הכנסת השלוש עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום ד', כ"ז בכסלו התשנ"ו, 20.12.1995, בשעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ע' זיסמן

י' בא-גד

א' גור

א' ורדיגר

ב' טמקיו

מוזמנים; א' כהן, מנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

ח' צמיר, סמנכ"ל משרד הקליטה

א' בורג, יו"ר הסוכנות היהודית

ר' כהן, הפורום הציוני

ס' לנדברג, יו"ר, התאחדות עולי ברית המועצות

לשעבר

ב' בלום, מועצת ארגוני עולים

א' הלחמי, יו"ר מועצת ארגוני עולים

פ' חדד, מועצת ארגוני עולים

א' פרנס, מועצת ארגוני עולים

א' רחמילביץ, מועצת ארגוני עולים

ס' שפירא, מועצת ארגוני עולים

א' עתיר, עוזר סגן השר, משרד החינוך והתרבות

ר' קידר, ראש מטח קליטת עלייה, משרד החינוך

והתרבות

ח' פוזנר, מנהל האגף לשירותים אישיים וחברתיים,

משרד העבודה והרווחה

ע' צ'אליק, מנהלת היחידה לקליטת עלייה, משרד

העבודה והרווחה

מזכירת הוועדה; וי מאור

נרשם ע'; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

סקירת יו''ר הנהלת הסוכנות היהודית מר אברהם בורג -

צמצום הפעילות של הסוכנות היהודית בתחום העלייה והקליטה,

לאחר ההחלטות שנתקבלו בישיבות חבר הנאמנים



סקירת יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית מר אברהם בורג -

צמצום הפעילות של הסוכנות היהודית בתחום העלייה והקליטה,

לאחר ההחלטות שנתקבלו בישיבות חבר הנאמנים

היו"ר ע' זיסמן; אני פותח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה.

בקדנציה הזאת ועדת העלייה והקליטה עקבה אחרי

ההסכמים בין הממשלה לבין הסוכנות היהודית, ואנחנו ליוונו את ההעברה של

הנושאים של קליטת העלייה בידי המשרד לקליטת העלייה. נמצאים פה פקידים

בכירים, שמלווים גם את הוועדה.

אבל נשארו כמה תחומי אחריות בתחום הקליטה החברתית, בתחום הקליטה

הראשונית, שבלי כספיה של הסוכנות היהודית, ובלי שיתוף הפעולה שלה, ובלי

מתקניה אינני יודע אם היינו יכולים למלא את המשימות שלנו בתחום קליטת

העלייה, למרות שהמשרד עובד יפה, ומגדיל את תקציביו, ואנחנו בדאגה גדולה

בנושא הזה בשאלה האם זה ימשך, ואיך זה ימשך.

יש פה כמה נציגי התאחדויות עולים. הנושא הוא, האם הסוכנות היהודית

תמשיך לשאת באחריות לממן ולסייע ולקדם את התאחדויות העולים, שעושים

עבודה יוצאת מן הכלל, משלימים את מה שעושה הממשלה והסוכנות היהודית,

והם בדאגה גדולה בנושא הזה.

קיימנו דיון על עליית הנוער, וכבר יש תגובות. היום קיבלתי מכתב מיחיאל

לקט, ששואל מה אני אומר לגבי עליית הנוער, האם היא תעמיק ותמשיך את

הפעילות שלה כשתעבור לידי הממשלה.

דבר נוסף שהיינו רוצים לשמוע ממך, זה בקשר להעברות לעולים. סוף סוף

אחרי תשעה חודשים אלה שהסוכנות היהודית והפדרציות היהודיות הסכימו

לפטור אותם ולמחוק להם את החוב, ב-1.9 הדבר הסתדר. היו קשיים

בירוקרטיים, מינהליים. אני שואל אותך, מה יהיה לגבי קטגוריות נוספותל

הרי אתה יודע על כך שאנחנו לא הסתפקנו בזה, כי נוצר מצב אבסורדי. אם

למשל יש עולה חדש שהוא בן 64, ואני חי מביטוח לאומי, אז לא מוחקים לי.

אבל אם אני בן 65 כן מוחקים לי.

אמרנו שלא גיל צריך לקבוע, אלא צריך להתחשב במצב הסוציאלי.

ובקריטריונים סוציאלים אחידים בלי לקבוע גיל.

הדבר הנוסף שרציתי לשאול אותך הוא, במסגרת המשא ומתן שיש עם הממשלה

בינכם, מה יהיה עם ההלוואות של הסוכנות בעתיד?

א' בורג; תודה. אני שמח להיות כאן.

השנה הזו המסתיימת עכשיו, היא שנה של יצוב

כלכלי. הסוכנות היהודית נמצאת בקשיים כלכליים אדירי מימדים. אני אצביע

על שניים שלושה נתונים שנובעים מעודף רצון טוב בשנים האחרונות, חוסר

רצון להכריע, מעבר לבעיות הפרסונליות שהיו בארגון שכולם מודעים להן.

חוסר יכולת להכריע הכרעות באופן עקרוני, א', לחיות על פי יכולות, ולא

לחיות על פי רצונות. ב/ לעשות מהפכה תסיסתית בכל הנוגע לתפקידי

הסוכנות גם בארץ וגם בקהילות בחוץ לארץ.



השנה הזאת היא שנה כלכלית. אני הצבתי בפני הנהלת הסוכנות ובפני חבר

הנאמנים של הסוכנות תוכנית, ניתוח כלכלי חמש שנתי של המצב הכלכלי של

הסוכנות, ואני חושב שאי אפשר לחשוב בארגון כמו הסוכנות היהודית חשיבה

חד שנתית. וכתוצאה מכך הצגת תוכנית הבראה חמש שנתית, וממנה לגזור את

היכולות.

מה שמונח כאן לנגד עיניכם, הוא בעצם הנתונים שאני הצבתי בפני הנהלת

הסוכנות. עמוד הראשון, הוא כל ההכנסות של הסוכנות. השורה התחתונה בעמוד

הראשון, מדברת על ההכנסות הפנויות לסוכנות היהודית על פי ההנחות של שנת

העבודה 95'. שימו לב למגמה. 475 מיליון דולר הכנסות ב-95'. 429 ב-96'.

375 ב-97' וכן הלאה. עד שנת אלפיים הכנסה של 358 מיליון דולר, שזה

ירידה של כ-120 מיליון דולר.

הירידה של ה-120 מיליון דולר האלה, מוסברת בכמה גורמים.

נושא אחד, שאני מבקש לא להרחיב בו, אני גם מבקש שלא יכלל בשום דבר, זה

נושא ההקצבה האמריקנית. הסוכנות היהודית מקבלת 80 מיליון דולר, לקליטת

עלייה מארצות הברית. לקחנו הנחות עבודה מאוד שמרניות ש-80 המיליון האלה

לא ישמרו ברמה הנוכחית שלהם, בגלל בעיות של סיוע חוץ בכלל באמריקה. לא

איזה שהם עניינים שלנו.

דבר שני, אנחנו מכרנו את מקורות, שזאת מכירה חד פעמית שבאה לידי ביטוי

בהכנסות שונות של 48 מיליון דולר ב-95'.

והדבר השלישי, מבצע אקסודוס הידוע, שהיום עומד על 30 מיליון דולר, ירד

עד לאפס לשנת אלפיים.

שלושת השינויים האלה מביאים לירידה האמורה בהכנסות הצפויות לסוכנות.

אני בזמנו הצעתי, אני אשמח לבוא ולעשות את זה, לקיים פה דיון על סוגיית

המקבילות. זאת סוגיה שצריך לקיים בה דיון ברמה הממלכתית האסטרטגית. זה

לא נושא כן נותנים לנו גרוש, לא נותנים לנו גרוש.

אני אשמח לבוא ואולי להביא כמה נציגים, להציג אכן את הבעיות העומדות על

הפרק, כדי שנבין עם מה אנחנו מתמודדים בחייו של ארגון וולנטרי כמו

הסוכנות היהודית, ותורם וולנטרי כמו התורם בסוכנות.

העמוד הבא הוא עמוד שעושה את ההנחות הבאות. אתם רואים שהשורה הראשונה

היא העתק של השורה הקודמת. סך כל ההכנסות הפנויות לסוכנות היהודית,

475, 420 וכוי. זה העתק של עד סוף השורה האחרונה של העמוד הקודם.

השורה הבאה, היא שורת ההוצאות השנתיות, מתוך הנחה שכל פעילות הסוכנות

נשארת אותו דבר ללא כל שינוי. ואתם רואים שבעצם אנחנו יוצרים בכל שנה

גרעון, 20 מיליון דולר, וזה מצטבר. זאת אומרת, הגרעון בפתיחת שנה, יחד

עם הגרעון הנוצר בתחילת שנה, אתם רואים ששנת 98' היא שנה שבה אני

בגרעון של 404 מיליון דולר, וההכנסות הפנויות העומדות לי הן 367 מיליון

דולר. ובמילים אחרות, שנת 98' היא שנה שבה אני ייעצתי לכל חברי הבורד

שלי להשתדל לא להיות חברים בבורד, אם הם חרדים לאחריותם כדירקטורים.



זאת תמונת משבר מאוד קשה, שמעולם לא הוצגה בפני המוסדות הלאומיים. אם

98' היא שנת המהפך, זה אומר שבאמצע שנת 97' אני חדל להיות בעל יכולת

תפעולית. מדבר על משכורות, מדבר על ספקים, מדבר על פעילויות.

ואם היעד שלי הוא להנהיג את הסוכנות היהודית מתוך הבור הזה למצב של

הבראה, כנגד התמונה הזו, אני חייב להציג גם תמונת הבראה.

העמוד השלישי. בעמודה תחת שנת 2,000, אתם רואים שני מספרים בתוך מסגרת,

500 ו-230. 500, זה סך הכל היציאה מתוכניות, או הקיצוצים המצטברים של

הסוכנות היהודית בחמש שנים. היעד שלנו הוא לקצץ חצי מיליארד דולר מן

הפעילות שלנו, בחמש שנים, על מנת לחיות על פי היכולות. ובמקביל לאותה

תקופה להכניס 230 מיליון דולר נוספים מהמגביות, למרות כל המשבר. אחריות

גדולה מאוד, מאוד מסובכת. גיוס כספים היום מן המערב הוא אחד הדברים

. הבעייתיים ביותר שקיימים במערכת היהודית הכללית. גם לקהילות המקומיות

וגם מעבר לים. אנחנו בצרה צרורה בהקשר הזה.

אני אתן נתון אחד כדי לסבר את האוזן. לפני שלושים שנה, כ-70% מן הכסף

היהודי הלך לנושאים יהודיים לאומיים. היום, פחות מ-30% מהכסף היהודי

העולמי הולך לנושאים יהודיים, או מקומיים, או כלליים.

אז נכון שיש יותר כסף, אבל הפרופורציה היא דרמטית. ואם אכן אנחנו ניקח

את המדדים האלה שאומרים לקצץ בשנת הכספים 96'-97' 110 מיליון דולר,

במקביל להגדלת המגביות, שנת 96' עדיין תהיה שנה קשה, היא תתחיל להיות

שנת המפנה, על מנת להגיע לאיזון בעיצומה בשנת 2,000.

זה עיקרה של התוכנית הרב שנתית, שאני הצגתי לפני הנהלת הסוכנות.

בספטמבר קיימנו משא ומתן. כטבעם של משאים ומתנים, היו לו הירידות

והמורדות שלו. זאת אומרת הרבה שמחה לא היתה במשא ומתן הזה עם ממשלת

ישראל.

באתי לשר האוצר כמה פעמים, גם לראש הממשלה המנוח יצחק רבין, ואמרתי להם

התפקיד שלי בתור ראש המערכת, זה למנוע את קריסתה הטוטאלית. אני מודיע

לכם ב-1.1 אם ממשלת ישראל מעוניינת לקחת חלק מהתוכניות שאנחנו לא נהיה

בהם, אנחנו נשמח לעזור בחפיפה, בהעברת הסמכויות וכוי. אנחנו לא מבקשים

דבר, רוצה הממשלה, מה טוב ומה נעים. לא רוצה הממשלה, אנחנו ב-1.1

מתחילים את המהלך.

כמובן, זה קיבל תהודה ציבורית מאוד קשה. אבל גם התמונה שהצגתי כאן, היא

לא מהתמונות המלבבות בחיינו הציבוריים. אסור להגיע למצב כזה בגופים

ציבוריים. וכשזה הגיע, צריך להציל. קודם כל נציל.

השנה שלנו היא אכן שנה כלכלית. היא שנה לנסות לייצב את המערכת, המשא

ומתן עם הממשלה הגיע לשיאו ביום רביעי, לפני הרצחו של יצחק רבין,

בישיבת לילה מאוד מאוד קשה בבנייני האומה, שהיו בה חילופי דברים מאוד

קשים בין ראש הממשלה המנוח לביני. ובסופו של דבר הממשלה הציגה בפנינו

חבילה אולטימטיבית, כמעט בלי אלטרנטיבה.

בא רבין להצעה שלא היתה על השולחן לפני כן, היו לנו כל מיני דיונים על

החבילה שהממשלה תיקח, ואמר אנחנו לוקחים את עליית הנוער על קרבה ועל

כרעיה. בשאר הדברים אנחנו כבר נתיישר על מנת להגיע לאיזון התקציבי.



עליית הנוער היא בסדר של 105-103 מיליון דולר, אנחנו מוכנים לסייע ב-60

מיליון דולר, תמצאו איך להחזיר לנו את ה-50 שבין 110 של סך הכל

התוכנית, ל-60 שאנחנו מוכנים לתת. ועל זה היום מתקיימים משאים ומתנים

בתשעה מישורים בינינו לבין הממשלה, ברמת הקליטה, ברמת ההתיישבות, ברמת

החינוך, ברמת פעילויות קיימות, שאנחנו התחייבנו.

לקחתי את ההתחייבות הזאת שבכל המהלך הזה אנחנו לא נחשוף את הממשלה

לדברים שמנוגדים למדיניות הממשלה בנושא קליטת העלייה וכוי.

בשל הרגישות הגדולה בדברים האלה, אני מוכרח להגיד שזו התחייבות מאוד

מאוד קשה, משום שאם אני מחוייב מצד אחד לא לחשוף את הממשלה, ומצד שני

יש פרוייקטים שאני לא יכול לגעת בהם, בסדר גודל של 80 מיליון דולר,

בגלל המענק האמריקני, נשאר לי מעט מאוד איפה לזוז. והמנגנון של הסוכנות

הוא לא כזה שיכול לסחוב על עצמו קיצוצים בסדר גודל של 40 מיליון דולר,

כי אין אותם. היו קיצוצים או שינויים נרחבים בתחום הזה.

אני שמח להגיד, שבכל המערך הגדול והאדיר הזה, ולהעביר סמכויות בין

גופים ממלכתיים זה אחד הדברים המסובכים ביותר שאני מכיר, יש עד היום

חמש חריגות, וגם הן תחת שליטה ותחת פיקוח. והם יפתרו כולן אחת לאחת.

אני חושב שזאת תעודת ציון לשבח למערכת הממשלתית, ודאי של משרד הקליטה

שאנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה הדוק, ללא שום מריבה. גם חילוקי

הדיעות נידונים בתרבות של נדון, נפתור, נזוז עם הדברים, נראה איך אנחנו

עושים את הדברים. וישר כוח גדול גם לשר, גם למנכ"ל, וגם לאנשי המשרד.

אנחנו באנו לפני חבר הנאמנים, הצגנו את התוכנית. התוכנית היא ניסיון

מוצלח, להגדיר מחדש בכאב, בשל אילוצים, לא מרצון, את מערכת היחסים בין

הסוכנות היהודית לבין ממשלת ישראל.

ממשלת ישראל עושה את הדברים שעושה הממלכה, ועושה את הדברים שעושה

הממלכה. והסוכנות היהודית כגוף וולנטרי צריכה לעשות את הדברים שגוף

וולנטרי עושה. אין מקום שאנחנו נעשה פעילות ממשלתית. לא אכפת לי

שהממשלה תעשה דברים וולנטריים, זו החלטה אוטונומית. אני לא מתעסק בזה.

אבל אנחנו לא צריכים לעסוק בדברים שהם מהתפקיד של הממשלה. אם הממשלה

מחנכת את ילדיי ואת ילדיך, היא גם יכולה לחנך ילדים אחרים בהקשר

המסויים הזה, ואני יכול לקבל את זה בברכה.

התוכנית, כפי שהוצגה לחבר הנאמנים, אושרה פה אחד בחבר הנאמנים. החלטה

של חבר הנאמנים של הסוכנות נשלחה ליו"ר הוועדה, לפני איזה שהוא זמן.

אני ברצון אשמח גם להעביר העתקים שלה.

סוגיית עליית הנוער. כאשר הנושא עלה באותה ישיבת לילה אצל רבין ז"ל,

והממשלה אמרה אנחנו לוקחים על עצמנו את כל עליית הנוער, כולל נעלי 16,

היה ברור שאם כל התשתית של עליית הנוער עוברת לממשלה, אין לנו מקום שבו

אנחנו יכולים להפעיל באופן נפרד מלבד התשתית שנמצאת בתוך הממשלה, ואני

לא רוצה להיכנס איפה המשא ומתן עומד עם הממשלה. זה מצב מאוד מורכב,

חינוך, ואוצר, ואנחנו בתהליך של משא ומתן.

אנחנו ידענו שהסוכנות היהודית לא מוכנה לוותר בשום פנים ואופן על כל

סוגיית גיוס הנערים והנערות לנעלי 16, כחלק מהאחריות שלנו לנושא



העלייה. עקרון שכאשר באו הנה יהודי ארגנטינה, אני לא יודע אם הם היו

בפני הוועדה או לא.

הסוכנות עוסקת בעלייה ובחינוך היהודי בהקשרים האלה. לא היתה שום

התנגדות. למרות שהיום שמעתי שרוצים קצת לערער על הנושא הזה, אני חושב

שזה יהיה לא נכון באופן עקרוני, שממשלה אחת מפעילה משרדים לעידוד הגירה

תחת ריבונות של מדינה אחרת.

תארו לכם שממשלת ארצות הברית תפתח משרד בתל אביב לעודד הגירה של אזרחים

ישראלים. חלק גדול של האזרחים יאהבו את זה. אני לא בטוח שהממשלה תקבל

את זה בברכה. אני גם חושב שזו תהיה טעות חמורה מצד הממשלה וגורמים

מסויימים בממשלה שמנסים להשתלט על הנישה.

אני חושב שאין מקום לקיומה של לשכת הקשר בנוף החדש שהתהווה בישראל,

ובחבר המדינות והעמים. ישנן שלוש סוגיות שעוסקות בלשכת הקשר, האחת,

קונסולרית. השנייה, חינוכית יהודית לאומית עלייתית. והשלישית, אחרת.

יש מי שעוסק באחרת בכל העולם, אין שום סיבה שלא יעסוק שם. אין שום סיבה

לכפילות שעולה עשרות מיליוני שקלים לתקציב מדינת ישראל, לעשות בדיוק את

אותם דברים שהסוכנות עושה, לא באותה הצלחה אגב, בגלל אופי הפעולה

המסויים. ואת כל הנושאים שקשורים לאלמנטים הקונסולרים, אין שום סיבה

שמשרד החוץ לא יעשה אותם.

זאת עמדתי, היא הובאה בפני ראש הממשלה הקודם והנוכחי. ואם הוועדה חושבת

כמוני, אני אשמח שהיא גם תאשרר את הדברים, כמו שמידי פעם היא מוציאה

קול קורא לממשלה על דברים כאלה ואחרים.

היו"ר ע' זיסמן; יש שני נושאים שאתה העלית שאנחנו נקיים בהם

דיון. עניין המגבית, ועניין של לשכת הקשר. כי

סיימנו דיונים בזמנו, לפני שנכנסת לתפקידך. וכתוצאה מלחץ גם שלנו, בא

ההסכם הזה. אבל מה שאתה אומר זה דבר חדש.

א' בורג; קטגורית חד משמעית. אם מישהו חולק עלי, אני

אשמח לשמוע.

בנושא עליית הנוער, הגיוס ימשיך להיות גיוס של הסוכנות היהודית. אני

אעשה כל מאמץ לשלב את כל גורמי ממשלת ישראל, כי הוא הגוף שמספטמבר 96'

יפעיל את המערכת, לשלב אותם בתוך התהליך הזה. אני לא יודע מה היה בעבר,

אבל הסוכנות היהודית בתשעה החודשים שאני עומד בראשה, הוכיחה מול כל אחד

ממשרדי הממשלה, שאנחנו יכולים לעבוד בשיתוף פעולה מלא. עד אחד יש לי

כאן בחדר, יש לי גם עדים אחרים במשרדים אחרים. אני לא עוסק כאן בשום

דבר אחר, מלבד שמירה על העקרון, שאני חושב שזה יהיה נזק לעלייה אם

ממשלת ישראל תעסוק בגיוס עולים.

הנקודה הבאה שעלתה בינינו, ונמצאת בדיון בינינו לבין הממשלה, זו סוגיית

סל הקליטה. אני קיבלתי את סל הקליטה בתור חבילה, אני לא הייתי בתהליך

של ההכנה, וגם לא הייתי בתהליך שהוועדה היתה מעורבת בו בקביעת שלוש

הקטגוריות. לו היום היתה מוכחת בפניי החלטה להחליט, הייתי ממליץ

לסוכנות היהודית לא להיכנס לנושא הלוואת עולים.



אני רוצה לדבר על, התוכנית המסויימת שבה אנהנו עוסקים עכשיו. לא רוצה

להתייחס להיסטוריה.

בתוכנית המסויימת, המוסדות אישרו סדר גדול מסוייס של תוכנית הלוואה,

שבמשך כל השנה זו נקודה לא ברורה. הסוכנות היהודית היא רק נותן

שירותים. ההסכם הוא בין הפדרציות היהודיות, לבין ממשלת ישראל. בנקים,

אני בעצם רק נותן שירותים, אני לא מעורב כצד באמת בהקשר הזה, אבל נניח

שאני לוקח את האחריות לצורך הדיון.

אישרנו תוכנית שבמהלכה אנחנו מעבירים 20 מיליון דולר כל שנה לקרן.

ועכשיו בא עולה ולוקח הלוואה. למה נועדה הקרן? אם מישהו כשל מלהחזיר,

הקרן עורבת כערובה לבנקים את סכום הכסף המסויים הזה. ועשינו חשבון שמול

הלוואות בסדר גודל צריך גם קרן בסדר גודל כזה.

באו שלושת הפטורים המדוברים, שלוש הקטגוריות שהוועדה עסקה בהן, שאני

הודעתי לוועדה עליהם, כי לקחתי על עצמי אחריות על תהליך שהתחיל לפניי,

ולא ידעתי שזה יהיה נכון להיכנס לזה בתור מטאטא חדש ולהגיד מה שהיה

היה.

שלוש הקטגוריות יצרו את המצב, שלמעלה מ-50% מההלוואות, הופכות להיות

מענק בפועל.

אנחנו לא נכנסנו לתוכנית מענק, נכנסנו לתוכנית הלוואה. אני אשמח לשלוח

את האנשים שלי שעוסקים בפירוט בנושא להציג את המשמעות הכספית של מעבר

מהלוואה למענק. אני חושב שכל אחד מבין מה זה. לא לכך כוונו הדברים.

ובעצם זה שינה את האופי של התוכנית מן הקצה אל הקצה. אני לא בטוח שזה

לטובת העולים. ודאי שאם הסוכנות היהודית היתה צריכה לאשר תוכנית כזאת

מלכתחילה, היא היתה חושבת פעם או פעמיים האם היא הולכת לתוכנית מענקים

בהקשר המסויים הזה, אני לא מדבר בהקשר ההיסטורי.

אתה מתכוון שכל אלה שלקחו עד עכשיו את אותה

ההחלטה הזאת, 1000/0 הופך למענק?

א' בורג; אני מדבר בפועל. אלה שלא מסוגלים להחזיר,

הדיוולס פלוס קטגוריות הופכים את זה למצב

שכ-50% מלוקחי ההלוואה בסופו של דבר אינם מחזירים אותה, כך או אחרת.

איך היא מוחזרת? מי ערב לה? וכוי, בלי להיכנס לטכניקה כרגע, הקרן

שאמורה להיות קרן ברמה הרבה יותר נמוכה, הופכת להיות למענק. וזה סדר

גודל מאוד גדול מבחינת הסוכנות.

מגיעות אלי הרבה פניות, של בקשות לחריגות. כאשר אתה קורא אותן ברמה

ההומנית, הן קורעות את הלב. זה לא איזה שהוא מצב שאדם שבני אדם לנגד

עיניו, ולא בירוקרוטיה לנגד עיניו, יכול לטפל בסוגיה הזאת. אני חושב

שאנחנו נעמוד בשלושת הקטגוריות שהוסכמו, אלא אם כן יוצע לנו משהו אחר

על ידי הממשלה, אני לא יודע מה הממשלה מעוניינת בהקשר הזה.

אני חושב שאחריות לכל נושא החריגות, חייבת להיות בטיפול הביטוח הלאומי

וממשלת ישראל. אנחנו במסגרת הקיימת של התוכנית, וההיקף הכספי שיש לה,

לא נהיה מסוגלים לעמוד לא ב-50% של הקטגוריות האלה, ולא ב-50% האחרים



של ההלוואות. אם אנחנו ניקח על עצמנו עוד גובה נוסף של טיפול בחריגות.

ההיקף המספרי של זה הוא גדול.

אלה בערך הדברים שעומדים בשנה, שקראתי לה שנת הייצוב הכלכלי. זו הגדרה

מחודשת בינינו ובין הממשלה.

אי אפשר יהיה לדבר על סוכנות יהודית שעוסקת רק בקיצוצים. כשאתה עוסק

בארגון וולנטרי שצריך לגייס כספים, הוא צריך להיות אטרקטיבי לתורם. הוא

צריך להיות בעל משמעות לנותני השירותים. הוא צריך לגרום גם למעורבות.

הרי התרומה היא לא מס, התרומה היא גם הזמנה שלנו למעורבותם של מיליונים

של אנשים בשותפות הגורל שלנו, הוא חייב להיות אטרקטיבי.

שריינתי בתקציב החדש, במשך חמש שנים, 75 מיליון דולר לתוכניות חדשות.

זה בערך 50% צמיחה לשנה, וזה נראה לי סביר.

אני רוצה להציג ארבעה יעדים שאני רוצה להשיג אותם בשנה פלוס הקרובות,

מבחינת תוכניות חדשות. אני לא מדבר על השלמה מלאה, אני מדבר על תחילת

תהליך, כי אתם תבינו מיד שבחלק מן הדברים מדובר בדברים מאוד ארוכים.

דבר ראשון, להתחיל כבר בראשית השנה בפרוייקט נסיוני רחב היקף, של

אוניברסיטה משודרת מישראל לכיתות לימוד, בחבר המדינות והעמים, בנושא

לימודי יהדות. הקורסים שאנחנו מפתחים עם האוניברסיטה הפתוחה. כבר

הבטחנו 15 קורסים שחלקם קיימים, וחלקם מוצבים, וחלקם חדשים- בשפה

הרוסית, שישודרו באמצעות לוויין מישראל, אוניברסיטה פתוחה, חלקה עם

קרדיטים, לנרשמים לכיתות לימוד. אנחנו נפתח 5-4 כיתות לימוד ברחבי חבר

המדינות והעמים, לבדוק כמה באים לעשות על זה פיילוט פרוג'קט. אם זה

יעבוד וזה טוב, זה יורחב ברחבי העולם.

הדבר השני הוא, הקמת אוניברסיטה של העם היהודי בישראל. אוניברסיטה לכל

דבר ועניין, שתלמד מלבד עברית בעברית כמובן, גם בשפות המקור של העולים.

תיתן קרדיטים לאוניברסיטאות בארצות המוצא, ארצות הברית, אנגליה וכוי.

יש מחלוקת גדולה ומאוד מעניינת, אם זה יוקם בירושלים או במקום אחר.

הסמל אומר ירושלים, מחקרי השווקים שלנו מעידים שסטודנטים לא רוצים

ירושלים, רוצים תל אביב. כשאתה חושב על קמפוסים, ואתה חושב על המשהו

שיהיה הכי אטרקטיבי לסטודנט, זה מאוד מעניין.

ההחלטה תהיה מה ימשוך אנשים יותר ארצה. אני מקווה לאשר את זה בחבר

הנאמנים של הסוכנות. כבר הייתי במגעים עם כמה תורמים, זה מאוד

אטרקטיבי. זה עובד, וזה אטרקטיבי. התוכנית די מלאה, והיא תאושר בחבר

הנאמנים של הסוכנות. אני גם אשלח אותה ליו"ר הוועדה.

היו"ר ע' זיסמן; באיזה היקף מדובר?

א' בורג; אני אשמח אם יהיו 5,000 סטודנטים בתוכנית מלאה.

זה די קשה להגיע לזה. זה לא פשוט.

הנושא השלישי, אני מקווה להצליח בו, יש לו התנגדות שאני מקווה לפצח

אותה, זה הקמת קרן. יכול להיות שזו מחשבה לא נכונה, בכל שנה לגייס

כספים, ולתת אותם לתקציב השוטף. צריך להקים חלק מהכספים שילכו לקרן

גדולה, שתבטיח בעצם את היכולת של העם היהודי לדורות, לתפקד ביעדים



אסטרטגיים. זה נותן לישיבה שלו, וזה נותן למוסד שלו, והיכולת היהודית

הכלכלית האסטרגטית מתמסמסת. עם יעד שאני רוצה להגיע אליו בעוד שנתיים,

או הקמת רשת בתי ספר יהודיים איכותיים במערב, כהלק מהתמודדות על עלייה

מהמערב, הוא מצריך אנרגייה של מאות מיליוני דולרים. אי אפשר לעשות את

זה מתקציב שוטף. צריך בשביל זה קרן גדולה שהפירות שלה יזינו את זה.

כסוכנות יהודית אני מקווה שבחבר הנאמנים של פברואר נגמור את זה.

הסוכנות היהודית תשים את כל נכסי הדלא ניידי הפנויים שלה, ויש כאלה

בתוך הקרן. כדי שהתורם לא ירגיש מנוצל. קודם כל אנחנו שמנו משלנו,

הסוכנות היהודית לא תהיה יותר גוף שרק מקבל כספים. אנחנו נכנס לתוך

העולם המתרים, היוזם, המשווק את עצמו, ולא רק גוף פאסיבי. שזה שינוי

מערכות טוטלי ביחסים שלנו עם יהדות המערב. ואני מנצל את מה שיש לי

באופן אישי, ואני מנצל גם חולשה שקיימת במקומות אחרים. ולקרן הזו

צריכים להיכנס כל מיני כספים, ואם וכאשר תעבור ההחלטה אני גם אפרט מהם.

אני לא רוצה כרגע לחייב גופים אחרים.

הנושא האחרון של תוכניות חדשות, הוא הקמת מגבית בישראל. אני מאוד מקווה

באפריל להתחיל בישראל מגבית לטובת השייכות שלנו בתוך משפחת העמים

הנותנים. סך הכל אנחנו מדינה במצב טוב. חלק מהכלכלה שלנו במצב טוב.

הקהילות היהודית נותנות, מתוך מגמה שאנחנו נמסד בארץ דבר נפלא, שיהדות

התפוצות יודעת אותה, מי שיש לו למען מי שאין לו, ולחלק ולפתח את

התרבות. אני נותן בעבור תרבות הניתנת לי.

היו"ר ע' זיסמן; מה המטרה של המגבית הזאת? הרי יש הרבה מגביות

בישראל.

א' בורג; החברה הישראלית היא חברה מאוד נדיבה. הסקטור

השלישי בישראל, הוא סקטור מאוד נדיב. כאשר אתה

מגייס כספים לטובת דברים שהם לצורך העניין, זה יעד לאומי חברתי.

אני לא מאמין בזה שהממשלה צריכה לעשות הכל למעננו, כאזרחים. יש דברים

שאנחנו כקהילה צריכים לעשות למען עצמנו. אז אני אוהב שארגונים למען

מחלות או דברים כאלה עושים את הדברים. אבל יש גם יעדים שהם יותר גדולים

מאשר נישה צרה.

אני אתן דוגמה. אנחנו עסקנו קודם בעליית הנוער. ניקח את הנושא היותר

רחב, של נוער נושר. אני לא אומר שזה יהיה יעד מוגדר, אבל אם אנחנו

מכריחים לגייס אנרגייה של החברה הישראלית, זה דבר טוב, נכון, רצוי, זה

חלק משותפות גורל של קהילה. אבל אומרים לי, אנחנו הישראלים משלמים

מיסים. אני אומר להם מיסים לוקחים ממני, צדקה אני נותן.

לפי המחקרים שאני ערכתי, למעלה מ-60% של הישראלים רוצים לתת, ברמות

כאלה ואחרות.

אם אני אצליח לגייס 10 מיליון דולר בארץ, בקמפיין שנתי, אני אוכל

להגדיל את המגביות לחוץ לארץ בעוד 40-30 מיליון דולר, על הקטע של

השותפות, שזו השקעה שווה לחברה הישראלית.

בעניין נורמות של פעולה. אמרתי לוועדה, ואני מתכוון אכן לעשות את

הדברים, שאם אכן אנחנו נשאר בתוכנית של התאחדות עולים, ההקצאה



להתאחדויות עולים תעבוד על פי קריטריונים. קריטריונים צריכים להיות

ידועים, הם צריכים להיות גלויים, הם צריכים להיות שווים לכל.

אני אשמח אם יו"ר הוועדה ירכז הצעות לקריטריונים מן הסוג הזה, שאני

מקווה עד פברואר להשלים אותם.

היו"ר ע' זיסמן; בפגישה הראשונה אחרי שנבחרת, אתה התחייבת.

א' בורג; אני גמרתי את כל התהליך בתוכי. אני מבקש את כל

הנוגעים בדבר הזה להעביר אלי. ביקשתי את אותו

דבר משר הקליטה, אני מבקש מכל אחר שנוכח כאן.

היו"ר ע' זיסמן; לא תגיד לנו כמה מילים על התוכניות שהיו גם

לחברים שלך, לשלב את הקהילות הציוניות עם

הסוכנות, עם הממשלה, ולהביא אלפי צעירים לארץ, גיל בר מצווה, וגיל

תיכון. זה כבר לא קיים בסוכנות היהודית? פרט ל-5,000 סטודנטים?

א' בורג; אני לא יודע במה מדובר. יותר מאוחר אני אפרט את

זה. אני לא רוצה לשפוט את הרעיון לטוב או

למוטב. אני יודע אל נכון, שבין מסמכים מסויימים שהוגשו לראש הממשלה,

שמעון פרס, עם כניסתו לתפקיד, נכלל בין השאר הצעה למדיניות לממשלת

ישראל להשתתף ולסייע במימון הבאתו של כל ילד יהודי בגיל מסויים ארצה.

עומדת באוויר סוגיה פוליטית ישראלית, שנקראת גיורם של מאומצים. היה פסק

דין של בג"צ לפני כחודש, בנושא שאומר לכנסת שאם המצב ישאר כמו שהוא,

בפעם הבאה הבג"צ יגיד את אמירתו בעניין חוק המרת הדת.

הנושא הבא שתלוי ועומד באוויר, הוא בג"צ של קבוצת מאומצים שרוצים

להתגייר בגיורים שאינם אורתודוכסים. ישנם בתי דין אורתודוכסים שמסרבים

לתת את הגיור לילדים, כי ההורים היהודים לכל דבר ועניין, לא מוכנים

לקבל על עצמם נורמות שהם יודעים שהם לא יקיימו אותם, לא מוכנים לרמות.

סוגיה מאוד סבוכה מבחינה ישראלית. היא גם התגלגלה בשעה קשה למערכת

הפוליטית. סוגיית הגיור הלא אורתודכסי בארץ, הפכה להיות סוגיה עקרונית,

אזרחית, נורמטיבית, חוקית, חוקתית, למקח וממכר פוליטי.

את עמדתי האישית אני לא צריך לפרט כאן. כולם יודעים מה אני חושב על

הנושא הזה של יחסי דת ומדינה.

הנהלת הסוכנות קיבלה את הצעתי לפני עשרה ימים באופן קטגורי וחד משמעי,

שקורא לממשלת ישראל לא לעשות שום שינוי חקיקה, או בנושא חוק השבות, או

בכל נושא אחר שיש לו השלכה מעבר לחברה הישראלית.

אני אעשה כל מה שאני יכול באופן אישי, בישראל ובתפוצות, ואני אנסה גם

לרתום את הארגון, להתנגד בכל דרך אפשרית למה שאני רואה אותו כהכרזת

מלחמה רוחנית על יהדות המערב בצל צרכים פוליטיים פנימיים של החברה

הישראלית. זה חטא ועוון לשעבד את הרגע הפוליטי על חשבון יעדים ארוכי

טווח של ישראל, והעם היהודי ברחבי הקהילות היהודיות בעולם. ואני אעשה

כל מה שאני רק יכול כדי לטרפד את הדבר הזה, גם במישור הפוליטי, הפנימי,

החברי, המפלגתי, הציבורי והארגוני שבראשו אני עומד.



היו"ר ע' זיסמן; ההערה האחרונה שלך מקובלת, תזכה במלוא התמיכה

מצד כל הוועדה. אני מכיר את הלך הרוחות.

הסקירה שלך היתה מפורטת, ואני מודה לך על כך. הבאת תוכניות שאפשר

להתייחס אליהן באופן כללי, כי צריך לקבל גם פרטים. אבל עצם זה שיש

התחדשות ברעיונות וביוזמה, תבורך על כך.

אבל אני לא קיבלתי תשובה לכמה נושאים, ואני אתרגם אותם. אני יודע את

הקשיים, ואני מודה לך על כך שאתה נתת לנו את הרקע לקשיים התקציביים

בצורה כנה וישרה. וזה אומר שאנחנו נצטרך עכשיו להגביר את המאמצים לקראת

ההצבעה לתקציב, שצריכה להיות בעוד עשרה ימים. כי אי אפשר מצד אחד לשמור

על מסגרת התקציב, ועל התקציב כפי שהוא אושר בקריאה ראשונה. ומצד שני,

לא לעשות שינויים, כי אני מבין שכדי להבריא את הסוכנות היהודית, וכדי

לתת לה את הקידום באותם הכיוונים שאתה מדבר עליהם, הממשלה צריכה לשאת

במאמץ כספי.

אני אתן לך כמה דוגמאות, אני אבקש גם את תגובתך.

דבר ראשון, האם מרכזי הקליטה שהסוכנות היהודית אחראית להם יצליחו

לתפקד, ולתת את כל השירותים, ולספק את כל הצרכים?

שתיים. בדבר עליית הנוער הבינותי, יש הסכם, הממשלה משתתפת. וכעבור שנה,

אחרי השנה הזאת, כל האחריות עוברת לממשלה, דנו בכך. אבל כל יתר הדברים

שהסוכנות היהודית מממנת, ויש אוכלוסיות מיוחדות וחלשות, שהן בלי

הסוכנות לא יכולים, סטודנטים למשל, אז כל זה ימשך?

דבר שלישי, אנחנו מקבלים את הבקשה שלך, ואני פונה ואני גם אפנה בעל פה

ובכתב, בצורה מהירה ביותר לכל תרבויות העולים, ואני אשתף אותם בעניין

הזה של הקריטריונים. אני אעשה ישיבת עבודה עם החברים שלי בוועדה. אם

הייתי יודע הייתי עושה את זה לפני כמה חודשים.

בינתיים, התאגדויות העולים יוכלו להמשיך, או שהם בעוד כמה ימים ישארו

בלי כסף לביצוע, או כמה משימות. אני מבטיח לך דיון מהיר מאוד. אנחנו

נגבש הצעות, ואנחנו ננהג בלי פופליזם, בלי דמגוגיה, תוך התחשבות במצב

הקשה שהעם היהודי מממן את הסוכנות היהודית. אבל מה בינתיים?

דבר נוסף שמדאיג אותי מאוד מאוד. אני יודע שהסוכנות היהודית עושת עבודה

טובה יותר. אבל היום אני לא יודע מה יהיו תוצאות הבחירות ברוסיה, לא

יודע מה הסכנה שבהן. יש לך מספיק כסף לפתיחת אולפנים נוספים? להכשרה

מקצועית? להכנה יותר מעמיקה ויותר יסודית של העולים לקראת בואם לישראל?

אני שומע שחסרים למשל שליחים בכמה מקומות, במרכז אמריקה ובדרום אמריקה,

ובמקומות אחרים. ואומרים לי שיש שם מצב קשה מבחינה כלכלית, מבחינה

חברתית.

אני שואל, אתה חושב שיש לך את כל האמצעים, כי זה לא אחריות שלד בלבד,

זו אחריות של הממשלה. הממשלה בישראל חתמה תוכנית לפני שנים. הסוכנות

יכולה למלא את המשימה הזאת? לא נתת לי תשובה לדבר הזה.

אנחנו נקיים דיון גם על עניין סל הקליטה. אבל בינתיים אתם ממשיכים במתן

ההוראות? זאת אומרת, אם אתם ממשיכים במתן ההוראות אז יש לנו כמת סוגים



של עולים. עולה שבא לארץ עכשיו שלוקח את ההלוואה, ועולה שלא לוקח את

ההלוואה. 60% לפי נתוני הסוכנות לוקחים הלוואה, 40% לא לוקחים הלוואה.

אני לא יכול לקרוא ל-40% שלא לוקחים הלוואה שהם במצב כלכלי כזה שהם

מוותרים על ההלוואה. כי אם אתה אומר שמתוך ה-60% 50% זה הופך למענק,

אני יודע שבין ה-40% יש גם כאלה שהם פשוט מאוד. נוצרת מו ודאות בכל

הנושא הזה. איך זה יתנהל?

דבר נוסף שלא נתת לי עליו תשובה, מהן הקטגוריות הנוספות?

א' בורג; אני לא מתכוון. אני חושב שהממשלה צריכה לטפל

בזה, אין לי מאיפה לממן את זה.

היו"ר ע' זיסמן; ביום שני היתה פה ישיבה מאוד מעניינת, עם השר

לענייני בטחון פנים.

באופן המוסמך והבהיר ביותר, הודיע השר מ' שחל שהעולים הם אזרחים טובים,

ישרים. אבל יש קבוצות מצומצמים שהם באים לארץ על מנת להפר את החוק. הוא

אמר שרוצים לתקן את השאלות של העולה חדש.

הוא רוצה שבשאלון יהיו שאלות לגבי כל העולים, שיהיה כתוב למשל, עברת

עבירה פלילית! נשפטת בבית משפט? מה ההרשעה? אתה ראש העם היהודי, ואתה

עוסק בעלייה. אנחנו פה קיבלנו איזו שהיא הצעה, אני שואל אותך מה תגובתך

לזה? כי היא מאוד חשובה.

אני רוצה למוזות באופן נמרץ החד והחמור ביותר,

על כל ניסיון לדבר בהקשר לפשע המאורגן בהכללה

על העולים שעלו מחבר העמים, משום שיש נסיונות כאלה, והנסיונות האלה

באים מידי פעם בתקשורת, והם גורמים לנזק בל ישוער, להכתמה לא מוצדקת על

ציבור שלם. אני שומע את האנשים גם פה, וגם בין חברי חבר המדינות. והשר

לבטחון פנים אמר את זה באותה צורה חדה. אני שמח לשמוע את זה.

אני כמובן פונה למשטרת ישראל ולכוחות הבטחון לעשות את מלאכתם בדרכים

שהם ימצאו לנכון, אבל לא באופן שיתן תחושה ליהודים שעומדים לעלות, שהם

בחזקת חשודים, עוד לפני שעלו למדינת ישראל. צריכים להיות זהירים מאוד

בסוגיה הזאת, ולגשת בדחילו ורחימו, לפני שמשנים איזה דפוסים שהתגבשו

במשך עשרות שנים.

הנתון שיושב ראש הסוכנות היהודית נתן לנו כאן לגבי סוגיית סל הקליטה רק

מוכיח את מה שאנחנו טענו במשך שנים כאן בוועדה, שסכומי סל הקליטה של

ממשלת ישראל, והעם היהודי באמצעות הסוכנות היהודית, נותנים לעולים

החדשים, אינם מספיקים לעולים כדי לחיות את השנה הראשונה שלהם בישראל.

והנתון המדהים הזה, ש-50% הם לא בני החזרה בגלל שלוש הסוגיות שהסוכנות

היהודית אימצה אותם, בעצם מחזקת את הטענה הזאת. ואני עכשיו לא מפנה את

זה לסוכנות היהודית, אני מפנה את הסוגיה הזאת באופן עקרוני.

לכן, אדוני יו"ר הוועדה, אני סבור שאנחנו צריכים להעלות פעם נוספת את

הסוגיה במישור העקרוני, ולבקש מה שאני מבקש פעמים אחדות להקים ועדה,

אולי אפילו משותפת בין הממשלה לבין הסוכנות היהודית, מקצועית, בלתי

תלויה, בהשתתפות של התאחדויות העולים, ולהקציב לאותה ועדה חודשיים



שלושה חודשים, והתפקיד שלה יהיה לבחון מהם הצרכים האמיתיים של משפחות

העולים בשנה הראשונה בישראל, בכל הקטגוריות שסל הקליטה כולל, ולהגיע

לסכום מסויים, ולא שרירותי בשום פנים ואופן. זה הסכום שהוועדה תקבע

שהוא הדרוש למחיה מינימלית בכבוד של משפחות העולים בשנה הראשונה

בישראל. ומהיכן יגיע הסכום, האם זה מהפדרציות? מן הסוכנות היהודית?

מממשלת ישראל? לעולים החדשים זה לא בדיוק צריך להיות אכפת. אלא צריך

במישור העקרוני לגבש את זה, ואסור לנו לוותר על זה.

כי אם לא ניגש לזה, אז יהיה צורך שוב בהצעת חוק נוספת, או בנסיונות

נוספים, ולא במישור המפלגתי חלילה, אלא במישור הענייני של העניין.

אני כמובן רוצה לברך את היו"ר, ואת הסוכנות היהודית על הרעיונות

היוצאים מן הכלל כפי שהוא העלה אותם כאן, לגבי סוגיות של גם הקמת קרן

מגבית, וגם הקמת קרן גדולה ליעדים אסטרטגיים, וגם האוניברסיטה המשודרת

באתרי חבר המדינות.

א' בורג; אתה חושב שיבואו תלמידים?

א' גור; לא רק יהודים.

א' בורג; שאלת אותי לגבי יכולת עלייה. אני רוצה לתת כמה

נתונים. בשנת תשנ"ה, נכון לספטמבר, היתה עלייה

של 9% בעלייה. אני מניח שזה חלק מהדיווחים שאתם קיבלתם. אני אתן כמה

דיווחים יותר מפורטים בהקשר הזה.

מספר התיקים הנפתחים אצלנו, לעומת שנה שעברה, הוא יציב. אבל יש עלייה

של 48% במספר הנפשות בתוך התיקים. נובמבר מול נובמבר. אמל"ט, אמריקה

לטינית, כל עולה הוא 1000/0.

אני רוצה בהקשר הזה לציין שלפחות במקום אחד, ואני לא יודע עדיין לפרש

את הנתון הזה, יש לי ירידה די משמעותית, ולא חשוב כרגע המספרים

המוחלטים, אלא המגמה, ירידה בדרום אפריקה, בלמעלה מ-500/0 בהרשמה לעלייה.

אני לא מבין את זה, כי מדובר כאן בעלייה יפה, טובה, עקבית.

בשנה אחרונה עלו לישראל 82,000 עולים חדשים, מתוכם 68,000 מחבר המדינות

העצמאיות.

א' גור; בנתונים של חבר המדינות אתם כוללים גם את

הבלטיות?

א' בורג; אנחנו כוללים בסטטיסטיקה גם את הבלטיות, אנחנו

לא הוצאנו אותם מהחוצה מהחשבון. אני מתייחס לכל

כמה בתור יוניט אחד.

מארצות המערב, לפחות על פי הנתונים, אני יכול לתת נתונים פנימיים בתוך

הנתונים, יש לי את זה כאן. הנתונים לפחות מן המערב זה דברים טובים, זה

3,500 עולים מן המערב, זה עלייה ב-7.50/0, זה לא סטיית תקן. זה איזה שהוא

משהו שיש לו משמעות, שצריך לעודד אותה, ולחזק אותה.



אני לא יודע מה הנושא של רצח רבין יעשה. יש לי הרגשה שבטווח ארוך, רצח

רביו מעודד קשר לישראל ברמות מסויימות. וזה דבר שצריך לבדוק. זו נקודת

מפנה מאוד מעניינת ביחסים של אינדווידואלים לקולטקיב היהודי. אבל צריך

לתת לזה עוד קצת זמן.

בצרפת, היתה עלייה של קרוב ל-20% בשנה האחרונה. מ-1550 עולים ב-84'

ל-1,850 בתשנ"ד ל-1850 בתשנ"ה. זאת אומרת, העשרות האלה מצטרפים כבר

למאות, ויש כאן משהו.

אני רוצה להגיע לשאלה האמיתית, אם נגדיל את מספר השליחים שלנו, האם

יגדל מספר העולים?

אני מבקש לקיים את הדיון על העלייה במערב, אגב הדיון בנושא המגביות. כי

זו סוגיה שהולכת לכל השלם של יחסי ישראל והקהילה במקום, מה ישראל עושה?

ומה היא לא עושה? ומה המשמעות שלה? והאם אפשר יהיה להשאיר כסף לנושאים

מקומיים, ולא לנושאים מקומיים?

עם הרבה קשיים, העברנו כ-1,750,000 לארגנטינה, למערכת החינוך אחרי

הפיצוץ הגדול. יש מחלוקת, אנחנו לא כל כך מעורבים, זה יותר משרד החינוך

שלנו והקהילה, כמה מלגות תנתנה מהכסף הזה? כמות המלגות היא הרבה יותר

חשובה בסך הכל לעלייה מאשר מספר השליחים שלי שם. כי זה כמה אנשים בתוך

מערכת החינוך. כי זה כמה אנשים רוכשים ומפנימים וכוי. לכן, לא הייתי

רוצה לקיים את הדיון במערב, רק אגב הסוגיה של יותר שליחים, פחות

שליחים.

אני רוצה לחזור לכמה, כי בסך הכל זה הגוף המרכזי של הפעולה שלנו. אני

חושב שהפעולה שבה בעצם נכנסו בחופזה לחבר המדינות והעמים, המסך נפל,

הסוכנות היהודית נכנסה אחרונה, יחסית לג'וינט ולגופים אחרים, התפרשה

כפי שהתפרשה, הפעילה את מה שהיא הפעילה, בסך הכל עשתה פעולה טובה נוכח

גל העלייה.

דפוס העלייה משתנה. בעוד מספר שנים אני לא אראה אנשים שמתדפקים על

הדלתות שלי, אלא אני צריך להתדפק על דלתותיהם של אנשים כדי שיבואו. זו

שיטה שונה לגמרי של הערכות לעלייה.

אני לא חושב שהמבנה הנוכחי של הסוכנות הוא נכון ומתאים לזה. אנחנו

עושים עכשיו עבודה כבירה על שינוי מבני שלנו, שואלים שאלות מאוד נוקבות

מבחינתינו. האם המשלחת צריכה להתנהל ממוסקבה? האם אני צריך לעבוד

בשלושה ארבעה חמישה מרחבים טריטוראליים יותר אינטימיים בהקשר הזה? איך

יעבדו כל תהליכי הדיווח הפנימיים? אלף ואחד דברים מן הסוג הזה, שהם

לכאורה הבירוקרטיה הכי קטנה בעולם. אבל הסך הכל של הדברים האלה יאפשר

לי עם כוח האדם הקיים, ועם המשאבים הקיימים שגדלים עכשיו בשינויים,

נתתי יותר תשומות למחלקת העלייה שלנו, כדי להביא יותר תפוקות. אני

מקווה ששינוי המבנה הזה, שהוא יהיה רדיקלי, יאפשר לנו למצות יותר

דברים.

לצערי הגדול, אני מאמין שאפשר היה לשפר מאוד את כל ההערכות של העם

היהודי ומדינת ישראל על זרועותיה ולשכותיה השונות, בנושא עלייה, אם

מאגר המידע על העולים היה מנוהל אחד ושתיים מנוהל אחרת. יותר מזה אני

לא רוצה להרחיב בהקשר הזה.



אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה, שאחד הדברים שהצילו את יהודי אתיופיה,

היה מפקד האוכלוסין שהג'וינט עשה שם הרבה הרבה שנים קודם. והמבין,

יבין. יותר מזה אני לא רוצה להרחיב, אבל זה חלק מהעבודה שאנחנו מנסים

לעשות, עם כל הבעיות שיש. ולכן, אני לא בטוח שליותר שליחים תהיה

תשובה.

זה נראה יתרון אדיר להיות שליח. אני מתקשה לגייס שליחים לחבר המדינות

והעמים, דומני שמתוך 97 שליחים שהיו לי שם בשנה שעברה, רק 16 היום עם

בני או בנות זוג. יש אחוז גירושין מאוד גבוה בקרב השליחים שחוזרים.

החיים הם חיים בעייתיים. עם מקומות לא תמיד סימפטיים. עם חברה ישראלית

שלא תמיד מפרגנת.

במערב, השליחים שלנו, הם שליחים שלא מצליחים בכל מקום לחסוך כסף.

לפעמים, אם אשתך לא עובדת, ואתה יוצא לשליחות לבד, או היא יוצאת

לשליחות לבד, אתה לא יכול לחייב את בן הזוג. אתה מגיע למצב שהמשפחה לא

מצליחה להתקיים, כי המשכורות שאנחנו נותנים, לא עומדות בקנה אחד ברמה

המתאימה של העובדים המקומיים, אף על פי שעובדים באותו תפקיד. או של

המשלחות השונות שממשלת ישראל משלמת להם. ואז אני מפסיד פעמיים. אחד,

האדם לא תמיד רוצה לצאת, להיות בתחתית הסולם השליחותי מכל השליחים

כולם. והדבר השני, הוא לא רוצה להפסיד כסף.

יש לנו ידיד משותף, אופיר פינס, שהיה אמור לנסוע לפני כמה שנים לשליחות

בלוס אנג'לס. אישתו עשתה לו חשבון שלפי הכסף שהם הולכים להרוויח, הם

יהיו בגרעון של 300 דולר בכל חודש, והחליטו לא לנסוע, מעוד כמה סיבות.

וכאן אתה מבין שמתוך תקציב של איקס מיליונים של דולרים, אני מחליט לתת

יותר כסף לשליחים, אני מוריד את זה ממקום אחר. ולכן, הסוגיה של השליחות

היא סוגיה מורכבת.

ואני מודה ומתוודה, אין לי תשובות נכון לעכשיו. אני מאמין שעם

פרוייקטים חדשים, וקופרטציה חדשה עם הקהילות, ומבנה מחודש, אני בכלל לא

דיברתי איתכם לכיוון המבנה החדש שהסוכנות הולכת אלין. חדש לחלוטין,

בקונספט שלו, אולי ההתלהבות הזאת תזמין יותר אנשים, ואולי נוכל להעלות

את רמת החיים. אבל הבעיה היא בעיה.

הנקודה הבאה שאני אתייחס אליה, גם בנושא הסטודנטים, גם בנושא תוכניות

לנזקקים, וגם בנושא מרכזי הקליטה. כל הדברים האלה נכנסים לתוך הקטגוריה

שאנחנו הבטחנו לממשלה, שאנחנו לא נחשוף אותם לתוכניות, אלא בהסכמה

איתם. כל הדברים האלה נמצאים עכשיו לדיון בינינו לבינם, אני לא יכול

להגיד לך ברגע נתון איפה זה עומד. יש עכשיו תשעה צוותי משא ומתן שונים

על תשעה נושאים מן הסוג הזה. כל הדברים אמורים להתכנס לקראת ראשית

פברואר, בינינו לבין הממשלה, על מנת שייחתם הסכם שיובא לאשרור חבר

הנאמנים בסוף פברואר.

הנושאים הם שוטפים, אנחנו לא נעשה שום דבר שיביך את החברה הישראלית

שמיוצגת על ידי ממשלתה, בהקשרים האלה.

שאלת אותי לגבי התאחדויות עולים. מעבר לאיך שאני חושב שצריכות לעבוד

התאחדויות עולים, אני רוצה להוסיף כאן שתי נקודות, אחת שלילית ואחת

חיובית.



הנקודה השלילית היא, האחדויות העולים סובלות כמו שהרבה לקוחות של

הסוכנות סובלים מבעיה של תזרים מזומנים. אני קיבלתי שוקת שבורה מבחינה

כלכלית. אני לא יכול לתאר לכם את השוקת הכלכלית שבתוכה אני נמצא. אני

לא מאחל את זה לאף אחד. אני מקווה שבתוך כמה חודשים אנחנו נהיה מחוץ

לזה.

אחת הבעיות הכי גדולות שיש לנו, זה שוב דיון על מגביות. בגלל מדיניות

המקס בארצות הים, 40% מתזרים המזומנים שלי, מגיע לי בשלושה הימים

האחרונים של חודש דצמבר. ובמשך שנה שלמה אני צריך לקחת הלוואות גישור,

כדי לממן את השנה עד דצמבר.

אני מקווה שעד סוף השנה, עד תחילת השבוע, בשבועיים הראשונים של השנה

הבאה, אני אקבל אכן את כל סכומי המזומנים שעליהם מדובר. ונעמוד בכל

ההתחייבויות של הסוכנות. יותר מאוחר, עם כל העיכובים, עם כל הבעיות

אנחנו נעמוד בהם, ואני עובד עכשיו עם המגביות לבנות תוכנית חדשה, שעל

פי תזרים המזומנים אלינו, יהיה בצורה שאנחנו נוכל לתפקד. אולי אפילו

ברמה יותר נמוכה, ובסוף השנה לתגבר. אבל לפחות יהיה כל הזמן חמצן

למערכת לנשום. ושוב, זה חלק ממסורת של ניהול בארגון, שאני לא מביו איך

הוא התנהל עד היום, שאני מורד בה ומשנה אותה.

תוכנית עבודה לכמה, כמו שאמרתי, היא גיוס שליחים, סל קליטה. ההסכם שבין

המגביות לבין הבנקים והמערכת הנושאת סל קליטה.

אגב סל הקליטה, אנחנו צריכים לתת עשרה חודשים לפני תום התוכנית, הודעה

שאדם ידע שבעוד איקס זמן התוכנית נגמרת. כלומר, אם התוכנית אמורה

להיגמר באפריל 97', עשרה חודשים קודם, זה בערך יוני 96', אני שולח

הודעה.

הנושא של הלוואת סל הקליטה, נמצא עכשיו בדיון בינינו לבין הממשלה. איך

תינתנה הערבויות. אני לא מדבר על הפרוגרמה עצמה. כל עוד הפרוגרמה נמצאת

אצלנו והממשלה לא מבקשת לעשות משהו אחר, היא תימשך במתכונת הקיימת, על

פי היכולות שלנו מול בנק עידוד, בלי שום שינוי, ואנחנו עומדים בלוח

הזמנים שנקבע בהסכם. אני לא בטוח שזה לטובת העולים בהקשר הזה. אני לא

בטוח שזה לטובת הממשלה בהקשר הפוליטי, אבל הוועדה איננה פוליטית. ואני

לא חושב שזה לטובת הסוכנות היהודית. המצב הקיים הוא מבוכה גדולה מאוד,

על לא עוול בכפו של העולה.

באופן עקרוני, ואני מקווה שלא פספסנו את השעה, אני חושב שהממשלה צריכה

באופן דרמטי לשנות את מבנה וגודל סל הקליטה. זאת תהיה טעות לעשות את זה

כחלק מכלכלת בחירות. זה צריך להיות כחלק מקונספציה של עלייה וקליטה,

ולא כחלק מקונספציה של עכשיו מטיבים.

הדיעה שלי הזאת, היא דיעה שהועברה לממשלה בכמה וכמה דרכים. אם ההצעה של

אפרים היא הצעה טובה, אני הייתי מקבל אותה. אני לא הייתי לוקח פרק זמן

של חודשיים. כל הנתונים קיימים לפניכם מהדיונים על החוק, וכו'. אני

חושש מהשנה הפוללטית-כלכלית בהקשר הזה. כי יש גם כלכלת בחירות של

אופוזיציה, וגם כלכלת בחירות של קואלציה. ולכן, יכול להיות שכל העסק

הזה יתקע את זה.



אני אומר את הדברים האלה בהקשר לעוד שני דברים.

אחד, מצע של התאחדויות עולים. הסוכנות היהודית על פי המנדט שיש לה,

וזאת ההסכמה המאושררת או המתחדשת בינינו לבין הממשלה, עוסקת בעלייה

ובקליטה ראשונים. וזה הגיוני. אני לקחתי את האדם מארץ מוצאו, הבאתי

אותו הנה. עד שאתה משתלב פה ברחוב, אני איתך בפרק הזמן הראשון. אולפן.

ליווי. שירותי מידע. שירותי יעוץ. אני לא נוגע בזה כרגע. חלק מהפעולה

של הקליטה הראשונית, היא בוודאי נעשית על ידי התאחדויות עולם, במובן

שקהילה קולטת את בניה ואת בנותיה.

חלק מהפעילויות של התאחדויות העולים, היא קליטה ארוכת טווח. אני לא

מבין איך יכול להיות מצב שהסוכנות היהודית מממנת כ-7 מיליון דולר לנושא

התאחדויות עולים, אני לא חושב שהחלוקה תראה אחרת, וממשלת ישראל כולה

נותנת 600,000 דולר לפרוייקטים. הממשלה חייבת בהקשר הזה לתמוך בעלייה,

במשרדי החינוך או התרבות לצורך העניין. כי הקטע התרבותי הוא בעל

משמעות, עלייה של קליטת אומנים וכוי. זה תרבות. זה דתות, על הפעילות

התרבותית הרוחנית. זה משרד מדע. בין השאר גם משרד פנים. על מנת אם

רוצים לא לעשות את הקליטה במישרין, לתת את זה ולהיות שותפים בפעילות

אמיתית של התאחדויות עולים.

זה הצד שבו אני מאמין צריך ללכת. הממשלה יודעת את עמדתי. היום אני

בעמדת חולשה לבקש עוד בקשות מהממשלה. אבל אני חושב שאופן עקרוני, יש

כאן גם אנשים ששמעו אותי אומר את זה כמה וכמה פעמים, וגם הממשלה שמעה

אותי אומר את זה. אני חושב שאם הוועדה תאמץ עמדה כזאת שתוכל להצביע,

דולר תמורת דולר. זה לא סכום גדול. וזה יכול לשנות את נוף החיים של

קהילה קולטת בצורה מדהימה.

אני מזהיר כאן את ח"כ א' גור ואת ח"כ ע' זיסמן, דעו לכם שכל נושא

החקיקה בכנסת בנושא סל קליטה, הוא בעייתי בצורה בלתי רגילה לי כסוכנות

יהודית.

בגלל שני דברים. האחד, המענק האמריקני. המענק האמריקני ניתן לפעילות

שהיא איננה פעילות ממשלתית. חוק שמחוקק על ידיכם כמחוקקים ומופעל על

ידי הממשלה, הוא כבר נהיה עניין ממשלתי. כשאתם מחוקקים כאן, אתם תיקחו

את השיקול שלכם, זה לגיטימי. אבל תדעו לכם איפה זה חושף אותי.

והדבר השני, זה חושף אותי מול שלטונות המס האמריקנים, שלא רוצים לתת

פטור ממס לפעולה של ממשלה אחרת. לכן, השותפות שלי בסל הקליטה מול החוק

שלכם, היא בעייתית.

א' גור; אתה אומר שהסוכנות היהודית במישרין היום, לא

מעורערת בנושא של סל קליטה?

א' בורג; אני היום המתווך בין הפדרציה לבין העולה.

א' גור; אם אתה מתווך, אין פה בעיה שהממשלה תיקח על

עצמה ותגדיל את סל הקליטה.

א' בורג; זו שאלה גדולה מבחינה משפטית.

שנה שלמה מאז שהחוק נכנס לתוקפו. אילו השפעות

שליליות היו בארצות הברית? 25% העולים שעלו

השנה, השנה האזרחית 1995.

בהכירי מערכות ציבוריות במידה מסויימת, אני לא

הייתי בונה על זה שהשנה הזאת נגמרה בלי נזקים.

אני מבקש מחברי הוועדה לשים לב. אתם סוברנים לעשות את מה שאתם רוצים.

א' גור; מה קורה אחרי 1997, הדלת של ההלוואות בעצם

נגמרת?

זה היה הסכם.

א' גור; בעצם מה שאתה אומר הוא, שהמסלול הזה של

ההלוואות מסתיים. זאת אומרת לעולה שמגיע יש

פחות.

היו"ר ע' זיסמן; אבל אתה לא מונע ממנו שהוא יפנה לפדרציות

הציוניות וישכנע אותם, אולי הם לא יעשו את זה.

באמצעות הסוכנות? אולי הם יעשו את זה בדרך אחרת.

א' בורג; כל מי שיכול להעלות אנשים, שיעלה. כל מי שיכול

לגייס כסף, שיגייס. ברוכים הבאים.

שאלת אותי לגבי סוגיה שאני לא לגמרי בקיא בה, בענייני בטחון פנים. אני

נגד כל סלקציה בעלייה. אם אדם הוא קרימינל, שהשלטונות יטפלו בזה כמו

שהם מטפלים בקרימינלים. אם הוא בא הנה ועושה חטא או עבירה, אז ששלטונות

החוק בישראל יטפלו בו.

א' גור; כמה תיקים נפתחים בבית המשפט במדינת ישראל בשנה

אחת, של אזרחי ישראל?

א' בורג; 85% מן התיקים שנפתחים מסתיימים בלא כלום.

היו"ר ע' זיסמן; למה לא נפתחו עד היום הליכים נגד אנשים שנמצאים

בארץ?

משום שפשוט וקל להכפיש ציבור שלם, על ידי

אנשים בלתי אחראים.

א' בורג; לכן, באופן עקרוני אני לא יודע מהי סוגיית

השאלון, אם רוצים להוסיף דברים לשאלון זה בכלל

לא אכפת לי. אבל אם יש כוונות נסתרות מאחורי השאלון, לזה אני מתנגד.

אינפורמציה, מאה אחוז. לגטימי, חשופה, שקופה, מאה אחוזים. תעלולים, לא

ולא.

ס' לנדברג; אנחנו בלי ספק עלייה מאסיבית, גדולה, יפה.

ואברהם צודק בזה שבעצם לא צריכים לשים חותמת על

כל העלייה. אני חושבת שאת הכסף של הפסטיבלים היו צריכים להעביר לארגוני

עולים. בגלל שהיום יש כנראה הבנה של ארגוני עולים, זה כמו י תינוק שהוא



לא מסוגל ללכת לבד. ארגוני עולים, אחרי שהסוכנות היהודית העבירה יהודים

ארצה, מטפלת באנשים האלה. ובשביל זה אנחנו קיימים.

אני מבינה שהנכס שאתה קיבלת הוא מאוד קשה.

אני רוצה להגיד לך, שאתה הראשון שמתייחס לקריטריונים כלפי ארגוני

עולים. כאשר אני נבחרתי לפני שנתיים, באתי פעם ראשונה לחבר הנאמנים,

ואני זוכרת איך עמדתי שם, ואני זוכרת את הביטויים שאני אמרתי. יחס של

חבר נאמנים, ואנחנו בעצם מקבלים דרך הסוכנות היהודית, ולא מבינים שזה

ערך. סוכנות יהודית זה גוף שמעביר יחס בין חבר נאמנים לארגוני עולים,

וארגונים אחרים.

אבל מצד אחד העולה הוא חם. מצד שני הוא קר. זה בדיוק מה שקיבלתי כלפי

הארגון שלי. ואני מדברת על הארגון שלי, למרות שבחבר הנאמנים דיברתי על

כל ארגוני עולים.

אנחנו היום נמצאים באמת במצוקה, שאף אחד לא מסוגל לתאר. נניח שבארגון

שלי היום, קיבלתי משכורות ולא העברתי משכורות, את הכסף שאתה מדבר בסוף

שנה, אנחנו הרי מקבלים בלי ריבית ובלי הצמדה. אני מבינה את הדברים

הכבדים שעומדים לפניך. אבל תבין גם דברים שעומדים לפנינו.

אני ארגון הכי גדול, הכי ותיק שקיים בתוך ארגוני יוצאי ברית המועצות,

מקבל 250,000 דולר. יש לי 54 סניפים.

תחליטו מי לוקח אותנו עד סוף החודש. אתה מדבר על קריטריונים של פברואר

ואנחנו לא יודעים איך לסיים את השנה הזאת.

ס' שפירא; לגבי מרכזי קליטה. הממשלה טרם גיבשה עמדה

בעניין. משרד העבודה והרווחה ודאי שלא ערוך

לקלוט כזה דבר. וברור לנו שהאוכלוסיה שנמצאת במרכזי קליטה, זה לא

אוכלוסיה שיכולה לעבור נשירה. יש שם אוכלוסיה קשה מאוד. מרכזי קליטה

יצטרכו להתקיים.

א' הלחמי; אני רוצה לחזור לעניין עידוד העלייה מהמערב.

אצלנו הודגש הנושא של צרפת. אבל יכול להיות שזה

בכל העליות מהמערב, שאין ניצול של המומנטום. כלומר, עצם העלייה של הסכם

השלום, פחות או יותר, היא עלייה מתוך הקהילה, אבל לא הרגשנו שום שינוי

לא במספר השליחים, לא מחקר בקשר בין מוסד לשליחות לבין הגברה בעלייה.

ואני רוצה להוסיף עוד שינוי, בהקשר של צרפת, היו תמיד 100/0 של עולים שלא

עברו דרך משרדי הסוכנות היהודית, אלא עשו שינוי סטטוס ארץ. הגיעו

כתיירים.

אנחנו היום רשמנו דרך מספרי הסוכנות 30% של העלייה מצרפת, שלא עושים את

השינוי הזה בארץ בלי לעבור דרך משרדי הסוכנות. אני הייתי מבקש מחקר

שילווה את התופעה הזאת, לבדוק האם זאת תופעה, האם זה מקרי, מה קורה שם.

לי יש הרגשה שהעולים פחות ופחות מרגישים שירותים של הסוכנות, אם הם

עוברים דרך הסוכנות שזה מוסיף להם משהו מקליטתם בארץ.



והדבר האחרון, אולי הוא קוריוז, אבל השמועה הזאת במרכזי הקליטה המעטים

שיש, שקולטים מעט מאוד מן העלייה הזאת, מתכוונים להפסיק גם את כל הנושא

הזה של מצעים, והציוד הראשוני שנותנים לעולים. את זה שמעתי בסוכנות,

אצל המקצועיים שלך, וגם אצל העולים שהשמועה עברה אליהם.

יש על השולחן של הסוכנות היהודית של מחלקת העלייה, וגם של משרד הקליטה,

הצעה שלנו לעידוד עלייה, לא רק על ידי שירותים שונים, אלא על ידי

שינוי. אנחנו תמיד נופלים בין הכסאות, ואנחנו סובלים מתקציב שהוא לא

הוגן.

האם יש מחשבה של הפליה מתקנת? אפשרות לתת לנו עזרה וליווי לארגון

כשהמחשבה ברורה פה, שתוך ארבע שנים או חמש שנים, הסוכנות יוצאת לגמרי

מהתפקיד שלה.

פ' חדד; האם אפשר לשלב גם את ההתנחלויות בנושא של

העלייה, לעידוד העלייה?

דבר נוסף, אם תקום מגבית בארץ, אני חושב שהתאחדויות דווקא הם הקשר הטוב

עם הקהילות. האם ההתאחדויות יכולות להנות מהמגבית גם בצורה זו?

א' ארנסטו; אני הייתי בארגנטינה והייתי בכמה מקומות גם

בפריפריות של בונוס איירס, שם השליחים כמעט לא

מגיעים.

בעניין של עידוד עלייה, אנחנו עובדים עם הסוכנות היהודית יד ביד בעניין

של עידוד עלייה. במרץ אנחנו מביאים חמישים משפחות לדימונה.

עניין ההתייחסות של הקונסלים לתושבים חוזרים. ככה זה לא יכול להמשיך.

יש המון אנשים שרוצים לחזור, וההתייחסות של הקונסולים שלנו בשגרירות,

צריכה שיפור, בגלל שהם לא שייכים לסוכנות היהודית.

בוריס; סגרו מקומות תרבות, אין לאיפה ללכת וזה קשה.

אני מרגיש שזו החרפה נגד עולים. גם סגרו

בעירייה תקציב.

מר בורג אמר שהוא לא יכול לעשות שום דבר. תן לנו כתובות, אנחנו נשלח

למגבית. אנחנו לא רוצים את זה, אבל אין לנו ברירה. יש שאלונים, זה

משפיע על מקרים סוציאלים.

אני רוצה לקבל את הכתובות כמו שאתה אמרת.

א' בורג; אני לא מתנגד לשום דבר. אני מנסה למצוא ליוסי

מקומות לעשות פיילוטים. לא הוכח באף מקום

שהפקטור הכלכלי הוא המונע לבוא ארצה, לחוויה הישראלית. יש בעיות

קיומיות הרבה יותר מרכזיות, למה קהילה לא תמיד רוצה לשלוח את האנשים,

ולמה המנהיגות הקהילתית לא רוצה שהילדים שלה יבואו ארצה.

היו"ר ע' זיסמן; אני הגשתי השבוע חוק לגבי אסירי ציון ופעילי

עלייה, בשיתוף פעולה עם הפורום הציוני. והוא



מדבר על קבוצה שגם אם החוק הזה יתקבל בעז"ה, האנשים האלה הם קבוצה מאוד

מאוד קטנה, ולכן הוא פנה לבורג.

קודם כל אני רוצה להוסיף את קולי לענייני

המצוקה של שליחי עלייה בארצות הברית. אני שליחה

שמוכרחה לקחת אוטובוס ב-12 בלילה מניו-יורק לניו-ג'רסי, דבר שלא עושים

בניו-יורק, כי לא משלמים דמי חניה עם האוטו, ומבקשים ממנה לארגן חוגי

עלייה וכוי, שזאת בעיה.

אני מאוד מברכת בעניין החינוך, והקמת אוניברסיטאות וכל הרשת החינוכית.

אני גם כן חושבת שצריכים איך שהוא לשלב יותר את שליחי חינוך עם שליחי

נוער, ושליחי עלייה, אני חושבת שזה פועל, זה טוב, ואני הייתי מאוד רוצה

להיות חלק מאיזו שהיא קבוצת חשיבה על ענייני שליחות והכיוון הזה.

גם אצלנו 300/0 מהעלייה הם אנשים ששינו את הסטטוס פה בארץ. אני חושבת שזה

גם נובע מזה שהרבה אנשים מגיעים לישראל לפני שהם עולים ארצה, הם לא

צריכים את הסוכנות. הם מכירים מספיק את ישראל.

אני חושבת שצריכים לעשות חשיבה חדשה בנושא השליחות.

ח' צמיר; אנחנו מודעים ושותפים להסדר שדיבר עליו היושב

ראש, ואנחנו מאוד מקווים שהוא יתקיים. הרצון

הטוב ישנו, הרי זה לא עניין של רצון טוב. כי אם בחודשים הקרובים יתברר

לנו שהסוכנות לא תוכל לעמוד בהסכמים הללו, יהיו תחומי קליטה מאוד

משמעותיים לדעתינו, שישארו חשופים כפי שנאמר כאן, וזה יהיה במהלך שנה

תקציבית, אני מקווה שזה לא יקרה, אבל אני מזהיר ומוצא לנכון לומר את

דאגתינו, בפני מצב כזה עתידי.

לגבי מרכזי הקליטה. עמדו3 המשרד היא חיובית ותומכת במהלך. כמה שיותר

מרכזי קליטה שיעברו למסגרת הממשלתית, כי אנחנו חושבים שיש שימושים

אחרים אפקטיביים יותר ונכונים יותר, במצע של המיטות, לגבי האוכלוסיה

הנמצאת היום במדינת ישראל.

ב' טמקין; אני גם הייתי בארגנטינה, ובמה שנוגע לטיפול

בעלייה פאסיבית, זאת אומרת עלייה שבאה ממילא,

שאף אחד לא עושה מאמץ, אז הדברים נעשים, גם שם יש המון מה לתקן. דיברתי

קצת עם אורי גורדון על זת, בעיה קשה מאוד. אבל אין שום פעולה אקטיבית,

וזה חבל מאוד. כי בתקופה הזאת, עם פעולה אקטיבית, היה אפשר להכפיל אם

לא יותר מזה את העלייה ממקום כמו ארגנטינה. וזה מתחיל להיות נכון לגבי

מדינות אחרות, כמו מקסיקו, אני שמח על ההחלטה שהתקבלה לגבי ארצות

מצוקה.

לא יכול להיות שאחד הנושאים היחידים במדינת ישראל, שבו יש פטורים, ואין

ועדת חריגים שדנה בנושא בעניין הזה של הלוואות של סל קליטה. מכיוון

שאני שולח מכתבים בנושא, ולא כל כך מקבל תשובות, אז אני מוצא פה לנכון

להעלות את הנושא.

יש קטע אחד שהוא אומנם שייך למעט אנשים, אבל הוא עקרוני מאוד. אני לא

יודע אם ידוע לך, שקשישים שרוצים לעלות למדינת ישראל, קשישים יהודים

לכל דבר, על פי חוק השבות יש להם זכות לעלות לפה. עלייתם לא תלויה



ברצון חטוב של אף אחד, מכריחים את הקרובים שלהם פח לחתום על איזח שחוא

מסמך, שאומר שחם יטפלו בו ברגע שחוא יגיע לפח וכדומה, על מנת לאפשר לחם

לעלות. וזה ממשיך לחתקיים. אני קיבלתי תלונות על כך.

א' בורג; אדוני היו"ר, עלו כאן חרבח דברים.

הנושא המרכזי שעלה פה, זה המכתב של ח"כ ב'

טמקין משבוע שעבר, שלא זכח לתשובח. שזה נושא שמצריך קצת יותר זמן משבוע

ימים.

ב' טמקין; בעניין הפטורים מסל קליטה, אני מדבר על זח כבר

תקופה ארוכה, אני העליתי את זה גם פה, ואני

שלחתי מכתבים תקופה ארוכה.

א' בורג; אתה תקבל ממני היום עותק של כל התשובות שאתה

קיבלת.

לא על כל הדברים שעלו כאן בסבב האחרון, אני יכול לענות ולהתייחס, בגלל

קוצר חזמן.

הדבר האחד שעלה כאן, מה שבני דיבר עכשיו על פעולה אקטיבית בארגנטינח,

ואונסטו דיבר על זה.

רשמנו כמה דברים על ארגנטינה. זה שיש לי בעיות עם מפת השליחות שלי זח

נכון. אז יש מפת שליחות, שלצערי בנויח באופן יותר פוליטי של חלק

מחיושבים כאן בחדר, שלוחיחם אחראים לזח ולא באופן ענייני. זח מצריך

טיפול.

אני מבקש מכולכם לחבין, שיש גבול לא לכמח אני יכול לעבוד, אלא לכמה

ארגון יכול לשאת רפורמות בבת אחת בכל החזיתות. זח בלתי אפשרי בבת אחת

גם לקצץ אותו כלכלית, גם לחפריח אותו תוכניתית, גם לשנות את הספח

הפוליטי שלו, ולא הצגתי בפניכם תהליך מאוד דרמטי שמתקיים היום בנושא של

מבנה מחודש של הסוכנות היהודית, שאני אדווח עליו בסיבוב הבא. כלומר, יש

גבול לכמה אפשר לשנות בתשעה חודשים, וחכוונח לשנות בלי להרוס, אלא

לשנות תוך כדי בנייה, שזה הרבה יותר קשה ומסובך.

אני רוצה להתייחס רק לשני דברים שעלו כאן, ושאר הדברים אם יש חוסר

שביעות רצון והוועדה תפנה, אני אענה בכתב.

נושא אחד של אסירי ציון. אני לא רוצה להתייחס לבעיח חמסויימת שיוסף

חעלה כאן. ישנם גם אסירי ציון שחתמו איתנו על הסכמים, וגמרו איתנו

דברים. וגם בתום ההסכמים באים ומבקשים דברים.

יש בעיה של מח שנקרא סופיות חדיון. אנחנו בחלק מן חמקרים לפנים משורת

חדין, איתנו ועם גופים ממלכתיים אחרים, עושים מאמצים גדולים לפתור את

הדברים. באופן עקרוני, לא שאני מטיל איזו שהיא אחריות.

התוכנית נמצאת אצלנו, לא נפגע בח, ולא ניגע בח. חיא בסדר גודל קטן

ומצומצמם. כישראלי, אני חושב שעולה חדש שחיח אסיר ציון, צריך לזכות

לטיפול הממלכתי הגבוה ביותר בתחומי האחריות של מדינת ישראל. זה מצב



נלעג שלצורך העניין ארגון שהוא איננו מדינה, צריך לעסוק בדברים שהם

בראש ובראשונה אחריותה של מדינה, לבניה הרהוקים שבאו.

אני ממשיך לתבוע את זה. אני לא מתכוון בהקשר הזה לצמצמם או לגעת

בתוכנית. ואם תהיה תוכנית לשינוי, אני כמובן אציג אותה כאשר הדברים

יובאו.

נקודה שנייה. כאשר אני מדבר על מגבית ישראלית, אני מדבר על מגבית

שתגייס כסף מיורדים וקהילותיהם בארצות הים. שזה בין השאר גם בארץ, וגם

עולים. ואני חשבתי שמן הדין להוסיף את זה, שאני לא צריך לומר לכם מה זה

אומר בהערכות שלנו לעלייה מן המערב, ובתחנות הבאות אני לא רוצה כרגע

להרחיב, ויש שם פוטנציאל כספי לא מבוטל.

אני חייב ליו"ר שתי תשובות. אחת, זה פיזור עולים בקרוואנים. אני ביקשתי

דיון עם משרד הקליטה בהקשר הזה. אני לא יודע איפה זה עומד אצלנו.

הסוגיה היא סוגיה. ואני חושב שכל הגורמים שמעורבים בדבר צריכים להיות.

כאשר הדיון הזה יתמצא, אני אעלה אותה. אם תקבל אותה קודם דרך צינורות

אחרים, התשובה ממני תגיע.

אתה העלית בפני סוגיה שהיא שווה עיון, דיברת על קיצוץ מסויים באולפן

גיור כזה או אחר. סוגיית הגיור מעבר לים קשורה לנושא שדיברנו עליו

קודם, על חוק השבות וכוי. כמו להתחיל תהליכי גיור במקום אחר. כדי להקל

על חלק מן הנוקשות, שלפעמים מנגנונים מסויימים בארץ נוקטים בהם. מי

צריך לעשות את זה? מה ההנחיות? מה הכיוונים? אין לי תשובה טובה

בפוליטיקה של זה. אני לא בטוח שאני רוצה שהסוכנות היהודית תיכנס לזה

במסה.

בתחומים הקטנים שעוסקים צריך להיכנס במסה, זה בעייתי. כי אם תקיימו פעם

דיון כאן על מדיניות של גיור מעבר לים, אפרופו הנושא אולי של חוק השבות

שדיברנו עליו קודם, זאת סוגיה שצריך להעלות כאן, להתכונן אליה קצת

מבחינה מחשבתית ומערכתית, לראות איך אנחנו ניגשים לזה. אבל את התשובה

תקבל כאשר הבעיה הספציפית תגמור את דיונה במערכת.

היו"ר ע' זיסמן; ב-1.1 יש לנו דיון על יהדות ארגנטינה, שגם כן

נדחה בגלל המאורעות. אם תהיה לך תשובה עד אז,

אני מאוד אודה לך.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30