ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 05/02/1996

סגירת אולפנים ללימוד השפה העברית לעולים

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 210

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, ט"ו בשבט התשנ"ו (5 בפברואר 1996). שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה; ע' זיסמן - היו"ר
מוזמנים
מ' אייזן - מנכ"ל "מעיין בינה"

נ' לנדסברג - "מעיין בינה"

י' רוזן - מנהל ענף הכשרה ורישוי, המשרד לקליטת העליה

א' אלקלעי - מנהל חטיבת פעילות הקליטה בישראל, הסוה"י

אי אוהלי - הפורום הציוני

מי שביב - משרד האוצר

ד"ר מי פרץ - מנהל האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

והתרבות

חי ולאפולסקי - משרד החינוך והתרבות
מ"מ מנהלת הוועדה
י' גידלי
קצרנית
עי הירשפלד
סדר-היום
סגירת אולפנים ללימוד השפה העברית לעולים.



סגירת אולפנים ללימוד השפה העברית לעולים
היו"ר ע' זיסמן
אני פותח את הישיבה.

היום ט"ו בשבט וחברי ועדה רבים חסרים. עם זאת, בגלל הסבירות הגדולה שהבחירות

יוקדמו, החלטתי לא לבטל את הישיבה, כי לא יהיה לנו מועד אחר.

במקום לפתוח כפי שתכננתי, אני אפנה ישר למר אלקלעי שיציג לנו את המצב. לא

רציתי להסתמך על כל מיני תלונות ובקורות שהיו. נשמע תחילה אותך ואחר-כך נברר את

הדברים. בבקשה.
א' אלקלעי
בעקרון, לגבי אולפני המשך לשנת העבודה 1996. אנחנו רוצים להגיע להיקף תלמידים

שהיה בשנת העבודה 1995. כאשר המטרה היא לתת לכל עולה שרוצה, במסגרת שנתיים

לשהייתו בארץ, 160 שעות לימוד השפה העברית באמצעות האגף לחינוך מבוגרים של משרד

החינוך במהלך 5 חודשים נוספים.

אם בעבר מיקדנו את זה ב-650 כתות, המטרה שלנו היום היא להגיע ל-450 כתות, אבל

כתות מלאות, לפי מפתח של בין 20 - 25 תלמידים לכתה, כאשר אנחנו מתכוונים להתחיל

בזה מיד.

לקראת סוף שנת 1995 היתה האטה מסויימת בפתיחת אולפני המשך. לפני כשבוע-ימים

יצאה הנחייה לכל יחידות המטה שלנו בשטח לפעול במלוא המרץ ולהיכנס לנושא האולפנים.

את הנושא של אולפני המשך אנהנו רואים כנושא מרכזי בקליטה של עולה. לכן זה

יעד שהמחלקה נותנת לו תקציבים גדולים, ולא רק ללימוד השפה אלא גם להעשרה, אם זה

סמינרים, על כל המשתמע מכך, שאנחנו רואים בזה נושא לא פחות חשוב מיתר הדברים

שקשורים בקליטה.

אנחנו מדברים על סדרי-גודל של 883,000 דולר שאנחנו מתקצבים לנושא האולפנים,

כולל השתתפות שלנו עם משרד החינוך בעלות ההוראה.
היו"ר ע' זיסמן
מה היה הסכום בשנה קודמת?
א' אלקלעי
900,000 דולר פחות 17,000 דולר - 883,000 דולר, כאשר בשנה זו אנחנו הולכים

בצורה זו או אחרת להגדיל, מפני שכ-150 כתות לימוד אנחנו רוצים להכניס לתוך מרכזי

הקליטה, ואז מטבע הדברים העלות פחותה מבחינתנו, כי יש לנו את המבנה ואת הכתה,

וחניכים ותלמידים-עולים שנמצאים במסגרת האזור הגיאוגרפי שיש בו מרכז קליטה יוכלו

ללמוד את תחומי ההעשרה בעברית בתוך מרכזי הקליטה. זה נותן לנו 150 כתות. יתר

הכתות, מטבע הדברים, ילמדו מחוץ למרכזי הקליטה, בערים שאין בהן מרכזי קליטה.

אנחנו גם רוצים שהאולפנים יהיו הרבה יותר מותאמים לרמת היידע של העולה, ולכן

אנחנו אומרים שכתת אולפו המשך לא תיפתח ככתה באזור, אלא לפחות שתי כתות שאליהן

נוכל לדרג לפחות שתי רמות של עולים, על-מנת שלא תהיה נשירה מקרב העולים.

היו"ר ע' זיסמן;

כמה תלמידים היו בשנה שעברה באולפנים?
א' אלקלעי
אנחנו מדברים על ממוצע שנתי של 15 תלמידים בכתה, כפול 600, זה נותן לנו

כ-9,000 תלמידים.
היו"ר ע' זיסמן
זאת אומרת, אם בשנת 1995 עלי לארץ 77,000 עולים, בסך-הכל 900 עולים למדו

עברית באולפנים.

דייר מי פרץ;

השאלה שלך היתה כמה מתוך 77,000 עולים נכנסו לאולפנים. לאולפנים נכנסו כ-60%

מכלל העולים שהגיעו לארץ. במספרים זה קרוב ל-47,000 עולים שלמדו בשנה שעברה

באולפן- א'.
היו"ר ע' זיסמן
זאת אומרת, למרות שהעלינו מ-1.1.1995 את סל הקליטה ב-25%, עליה משמעותית

ביותר, והכוונה היתה לאפשר לעולים בחצי השנה הראשונה להתפנות מכל טרדה כדי ללמוד

עברית, אתה אומר ש-47,000 עולים עשו זאת. כמה מתוך האוכלוסיה הבוגרת. לפי דעתך,

לא למדו?
ד"ר מ' פרץ
כ-15% לא למדו בשנה ראשונה.

יש תופעות אהרות. אני רואה את זה בזמן ההרשמה, שיש עולים שמסתובבים דווקא

בחצי השנה הראשונה שאתה מדבר עליה, שבה הם מקבלים סל קליטה, ואחר-כך הם נכנסים

לאולפן. יש כאלה שמהפשים אולפן מרגע שהם מגיעים לישוב.
היו"ר ע' זיסמן
בערך 15% לא למדו.
דייר מי פרץ
כן. צריך לקחת בחשבון אנשים חולים, מבוגרים, וכיוצא באלה.
א' אלקלעי
כל הנושא של אולפני המשך, או אולפנים לאחר שלב אי, אלה אנשים שעברו כבר את

השלב הראשון ונמצאים בשלב השני לקליטה, וחלקם עובדים. לכן תמסגרת היא של 160

שעות, לרוב פעמיים בשבוע בשעות אחר-הצהריים לאנשים שעובדים כבר.

לפני כשלוש שנים ביצענו, בשיתוף עם המחלקה לחינוך מבוגרים, מיקר בנושא אולפני

המשך ונוכחנו לדעת שאולפן המשך גורם לעולה קפיצה של 4 רמות לאתר אולפן אי. לכן

החשיבות של אולפן המשך רבה מאד ואנחנו רואים בזה נושא מרכזי.

אני רוצה להבהיר דבר נוסף. מעבר לכתות שניתחנו לשנת העבודה 1996. במידה

ויהיה צורך, מול הרשמה לכתות נוספות, נמצא בתוך המאגר התקציבי שלנו תקציבים

נוספים לצורך פתיחתן, וזאת בגלל החשיבות של הנושא.



אני יודע שעוד כמה אולפנים שולבו בתוך המערכת הזאת, כמו "מעיין בינה", שזה

נושא שנבדק (כפתר בימים אלו, אבל שם הבעיה היתה שונה במהות. היתה שם שאלה של

הסטטוס של החניכים, אם הם עולים, או עולים בפוטנציה, על כל המשתמע מכך. אחרי

שהוברר לנו מעל לכל ספק שעד חודש אפריל כולם יהיו עולים, נתנו את הסכמתנו לפתיחת

האולפן. אחד ממנהלי האגפים אצלנו בחטיבה ניהל את המשא-ומתן ונתן את האישור בימים

אלה.

באשר לשני אולפנים אקסטרניים -אנחנו מקיימים אולפן בנתניה, אולפן השרון.

המגמה שלנו היא להפעיל את האולפנים האלה, פשוט לשנות את המיקום הגיאוגרפי שלהם.

אם היום במרכז העיר נתניה אנחנו שוכרים מבנה ובו 7 כתות לצורך אולפן, אנחנו

מתכוננים להעביר אותו מה-15 בפברואר ממקומו הנוכחי לתוך מרכז קליטה בן-יהודה

בנתניה. אין המשמעות סגירת האולפן, אלא העברה וכניסה לתוך מוסדות החינוך.

כנ"ל לגבי אולפן מאיר. דרך אגב, כ-50% מתלמידיו הם תיירים ולא עולים. הוא

נמצא ברחוב המלך ג'ורג' בתל-אביב. אנחנו מתכננים להעביר אותו לאחד ממרכזי הקליטה

שלנו בצפון תל-אביב. אין לנו תאריך יעד להעברה, כי יש לנו עוד נושא בינוי מסויים

שאנחנו צריכים לבצע במרכז קליטה, וברגע שזה יתבצע נודיע על תאריך העברת האולפן.
היו"ר ע' זיסמן
מה לגבי העולים החדשים שלא מקבלים סל קליטה? רובם לומדים באולפנים בשעות

הערב, כי ביום הם עובדים.
א' אלקלעי
עולים שאינם מקבלים סל קליטה ונכנסים למרכזי הקליטה, הם מקבלים דמי קיום, כפי

שידוע לך, וזאת באמצעות תקציב סוכנותי. דמי קיום מתחלקים לשניים: אחד - קיום

יום-יומי, והשני - דמי השירות לשהייה במרכז קליטה מבחינה חינוכית, כדי שיראו שזה

לא חינם, אלא צריך לשלם שכירות בתוך מרכז הקליטה.
היו"ר ע' זיסמן
מה לגבי מי שאינו נכנס למרכז קליטה?
א' אלקלעי
מי שאינו נכנס למרכז קליטה, כפי שידוע לך הנושא נמצא בטיפול משרד הקליטה.

אנחנו מטפלים בקליטה הראשונית במסגרות שלנו.
היו"ר ע' זיסמן
מה אומר על כך נציג משרד הקליטה?
י' רוזן
הנושא הזה מכוסה למעשה. אם מדובר על אולפן אי, האיש יכול בהחלט ללכת לאולפן

וללמוד. אם מדובר על אולפן המשך לאנשים עובדים, יש לנו כאן שתי אפשרויות: או

אולפן המשך של הסוכנות היהודית, או שיש היום אפשרויות, דרך האגף לקליטה ותעסוקה

לקיים קורסים מיוחדים, להשתלם בשפה, אם יש קבוצת עובדים שמבקשת דבר כזה. זה דבר

שנכנס לתלם וההשתלמויות הן מקצועיות וכוללות גם עברית.

למעשה הכל מתרכז באולפן המשך במיוחד, ופה ושם, אם יש קבוצות ייחודיות, הן

יכולות לקבל בנפרד תמיכה בלימוד עברית.
היו"ר ע' זיסמן
כלומר, אין מצב כזה שעולה חדש רוצה ללמוד עברית ואין לו מסגרת מתאימה.
י' רוזן
לא הייתי אומר את זה. אני חושב שמשרד החינוך יכול לתת תשובה יותר מוסמכת

לשאלה הזאת. אם אתה מדבר על בית-ספר פתוח, שם האיש נמצא 3. 4, 5. 6 שנים והוא

רוצה להמשיך ללמוד עברית, אלה מסגרות לימודיות אחרות, וזה לא בסמכות הממשלה לתת

את התשובה לדבר כזה.
היו"ר ע' זיסמן
אני לא מדבר על זה.
י' רוזן
אתה מדבר על התקופה הראשונה.
היו"ר ע' זיסמן
היו דברים כאלה של שיתוף-פעולה עם העיריות. אנחנו נשמע על כך.

יש לי שאלה אליך. אני עולה חדש מצרפת, אין לי סל קליטה. אני חייב לעבוד מן

היום הראשון כדי להתפרנס. אני לא נמצא במרכז קליטה, אבל אני רוצה ללמוד עברית

בערב.
י' רוזן
בהיותך עולה חדש מצרפת אתה זכאי לדמי קיום מטעם הממשלה. אתה לא חייב לעבוד.

אתה יכול בהחלט ללכת ללמוד מהיום הראשון שהגעת ארצה. זאת אומרת, אווזה זכאות שיש

לעולה מברית-המועצות יש גם לעולה מצרפת. הוא מקבל הפנייה לאולפן, בלי בעיות.
ד"ר מ' פרץ
אין היום עולה שמגיע לארץ ורוצה ללמוד עברית ואין לו מסגרת. כשהאגף להינוך

מבוגרים עבד בתוך מרכזי קליטה ובראשית העליה כשהוא פעל ברוב המקרים בבוקר, התגמש

כדי לתת תשובות לעולים העובדים או שיש להם בעיות בבוקר או בשעות אחר צהריים, יש

אולפני ערב ואולפנים לשעות אחר-הצהריים. קרוב ל-40% מהכתות היום מתקיימות

אחר-הציוריים, וזאת מפני ששוק העבודה מאפשר לעולים להיכנס לעבודה בחודשים הראשונים

לעלייתם והם מעדיפים לעבוד, ואז אנחנו פותחים יותר ויותר כתות ערב כדי לתת תשובה

לעולה.

יתרה מכך, אם אנחנו אומרים שהעולה מקבל 5 חודשים אולפן ראשוני, אנחנו יודעים

היטב שהעולה לא יכול אחרי יום עבודה ללמוד בצורה אינטנסיבית, ולכן אנחנו נותנים

קצת פחות שעות באותו יום ומאריכים את תקופת האולפן, אם אכן העולה רוצה בכך, כדי

לזכות באורנה מכסת שעות, כפי שמקבל כל עולה בשעות הבוקר או בשעות אחרות.
י' רוזן
אני חייב להוסיף שהמסגרת הזו היא לא מסגרת של 5 חודשים. היא פתוחה עד שנה.

כשעניתי לך עניתי לשאלתך על אדם שעובד ורוצה ללמוד. לא צריכות להיות בעיות.

יכול לחיות שאדם רוצה ללמוד ביום. ביום אין קליטה, ואז הוא צריך להמתין. גם זה

יכול לקרות.



בענין אולפן המשך לעולים מאתיופיה יש קטע שהסוכנות היהודית לא מכסה ומשרד

הקליטה כן מכסה. בשיתוף עם משרד החינוך אנחנו מכסים את הנושא חזה ונותנים תוספת

לאולפן.
היו"ר ע' זיסמן
איך תסביר לי שרוב המבוגרים האתיופים לא יודעים עברית ולא לומדים את השפה

העברית?
י' רוזן
אין לי תשובה מוסמכת מדוייקת לתת לך. אני יכול להגיד לך שמאמצים רבים

וכבירים נעשים בענין של לימוד השפה ונותנים עוד הזדמנות ועוד הזדמנות דווקא

לעולים מאתיופיה על-מנת שילמדו את השפה, לא הייתי אומר בהכללה, כי בהכללה אנחנו

נפספס. יש כאלה שמתקדמים יותר ויש כאלה שמתקדמים פחות. אם אלה מבוגרים יותר שאף

פעם לא היו להם הרגלי למידה, קשה להם יותר. לצעירים קל יותר.

נעשים נסיונות רבים על-מנת להתגבר. יש כאן בעיה גם של מנטאליות, גם של

עיסוק, גם של הרגלים על-מנת לתת את התשובה הלא כל-כך סימפטית שאתה מרמז עליה וגם

אני מסכים אתה, שלא כולם יודעים עברית.
היו"ר ע' זיסמן
איך אתה מסביר את המצב שהממשלה התחייבה לפנות את כל הקרוואנים והיא השיגה

הישג גדול, כאשר למעלה מ-80% מהעולים פינו את הקרוואנים? היא לא עמדה בהתחייבותה

באופן מלא, אבל זה בכל-זאת הישג בלתי-רגיל. נשארו שם כ-20% יוצאי אתיופיה,

וביניהם קשישים רבים, יחידים. האם הם לומדים שם עברית?

בנחל בקע נשארו מעטים, אבל יש אתרי קרוואנים שבהם נשארו 20% מהעולים. מה

קורה אתם? הם צריכים לקבל את כל השירותים. נטה קורה עם השירות החשוב הזה של

לימוד השפה העברית?
י י רוזן
אני יכול לתת לך תשובה חד-משמעית, שאין מקרה של עולה שלא היתה לו הזדמנות

ללמוד עברית. בגדול זו התשובה. אם תגיד לי שלמרות הכל יש אנשים שנמצאים שנתיים

בארץ ולא התאפשר להם ללמוד עברית, יש יותר מפעם אחת שאנחנו מוסיפים עוד פעם עברית

ועוד פעם עברית על-מנת להתגבר על זה.

אתה יכול להיכנס היום לאתרי קרוואנים, איפה שבאמת יש כתות פועלות ותראה את

האנשים שכן לומדים. אם יש מקום שאין בו כתת עברית, חייבים לבדוק את זה ואנחנו

יכולים לתת פתרון. זה לא חד-משמעי, אלא להיפך, רמזתי בדבריי שלגבי האתיופים

אנחנו צדיקים בני צדיקים בהתייחסות שלנו אליהם. לכן, אם אין דבר כזה, אנחנו

מוכנים לבדוק את הנושא.
היו"ר ע' זיסמן
אתם רוצים להגיד משהו מתוך נסי ונכם? בבקשה.

מ' אייזן;

הנסיון שלנו באולפני עולים הוא מחמש השנים האחרונות שבהן אנחנו קולטים עולים

ותיירים מכל העולם. אין לנו שליחים. הם שומעים עלינו, אחד מספר לשני בצרפת,

ארצות-הברית, אנגליה, אוסטרליה, מכסיקו, ברית-המועצות, וגם אתיופיה.



בחמש השנים האחרונות קיבלנו תלמידים שהסטטוס שלהם היה תייר, ותוך שנה למעלה

מ-90% מהם שינו את מעמדם, וזה הוכח.
היו"ר ע' זיסמן
כמה למדו אצלכם בשנת 1995?
מ' אייזן
120. רק 4 מהם לא עשו עליה. הם לומדים אצלנו לא רק עברית. הם לומדים גם

הסטוריה של ארץ-ישראל ויהדות.

דייר מי פרץ;

גם באולפנים האחרים לומדים את זה.
מ' אייזן
אני לא יודע מה לומדים באולפנים אחרים. אני אומר מה לומדים אצלנו. אצלנו הם

לומדים מהבוקר עד הלילה, יום לימודים ארוך. הם לא עובדים.

לצערי, בספטמבר השנה קיבלנו תשובה שאי-אפשר לתקצב אותנו, בגלל חוסר תקציב.

מינה שפירא אפילו אמרה שהתקציב קטן ואנחנו מעדיפים לתת אותו במפורש לאחרים ולא

לכם. ביקשתי שהיא תוציא את זה בכתב, אבל עד היום לא קיבלתי את זה בכתב.

פניתי לחבר-הכנסת זיסמן, לחבר-הכנסת פורת ולראש הממשלה רבין בזמנו, וקיבלתי

גם ממנו תשובה. פניתי גם לשר החינוך וגם לאברהם בורג, כי ראיתי שנעשה פה עוול

לקבוצה של 100 תלמידים שרוצים לעשות עליה. ואני מתחייב, יש לנו נסיון טוב ועשיר.

ביום חמישי האחרון קיבלתי טלפון מאבי מזרחי שאמר: אני מודיע לך בינתיים על

הכרה של שתי כתות.
א' אלקלעי
אני חושב שזה מיצג בצורה די מעוותת.
מ' אייזן
השאלה שלי היא זו: מה קורה בסוכנות לגבי סל קליטה לתלמידים שלומדים אצלנו?
ד"ר מ' פרץ
אני שמח שקיבלתם הכרה לשתי כתות. ברצף של הדברים נכון לומר שקיבלתם את

המורים ממשרד החינוך לאחר פנייתכם אל ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, שהעביר את המכתב

אלינו.
מ' אייזן
לאורך כל הדרך ליווה אותנו אפרים שך ממשרד החינוך, למרות שלא היתה לנו הכרה

על-ידי הסוכנות.
היו"ר ע' זיסמן
הרי לסוכנות היהודית וללשכת הקשר, בנפרד, יש אולפנים בברית-המועצות לשעבר.

האם יש רציפות והמשכיות? אני מתחיל ללמוד בקייב ועולה לארץ. האם יש רציפות?



א' אלקלעי;

בברית-המועצות יש אולפנים אוניברסיטאיים ואולפנים לקראת עליה, בעיקר

לאוכלוסיה שמתעתדת לבוא ישר ללימודים אקדמיים בארץ ולחסוך את תקופת האולפן כאן.

מטבע הדברים יש רציפות לנושא הזה. עולה שבא וכבר עבר את שלב אי באולפן, או שהוא

נכנס ישר לאולפן ברמה גי ולא ברמה אי, על-מנת לכסות גם את תקופת המעבר עד תחילת

הלימודים, ואז הוא חוסך לעצמו בארץ את זמן הלימודים של אולפן אי ולהגיע לרמה גי

על-מנת שהוא יוכל להיכנס ללימודים אקדמיים.
היו"ר ע' זיסמן
זה לא בתחום האחריות שלך.
א' אלקלעי
זה בתהום האחריות של הסוכנות היהודית ומח' העליה מטפלת בזה. אני אישית לא

מטפל בזה. אני מופקד על כל הנושא של פעילות; הקליטה בישראל של מחי העליה.

הנושא של "מעיין בינה" הובא לפניי וביקשתי לעשות בדיקה מדוע לא מאשרים. מטבע

הדברים ביקשתי שתהיה בדיקה מקצועית לנושא הזה.

"מעיין בינה" איננו אולפן רגיל. זה לא אולפן המשך, זה אולפן אי.
מ' אייזן
הוא גם אולפן המשך.
א' אלקלעי
אולפן אי - אנחנו משתתפים שם בעלות החזקת חניך ליום, וזה לא רק אולפן. זו

מסגרת מקבילה לאולפן בקיבוץ. אנחנו בעקרון רואים את היעד של אולפן קיבוץ, שזה

גם לימוד השפה וגם עבודה, וערך העבודה הוא לא פחות חשוב.

"מעיין בינה" היא מערכת שיש לה עוד כמה מסגרות מקבילות.

היתה אי-שביעות רצון מבחינת המגורים של רזחניכים, מבחינת הסטאטוס של החניכים,

מבחינת שינוי הסטאטוס, ולכן ביקשו לעכב את פתיחת האולפן בסוף שנת העבודה 1995.

לאחר שקויים משא-ומתן אתם בחודש וחצי האחרון, עם אבי מזרחי - מנהל האגף לצעירים

אצלנו, ואחרי שהוא השתכנע שיחולו שיפורים והוא הציג ל"מעיין בינה" דרישות

לשיפורים, נתנו את הסכמתנו. יש לנו אחריות כלפי החניכים.

כל מוסד שרוצה לפתוח מערכת חינוכית, אנחנו משתתפים, בתנאי שהוא עונה על חלק

מהקריטריונים הבסיסיים שאנחנו דורשים על-מנת שהחניך, קרי - העולה או התייר, לא

ייפגע.

גם כאן אנחנו מקווים שיחולו השיפורים שסוכמו אונם, וברגע שהדבר הזה יתבצע,

מטבע הדברים לא יהיה ערעור על המשך הפעילות שלהם גם בשנת העבודה הבאה, בלי צורך

ליצור קשר עם כל כתובת אפשרית, אלא קודם נעשה בתוך הבית את מה שאנחנו צריכים

לעשות. ההחלטה היא ברמה המקצועית ולא האישית.
מ' אייזן
לגבי שיפור התנאים, מינה שפירא ביקרה באוגוסט במוסד, לפני שביקשתי הכרה,

ואמרה שהתנאים משביעי-רצון ואפשר לפתוח. במלים אלה. מיד אחר-כך היא התקשרה אליי
ואמרה לי
יש בעיה של חוסר תקציב ואני מעדיפה לתת למועצת יואב ולא לך.

מהסיבה הזו פניתי לכל הגורמים.
היו"ר ע' זיסמן
מה שלי ולנו חשוב, שבאופן כללי ועקרוני יש אפשרות ליוזמות מהסוג שלכם, אבל יש

כל מיני תנאים וקריטריונים שלפיהם הגורמים הממלכתי ים והסוכנותיים משתתפים בדבר

כזה. ברור לי שיש ייחודיות במה שאתם עושים. יש הבדל בין אולפן לבין קיבוץ. אני

לא יכול למנוע מקיבוץ מעגן מיכאל להסביר את ט"ו בשבט בסגנון שלו, ו"מעיין בינה"

מסבירים את ט"ו בשבט בסגנון שלכם. אבל העיקר הוא שלומדים עברית. יש כל מיני

תנאים ואתם צריכים לעמוד בהם.
א' אוהלי
אני רוצה להעיר הערה קטנה לגבי השאלה של רציפות אולפנים של לשכת הקשר

והסוכנות היהודית. בעבר הייתי קצת מעורב במערכת הנפלאה של האולפנים

האוניברסיטאיים, המערכת שמפעילה אותה בהצלחה מרובה לשכת הקשר. הסטודנטים מטופלים

אחר-כך על-ידי מהי העליה של הסוכנות היהודית, והשוב שנזכור את זה.

יש לי שתי שאלות שעולות מתוך השטה שאשמה לשמוע עליהן הבהרות. הן לא באות,

הלילה, כבקורת. שאלה אהת היא לגבי עולים ששוגים, לדעתנו, בצורה המורה, ובשנתיים

הראשונות הם לא פונים ללימודי עברית. אחר-כך הם רואים שהעברית שלהם היא עברית של

שוק והם נזכרים. כמובן יש כאן בעיה. אנחנו לא רוצים לעודד את התופעה. מצד שני,

איך אפשר לפתוח פתח לאנשים ששגו.

שאלה שניה. יש תחושה, וייתכן שהיא לא נכונה, שיש קיצוץ בשעות שמוקדשות

לנושא ההעשרה, כמו הסטוריה וכו'. אני רוצה לשמוע נתונים על הדברים האלה.
דייר מי פרץ
צריך להבחין בין שני סוגי העשרה. בתוך תוכנית הלימודים לאולפנים יש הקטע של

העברית והקטע שנקרא תרבות ישראל, שכולל יהדות, הסטוריה, גיאוגרפיה ועוד דברים

שנלמדים בתוך הכינה כהלק מהתרבות ומלימוד השפה. ויש החלק של העשרה, של יציאה

לסיורים, שזה באחריות משרד הקליטה, האגף החברתי, או הסוכנות היהודית שדואגת גם כן

לדברים האלה.

אינני יודע איזה חלק של ההעשרה חסר. עד כמה שידוע לי, בתוך הכתות באולפנים

התוכנית לא השתנתה מאז נכתבה מחדש לפני 4 שנים לאור העליה הגדולה שהגיעה.

אני לא מכיר עולה שרוצה ללמוד עברית, גם אחרי שנתיים ושלוש שנים, ולא פותחים

לו את הדלתות. יתרה מכך, מלבד אולפני המשך, האגף קבע דבר מאד שונה בגלל מספר

העולים שנמצאים היום בארץ. הגיעו קרוב ל-700,000 עולים, לא כולם יודעים עברית

בצורה טובה ולכן פתחנו קורסים ייחודיים בהתאם לצרכים של העולים. יש עולים
שמגיעים אלינו ואומרים
חסר לנו, למשל, לרשום מרשם, לכתוב תקציר, וכדומה, ואנחנו

בונים קורס מיוחד של 40 - 50 שעות, דרך הקתדרה לעולה. אנשים באים לשם והם נרשמים

לקורס של חודשיים או שלושה חודשים כדי להשלים בדיוק את מה שחסר להם.

כלומר, יש היום הרבה מאד אפשרויות לעולים, מעבר לאולפן אי, לאולפן בי,

לאולפנים של הסבה מקצועית או הכשרה מקצועית. יש מסגרות שונות, הן בתוך העיריות,

הן בתוך מתנ"סים שמופעלים על-ידי האגף לחינוך מבוגרים של משרד החינוך, כדי לתת

מענה לנושאים המאד ספציפיים של קבוצות עולים.

יש לנו קבוצות עולים מדענים שמבקשים דברים מאד מאד ייחודיים למקצוע שלהם.

אנחנו יושבים אתם ובונים להם תוכנית מאד מיוחדת, עם פרק זמן של מספר השעות

הדרושות כדי לעבור על התוכנית.

אני אישית לא מכיר את זה. אם אתה, מר אוהלי, מכיר עולה שלא מצא מקום כזה,

מפני שהוא נמצא שנתיים או שלוש שנים בארץ, אנא תפנה אותו אלי, ואני משוכנע שלא

נשאיר בחוץ עולה שירצה ללמוד.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו סיירנו בצה"ל בבית-ספר ללימוד עברית בכרמיאל ונתקלנו שם בעולים בוגרי

תיכון ויש להם אז שנה - שנתיים עד שמגייסים אותם. בזמנו היו מגייסים אותם מיד,

ועכשיו נותנים להם מרווח זמן להסתגל ולהתאקלם. ראיתי שרמת העברית שם נמוכה מאד,

אז הסבירו לי שהסיבה לכך היא שבפרק הזמן של שנה או שנתיים עד לגיוס הם עובדים ולא

לומדים, ולכן הם באים לצה"ל עם רמת עברית נמוכה. השאלה היא אם אפשר לעשות משהו

בעניו הזה.

דייר מי פרץ;

שני דברים עשינו. האגף לחינוך מבוגרים מטפל בעולים למעלה מגיל 18. במקרה

הזה אמרנו שאנחנו פותחים את האולפנים גם לגילאי 17-16. יש הרבה עולים שמגיעים

לארץ בגיל 17. עם תעודת בגרות, כי הם מסיימים שם את לימודיהם התיכוניים בגיל 17.

בגיל זה הם לא יכולים להיכנס בארץ לאוניברסיטה, וגם לא להתגי יס, ולכן אמרנו

שבמקרים אלה, בתיאום עם משרד הקליטה, אנחנו מכניסים את העולים, למרות גילם, לכתות

רגילות והם לומדים בצורה רגילה.

יתרה מזאת, יש עולים בגיל תיכון שמגיעים בסוף שנת הלימודים והם אמורים להיכנס

לבית-ספר תיכון, אבל בחודשים אפריל-מאי-יוני אין שום דבר ואז אנחנו מאפשרים להם

להיכנס לאולפנים, עם הוריהם, כי האולפנים עובדים 12 חודשים ללא הפסקה, ואז הם

יכולים לנצל את התקופה הזאת עד פתיחת שנת הלימודים. זה מבחינת המערכתי

יש, כמובן, אנשים שנופלים בין הכסאות, אבל אני לא חושב שהמערכת לא פתוחה

לחריגים כאלה.
י' רוזן
אני רוצה להוסיף שבנוסף לכל היינו עדים לענין של נוער שוליים, שמתחיל את

הלימודים, או בכלל לא נכנס ללימודים תיכוניים, והוא מסתובב ברחובות. יש לנו כמה

כתות, בשיתוף-פעולה של משרד החינוך ומשרד הקליטה, ומטפלים בזה על-מנת להביא את

הצעירים לתעודת בגרות. גם את זה אנחנו עושים.

אי-אפשר לחייב בן-אדם לעשות משהו נגד רצונו, אבל אנחנו מציעים ומאפשרים כל

מיני דברים על-מנת שהוא כן יגיע לזה.

באשר למתגייסים לצה"ל, אדוני היושב-ראש, גם אני ראיתי במפעל צה"לי עולים לאחר
שנים שהיו בארץ, שאמרו לנו
ברגע שעלינו ארצה היתה מלחמה, נכנסנו ישר למפעל, לא

למדנו עברית, דיברנו בינינו כפי שדיברנו. עכשיו אנחנו שקטים, רוצים ללמוד, אבל

אנחנו עובדים. בעקבות זה פתחנו כתות, ואחר-כך גם הסוכנות היהודית פתחה כתות

במפעלים.

זאת אומרת, יש נסיונות לתת ולהגיע לכל מקום. לא תמיד זה אפשרי מבחינת המקום

להפעיל את הדברים האלה, אבל יש נסיונות.
א' אלקלעי
שני דברים. א. לגבי הצעירים בוגרי תיכון שמגיעים מברית-המועצות לשעבר,

הסוכנות היהודית, במסגרת עליית-הנוער יש לה את נעל"ה 16, וזה בעצם מיקוד של

האוכלוסיה הזאת שמגיעה אחרי שהיא סיימה את לימודי התיכון בברית-המועצות ולומדת

שנה בארץ לקראת הכשרה ללימודים אקדמיים בארץ. מחי העליה מתכננת להיכנס לנושא הזה

גם כן, עם העברת עליית-הנוער לממשלה, ואנחנו קוראים לזה תוכנית "סלע", כשהמגמה

היא להכשיר אותם לאולפן אי, פלוס מבחן פסיכומטרי, כאשר בימים אלה אנחנו משווקים

את זה בתוך ברית-המועצות והיעד שלנו בשלב ראשון הוא להגיע ל-500 חניכים בשנת

הלימודים שתיפתח באוקטובר 1996.



לגבי סל תרבות. במסגרת העולים השוחים במרכזי קליטה והעולים השוהים באולפני

קיבוץ, בנינו סל תרבות, כשכל חניך יעבור, וזה השלב הראשון, 3 תכנים: 1. יידע עם

וארץ. זה סמינר חד-יומי באזור. אחרי-כן זהות יהודית - בבית התפוצות לכל אווזה

אוכלוסיה, ו-10 פרקים על מורשת ויהדות וציונות באחרי הלמידה, אס זה בתוך מרכזי

קליטה ואם זה באולפני הקיבוץ.

סל התרבות הזה הוא סל בסיסי שאנהנו חושבים שעולה חדש, בין שהוא צעיר ובין

שהוא בוגר, עם משפרה, צריך לעבור על-מנת להתחבר לחברה הישראלית בצורה הטובה

ביותר. הסל הזה עולה סכומי עתק. אנחנו מדברים כאן על סך של כמיליון דולר לשנת

העבודה 1996. כשהמגמה היא להקיף את כל האוכלוסיה שנמצאת בשלב אי במסגרות שאנחנו

מופקדים עליהן, ושלא ייווצר מצב שהעולה לא ייכלל בהן.

יש דברים נוספים שאנחנו נותנים. לצעירים אנחנו נותנים סמינר הכנה לצה"ל,

בתיאום עם המח' לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. בסמינר הזה בן 5 ימים הם עוברים את

החווייה מה זה צה"ל, מה המשמעויות, להוריד את הרוששות והפחדים מהעולים הצעירים

בנושא צה"ל, ושילמדו את המסגרת.

אנחנו גם נותנים סמינרים בנושאי הדרכה ומנהיגות מקרב העולים, ממדינות שונות,

ויש לנו גם תוכניות ממוקדות להורי צעירים לפני גיוס, מתואם עם קצין חינוך ראשי,

שגם ההורים האלה עוברים מספר ימי אוריינטציה בנושא הכנה לצה"ל לקראת גיוס הילדים

שלהם.
היו"ר ע' זיסמן
האם יש עתונים בעברית קלה עם ניקוד?

ד"ר מי פרץ;

יש עתון שנקרא "שער למתחיל", שבחלקו מנוקד ובחלקו לא מנוקד, בהתאם לרמת

העברית שרוצים להקנות וברמת רזקושי של לומדי העברית.
היו"ר ע' זיסמן
אני רוצה לסכם את הישיבה. א. ועדת העליה והקליטה מביעה הערכה והוקרה למשרד

החינוך והתרבות, לסוכנות היהודית, למשרד הקליטה ולגורמים ציבוריים אחרים שמשתלבים

במאמץ להקנות את השפה העברית. אנחנו מתרשמים שהמשאבים שעומדים לרשות הגורמים

השונים מאפשרים שכל עולה חדש שרוצה בכך יכול ללמוד את השפה העברית, ולא רק בשלב

של מתחילים אלא גם בהמשך.

ב. אנחנו פונים לכל הגורמים, וגם לגורמים עירוניים וממלכתיים אחרים, לעשות

מאמץ ולהעמיק את הפעילות בקרב אוכלוסיות מיוחדות וחלשות בין העולים. אני מתכוון

לא רק לאתיופים אלא גם לקווקזים ואחרים. כשאני אומר "מיוחדות", אני מתכוון בעיקר

לקשישים, יחידים וכיוצא בזה. כי אם יש משאבים ויש אפשרות, הפעילות צריכה להיות

ציבורית-הברתית על-מנת לשכנע שילמדו את השפה, לשכנע אורנם שלימוד השפה גם יקדם

אותם וישלב אותם עוד יותר בחברה הישראלית. זה יעזור להם גם בתחום התעסוקה וגם

בתחום המיזוג והשילוב בחברה, וכיוצא בזה.

אני חושב שאלה עיקרי הדברים. חשבנו שאולי יהיה לנו פה ענין עם "מעיין

בינה", אבל זה ירד מן הפרק. רצונם רק להמשיך ואין סיבה שהם לא ימשיכו.
מ' אייזן
תודה רבה לכל הנוגעים בדבר. חג שמח.
היו"ר ע' זיסמן
אני מאהל לכולם הצלחה.

הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 12:05

קוד המקור של הנתונים