ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 30/10/1995

קהילת היהודים באוסטרליה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 191

מישיבת ועדת העלית והקליטה

יום שני, ו' בחשון התשנ"ו (30 באוקטובר 1995). שעה 11:00

נכחו ;

חברי הוועדה; ע' זיסמן - היו"ר

י' בא-גד

א' ורדיגר
מוזמנים
י' אבנר - לשעבר שגריר ישראל באוסטרליה

א' לופז - מנהל מחי פאסיפיק, משרד החוץ

ש' אדלר - מנהל המרכז לקליטה במדע, המשרד לקליטת העליה

מי טל - מנהל אגף עליה מערב, הסוכנות היהודית

ר' קשריאל - הסוכנות היהודית

ג' גלאס - הפדרציה הציונית באוסטרליה

י' דייג _ " " "

די הירש - " יי

ש' הירש - " " יי

מי לביד

ל' לינק - יי " "

ר' קוטק - " " "

פ' שטיין - " " "

מזכירת הוועדה; ו י מאור

קצרנית; עי הירשפלד
סדר-היום
קהילת היהודים באוסטרליה.



קהילת היהודים באוסטרליה
היו"ר ע' זיסמן
שלום לכולם. אני שמח לפתוח את הישיבה בנושא יהדות אוסטרליה. ועדת העליה

והקליטה מקיימת דיונים על היהודים במדינות השונות. nr מקובל לדון על יהודי

ארצות-הברית, ברית-המועצות ואתיופיה. יש גם ישיבות סגורות שבהן אנחנו דנים על

יהדות איראן, שהיא היום היהדות היחידה שעדיין סגורה ומסוגרת. כל יהדות היום

בעולם היא יהדות שנמצאת במדינות שבהן יש חופש פעולה ואין הגבלות, לא לגבי הפעילות

של מדינת ישראל וגם לא לגבי הפעילות של התנועה הציונית, וגם לא לגבי הפעילות של

אותם יהודים.

והנה הגיעה תורה של יהדות אוסטרליה. אבל לפני שנפתח בדיון אני רוצה לומר

שבשבוע שעבר קיבלנו החלטות, ועד היום לא קיבלתי תשובה. שמעתי שהסוכנות היהודית

קיבלה אתמול החלטות. אם הסוכנות היהודית איננה יכולה לעסוק בעליה, כפי שעשתה עד

עכשיו; אם לסוכנות היהודית אין האמצעים כדי להעמיק, להרהיב ולהגביר את העליה, היא

צריכה להעביר את התפקיד הזה למדינת ישראל ולממשלת ישראל. כי הסוכנות היהודית היא

אמצעי של עם ישראל ומדינת ישראל למטרות ציוניות, והמטרה הרושובה ביותר, ולשם כך

קמה מדינת ישראל, היא להביא לידי כך שיהודי העולם אשר יחליטו על כך, לפי רצונם

החופשי, יוכלו לחזור למולדת ההסטורית.

בישיבה האחרונה התברר לנו שאין לסוכנות היהודית מספיק כספים כדי להרחיב את

הפעילות בברית-המועצות ואין לה מספיק כספים כדי להגיע לכל עיר וישוב בארגנטינה

ובארצות אחרות. נתתי דוגמאות של מדינה כמו ברית-המועצות, שעיקר העליה באה ממנה,

וארגנטינה שיש בה יהדות חטה מאד ופעילה מאד והיא נתונה בקשיים בעיקר בתחום החינוך

ובחיים היהודיים.

קיבלתי את הדעה של כמה מחברי הכנסת שהיו בישיבה, שאנחנו נקבל ההלטה יותר

מתונה ונחכה להחלטות שיתקבלו בסוכנות היהודית. בינתיים אני שומע שנתקבלו החלטות.

אברהם בורג הוזמן לישיבת הוועדה, שכנראה תהיה לא קלה, ב-8 בנובמבר, אבל זה לא רק

בתחום העליה, זה גם בתחום קליטת העליה. אמנם קליטת העליה עברה לממשלה, ובתקציב

המדינה שהכנסת היום תתחיל לדון עליו יש 11.5 מיליארד שקל לנושא קליטת העליה,

כשלמעלה מ- 4.5 מיליארד שקל הם רק במשרד לקליטת העליה, אבל הסוכנות היהודית מילאה

תפקיד ראשון במעלה במה שנקרא קליטה ראשונית, מי נהל הסטודנטים, מרכזי קליטה. אני

שומע שבכל הנושאים האלה יהיו לא רק קיצוצים אלא צמצומים שהם למעשה סגירה. לכן

מצאתי לנכון להגיד את הדברים האלה בפתח הישיבה.

אנחנו נשמע על יהדות אוסטרליה, יהדות שיש לה זיקה חמה מאד למדינת ישראל עוד

לפני קום המדינה, ודאי לאחר קום המדינה. נשמע גם על הפעילות שצריכה להיות למען

הרחבת והעמקת הפעילות בקרב הקהילה היהודית באוסטרליה, להגברת העליה משם, לחיזוק

העולים החדשים שבאים מאוסטרליה לישראל, שתיפגע מההחלטות האלה של הסוכנות היהודית,

ולכן יש לזה קשר.

לכן אנחנו רוצים לשמוע גם את תגובתכם בנושא הזה. בשבוע שעבר אמרנו כוועדה,

על דעת נציגי כל המפלגות כאן, שלאור הצמצום הזה חייבת ממשלת ישראל למצוא את הדרך

למלא את החסר, כי מדינת ישראל צריכה להיות מדינה שרואה את התכלית הקיומית שלה

בעליה ובקליטת העולם והשארתם לחיות בשלום ובטחון במדינת ישראל.

פתחתי בדברים אלה כי אנחנו בעיצומו של משבר ובירור נוקב עם הסוכנות היהודית.

רשות הדיבור למר יהודה אבנר, לשעבר שגריר ישראל באוסטרליה. בבקשה.

י י אבנר;

חזרתי, מטפורית, לפני שעות מספר מאוסטרליה, שם כיהנתי כשגרירנו קרוב לשלוש

שנים. עוד לא פתחתי את המזוודות. לכן המבט שלי על כל הנושא טרי, אפילו קצת

סובייקטיבי, כי החוויה של המפגש עם יהדות אוסטרליה היא מיוחדת במינה.



כ-40 שנה אני עובד מדינה כאיש משרד החוץ. עבדתי סמוך ועם כמה ראשי ממשלות

בישראל. כיהנתי בחוץ-לארץ בכמה וכמה מדינות. נדמה לי שאני מכיר את רוב קהילות

ישראל בתפוצות. השוואתית לא פגשתי מימי קהילה כמו קהילת אוסטרליה. אין שום

גוזמה במה שאמרתי כרגע. היא ייחודית בעיניי - א. בגאותו איפיון שאתה היושב-ראש

ציינת, הזיקה לישראל.

אנחנו מדברים פחות או יותר על כ-100,000 יהודים, רובם מרוכזים במלבורן

ובסידני, שתי הערים הגדולות, בתוך אוכלוסיה של כ-17 מיליון המאכלסים יבשת אי

בסדר-גודל של ארצות-הברית, כשרוב היבשת הוא מדבר אדיר, כאשר רוב האוכלוסיה נאחזת

בפריפריות של החופים, שאם יש התעניינות בטחונית כלשהי במה שעושה ישראל בתחום

הבטחוני על-ידי שלטונות הבטחון באוסטרליה, זה איך לשמור על חופים כאלה שאינם

ניתנים לשמירה. זה סדר הגודל של המדינה הזאת.

במשך 3 שנות שהייתי שם כמעט ולא מצאתי זכר מהקהילה של טרום מלחמת העולם

השניה. לפני כחצי שנה בעיר אדלאיד, שם גרים כ-10,000 יהודים, חולל בית הקברות,

עם כל סימני ההיכר של חילול כפי שאנחנו מכירים. אני ביקרתי שם כדי להביע את

ההזדהות של עם ישראל עם הקהילה המקומית, ונשיא הקהילה ידע לומר לי, בשקט: תדע

שרוב המצבות האלה אשר הופלו ונשברו, השמות כבר אינם ניכרים על-ידי הקהילה

היהודית, התבוללו. קל וחומר רוב המשפחות אשר הגיעו מהמדינה הזאת, הקולוניאליסטית

הבריטית, בחלק הראשון של המאה ה-18.

רוב יהודי אוסטרליה הם ניצולי שואה או צאצאיהם של ניצולי שואה. הם החיו

והקימו קהילה לתפארת אשר יש בה הרבה מאד מהסממנים של קהילות ישראל שהיו בימים ההם

עוד טרם המלחמה, כאשר החינוך היהודי עומד במוקד החיים הקהילתיים.

כשאני מדבר על חינוך יהודי אני מאד מאד מתרגש, כבוד היושב-ראש. הם

השקיעו מהונם כדי להבטיח שהילדים היהודים באוסטרליה יישארו יהודים לכל דבר.

אנחנו הרי מדברים עכשיו על הדור השני והשלישי. הדו-קיום בין הזרמים השונים הוא

מרשים ביותר. הסובלנות כלפי הזולת. הקיטוב קיים, אבל אין להשוות בין מה שמתרחש

בגלויות אחרות לבין מה שמתרחש באוסטרליה. המורשת והמסורת הן נר לרגליהם, בכל

בתי-הספר, החל משלום עליכם באידיש כביכול, וכלה בלובאביץ'. ואפשר לדבר לא על

לובאביץ' שם אלא על חב"ד. זה םהימים ההם, מרוסיה, זה שורשי בי ולזר.

יש מספר אישים, ואני מדבר בסך-הכל על התמונה הכוללת, אשר מהווים את המלט של

הקהילות, ובמיוחד במלבורן וסידני, ויש הבדל בין מלבורן לבין סידני, שאני הגדרתי

אותו לעצמי כמו ההבדל בין 50 שנות אמנסיפציה שהגיעו להונגריה לפני שזו הגיעה

לפולניה ורוסיה. סידני היא הונגריה ומלבורן היא פולניה ורוסיה. לכן בסידני,

בגלל אותה אמנסימפציה שקדמה לפולניה ורוסיה, שיעור ההתבוללות הוא קצת יותר מתקדם

מאשר במלבורן. את מלבורן אפשר להגדיר, בעיניי, כשטעטל. יש שם חיים יהודיים

תוססים. תרבות, לימוד, ישיבה, כולל, בתי-ספר לתפארת. עושר אדיר. יהודי

אוסטרליה - עושר אדיר. בדור אחד - מעפר לעושר, מאושוויץ לבתי פאר.

זו אקסיומה שאתה תורם למגביות לטובת מדינת ישראל. קרן קימת היא עדיין קרן

קימת, קרן היסוד היא קרן היסוד, הפדרציה הציונית היא עדיין הפדרציה הציונית.

ויכוח זה ויכוח.

היו"ר ע' זיסמן;

אין שינוי בכספים? יותר לפדרציות הציוניות ופחות לאחרים?

י י אבנר;

יודעי דבר אומרים לי שבניגוד למגמות במקומות אחרים בעולם, המגמה באוסטרליה

היא עליה במגביות למיניהן.



משפט משלים לגבי בתי-הספר, ופה יושבים מומחים גדולים ממני אשר חיו את החוויה,

ואני מנחש שמסביב לשולחן יש בוגרים של החינוך היהודי האוסטרלי.60%-70% מבני

הנוער הולכים לבתי-ספר יהודיים מגן ילדים עד לתום התיכון. זו כמעט אקסיומה שאתה

מסיים את בית-הספר ויוצא לתוכנית י"ג לישראל. בקיץ האוסטרלי בחודש דצמבר

מאות-מאות עולים מוטסים לישראל מהפינה הנידחת ביותר בעולם. יש ביטוי אוסטרלי -

עריצות המרחק. אתה חש את זה. אולי זו אחת הסיבות למה החליטו כפי שהחליטו לגבי

סדר העדיפויות שלהם, שאם הם לא יסייעו לעצמם אף אחד לא יסייע להם, והם זוכים

לסיוע ממדינת ישראל, בצורה מרשימה. אתה רק צריך ללכת לקמפוס כמו בית-ספר קהילתי

"הר הצופים", שלומדים בו 2,400 תלמידים.

היו"ר ע' זיסמן;

אם נעשה השוואה עם יהדות ארצות-הברית, איזה אחוז מיהודי אוסטרליה היו כבר

בישראל?

י י אבנר;

90%. תמצא משפחה שאין לה קרוב בארץ. כ-10% מינימום יושבים בישראל.

בדרך-כלל אני אדם מרוסן מאד, אבל אני נרגש לאחר שסיימתי שלוש שנות חלומות.

אני גם נרגש כי אני עושה השוואה עם מה שקורה לרוב עם ישראל בתפוצות. חשוב

שהוועדה הזו והכנסת יגרשום לפניה שיש עדיין בקהילות ישראל עוד קהילה אחת שיש לשמור

עליה ולסייע לה כדי שהיא תוכל לשמור על הגחלת שלה, כדי שתוכל להמשיך בזיקה הזו

לישראל.

אני לא מכיר דוגמה אחרת שבה המלה המשכיות קיימת, אבל היא לא היתה צריכה להביא

אותם לישראל.
היו"ר ע' זיסמן
מאז שהתחילה העליה מברית-המועצות לפני 5 שנים אנחנו יודעים שלמעלה מ-300,000

יהודים לא באו לישראל, אבל הם נמצאים בארצות-הברית וקנדה. האם יהודים

מברית-המועצות הגיעו לאוסטרליה?

י י אבנר;

כן.
היו"ר ע' זיסמן
כמה מיהודי דרום אפריקה, אלה שהחליטו לא לקבל את שלטונו של מנדלה ויצאו משם,

הגיעו לאוסטרליה ואיך הם נקלטו שם?

י י אבנר;

אני אוסיף שאלה לגבי היורדים. קודם-כל, הנהירה של יהודי דרום אפריקה

לאוסטרליה היא משמעותית מאד. היא גם כן באה לידי ביטוי בחינוך היהודי. בסידני

יש בית-ספר אחד שלמעשה כמעט הוקם על-ידי דרום אפריקאים.

היו"ר ע' זיסמן;

כמה דרום אפריקאים הגיעו להערכתך לאוסטרליה מ-1989 ועד היום?



י' אבנר;

אני מעריך שבסידני ובעוד עיר אחת לבד יש לפחות 8,000 - 10,000.
היו"ר ע' זיסמן
אתה אומר שיש 100,000 יהודים באוסטרליה ו-10% מהם יהודים שבאו מברית-המועצות?

י י אבנר;

אני מדבר על דרום אפריקה. יודעי דבר יודעים לספר שיש שתי קהילות בעולם,

שגדלות; ישראל ואוסטרליה.

היו"ר ע' זיסמן;

יש עוד אחת והיא קרובה לאוסטרליה. שמה ניו-זילנד. אומרים לנו שהקהילה

היהודית שם נותנת הקלות, הטבות, הלוואות, כי היא רוצה לגדול.

מ' טל;

לא רק היא. שלטונות ההגירה נותנים הקלות ליהודים.

י י אבנר;

קהילת ניו-זילנד מונה מאות פעילים, לא אלפים. זה כמו להשוות את יהודי אנגליה

עם יהודי אירלנד.

יש יורדים. על פי הרישום בקונסוליה בסידני יש כ-4,000 עד 6,000 יורדים. יש

תוכנית מקיפה מאד, במיוחד על-ידי חב"ד, להגיע אל היורדים האלה. יש כל מיני

תוכניות פעולה.

לגבי רוסיה, יש הקלות נרחבות מאד במערכת החינוך כדי למשוך את הילדים. דרך

אגב, אומרים ששיעור נישואי התערובת בסידני מגיע ל-20% ומשהו, במלבורן - 10%

14%. זה ההבדל.
היו"ר ע' זיסמן
תודה רבה. מר טל, בבקשה.

מ' טל;

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לדברי הפתיחה שלך על הסוכנות היהודית. אני

לא מתייחס למדיניות ולענייני כספים. את כל הדברים האלה אתה יודע. אני רק רוצה

להגיד לך בתור מנהל אגף העליה בסוכנות, שלי אין שום הנחיות לצמצם את הפעילות שלנו

אלא להיפך, כל הדרישות שלי מתמלאות. תפקידי להביא עולים וגם לדאוג לקליטתם. כך

שלי אין שום הנחיות שמשנות את המצב.

מלה אחת לגבי ארגנטינה. דווקא ארגנטינה היא דוגמה לכך שבמשך החודשים

האחרונים יש הגברה וכמעט הכפלה של מספר העולים משם, ואני מתגבר כל הזמן את המשלחת

שלנו על-ידי שליחים שאני שולח כתיגבור כדי להקטין את התורים.

ו י מאור;

בשבוע שעבר אמר כאן אורי גורדון שלהתקבל אצל שליח לוקח 3 ו-4 חודשים.



היו"ר ע' זיסמן;

אורי גורדון אמר שעד סוף השנה יבואו לפי הערכתו כ-600 יהודים מארגנטינה,

לעומת כ-400 לפני שנה, לעומת כמה אלפים שבאו בעבר. הוא במפורש דיבר על כך שאיו

מספיק אמצעים כדי להגדיל את מספר השליחים.

מ' טל;

אני יכול לתת לך נתון שלפיו זמן ההמתנה היום כדי להתקבל אצל השליח הוא בין 2

עד 8 ימים. בשבועות האחרונים צמצמנו את תור ההמתנה בבואנוס-איירס בצורה דראסטית.

אני לא סותר את דברי אורי גורדון, כי הוא באמת נתן לכם תמונת מצב עדכנית, אבל

בגלל זה תיגברנו את המשלחת על-מנת לצמצם את התור.
היו"ר ע' זיסמן
אתה גם לא יכולת לקבל הוראות, כי היום קראנו בעתונים שרק אתמול התקבלה החלטה

לצמצם את תקציב מהי העליה של הסוכנות היהודית.
מ' טל
זה ברור לי.
היו"ר ע' זיסמן
הלוואי שלא תקבל, אבל אנחנו כבר יודעים על איזה סכומים מדובר יושנה ובשנה

הבאה.

מ' טל;;

אני יודע.

פ' שטיין;

אני נציג של הפדרציה הציונית וגם עובד בחברה לעולים מבריטניה, כיועץ לעולים.

באתי עכשיו מוועדת בדיקה של חבר הנאמנים של הסוכנות. אורי גורדון קרא הבוקר

את מכתבך, שנשלח אליו בשם כל הוועדה. אמנם אתמול חחליטו לצמצם את התקציב, עוד לא

החליטו איך, והתהליך הזה יקה כמה ימים, אבל לפי דעתי רוב חברי הוועדה מתנגדים

לתוכניות שהוצגו בקשר לצמצום התקציבים של מחי העליה, ונראה מה יהיה בהמשך. אבל

עליכם להבין שעוד לא התייחסו לזה.

יחד אתי באו לכאן עולים שהגיעו לא מזמן, וותיקים, שלדעתי מוטב שתשמעו אותם,

כי אני נמצא בארץ כבר 10 שנים. אבל רציתי להתייחס גם לענין של איכות העליה

מאוסטרליה, נגה שקוראים נשירה. זאת אומרת, עולים שמגיעים ואחר-כך חוזרים.

היו"ר ע' זיסמן;

אם ניקח את 10 השנים האחרונות, אתה יכול להגיד לנו מהו הממוצע של העולים

מאוסטרליה?

פ' שטיין;

ב-10 השנים האחרונות הממוצע היה בערך 150 לשנה.



היו"ר ע' זיסמן;

כמה הגיעו בשנה שעברה?

פ' שטיין;

191 עולים. זאת אומרת שמספר העולים נמצא בעליה. רוב האנשים שמגיעים נשארים

בארץ. אין לנו בעיה שמגיעים לשנה-שנתיים וחוזרים, כמו ממקומות אחרים.

משום-מה האוסטרלים נקלטים מצויין בארץ. לא תמצא אוכלוסיה אוסטרלית במקום

כלשהו לבד בארץ, או שרובם אוסטרלים.

היו"ר ע' זיסמן;

כמה יהודים אוסטרלים יש בארץ מאז קום המדינה?

פ' שטיין;

מדובר על כ-10,000 איש שתמצא אותם ממטולה עד אילת. אם תשאל אותי איפה יש

קהילה אוסטרלית, לא אוכל להגיד לך, מפני שהם נקלטים מצוייו ומהר מאד.

העליה מאוסטרליה היום, כמו מרוב ארצות המערב, היא עליה של צעירים או משפחות

צעירות, או של יחידים שסיימו לימודים באוניברסיטה ומתחילים מיד בסידורי עליה,

וזאת כתוצאה מהחינוך של תנועות הנוער, שהן עדיין כמו שהיו ברוב ארצות המערב לפני

20 - 30 שנה. זאת אומרת שיש פעילות כל הזמן. אוסטרליה שולחת, בארווזים, משלחת

גדולה של אנשים שבאים לתוכניות שנתיות. אם זה בני עקיבא, הבונים, דרור, בית"ר

וארורים.

היו"ר ע' זיסמן;

הייתי רוצה שגם האחרים יתייחסו לשתי השאלות הבאות: 1. מה אפשר לעשות כדי

להגביר את העליה; 2. אם הממשלה היתה משנה את מדיניותה והיתה נותנת סל קליטה

באופן סלקטיבי, זה היה מגדיל את מספר העולים? אתה יודע שמברית-המועצות אין מיון,

למרות שהיום מגיעים ממוסקבה, למשל, גם יהודים עשירים מאד, אבל אין מיון. גם לגבי

היתודים מארגנטינה אין מיון.

אנהנו כוועדת העליה והקליטה רוצים בזה, וזו אחת ההחלטות שקיבלנו, שלמשל זוגות

צעירים, סטודנטים ומעוטי יכולת יקבלו סל קליטה, כי הרי לא כל יהודי אוסטרליה

עשירים. טח דעתך על כך?

פ' שטיין;

לדעתי בהחלט כן, לתקופה מסויימת. יש אנשים שאני מכיר אותם אישית, שהם לא

עני ים חס וחלילה, אבל אין להם מספיק אמצעים שיאפשרו להם לעלות ארצה ולרכוש כבר

בהתחלה דירה וכו'.

אני חושב שזה לא יהיה משמעותי לתקופה ארוכה. יש מספר מסוים, זח הכל. זאת

אומרת, צעירים, רווקים, מגיעים עם מעט מאד כסף ובכל מקרה מצליחים. הבעיה היא עם

המשפחות ועם אנשים בני 50 ומעלה, שבנם עלה לארץ והם רוצים להצטרף אליו, אבל הם

יודעים שלא יהיו להם אמצעים לקנות דירה, ובגיל כזה הם גם לא יוכלו למצוא עבודה.

מ' טל;

אני לא יכול להתיירוס לשאלה בענין סל קליטה, כי זו שאלה מאד מסובכת וצריך

לבחון אותה לגופו של ענין לגבי כל מדינה ומדינה ולא לעשות הכללה, כי יש לזה

יתרונות וגם חסרונות די רציניים. אם אתה מדבר על סל קליטה דו-מסלולי, זה הרבה



יותר קל, אבל אם אתה מדבר על בחירה של מקרים מיוחדים, שלהם אחרי בחינה יעניקו סל

קליטה, בגלל מצבם, אני צופה הרבה מאד בעיות במסלול כזה. מכיוון שלהתחיל לבחור מי

כן זכאי לסל קליטה בגלל מצבו הסוציו-אקונומי, או בגלל בעיות אחרות, זה מנגנון

לבדיקה שבדרך-כלל אתה לא בטוח שתגיע לאמת, ואז יתחילו כל מיני חריגים. לכן זו

בעיה די מסובכת.

לגבי עולים מארצות מצוקה אין בעיה, כולם מקבלים ובזה נגמר העניו. היום אנחנו

נמצאים על סף סיכום שכל אמריקה הלאטינית תוכרז כיבשת מצוקה, זאת אומרת שהם יקבלו

סל קליטה. יש בעיות עם זה.

היו"ר ע' זיסמן;

רק אמל"ט או גם מרכז אמריקה?

מ' טל;

כל אמריקה הלאטינית, ממכסיקו בצפון ועד הדרום.
היו"ר ע' זיסמן
חבר-הכנסת טמקין שהוא ממוצא מכסיקאי אמר שיהודים ממכסיקו שבאים לארץ לא

מקבלים סל קליטה. מכסיקו לא רואה עצמה שייכת לאמריקה הלאטינית. זאת אומרת, כל

היבשת האמריקאית פרט לארצות-הברית.

מ' טל;

כל מה שדרומית מארצות-הברית.

אתן לך דוגמה. דווקא עכשיו קיבלתי "פידבק" מכמה אנשים ממכסיקו, שם המצב

הכלכלי נעשה גרוע ואנחנו באמת רואים שהעליה משם גוברת. ארגנטינה ומכסיקו יהיו

שני המקומות שמהם העליה תגבר, פלוס צרפת, שמבחינת המערב יהיו די בולטים בשנה

הקרובה. כבר אמר לי יהודי מכסיקני; רגע אחד, אני לא רוצה סל קליטה, כי אני רוצה

לזכות בכל הפטורים מהמכס. כי אם אתה מקבל סל קליטה אתה לא מקבל פטור ממכס.

ישבתי אתו ועשיתי לו את החשבון והמסקנה היא שזה כמעט משתווה מבחינת הסכומים שהוא

מרוויח. אמרתי לו; עשרת המיליונרים המכסיקנים שיגיעו לישראל יסבלו לטובת הרוב

שכן צריך לקבל סל קליטה. כי לעשות פה מיון זה דבר מאד-מאד קשה.

אני מניח שעוד יהיו דיונים על הענין הזה. זו בעיה שצריך לבדוק אותה בקפדנות

רבה ואני ממליץ שהיא תיבחן נקודתית מול כל מקום ומקום.

היו"ר ע' זיסמן;

אנחנו נבחון את זה, אבל לא נמשוך את זה, כי אנחנו כבר מדברים על זה שנתיים

בוועדה.

מ' טל;

אני מדבר שנה על אמל"ט ועכשיו אני גומר את זה.

י' דייג;

אני מנהל המשרד הישראלי של הפדרציה הציונית אוסטרלית.

אני רוצה להתייחס לסל הקליטה וגם לענין הסטטיסטיקה של העולים. אם נסתכלו 10

- 15 שנים אחורה, רוב העולים מאוסטרליה הם בני 22 עד 29, ואחר-כך פנסיונרים או

אנשים לפני פנסיה.



כפי שראיתי ב-3 - 5 השנים האחרונות, התחלנו עם משפחות, שההורים הם בני 45

בערך, עם ילדיהם. לא מדובר במספרים גדולים, אבל יש בכוח אנשים.

אם אנחנו רוצים לעשות מאמץ ולפעול ב"חור" של העליה מאוסטרליה, אני חושב שזה

הגיל 30 עד 55. חלק מהבעיה היא שמישהו חתחיל עם המשפחה שלו באוסטרליה וזה קשה לו

לצאת משם. אני חושב שהאנשים שיושבים כאן פחות או יותר מסכימים אתי. אנשים עולים

מאוסטטרליח לא מפני שיש לזה קשר למכס או לכסף, אלא מפני שבלב הם רוצים להיות

במרכז היהודים כאן בארץ.

אני חושב שחבעיה עם העליה מאוסטרליח חיא גם עם חרווקים. רווקים בני 22

מגיעים לארץ ועובדים כאן איורי הלימודים באוניברסיטה, ששם הם חינם. אבל אחרי 3 -

5 שנים של כל מיני צ'ופרים מתחילות הבעיות של שכר-דירה וכו'. בדרך-כלל רוב

האוסטרלים נקלטו כאן עם המשפחות ויש להם כבר מסגרת בארץ, אבל מצד שני אם מישהו לא

הסתדר והוא עדיין רווק, קשה לו לקנות דירה, לשלם משכנתתא וכל השאר. וגם אם הוא

רוצה לקנות משהו והוא מתקיים ממשכורת אחת, זה הרבה יותר קשה מאשר למשפיל.

אנחנו צריכים לעבוד קצת על הענין של המשפחות מאוסטרליה. דיברתי כנגה פעמים עם

מישהו שבא מאוסטרליה עם 3 או 4 ילדים. אם הוא שולח את הילדים לבית-ספר באוסטרליה

הוא צריך לשלם עבור החינוך בין 12,000 עד 20,000 דולר אוסטרלי כל שנה, בעוד שבארץ

הוא לא צריך לשלם עבור חינוך יהודי.

א' ורדיגר;

שמענו מפי השגריר אבנר דו "ח מאד מעודד על יהדות אוסטרליה. בדרך-כלל כשאנחנו

שומעים דיווחים על קהילות בגלויות השונות, אפילו בגלויות הטובות, אנחנו מודאגים

משיעור ההתבוללות, נישואי תערובת וכו'. העובדה שבאוסטרליה יחסית השיעור נמוך,

מעודדת.

שאלתי היא אם ניתן מכאן לעשות כדי לסייע ולחזק. אני לא מדבר עכשיו על העליה,

אני מדבר גם על הקיום של הקהילות בחוץ-לארץ, מכיוון שלא כולם יעלו לישראל. אנחנו

צריכים להיות מעוניינים שקהילות ישראל תתחזקנה ויהודים יישארו יהודים, אחרת גם

עליה לא תהיה אף פעם. זה דבר אחד.

שנית, האם יש שליחי עליה באוסטרליה, וכמה.

מ' טל;

יש שליח במשרה מלאה במלבורן ועוד שליח בחצי משרה במקום אחר.

א' ורדיגר;

אני שואל אותך כאחראי על חשליחים אם חעולים שמגיעים מאוסטרליה תוך שנח מגיעים

כתוצאה מהעבודה של השליח או של השליחים, או מתוך אהבה לארץ-ישראל.

מכיוון שאנחנו יושבים כאן עם נציגים של קחילות, אנחנו יודעים שיש קהילות שבהן

השליחים עושים את עבודתם ובלעדיהם אין עליה. אני שואל לגבי אוסטרליה, היות

והעליה מטפטפת, האם היהודים האלה לא היו עולים בלי שליחי הסוכנות היהודית? לי יש

דעה בנושא זה, לא רק לגבי אוסטרליה, גם לגבי מקומות אחרים. חשאלה היא התוצרת.

אתה אומר שבמלבורן יש שליח אחד. אוסטרליה גדולה כמו ארצות-הברית. נניח שהוא

לא מתפשט על כל רחבי אוסטרליה, אבל גם סידני ומלבורן ועוד כנגה מקומות הם ברוך השם

גדולים שאני לא מאמין שבן-אדם אחד יכול להשתלט עליהם. זו נקודה מאד חשובה.



ש' אדלר;

קודם-כל אני צריך לתקן את המספרים. המספרים שיש לי מבוססים על הנתונים של

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והם פחות או יותר חצי מהנתונים שנמסרו פה. לפי הפרסום

האחרון בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 1994 עלי

מאוסטרליה מאז קום המדינה ועד היום 5,408 יהודים.

הדבר שעליו יש הסכמה זו המגמה. כפי שנמסר לנו, בשנת 1990 הגיעו 75; בשנת

1991 - 64 בשנת 1992 - 100; בשנת 1993 - 113, ובשנת 1994 - 116. לשנת 1995 אין

עדייו נתונים מעודכנים, לצערי. אבל אלה הנתונים הרשמיים של המדינה ואנהנו צריכים

ללכת לפיהם.

בקשר לסל קליטה לעומת השיטה הקיימת. יש לזכור שסל קליטה היה מבוסס על סל

שירותים שניתן בכל מיני צורות ורק תורגם לכספים מבחינת העליה מהמזרח כדי להקטין

את הביורוקרטיה. היה דיון בקשר לעליה מהמערב ולאחר התייעצות גם עם התאחדויות

העולים ועם נציגויות העולים הוחלט לא לעשות את זה, כי העולים מהמערב יראו בזה

פגיעה בחופש הבחירה, בין אם הם נהנים מפטור ממכס, שהות במרכז קליטה או דמי קיום

וקורסים לעברית. מנהל אגף העליה בסוכנות אמר את זה, שאם אנחנו לוקחים את הממוצע

של סל השירותים שמקבל העולה מהמערב לעומת הממוצע של סל קליטה, במונחים כספיים שני

הדברים פחות או יותר שווים.
ו' מאור
אבל אם אתה מעמיד את זה כמסלול בחירה, אתה לא פוגע בעולה.

שי אדלר;

אני מדבר על ממוצע. אם ניקח למשל את היהודים באמריקה ונאמר להם; ניתן לכם

אפשרות, כל אחד לפי רצונו לבחור סל קליטה או סל שירותים בהתאם לשיטה הקיימת, ברור

שכל אחד יעשה את השיקול הכלכלי שלו. אם הוא היה בוחר את סל השירותים, הוא היה

מגיע לסכום שווה-ערך ל-5,000 דולר, והוא יודע שסל הקליטה הוא 10,000 דולר, הוא

יבחר כמובן ב-10,000 דולר. וגם להיפך. כך שממוצע העלות מבחינת המדינה לקליטת

עליה מהמערב יהיה, כמובן, הרבה מעבר לממוצע. כך שאי-אפשר לעשות שני מסלולים, כי

זה יעלה הרבה יותר כסף מבחינה מתמטית.
היו"ר ע' זיסמן
משרד הקליטה ממליץ על האפשרות לבחור בין שני הדברים?

ש' אדלר;

לא.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו שמענו שכן. מר צמיר אמר בשבוע שעבר בוועדה שיש מגמה כזאת.

ש' אדלר;

אני ככלכלן אומר שאם יאפשרו לבחור, זה יעלה הרבה יותר כסף.

ההתנגדות בדיונים היתה בעיקר פסיכולוגית. כפי שאמרתי, ממוצע מול ממוצע, שני

הסכומים היו שווים פחות או יותר.
היו"ר ע' זיסמן
היום זה לא שווה.

ש' אדלר;

המרת סל השירותים בסכום כסף, ואנחנו רואים את זה, וזה קשור בדברי הפתיחה שלך

והמכתב של הוועדה לסוכנות. עכשיו עומדת להתרחש פגיעה קשה מאד בעולים שמקבלים סל

קליטה, לאחר שהסוכנות הודיעה באופן חד-צדדי שהיא מבטלת רבע מסכום סל הקליטה.

היו"ר ע' זיסמן;

זה לא כך. הסוכנות איננה משתתפת בסל הקליטה. היא ירדה מזה. היא עשתה מעשה

שאי-אפשר לסלוח עליו. אחרי שהסוכנות ירדה מזה והעבירה את סל הקליטה, היא החליטה

לתת הלוואות. 60% מהעולים לוקחים את ההלוואה והיתר לא לוקחים אווזה. לכן הסוכנות

מעמידה את הדברים בצורה מעווותת, ואני אומר זאת בלשון המעטה. בהתחלה היא היתה חלק

מסל הקליטה, היא היתה ערבה, ואחר-כך היא הסתלקה. ברגע שהיא הסתלקה מסל הקליטה

הכל הלך לממשלה, למשרד הקליטה.
באנו אנחנו כוועדה ואמרנו
עוברות 3 שנים והתאריך הוא 1 בינואר 1995.

הראשונים קיבלו 2,000 - 3,000 דולר והם היו צריכים להתחיל להחזיר את ההלוואה

שאותה קיבלו מבנקים מסחריים, עם ערבים. זה לא כסף של הסוכנות בכלל, זה כסף של

הפדרציות הציוניות. הסוכנות היונה רק צנור להעברת הכסף. אנחנו דרשנו למחוק את

ההלוואה הזאת לעולים חלשים, מיוחדים. היה לנו הישג מסויים לגבי אשה מגיל 60 וגבר

החל מגיל 65, שחיים מהבטחת הכנסה, נכים וכו'. עדיין לא סיימנו את הטיפול בענין,

כי דרשנו שזה יחול על כולם, ללא הבדל גיל. דרשנו, למשל, שזה יחול על אדם בן 38

ולא בן 65, שלקח הלוואה ומתקיים רק מהבטחת הכנסה. עכשיו הסוכנות שיכנעה כנראה את

הפדרציות היהודיות לא לתת יותר הלוואות. אבל הם לא חלק מסל הקליטה.

ועדת העליה והקליטה העבירה את החוק בקריאה שניה ושלישית, בניגוד לעמדת שר

האוצר, ושר הקליטה, שהיה נגד זה, פעל מהר ובהגינות וביושר. למחרת הוא התקשר אתי

והיום העולים החדשים שבאים לישראל מקבלים תוספת של 5%2 לסל הקליטה שקיבלו לפני

שנה. לכן אל תכניס לענין הזה את הסוכנות היהודית. החשבון ההסטורי-ציוני עם

הסוכנות היהודית בנושא הזה עוד לא נגמר.
ש' אדלר
60% מהעולים לוקחים את ההלוואה, עם תנאי הצמדה לדולר. יש בזה אלמנט גדול מאד

של מענק, הקלות, ושלוש שנים בארץ.
היו"ר ע' זיסמן
אני אגיד לך מי צריך לתת את ההלוואות. התאחדויות העולים צריכות לקבל כסף.

התאחדות עולי בריטניה נותנת הלוואות לעולים ועוזרת להם יפה מאד. במקום הסוכנות

היהודית שאינה יכולה לעמוד בהלוואה הזאת, ובמקום להוריד מתקציביהן של התאחדויות

העולים, צריך לתת להן.
די הירש
אני עולה ותיק מאוסטרליה. עליתי לפני 12 שנים, והיום אני בתפקיד של חשב

התאחדות עולי אמריקה וקנדה - ACI. יש לי שני מתרסים של עולה מהמדינה שאני חושב

שמעודד את העולים שלו, או הקהילה שמעודדת את העולים שלה יותר מאשר כל קהילה

במערב, והמתרס השני של התאחדות עולי אמריקה, שזו המדינה של האנגלו-סכסים,

שהמספרים הם הכי גבוהים ואחוזים הכי נמוכים אולי מבחי נת הקהילה. זו נקודה

ראשונה, שהקהילה באוסטרליה מחנכת את הנוער לעליה, ואני חונכתי שם לעליה. זה

הקירבה לקהילה, קירבה ליהדות בכל האופנים, לא רק הדת, ועליה לישראל. ישראל נמצאת

היום במרכז המיושבות של כל נער יהודי אוסטרלי.



אני גדלתי בסידני. בכל בתי-הספר בסידני מחנכים את ילדי הקהילה עם הכיוון

לישראל. אני חושב שהקהילה צריכה את עזרת המדינה כדי לחזק את העידוד הזה. זו

נקודה אלות.

נקודה סטטיסטית, רק כדוגמה. אמי עלתה בשנה שעברה מאוסטרליה. היא נולדה

בבלגיה. היא נרשמה בסטטיסטיקה כעולה מבלגיה.

שני מסלולי הבחירה - סל קליטה וזכויות עולים. מעבודתי בהתאחדות עולי אמריקה

אני יודע ששלושת הארגונים האנגלו-סכסיים הגדולים, יחד עם משרד הקליטה ומח' העליה

של הסוכנות היהודית, אנחנו מדברים כבר שנים לתת לעולה את הבחירה בין שני

המסלולים, כי יש היום עולים מהמערב שקשה להם לקנות את הדברים לפני-כן, קשה להם

לקנות אותם כשהם מגיעים לכאן, וסל הקליטה יעזור להם הרבה יותר מאשר הזכויות שהם

היו יכולים לקבל, כי אין להם מה לעשות עם הזכויות.

לא מדובר באדם העשיר שיעשה את החישוב הכלכלי אלא באדם שקשה לו, ולאלה אנחנו

צריכים לדאוג.

יש מדינות שבהן לרוב הקהילה קשה ולכן המדינה החליטה על סל קליטה. אבל יש

מדינות, במיוחד אלה שהעליה מהן היא מבחירה אישית ולא בגלל קושי כלשהו במדינה,

במיוחד המדינות האנגלו-סכסיות, אבל גם צרפת ומדינות רבות אחרות, שמהן אנשים עולים

בלי- כלום. הם רוצים להקים את ביתם פה, אבל הם עולים בלי כלום, בלי אמצעים. אלה

צריכים את סל הקליטה ולא את הזכויות, כי הזכויות לא יעזרו להם.

ל' לינק;

אני עליתי לפני כשנתיים מסידני, שם ניהלתי בית-ספר במשך 20 שנת.

בקשר לעליה שלי אני רוצה להודות למדינה וגם לסוכנות על כל העזרה שקיבלנו, אם

לא היינו מקבלים את כל העזרה מהמדינה, מהסוכנות היהודית וגם מהתאחדות עולי

בריטניה, העליה שלנו לא היתה כל-כך קלה ומוצלחת. אני מודה להם.

לשאלה איך לחזק את העליה - זה הדבר החשוב ביותר לא רק בשביל הוועדה הזאת. אני

בא מחינוך יהודי ואני חושב שצריכים לחזק את החינוך היהודי באוסטרליה, למרות

שהסטטיסטיקה מאד טובה. 70% מהסטודנטים במלבורן הולכים לבתי-ספר יומיים, 50%

בסידני, וכו'. אבל אם אתה לוקח את המספרים האלה ורואה כמה לומדים בבית-ספר

תיכון, המספרים קטנים יותר, וזה הגיל החשוב ביותר.

אני רוצה לדבר גם על איכות החינוך. למשל, מספר השעות שהסטודנטים לומדים

בבית-ספר יומי הוא לא גדול, 8 עד 10 שעות בשבוע. בהשוואה לארצות-הברית, שם זה 15

- 20 שעות בשבוע. אז האיכות של החינוך לא כל-כך טובה מבחינת מספר השעות.

מורים. יש בעיה מאד-מאד רצינית למצוא מורים טובים שיכולים לעודד את

התלמידים, ליגת להם אהבת ארץ-ישראל, אהבת היהדות וכו'. מה המדינה יכולה לעשות?

היא יכולה לעשות שני דברים. קודם-כל, יש שליחים-מורים שהולכים ללמד בבתי-הספר,

אבל רובם לא כל-כך טובים. לכן צריך למצוא מורים מצויינים, אליו שבאים ברצינות

ללמד, אבל צריך להכשיר אותם יותר טוב פה ולמצוא אותם קודם-כל.

אנחנו צריכים גם שליחים לתנועות הנוער. כפי ששמענו, תנועות תנוער באוסטרליה

הן חזקות בהשוואה למקומות אחרים. אבל לתנועת בני-עקיבא, למשל, אין לה שליח כבר

שנתיים. גם כאן אנחנו צריכים שליחים, אבל שליחים טובים, מחנכים.



נקודה נוספת, לעזור לבתי-הספר, גם היומיים וגם של יום ראשון, שהיא מערכת מאד

חזקת, במיוחד בסידני, לעזור לתלמידים לבוא לארץ במשך החינוך שלהם בחוויה

הישראלית. בבית-הספר שאני לימדתי, למשל, באו 50% מתלמידי כתה י', אבל יש תלמידים

רבים שלא יכולים לבוא, מסיבה כספית, כי זה עולה המון. למרות שזאת קהילה מאד-מאד

עשירה, אבל יש שם הרבה שלא יכולים לשלוח את ילדיהם לארץ לחודש או חודשיים. יש שם

גם כאלה שלא יכולים לשלוח את ילדיהם לבית-ספר יומי מפני שזה עולה יותר מדי.

אני מבקש לעזור לסטודנטים לבוא לארץ לתקופה של חודשיים, וגם מציע דרך לעשות

זאת. למשל, צריך לשכנע את קרן היסוד באוסטרליה, או ללחוץ עליהם שחלק מהכסף שהם

אוספים שם הם ישלחו לארץ, וחלק ממנו לשמור באוסטרליה כדי לתת סובסידיות

לסטודנטים שיוכלו לבוא לארץ לכמה חודשים.

שליחים. הנסיון שלי לפני כשנתיים וחצי עם שליחת העליה היה מצויין. היא היתה

מומחית לכל דבר, היא עזרה לנו בכל פרט ופרט. אני לא מצאתי שליחים שבאו, למרות

שניסו, ושיכנעו אנשים לעלות. אלה שרוצים לעלות עולים מסיבות פרטיות שלהם, למרות

שיש מבצעים לבוא ללמוד מה שקורה. מה שכן שליח העליה יכול לעשות טוב מאד, אחרי

שהאיש החליט לעלות, זה לעזור לו בסידורים הראשונים של הקליטה בארץ, באולפן,

זכויות, וכו'. זה מאד חשוב אחרי שהוא החליט לעלות.

ר' קוטק;

עליתי לארץ לפני ארבעה חודשים ואני לומדת עכשיו באולפן "עציון"- לפני שעליתי

לארץ עבדתי קצת, בהתנדבות, בקהילה היהודית, עם שליח העליה. אנחנו ניסינו לסדר

איזו שהיא פעילות בקשר לעליה, להגביר את העליה, לעודד אנשים לעלות לארץ, וכו'.

זה היה רעיון מעולה, אבל היו כמה בעיות, לא רק כספיות. אנחנו חושבים שאנשים

שוכחים איך זה להיות בארץ. נכון שישראל רחוקה ואנשים כן באים לבקר, אבל בדרך-כלל

עוברות כמה שנים בין הביקור הראשון לבין הביקור השני, או בין הביקור השני לבין

הביקור השלישי. זאת התקופה הקשה לאנשים לזכור איך היה בישראל, איך הם הרגישו

בארץ.

רצינו לעשות טיול, מעין ביקור גישוש בארץ, אבל יש בעיה עם הכסף. אני חושבת,

מהנסיון שלי, שאנשים מאוסטרליה - ואני חושבת שאני מדברת בצורה ספציפית על הצעירים

- לא חושבים על כסף. הכסף הוא בעיה בכל ארץ, לא במיוחד בישראל, אבל אני לא חושבת

שאנשים עולים לארץ בגלל סל קליטה. אני חושבת שהם עולים מפני שהם משתוקקים לזה,

הם אוהבים את הארץ וזה המקום שהם רוצים לחיות בו, אם הם דתיים או חילוניים, או

מפני שהם חושבים שזו הארץ היפה ביותר בעולם. לכל אחד יש מחשבה אחרת בענין.

אני לא חושבת שסל קליטה יעזור לאנשים ויגביר את העליה.

היו"ר ע' זיסמן;

את אומרת שמאוסטליה עולים רק בגלל התשוקה לארץ?

רי קוטק;

לא רק בגלל התשוקה לארץ, גם בגלל הדת, כי זה משהו אישי, כמו שהדובר לפניי אמר

לפני-כן.
היו"ר ע' זיסמן
מאחר שעלית לארץ לפני ארבעה חודשים והיית פעילה שם, תני לי דוגמה מהשנתיים

האחרונות, איזה אישים מישראל באו לאוסטרליה על-מנת לדבר על עליה?



ר' קוטק;

לא הרבה, אולי שניים.

היו"ר ע' זיסמן;

מי הם האנשים האלה?

ר' קוטק;

אנשים שעלו לארץ לפני-כן.

היו"ר ע' זיסמן;

האם היה הבר כנסת, לא חשוב מאיזו מפלגה, שבא לאוסטרליה ודיבר על עליה? או

למשל, מי בא מטעם קרן היסוד, הסוכנות היהודית?

ר' קוטק;

הם לא דיברו ממש על עליה. הם דיברו במשך חמש דקות על מה שכל אחד רצה לשמוע.

הם דיברו בעיקר על המצב הפוליטי בישראל וכיוצא באלה דברים.
היו"ר ע' זיסמן
אני לוחץ עלייץ ושואל: מה אפשר לעשות להגברת העליה? את מרוצה בארבעת

החודשים האלה?

ר' קוטק;

ודאי.

היו"ר ע' זיסמן;

את גם נראית מרוצה. אני מאהל לך שתהיי מרוצה הרבה מאד שנים.

ר' קוטק;

אם יש לד עבודה בשבילי אני אשמה מאד.

היו"ר ע' זיסמן;

את מעוניינת שיבואו יותר יהודים מאוסטרליה?

ר' קוטק;

ודאי.

היו"ר ע' זיסמן;

איד נגביר את העליה? כשאת אומרת תשוקה, צריד לעשות משהו שיעורר את התשוקה.

אצל כל אדם יש תשוקה זו או אהרת. איד נעורר אותה אם תהיה לך עבודה ותהיי מרוצה

גם מבחינה זו ונשלח אותך לשם, זה יעזור?
ר' קוטק
בהחלט. יש בעיה גם עם השליחים. אני לא אומרת שהשליחים לא יודעים מה לעשות.
היו"ר ע' זיסמן
את יודעת למה אני לוחץ עלייך? שמענו את דברי השגריר אבנר, שאמר את הדברים

בצורה יפה, מסודרת ועניינית, ובאמת בהתרגשות. אנחנו יודעים שזו קהילה שיש לה

זיקה חמה לישראל, וזה הוכח בכל מיני מבחנים. יש שם חיים יהודיים, חינוך יהודי,

וכל השאר, ובכל-זאת לא עולים. בשנת 1994 עלו לארץ 113 איש מאוסטרליה. איך אפשר

להביא לכך שיעלו 216 איש?
י' בא-גד
גבי קוטק אומרת שהתנאים החומריים לא ישפיעו אלא צריך לעודד את התשוקה לעלות.
ר' קוטק
קודם-כל נושא העליה צריך להיות בסדר-היום, בכל דבר. כשאנשים באים מישראל

לאוסטרליה ונותנים הרצאות, הם מוכרחים לדבר גם על עליה.
היו"ר ע' זיסמן
אני לחצתי עלייך, כי מזמינים את האנשים על-מנת להגיד: הנה הגיע שליח מישראל,

שמו כך וכך. הוא נמצא שם 10 ימים או שבועיים, הוא מדבר שתי דקות ואיננו ממלא את

התפקיד. אני נשלחתי מטעם הסוכנות. הייתי 4 ימים במונטריאול ו-4 ימים בטורונטו.

ביום שלג קיבלתי קהל. השליח ישב על-ידי, האנשים עמדו בתור וקיבלנו קהל. הסברנו

לא רק באספה, בהרמת כוסית, והיו לזה תוצאות.

לפי דעתי יש משהו פגום בצורת הטיפול. כי אם 60% - 70%, כפי שנאמר לנו,

לומדים בבתי-ספר יהודיים, זה אחוז גבוה מאד. כמה זה במספרים?
ל' לינק
7,000.
היו"ר ע' זיסמן
7,000 צעירים לומדים בבתי-ספר יהודיים. רשמתי לפניי את הדברים בקשר למספר

השעות, טיב המורים וכו', אבל 7,000 תלמידים זה מספר גדול, ואפשר להוציא הרבה

יותר. כך צריך לעשות בכל ארץ וארץ. זה תפקידנו. תפקידנו לא רק לשמוע אלא לנסות

להגביר את זה.
י' דייג
אני רוצה להעיר בענין הסטטיסטיקה על העליה באוסטרליה. 1. היה שיא של אנשים

שברחו מאירופה בשנים 1948 עד 1955. הם היו כאן בשנת 1952. ולגבי הסטטיסטיקה הם

פחות או יותר ישראלים. בזמן שילדיהם עלו לארץ הם לא נכנסו לסטטיסטיקה של העליה

מאוסטרליה, ולא מדובר בבודדים, אלא בהרבה מאד.

מצד שני, גם לגבי אנשים שעולים מאוסטרליה, זה לא רק ענין של סל קליטה או פטור

ממכס. יש לנו כל שנה הרבה מאד אנשים שעולים לארץ, הם עדיין תיירים, אבל עם אישור

לעבוד. הם עובדים. רוב הזמן הם בירושלים, תל-אביב או חיפה, ואחרי שהם רואים שהם

מרוצים בארץ הם משנים את הסטאטוס. גם הם לא תמיד נכנסים לסטטיסטיקה של העולים



מאוסטרליה. גם בזמן מלחמת המפרץ, כשהיה לנו קשר עם שגרירות אוסטרליה, הם אמרו

שהמינימום של האוסטרלים בארץ הוא 7,500 איש. אני חושב שאין עוד ארץ בעולם עם

סטטיסטיקה כמו של אוסטרליה, ש-10% מהיהודים כבר עלו לארץ ולמעלה מ-50% - 60%

ביקרו בארץ.

גם אם נדבר על המגבית, זו המגבית הטובה ביותר בכל העולם. בשלוש השנים

האהרונות הסכומים עולים, ובכל המגביות האהרות - לא.
י' אבנר
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף דבר. אני מדבר על מגמות, לא על

המיקרו. היה לי ויכוה באוסטרליה. כשגריר אני רוצה למצוא כסף לממן שיגור אנשי

פוליטיקה ובמיוחד אנשי פרלמנט שיבקרו בארץ.

מה היה הוויכוה? ראשי עדה אומרים לי: סלח לי, בכסף שאנחנו משקיעים לצורך

ביקורים אנחנו נביא ישראלים לאוסטרליה. לכן תפתח את העתון השבועי האוסטרלי

היהודי ותמצא מדי חודש לפחות 1.5 ישראלים בין בולטים לבולטים מאד המבקרים

באוסטרליה. כמה מהם מביאים את מסר העליה? - אני לא בטוח. כמה מהם מביאים את

המסר היהודי? - אני לא בטוח.

תשאל אותי בתור שגריר ישראלי איך אני רואה את תפקידי. את nr למדתי מגולדה

מאיר זכרונה לברכה, שאמרה לנו כצוערים צעירים במשרד החוץ בימים ההם: כל שגריר

ישראל צריך להגיש כתב אמנה קודם-כל לקהילה היהודית ואחר-כך למדינה המארחת.

התשוקה הזו - ואני הקשבתי ממש בכבוד לדברייך - אי-אפשר לכמת אותה, אי-אפשר

למדוד אותה. או שהיא קיימת או שהיא איננה קיימת. זה ענין של חינוך מסוים, זה

ענין של מסר מסוים. או שמדינה מסוגלת להעביר את המסר הזה או שהיא איננה מסוגלת.

לסיכום,, החבורה היהודית האוסטרלית הכינה את הקרקע למסר הזה. הלוואי שהוועדה

תמצא את הלשון כדי לשכנע את עצמנו הישראלים להשכיל להביא אותם.
מ' טל
אני רוצה לענות לחבר-הכנסת ורדיגר לגבי השליח. הייתי אומר בלשון עממית שזה

לא "פייר" לשאול אותי דבר כזה. אבל אתן לך דוגמה אהרת כי אני לא יכול להתייחס

לאוסטרליה. קודם-כל, שליחים שלנו לא משכנעים אנשים לעלות ארצה. זה איננו

תפקידם. התפקיד שלהם הוא להסביר להם מה מצפה להם במדינת ישראל ולעזור להם להכין

עצמם להיקלט במדינת ישראל גם בנקודות הרעות וגם בנקודות הטובות, מה שאנחנו קוראים

בלשון המקצועית "להחליק את הנחיתה שלהם" ולהסתדר בישראל.
אי ורדיגר
זה תפקידם של כל השליחים?
מ' טל
כן.
אי ורדיגר
אני יודע שבארצות-הברית, למשל, השליחים יוצאים לפריפריות, לבתי-כנסת, תנועות

נוער, אוספים את בני הנוער, מדברים אתם ומשכנעים אותם.
מ' טל
אנחנו לא מדברים על אותו דבר. תפקידו של השליח איננו להביא אותך לשנות את

דעתך אם אינך רוצה לעלות לישראל.
א' ורדיגר
לא לשנות, לקרב אותך.
מ' טל
גם בארצות-הברית, על-מנת להגיע לקהל היעד הזה, השליח עושה חוגי בית ומסביר,

מבהיר, אבל הוא איננו משכנע. אם יש קושיה, בעיה, הוא מנסה להסביר אותה.
א' ורדיגר
זה תלוי באישיותו של השליח.
מ' טל
ברור. אני מדבר באופן כללי, לא באופן פרטני.

אני לא מתייחס קונקרטית לשאלה שלך, לולא היה שליח עליה באוסטרליה, אם האנשים

האלה בכל-זאת היו עולים. צדקה גב' קוטק כשאמרה שמי שיש לו רצון בלב לעלות, הוא

יעלה יותר בקלות.

אתן לך דוגמה. במדינה מסוימת בארצות-הברית היה לנו מצב שבמשך כמה חודשים לא

היה שם שליח עליה, ומספר העולים באותה תקופה ירד דראסטית, מכיוון שלא היתה להם

כתובת לאן לפנות.

באופן כללי, כעובדה, במקום שיש שליח זה לפחות מקל על ההליך ויש כן סיוע רב

להגביר את העליה, ולא להיפך.

לשאלה הנוספת ששאלת מעבר לכל ערי השדה באוסטרליה. הערים האלה מכוסות אבל

אינן מכוסות על-ידי כך שיש נוכחות גבוהה של שליח או נוכחות כל חדש. השליח מזדמן

מפעם לפעם והם גם יודעים לאן אפשר לפנות, אם צריך.
פ' שטיין
הייתי בקיץ באוסטרליה פעם ראשונה לאחר 10 שנים, בביקור פרטי. בזמני

באוסטרליה ביקרתי גם בסידני וגם במלבורן מטעם הפדרציה, ודיברתי עם אנשים רבים

שמתעניינים בעליה.

אתם צריכים להבין דבר שאני חושב שישראלי לא יכול להבין, וזה ענין המרחק בין

ישראל לאוסטרליה. המקום הרחוק ביותר מהארץ אחרי אוסטרליה הוא ניו-זילנד. אתה

צריך לטוס לפחות 24 שעות. זה עולה הרבה מאד כסף. המריק מהמשפחה, במיוחד

לצעירים, גורם לאנשים לא מעטים לחשוש לעלות ארצח.

דבר שני, הקהילה היהודית באוסטרליה מוכרת כקהילה של ניצולי שואה. באוסטרליה

יש אחוז גבוה מאד של יהודים שהגיעו לשם אחרי השואה כניצול' שואה, עם הקשר ליהדות.

לדוגמה, אני בא מקהילה שיש בה 1,500 יהודים. יש במקום 3 בתי-כנסת, 2 מקוואות,

ועוד. אני לא חושב שיש עוד מקום בעולם שיש בו כל הדברים האלה. זה מראה שהקשר

ליהדות חזק מאד.



הפדרציה הציונית שינחה את כל התוכניות שלה לעתיד. עד עכשיו עבדו הרבה יותר

על הפוליטיקה באוסטרליה. בשנים האחרונות החליטו לעבוד יותר על חינוך ועל עידוד

העליה. מה זאת אומרת? כל שנה מביאים מהארץ 4 - 5 אנשים. הרעיון הוא שכל פעם

שמישהו מגיע מהארץ הוא יישב במיוחד עם עולים בפוטנציה, אנשים שמתכוונים לעלות

ארצה.

גם הביאו הרבה יותר אנשי חינוך מאשר אנשי פוליטיקה. שוב, הרעיון הוא לחזק את

החינוך היהודי באוסטרליה.

גורם נוסף מאד רציני הוא אלה שבאים לתוכניות שנתיות. זו האוכלוסיה שכן עולה

ארצה כעבור כמה שנים.

דבר אחרון, לסידני הגיע שליח בחצי משרה, בחור נהדר, מקיבוץ, חילוני לגמרי.

אתמול היתה אצלי עולה מסידני והיא סיפרה לי שהיא פגשה את השליח הזה בבית-כנסת

בשבת, לא בחגים. כי הוא אמר: אני צריך להגיע לקהילה, ואז אלך לבתי-כנסת בשבתות,

למרות שאני לא רגיל ללכת לבית-כנסת. לפי דעתי זה מראה שהאיש הזה יעשה הכל כדי

לעודד עליה.
א' לופז
רציתי לעשות מעין אתנחתא בדיון. דרך אגב, זכיתי לשרת גם באוסטרליה כמה

שנים, ואני מקווה שהשגריר אבנר יסלח לי על הדברים שאני עומד לומר, אבל מאחר שהוא

סיים בימים אלה את שירותו הדיפלומטי, אני חושב שקל יותר לומר את הדברים.

השגריר הזכיר את הדברים שאמרה גולדה מאיר על כתב המינוי שמקבל כל שגריר שיוצא

למקום השירות שבו הוא אמור להיות שגריר גם כלפי הקהילה. מה שהיה בשלוש השנים

האחרונות באוסטרליה, אני חושב שזו היתה דוגמה נדירה ביותר של שילוב נפלא של שני

מרכיבי השליחות של השגריר באוסטרליה. השגריר אבנר לא רק התרגש בדברים שאמר קודם,

אלא הדברים עצמם היו מרגשים ואני חושב שהם ביטאו יותר מכל את הדרך שבה הוא חי את

התפקיד והזדהה עם השליחות, עם המרכיב החשוב הזה, ועל כך מגיעה לו מלה איות: תודה.

י י אבנר;

תודה רבה.
מ' לביד
הגעתי לארץ לפני ארבע שנים. לפני חודש סיימתי שנתיים ב"לוחמי גולני"

ועכשיו אני מחפש עבודה.

הקליטה שלי היתה קצת יותר קשה ממה ששמעתי, אבל למדתי כל-כך הרבה אז אי-אפשר

להגיד שפספסתי שום רגע.

אני רוצה להתייחס לסטטיסטיקות, הכסף, הטכניקה של העליה, אבל אני לא חושב שזה

משפיע על הבן-אדם. כשאני עליתי ארצה לא ידעתי שום דבר על כסף או על סטטיסטיקה.

לפחות טוב לדעת שאני מופיע בנקודה כלשהי בספר.

מדברים איך להגביר את העליה מאוסטרליה, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות, אם

מספר האנשים יותר חשוב מהערך של האנשים שמגיעים לארץ. אני השתייכתי לתנועת-נוער

"הבונים דרור" 8-7 שנים וזו היתה התקופה החשובה ביותר בחיי, שבעקבותיה עליתי

לארץ. במשך השנים שהייתי בתנועת נוער, השאלה החשובה ביותר היתה אם אנחנו רוצים

הרבה-הרבה ילדים או נוער או רק את הטובים שרוצים להיות בקהילה. כלומר, כמות מול

איכות.

עם המחשבה הזאת עליתי לארץ, עם כל העולים שראיתי. הייתי 5 חודשים עם שני

עולים מרוסיה באולפן בקיבוץ ואז הייתי עם 70 רוסים באולפן בצבא במשך 3 חודשים,

ואני חושב שראיתי ממש את העליה מברית-המועצות.



לכן חשבתי הרבה על השאלה מה רוצים בארץ, המון-המון אנשים או אנשים שרוצים

להיות פה, אנשים שרוצים לשרת, לתת למדינה. כי מדברים הרבה על מה לתת לעולים, כמו

סל קליטה, וכשאני הגעתי לארץ לא היו לי שום ציפיות מהמדינה, מה היא צריכה לתת לי,

או לעשות לי טוב כדי שאהיה פה.

אני הלכתי בקו שחינכו אותי בתנועה, מה אני יכול לתת למדינה, מה אני יכול

לעשות למדינה. כי אם אני עושה משהו טוב למדינה המדינה תעשה לי גם טוב. אם

בן-אדם עולה לארץ הוא עולה כי הוא רוצה להיות פה והוא רוצה לתת למדינה. זאת

ציונות, ולא כמה כסף המדינה צריכה לינת לי כדי שאני אוכל לעשות טוב למדינה.

זה נשמע טוב, תודה רבה, אבל בסופו של דבר אני צריך להתקיים. כשאתה חי

באוסטרליה על-חשבון ההורים, האידיאולוגיה שלך יכולה להיות יותר הזקה מזו של הרצל,

אבל כשאתה מגיע לארץ וצריך לדאוג לעצמך, האידיאולוגיה לא מספיקה למכולת. לכן אני

חושב שהקליטה של העולים היא הדבר החשוב ביותר.

אין לי תשובה על השאלה ערך מול כמות, אבל בשבילי הערך של העולים שמגיעים יותר

חשוב. כי אפשר להביא אלפי אנשים, חצי מהם יהודים, אבל כשהם פה הם שותים את הכסף

של הסוכנות היהודית ושל משרד הקליטה, וחבל על הכסף. יותר מזה חבל על הזמן, כי

האנשים עובדים ממש קשה.
היו"ר ע' זיסמן
אני רוצה לסכם, ואתחיל בנקודה האחרונה. כולם התרשמו והשגריר אבנר אפילו מחא

כף, דבר שנוגד את תקנון הכנסת.
י' אבנר
חטאתי, פשעתי.
היו"ר ע' זיסמן
הדברים שאמרת הם יפים אבל אני לא מסכים עם כולם, ואסביר מדוע. אתה דיברת

בכנות. זה ההבדל בין יהודים ששבים לארץ לבין הגירה. לאוסטרליה יש הגירה והם

רוצים את האיכות ולמרות שהם אולי זקוקים לכמות הם מוכנים לוותר על כמויות לטובת

האיכות. לכן יש עזרה, כי אוסטרליה היא ארץ הגירה. יש שם 17 מיליון איש על שטח

שעליו יכולים לחיות אולי 170 מיליון. אני לא יודע מה אוסטרליה יכולה לאפשר לעוד

כמה מאות מיליונים לגור שם, והיום הזה יבוא אולי בעוד 30 - 50 שנה.

אצלנו יש חוק השבות שאומר שיהודי מחליט לעלות, לא ממשלת ישראל, ולא משנה אם

זו ממשלת ליכוד או עבודה, וכשיהודי מחליט לעלות לישראל אנחנו צריכים לעזור לו

לעלות. גם אם הוא שגה. רצינו להוציא את היהודים מסרייבו, ואני מנצל את ההזדמנות

הזאת כדי להביע הערכה למר טל. יש הרבה "טלים" כאלה במובן החיובי. היהודים

מסרייבו לא רצו לצאת, אז הוציאו את הילדים ואת הנוער.

כשהם מחליטים לעלות צריך להעלות אותם. כך היה בגרוזני ואותו דבר יהיה גם

במקומות אחרים. וכשאתה מעלה אתה צריך להעלות כמות, ולא לעשות מיון, לא מבחינת

גיל, לא מבחינת כושר עבודה, לא מבחינת מצב בריאותי.

שר המשטרה אומר שצריך לתקן את חוק השבות. אף אחד לא מונע זאת ממנו. כמו

שמנעו מלנסקי לעלות לישראל, יכולים למנוע זאת מאנשים שהם בקטגוריה יותר קטנה

מלנסקי. מי מונע ממנו? לצורך זה לא נתקן את חוק השבות. אולי מסיבות אחרות כן,

אבל לא אכנס עכשיו לפולמוס.

לכן אני אומר לך שאנחנו צריכים רוב יהודי. אוסטרליה שייכת לאזרחים שלה. יש

שם פולנים, הונגרים, אירים וגרמנים ואף אחד לא בודק. האבות של חלק מהם היו

אסירים פליליים ורוצחים.
א' ורדיגר
גרמנים ישראלים.
היו"ר ע' זיסמן
אצלנו לא בודקים. זה ההבדל ביו הוק השבות לביו הגירה.

עכשיו קרה דבר-מה. אתה בא ממדינה תרבותית, מתקדמת יחסית, עם השפעה מערבית.

היא לא ממהרת כל-כך להתנתק מההשפעה הבריטית.

אני הייתי בשליחות בברית-המועצות ואני יודע מה היה שם. זו מדינה טוטאליטרית,

מדינה שבה רצחו והרגו מיליונים למען המדינה. ארנה לא יכול לדרוש מהעולים

מברית-המועצות נגה שאתה יכול לדרוש מעצמך. אולי עכשיו קצת יותר, מפני שהיום הכל

פתוה. יש בתי-ספר יהודיים, יש בתי-ספר של סוף שבוע, יש חינוך יהודי, אבל איש לא

יודע מה יקרה ברוסיה בעוד כמה חודשים. מה שאנחנו רואים ברוסיה היה לפני שנים

בגדר חלום. לא היו שם חיים יהודיים. אני הייתי שם ב-1957 אחרי מבצע סיני. פגש
אותי מהנדס מקמציטקה ואמר לי
אני לא יודע מה זה ברית, אבל אומרים שאני יהודי

ולכו פיטרו אותי מהעבודה. ספר לי למה פיטרו אותי, מה זה יהודי?

אני ער למה שאתה אומר. אבל אם ב-1995 20% מהעולים החדשים מברית-המועצות

לשעבר הולכים ליחידות קרביות, שזה יותר מהממוצע הארצי, אז אני צריך לשפוט אותם

לפי זה. האם אנחנו קולטים אותם בארץ והופכים אותם ליהודים? - התשובה היא כו. רוב

הצעירים יהיו יהודים. חלק מהם מאפיה, מאפיה בנשמה שלהם, כי הם גדלו במדינת

מאפיה. ברית-המועצות היתה מדינה ללא ערכים אנושיים. איפה ההומאניזם? זה לא היה

סוציאליזם, זה היה אנטי-סוציאליזם. אל תעשה את ההשוואה הזאת. ויש היום גילויים

חיוביים ביותר מצד יהודי ברית-המועצות. זה יקה זמן. יש כאלה שהפכו ליהודים

על-מנת להגיע לארץ מסיבות כלכליות, אל תבוא אליהם בטענות, הם לא היחידים. גם

עולים ממדינות אחרות עשו אותו דבר.

אל תשווה את עצמך אליהם. אתה גדלת על קרקע אחרת, על רקע אחר, עם חינוך אחר,

ולכו הערכים שלך ראויים לשבח, אבל אל תבוא בטענות באופו קולקטיבי אליהם. אל

תדביק להם את הסטיגמה הזאת. לא כל הנשים מברית-המועצות לשעבר הו זונות.

מדינת ישראל קולטת את העולים גם בתחום הכלכלי, גם בתחום החברתי וגם בתחום

הרוחני. אני לוחץ עכשיו על ראש הממשלה בתפקידו כשר הבטחון. 20% מהעולים החדשים

משרתים ביחידות קרביות, כשהממוצע של הוותיקים הוא 19%. זה הישג גדול, אבל 1.5%

מהם קצינים. גם הם יכולים להיות קצינים, אבל יש להם בעיה של השפה העברית. צריך

להקל עליהם בעניו הזה ואנחנו רוצים שיקלו עליהם לרכוש את השפה העברית כדי שהיא לא

תהווה מכשול לקבלתם לקורס קצינים.

מתהולל שינוי , אבל אתה צריך להבחין ביו הרקע שלך לעומת הרקע שלהם. אבל מה

לעשות, המניע של רוב העולים, גם ממדינות אחרות, הוא לא התשוקה לעלות. הם עולים

מסיבות אחרות שקשורות יותר למצב שם. כמו למשל ארגנטינה, עם כל הפעילות הציונית.

אנחנו רוצים לשמוע, להביע הערכה, ואנחנו נביע הערכה למשרד החוץ ולשגריר אבנר.

נכון שמשרד החוץ מופקד על הנושא הזה, וזה תלוי כל פעם בשגריר ובאנשים שממלאים

שליחות. משרד החוץ ממלא לפעמים תפקיד במקום הסוכנות היהודית, או לצד הסוכנות

היהודית, לפעמים הפדרציות הציוניות, וכך זה בכל העולם.

ועדת העליה והקליטה מביעה הערכה למשרד החוץ, ודאי וודאי לסוכנות היהודית,

לפדרציות הציוניות ולהתאחדות יוצאי בריטניה. לנו יש דעה מאד חיובית על התאחדות

יוצאי בריטניה ועל עזרתה הרבה בתחום הקליטה. אני עוד לא נתקלתי בהתאחדות שיש לה

קשר אישי בלתי-אמצעי עם העולים, עוד לפני שהם עולים. אולי זה מפני שמספר העולים

מהארצות האלה קטן יותר, אבל זאת עובדה.



מלבד הברכות ודברי ההערכה, אנחנו רוצים לדעת מה אנחנו יכולים לעשות, ובשאלה

הזאת הגעתי למסקנה שמה שאנחנו דוחפים אנחנו צריכים לדחוף עכשיו עוד יותר. זאת

אומרת, לשנות את המדיניות ובמהרה. כי דווקא בתהליך של שלום אתה צריך יותר יהודים

בארץ הזאת, וזה אחד המרכיבים שקבע אצל אויבינו, שחלק מהם עכשיו כבר לא אויבינו.

זה לא רק היכולת של משק בלתי קונבציונאלי, זה לא רק צה"ל חזק, אלא העובדה שיש

בארץ 4.5 מיליון יהודים, וכבר עברנו את המספר הזה, כאשר מסביב יש עוד כמה

מיליונים.

לכן אנחנו מקבלים החלטה - א. שאנחנו דורשים לכבד את ההכרעה לגבי סל קליטה

ישיר, במהרה, ולתת להם אפשרות בחירה, לא לחייב, ואז לפי הערכתנו רוב היהודים

מארצות כמו אוסטרליה יבחרו במסלול של קליטה ישירה ולא במסלול שהיה קיים עד עכשיו.

ולתת להם את זה. תעבור תקופה של חצי שנה, שנה, ואז נבחון את זה ביחד. אבל לתת

להם את האפשרות הזאת עכשיו, ובעוד כמה חודשים נבחון אותה ונחליט.

שנית, אנחנו חושבים שאי-אפשר - אולי באוסטרליה זה פחות חשוב, אבל בארגנטינה

ובמקומות ארורים זה מאד חשוב - אי-אפשר להשאיר את החינוך היהודי אך ורק באחריות

הקהילה היהודית. מדינת ישראל מעוניינת בדבר הזה.

3. בסוכנות היהודית נתקבלו בימים האחרונים החלטות בדבר קיצוצים ואני לא יודע

איפה אנחנו עומדים. אנחנו רוצים שכל נער ונערה ממוצא יהודי יוכלו להגיע לתקופה

מסוימת לישראל. זה צריך להיות לא רק על-חשבון עם ישראל. זה יכול להיעשות גם

על-חשבון ההורים, גם על-חשבון הפדרציה, אבל גם על-חשבון העם היהודי. כי על-ידי

זה שמגיעים לכאן לתקופה מסוימת, רואים מקרוב את כל מה שמלמדים ומחנכים אליו.

התשוקה יכולה לבוא לידי ביטוי גם בזה, וזה מקרב.

אנחנו חושבים שצריך לנקוט בשורה ארוכה של צעדים חינוכיים, ארגוניים, ציבוריים

ואחרים, על-מנת לחזק את הזיקה ואת הקשר עם כל הקילה, אבל בעיקר עם הנוער ועם

הצעירים ובכך להעמיק ולהרחיב את החינוך היהודי. ואם נצרף לזה את סל הקליטה, אני

חושב שביחד זה יכול להביא להגדלת העליה.

אני מודה לכל המשתתפים בדיון. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 00;13

קוד המקור של הנתונים