הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 192

מישיבת; ועדת העליה והקליטה

מיום רביעי. חי בחשון התשנ"ו - 1 בנובמבר. 1995. שעה 00; 09

נכחו: חברי הוועדה;

עי זיסמן - היו"ר

אי גור

ר' גרביץ - ארגון שתי"ל

בי ליפשיץ - המוסד לביטוח לאומי

היחידה לקליטת העליה במשרד הרווחה

התעסוקה

י' בלום - המשרה לקליטת העליה

טי פינקלשטיין - המשרד לקליטת העליה

קי אונגר - הסוכנות היהודית

מי גן - סמנכ"ל לתפיקדים מיוחדים, הסוכנות היהודית

מי גרייס - הפורום הציוני

ר' בר און - מנכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי ברה"מ לשעבר

עי נתנזון - המרכז לפלורליזם יהודי

ו' מאור-

שי צהר

תנאי קליטה מועדפים לעולים מאזורי מתיחות ומלחמה.



תנאי קליטה מועדפים לעולים מאזורי מתיחות ומלחמה.

היו"ר עי זיסמן;

אני מתכבד לפתוה את ישיבת ועדת העליה והקליטה של הכנסת. חבר הכנסת גור

התקשר טלפונית כדי להודיע שהוא תקוע בפקק תנועה, ולכן ייאלץ לאחר. אנחנו נתחיל

איפוא את הישיבה בלעדיו, בתקווה שיצטרף אלינו בעוד זמן קצר.

בגלל הקדמת ישיבת המליאה היום לשעה 10, לדיון בתקציב המדינה, נאלץ לקצר

את הישיבה הזאת שלנו ולסיימה בשעה 10.

אנחנו דנים היום בהצעה לסדר היום שהעלה חבר הכנסת אפרים גור ב- 8 בדצמבר

1993. אינני מוסמך להציג את הנושא במקומו של חבר הכנסת גור, אבל אני מבין שחבר

הכנסת גור רוצה לעשות הבחנה בין הסיוע, העזרה והטיפול הניתנים ליהודים

שלשמחתנו הרבה יוצאים מברית המועצות לשעבר מאז שנת 1989-90 בצורה מסודרת

ומאורגנת, ואפילו מתוכננת, לבין העזרה והטיפול שצריכים להינתן ליהודים שיוצאים

את ארצם בגלל מצב הירום השורר שם, כמו למשל היהודים שיוצאים מגרוזני ומאזורים

אחרים, שמצבם שם קשה ולכן זקוקים ליותר סיוע. האנשים האלה לא יוצאים את ביתם

בצורה מתוכננת, ולכן גם לא יכולים ולא מספיקים לקהת אתם את מה שהיהודים

ממקומות אחרים מצליחים לקחת אתם בצאתם את ארצם.

אני מבקש ממר בלום להתייחס לנושא.

יי בלום;

אינני רוצה להכנס לנושא ההיסטורי של הסיוע, אלא להתייחס באופן ספציפי

לסיוע הניתן לעולים שבאים מאזורי קרבות או הירום. הנושא נדון כבר מספר פעמים

במשרד הקליטה, הסוכנות היהודית והאוצר, ולא התעלמנו מהצורך לסייע לעולים שברגע

מסויים בזמן נתון עולים לארץ בהיותם במצב שונה מהמצב של עולים אחרים.

אחת הסיבות לעידכון סל הקליטה היתה שהעולים באותה תקופה מגיעים ארצה חסרי

כל, כי בצאתם את ארצם הם לא יכולים לקחת אתם דבר, וצריך על כן לעזור להם במענק

כספי על מנת שיסתדרו, וגם לתת להם מענק מכס כדי שיוכלו לרכוש לעצמם מוצרים

הכרחיים שונים, כיוון שהגיעו ארצה מבלי שיכלו לקחת אתם דבר.

אנחנו חושבים שהאנשים האלה לא מגיעים אלינו במצב שאינו שונה באופן מהותי

ממצבם של אחרים, אף שהם יוצאים את ארצם בבהלה, בפחד. הוצאת כספים או רכוש זה

בדרך כלל ענין של תהליך, ואין מקום לפצות על הנושא הזה, כי גם קשה להגדיר מה

גובה הפיצוי שאפשר לתת למי שהשאיר אחריו רכוש שלא הספיק למכור אותו, או שרכושו

הוחרם או נהרס בהפצצה. גם המדינה אף פעם לא התייחסה לנושאים האלה, אלא דאגה מה

יקרה לעולה בארץ ואיך הוא יצליח להסתדר.

המונח פליטים היה מקובל במשרד הקליטה, והיה סיוע שניתן לפליטים. ביחד עם

הסוכנות היינו קובעים מדי פעם אלו הן הארצות שמהן מגיעים אלינו פליטים,

ולפליטים האלה ניתן סיוע נוסף. אלא שהסיוע הזה נשחק במשך השנים עד שהסתכם

בפרוטות. בראשון לינואר 1995 אושר אצלנו נוהל של מתן עזרה וסיוע לעולים

המגיעים מאזורים אלה, כשאפילו לא הגדירו במדוייק את האזורים האלה. ועדה של

נציגי משרד הקליטה, לשכת הקשר והסוכנות היהודית קובעת לרגע מסויים את אזורי

החירום, ולעולים מהאזורים האלה נותנים סיוע נוסף לסל הקליטה ומענק המכס

הניתנים גם לעולים שלא מהאזורים האלה.



היום מדובר בעולים המגיעים מבוסניה, מציציניה. חלק מהאנשים שעזבו את

צ'צ'ניה ומרוכזים עדיין במקומות שונים ליד צ'צ'ניה נחשבים גם הם פליטים שזכאים

לסיוע מיוחד נוסף.

היו"ר עי ז יסמן;

אודה לך מר בלום אם תמציא לנו בכתב פרטים על הנוהל הזה.

י י בלום;

אעשה זאת ברצון. הסיוע הנוסף מתבטא במתן סכום כסף על מנת שהעולים ירכשו

לעצמם בגדים וציוד אישי. לכל יחידה משפחתית ניתנת תוספת של 550 שקל, סכום של

810 שקל בשביל כל ילד עד גיל 13, ו- 960 שקל עבור כל ילד מעל גיל 13. מדובר

כמובן בסכום חד פעמי. כך שמשפחה בעלת 4 נפשות תקבל סכום של קרוב ל- 4,500 שקל

תוספת לסל הקליטה.

משפחת עולים בת שלוש נפשות מקבלת היום סל קליטה בגובה של k3 אלף שקל,

ומשפחה העולה מאזורים מסויימים תקבל תוספת של כ- 4 אלף שקל, שזו תוספת של 12%

בערך.

היו"ר עי זיסמן;

האם גורמים ציבוריים דרשו שהעזרה תתבטא בסכום גבוה יותר?

היוזמה היתה של הסוכנות היהודית, אם אינני טועה, שהיתה מסייעת למשפחות

האלה בסעיפם כמו ביגוד ועוד, באמצעות האגף לשירותי רווחה שלה. כידוע לכם, מזה

זמן שמשרד הקליטה תפס את מקומה של הסוכנות היהודית בתחומים שונים, כמו גם

בתחום הזה.

קי אונגר;

בשש השנים האחרונות פעלתי בחבר העמים ובמזרח אירופה. אנחנו הוצאנו את

פליטים יהודים מסוחומני בתחילת 1993 בזמן בו התנהלה מלחמה בין גרוזיה לאבחזיה.

נכנסנו לסוחומני מספר פעמים וניסינו להוציא משם את היהודים שהיו שם. במבצע

אחד הוצאנו משם כ- 150 איש, ובמבצע אחר כ- 180 איש. כשנכנסנו לשם מצאנו עיר

שמצבה דומה לזה שחיה בלבנון בזמן מלחמה, כאשר הכל יורים בקטיושות ובכלים

אחרים, כשלא היו שם מים, לא היה חשמל וגם אוכל לא היה. אספו את היהודים ואמרו

להם שנבוא לשם עם שני מטוסים כדי להוציאם משם, והם התבקשו להביא מטען של 40

קילוגרם לנפש, ולא יותר, כדי שאפשר יהיה להוציא משם את כל היהודים ולא להשאיר

חלק מהם בטיביליסי בגלל מטען עודף.

הם הבינו את הבקשה הזאת שלנו, אבל אחרי שהוצאנו אותם והגענו אל המכס בשדה

התעופה בטיביליסי התברר שכל משפחה העמיסה על המטוס, ללא בושה, לא 40 קילו לנפש

אלא 100 קילו לנפש, והיו אף כאלה שהביאו מטען של 250 קילו לנפש, ובהפעילם את

החן הגרוזיני שלהם עלי לא יכולתי לעמוד בפניהם. הם שילמו לחברת התעופה אורבי

מתחת לשולחן כ-6 דולר על כל קילוגרם מטען מעל ל- 40 הקילוגרמים המותרים. באותו

זמן נאלצנו להשאיר בטיביליסי למעלה מ- 40 איש שלא יכולנו להעלות על המטוס בגלל

משקל עודף. המטען שהם הוציאו אתם לא היה קטן מזה שהוציא עולה רגיל, ולעתים היה

אפילו גדול ממנו.



דבר זהה קרה כאשר הוצאנו יהודים בזמן המלחמה בטגיקיסטאן. זח לא היה דרמטי

כמו בסוחומני, כי זה לא נעשה תחת אש, והאנשים יצאו כמו כל האחרים, אף שנכון כי

בזמן כזה בעלי הבתים והרכוש לא יכלו לממש את רכושם. אני מבקש להוסיף שדבר כזה

יכול לקרות גם באזורים שלמים של פאקיסטאן באזור בוכרה משם עולים יהודים שהם

בעלי בתים ורכוש שאינם יכולים לממש אותם, כי אין מי שיקנה זאת מחם.

ברגע יש לנו פליטים אך ורק מגרוזני מצ'צניה. הפליטים האלה מרוכזים כרגע

בפיאטיגורסק, בצפון קווקז. עד היום הגיעו לארץ 279 פליטים מגרוזני. כרגע

אנחנו מטפלים ב- 133 פליטים שנמצאים באזור קטיגורסק, לפי החלוקה הבאה: 26 איש

אנחנו מחזיקים במלון של חברה שבראשה עומד יהודי בשם גברילוב; 58 נמצאים אצל

קרובים בנארצ'יק, שזו עיר הנמצאת במרחק כ- 30 ק"מ מקטיגורסק; 46 איש נמצאים

אצל קרובים בפיאטיגורסק. יש לנו נקודת טיסה משם. זה לא בתחום של ציציניה, אלא

מערבית לה. פיאטיגורסק ונרצ'יק הם איזורים די שקטים.

אנחנו מעלים אותם טיפין טיפין מפני שיש לנו בעיות עם השגת דרכונים

ליציאה בשבילם. עד היום היו נקטנו בתהליכים מאד מסויימים להשגת הדבר, ואינני

רוצה כמובן לספר מה הם, והיום אנחנו מנסים לפעול בצורה מסודרת בעזרת לשכת

הקשר, ובעזרת משרד החוץ אנחנו משיגים מהשלטונות שם את הדרכונים. אנחנו מקווים

שתוך חודשיים נפתור את רוב הבעיות והפליטים האלה יגיעו אלינו.

גיש לנו בעיה מיוחדת עם 47 איש שלהם אין אפילו דרכונים פנימיים, ומי שאין

לו דרכון פנימי מתקשה כמובן לקבל דרכון שאתו יוכל לצאת לחוץ-לארץ.

אנחנו יודעים שמעבר ל- 133 הפליטים שבהם אנחנו מטפלים כרגע מחוץ לציציניה

יש לנו רשימה שמית של 34 יהודים הגרים כרגע עדיין בגרוזני, ואנחנו נמצאים אתם

בקשר באמצעות יהודיה שעושה את הקו מוסקבה-גרוזני, ואנחנו יודעים שרובם לא

מעוניינים כלל לעלות לישראל. זה המצב כרגע.

כמה יהודים היו שם לפני שהתחילה שם המלחמה המתנהלת שם כיום?

אנחנו מעריכים שבכל אזור ציציניה היו כמה מאות יהודים, ובוודאי לא יותר

מאלף יהודים. אין לנו מספרים מדוייקים. חלק מהיהודים עזבו את גרוזני ונמצאים

אצל קרובים במקומות שונים ברחבי חבר העמים, ואין להם כלל כוונה לעלות לישראל.

במוסקבה מופיעים מדי פעם אנשים שמודיעים כי הם עזבו את גרוזני, גרים עכשיו

במוסקבה, והם פליטים. גם בקייב יש מספר אנשים פליטים מגרוזני. 7 פליטים

מגרוזני עלו ארצה באמצעות הסוכנות היהודית בקייב. אני יודע על חייל מציציניה

שערק בזמן הקרבות והגיע לפינלנד ונמצא כרגע במחנה פליטים שם, והוא פנה אל הבר

פרלמנט בפינלנד שהוא יהודי, והגיע בסופו של דבר אלינו, ואנהנו התחלנו לטפל

בעניינו. אם הוא יוכל להוכיח את יהדותו אנהנו נעלה אותו ארצה.

סוחומני, שהיא עיר הבירה של אבחזיה, אינה נחשבת כרגע כאיזור קרבות. הגיעו

אלינו ידיעות שכ- 500 יהודים נמצאים כרגע בסוחומני, והם רוצים לעלות, כרגע אי

אפשר להעלות משם יהודים. הם לא יכולים להכנס לגרוזיה, כי הם נחשבים כאבחזים.

על פי הסכם שעשה שברנדזה עם הממשל הרוסי אסור ליהודי או לכל תושב של אבחזיה

לצאת את גבולות הפדרציה הרוסית. אפשר להוציא רק את מי שנוכל להוציא מאבחזיה

עצמה.

ב-6 בנובמבר, אריה שדה, האיש שלנו שמטפל באיזורי המתיחות, נכנס לסוחומני

ביחד עם נציג לשכת הקשר, דיברו עם 500 היהודים ששם כדי לארגן את הוצאתם משם

דרך הים. אינני יודע אם הם יוגדרו כפליטים או לא. כרגע זה לא אזור קרבות.



אני לא יודע מה יקרה מחר כתוצאה מהבחירות המתקרבות. בגלל המתיחויות

האתניות באזורים השונים יכולים כמובן לפרוץ שם עוד קרבות. אזרבידג'ן זה לדעתי

האיזור החם ביותר ברגע זה, ומצויים שם כ- 25,000 יהודים. איזור חם נוסף שממנו

יכולים להיות לנו פליטים זה פקיסטן, ובמיוחד עיר הבירה מחשקלה, והעיר דרבן

שנמצאת מרחק של כ- 80 ק"מ דרומית. בשתי ערים אלו יש ריכוזים די גדולים של

יהודים. האיזור הזה נמצא על הר געש ממש.

היו"ר ע' ז יסמן;

אני חוזר ומביע את הערכתי העמוקה למה שעושה הסוכנות היהודית, על השליחים

שלה. האם מעבר לזה שמרכזים ומעלים משם את היהודים, ניתן להם גם סיוע כספי לפני

ותוך תהליך העברתם לישראל?

קי אונגר;

קודם לכל ניתן סיוע כספי לכל העולים הפוטנציאליים שמתקשים לממן את הוצאות

היציאה שלהם. לפליטים אנחנו נותנים טיפול נוסף. 133 בפליטים שנמצאים ברגע

באיזור פיאטיגורסק מאוכלסים בבתי מלון על חשבון הסוכנות היהודית, גם האוכל

שלהם ממומן על ידי הסוכנות היהודית. ולעתים קרובות אני מאשר קניית תרופות או

בגדים חמים עבור פליטים על פי פנייה של השליח שלנו בפיאטיגורסק. לפני שבוע,

למשל, אישרתי קניית פירות וירקות כתוספת למזון, ובמקרה הצורך אנחנו מסייעים

גם כספית. אין נוהלים אבל יש בהחלט כסף בשביל לסייע לנזקקים, וכלפי הפליטים

אנחנו "לארג'ים".

אני רוצה לציין שאין פליט שהביע את נכונותו לעלות לישראל, עבר את בדיקת

הקונסוליה וקיבל את אישורה בדבר היותו יהודי, או שאינו יהודי אבל יש לו זכות

עלות לישראל, שלא יקבל את הטיפול הנאות מהסוכנות היהודית.

אני רוצה להזכירכם עוד, כי עולה המקבל בהגיעו לארץ סל קליטה אינו יכול

לקבל גם מרכז קליטה. אבל כאשר מדובר בפליטים, הרי הם נשלחים לפי הצורך על ידי

הסוכנות היהודית למרכז קליטה, בנוסף לסל הקליטה שהם מקבלים.

היו"ר עי ז יסמן;

לדעתי חייבים לפרסם ברבים את מה שהסוכנות היהודית עושה בנושא הזה. אני

שמח לכן שנוכחים כאן בישיבה שני עתונאים ששומעים את הדברים, ויוכלו להעבירם.

חשוב לדעתי לתת פרסום לדברים האלה, בעיקר שהדברים נעשים במשך תקופה ממושכת.

מי גרייס;

הפורום הציוני מרוצה בדרך כלל ממה שהסוכנות היהודית עושה, ועל פעולות

הצלה שלה מגיעות לה ברכות והערכה.

לא נראים לי דבריו של בלום כאילו הפליטים יוצאים ממקומותיהם בערך באותה

צורה בה יוצאים אנשים החיים באי זורים שקטים. זה לא משקף את המציאות, כי מדובר

בפליטים ממש על כל המשתמע מזה, פליט הוא אדם שנאלץ לעזוב באופן פתאומי ומהיר

את ביתו, מבלי שהוא מצליח לקחת אתו אפילו את הדברים החשובים והדרושים לו

ביותר. אני אישית הייתי בזמנו פליטה, ואני זוכרת שביום בו הותקפה ברית המועצות

בפעם הראשונה לקחו אותי הורי ביד אחת וביד שניה לקחו תיק לא גדול, עזבו את

הבית והיפנו עורף לכל מה שהיה להם. אי אפשר לדעתי להשוות את מצבם של הפליטים

למצבם של אחרים, אפילו אם אין להם רכוש, שיכולים בכל זאת לקחת אתם את מעט

הדברים החשובים להם, כמו בגדים, השעון האהוב עליהם, תמונות ועוד כמה דברים שיש

להם משמעות לגביהם. ולכן היחס אל הפליטים צריך בכל זאת להיות שונה במקצת.

אנחנו נבדוק את הנוחלים, כי צריך לבדוק מדי פעם את הנוהלים על פי הנסיבות

המשתנות. מר בלום אמר שלמטרה זו הועמדו כספים, וגם אני שמעתי על כך. נכון גם

שבענין זה יש שיקול דעת רהב למטפלים בו, ואנחנו יודעים גם שבמשך כל התקופה

גילו שליהי הסוכנות יחס שווה והוגן כלפי כל מי שנזקק לזה, ולא שמעתי אף לא

תלונה אחת על שבתהליך העליה לישראל יש מי שלא קיבלו את המגיע להם. הבעיה

מתעוררת רק אחרי שהעולים מגיעים לארץ. גברת גרייס, מה לדעתך צריך לעשות, האם

לתת להם י ותר כסף?

מי גרייס;

כן, לתת להם יותר כסף, כי מיד עם בואם הם צריכים לקנות דברים אלמנטריים

כמו משחת שיניים ודברים דומים. אדם שיצא את ביתו עם תיק ביד, ברור שלא הצליה

לקחת אתו אפילו את הדברים ההכרחיים ביותר שלהם הוא זקוק באופן מידי.

היו"ר עי זיסמן;

יש לי בקשה אליכם. אם תגיע ארצה בקרוב קבוצת עולים כזאת תזמנו לשם את

חברי הוועדה וכן נציגי הארגונים השונים הנוגעים בדבר, כדי שנוכל לפגוש את

העולים מיד עם הגיעם ולשמוע מהם איך היה הטיפול בהם, מה הצרכים המידי ים שלהם

וכו'. אני מבקש שזה ייעשה בלי טקסים ובלי רעש, אבל עם כיסוי תקשורתי.

.

מדוע לא הוזמנו לישיבה של היום גם נציגים של העולים האלה?

וי מאור;

תפקידם של ארגוני העולים השונים להביא אתם לישיבת הוועדה את העולים על פי

הנושא הנדון.

היו"ר עי זיסמן;

שלשום התקיים בוועדה דיון על יהדות אוסטרליה, והתאחדות העולים הביאה

לישיבה כמה מהעולים מאוסטרליה, ביניהם מי שעלתה ארצה לפני חודשיים וחצי.

אני בהחלט רוצה לראות את העולים האלה, ולכן הצעתי להזמין אותנו לשדה

התעופה כאשר הם יגיעו ארצה כדי שנוכל לדבר אתם באופן אישי.

אני מקדם בברכה את בואו של הבר הכנסת אפרים גור, שבגלל פקק תנועה

נבצרממנו להגיע אל הישיבה הזאת בזמן. אני מבקש להזור בקצרה על הדברים העיקריים

שנמסרו לנו כאן היום. מר בלום סיפר לנו, בין היתר, כי החל מהראשון בינואר השנה

מקבלת משפחת עולים בת שלוש נפשו סל קליטה בגובה של 34 אלף שקל, ומשפחת עולים

בת שלוש נפשות המגיע ארצה בעלית-חרום מקבלת תוספת של כ- 4,500 שקל, כאשר עוד

טרם בואה ארצה היא. נהנית מסיוע כספי די ניכר לצרכים שונים כמו תרופות, אוכל

ודברים חיוניים ארורים, בנוסף להחזקתה בבית מלון עד ליום שבו היא יוצאת בדרכה

ארצה.

אחרי שמענו ממר קרול או נגר סקירה מצויינת, מעניינת וממצה על המצב

בגרוזניה ואבחזיה.



מן הראוי לציין שאין מקום לטענה כלשהי על דרך הטיפול בעולים עוד בהיותם

בחו"ל בדרך אל הארץ. הבעיה מתעוררת אהרי הגיעם ארצה. הגברת גרייס מסבירה לנו

מדוע צריך להגדיל את הסיוע הניתן להם.

מי גרייס;

אני מבקשת להדגיש שהעולים הפליטים שבהם אנחנו מדברים שונים מכל קטיגוריה

של עולים המגיעים ארצה בצורה מסודרת, אפילו אלה שהיו עניים מרודים גם בהיותם

בהו"ל, ומגיעים לארץ עם מעט מאד חפצים ורכוש. וכיוון שמצבם של העולים הפליטים

שונה ממצבם של העולים האחרים צריך גם היחס אליהם להיות שונה. וזה צריך להתבטא

בהגדלת הסיוע הראשוני הניתן להם. שמהתי מאד לשמוע כאן שהפליטים האלה ככלל

מקבלים גם מרכזי קליטה.

קי אונגר;

לכ כולם, אלא רק מי שזקוק לכך. ובנוסף למרכז הקליטה הם מקבלים גם סל

קליטה, בעוד שעולה רגיל שמקבל מרכז קליטה לא מקבל סל קליטה אלא רק דמי קיום.

מי גרייס;

צריך ללמוד את הנושא הזה לעומקו, ולהבין מה עוד אפשר וצריך לעשות למען

העולים הפליטים האלה.

מר בלום, כמה אנשים קיבלו, לדעתך, את התוספת הכספית הנהוגה החל מהראשון

בינואר השנה?

י' בלום;

כ-230 איש קיבלו את התוספת הזאת בהגיעם לישראל.

ר' בר און;

אני מבינה שההגדרה הזאת מועברת מהסוכנות היהודית אל משרד הקליטה. האם זה

מועבר גם הלאה, והאם הרשות המקומית יודעת שההגדרה של עולה זה או אהר שונה?

יי בלום;

אני רוצה להבהיר שאיננו מדביקים לעולה כזה תווית של פליט, שאיתה הוא

מסתובב. ועוד אני רוצה לציין שאנחנו נפרדנו מהמושג פליט, ולא עוד קוראים

לעולים האלה פליטים, אלא קוראים להם בשם עולים מארצות חרום. פליט זה בכל זאת

דבר קצת שונה, ואין אנו הושבים שמדובר כאן בפליטים לפי ההגדרה המקובלת של פליט

נודד מארץ לארץ וכו'.

מי גרייס;

אבל במהות הם פליטים.

יי בלום;

אנחנו מדברים על עולים מאזורים המוגדרים כאזורי מצוקה וקרבות. 200 וכמה

עולים מאזורים כאלה קיבלו את התוספת הזאת, על פי הסדר מיוחד הקיים לצורך זה,

ויש לנו אפילו טופס מיוחד שעליו הם הותמים.



ק' אונגר;

ההגדרה של העולה כעולה מאזור מצוקה נקבעת בשטרו על ידי שני המשרדים, על

ידי שליה הסוכנות היהודית ועל ידי שליה לשכת הקשר, שאנהנו קוראים לו הקונסול.

בהעדר אהד משני הנציגים יקבעו זאת השליח שנמצא שם באותו רגע והנציג בעיר

הקרובה ביותר. במידה ומתעוררים ספקות מביאים את הענין בפני ועדה בארץ המורכבת

הגברת מלה תבורי מלשכת הקשר ואנכי,

ברוב המקרים נקבעים הדברים האלה בשטח, ואז ממלאים טופס, שדוגמתו נמצאת

כרגע בידי ואני אעביר אותו אל יושב-ראש הוועדה. ההודעה מועברת אז אל משרד

הקליטה, וכאשר העולים מגיעים לשדה התעופה בן-גוריון רשום שם כי הם במעמד של

עולים מארצות מצוקה, וכבר שם הם מקבלים את ההגדלה בסיוע המגיעה להם, כפי שאמר

כאן מר בלום.

אני העליתי את ההצעה האמורה לסדר היום במליאת הכנסת מפני שסברתי, ועודני

סבור, שיהודים שבאים מאזורים מאד מאד מסויימים המוגדרים אזורי קרבות או אזורי

מצוקה, והשאירו מאחוריהם את כל רכושם, את בתיהם ואת מטלטליהם, אחרי שלא

הצליחו בשל נסיבות הענין והמקום לממש אה רכושם כפי שעושים יחידים אחרים

שמתכננים את עלייתם ארצה בצורה מסודרת ומתוכננת תוך מימוש כל מה שהם יכולים

למממש מרכושם, זכאים לקבל ממדינת ישראל התייחסות מיוחדת לא רק מבחינה מורלית

ורגשית והיחס האנושי, אלא במיוחד מבחינת התניאם החומריים.

שמחתי לראות את המסמך שעובד על ידי צוות בין משרדי, שעל קיומו לא ידעתי עד

אתה. טרם הספקתי לעבור על כל פרטיו, אבל הספקתי לראות שיש בו כמה דברים מאד

חשובים.

בגדול אני בהחלט מחייב בכל אחד מסעיפי הסיוע, החל מסיוע ראשוני באמצעות

סל-חקליטה, ועבור לגובה הסיוע בשכר הדירה, גובה המשכנתאות ותנאי המשכנאות,

כולל החזר המשכנתאות, עדיפות בקבלת דיור ציבורי סוציאלי, סיוע מוגדל במענק

מכס, ובכל הדברים שיש להם נגיעה לכסף מבחינת הסיוע. יתכן שזה לא צריך להקיף

את כל האנשים, ושצריך לעשות בענין זו איזו שהיא הבחנה, מאחר ואני מניח שאפילו

בין היוצאים מאזורי קרבות ומצוקה יש כאלה שטרם פרוץ המלחמה או המהומה הצליחו

להעביר לישראל בדרך כלשהי רכוש כזה או אחר, ואולי יש ביניהם, בודדים בוודאי,

שהצליחו לרכוש לעצמם בתים במאות אלפי דולרים, ואני אישית מכיר מספר אנשים שאכן

עשו זאת. ויבושם להם.

אני שמח שציינת זאת, חבר הכנסת גור. אנחנו לא רצינו לספר זאת.

מדוע לא? זו אמת, ואני מכיר אנשים שעשו זאת, ולוואי ויירבו כמותם. למה

לא? אבל מובן שאני מדבר בבודדים בלבד. רוב הבאים נמלטו על נפשם מבלי שיכלו

להביא אתם רכוש, או שלא חיה להם מה להביא.

במסמך שהוכן, בפרק שמגדיר עליה לישראל מאזור הרום, מדובר בעולה שעלה

ישירות לישראל ללא שהייה בארץ מעבר, או עולה שלא שהה יותר משלושה חודשים מיום

יציאתו מארץ המוצא בארץ מעבר כלשהי.



השאלה היא מה זו ארץ מעבר. ניקח לדוגמה את הרפובליקה של גורגיה. אנשים

ברחו מאזורים מסויימים לאזורים אחרים של המדינה, היכן שמצאו מקום מבטחים.

מסוחומי ומחלקים אחרים של אבחזיה אנשים פשוט נמלטו על נפשם, ורבים מהם נהרגו

בדרך כאשר הלכו בהרים בחורף בשלג ובגשם. הסיפור ידוע בוודאי לאנשי הסוכנות

היהודית. ממשלת הרפובליקה שיכנה אותם בבתי מלון, בבתי הבראה ובבתים של אזרחים

באזורים שונים של גורגיה. את המזוודה או שתי המזוודות שהצליחו לקחת אתם בצאתם

את סוחומי, הם השאירו בדרך כי אחרי מספר ימי הליכה בהרים הם היו תשושים ולא

יכלו להמשיך לשאת את המזוודות, וכך הם הגיעו לאזורים האלה בלא המזוודות, בלא

כל רכוש, כשהם רעבים ללחם.

ואם זה לקח להם יותר משלושה חודשים עד שהצליחו לסדר את אישורי העליה

לישראל, באיזו קטגוריה הם נופלים? אני מציע לא לראות את האמור לגבי שהייה בארץ

מעבר תקופה של שלושה חודשים כקביעה שהיא בבחינת מסמרות, בבחינת תורת משה

מסיני. אני מבקש התייחסות שונה לענין הזה.

אני מתאר לעצמי שמצב זהה היה גם באזורים אחרים, ובגלל הצורך לסיים את

הישיבה אין- לי אפשרות לנתח עכשיו לעומקו כל מקרה ומקרה.

הייתי רוצה כבר בשלב זה לשבח ולהעלות על נס בכנות רבה את הסוכנות

היהודית ואת שליחיה, ואת נציגי ממשלת ישראל, על משרדיה השונים, שממש חרפו את

נפשם ותחת מטר יריות ואש כבדה הצליחו להוציא את היהודים מאזורי הקרבות השונים,

לאו דווקה בקווקז אלא גם במקומות אחרים.

זאת חזדמנות מתאימח להעריך את פועלם ולהעלות על נס את עבודתם המסורה

והקשה של העושים במלאכה, ולברך אותם ברכת יישר-כוח. מדי פעם אנחנו נוהגים

למתוח ביקורת על עובדים שונים, לעתים בצדק ולעתים שלא בצדק, ואנחנו צריכים

להיות מספיק ישרים עם עצמנו כדי לחלק לעובדים אלה רק דברי שבח ותודה בהיותם

ראויים להם.

היו"ר עי ז יסמן;

אני מבקש להוסיף לדבריך, חבר הכנסת גור, שלא יעלה על הדעת שהפעילות

החשובה הזאת תיפגע במסגרת הקיצוצים והצמצומים בסוכנות היהודית. אני חושש

שענייני חעליה עומדים להיפגע, כידוע לכם, כי אין מספיק כסף בשביל שליחים של

הסוכנות.

ענייני הקליטה עומדים להיפגע.

היו"ר עי זיסמן;

גם ענייני העליה ייפגעו. השבוע היה כאן אורי גורדון והוא הודיע שאין

מספיק שליחים כדי להעלות יהודים מרחבי ארגנטינה, שגם בה יש חרבה יהודים,

כידוע. הוא אמר שהוא רוצה יותר שליחים גם בברית המועצות לשעבר. אם אין כסף

בשביל יותר שליחים, ויש צורך ביותר שליחים, חרי שזו פגיעה בעלייה.

קבוצות מסויימות מקרב עולי ברית המועצות לשעבר פנו אלי, ואני מניח, אדוני

היושב ראש, שגם אליך פנו, ושאלו מדוע עושים אפליה בינם לבין עולי אתיופיה בכל

הקשור לנושא המשכנתאות, למשל; מדוע מפלים לטובה את תושבי הקרוואנים שהממשלה

רוצה לפנות ונותנת להם עדיפות בגובה המשכנתאות, ומדוע מפלים לטובה את מי שעלו

מסוריה, אחרי התערבות של גורמים בינלאומיים שונים, ואינני רוצה להמשיך ולפרט.



כמי שרוצה את טובתם ורו יוחתם, הייתי ישר עם עצמי ואמרתי להם: חברים יקרים,

הקבוצות שקיבלו העדפה ראויות לכך, ואל לכם לשים את עצמכם באותה חבילה.

היו"ר ע' זיסמן;

היינו באותה דעה, ואמרנו להם זאת במפורש, ויעצנו להם לא להגיש בג"צ.

אני לא מחפש את הפופוליזם הזול, אלא שבמקרה הנדון מדובר באוכלוסיות שיצאו

מאזורי חרום, מצוקה וקרבות, ולאו דווקה מברית המועצות לשעבר, אלא גם מבוסניה

למשל, וראוי שהמערכת הממשלתית שלנו, כולל ועדת העליה והקליטה של הכנסת, תבחן-

את מצבם ואת דרכי הטיפול בחם, תוך העדפה ברורה בטיפול בהם, מפני שהם הגיעו

לכאן מרוששים מבחינה חומרית לעומת עולים אחרים שהצליחו איך שהוא להביא את

הרכוש שלחם, מי יותר ומי פחות, ושמשום כך קו ההתחלה שלהם טוב יותר.

אני מציע שוועדת העליה והקליטה של הכנסת תקים ועדת משנה מיוחדת לנושא זה,

והיא תיפגש עם נציגי המשרדים חרלבנטים, תבחן את הנושא, תשתשכנע שנעשה בנדון כל

מה שאפשר לעשות, או תשתכנע שלא הכל נעשה וכי יש לעשות יותר, ואז תביא למליאת

הוועדה הצעות אופרטיביות למה שצריך לעשות בנדון.

עד היום נתן משרד הרווחה דגש לאוכלוסיות המיוחדות, ומתחילת ספטמבר, עם

אישור השרה אורה נמיר את תכנית מוקדי עליה, 26 ישובים עתירי עליה מקבלים

דגש מיוחד ותיגבור מאד גדול, והאוכלוסיות האלה ייהנו מתאוצה בשירותים. התגבור

הולך בכיוון האוכלוסיות האלה.

אם יש לכם משהו מכתב בנדון, אודה לכם מאד אם תמציאו לנו זאת.

אני מציע שנסכם את הישיבה הזאת בהבעת הערכה לסוכנות היהודית על עבודתה

בנדון, ואף ניתן לזה פרסום.

בקשתי שנוזמן לפגוש עולים מאזורי מצוקה וקרבות בהגיעם לנמל התעופה בן-

גוריון, ללא טקסים ורעש, אבל עם תקשורת.

אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת אפרים גור בדבר הקמת ועדת משנה לנושא.

אנחנו נקרא את פרטי הנוחלים, וחבר הכנסת גור ביחד עם נציגי משרדי הממשלה

והסוכנות יבדקו את הדברים, ואנחנו נחזור ונדון בזה בקרוב, אחרי שהדברים

ייבדקו. עובדה היא שיש נוהלים חדשים ויש גם סיוע מיוחד. אנחנו יכולים כמובן

לומר שהסיוע אינו מספיק וכי יש להגדילו. אבל נוכחנו לדעת שטיפול בעולים אלה

נעשה לא רק על ידי הסוכנות היהודית בתהליך העלאתם ארצח, אלא גם בתחום הקליטה

שלהם בארץ.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)