ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 22/11/1995

פיצויים לנפגעי צ'רנוביל

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת עליה והקליטה

מיום רביעי. כ"ט בחשון התשנ"ו - 22 בנובמבר 1995. שעה 09:00

נכחו: חברי הוועדה;

עי זיסמן - היו"ר

ב' טמקין

גי שגיא

מוזמנים;

אי קלנטרסקי - }

ד' פיירשטין - )

זי קלמנטרסקי - } ברית בינלאומית צירנוביל

מ' קצ'נלסון - )

מי רוגוב - )

נ' צ'וז'וי - )

ד' אבינרי - מנהלת המה' לאמנות בינלאומית, המוסד לביטוח לאומי

חי צמיר - סמנכייל משרד הקליטה

שי כהן - מנהלת מחי בריאות ארצי, המשרד לקליטת העליה

בי שיף - הבר נשיאות הפורום הציוני

א' צירין - התאחדות ישראל צירנוביל

וי ליכטמן - " "

זי ושלר - יי " "

פ' שלחובצקי - " " "

סי לנדבר - יו"ר התאחדות עולי ברית המועצות לשעבר

חי מן - מנכ"ל התאחדות עולי ברית המועצות לשעבר

סי ויניק - התאחדות עולי ברית המועצות לשעבר

מי תבורי - ראש מחי איסוף, לשכת הקשר

פי סלייטר - מנהל המח' לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות

די מרון - לשכה משפטית, משרד החוץ

מי גורדון - משרד החוץ

מזכיר הוועדה; וי מאור

קצרנית; ש' צהר
סדר-היום
פיצויים לנפגעי צירנוביל.



פיצויים לנפגעי צ'רנוביל.
היו"ר ע' זיסמן
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא שעל סדר היום שלנו הוא

נושא רגיש, מורכב ואנושי מאד. בקדנציה הזאת קיימנו שתי ישיבות לנושא הזה. הבר

הכנסת גדעון שגיא, כמו גם רבים אחרים, מלווה את הנושא הזה בהתעיינות רבה ושואל

אותי, וכן גם גורמים אחרים, מה קורה בענין זה, איך מתפתחים הדברים והיכן הם

עומדים היום. מצאנו לנכון לקיים את הישיבה הזאת היום כדי לדעת היכן בדיוק

עומדים הדברים.

נשמע תחילה את נציגי המשרדים הממשלתיים השונים כדי לדעת מה הם עשו, איך

מתפתחים הדברים וכוי. לאחר מכן נשמע את שאר המוזמנים. תפתה הגברת דבורה אבנרי

מהמוסד לביטוה לאומי.
די אבנרי
בישיבה האחרונה שהתקיימה כאן סוכם שתוקם ועדה שמטרתה ליצור קשר עם

הרשויות המוסמכות באוקראינה כדי לנוסת להסדיר את הבעיות של נפגעי צ'רנוביל.

עד כמה שידוע לי הוועדה הזאת לא התכנסה, אבל המוסד לביטוח לאומי נטל יוזמה

ולהזמין משלחת משם לבקר בארץ. מאחר והיינו מעוני ינים לסדר את הדבר במהירות

האפשרית ובצורה החיובית ביותר, ביקשנו מאנשי משרד החוץ בירושלים ומאנשי

השגרירות שלנו בקייב לדאוג לכך שבראש המשלחת הזאת יעמוד אדם שיהיה מוסמך

לקבל החלטות. מהנסיון למדנו שאצל משלחות ממזרח אירופה קיימת תמיד בעיה בקשר

למי מאנשי המשלחת שמוסמך לקבל החלטות, ולכן דרשנו זאת במפורש, כי לא היתה לנו

שום כוונה לקיים מספר אין-סופי של מפגשים ללא תוצאה ממשית.

ואחרי שלושה מועדים שנקבעו לבואה של המשלחת, שנדחו שוב ושוב, הגיעה סוף

סוף בפברואר 1995 משלחת כזאת לארץ. בראש המשלחת עמד אדם שהיתה לנו סיבה מוצדקת

להיות בטוחים שהוא אכן מוסמך לסכם דברים, כי היה זה סגן שר במשרד ראש הממשלה

המופקד על העניינים הסוציאליים. שלושה חברי המשלחת האחרים הם אנשים מכובדים
ביותר
אחד מהם ממשרד העבודה, השני מהמשרד המיוחד לנפגעי צירנוביל, והשלישי

מהקבינט של יועץ ראש הממשלה. כך על כל פנים נאמר לנו.

קיימנו עם המשלחת דיונים בנושא. הם היו מאד נחמדים, אבל מההתחלה ועד לסוף

הפגישות שמענו מהם תשובה אחת ויחידה לכל שאלה קונקרטית ועניינית שלנו: איננו

מוסמכים לסכם דבר. באנו ללמוד את הנושא. נחזור הביתה, ורק אז נוכל לתת לכם

תשובה.

וגם כאשר חזרנו והזכרנו להם שמראש סוכם שבראש המשלחת יעמוד מי שמוסמך

לקבל החלטות, זה לא עזר לנו, והם חזרו והשמיעו לנו שאינם מוסמכים לסכם דבר.

הברי המשלחת חזרו לבתיהם, ואנחנו התחלנו במעקב. ובהקשר זה אני רוצה לציין

את האיש שלנו בקייב שעשה את מירב המאמצים ליצור אתם קשר, אלא שהם התחמקו מזה

בכל מיני תרוצים. אנחנו בכל זאת לא הרפינו והמשכנו לכתוב ולשלוח תזכורות

במישרין ובאמצעות משרד החוץ ובכל דרך שיכולנו להעביר אליהם את המסר.

מדי פעם נמסר לנו שוב ושוב לא ניתן ליצור אתם קשר, כי הם מתחמקים. אני

הודעתי לאיש שלנו שם שבוועדת העליה והקליטה של הכנסת עומד להתקיים היום דיון

בנושא הזה, ושהוועדה תבקש בוודאי לשמוע מאתנו מה קורה בענין זה ואין לי דבר

למסור לה. לשמחתנו הרבה קיבלנו אתמול אחרי הצהרים פקס נוסף מקייב, ובו נאמר כי

בפעם הראשונה מאז שהמשלחת ביקרה בארץ הצליח איש השגרירות שלנו ליצור קשר עם

אותו סגן שר שעמד בראשה, ושמע ממנו שוב שלא ניתן לעשות איזה שהוא דבר בנדון.



אחרי שיחה מאד משכנעת כנראח היה סגן השר מוכן לומר שייעשה בארץ רישום של

כל אלה שנפגעו בצ'רנובל והוכרו כנפגעים על ידי הרשויות המוסמכות סמוך למה שקרה

ב- 1986. כי לפי ההערכה של הרשויות האוקראינים יש להם עכשיו 3 מיליון

ליקווידטורים. כלומר, אנשים שנשלחו מיד לאחר השריפה למשום השריפה וכן גם במשך

שנים אחרי, כי הסכנה לא חלפה מהר, והיה צריך להמשיך ולשלוח לשם שאנשים כדי

להבטיח שהשריפה לא תתחדש ולא תתפשט. כנראה שהסכנה היתה קיימת זמן רב, ויתכן

שעדיין קיימת, לדבריהם.

אנחנו יודעים שקיים חוק מיוחד המטפל בנפגעי צירנוביל. ואחרי שבררנו

ומצאנו שנפגעי עבודה יכולים לקבל את קצבאותיהם גם אחרי שהם עוזבים את גבולות

אוקראינה, ניסינו להפוך את המעמד של נפגעי צירנוביל למעמד של נפגעי עבודה

רגילים כדי להשחיל אותם בצורה כזאת למסגרת ההסכם הזה. אבל נאמר לנו פעם נוספת

שאין שום אפשרות לעשות דבר כזה. יחד עם זאת נאמר שאם נעשה רישום של האנשים

שנפגעו בסמוך למועד האירוע הראשון בשנת 1986, שיש להם אישורים מהרשויות שם

שהכירו בהם בתור נפגעים כאלה עוד לפני שהם עזבו את אוקראינה, ולאנשים האלה יש

מחלה שמוגדרת כמחלת קרינה, כי אז הם מוכנים לפתוח שוב במשא ומתן, אף שיהיה זה

כנראה תהליך מאד ארוך שיצריך בדיקות ואישורים.

בהמשך לפנייה של התאחדות עולי ברית המועצות לשעבר והנציגים של

הליקווידטורים, באו אל הביטוח הלאומי ורצו לעודד אותנו לעשות יותר משעשינו,

ואנחנו הצענו לעשות רישום, פשוט כדי להגדיר לעצמנו את הבעיה ואת היקפה, כדי

לדעת אם מדובר בענין גדול, בינוני או קטן. ואכן בשיתוף אתם ולאחר שהתלבטנו קצת

בקשר לניסוחים הוצאנו ב- 15 במרס השנה הודעה במספר עתונים בשפה הרוסית. לא

קיבלנו מהם נתונים, ולא שמענו מה היתה התוצאה של הרישום וכמה אנשים נרשמו.

ההתאחדות היא הגוף הרושם.

אם בידי ההתאחדוךת יש נתונים שיכולים לשמש לנו בסיס לתשובה למה שסגן השר

הואיל בטובו להודיע לנו אתמול, יתכן ויש בזה מנוע לפעולה.
היו"ר ע' זיסמן
ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ערך לפני מספר חודשים ביקור רשמי באוקראינה,

והיה דיווח על כך. האם במסגרת הביקור שלו שם, כאשר הקשרים הלכו והתהדקו, לא

הועלה גם הנושא הזה?

די אבינרי;

הביטוח הלאומי ביקש שהנושא יועלה. אינני יודעת אס הוא הועלה, או לא. כאשר

ראש הממשלה בפועל שמעון פרס ביקר בקייב בשנת 1994 ביקשנו ממנו שיעלה שם את

הנושא הזה. כאשר מישהו מהדרג הגבוה אצלנו עורך ביקור באוקראינה אנחנו מבקשים

ממנו להעלות שם את הנושא הזה.

היו"ר ע' זיסמן;

ראש הממשלה המנוח מר יצחק רבין ערך ביקור רשמי באוקראינה והידק את הקשרים

עם הממשל החדש שם. בתקשורת היו ידיעות על הידוק הקשרים בתחומים מגוונים ורבים

מאד, כאשר ישראל מסייעת לאוקראינה בתחומים שונים. לכן שאלתי אם באותו ביקור

הועלה שם הנושא הזה.

די אבינרי;

אנחנו ביקשנו שיועלה.
מי גורדון
הוא לא הועלה.



ח' צמיר;

הזווית שלנו מצומצמת לאור מורכבותו של הנושא. אבל אני יכול לדווח לוועדה

ששרי הקליטה והבריאות מזמנים לדצמבר ישיבת מומחים מקיפה וגדולה מאד, בנסיון

לכנס כל מי שנחשב מבין ובקי בתחומים האלה כדי לבחון שנית את הנושא, למרות

ההחלטה המוכרת לכולנו שנתקבלה לפני שנתיים, ששהענין אמנם אינו אקוטי, ובכל

זאת לא חיים טוב עם הענין הזה. ב- 11 בדצמבר עומדת להתכנס אצל שר הבריאות

ישיבה שאנחנו מעריכים אותה כמשמעותית ביותר, ותפקידה לבדוק שוב אם המדיניות

שננקטה היא נכונה, או שיש צורך בשינויים וכוי.

גי שגיא;

האם גם נציגי הנפגעים הוזמנו לאותה ישיבה?

חי צמיר;

אינני יודע. אני מוכן לבדוק זאת.
גי שגיא
תואיל בבקשה לבדוק את הענין ולדאוג לכך שיוזמנו.

אמרו לנו שאנחנו לא מוזמנים.

גי שגיא;

אני מבקש שגם הם יוזמנו.

ח' צמיר;

אני אעביר את הבקשה.

ד' אבינרי;

האם הביטוח הלאומי הוזמן?

ח' צמיר;

אינני מכיר את הפרטים, אבל אני אעביר את המסר.

היו"ר ע' זיסמן;

מי צריך היה להקים את הוועדה הבינמשרדית שהגברת אבינרי הזכירה?

חי צמיר;

לא ידוע לי על הוועדה הספציפית הזאת?
היו"ר ע' זיסמן
תמיד אמרנו שכאשר מדובר בדבר הנוגע לעולים ומעורבים בו גורמים שונים יש

לראות את משרד הקליטה כמשרד המרכז את הטיפול בנושא. אחד התפקידים של משרד

הקליטה זה לתאם בין הגורמים השונים בנושאים הקשורים בעולים. אבקשך לבדוק זאת.



ב' טמקין;

אני מלווה את הנושא הנדון כאן היום מזה תקופה ארוכה, כותב מכתבים ומנסה

לדחוף לקידום הנושא. אני יודע שהשגרירויות הנוגעות בדבר גילו בזה ענין רב, וגם

הביעו רצון לשתף פעולה עם ישראל בעניינים הקשורים בצ'רנוביל.

כתבתי בין היתר למשרד ראש הממשלה, ונדמה לי שגם למשרד החוץ. מכל מקום

ברור שיש מצדם ענין לשיתוף פעולה בתחומים האלה. הענין הזה בא מהצד שלהם, ואפשר

היה להשתמש בו לשיתוף פעולה בתהום המחקר והמעקב אחרי נפגעי צ'רנוביל גם לצורך

הסדרת הענין השני. אני מניח שההתעניינות שלהם בנושא לא באה לביטוי רק דרכי,

אלא גם בדרכים אהרות ועל ידי גורמים נוספים.
היו"ר ע' זיסמן
הישיבה הראשונה שלנו בנושא הזה התקיימה ב- 13 ביולי 1993, והשתתף בה גם

שגריר אוקראינה, שהיה מאד קואופרטיבי. ואילו קונסול רוסיה שהשתתף באותה ישיבה

התבטא בצורה שאילצה אותי למחות נמרצות על הדברים שאמר כאן.
גי שגיא
שגריר אוקראינה היה מופקד על זה בשעתו וגם פירסם ספר בנושא צירנוביל. הוא

היה האיש בממשלה שטיפל בנושא הזה בזמנו.
הי ו"ר ע' זיסמן
כאשר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין היה בביקור רשמי באוקראינה נדונו

בפגישותיו שם נושאים רבים שעניינו את האוקראינים ואת הישראלים, ואילו הנושא

הזה לא הוזכר כלל. אני רואה בזה דבר חמור.
ב' טמקין
יכול להיות שהנושא לא הועלה גם על ידי הצד השני.
מי גורדון
אני רוצה לציין שפרט לישיבה הראשונה של הוועדה בנושא הזה, השתפתי במספר
ישיבות שבהן דנו בנושא הזה
שתי ישיבות בראשותך, חבר הכנסת זיסמן, ועוד שתי

ישיבות בראשותו של חבר הכנסת יוסי כץ, ועכשיו שוב ישיבה בראשותך. האמת היא שזה

לא מפריע לי, כי אני חושב שככל שיגדל מספר חברי הכנסת המטפלים בנושא זה יהיה

רק לטובה. אבל יחד עם זאת המצב הזה פשוט מבלבל אותנו כשאיננו יודעים מי עוקב

אחרי הדברים, מי הרשות המטפלת בזה וכו'. אני המצאתי המון חומר לחבר הכנסת יוסי

כץ, ואינני יודע אם החומר הזה הועבר גם אליך אדוני היושב ראש.
היו"ר ע' זיסמן
לוועדת העליה והקליטה, שהוקמה לפני הרבה שנים, יש סמכות מלאה לעסוק

בנושאים הקשורים בעליה לישראל ובקליטת העולים בארץ, אבל נכון שיש נושאים

מסויימים שקשורים גם בוועדת העליה וגם בוועדת העבודה. וזה כלל לא מפריע או

משנה.

אני רואה בחומרה רבה מאד את העובדה שעברו כבר שנתיים וחצי מאז קיימנו את

הישיבה הראשונה שלנו בנדון, והענין עדיין דורך במקום, כאשר כל דריכה במקום

פוגעת פגיעה קשה ביותר בציבור שזקוק כל כך לעזרה ושחייבים לו.

/



עם כל הכבוד ליחסים המסחריים, הכלכליים והאחרים שבין מדינת ישראל

לאוקראינה העצמאית, המודרנית והמתפתהת, אני רואה בחומרה גדולה מאד את העובדה

ששום דבר לא התקדם בנושא הנדון. אנחנו לא ניתן מנוה לאף איש וגורם שיכולים

לעזור בנושא הזה, ולא חשוב מי הוא ראש הממשלה, מי הם הברי הממשלה. בענין הזה

חברי ועדת העליה והקליטה מאוחדים. חבר הכנסת גדעון שגיא מתעניין בנושא שהזה

באופן מיוחד, וכך גם חבר הכנסת בני טמקין, ואנחנו לא ננוח ולא נשקוט ולא ניתן

מנוח גם לאחרים.

מה שהתגלה לנו כאן היום צריך היה אולי להתגלות לנו לפני זמן רב, ואני רואה

את: התפתחות הדברים בצורה חמורה ביותר. אדבר בענין זה עם שר החוץ שייבחר היום

וייבקשו לטפל בנושא הזה. גם את ענין הפלאשמורה אעלה בפניו, כי גם הוא חשוב

ודוחק. ויש בידי פתק שכתב לי השר לקליטת העלייה על מה שהוא חושב שמשרד החוץ

עושה בנושא הזה.
מי גורדון
בישיבה קודמת של הוועדה בראשותו של חבר הכנסת יוסי כץ להקים ועדה של

יועצים משפטיים של משרדי הממשלה השונים הנוגעים בדבר שתטפל בנושא הזה. האם אתה

מודע לזה, והאם הוועדה הזאת הוקמה? ואם היא הוקמה, מה היא כבר עשתה בנדון? אם

נעשות פעולות כדאי ליידע גם אותנו וכדאי לתאם דברים.

בי טמקין;

האם היועץ המשפטי של משרד החוץ משתתף בוועדה כזאת?
ד' אבינרי
אני רק יכולה להגיד לכם שפנו אל הביטוח הלאומי, והביטוח הלאומי הודיע

שאני הנציגה של המוסד לנושא הזה, ועד היום אני לא קבלתי שום זימון לישיבה

כלשהי של הוועדה הזאת.

וי מאור;

בישיבה של הוועדה הוחלט בזמנו שבאותה וועדה יהיו נציגים של כל המשרדים

הנוגעים בדבר. שר החוץ הודיע לנו בזמנו מי נציג המשרד בוועדה. גם המשרד

לקליטת העליה הודיע לנו מי הנציג שלו. המוסד לביטוח לאומי הודיע לנו שהגברת

דבורה אבינרי היא הנציגה שלו. והוועדה היתה אמורה לקום כבר לפני שנה וחצי.

מי גורדון;

הנציגויות שלנו הגישו פניות למשרדי ההוץ במוסקבה, במינסק ובקייב. ממוסקבה

לא קבלנו תשובה, אף שפנינו לשם מספר פעמים. מקייס וממינסק קבלנו תשובות

שליליות. כלומר, שעל פי החוקים שהם הוציאו רק מי שחי בתוך המדינה זכאי

לפיצויים כאלה ואחרים.

שמעתם כבר מהגברת אבינרי על ההתפתחות באוקראינה, שם יש סיכוי למשהו, אבל

לא מעבר לזה. בבלרוס חלה בינתיים התפתחות מסויימת, כשלמעשה הם כמעט ביטלו את

הפריווילגיות לליקווידטורים החיים שם,כי קופת המדינה ריקה לחלוטין. ואם הם לא

משלמים היום גם לאנשים החיים בשטח, קשה לנו להמשיך ולדרוש שישלמו לאנשים שחיים

כאן בארץ. נמשיך כמובן לדרוש זאת, אבל קשה להניח שיהיו לזה תוצאות חיוביות.



ואשר לביקורו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל באוקראינה, אני רוצה להסביר

שכאשר מתכננים ביקור כזה פונים אלינו כמי שמופקדים על שטחים גיאוגרפיים

מסויימים, ואנחנו בונים תיק לקראת הביקור העומד להתקיים, ובתוך התיק נמצא גם

מסמך על נקודות לשיהה. במסמכים שהכנו לקראת נסיעתו של שר החוץ פרס, באלו שהכנו

לקראת נסיעתו של ראש הממשלה רבין ז"ל, ובאלו שהכנו לקראת נסיעתם של אישים

אהרים, כמו גם לקראת נסיעתו של ראש הכנסת, אנחנו רושמים איקס נושאים, וביניהם

גם הנושא של נפגעי צ'רנוביל. אבל ההחלטה להעלות או לא להעלות את הנושא נתונה

כמובן בידי מקבל המסמך המבקר שם.

היו"ר ע' זיסמן;

מה תפקידו של השגריר במקרה כזה?
מ' גורדון
השגריר יכול וצריך להזכיר למבקר על נושא זה ואחר.
היו"ר ע' זיסמן
האם אתה יודע אם השגריר הזכיר לו את הנושא הזה?
מי גורדון
כן, הזכיר. את הנושאים האלה אנחנו מסכמים יחד עם השגרירים, ומעלים את זה

בפני המבקרים יחד עם השגרירים. עשינו זאת גם כאשר שר החוץ האוקראיני היה

אצלנו, וגם כאשר שר החוץ הרוסי היה כאן. זכותו של ראש הממשלה או של שר החוץ

להעלות את מה שהם מוצאים לנכון להעלות.

בסך הכל יש אפשרות תאורטית להגיד שהנושא הזה הוא נושא מרכזי ביחסים

הבילטרליים שבין ישראל ובין המדינה הנתונה , ואילו אנחנו הולכים ALL OUT.

וכאשר אתה אומףר שאתה הולך ALL OUT אתה צריך לעשות את החישוב מה המחיר שאתה

משלם. אם באוקראינה יש היום למעלה מחצי מיליון יהודים, שהוא מאגר העליה העיקרי

שיש לנו היום, אז אתה עושה את החשבון האם שווה לך לעלות על הנושא הזה, או שמא

אתה מוכן ללחוץ רק עד גבול מסויים. החלטה בענין זה צריכה להתקבל ברמה ממשלתית,

ולא של פקידים כמוני.
ב' טמקין
מהמפגשים שהיו לי אתם, ושהיו אגב יוזמים על ידי הצד השני, התרשמתי שהם מאד

מאד מעוניינים ומנסים לשתף פעולה עם ישראל בגיוס כספים מגורמים בינלאומיים

שונים בשביל מחקר בנושא הזה.

נסיתי למכור את הרעיון הזה גם לראש הממשלה המנוח במכתב שכתבתי לו,

שלדעתי אפשר לנצל את המנוף הזה גם לשיתוף פעולה בינינו, וגם כדי להוציא מהם

משהו בתחום האישי של הליקווידטורים. יש לי הרושם שאם במשרד החוץ יהיה מי שיקח

על עצמו את הטיפול בנושא הזה בצורה רצינית, אפשר יהיה בהחלט להצליח. אני יודע

שיש גם בצד השני ענין רב בנושא הזה. אני מאמין לכן שקצת יוזמה וגילוי יצירתיות

יזכו להצלחה. ואם בכל זאת לא, אז תואילו בטובכם למסור לנו שאתם יורדים מהנושא

הזה כי לדעתכם אין מה לעשות לגביו, שהענין מסובך מדי, או שהמחיר גבוה מדי

וכו'. ואז לא נזמין יותר לישיבות שלנו את נציגי משהד החוץ, כי פשוט חבל על

הזמן שלהם, ונטפל בנושא במסגרת המוס לביטוח לאומי, משרד העבודה והורוחה או בכל

דרך אחרת.



מ' גורדון;

החלטה ברוה הדברים של חבר הכנסת טמקין זו החלטה מיניסטריאלית. השר יכול

לקבל החלטה כזו. אני העליתי גם את ההצעה הזאת בפני לשכת השר לפני שנה או קצת

פחות, אבל דבר לא קרה. אני לא יכול כמובן לפנות אל השר ולשאול אותו מדוע לא

עשה דבר בנדון.

אני שלחתךי מכתב, שנמצא גם בתיקי הוועדה הזאת, שבו אני אומר שלדעתי באופן

ריאלי הנושא הזה לא יבוא על פתרונו על ידי המדינות הנדונות, ושלכן צריך למצוא

לו פתרון במסגרת מדינת ישראל. אמרתי את הדברים האלה לפני שנה בכתובים. אתם

תחליטו אם אתם מקבלים זאת או לא.

מי תבורי;

במגעינו עם מדינות חבר-המדינות אנחנו נוהגים ומשתדלים לשים את העליה

החופשית מהן ואת הפעילות הישראלית בהן בראש מעיינינו, כאשר מבחינת המשאבים

היחס תמיד אינו שווה; הכסף אצלנו, והיהודים אצלם. מסובך לנו מאד לשמור על

האיזון הקיים היום והמאפשר עלייה חופשית משם. לכן נראה שלטובת עצם העליה

החופשית חבל להעלות דרישות, אפילו הן מוצדקות מאד, ולהעלות תביעות למשאבים

שלא נמצאים באותן מדינות על חשבון הדברים שנמצאים רק אצלן, וכוונתי כמובן לזה

שהם מאפשרים המשך הפעילות הישראלית לקידום ועידוד העליה.
היו"ר ע' זיסמן
אני מבין את הטעון שלך, שהוא עדין ביותר. אבל צריך להבדיל בין מצב שאחרי

שמעלים נושא מסויים מחליטים טקטית להוריד פרופיל, ובין מצב שבכלל לא מעלים את

הנושא. ואני מבין שהנושא הזה כלל לא הועלה.

אנחנו מכירים את המצב בחבר המדינות ואנחנו יודעים שיש דברים שגם אם נדרוש

אותם, ואפילו הם צודקים ביותר, הם לא יוכלו להענות לנו בגלל המצב הכלכלי והאחר

שבו הם נתונים, אבל יחד עם זאת איך אפשר שלא להעלות בפניהם את הנושא החשוב הזה

שבו אנחנו דנים היום? לאוקראינים יש אינטרסים רבים בישראל, והם מעוני ינים

בקשרים עם ישראל יותר משישראל מעוניינת בקשרים אתם, כי הם זקוקים לעזרתנו בכמה

וכמה תחומים, וכיוון שכך המצב אז אפשר בהחלט לטפל בנושא הזה באיזו שהיא צורה,

באיזו שהיא דרך. ואני מבין שלא מטפלים כלל בנושא.

אני כועס על שבנושא הזה לא מטפלת יד אחת סמכותית, והענין מתחלק בין

רשויות שונות, ולמעשה נופל ביניהן. צריך לתאם בין הגורמים השונים, לרכז את

הטיפול ולעשות זאת בצורה רצינית וטובה ביותר, גם אם זה עלול אולי להימשך שנים.

יהודי אוסטריה, למשל, קיבלו רק בשנת 1995 את מה שהגיע להם בשנת 1945. הם

קיבלו זאת באיחור של 50 שנה, אבל קיבלו. ועכשיו הגיע תורם של היהודים יוצאי

בולגריה.

נכון שנפגעי צירנוביל זקוקים לעזרה מידית, אבל גם אם הדברים לא מתרחשים

מיד צריך לנהל על זה מאבק רציני, ואנחנו לא רואים שמאבק כזה מתנהל.

אני מבין את הדאגה שהביעה כאן הגברת תבורי, ואת החששות שלה מפני הפסקת

העליה משם. אבל האמיני לי שהעליה משם לא תיפסק בשל כך. הם מעוניינים בעליה

הזאת. הם גם מעוניינים בהוצאת הגרמנים מאוקראינה, ובוודאי היו שמחים להוציא

משם גם את מיליון הרוסים שנמצאים שם. לא צריך להציג בפנינו תמונה כאילו העליה

מאוקראינה תהיה בסכנה בגלל דרישתנו מהם לטפל בצורה נאותה בנפגעי צ'רנוביל.



פ' סלייטר;

אנחנו שמחים לחיות נוכחים בישיבה חשובה זו. אין לנו כמובן שום ענין

למנוע מעולים לקבל את כל מה שמגיע להם מארצות המוצא שלהם. ולכן אנחנו מעדיפים

שלא לתרום לדיון הזה. אם תהיינה שאלות בנושא הברית, נשמח להגיב. אבל בינתיים

לא שמענו שאלות כאלה.

היו"ר ע' זיסמן;

מזכירת הוועדה, הגברת וילמה מאור, המציאה לי זה עתה את מכתבו של שמעון

פרס אלי מה-8 בנובמבר 1993, ובו נאמר: עמנואל היקר, רב תודות על מכתבך מ- 26

באוקטובר 1993 בסוגיית נפגעי הכור בצ'רנוביל . הנני רואה בסיפוק רב הקמת צוות

העבודה כמוצע במכתבך. נציג משרד החוץ בצוות זה יהיה מנהל מחלקת מזרח אירופה מר

מרון גורדון. זאת אומרת שאתה כן נושא באחריות.

מי גורדון;

אני לא התחמקתי אף פעם מאחריות. אני נציג משרד החוץ לוועדה, ולא אני

אחראי לכינוסה. כאשר יזמינו אותי לישיבה של הוועדה, אני אבוא כמובן. אם תפתחו

את התיק שלכם תמצאו בו את כל המכתבים שאני כותב אל הוועדה הזו של הכנסת ושואל

מדוע הוועה לא מתכנסת.

היו"ר עי זיסמן;

אני קורא ממכתב שקבלתי מהשר צבן מה- 18 בנובמבר 1993 בו הוא כותב, בין

היתר: ראשית התנצלותי על העיכוב במתן מענה למכתבך. ברצוני לברך את ועדת הקליטה

על דיוניה בענין עולים שנפגעו מהכור בצ'רנוביל, ועל ההחלטה להקים ועדה

בינמשרדית לבחינה מהותית של הנושא. בשל חשיבות הנושא מיניתי כנציגת משרד

הקליטה לדיונים אלה את עו"ד טובה פינקלשטיין, היועצת המשפטית של המשרד.

מי גורדון;

לא נקבע מי עומד בראש הוועדה.

היו"ר ע' זיסמן;

ביקשתי ממר חנוך צמיר להבודק את הענין. מאחר וזה נוגע לעולים, משרד

הקליטה צריך להיות המתאם בין הגורמים השונים, גם אם הדבר לא נ אמר.

אני רוצה לקרוא גם ממכתב ממר תמיר, המנהל הכלי של המוסד לביטוח לאומי,

מה-1 בנובמבר; המוסד לביטוח לאומי פתח במהלכים לקראת כריתת אמנה עם רוסיה

ואוקראינה. בימים הקרובים תתבצע פנייה לרשויות המוסמכות באוקראינה על מנת

שתשוגר משלחת מטעמם לפתיחת משא ומתן לקראת כריתת אמנה בישראל. בדעתנו להעלות

כנושא ראשון ומרכזי בשיחות את הפיצויים לעולים נפגעי הכור בצ'רנוביל. על פי

המתכונת הקיימת בענין כריתת אמנות, שותף משרד החוץ בצוות השיחות. אנו נשמח

לשתף בשיחות אלה גם את נציג משרד הקליטה, וכן נציג של העולים כפי שיידרש. מיד

עם סיום שלב ראשון של השיחות נדווח על כך. ובהמשך כתוב; לעו"ד דבורה אבינרי,

נא לטיפולך המיידי.

נ' ציוז'וי;

אני רוצה להשיב לכמה שאלות שנשאלו כאן. במאי השנה שלח הארגון שלנו מכתב

פתוח למר רבין, וקבלנו תשובה בדבדר הוועדה שצריכה להתכנס ב- 11 בדצמבר השנה.



במכתב ביקשנו שיתנו תשומת לב מיוחדת לנפגעי צ'רנוביל, ואנחנו מדברים לא

רק על האנשים שקוראים להם ליקווידטורים שעברו בכור, אלא לכל האוכלוסיה המונה

קרוב ל- 200 אלף איש. זאת אומרת שכל אדם שלישי מהעולים בא מהאיזור הזה. אין

נתונים ואין סטטיסטיקה על כמה מהם בריאים וכמה מהם חולים.

אנחנו כארגון לא יכולים להגיד שום דבר על מצב הבריאות של האנשים האלה,

אבל ביקשנו שיוקם מרכז מידע מיוחד שיוכל לעבוד אתם, להסביר להם את מצבם,

לקיים הרצאות בשבילם וכוי. לפני כשנתיים וחצי הצגנו פרוייקט על מרכז מידע כזה,

וקיבלנו תשובה שלילית מהאפוטרופוס על עזבונות. נאמר לנו שמשרד האוצר לא ממליץ

להקים מרכז מידע כזה.

אשר לשיתוף פעולה בין המדינות בנושא הזה, אני יכולה לספר לכם שאנחנו

קיבלנו פרוייקט מרוסיה, ואני ממציאה אותו בזה ליושב ראש הוועדה. במכתב אלינו

הם מדברים על פרוייקט בינלאומי גדול, והם מזמינים את ישראל להשתתף בפרוייקט

הזה.

היו"ר ע' זיסמן;

המכתב הוא מה- 17 בפברואר 1995 שנשלח לראש הממשלה המנוח יצחקרבין על ידי

שומייקו ולדימיר, יו"ר האסיפה הכללית, בית הנבחרים העליון של רוסיה. ושם הוא

כותב: אני מודיע לך על ייסוד פרוייקט בינלאומי להתמודדות עם התוצאות ההרסניות

של התאונות הרדיואקטיביות, כדוגמת אסון צ'רנוביל, ביוזמתה של קרן הומניטרית

אשר נוסדה בעקבוךת החלטתו של ועד האסיפה הכללית של חבר מדינות עצמאיות.
ובהמשך הוא כותב
נא להודיע לנו בהקדם האפשרי על כוונתכם לשתף נציגים

ומומחים של מדינת ישראל בפיתוח ויישום הפרוייקט. האם נשלחה תשובה למכתב הזה?
מי גורדון
לא ידוע לנו על תשובה כזאת.
היו"ר ע' זיסמן
במכתב נאמר עוד כי, הפרוייקט אושר על ידי ועדות הפרלמנטריות, משרדים

ממשלתיים, ארגונים חברתיים ומדעיים בחבר מדינות עצמאיות וכן על ידי גורמים

ומומחים בינלאומיים. בין הגופים המוזמנים ךלהצטרף לתכנית ממשלותיהן של יפן,

סין, מונגוליה, צרפת, גרמניה, אנגליה, ארצות הברית, קנדה, מדינות ערב וארגונים
בינלאומיים, כגון
השוק האירופאי המשותף, יונסקו, הארגון הבינלאומי לבריאות

ועוד.

אני אבדוק אם היתה תשובה של משרד ראש הממשלה לפנייה הזאת.
ני ציוזיוי
עוד לא ניתנה תשובה לפנייה הזאת. בדקתי בשגרירת של אוקראינה ובשגרירות של

רוסיה ונאמר לי שלא קיבלו שם תשובה למכתב.
מי גורדון
זה לא אומר שלא ניתנה תשובה, כי ראש הממשלה יכול להעביר את התשובה שלו

במאצעות השגרירויות שלנו שם.



נ' צ'וז'וי;

אני מבקשת שוועדת העליה והקליטה של הכנסת תמליץ בפני הוועדה שתתכנס ב- 11

בדצמבר השנה שתדאג לכך שתהיה כתובת שאליה יוכלו האנשים האלה לפנות. לפני

שבועיים דיברתי עס שר הבריאות וגם עם שר הקליטה ועם כל המומחים במשרד הבריאות,

והם אמרו שהם רואים שיש עכשיו עליה בכל מיני מחלות, אבל אינני רוצה להכנס

עכשיו לפרטים האלה כי אין לי מומחיות בתחום הזה.
היו"ר ע' זיסמן
אני מבין כי לפני שנתיים וחצי רציתם להקים ביוזמתכם מרכז מידע, וקיבלתם

תשובה שלילית מוועדת העזבונות, אבל את ממשיכה לדרוש זאת גם עכשיו.
ב' טמקין
אני מלווה את הפעילות הזאת, ואני יכול למסור לכם כי היתה קביעה של משרד

הבריאות שבסך הכל אמרה שהבעיה איננה כל כך בעיה. בעקבות הקביעה הזאת, אפילו

שמשרד הקליטה המליץ באופן חיובי על התכנית הזאת, הדבר לא התקבל, כנראה גם

בעקבות קביעות מוקדמות מטעם משרד הבריאות על מידת הרצינות של הבעיה, בהתאם

הנתונים הקיימים במשרד הבריאות.

אני מרגיש באיזה שהוא שינוי קטן באווירה, אבל אני לא בטוח שיש שינוי גם

בתוכן ובקביעה של משרד הבריאות. אבל צריך להבין שלא מדובררק בבעיה בריאותית

גרידא שניתן למדוד אותה בסטטיסטיקה, אלא מדובר באוכלוסיה הסובלת מאי ועדות

ומחששות ופחדים בנושא הזה. והואיל ובמקומות שונים בעולם יש התעניינות ויש

מחקרים ונתונים בנושא הזה היא היתח רוצה להנות מזה. יש פה אוכלוסיה של עולים

שמנסח להתארגן ולהיות שותפה לרפייקטים האלה, והם חוזרים ומביעים שוב ושוב את

רצונם שיהיה פה מרכז מידע, מרכז ריכוז נתונים, מרכז לעזרה לאוכלוסיה הזאת.

משרד הבריאות ביחד עם משרד הקליטה צריכים לקבוע אם הדבר הזה דרוש, או לא.

אגב, אני חשוב שיש קשר בין העשובדה שענין הליקווידטורים נופל בין הכסאות,

שאינו מטופל כראוי ואין סביבו מספיק יצירתיות וכוי לבין העובדה שמדינת ישראל

כממסד לא התייחסה עד כה באופן מספיק רציני לנושא הזה. אפשר כמובן לקבוע שאין

לזה חשיבות, אבל למה לטרטר אנשים מבלי לתת להם תשובה? מדינת ישראל צריכה להגיד

לחם אם היא רוצה או לא רוצה לטפל בענין הזה.
אי קלנטירסקי
(תרגום מרוסית)

הבעיה היא שאין רישום מדוייק של מספר האנשים שנפגעו מאסון צירנוביל. יש

אומרים שמדובר ב- 170 אלף איש. אבל חמספר הזה איננו נכון.

מה-7 בדצמבר 1992 מצוי במוסד לביטוח לאומי העתק החוקה של רוסיה שבה יש

הגדרות על מי שרואים אותו נפגע, ומדובר שם ב-4 קבוצות. הקבוצה הראשונה היא זו

של הליקווידטורים, ובארץ ישנם 141 ליקווידטורים, אנשים שנשלחו על ידי הממשלה

לכבות את האש בכור. בשבוע שעבר העברנו לביטוח הלאומי את הרשימה הזאת ומסרנו

אותה לידי מר יוסף תמיר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.

די אבינרי;

האם זה היה כתוצאה מההענות למודעה שפורסמה?

אי קלנטרסקי;

כן. הקבוצה השניה היא של אנשים שגרו בקוטר של 30 ק"מ מהכור. בארץ מצויות

רק שלוש משפחות שגרו שם בשנת 1983.



יש עוד שתי קבוצות של אנשים שסבלו מקרינה זוחלת. שחיו באי זורים שפינו משם

את התושבים. אפשר להכין רישום מדוייק שלהם, כי לכל מי שפונה יש מסמך מתאים.

בקבוצה הרביעית נמצאים אנשים שגרים באיזור שמותר לחיות בו, אבל אסור

לאכול את התוצרת החקלאית הגדלה שם, וחייבים לייבא לשם את מצרכי האוכל מאיזור

אחר.

אני מדבר עכשיו רק על הליקווידטורים, אבל אני רוצה להבהיר שהבעיות של

אותן שלוש משפחות שהזכרתי ושל 141 הליקווידטורים שונות מהבעיות של האנשים

שבשתי הקבוצות האחרות. אגב, שלוש המשפהות מונות 5 נפשות בסך הכל. כך שמדובר

בעצם בבעיות די זהות שיש ל- 141 ועוד 5 איש.
ני ציויזוי
אלה שטויות. בארגון שלי רשומים 25 אלף אנשים. יש לנו 20 סניפים, ואנחנו

יודעים כמה אנשים כאלה חיים בארץ.

ס' לנדבר;

אני חושבת שצריך להפסיק דיבורים כאלה. הוא יושב חצי שנה בהתאחדות. יש

מודעות, הוא מקבל את האנשים ומדבר אתם.
הביו"ר ע' זיסמן
אני מבקש לא להתמש במלים מעליבות, כמו "שטויות" למשל. את רשאית להגיד כאן

כל מה שאת חושבת, אבל אין מקום לעלבונותת. אם את חושבת שהוא טעה, את יכולה

להגיד זאת, אבל לא להגיד שאלה שטויות.
אי קלנטרסקי
זה שלוש וחצי שנים שהליקווידטורים לא יכולים לקבל עזרה משפטית וגם לא

סוציאלית. הם פנו לכל מיני גורמים, גם למשרד הבריאות, גם למשרד הקליטה וגם

למשרד העבודה, ולא נענו. אומרים שאין חוק שמאפשר להגן עליהם מבחינה סוציאלית,

אבל יש חוק האומר שצריך לתת להם הגנה משפטית, ובכל זאת זה שלוש והצי שנים שהם

לא יכולים לקבל סיוע משפטי.

בחוק הבינלאומי יש סעיף בענין סיוע משפטי, והוא אומר שהמדינה שבה מתגורר

האדם שנפגע צריכה לתת לו את הסיוע המשפטי על אף העובדה שהוא נפגע במדינה אחרת.

כך זה גם לפי מגילת העצמאות של מדינת ישראל.

אנחנו לא קבלנו תשובה מאף אחד מהמשרדים הרבלנטיים. אנחנו דורשים שיתנו

לנו סיוע משפטי כדי שנוכל לתבוע מממשלת אוקראינה וממשלת ורוסיה את המגיע לנו.

עוד ב- 17 במאי 1993 פנינו, אבל עד היום לא קיבלנו תשובה.

שי כהן;

אני רוצה להתייחס לשני דברים. קודם כל אני רוצה לחדד את ענין הפגישה של

המומחים שתתקיים ב- 11 לדצמבר. הפגישה חזאת נקבעה בהתאם להחלטת ממשלה שהתקבלה

ב- 18 ליוני השנה, ונוסח ההחלטה אומר כי יש להטיל על שר הבריאות ועל שר הקליטה

לכנס התיעצות בהשתתפות כל הגורמיםה רבלנטים לענין אוכלוסיית העולים שנחשפו

לקרינה מאסון צירנוביל באוקראינה ובבלורוסיה, לשם בחינת נתונים מעודכנים על

השפעת הקרינה וגיבוש החלטה לנקיטת צעדים למעקב ולטיפול בנושא הזה. זה בעצם

המנדט של המפגש הזה.

/



ב- 11 בדצמבר מתכנסים שני השרים עם הוועדה המיעצת שהוקמה בזמנו על ידי שר

הבריאות, והכוללת את נציגות כל המומחים שיהיו בארץ באותה תקופה. ויהיו שם

עוד גורמים נוספים, שהם לא חברי הוועדה המייעצת, אבל מטפלים בנושא. ישנה רשימה

של האנשים האלה. גם ד"ר היה קטן מהמוסד לביטוה לאומי הוזמנה לישיבה.

ד' אבינרי;

אבל היא לא מטפלת בנפגעי צ'רנוביל.

ש' כהן;

בהיפה עומד לקום בתקופה הקרובה מרכז בריאות לעולי צירנוביל, והוא אמור

להיות מרכז ארצי שהוקם ביוזמתו של ד"ר גדי רנרד, שהוא גם חבר בוועדה המייעצת

והוא גם רופא בקופת הולים כללית בצפון. המרכז הזה אמור להחיל בתוכו מספר

נושאים, ובין היתר הוא רוצה לעשות קו חם לתמיכה בועלי צ'רנוביל וגם מרכז הברתי

שבו יישמעו הרצאות בנושא זה ואחרים. זו יוזמה פרטית של ד"ר רנרד, שהוא כאמור

רופא בקופת חולים הכללית. מבחינה ציבורית קופת חולים הכללית עומדת מאחורי זה.

יש סיוע של משרד העבודה והרווחה בתקן של עובד סוציאלי, וגם משרד הבריאות

מסייע. גם המשרד שלנו בודק כרגע את הדרך להתחבר ולסייע לפעילות של המרכז,

שאמור להיות מרכז ארצי.

ב' טמקין;

טוב מאוחר מאף פעם. עוד לפני שנתיים בקשנו שהדבר הזה יקום, ואני מאד שמח

לשמוע את הדברים האלה.

שי כהן;

קיים מבנה למטרה הזאת, ובימים הקרובים עומדים להתחיל בו בפעילות

סי לנדבר;

ההתיחסות לקבוצה הזאת היתה עד היום צינית מאד. לפנינו קבוצה שכבר נפגעה

וקבוצה שנמצאת בתהליך של פגיעה. שלשום הגיעה להתאחדות יוצאי ברית המועצות אשה

שעד לפני מספר חודשים היתה בריאה לגמרי, ואילו היום יש לה 100% נכות. היא

הגיעה למצב הזה מאהר ונפגעה מהקרינה.

הליקווידטורים הם אנשים שכבר נפגעו. אנחנו פנינו לכל הגורמים האפשריים

ביחד עם קלנטרסקי אלכסנדר, אחרי שהוא בעצמו פנה אליהם לפני כן, והתשובות היו

מאד שליליות, מאד ציניות. צריך להבין שמדובר בבני אדם חולים, אנשים שנפגעו

קשות, אנשים שעוד אתמול היו צריכים לקבל את הטיפול, אבל לא קיבלו אותו, ומי

יודע מתי יקבלו אותו אם בכלל.

אני חושבת שהוועדה הזאת צריכה להפנות את תשומת הלב לכך שמדובר בקבוצה של

אנשים שכבר נפגעו, וזקוקים מאד לעזרה, ולא מדובר בקבוצה כל כך גדולה.

באמצעות רדיו רקע פנינו במשך מספר חודשים אל עולים שנפגעו בשעתו, וגם

פירסמנו מודעות במימון שרת העבודה והרווחה אורה נמיר, וכך איפשרנו לאנשים לבוא

ולהרשם. שמעתם שישנם 141 עולים שנפגעו ויש בידיהם אישורים רפואיים בענין זה.

לאנשים האלה צריך לתת באופן מידי סל הטבות, וקודם לכל דיור מתאים. עד מתי אתם

חושבים הם צריכים או יכולים לחכות? האם הם באמת צריכים לחכות עד שיימצא להם

מקום - תסלחו לי על הביטוי - בבית קברות? אני לא מקבלת את זה. אבל אני חוששת

שעד שנמצא מי האחראי לסיוע שצריך לתת לאנשים האלה יעבור זמן רב מדי, והם

צריכים לקבל מיד דיור והטבות נוספות להן הם זקוקים.



אני חוזרת ומדגישה שמדובר באנשים חולים כרונים שזקוקים לטיפול,ואף שהם

חברים בקופת חולים הם צריכים להוסיף הרבה מאד כסף עבור תרופות ודברים נוספים

להם זם זקוקים. הם צריכים לעבור בדיקה שעולה אלף דולר, ולא כל קופת חולים

איפשרה להם לעבור את הבדיקה הזאת. צריך לאשר לקופות החולים השונות לאפשר

לאנשים בקבוצה הזאת לעבור את כל הבדיקות הדרושות, גם אלו שעולות בכסף רב,

ובוודאי שיש לתת להם תרופות חינם. גם בברית המועצות הם קיבלו את התרופות.

יש קבוצה נוספת של עולים שלפי התוצאות נגרם להם נזק והם מקבלים עכשיו

נכות, כמו אותה אשה שהזכרתי קודם לכן שקיבלה 10% נכות. גם לקבוצה הזאת צריך

לתת סל הטבות. האשה הזאת לא נמנית על קבוצת הליקווידטורים, אבל היא היתה

בסביבה הקרובה לכור,ך ונגרם לה נזק, והיא קיבלה 100% נכות בגלל המצב שאליו היא

הגיעה כתוצאה מההקרנה שהיא סבלה ממנה.

אני רוצה להוסיף שבשוויץ יש קרן שאינני זוכרת את שמה, והשרה אורה נמיר

פנתה לקרן הזאת...

י ליכטמן; (תרגום מרוסית)

אני מתנצל על שאני מדבר ברוסית, כי אינני שולט עדיין בעברית.

בעוד חמישה חודשים ימלאו 10 שנים לאסון צ'רנוביל. זה 7 שנים שיש עליה

גדולה מרוסיה, וזו השנה השלישית שאנחנו דנים בחדר הזה בנושא הזה, ומתדיינים אם

יש או אין בעיה בנושא שהזה.

אנחנו טוענים כל הזמן שחייבת להיות תוכנית מיוחדת עבור העולים שהגיעו

ארצה מאיזור צירנוביל. לנו יש תוכנית מפורטת בנדון, והיא כבר מודפסת, ואנחנו

נמציא לכם העתקים ממנה. התברר לנו שבארץ יש מסמכים מפורטים איך ומתי וכמה

צריך לעשות בשביל העולים שעברו את אסון צירנוביל.

בשנת 1992 חתם ראש הממשלה יצחק רבין המנוח על תקנון מיוחד בקשר לנושא

הזה. החוקה קיימת איפוא וצריך רק ליישם אותה. לתוכנית המפורטת צרפתי גם את

החוק המתאים.
היו"ר ע' זיסמן
כשנקבל את זה נחלק זאת בין הגורמים המתאימים. אני מבין שהתכנית קיימת

מאז שנת 1993, אז איך זה שלא קבלנו אותה עד כה?
וי ליכטמן
אני מבקש ומציע להרחיב וליישם את הכללים ואת התקנות לגבי נפגעי צ'רנוביל

החיים פה, כאילו הם חיים שם.

למעשה אין זה משנה אם מדובר ב- 3 משפחות או ב- 20 משפחות. הדבר החשוב

ביותר זו ההשפעה של הקרינה לדורות הבאים. לפי התקנון נפגעי הקרינה שבארץ

צריכים להיות תחת מעקב במשך 30 שנה. לפי דרך הטיפול שלנו בענין הזה היום, לא

יהיה מי שיטפל בזה אחרי 30 שנה.
ני זלצמן
אני רוצה להתייחס למרכז בניהולו של דייר גדי רנרד, ולספר כי מרכז בסגנון

כזה כבר קיים בחיפה אצל מר ליכטמן בהנהלה של דייר זלצמן שנמצאת אתנו כאן. במשך

שלוש שנים הם עוקבים אחרי החולים, מנסים לתת עזרה כלשהי, והכל נעה בהתנדבות.

הם פשוט מנסים ולהפנות את החולים למקומות המתאימים.



היו"ר ע' זיסמן;

מי עומד מאחורי המרכז הזה?
ני זלצמן
מר ליכטמן עושה את זה בהתנדבות, והוא גייס למפעל והזה את ד"ר אירמה זלצמן,

והכל על בסיס פרטי התנדבותי בתוך התאחדות ישראלית צ'רנוביל.
נ' צ'וז'וי
אני עובדת עם ד"ר גדי רנרד שעובד בבית חולים כרמל. בשיתוף עם עירית חיפה

ועם בית חולים כרמל הוא הקים מרכז מעקב בשביל עולים חדשים צפון.

ב' שיף;

יש לי הרושם שעוסקים פה יותר מדי בשאלה מי האשם, ממשלת רוסיה, ממשלת

אוקראינה, מה אפשר לבקש, מתי ואיך וכו'. מדובר פה גם בענין של חסד ורחמים

שאנחנו היהודים ידועים בתור כאלה, ואנחנו הרי קבלנו את העליה הזאת, ומובן לנו

שהם הביאו אתם המון בעיות שאנחנו צריכים למצוא להם פתרונות. ואני אומר שכדאי

לטפל בזה היום, וחבל על כל יום שעובר מבלי שהם יקבלו את הטיפול המתאים. קודם

כל צריך לתת את הטיפול, ורק אחר כך לנבדוק ממי לדרוש את הכסף.

היו"ר ע' זיסמן;

איך זה שהפורום הציוני לא טיפל בצורה מרוכזת בנושא הזה? והרי הפורום

הציוני הוא מוסד גדול ומקיף כל כך.

בי שיף;

אני לא יודע למה לא טיפל. כי יש מישהו שצריך כל הזמן לטפל בזה.

ב' טמקין;

אני מצטער מאד על שעד עכשיו לא הצלחנו לדאוג לכך שיהיה טיפול נאות

בליקווידטורים, שזה הנושא הדחוף ביותר, וגם לא בענין נפגעי קרינה אחרים

שהטיפול בהם גם כן חשוב ודחוף. אין ספק שצריך לטפל בנושא הזה מיד, ללא כל

דיחוי.

אני לא מכיר את התקנות בענין נזקי קרינה. אבל אם אפשר ליישם את התקנות

לגבי מי שנפגע מקרינה גם על כל אזרח ישראלי שנפגע מקרינה בחו"ל, אני מציע

שיושב ראש הוועדה יכלול את זה בסיכום שלנו את הדיון הזה, ברוח הדברים שנאמרו

על ידי הגברת סופה לנדבר.

אני שמח על הישיבה שעומדת להתקיים, כי המנדט שלה כולל גם את הנושא הזה

וגם את הנושאים האחרים שהם אולי פחות דחופים אולי אבל לא פחותחשובים,

והמתייחסים למי שהתגורר בסביבה הקצת יותר מרוחקת ממקום האסון, וכן לדורות

הבאים.

אני מקווה שלמשרד הבריאות יש תשובות בראש וראשונה לבעיה של אותם 141 איש

ליקווידטורים שנכנסו מיד למקום האסון, ויש לצפות לכן שהמחלרת יופיעו אצלם לפני

שיופיעו אצל אחרים, ולמעשה כבר הופיעו.



אני מניח שאם שתקתם עד עכשיו בדיון הרי זה מפני שהדברים שיש לכם לומר הם

לא כל כך נעימים לאוזן, וחבל שזה כך. כי אנחנו לא רוצה שאנחנו נעמוד בפני

הפתעות, שהרי יבואו בפני אותה וועדה שהוזכרה כאן ושתתכנס בדצמבר, ושם יתכן

וייאמר שלא מדובר בנזקים רפואיים קשים, גם לא בקרב אותם 141 איש, ואנחנו נמצא

את עצמנו במצב מאד לא נוח אחרי שהקמנו רעש והרמנו קול כאשר הדברים הם לא כל כך

נוראים וקשים. אני אומר שקביעה אחת של משרד הבריאות יכולה לסגור את הענין עוד

לפני תחילת הדיון.

לא שמענו את הערכתו של משרד הבריאות את המצב, מה הוא מתכונן להגיד באותה

וועדה גם לגבי אותם 1412 אנשים וגם לגבי האנשים שהתגוררו ברדיוס מסויים מהכור

ונגרמנו להם נזקים מקרינה. התקנות מתייחסות לאנשים שנפגעו ממשית, שהוכח שהם

נפגעו ושהם חולים כתוצאה מהפגיעה הזאת, ואין מטפלים בהם.

מתוך הנחה שאמנם יש כאן בעיה רפואית מסויימת אני מקבל את הצעותיה של

הגברת סופה. הייתי רוצה מאד לקבל נתונים כתור חבר ועדת העליה והקליטה של

הכנסת, ולא לקבל אותם באופן עקיף מהוועדה שתתכנס ב- 11 בדצמבר. אגב, לא היה

מזיק אם הארגונים השונים היו משתפים קצת יותר פעולה.
גי שגיא
אני מבקש להעיר שכמו יתר החברים שלי גם אני מוטרד מאד מהעובדה שקבוצת

עולים, קטנה יחסית, שנפגעה ישירות מהאירוע בצ'רנוביל, אינה מקבלת את הטיפול

הראוי אחרי כל כך הרבה זמן. אנחנו מאד מוטרדים מהעובדה הזאת, ואנחנו מתכוונים

באמת לטיפול קונקרטי ספציפי בנפגעים באופן ישיר מהפיגוע שהיה בצ'רנוביל.

אני מניח שבסיכום אנחנו נמצא את הכלים לפנותך אל הכתובות המתאימות וגם

לקיים מעקב שוטף כדי להבטיח שאותם אנשים אכן יזכו לטיפול נאות.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מבקש לסכם את הישיבה הזאת. אנחנו נקיים מעכב צמוד אחרי ההתפתהות של

הדברים. אחרי שנקיים מספר בירורים ונקבל מספר תשובות אנחנו נדאג לכך שכל

הגורמים יעבדו בצורה מתואמת וישלבו את כל מה שצריך לשלב כדי לקדם את הנושא

בשני מישורים. האחד, במישור שבין ישראל לבין אוקראינה ושאר המדינות הנוגעות

בדבר. אני איידע את שר החוץ ואת כל האחרים בכל הנעשה סביב הנושא הזה.

אין ספק שיש דברים שצריכים להעשות בנדון. אני מקווה שחנוך צמיר יקיים

בירור וימסור לנו פרטים בענין אותם 141 הליקווידטורים ועוד שלוש המשפחות,

ואולי גם אנשים נוספים, בסך הכל קבוצה לא גדולה, שזקוקים כל כך לטיפול, לסיוע

ולעזרה. אולי תתקבל החלטה מיוחדת לגביהם כדי שיוכלו לקבל סיוע בדיור ובדברים

נוספים בעדיפות מסויימת.

אותו הדבר לגבי סיוע או ייצוג משפטי לעולים הזקוקים לזה, כפי שזוהכר כאן.

גם את הנושא הזה צריך לבדוק. אינני יכול לפנות בענין זה רק על חנוך צמיר,

ויכול להיות שבמשרד אחר תימצא התשובה לבעיה הזאת. אבל אין ספק שהטיפול בנושא

הזה צריך לקבל עדיפות, כדי שאפשר יהיה לקדם את האינטרסים שלהם.

היום יצאנו מהמבוכה בה היינו סביב הנושא הזה. אנחנו נתמסר לטיפול בנושא

הזה גם מפני שזו השנה האחרונה לקדנציח הנוכחית, והוועדה תיתן לנושא הזה

עדיפות. בעוד חודשיים-שלושה נתכנס שוב על מנת לשמוע דיווחים על ההתקדמות בנושא

הזה.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)

קוד המקור של הנתונים