאת אומרת, לא היתה לנו יכולת

בקרה ושליטה מי נכנס לתוך דירות העולים, וכשאין גדר שתוחמת את רשות הפרט ורשות

הכלל, יש בעיה.
מ' טל
הם צריכים להבין בתימן שאין כאן איפה ואיפה בין המשפחות מארץ זו או מארץ

אחרת. יש דין שווה לכולם. אבל מעבר לזה, אני רוצה לומר כאן משהו בחוג סגור ואני

מקווה שזה לא ייצא מכאן.
הי ו "ר ע י ז יסמן
אני לא מבטיח לך, כי הישיבה לא סגורה. יושבים כאן עתו נאים.
מ' טל
בסדר, אני אקח את הסיכון.

לגבי מעט המשפחות יוצאות תימן שעדיין נמצאות במרכז הקליטה "אושיות", ויש עוד

כמה משפחות בעוד 3-2 מרכזי קליטה, אז פרט לכך שצריך להשוות את המשכנתה, להגדיל

אותה באופן ממשי ורציני, אני לא פוסל את האפשרות שבאיזו שהיא צורה, כולל משרד

הקליטה, יקהו כל מקרה ומקרה פרטני לגופו של עני ן, יבחנו באיזו צורה אפשר ללכת

לקראתו, גם אם זה קצת חורג מהמשכנרנה הרשמית. אפשר לסייע אולי בהלוואה דרך בנקים.
הי ו"ר ע' ז יסמן
ההבדל איננו % 10? הוא הרבה יותר גדול?
מ' טל
עד כמה שאני יודע הוא % 10.
צי פינקוס
יש פעמיים הבדל. יש הבדל בגובה המשכנתה. המשכנתה של עולי אתיופיה עודכנה

בספטמבר 1995 ושל עולי תימן היא לא עודכנה.



מ' טל;

יש פה עוד בעיה של לוח זמנים. במוקדם או במאוחר, וזה יהיה יותר מוקדם מאשר

מאוחר, מרכז קליטה "אושיות" ייסגר ויועבר לרשות גורם אחר, אולי משרד הקליטה או

גורם אחר.
הי ו"ר ע' ז יסמן
כמה עולים יש שם עכשיו?

מ' טל;

היום יש שם 22 משפחות מתימן.

היו"ר ע י ז יסמן;

יש חדרים סגורים במרכז הקליטה?

צי פינקוס;

יש שם 95 דירות. היום יש לנו 18 דירות ריקות.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

מה יש בדירות האלה?

צי פינקוס;

שום דבר. הפסקנו את האיכלוס שלהן כי אנחנו לא יודעים מי ימשיך לנהל את מרכז

הקליטה.

מ' טל;

ברגע שמרכז קליטה ייאושי ות" ייסגר, כל מי שגר בו יועבר לטיפולה של רשות אחרת.

אבל ברגע שהסוכנות סוגרת ומעבירה אחורה את כל השירותים הסוציאליים שניתנים במרכז

ייאושי ות", מישהו אחר צריך לקחת את זה, ואני לא בטוח שגורם אחר שיקח את האחריות על

המבנה, יעשה את זה. דהיינו, העיריה תצטרך לטפל בזה ואז באמת תהיה פה בעיה, וגם

עדכונים.

לכן ספציפית לגבי ייאושיותיי, בגלל לוח הזמנים של הסגירה, הפעולה צריכה להיות

יותר מהירה מכיוון שאם רובם רוצים לעזוב, בואו נעזור להם לצאת בצורה טובה ובלי

שהתעוררנה עוד בעיות.

א' רובי נשטיין;

אני רוצה להעיר הערה בשני כיוונים. קודם-כל אני רוצה להצטרף בצד החברתי,

בצד המשכנינאות ובצד הפיסי של הדיון. בצד החברתי משרד הקליטה רואה את עולי תימן,

למשל בנושא של קייטנות קיץ, הוא משווה אותם לעולי ברית-המועצות. כלומר, הם לא

מקבלים תקציבים מיוחדים, כאשר עולי אתיופיה כן מקבלים תקציבים מיוחדים. כל עולה

חדש מאתיופיה מקבל איקס שנים איזה שהוא סל לבתי-הספר. עולי תימן לא

מקבלים אוטומאטית את אותו סל לבתי-הספר במשך מספר שנים.

אני לא מכירה את כל הקטגוריות, אבל אני חושבת שבהחלט היה שווה להשוות אותם.

זה דבר אחד.



דבר נוסף שאני רוצה לציין זה הנושא של קליטה מאד מאסיבית, ואנחנו נמצאים היום

בגל המאסיבי של יהודי תימן, אבל לא רק תימן, אלא גם של יהודי אתיופיה, קליטה

בקהילה, ובעצם המשפהות הקשות ביותר כרגע נקלטות, כי הן פשוט מפונות לדיור ציבורי,

מבחינה ממשלתית אני לא יודעת מי החליט שנותנים תקציבים למה שנקרא מוקדי עליה.

אם, למשל, עיר מסו י ימת קלטה % 120, אבל כשאנחנו קולטים ברחובות, ובאחרונה אנחנו

קולטים מקרים מאד קשים, כי אנחנו קולטים את אלה שלא הסתדרו בשום צורה אחרת, אנחנו

קולטים אוינם נומינלית. אם אנחנו קולטים את יהודי תימן נומינלית, הרי בנושאים אלה

העיריה לא מקבלת תקציב, לא ממשרד הרווחה ולא ממקום אחר.
הי ו "ר ע' ז יסמן
אבל העיריה גובה ארנונה.

א' רובי נשטי י ן;

ממי בדיוק היא גובה ארנונה?

הי ו "ר ע' -ז יסמן;

מתושבי רחובות. ברחובות יש שכבות די מבוססות שמשלמות ארנונה גבוהה.

אי רובי נשטיי ן;

לרחובות אין אזורי תעשיה,
הי ו"ר ע' ז יסמן
הארנונה היא לא רק כדי להצדיק את קבוצות הכדור-יד של הפועל רחובות ומכבי

רחובות וקבוצת הכדורגל של מכבי שערי ים.
אי רובי נשטי י ן
רחובות עומדת בפני ועדה קרואה.
הי ו"ר ע' זיסמן
אני מכיר את רחובות. את לא מכירה את ירושלים. הרי העוני איננו רק ברחובות.

העוני הוא בעיקר בירושלים. ברחובות יש בתי מסחר, עסקים וכוי. כשאדם משלם

ארנונה זה גם כדי לקלוט עליה.- אתמול היתה פה משלחת של מדענים מתל-אביב. יש

לנו עכשיו פרוייקט לקלוט מדענים עולים ברחובות. רחובות צריכה להיות עיר שקולטת

עולים מכל שדרות העם. כל אחד מתמודד עם הבעיות שלו, אבל רחובות היא לא כל-כך

מסכנה כפי שאתם מציגים אותה.
ס' חזן
דיברנו על תכנון חברתי במאסות ואיפה הם מרוכזים.
הי ו"ר ע' ז יסמן
יש מקומות יותר מסכנים מרחובות.
ס' חזן
הפוליטיקה לא תעזור לנו לצאת מהסבך.



היו"ר ע' ז יסמן ;

לא בכל צריכה לשאת הממשלה. כל עיריה חייבת לתרום את חלקה בתחום קליטת העליה,

ולא רק להתברך בהישגים.
ז' אונגר
אני אהד האנשים שהכין ומכין את יהודי תימן בתימן לעליה. בפעם האחרונה הייתי

שם לפני חודש וחצי. היום יש צפיפות ב"אושיות", כי הם מרוכזים ברחובות מסויימים,

ומפני זה הזהרתי עוד לפני שהראשונים הגיעו ארצה. אמרתי שזו טעות נוראית לשלוח

אותם בכלל למרכזי קליטה. אמרתי לאורי גורדון, שבגלל אורח החיים שלהם שם, וגם אם

הם היו שם עניים, לכל אחד היה בית משלו, עם חצר קטנה ועם אדמה, אמרתי: תנסו קליטה

ישירה, לא להכניס אותם בכלל לתוך מרכזי קליטה, כי שם הם ממשיכים, אותן משפחות -

חמולות, שהיו להם בעיות בתימן, כשהם לא דיברו אחד עם השני הרבה שנים, פה הם

ימשיכו עם הבעיות שלהם ועם המחלוקות שלהם. אבל הם פוחדים לפרוץ את חחומה. אחד

סומך על השני, הם רוצים אחד את הקירבה של השני. אם מהתחלה לא היינו מכניסים אותם

למרכזי קליטה, היום לא היינו במצב שאנחנו צריכים לתקן מה שיש היום.

כולנו רוצים שהם ייצאו ממרכזי הקליטה. הם צריכים עזרה. אנחנו צריכים להשוות

את המשכנתאות, כמו שכבר נאמר כאן. אני הצלחתי יחד עם אשתי לקבל מהסוכנות את

חהסכמה בעני ן החובות שלהם לשכר-דירה. יש להם חוב של אלפי שקלים, מפני שהם לא

מבינים למה הם צריכים לשלם 400 שקל לדירה, כשהשכן האתיופי שלהם משלם 100 שקל

לדירה. מר נחמני מהסוכנות היהודית הבטיח לנו שאם הם יעזבו את מרכזי הקליטה תוך

זמן מסו י ים - דיברנו על חודשיים - שלושה חודשים - יבטלו את החובות שלהם.

דבר שלישי, מה שקורה בקהילה בתימן. חבר-הכנסת גמליאל אמר שכולם יכולים

לצאת. השאלה אם הם רוצים לצאת. היום הם כבר מבינים מה הם שווים. יש שם ספסרים,
כל אחד אומר להם
אם תבוא אתי תקבל סכום מסו י ים. הסאטמרים נותנים להם כסף, וזה

לא כמו שאתם אומרים שההשפעה שלהם בתימן היא אפסית.

יש לי בבית אוסף של מכתבים שהסאטמרים שולחים לתימן ובהם דברי השמצה על ישראל.

הם מטפטפים טיפה אחרי טיפה, והנזק נגרם. היום הם אומרים: נראה מתי נבוא. אנחנו

צריכים עוד למכור את החמור, את הרכב שלנו, את הדירה שלנו. יש גם כאלה שאומרים:

זה הבטיח לי, אם אשאר בתימן, שאני אקבל כך וכך.

אני נוסע כל השנים לתימן, מאז 1986, אף פעם לא נתתי אפילו אגורה שוחד. אם יש

צורך לקנות ביגוד לנסיעה, עזרנו אם היו להם חובות, וכו', אבל אסור למדינת ישראל

להיכנס למשיוק הזה של מקח וממכר, כי הם צריכים לדעת שזכותם לבוא לפה. הם צריכים

להיות מאושרים שמישהו עוזר להם, אבל לא לשלוח שליחים שגם עושים את המשחק של

הסאטמרים, שגם רוצים לתת יותר מהסאטמרים.

מה שנכון, הם יודעים כל מה שמתרחש פה. אחד מהם שאל אותי: מה זה תל-ברוך.

גם את זה הם יודעים.

זה מה שהסאטמרים עושים. הם לוקחים את הנקודה השחורה של תמונה יפה ואורנה הם

מוכרים.

אם אנחנו באמת רוצים שכל יהודי תימן יבואו, אנחנו צריכים לשפר את התמונה

שהעולים משדרים הביתה. כך אנחנו יכולים לדאוג לכך שהשליחים שהיום יוצאים לשם לא

יחזרו בידי ים ריקות.
ת' אונגר
כשהעולים הגיעו לארץ הם באו אמנם מתימן, ארץ מאד נחשלת, עניה, אבל הם הרגישו

שם מאד מאד עשירים. היה לו בית קטן, היתה לו הפנה שלו, והוא היה אדון לעצמו,
עשיר. הוא בא לארץ ואומר
בין הגויים הייתי מלך, פה אני כלום, אני אפס בארץ



הזו. אין לנשמה שלי מנוחה. הוא שאל: לאן הבאת אותי? אין לי מנוהה בארץ חזו.

אני לא אשכח את המלים האלה בחיי.

כששאלתי אותו למה ארנה מתכוון? הוא אמר: בעיות, כל הזמן בעיות. בתימן לא

היו לי בעיות. לילדים שלי היה אוכל לאכול, בית לישון, הייתי מבסוט. שאלתי: מה
הבעיות? והוא השיב
אין לי אוכל, אין לי פרנסה. מה זה הכסף שנותנים לי? הילדה

בוכה שהיא צריכה ספר. אין לי כסף לקנות לבת שלי ספר.

ממשרד הקליטה מתקשרים אלי לא פעם ולא פעמיים - לבעלי ולי יש קצת כספים שאנחנו

מקבלים כאנשים שונים שיודעים שאנחנו עוסקים בעליה - ואומרים לי: תמי, המשפחה הזו

על סף רעב, את יכולה לעשות להם קנייה לשבת? באותו יום בעלי ואני נכנסים לסופרמרקט

הקרוב בירושלים, עושים קניה גדולה לשבוע-שבועי ים ונותנים למשפחה הזו, בסתר, לא

בגלוי. זו ממש בושה שהעובדת הסוציאלית של מרכז הקליטה צריכה להתקשר אלי ולומר לי

את זה. ואני ממש מתביישת ללכת ולהביא להם את המצרכים.
היא מתקשרת אלי ואומרת
אין לנו ספרים. יש שם משפחה עם 6 ילדים שלא

יכולה לקנות ספרי לימוד לילדים, וספרים עולים הון תועפות.

יש בעיה מאד גדולה בקהילה. יש שם ילדים מחוננים. יש בנות, שאני מתביישת

שאין מישהו שישלוף אותן משם ללימודים אקדמיים. ילדה בת 16, שכל הציונים שלה 100.
אמרתי
מי יקח את הילדה הזאת ויטפח אווזה? - ושם היא הולכת לאיבוד.

יש שם שיעורי-עזר לילדים בשעות אחר-הצהריים, כשהאבא צריך לשלם בעד שיעורי-עזר

ל-3-2 בנות, על כל שיעור 20 שקל. מאין הוא יקח 60 שקל בשבוע לשלוש בנות?
הי ו"ר ע' ז יסמן
אבל בבתי-הספר יש שיעורי-עזר לעולים חדשים.
ת' אונגר
לתימנים אין, רק לאתיופים. לאתיופים יש חונכות.
היו"ר ע י ז יסמן
זה לא נכון. אולי לא מסדירים את זה, אבל עקרונית זה צריך להיות. יש

שיעורי-עזר לעולים. צריך לבדוק אם הם שייכים לעיריית רחובות.
אי רובינשטיין
הם שייכים לחינוך העצמאי ולכן אף אחד לא נכנס לשם. בעני ן הזה את צודקת.

בבתי-הספר של החינוך הממלכתי-דתי יש מסגרות, אם של משרד החינוך, אם של משרד

הרווחה, מועדוניות וכו'. מי שלומד במדרשיות "נועם" מקבל.
הי ו"ר ע' ז יסמן
אבל לחינוך העצמאי יש תקציבים רבים. יש אוכל, יש הסעה, יותר מאשר בחינוך

אחר.
חי קצב
יש גם ספרים.



ת' או נגר;

אני מדברת על חינוך בבית-ספר "נועם". הטיולים חשובים מאד לעדה הזו, ואין להם

כסף להוציא את הילדים לטיולים.

הי ו "ר ע' ז יסמן;

למרות שזה חינוך עצמאי, עיריית רחובות לא מכירה שם בחינוך העצמאי?
אי רובי נשטי י ן
זה לא קשור לעיריית רחובות.
הי ו "ר עי ז יסמן
זה כן קשור. החינוך העצמאי בירושלים קשור בעיריית ירושלים.

א' רובי נשטיי ן ;

יש סל שניתן על-ידי משרד החינוך, ומשרד החינוך מחלק את זה דרך הזרמים.

כשמדובר בחינוך הממלכתי-דתי הכסף מוזרם דרך משרד החינוך בצורה שלו, אני לא בקיאה

בזה, וזה מגיע כפי שזה מגיע. בחינוך העצמאי זה נכנס למסגרות שלהם ולנו אין שליטה

על זה.
היו"ר ע' ז יסמן
אנחנו נבדוק את הטענה הזאת.

ת י או נגר;

עוד דבר. אני חושבת שהבעיה העיקרית היא לתת לעולים האלה דירות משלהם. במרכז

קליטה הם מרגישים חוסר ודאות. הם לא משקיעים שם כלום, שום מאמץ. הוא אומר;

ברגע שאני אכנס לבית שלי אני ארגיש שזה הבית שלי.

ח' קצב;

אני רוצה, ברשותך, לפרוס קצת את היריעה. קודם-כל, משרד הקליטה, משרד השיכון

ומשרד האוצר מכירים בעולי תימן כעליה מיוחדת, עם כל המשתמע מכך.

הערה קצרצרה לגבי רובינשטיין מעיריית רחובות. ישבנו עם ראש העיר שלוש פעמים

בענין התוכנית השנתית שלנו והשתתפות שלנו כמשרד ופעילות קהילתית שלו, אנחנו

משתתפים בהתאם לסדר העדיפות ולתוכניות שהוא מגיש. לכן, אם את רוצה שיושם יותר

דגש על הפעילות הקהילתית-קליטתית של עולי תימן, אני מניח שזה בא לידי ביטוי גם

בפרוייקטים שאתם מציעים.

יתירה מכך, דווקא בשכונת ייאושיות" - ויושב פה יושב-ראש ועד השכונה והוא יודע

ששמנו דגש מיוחד בטיפול בשכונת "אושיות" ברחובות.

אי רובי נשטי י ן;

זה לא מה שאני קיבלתי. זה לא מדו י יק.

היו"ר ע' ז יסמן;

אני לא מסכים לזה. את דיברת פעמיים, באופן יוצא מן הכלל. אנחנו רוצים לברר

את כל האמת. זה תפקידי ותפקידה של הוועדה. אני רוצה לבדוק מה סיכמו עם ראש

העיר, מה לא בוצע ומדוע לא הוגשו תוכניות.
אי רובי נשטי ין
הגישו תוכניות.
היו"ר ע' ז יסמן
n ישיבת ועדה, ואפשר לדבר רק עם רשות דיבור. אתם חייבים להבין שיש כאן

צדדים שונים. אני מנהל את הישיבה כך כדי לשמוע את כל הצדדים.

הישיבה לא באה ביוזמת רהובות. היא באה דווקא בי ו זמרנה של משפרות או נגר. מאז

הגעתי למסקנה שמשהו לקוי, ואני רוצה לבדוק נגה הוא. אתם יכולים להיפגש. תפקידי

לבדוק אם יש הוסר תיאום, אם יש חוסר שיתוף-פעולה, ואני אתריע על כך. אני רוצה

להגיע לפתרון בעיות כלליות, אני לא רוצה להיכנס לבעיות פרטניות.

יכול להיות שבחינוך העצמאי יש קיפוח. לפני שנים רבות, כשנוסדה ש"ס, נודע לי

שבירושלים מקפחיםאת החינוך העצמאי. לכן קמה ש"ס, ואני לא איש ש"ס מבחינה

פוליטית, כי היתה גזענות בחינוך העצמאי והצד האשכנזי קיפח את הצד הספרדי. הם היו

עבדים שם, ולא נתנו להם אותו דבר. אם גם ברחובות יש דבר כזה, תפקידנו לבדוק את

זה.

ח' קצב;

העולים מתימן הגיעו בעיקר לשכונת "אושיות" ברחובות, אבל גם למרכזי קליטה

אחרים, וגם הביקוש שלהם לפתרונות דיור הוא לאו-דווקא לרחובות אלא גם לשכונות

אחרות, אבל גם ברחובות וגם בייאושי ות".

מרכז קליטה "אושיות" הוא היום מרכז בעייתי, לדעתי. מזה שנתיים אנחנו רוצים

לסיים את הפרשה של מרכז הקליטה, וביחד עם ראש העיר, ועד השכונה והסוכנות היהודית

- אפילו אתמול בלילה בשעה מאוחרת קיימנו דיון מאד ממצה, יחד עם אנשי הסוכנות

היהודית ואנשי האוצר - אנחנו רוצים שמרכז קליטה "אושיות" יעבור במהירות לרשות

"עמיגור". וזה תלוי בההלטת חבר הנאמנים. ואז, יחד עם הסוכנות, "עמיגור" ומשרד

השיכון נטכס עצה מה לעשות עם 95 הדירות הנמצאות שם. לדידי, אני רואה בדירות אלה

דירות ציבוריות לכל דבר. אלה דירות 3 חדרים בבניינים רבי-קומות, ברחבה אחת.

צריך לשקול יחד עם נציגי השכונה איזה תמהיל ניתן לשכונה על-מנת לא להוסיף שכבות

סוציאליות חדשות ל"אושיות".
הי ו"ר ע' ז יסמן
חלק מהמשפחות האלה באות בחשבון להיכנס למרכז הזה?

ח' קצב;

לא, כי המיקום שלהם הוא לאו-דווקא בריכוז הזה. הם לא רוצים את המקום הזה.

המקום לא יתאים להם והם לא יסכימו. אני מכיר היטב את המקום.

אם התוצאה היתה ש-17 משפחות היו מסכימות לקבל כפתרון דיור קבע, וזה היה מקובל

על כולן, אנחנו בהחלט לא חיינו מתנגדים לכך.

הבעיה בשכונת "אושיות" היא לא רק מבחינת קליטת התימנים אלא מבחינת קליטת עולי

אתיופיה. מזה שנתיים הפסקנו באופן מכוון לרכוש דירות נוספות לעולי אתיופיה

בשכונה ויש היום בקשה של ראש העיר רחובות להפחית את גובה המשכנתה לעולי אתיופיה

ברהובות, כי הביקוש הוא דווקא לשכונות חלשות: "אושיות", קרית משה וכפר גבירול

ברחובות, ודווקא ראש העיר מבקש להפחית את המשכנתה לרחובות כעיר, בגלל הבעיה הזאת.

אנחנו שוקלים את הבקשה הזאת, בודקים את האחוז של עולי אתיופיה בשכונה.



יש לנו בעיה גם בקליטה במערכת החינוך, עם כל המשתמע מכך. אנהנו עושים בדיקות

יסודיות. אני מניח שנצטרך להגיע לאחת המסקנות בתקופה הקרובה.

אי-אפשר להתעלם מעובדה בסיסית אחת, שדווקא עולי תימן שנמצאים במרכז קליטה

"אושיות" רוצים לרכוש דירה ב"אושיות". מהרגע הראשון, במארס 1993, כשהתחלנו

בעידכון המשכנתאות הבסיסי לעולים מאתיופיה, אמרנו: רק שתי אוכלוסי ות דומות

במשכנר1ה לאתיופים, לא שוות להם, ואלה התימנים והסורים, אבל לא שוות להן, כי

הצהרנו בבג"ץ ובכל מקום שהמשכנתה של האתיופים היא שונה, אין דומה לה בכל

האוכלוסיות האחרות. פרט לתימנים ולסורים, שאמרנו דומות לה בנושא הסכומים ולא

בנושא ההחזרים, אבל ההבדלים מאד קטנים.

היו"ר ע' ז יסמן;

תסביר לי בשביל מה כל ההבדל הזה. מה זה משרת?
ח' קצב
זו תפיסה חברתית.
הי ו"ר ע' ז יסמן
של מי?
ח' קצב
של השר שלי. זו תפיסה חברתית מאד מגובה בנימוקים חברתיים-מקצועיים וכו',

שאומרת שהאוכלוסיה האתיופית היא אוכלוסיה מיוחדת במינה, עם כל המשתמע מכך.

אדוני הי ושב-ראש, עד 15 בספטמבר 1955 ההבדל לא מנע מאף משפחה שעלתה מתימן

לרכוש דירה. ההבדל הקטן לא מנע מאף משפחה מסוריה לממש את זכאותה למשכנתה,

והנתונים מדברים בעד עצמם. העובדה שהיום נשארנו עם היתרה של היתרה, שאומרים:

נשאר לנו החלק הקטן ביותר, וצריך להשוות אותם, העובדה הזאת מדברת בעד עצבה.

מבחינה מקצועית אנחנו מקיימים דיונים זה למעלה מחודש עם שר האוצר. גם משרד

האוצר רואה אתנו את הצורך בעדכון המשכנתה. על-מנת להסביר מה ההבדל, ב-15-9-93

המשכנתה לעולים מאתיופיה, בחלק מהישובים שכוללים את רחובות וראש העין, שהם מקומות

הביקוש, עלו לעולים מאתיופיה בממוצע של 35,000 שקל, בסביבות 10,000 דולר, כאשר

האוצר אמר שזה חל על האתיופים בלבד ולא חל על תימנים וסורים.

גם האוצר רואה לנכון לעדכן את המשכנתה לתימנים, אבל בסכומים קטנים יותר. אני

מניח שנגיע להסכם. גבי גרז ו ן ואני השתתפנו בחודש האחרון בדיונים עם ראשי האוצר.

אני מניח שנגיע לסיכום, כי המספר באמת קטן. האוצר ניתח את המשכנתאות, ניתח את

מחירי הדירות שהעולים מתימן רכשו והגיע למסקנה שהם רכשו דירות במחיר גבוה יותר

מגובה המשכנתה.

לאוצר יש נימוקים מאד מקצועיים. זאת אומרת, קשה להתווכח ברמה הזאת, כי יש

עובדות כבר למעלה משנתיים. אבל אנחנו מנסים להסביר עובדה בסיסית אחת. כולם

צודקים, אבל עובדה ש-20 המשפחות האלה לא רכשו דירות, ויש 10 משפחות באשקלון

שמתקשות לממש רכישת דירה. אני מניח שבתקופה הקרובה נגיע להסכם. אבל אני מראש

אומר שהתנאים יהיו שונים מהתנאים שניתנו לעולי אתיופיה, בהתאם לאותה תפיסה

מקורית.

באשר לתעסוקתם של העולים מאתיופיה, אדוני היושב-ראש, מי כמוך ליווה את נושא

התעסוקה של העולים מאתיופיה ויודע שאין דבר כזה שלעולים קשה להשתלב בתעסוקה.



גבי או נגר, אני יודע על מה את מדברת. אמנם לא הייתי בתימן, הייתי בעיר אהרת,

ואני יודע מה ההרגשה שלהם. אבל בכל-זאת העולה משלם מחיר כשהוא יוצא מארץ אויב

ומגיע למדי נת ישראל.

תי אונגר;

בשבילם תימן היא לא ארץ אויב.
ח' קצב
אני עדיין לא מכיר בתימן כמדינה שאזרחי מדינת ישראל נוסעים אליה בלי ויזה.

גם אני חייתי במדינה ערבית ואני יודע בדיוק על מה את מדברת.

אני מניח שהמניע של העולה שמגיע לארץ הוא מניע ציוני, ואני מאמין בזה, ועם כל

מה שאמר הי ושב-ראש, ובצדק, בתחילת הדברים, על כל ההסתה שמסביב, אני יוצא מתוך

הנהה שאלה שמגיעים לכאן רוצים להיקלט כאזרחים שוו י-זכויות וחובות במדינה. אני

בטוח בדבר אחד, שכל דבר צריך לתקן ולשפר.

בנושא החינוך אני רוצה להזכיר לך עובדה אחת. משרד הקליטה אחראי לשלם לרשויות

המקומיות, למשרד החינוך או לבתי-הספר מה שנקרא השתתפות בנושא הילדים מקרב עולי

אתיופיה, כאשר משרד החינוך משלם לשאר העולים, כולל העולים מתימן.

בשבוע האחרון אפילו הוכח שהעולים מאתיופיה מופלים לרעה בנושא הזה. לכן, כדאי

שנבין את שני הצדדים של המטבע.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

אנחנו נבדוק את זה.

ח' קצב;

לסיכום, במשרד הקליטה אנחנו אכן רואים את העליה המיוחדת של יהודי תימן ונעשה

הכל לאפשר להם בדרך המהירה ביותר והקלה ביותר לרכוש דירה בישראל. אני מניה שגם

הם יתרמו קצת משלהם בכיוון הזה ואני מקווה שהם יצליחו כפי שכולם הצליחו.
מי גרזון
אין לי להוסיף על הדברים שאמר חביב קצב.

מ' שביב;

אני לא כל-כך בקיאה בפרטים כי אני לא יושבת ודנה עם מר קצב על נושא

המשכנתאות. מה שאני יודעת בקווים כלליים, הפער, כפי שנאמר לי הוא פחות מ-% 10 בין

המשכנתאות של האתיופים למשכנתאות של התימנים. לא ידוע לי ששר האוצר יסכים

להשוואת התנאים בין האתיופים לבין התימנים. אני יודעת שיש עכשיו דיונים, למשרד

האוצר יש כוונה לשפר את המשכנתאות לתימנים, אבל מעבר לכך אני לא מוכנה להתחייב או

להסכים לפרטים קצת יותר מעבר למה שחביב קצב אמר.

אני רוצה לציין דבר נוסף. עלו פה הנושאים החברתיים והנושאים של רשויות

שקולטות עולים. משרד האוצר לא יודע ולא מתקצב רשויות מסו י ימות בשמות. משרד

האוצר לא קובע מה עיריית רחובות תקבל או מה עיריה אחרת תקבל. יש רשויות שמקבלות

תיגבור בקשת רחבה של נושאים מפני שהן קלטו עולים חדשים. זה החל מתקציבי שיקום

שכונות, סל קליטה מוניציפאלי של משרד הפנים ותקציב לקליטת עליה במשרד העבודה

והרווחה, שזה תיגבור נושאי רווחה מיוחדים, מכסות וכוי.
הי ו"ר ע' זיסמן
רחובות כלולה בזה?

מי שביב;

לא.
אי רובינשטיין
רחובות לא כלולה, וזאת הבעיה.
הי ו"ר ע' ז יסמן
אני מבקש שתבדקי את זה ותודיעי לי למה היא לא כלולה.

ד' פלר;

בכל מה שקשור בקליטת הילדים בבתי-ספר ממלכתיים-דתיים, במידה ויש איזה שהוא

פער או איזה שהוא אי-תיקצוב, אנחנו מיד נבדוק את העניו. שמעתי, רשמתי ואעביר את

הדבר ים.

באשר לקליטת תלמידים בבתי-הספר של ש"ס, אתם יודעים שרק ב-1992. עם המהפך, ש"ס

נכנס לתקציב משרד החינוך. זה עדיין לא הולך חלק. אנחנו נשתדל מאד לראות שהתקציב

אכן מגיע פר-ילד, כפי שהוא מגיע פר-ילד עולה בכל נושא אחר. י
מ' טל
כל הזמן מזכירים פה את הקיפוח בהשוואה לעולי אתיופיה, וזה לא כך. כאשר

העולים מתימן נכנסים למרכז קליטה הם מקבלים סל קליטה, ועולים מאתיופיה לא קיבלו

סל קליטה. כך שמבחינה זו ההשוואה היא לטובת היהודים שעלו מתימן ולאו-דווקא לרעה.

לכן, כאשר הם נכנסים לרכז קליטה הם נדרשים - ופה אני נכנס לתיאוריה של גבי

פינקוס - לשלם שכר-דירה, מכיוון שבמשך 6 חודשים הם מקבלים סל קליטה מלא בתור

יהודים מתימן, בזמן שיהודי סוריה מקבלים באותה מתכונת רק 3 הודשים סל קליטה.

אני יכול לתת לכם עוד כמה דוגמאות על מה שקורה באמריקה הלאטינית, שגם שם

המצב לא טוב, והיהודים שמגיעים משם לא מקבלים סל קליטה.

באשר להערתך, מר או נגר, על אורי גורדו ן, שבהתחלה המלצת לא להכניס אותם למרכז

קליטה. אני רוצה לעדכן אותך. כאשר התחלנו לתכנן, עוד לפני שהתחילו העולים

הראשונים להגיע, היוגה התייעצות עם כל מי שהיה בראשות העדה התימנית, או י וצאי תימן

במדינת ישראל, כולל הרב גמליאל, והם עמדו על כך שכולם ירוכזו במקום אחד בהתחלה.

מהר מאד למדנו מזה את הרע שבדבר, ואז התחיל קצת פיזור גם למרכזי קליטה אחרים.

אני רוצה לתקן אותך ולומר שכאשר התחלנו להביא את יהודי סוריה, בהתחלה באמת

הלכנו למרכזי קליטה, אבל עוד יותר מהר למדנו את הלקח והלכנו לקליטה ישירה,

וכשרצינו להפעיל את המדיניות הזו על העולים מתימן, כולם התנפלו עלינו ואמרו לנו:

אל תעשו את זה, מכיוון שתגרמו אסון לקהילה. חביב קצב היה שותף מלא בכל אחד

מהדיונים.
צי פי נקוס
נתון אחד ועוד דגש על דבר אחר. יש לי פה נתון לגבי משכנתה. משפחה אתיופית בת

6 נפשות זכאית למשכנתה של 365,000 שקל. משפחה תימנית בת 6 נפשות זכאית ל-320,000

שקל. זה יותר מ-10,000 דולר.
היו"ר ע' זיסמן
אני מודה לך על הדוגמה הזאת.

שורש הרע הוא בשיקולים המורכבים והמתוסבכים: יהודי אתיופיה הם משהו מיוחד.

גם יהודי תימן הם משהו מי והד, אבל קצת פהות. זה שורש הבעיה וצריך לשנות את זה.

בסופו של דבר יוצא בדיוק מה שקרה עם י וצאי אתיופיה, שארנה נותן להם הכל מבחינה

כלכלית, אבל אתה פוגע בכבוד שלהם ואז הם מפגינים.

אותו דבר גם פה. שום דבר לא יעזור לך, גם כשהם מקבלים 320,000 שקל. ליהודי

מתימן יש הרגשה שהוא מקבל פחות מיוצא אתיופיה והוא צריך להיות שווה. לכן, המסקנה

שלי היא שזאת מדיניות לא נכונה. כי כמו שי וצאי אתיופיה צריכים לקבל, כך צריכים

לקבל גם י וצאי סוריה ויוצאי תימן, ואני רוצה להוסיף עכשיו את יהודי קווקז אולי.

ויש עוד יהודים, מאוקראינה או ארגנטינה.

העולה מרגיש שהוא מקופח. מר קצב, אינה לא אשם בזח, אבל זה שיקול-דעת לא

נכון.
צי פינקוס
יש לנו סך-הכל שתי משפחות מאד מיוחדות, עם שתי נשים, להן אנחנו צריכים

פתרון אישי, יחיד ומיוחד. שני הגברים נמצאים פה.
מ' טל
בתימן יש עוד 3 משפחות עם 3 נשים.
היו"ר ע' ז יסמן
אין היום בעיה של יהדות תימן. לפני שנתיים דיברו על 1,200 ועל 1,400, והיום

נשארו שם 400 נפש. יעלו עוד 100 ובזה נגמר העני ן. אל תעשו מזה עני ן. אין כבר

בעיה של הצלת יהודי תימן. הם יכולים לבוא למדינת ישראל, ואם הם לא רוצים, שלא

יבואו. אנחנו צריכים לעשות כל מה שמוטל עלינו על-מנת שהם לא ינשרו ולתת להם מה

שמגיע להם. זוהי מטרת הישיבה. אם הם לא רוצים לבוא, שלא יבואו.

סוריה. הוציאו את כל יהודי סוריה, נשארו שם כמה מאות, שמחכים שיהיה שלום עם

סוריה. אבל הם נמצאים בני ו-י ורק. אלה לפחות לא נמצאים בני ו-י ורק. הם חיים שם

כמו כלבים. יש להם הרבה בתי-כנסת והם עובדים בנקי ו ן רחובות, יחד עם כושים. אבל

הם גרים בניו-יורק.

מ' טל;

בסוריה נשארו היום 170 איש.
הי ו"ר ע' ז יסמן
אני שמח לשמוע.

לכן, אל תעשו מזה עני ן. כנראה שטוב להם שם. אני מלא הערכה לעבודה שעושה

משפחת או נגר בהתנדבות. הם עושים פעולה אנושית, חברתית. כל הכבוד לכם.

אי רובי נשטי י ן;

דיברנו כל-כך הרבה על הילדים בפנימיות, שאני רוצה לחדד את זה. אני חושבת שיש

טעם לבדוק את הנושא, כי לא הייתי רוצה בעוד כמה שנים לדבר על עליית ילדי תימן

1990- זה דבר אחד.



לגבי משרד הקליטה - אנחנו מעורבים ויודעים שקיבלנו תקציבים מהקליטה החברתית.

אין שום ייחודיות לעליה זו או אחרת. אנחנו בהחלט מדברים על סדרי-עדיפויות בתוך

רחובות. הערתי שתוכניות יושבות אצלכם כבר למעלה מחודשיים. אנחנו בתוך שנת

התקציב. אם לא נקבל אישורים מיד אנחנו בעצם מפסידים את השנה הזאת, ואי-אפשר שלא

יהיה רצף בתוכניות. כי אם בכל שנה אנחנו מנסים להגיש תוכניות בסוף דצמבר וליצור

רצף, אבל עד שאנחנו מקבלים אישורים לוקח כמה זמן, אז אין טעם בכל התוכניות, כי לא

נתחיל לפטר אנשים ולבנות אותם מחדש. אני אומרת זאת לתשומת-לב גם של הוועדה וגם

של משרד הקליטה.
ס' חזן
הייתי חייב להתייחס לנושא הקליטה העירוני של רחובות. באוצר ובכל מקום יודעים

מהו מצבה של עיריית רחובות. גם אני מופתע כמוכם, גם אני לא יודע שיש העדפה באיזה

שהוא תחום, מלבד שיקום שכונות. ציינתי את הסכומים המדו"קיס. לא מגיעים אלי שום

תקציבים. בוועדת היגוי אנחנו מכירים את הסכומים. לא קיבלנו שום העדפה. אנחנו

מטפלים עם אפרים כהן בנושא הזה. הוא הבטיח לי לא מזמן שהם כן יטפלו בקטע של

המאסות והם יעזרו. ביקשנו שבשכונות המצוקה - היינו מוכנים, וכמעט יצאנו למאבק

מאד גדול על הנושא הזה שהולכים היום לקלוט במאסות ללא תכנון חברתי, דבר שפוגע

במירקם העדין של שכונות המצוקה.

אנחנו הולכים היום לקראת שלום, עם חברה משוסעת, עם הרבה כיוונים, והנושא של

קליטת עליה לא מתוכנן לקראת השלום, הוא נושא רגיש מאד. אני רוצה שתקחו את זה בכל

הרצינות, כי בסך-הכל אנחנו מרגישים את המשקל אצלנו. אותנו לא משכנעים שום מלים

ושום פוליטיקה, אנחנו יודעים בדיוק מה המצב שלנו. דורסים אותנו ואת העולים, לא

נותנים לנו שוויון הזדמנויות, ואני מבקש להתייחס לנושא הזה בתשומת-לב ראויה.

הי ו "ר ע' ז יסמן;

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון לפי סדר הדברים שעלו בישיבה.

א. אנחנו נביע הערכה לסוכנות ולכל הגורמים שהביאו לידי כך שנשארו יהודים כה

מעטים בתימן. למעשה אפשר לומר שאין י ותר בעיה של העלאת יהודי תימן לארץ ואנחנו

קוראים לשאר היהודים שם לעלות בהקדם.

ב. אי-אפשר שלא להגיב גם בעקבות מה ששמעתי על הפעילות השלילית והמזיקה

והאנטי-ציונית של הסאטמרים. נתייחס גם לזה.

מאחר שעומדים לסגור את מרכז הקליטה "אושיות", ובדיונים קודמים קראנו להפוך

את מרכזי הקליטה להוסטלים ולדיור ציבורי, אין לזה כל קשר עם מה שקורה בסוכנות.

כתהליך אנחנו חושבים שדרוש מינימום של מרכזי קליטה ודרושים מרכזי קליטה כדי לשרת

את המטרות היסודיות של מרכזי הקליטה.

צריך לעשות מאמץ מיוחד על-מנת להוציא את 22 המשפחות. כשם שהוחלט לתת משכנתה

מיוחדת ועזרה כלכלית מיוחדת כדי לפנות את יהודי אתיופיה, אותו דבר צריך לעשות גם

עכש'ו.

ברוה זו אני רוצה לכתוב את ההחלטה. אנחנו ננסח אווזה כך שאנחנו קוראים לכל

הגורמים הנוגעים בדבר לשנות את המדיניות ולתת את העזרה המיוחדת כדי להוציא את 22

המשפחות, והפינוי שלהם בצורה מסודרת ונכונה יביא לכך שמרכז הקליטה ישרת מטרה

אחרת. זה יקיף יותר משפחות ויעזור ליותר אנשים.

ג. מאחר שהיו פה נציגים של עיר-ית רחובות, אני רוצה להביע הערכה לעיריית

רחובות ולוועד השכונה ולמה שהם עושים היום למען קליטתם של 60 המשפחות בשכונת

"אושיות".



אני חושב שהגיע הזמן שלא יהיו הבדלים קטנים ומלאכותיים ולהשוות סוגי יהדות

שהם שכבות חלשות ומיוחדות של העליה לאלה של י וצאי אתיופיה. לאחר דיונים בוועדה

יצאנו נגד התאחדות עולי ברית-המועצות, למרות שיתוף הפעולה בינינו, כי היא תבעה

השוואה לכל יהודי ברית-המועצות, תביעה שלפי דעתי לא התקבלה על הדעת, אבל יש

סוגים מיוחדים וחלשים מביו עולי ברית-המועצות לשעבר. אני ציינתי את הקווקזים

למשל, ואולי יש אחרים, ואינני מבין מדוע לעשות את ההבדלים הקטנים האלה. אפשר

לומר: נכוו, יהדות אתיופיה היא יהדות מיוחדת, אבל יש גם יהדות אחרת, ובמספרים

קטנים יותר. אילו המספרים היו גדולים מאד , הייתי אומר שיש צורך פיננסי מימוני,

אבל זה לא כך. לא מדובר במספרים גדולים. למשל, העולים מכורדיסטאו הם לא אלפים

רבים, כפי שחשבנו. אבל גם להם יש בעיות וגם הם פונים.

צריך להגיע להשוואה במשכנתאות ובעזרה כלכלית לשכבות חלשות ומיוחדות מביו

העולים, כמו למשל יוצאי תימן, ולהפסיק את המדיניות הקיימת היום. אני גם אדבר על

כך עם השר צבו. גם בעבר אמרתי לו את הדברים האלה, אבל היום הם באים יותר- לידי

חידוד והבלטה.

חינוך. אנחנו נבדוק את הנושא. אם יתברר שאין שיעורי-עזר ואין סל שירותים

לתלמיד, צריך לדאוג שהם יקבלו סל לתלמיד וכל מה שנובע מזה. היום שמעתי על כך

בפעם הראשונה.
ו מאור
צריך לעשות בחינה של נושא הפנימיות.
הי ו"ר ע' זיסמו
סגו שר החינוך והתרבות היה פה בשבוע שעבר והוא מסר לנו שהתקציבים לשיעורי-עזר

לתלמידים-עולים גדלו באופו משמעותי ביותר, ולא ייתכן שהם לא יכללו גם את ילדי

העולים שעליהם דנו היום. אולי יעבירו כספים לעיריית רחובות והעיריה תעביר אותם

הלאה. אני לא מכיר את הטכניקה. אני מדבר על העקרון.

חי צ'אליק;

רחובות לא נכללת ברשויות של מוקדי עליה, למרות שזה מאד חמור.

היו"ר ע' ז יסמן ;

מישהו העיר את זה קודם, ואני רשמתי את זה לפניי. אנחנו נבדוק את זה.
ו י מאור
אנחנו עומדים לקיים ישיבה בנושא שירותי הרווחה במוקדי עליה.

א' רובי נשטי י ו;

ומה קורה עם הישובים שהם לא במוקדי עליה והם קולטים עולים בצורה מאסיבית
הי ו"ר ע' זיסמן
כשפגשתי אתכם לפני כסר, שבועות הודעתם על אי-תשלום שכר-דירה. חם שילמו

שכר-דירה והפסיקו לשלם. אם עם הפינוי הנאות וההולם מוותרים על חובות של אלפי

שקלים, כל הכבוד למי שמבטל את החוב, כי עד כמה שידוע לי, יש מקומות שלא מבטלים את

החובות, עם עולים אחרים.



ת' אונגר;

אבל זה הותנה בפינוי המקום.
היו"ר ע' ז יסמן
ודאי. הם רוצים דיור קבע. אני התייחסתי לזה. הם יקבלו עזרה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים