הכנסת השלוש-עשרה
מושב חמישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מסי 190
מישיבת ועדת חעליח והקליטה
יום רביעי. אי בחשוון חתשנ"ו (25 באוקטובר 1995). שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 25/10/1995
סקירת ראש מחלקת העלייה בסוכנות היהודית. מר אורי גורדון. על פעולות המחלקה
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: עי זיסמן - היו"ר
יי אחימאיר
י י בא-גד
אי גור
בי טמקין
עי מאור
חי פורת
מוזמנים
¶
אורי גורדו ן - ראש מחלקת העליה, הסוכנות היהודית
פיני נחמני - מנכ"ל מחלקת העליה, הסוכנות היהודית
גונן לוין - עוזר ראש מחלקת העליה, הסוכנות היהודית
חנוך צמיר - סמנכ"ל, המשרד לקליטת העליה
אילנה מיכאלי - הוועד הפועל, ההסתדרות
רוזה פינקלברג - מנהלת מחלקת בריה"מ, הפורום הציוני
אווה הלחמי - יו"ר מועצת ארגוני העולים
מריו לייב - גזבר התאחדות עולי אמריקה הלטינית
פיליפ חדד - יו"ר התאחדות עולי צרפת
דוד פריטל - עורך פרסומים על יהדות בריהיימ
סופיה הימלשטיין - יועצת לקליטת עליה מטעם מר"ץ
סדר היום
¶
ו. סקירת ראש מחלקת העליה בסוכנות היהודית, מר אורי ג ורדו ן, על
פעולות המחלקה.
סקירת ראש מחלקת העליה בסוכנות היהודית. מר אורי גורדון. על פעולות המחלקה
היו"ר עי זיסמן
¶
אנחנו מארחים היום את ראש מחלקת חעליה של הסוכנות היהודית, מר אורי
גורדון, שי יסקור את מצב העליה לישראל, לא רק מברית המועצות לשעבר אלא מכל
ארצות חעולם; באילו דרכים אנחנו יכולים לחגביר את העליה לישראל, בעיקר כאשר
כבר נחתם חסכם אוסלו בי ויש צורך לחזק את הרוב היחידי בארץ; באיזו מידח
חתנאים חכלכליים, החברתיים והרוחניים בארץ, לפי דעת הסוכנות היהודית,
משתפרים ומגבירים את כוח חמשיכח של מדינת ישראל. אנחנו מבקשים ממר גורדון
למסור לנו דיווח מפורט.
אי גורדון
¶
אני אפתח בהערה כללית. אתמול פורסם סקר דעת קהל שבו נאמר שרק %9 סבורים
שהעלייה היא חיונית. אני לא רוצה להמשיך ולעסוק בנתוני הסקר אבל אני חושב
שוועדת העליה והקליטה צריכה להזכיר לחברה הישראלית שעל אף שאנו שרויים
במחלוקת קשה ועמוקה ביותר בחברה הישראלית בקשר להסכמי אוסלו אי ואוסלו בי
עדיין יש קונצנזוס מוחלט בין הימין ובין השמאל לגכי כך שעל סדר היום של
הציונות תמיד עומד נושא העליה. נראה לי שהוועדה חייבת להיכנס לעומק השאלה
הזאת. אני יודע שיש שחיקה ויש עייפות מכל נושא קליטת העליה. אני גם מסתובב
בארץ, בדימונה ובקרית שמונה, ואני עד למתחים, שאגכ היו תמיד. אני גם מוכן
להתמודד עם התיזה שהקליטה כאה על חשבון חלשים, אף שאינה מדוייקת כל כך, אבל
אני מבין את התפיסה הזאת. אבל לא יתכן שאנחנו נעבור לסדר היום על כך שרק % 9
מהחברה הישראלית סבורים שהעליה חיונית ושלכל השאר יש בעיות עם העליה.
היו"ר עי זיסמן
¶
דרך אגב, העולים עצמם מהווים 12-11 אחוז מהאוכלוסייה ולפיכך כבר יש % 20
שרואים בעליה גורם חיוני.
אי גורדון
¶
הבעיה האמיתית היא מה שפורסם ברדיו ובעיתונות, שם כאמר - % 9 בדינמיקה,
שכה מה שכתוב בעיתון במידה מרובה יוצר את ההוויה, אני חושב שצריך למצוא את
הדרך להתמודד עם זה. משרד הקליטה החליט לצאת בקמפיין גדול, ובצדק, כדי לשפר
את תודעת העליה והקליטה כחברה הישראלית והוא עשה זאת מאחר שיש בעיה. אני
חושב שזו בעיה שצריכה להטריד מאוד את הוועדה וצריך למצוא דרך לעסוק בכך.
כולנו מאמינים בעליה, זו אצלנו אמונה יהודית ציונית גדולה, ואי אפשר להתחמק
מנימות כאלה שנשמעות בחברה הישראלית. אני לא רוצה כעת להרחיב על כך את
הדיבור, אם זו פוסט-ציונות וכן הלאה, אני רק מעלה את הבעיה.
מאז קום המדינה העליה עברה תהליכים של גידול והפחתה במספר העולים, בהתאם
לגלויות השונות בעולם. ב-1948 היו בארץ 600 אלף יהודים.
- בעשור הראשון, מ-1957-1948, הגיעו לארץ 973 אלף יהודים.
- בעשור השני, מ-1967-1958, הגיעו 360 אלף יהודים. ירידה עצומה במספר.
- בעשור השלישי, מ-1977-1968, הגיעו לארץ 320 אלף עולים.
- בעשור הרביעי, מ-1987-1978, הגיעו לארץ 175 אלף עולים. שוב חלה ירידה
גדולה אבל בארץ כבר חיו 3.8 מיליון יהודים.
- מ-1988 ועד היום הגיעו לארץ 700 אלף עולים. עד סוף העשור אני מאמין
שאנחנו עשויים לעבור את המיליון.
נתחיל עם חבר המדינות. אני מניח שכ-65,000 יהודים יעלו עד סוף שנת 1995
מחבר המדינות. אני יבול היום לקבוע היסטורית בוודאות כי פעילות הסוכנות
היהודית היתה גורם חשוב ביותר, אולי לא מכריע, במספר העולים שהגיעו מחבר
המדינות. זה התאפשר הודות לשיטת עבודה מיוחדת ובעיקר לסדר עדיפויות
שהסוכנות היהודית קבעה שם. אנחנו הרחבנו את פריסת התשתית הארגונית של
הסוכנות היהודית ועשינו את הכל להגביר את העליה מהפריפריה ומקהילות
מרוחקות. אנחנו נכשלים בעליה ממוסקבה ומלנינגרד, שם אנו נמצאים בבעיה קשה
ביותר. במוסקבה חיים כ-190,000 יהודים ומספרי העולים משם הם אפסיים. אני
מניח שלפחות השנה ובשנה הבאה ימשיכו להגיע מספרים גדולים של עולים. אתמול
נפגשתי בקרית ארבע, אגב סיור, עם עולים. מישהו קם ואמר שם ש"מספר העולים
מהבר הנאמנים הוא יפה ביותר". חבר הנאמנים זו הסוכנות היהודית ואני בליבי
אמרתי שהלוואי שיהיה כך. אבל אין לי ספק שמספרי העולים מהבר המדינות יהיו
יציבים, לפחות בזמן הקרוב. ב-1994 עלו 68,079 עולים מחבר המדינות ואילו
ב-1995 עלו עד ספטמבר 45,000 אנשים. אני מעריך שעד סוף השנה נגיע לכ-65,000
עולים מחבר המדינות.
מהם הגורמים להמשך העליה מחבר המדינות? אני טוען שהתהליך האיטי מידי של
רפורמות, של ניסיון לבנות שלטון דמוקרטי, של פיתוח מערכות מינהל ושיקום
תשתיות, שנתקל בקשיים עצומים, כל זה גורם לתחושה של חוסר אמונה בעתיד שם,
לא רק אצל היהודים, לתחושה ששום דבר לא בטוח, ואז אנשים מחפשים לברוח;
תוסיפו לזה מצב כלכלי קשה של רוב האוכלוסיה; רמה גבוהה של סיכון אישי
וכלכלי לבעלי אמצעים; רמה נמוכה של בטחון אישי עקב התגברות הפשע, שאגב לא
ניתן לרסן אותו למרות צעדי השלטון; תוסיפו לזה התפתחות הלאומנות בפוליטיקה,
בהברה ובתרבות בהלק מן הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר, למשל במולדובה
ובמרכז אסיה; תוסיפו לזה גורם חשוב ביותר שנשכח מאיתנו, קשרים הדוקים בין
600 אלף היהודים שעלו לישראל ב-6 השנים האחרונות, שהקליטה שלהם השתפרה לפי
כל קנה מידה אובייקטיבי, עם האוכלוסיה היהודית שנשארה מאחור, שגם זה גורם
שמזרז את העליה; וכמובן גם היקף הפריסה העצום של הסוכנות היהודית ברחבי חבר
העמים, שמשמשת כפקטור לחיזוק שאר גורמי העליה.
אי גורדון
¶
זו לא שאלה נכונה. בארצות הברית רשומים לעליה אלפי אנשים אבל המרחק
למימוש הוא עוד גדול. אנחנו מדברים עם יהודים שמתעניינים בעליה ויודעים מי
עולה השנה אבל לא בטוח שמי שאמר שהוא ייעלה בשנה הבאה אכן יממש זאת.
היו"ר עי זיסמן
¶
כמה אנשים לומדים ברשת האולפנים של הסוכנות היהודית ושל לשכת הקשר?
אנשים שלומדים באולפנים הם לא רק אנשים שרוצים ללמוד את השפה אלא אנשים שיש
להם איזשהי נכונות גם לעלות לישראל.
פי נחמני
¶
60,000 יהודים לומדים באולפנים בכל רחבי חבר המדינות.
אי ג ורדו ן;
יש לנו בארץ 3,784 ילדי נעל"ה. אנו מכשירים 1,400 מורים מקומיים לעברית
ומקצועות יהדות וכולם עברו סמינרים ואופרציות רציניות. לומדים חיום באולפני
הסוכנות היהודית ב-196 ערים בכל רחבי ברית המועצות לשעבר 22,000 תלמידים.
במחלקת הנוער והחלוץ, בראשות מר שלמה קרביץ, השתתפו 18,000 בני נוער ב-106
מחנות קיץ ב-50 ערים בכל רחבי ברית המועצות לשעבר. 710 מדריכים מקומיים היו
פעילים במחנות הקיץ הללו. אנחנו מכשירים כעת הכשרה ציונית 300 מדריכים
מקומיים למועדונים. 800 סטודנטים יהודים עברו סמינרים בנושאי תרבות בישראל
במסגרת אירועי אביב ב-11 ערים שונות. 40 רכזי סטודנטים מופעלים על-ידינו.
232 מנהיגים צעירים עברו הכשרה בסמינרים של המחלקה לדור ההמשך. אני יכול
להמשיך הלאה בכל מיני וריאציות. זו אופרציה עצומה, שכמובן מחייבת גם סדרי
תקציב אחרים בסוכנות היהודית. מה שלא ייעשה ב-3-2 השנים הקרובות ברוסיה
יהיה הפסד מוחלט. להערכת כל מי שעוסק כנושא יש לנו 3 שנים לפעולה. אנחנו לא
יודעים מה יהיה אחר כך ולא יודעים מה תהיה היכולת של הסוכנות היהודית
לפעול. גם כעת עם ילדי נעל"ה באוקראינה יש לנו קשיים עם המימשל שאומר
שאנחנו לוקחים מהם את המוחות הצעירים הכי טובים. התיזה הזאת מחלחלת בשלטון
ואני לא יודע מה יהיה בעוד 3 שנים או אפילו מה יהיה בעוד חודשיים. ב-3
השנים הקרובות אנחנו רוצים לשים את מרכז הכובד על נושא העליה מחבר המדינות.
עי ז י סמן
¶
אם היינו משנים את מדיניות הממשלה ונותנים סל קליטה לשכבות חלשות
ולמעוטי אמצעים בצרפת ובארצות הברית, האם אתה חושב שזה היה מגביר את העליה
משם? בואו נדבר על זה. הרי מדינת ישראל צריכה למצות את כל הפוטנציאל. הרי
יש אנטישמיות גם בצרפת ומי יודע מה יהיה שם בעתיד.
אי גורדוו
¶
כן.
העליה מחבר המדינות תלך ותיקטן משום שכל היהודים בעלי זיקה יהודית כלשהי
למסורת ישראל ולהיסטוריה היהודית נמצאים כבר מזמן מחוץ לחבר המדינות - הם
בקנדה ובארצות הברית ורובם המוחלט בישראל. אתה עוסק היום בחברה מתבוללת
בשיעור של % 70.
עד היום מדינת ישראל לא עסקה ברצינות בעליה מצפון אמריקה. אני טוען היום
שאני מאמין גדול בכך שתהיה עליה מארצות הברית.
אי גורדון
¶
גם בגללו אבל לא רק בגלל זה.
אני מעריך שעד סוף 1995 יעלו כ-4,000 עולים מארצות הברית. זה הרבה יותר
מאשר מספר העולים בשנה שעברה ואני חושב שזה דבר מכובד. כשהתחלנו לפני 3-2
שנים לשים דגש על אמריקה צחקו מאיתנו ואמרו לנו שלא נגיע לזה. אני מאמין
שאם נמשיך במדיניות שלנו נגיע בסוף שנת 1996 ל-5,000 עולים. אין ספק שאם לא
יהיו שליחים בארצות הברית גם לא תהיה עליה משם. יהודי מטורונטו או מקליבלנד
שהחליט לעלות עוד יתלבט ויהיו לו שאלות, העליה היא לא אוטומטית. הוא יגיע
לשליח העליה 5-4 פעמים, אחרי כן יחזור הביתה וייספר לאישתו מה היה אצל
השליח ואישתו תשאל שאלה הדשה והוא יחזור לשליח. יש לנו פי 4 תיקים ממספר
העולים בפועל. כל הזמן אנו שומרים קשר עם 20,000 איש ומגיעים ל-4,000
עולים, וזה יפה מאוד, ונגיע ל-5,000. אבל אם מישהו חושב שזה יילך בלי
שליחים אז הוא לא מבין על מה הוא מדבר.
אי גורדון
¶
כלום, בגלל חוסר תקציב סגרנו משרדים בארצות הברית והעברנו משרדים
לרוסיה. אנחנו עושים פה כל מיני וריאציות, למשל שליחים של מחלקות אחרות,
שזה אגב דבר לא פשוט. אני אתן דוגמא, יש שם שליחים של תנועות הנוער של
הקיבוצים אבל אני לא בטוח שתמיד הם מתאימים להיות שליחי עליה. לא שואלים
אותם איד זה לחיות בקיבוץ אלא שואלים מהם מחירי הדירות בצפון תל-אביב או
בבאר-שבע וקיבוציניק לא בהכרח יודע את התשובות לכך.
אי גורדון
¶
הבעיה הזאת אינה פשוטה בגלל המצב הכספי הקשה אליו נקלעה הסוכנות
היהודית. הקיצוצים בסוכנות היהודית הם נושא בפני עצמו שוועדת העליה והקליטה
צריכה עליו. אגב, חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בהצבעה בעצרת החליט על
סדרי עדיפויות ושהדבר החשוב ביותר זו העליה והקליטה. עכשיו כשצריך כסף
פתאום יש מאבקים בין מחלקות והנה מקצצים גם במחלקת העליה והקליטה ונטשו את
סדרי העדיפויות. יושב ראש ועדת העליה והקליטה שאל אותי אם מתן משכנתאות
לעולים י י גביר את העליה. על אותו משקל אני אומר - אם הסוכנות היהודית תקצץ
במרכזי קליטה ובאולפנים בארץ האם זה י יעזור לעידוד העליה? אם אין לנו כסף
לשלוח לשליחות סיור בארגנטינה, האם זה ייעזור לעליה? לפי דעתי ועדת העליה
והקליטה חייבת לדון בקיצוצים שנערכים בסוכנות היהודית. האם הסוכנות היהודית
היא לא עניינה של הוועדה ושל הכנסת?
אי גורדון
¶
אתם צריכים להוציא היום מברק שבו ייאמר ש"אסור לחתוך בתקציבי העליה
והקליטה" כי בעוד שבועיים ייגמר העני ן.
היו"ר עי זיסמו
¶
אני לא רוצה כרגע להיכנס למה שקורה בסוכנות היהודית. לפי דעתי יהיה צורך
שממשלת ישראל תלאים את ענייני העליה מהסוכנות היהודית. אני לא יודע אם
צריכה להישאר סוכנות יהודית אחרי זה אבל העליה אינה באחריות הסוכנות
היהודית, העליה היא באחריות מדינת ישראל וממשלת ישראל, והסוכנות היהודית
היא רק כלי שבאמצעותו מתמודדים איתה.
אי גורדון
¶
אני טוען שמצעד מיליון השחורים בארצות הברית הרעיד את הלבבות של הקהילה
היהודית. רבים בקהילה אומרים שלא קרה שום דבר אבל יש רבים אחרים שראו במצעד
הזה אות שיש בו כדי לעורר דאגה עמוקה בקשר לשלומם ולבטחונם של היהודים
בייבשת אמריקה. אנהנו הולכים לקיים כנס שליחים מיוחד בארצות הברית, גם
לשמוע מהשליחים שלנו ברחבי ארצות הברית מה הם אומרים בקשר לנקודה הזאת
ובעיקר לראות איך ניתן להסביר יותר טוב בפדרציות היהודיות ובמפגשים
היהודיים את הדבר שבו אנו מאמינים, שהמקום הבטוח ליהודי זו מדינת ישראל.
אי גורדון
¶
הבאנו לארץ בדם יזע ודמעות מברוקלין את הרב הראשי, שאגב חוגג ביום ראשון
בר-מצווה לבנו. ואגב אל תחשבו שהעניינים עם הרב הראשי הם פשוטים, יש בעיות
קליטה קשות. בקירוב עלו לארץ 1,400 יהודים מסוריה וכמספר דומה נשארו בארצות
הברית. זה לא שייך לסקירה על ארצות הברית.
אני רוצה לחזור ולומר שאני מאמין שצריך ב-3 השנים הקרובות לשים דגש על
עידוד העליה מארצות הברית. זה נושא בפני עצמו שפעם יהיה צריך לקיים בו דיון
עם התאחדות עולי ארצות הברית וקנדה ועם נציגי מדינת ישראל.
וכעת אעבור לצרפת
¶
מספר היהודים בצרפת מוערך ב-700-650 אלף. לארץ עלו
מאז קום המדינה כ-60,000 יהודים מצרפת. מספר העולים מצרפת ב-1995, ואני
חושב שזה הישג עצום, ייגיע ל-2,000 איש. המספרים כל הזמן עולים. % 60
מהעולים מצרפת עם צעירים עד גיל 30, סטודנטים וזוגות צעירים עם 2-1 ילדים.
יש 5 גורמים שמשפיעים על העליה מצרפת
¶
1) המצב הכלכלי בצרפת הוא לא טוב ויש אבטלה עצומה. בוגרי האוניברסיטאות
לא נקלטים במקומות העבודה ואז צעיר יהודי אומר לעצמו: שמעתי שבישראל
ההיי-טק והפיתוח הם מפותחים מאוד, ההתעניינות היא עצומה.
ביקרתי לפני חודשיים בצרפת וסיכמתי עם כל הקודקודים, מהרב הראשי ועד
ה"קריף", שהסוכנות תשלח לשם משלחת שיהיו בה שר הקליטה מר צבן, שר הבריאות
מר סנה, הרב הראשי מר בקשי-דורון ונציגי הסוכנות היהודית ונדון יום שלם עם
כל המנהיגות של העם היהודי בצרפת רק על נושא העליה. אנחנו מאמינים שאפשר
להגדיל את מספר העולים משם.
2) העלייה המתמדת של הימין בצרפת. העניין של מפלגת לה-פן הוא לא פשוט
והוא מטריד מאוד את היהודים.
3) הפיצוצים בצרפת (על אף שהם לא נגד העם היהודי ולעם היהודי בצרפת אין
טענות לשלטון והייחסים טובים) באופן פסיכולוגי גם הם בעיה.
4) הגורם החשוב ביותר הוא חינוך יהודי. זוגות צעירים רוצים להבטיח חינוך
יהודי לילדיהם, לאו דווקא חינוך חרדי, כדי למנוע תהליכי התבוללות.
5} כוח המשיכה של מדינת ישראל. יש תחושה שיש עתיד לכלכלת מדינת ישראל,
בעיקר אם הסדרי השלום י יעברו בשלום.
אי גורדון
¶
כתוצאה מכך אני מניח שמספר העולים מצרפת ייגדל ועבודה מאומצת נעשית לשם
כך על-ידי הסוכנות היהודית.
בארגנטינה יש למעלה מ-230,000 יהודים, מרביתם בבואנוס איירס. אני חושב
שהמספרים הידועים לי הם יותר ריאליים מאשר מספרים אחרים שנזרקים לחלל
האוויר. למנהיגי הקהילה יש פעמים רבות צורך למסור מספרים גדולים כלפי
השלטונות, גם בצרפת וגם כאמריקה. אני לא מאמין שיש לנו 5.5 מיליון יהודים
באמריקה אבל כלפי השלטונות מעדיפים לנקוב במספרים גבוהים וצריך לקחת את זה
בחשבון. ב-60 ערי-שדה בארגנטינה גרים 50,000 יהודים. הקהילות הקטנות נמצאות
בשלבי חיסול, שם יש % 70 שואיי תערובת. בבואנוס איירס יש למעלה n-%50
נישואיי תערובת.
בארגנטינה יש רשת חינוך יהודית מפוארת, שלא היתה בשום ארץ אחרת בעולם,
כולל ארצות הברית, אך היא הולכת ומתרסקת ויש לה קשיים כספיים גדולים מאוד.
היא מתרסקת מחוסר תקציב אבל לדעתי גם מסיבות הרבה יותר עמוקות. הורים
אומרים לעצמם שהם חיים בעולם מודרני והם רוצים שהילד שלהם ידע מתמטיקה,
פיסיקה ומחשבים ופחות העניין היהודי, הרי הם יהודי ממילא. זה פרק אחד של
הבעיה. פרק שני של הבעיה היא השאלה מה פירוש חינוך יהודי וציוני אם אתה לא
אורתודוכס? ישראל לא שולחת חומר לימודי מחודש למורים שם. זהו עסק מסובך.
ארגנטינה היא אחד המקומות היחידים בעולם שכשאתה בא לשם ונפגש עם בתי
הספר היהודיים אתה יכול לדבר עברית ומולם מבינים אותך. לא תוכלו למצוא עיר
אחת בארצות הברית שבה אפשר לעשות את זה. ארגנטינה זו סימפוניה רגשית יהודית
ציונית. הילדים מדברים עברית וכך גם הוריהם, זה משהו אחר לגמרי שלא קיים
בשום מקום אחר בעולם.
נחזור לעלייה
¶
ב-1992 הגיעו מארגנטינה 356 יהודים; ב-1993 הגיעו 375
יהודים; ב-994ו הגיעו 538 יהודים; השנה עד סוף יולי 1995 הגיעו כבר 600
עולים מארגנטינה. אני מאמין שעד סוף 1995 המספר ייעלה. אנחנו היום במצב של
פתיחת תיקי עליה בקצב גדול, עם קשיים ארגוניים עצומים. אין מספר שליחים
גדול. כשעולה רוצה פגישה עם שליח עליה הוא מקבל אותה רק תוך כמה חודשים.
הסוכנות היהודית תהיה צריכה "להתלבש" על הנושא הזה.
אי גורדון
¶
אחרי פיצוץ האמיאט הקהילה היתה בתדהמה, זה פיצוץ שכוון נגד העם היהודי.
אנחנו אז אמרנו כהחלטה אסטרטגית, מאחר והקילה היתה המומה, לא לעסוק מייד
באותו שבוע בעליה אלא קודם כל להרגיע את הקהילה ולתת לה את האפשרות לחזור
לתיפקוד רגיל. היום המצב הכלכלי בארגנטינה הוא קשה מאוד. לפני עלייתו של מר
מנם לשלטון הקהילה היהודית שם פחדה וזה השפיע על העליה. כשמנם הגיע לשלטון
הפחד חלף ועבר, נשיא מדינת ישראל היה אורח שלו והוא התקבל בכבוד גדול, והעם
היהודי היה רגוע. כעת אנחנו נמצאים במצב שהמדיניות הכלכלית של מנם היא
בעייתית מאוד, מתמוטטים מפעלי תעשיה מקומיים, יש פיטורי עובדים בהיקפים
עצומים, רמת האבטלה רק בבואנוס איירס מגיעה ל-% 30 מכוח העבודה, ובתוכם גם
כמובן היהודים. העולים לישראל הן משפהות גדולות מעל לגיל הממוצע, אנשים
שהתייאשו ממלחמת הקיום שם (יש אנשים שכרגע עובדים שם ב-3-2 מישרות). גילאי
ראשי המשפחות שעולים הם 45-35 שזה גיל צעיר יחסית. הגענו לכך שיש לנו עולים
פושטי רגל, כפוף לכך שאין נגדם תביעות משפטיות. אני מאמין שהעליה מארגנטינה
תלד ותגדל. אנחנו הולכים לשים שם דגש מיוחד בהגדלת מספר העולים. הייתי
בנצרת עילית בביקור אצל עולים חדשים מארגנטינה וכולם היו מאושרים ואפשר
יהיה להפעיל גם אותם בכך שיישלחו מכתבים לקרוביהם בארגנטינה. יש הרבה בעיות
בארגנטינה ואני לא אפרט אותן.
בשנת 1988 עלו מארגנטינה 1,546 יהודים. מספר עצום.
בשנת 1989 עלו מארגנטינה 1,800 עולים.
בשנת 1990 עלו מארגנטינה 2,045 יהודים. אחר כן היתה נפילה במספר העולים.
בשנת 1993 עלו מארגנטינה 350 יהודים ובשנת 1994 - 500 יהודים.
אנחנו הולכים לשים דגש חזק מאוד על העליה מארגנטינה.
אי ג ורדו ו
¶
להרבה מאוד, אין סיבה שלא יגיעו אלפים. זו יהדות חמה ונהדרת, אין כמותה
בעולם. צריך לעבוד על זה.
אני מאמין שהעליה היא אחד הגורמים לשלום. די אם נסתכל מה לא עשו הערבים
כדי לבלום אותנו בתחנות המעבר ביציאה מרוסיה והם לא הצליחו. גם העליה בהחלט
היתה גורם, אצל הערבים, לעשיית השלום. אבל אין לי ספק שהשלום יביא עליה.
אנחנו צריכים להבין שהדגש צריך להיות על ארצות הברית. לא יכול להיות
שמנהיגי ארצות הברית יגידו לנו להביא עליה מאורוגוואי, מברזיל ומרוסיה אבל
לא מארצות הברית. ב-3 השנים הבאות נבנה תוכנית עוד יותר מוחצת לגבי ארצות
הברית וקנדה. הדגש יהיה על צרפת, על ארגנטינה, על ארצות הברית, ומיצוי כל
האפשרות בחבר המדינות ב-3 השנים הקרובות להביא מספרי עולים גדולים יותר.
פי חדד
¶
אני מסכים עם הניתוח בנושא הקהילה בצרפת. המצב הכלכלי בצרפת הוא קשה
ואני חושב שאחד הגורמים שבולמים את העליה מצרפת הוא שהעליה היא לוכסוס.
משפחות רבות לא יכולות לשלם כרטיסי טיסה והעברת מטען ולשלם מחייה בצרפת
לתקופה ארוכה של לפחות 6 חודשים. לדעתי צריך לנסות להעביר לפחות חלק
מהמשפחות בצרפת מהסטטוס של עולים מארץ רווחה לסטטוס של עולים מארץ מצוקה.
אני מאמין במה שאנחנו עושים בהתאחדו יות, ובמיוחד בהתאחדות עולי צרפת,
בתחום הקשר עם הקהילה בצרפת, בעידוד העליה, במתן אינפורמציה ובעזרה בקליטה
ובקבלת העולים פה. לאחרונה עלה נושא של הפסקת מתן התקציב להתאחדויות על-ידי
הסוכנות היהודית. אני חייב להעלות את הנושא הזה היום כי ההחלטה צריכה ליפול
בקרוב. אולי יש לך תשובה לשאלה מה יהיה בעוד כמה חודשים? אני מברך על
הפרוייקט שהוזכר פה, על הביקור של שר הבריאות, שר הקליטה ואנשים אחרים
בצרפת. אני חושב שהנציגות של הקהילה הצרפתית בישראל יכולה לגשר בצורה מאוד
חיובית בנושא של עידוד והסברה. -
י' אחימאיר
¶
אני מודה למר אורי גורדון על הסקירה, שהיו בא יותר קווים אופטימיים מאשר
קווים פסימיים. אני חושב ששביעות הרצון לגבי מספרי העולים שמגיעים מחבר
העמים לשעבר אינה במקומה. 65,000 עולים בשנת 1995 נראה לי, כצופה מן הצד,
כמספר נמוך לעומת הפוטנציאל שיש שם, בוודאי לעומת מה שהיה בשנים הקודמות.
השאלה היא מדוע אתה מרוצה מהמספר הזה.
יי אחימאיר
¶
אולי צריך לרכז את הפעילות במרכזים יותר גדולים בברית המועצות לשעבר ולא
במקומות נידחים, כמו סחאלין או וולדיווסטוק. אולי ההשקעה הכספית הזאת
במקומות הקטנים היא מיותרת. אולי כדאי להתרכז בכמה ערים שבהן יש ריכוזי
עולים רבים. ודאי שגם מהמקומות הקטנים יש עליה, באים 3 עולים עם מר חיים
ציסלר ויש יופי של תמונה בעיתון וכולם רואים שהסוכנות היהודית פעילה. כל
יהודי הוא יקר וחשוב לנו אבל אם רוצים שמספרי העולים לפחות לא יירדו אז
לדעתי זו טעות שלא מרכזים את המאמץ ואת הפעילות ברחבי ברית המועצות לשעבר -
מה עוד שקיימת מגבלה כספית ושאין מספיק שליחים - בכמה ערים מסויימות עם
ריכוזי עולים פוטנציאלים גדולים. נדמה לי שאולי אין מספיק תיאום בין כל
הגורמים שעוסקים בעידוד העליה מברית המועצות לשעבר, בין לשכת הקשר והסוכנות
היהודית, ויש בזבוז של משאבים ושל כוח אדם, שגם הוא אחר כך מתבטא לדעתי
במספרי העולים, שאותי אינם מספקים.
אתה אומר שהקשר בין היהודים שעלו ונקלטו, והקליטה אכן הוכיחה את עצמה,
ליהודים שנשארו שם מזרזת את העליה. מצד שני אנחנו קוראים בעיתונים על בעיות
התדמית של העולים, ועדות לכך הוא הניסיון של משרד הקליטה להשקיע אמצעים
כדי לשפר את תדמית העליה. זו בהחלט פעולה מוצדקת כי אין שום סיבה שהתדמית
תהיה כפי שהיא מצטיירת, ופה באמת אני מפנה קריאה לתקשורת ולעיתונות שתרד
מכל התוויות האלה שמדביקים לעולים. כותבים שעולה רצח אבל אותו עולה הוא כבר
ישראלי ובכלל לא חשוב שהוא בא מחבר המדינות. זה בעיקר אגב מופיע במקומונים.
תופעה זו לדעתי מעכבת את העליה, העולים פה כותבים לקרובייןם שפה לא אוהבים
אותם, שהם אומנם נקלטו בעבודה ומצבם הכלכלי כבר טוב לעומת מה שהיה לפני
שנתיים ושלוש אבל החברה לא אוהבת אותם ולא מקבלת אותם. שם יש עכשיו יותר
חופש פעולה, לטוב ולרע, ואז הם שוקלים האם לעלות מאחר שהקליטה הרוחנית
והחברתית בישראל חיא לא טובה. אתה אומר שהקשר עם העולים הוותיקים מזרז את
העליה אבל יתכן שזה דווקא מעכב את העליה, אני חושב שצריך לבדוק את זה.
מר גורדון אמר שהוא לא יודע מה יהיה בעוד 3 שנים. אני חוזר ואומר שאולי
הפעילות שלכם באמת איננה מספקת וצריך להגביר את כמות השליחים ואת המאמצים
שנעשים שם, וכפי שאמרתי גם את התיאום.
מר גורדון הזכיר פה את תהליך השלום. אני לא רוצה להיכנס פה לפוליטיקה
אבל נשאלת השאלח האם תחליך השלום אכן מזרז את העליה או אולי מחיר תהליך
השלום, בקרב חוגים מסויימים של העולים, דווקא מעכב את העליה. אולי בעקבות
זה שעוזבים חלקי מולדת ועוזבים ערכים היהודים, שבנפשם הם הרבה יותר ציונים
והרבה יותר קשורים לערכים התנ"כיים, דווקא מהססים יותר לעלות.
י' אתימאיר
¶
אני בהחלט מסכים עם מר גורדון לגבי מה שהוא אמר לגבי ארצות הברית.
פארחאן הוא בהחלט מין שוט ולאט לאט יהיו שם זעזוע והתפכחות. אני מקווה
שההצעה של מר גד בן-ארי, לעשות סלקציה של העליה ולבדוק מי עולה ומי לא
עולה, לא היתה הצעה רצינית. בוודאי שאין כוונה לשנות את חוק השבות.
אני חושב שפעולת הקמת בתי ספר לעברית, לא רק בארגנטינה אלא גם בארצות
הברית ובמקומות אחרים, מה שפעם קראו רשת "תרבות", היא השקעה שאומנם לא
נותנת פרי בטווח הקצר אבל בטווח הארוך - אם יודעים עברית ויבולים לקרוא
חומר בעברית מהארץ ולהבין יותר טוב את השליחים ידיעת השפה העברית מעודדת את
הקשר לישראל ולעם היהודי - אני חושב שזאת פעולה שצריך להשקיע בה.
בי טמקין
¶
אני מאוד מודה למר אורי גורדון על הצגת הנושא, גם על הצדדים האופטימיים
וגם על הצדדים הפסימיים שהוצגו. אין ספק שיש לנו בעיה בעניין האווירה בארץ
כלפי העליה, אף שנכון שתמיד היתה בעיה כזאת. אני זוכר שבתקופה שבה עליתי
לארץ היו ביטויים במו "וילה-וולוו" ודברים מעין אלו, וגם את זה עברנו. אני
מקווה שהחברה הישראלית בכל זאת תתגבר על התופעה הזאת. אגב זה לא רק
המקומונים, גם העיתונים הארציים עושים את אותו דבר. אני גם מזהיר מפני
האפשרות שהעולים י יתרמו עוד יותר לניכור הזה על-ידי יחס של התבדלות והקמה
של ארגונים מפלגתיים או פוליטיים עדתיים שיכולים רק לגרום לעוד יותר צרות
בתחום הזה. הגודל של העליה הזאת והעובדה שחלק כל כך גדול ממנה לא מדבר את
השפה ויש לו אמצעי תקשורת משלו יוצר סכנות מאוד גדולות. אני מקווה שאף אחד,
בחברה הישראלית הוותיקה או בין העולים, לא י יתפתה להשתמש בניכור הזה לצורך
האינטרסים הפוליטיים המאוד אישיים שלו. הקמתן של מפלגות רוסיות לפי דעתי
תיתרום לניכור ולהתבדלות.
לדעתי אסור להשתמש במספרי העולים, לא בשביל להתפאר פוליטית ולא בשביל
להתקיף פוליטית, מכיוון שהמספרים האלה מאוד תלויים במצב שם וגם ברמת
הפוטנציאל הקיים. ככל שבאים לפה יותר עולים מברית המועצות באופן טיבעי
פוטנציאל העליה הולך ומצטמצם והקושי והמאמץ הנדרש על מנת להביא אותם גדל,
במיוחד מאותם אי זורים שכן יש בהם תקווה - המצב הכלכלי ברוסיה למשל בהשוואה
למצב הכלכלי באוקראינה נראה יותר טוב, ליהודים יש יותר תקוות והם פחות
נוטים לבוא לפה וזה לא קשור לשום דבר שקורה פה. אנחנו יכולים לשפר את המצב
פה אבל העניין הקובע בעיקרו של דבר זה המצב שם ורמת הפוטנציאל ובאופן טיבעי
ככל שיותר עשרות אלפים יעלו לישראל כך יישאר פחות פוטנציאל לעליה משם.
אני רוצה להזהיר מפני דבר מסויים. הייתי במקרה בארצות הברית בביקור פרטי
בעת מצעד השחורים וראיתי את כל הנאום של פארחאן ואת התופעה הזו ואת
הראיונות. צריך להיזהר ממש כמו מאש לא להפוך את העניין הזה לעניין המרכזי
שדרכו אנחנו מנסים להגביר את העליה. לא להפוך את התנועה הציונית כמי שנבנית
על המצב של השחורים בארצות הברית. מצב השחורים בארצות הברית תלוי מיליון
פעם יותר במדיניות של הקונגרס האמריקאי, שמקצץ היום בכל תוכניות הרווחה.
השחורים מרגישים שממש מושכים להם את השטיח מתחת לרגליים והם חיים בייאוש
מוחלט של אבטלה גבוהה ועוני עצום. אני מזהיר אותנו שלא להפוך את העניין הזה
לבסיס העליה. אנחנו צריכים לדעת שיש בעיה ולעקוב אחרי זה אבל לא להפוך למשל
כנס של שליחי עליה לאיזו מין התארגנות לעליה דחופה מארצות הברית מפאת
הסכנות. בארצות הברית עדיין המקור העיקרי לעליה זו הזדהות חיובית יהודית,
משיכה של מדינת ישראל כמדינה שהולכת ומתפתחת יפה מאוד ושיש בה את רמת
ההתפתחות הכלכלית הגדולה ביותר בעולם המערבי המתועש. זה מה שאנחנו, מדינה
שכדאי לחיות בה, ולא מדינה שיהודי אמריקה צריכים לברוח אליה מפני איזה
פארחאן שמחר הולך לתפוס את השלטון בארצות הברית.
בי טמקי ן
¶
אבל יש גורמים יהודים שבכל המקומות ובכל המצבים חיים בתחושה שכל העולם
נגדנו והנה גם כל השחורים נגדנו. צריך לפעול להביא יותר שחורים לביקור
במדינת ישראל, לעשות עבודה חיובית גם בקירבם, ולא להפוך את את השחורים
לאוייביו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, אני ממש מזהיר מפני זה. אני מצדד
כמובן בחיזוק כל הפעולה הנעשית לחיזוק העליה.
אני רוצה לדבר על ארגנטינה מכיוון שהייתי שם. מה שאני אומר לגבי
ארגנטינה אולי נכון בחלקו גם לגבי יתר אמריקה הלטינית. אני יודע שיש גם
התגברות של עליה ממכסיקו בעקבות מצב כלכלי די קשה שפוגע גם ביהודים. יש לי
הרבה מה להגיד על מה שנעשה בארגנטינה אך אני לא רוצה לגזול את זמנכם.
ביקרתי בהמון בתי ספר, דיברתי עם הילדים במשך שעות רבות. הייתי בשבוע מאוד
משמעותי, כשצויין יום השנה לפיגוע, ושמעתי דברים קשים, גם על הקהילה
היהודית שם, גם על המנהיגות שם אבל גם על מדינת ישראל. הם חשים שלמדינת
ישראל כל כך איכפת, שאנחנו לא לוחצים מספיק לבירור מיהם מבצעי הפיגוע ולא
מספיק מודאגים. הם חשים שזה קרה פעם, קרה פעמיים, ויכול לקרות פעם שלישית
ומכיוון שלא נתפסו האשמים אז מישהו יכול להתפתות לעשות את זה פעם שלישית.
הילדים חזרו שוב ושוב על השאלה מה מדינת ישראל עושה, ואין ספק שהשאלה הזאת
עברה אליהם מהוריהם, והם מצפים שמדינת ישראל גם תעזור להגן עליהם.
בי טמקין
¶
יש שם ספקות לגבי זה. התחושה שם היא שמעורבים בפיגוע גם גורמים מקומיים
ושאין מספיק לחץ על הממשלה הארגנטינאית. הם חוזרים ומדברים על זה במשך ימים
רבים, ברדיו המקומי היהודי כל הזמן דיברו על זה, בבתי הספר הילדים כל הזמן
שאלו אותי את השאלות האלה. למערכת החינוך שם יש בעיות קשות של התארגנות
ומאבקים פנימיים נוראיים בתוך הקהילה וזה מאוד מקשה, אבל על זה אולי נקיים
דיון בפעם אחרת. דווקא משרד החינוך עושה מאמצים גדולים לעזור להם.
בארגנטינה יש פוטנציאל הרבה הרבה יותר גדול לעליה מאשר מה שאכן מתממש.
ביליתי שם יום שלם בבניין של הציונים. אני אף פעם עוד לא ראיתי כל כך הרבה
ציונים ביחד בבניין אחד. שוחחתי עם האנשים, עם העולים בפוטנציה שהיו שם.
ראשית, מה שנאמר על-ידי מר אורי גורדו ן הוא נכון, עד שמתקבלים על-ידי השליח
חולף זמן רב. השליחים הם מעטים. יש אומנם הרבה ציונים שם אבל מספר האנשים
שפוגשים את העולים בפועל ומבצעים את העבודעה הוא קטן מאוד. יכולים לחלוף
חודשים מאותו רגע שאדם החליט לעלות עד לאותו רגע שפוגשים בו. שנית, שאלתי
האם יש גם פעולה של חיפוש אקטיבי אחר עולים בארגנטינה או שהפעולה היא רק
פאסיבית, כלומר להמתין שייבואו אנשים שמתוקף המצב הכלכלי והחברתי מגיעים
לבניין. נאמר לי בפירוש שהם גם לא עומדים במשימה הפאסיבית ושהם לא עומדים
בלחץ הזה. יש גם נוהלים שלפי דעתי דורשים אולי רק תוספת כוח עבודה מפה,
ואני יודע שבמצב הנוכחי של הקיצוצים אנחנו הולכים לכיוון אחר. יכול להיות
שצריך להתארגן שם בצורה אחרת ובכל זאת להשתמש בשליחים אחרים, שלא שייכים
לסוכנות, גם אם הם לא יודעים בדיוק את מחירי הדיור בתל-אביב. אני לא יודע
איך עושים את הדבר הזה, אתם יודעים יותר טוב.
בבניין הזה יש סידורי בטחון. יהודים מצטופפים להם מחוץ לבניין ולא
יכולים להיכנס לתוכו. אני לא מבין את הענין הזה, אני לא יכול להבין מדוע
הבטחון לא יכול להתארגן באופן כזה שהיהודים לא יצטרכו לעמוד בחוץ ושלא יחיה
שם תור ארוך כל כך.
היו"ר עי זיסמן
¶
אנחנו נעלה את הנושא הזה.
פי נחמני;
אותו בטחון, שנשלט על-ידי מדינת ישראל, קיים בכל הנציגויות שלנו בעולם.
אני הייתי ראש משלחת בצרפת וניסינו לשנות את זה. המטרה של הבטחון היא אחת -
להגן על הישראלים, ולבן הם לא מובנים להתפשר ולא מובנים להבניס אנשים לתוך
חדר פנימי לפני הבדיקה והמבקרים ממתינים בחוץ. בפריס, בגלל חוק מקומי, גם
אסור לבנות שם גגון ואז אנשים ממתינים בקור ובגשם ולא יכולים להיכנס לבנין.
בי טמקיו
¶
אני לא מבין למה אי אפשר לארגן את הדבר הזה קצת אחרת כדי שאנשים לא
יצטרכו לחכות שם בחוץ.
אגב גם תנועות הנוער בארגנטינה מרגישות די מזנחות ומסכנות.
הגיע הזמן שנשווה את התנאים של המדינות הדרום אמריקאיות השונות, שנעדכן
את רשימת הארצות במצוקה באמריקה הלטינית. לא יכול להיות שבגלל שב-1983 נקבע
שצי ילה היא מדינה במצוקה אז שם מקבלים סל קליטה ושמכסיקו, שב-1983 היתה
במצב טוב, נחשבת עד היום למדינת רווחה, אף שמי שבא ממכסיקו היום איננו מגיע
ממצב כלכלי טוב. יושבות באותו חדר באולפן ציון בירושלים שתי בחורות,
ממכסיקו ומארגנטינה, הבחורה הארגנטינאית יכולה להיות באותו מצב ואפילו
לפעמים יותר טוב מהבחורה המכסיקאית והבחורה המכסיקאית לא מקבלת סל קליטה כי
היא לא נמצאת ברשימה. אני מבין שיש איזו בעיר! של מכס, שראש המכס צריך
להחליט משהו בקשר למענק המכס, אז בסדר, אז שייחכו שהוא י יקבל את ההחלטה
בנושא הזה. אבל לא יכול להיות שלא יתקנו את הדבר הזה.
בי טמקין
¶
שכחתי דבר אחד, אין שום סיבה לכך שהמסמכים הניתנים לעולים בשדה התעופה
יהיו רק ברוסית, באנגלית ובצרפתית ולא יהיו מסמכים בספרדית. ספרדית היא אחת
מחמש השפות הבינלאומיות הרשמיות.
ח' פורת
¶
אני מצטער שלא הייתי בתחילת הדיווח של מר אורי ג ורדו ן. שמעתי את סופם של
הדברים וגם הם היו דברים חשובים.
אני רוצה לפתוח בשתי הערות פנימיות ולאחר מכן לגופם של דברים. אני מנצל
את ההזדמנות הזאת מכיוון שלא יכלתי להיות בישיבה הקודמת. ברצוני לומר הערה,
שהיא נכונה גם לגבי העתיד עד סוף הקדנציה הזאת, לאור הידיעות והשמועות,
שלעיתים עולות ולעיתים יורדות ויכול להיות ששוב תעלינה, באשר לראשות
הוועדה. הייתי בוועדת העליה והקליטה גם בהזדמנויות קודמות. אני חושב שיש
לנו פה יושב ראש ועדה איכפתי מאוד ובעל יכולת הזזה של דברים. אני לא חושב
שהשאלות הפוליטיות, תהיינה אשר תהיינה, צריכות להביא לידי בן שיהיה שינוי
בראשות הוועדה. זאת עמדתי והיא כלל לא יונקת מהשאלה של ההזדהות הפוליטית,
אני לא מזדהה עם "הדרך השלישית", אלא מהנושא לגופו. כל חברי הוועדה תומכים
בכך שלפחות את הקדנציה הזאת, סך הכל נשארה לנו עוד כשנה, אנחנו נסיים כשחבר
הכנסת עמנואל ז יסמן הוא יושב ראש הוועדה. אני רוצה להזכיר שהשינוי המשמעותי
היחיד שהיה בתקציב של השנה שעברה, שאני יודע כמה הוא היה בעל משמעות מכרעת,
לגבי סל הקליטה של העולים, נעשה פה בוועדת העליה והקליטה בהובלתו של חבר
הכנסת עמנואל זיסמן. לא הייתי רוצה שיכולת כזאת תחסר.
אני מוותר על ההערה השניה, שנוגעת לנושא של המפלגות הפוליטיות של עולים.
הסוגיה היא מורכבת ואני לא בטוח שזה המקום להתייחס ולדון בה. אני רואה
צדדים לכאן ולכאן. אני לא חושב שזאת צריכה להיות מפלגת עולים אלא זו צריכה
להיות מפלגה למען עליה וקליטה. במקום שבו דברים אינם נעשים כראוי, ולטעמי
למרות המאמצים לא הכל נעשה כראוי, יש מקום לתת דחיפה גדולה.
אני מסכים שאסור לבנות עליה על מצב קטסטרופלי ועל נקיטה באיומים ובבהלה,
לא של פארחאן ואפילו לגבי רוסיה לא זה היה צריך להיות המניע. תמיד הייסוד
צריך להיות הרצון לבוא לציונות, כוח המשיכה ולא כוח הדחיה. אבל צריך לנצל
לעיתים את האווירה ואת התחושות הקשות, לא כדי להעמיד את הבסיס עליהן אלא
כדי לטעון שפה יש הזדמנות. אין ספק שגם בארגנטינה, שהוזכרה כאן, למרות
היותה קהילה ציונית חמה, מה שקרה שם היה כמו שוט וגרם לזעזוע. כך היה בדרום
אפריקה וברוסיה וכך גם יכול להיות מחר או מחרתיים בארצות הברית. אנחנו
צריכים להכין את הכלים לנצל את האפשרות הזאת בסיטואציה הנבונה.
מר אורי גורדון אמר, בצדק, שהעליה, בעיקר העליה מארצות הרווחה, תלויה
מאוד בסוגיית החינוך ובסוגיית המשיכה היהודית. מהו הדבר שיכול למשוך יהודים
אם לא הרצון להזדהות עם העם היהודי והרצון לבנות חיים כאן עם חינוך יהודי,
עם אווירה יהודית, עם משיכה לאותה מורשת יהודית, וזה לא חייב להיות דווקא
על-ידי אנשים שמגדירים את עצמם כשומרי תורה ומצוות או אנשים אורתודוכסים
במובהק. לדידי יש מכך מסקנות, שאולי יושמו אבל לא בהיקף הראוי. אני חושב
שהיום אפשר לרתום כוחות רציניים מאוד בעיקר מתוך המשמרת הצעירה של הרבנים
הציוניים הדתיים שלנו כדי לראות בהם נציגים ושליחי עליה, כשהם משלכים בתוכם
גם את כוח המשיכה בשל יכולתם הרבה וגם את יכולתם להציע מבנים קהילתיים
שמושכים יהודים. אני מכיר אנשים רבים שעלו לארץ מצרפת, שהוזכרה כאן, כתוצאה
מביקור של הרב יהושע צוקרמן או של הרב שלמה אבי נרי, שהם אנשים בעלי שיעור
קומה מבחינה תורנית ורוחנית. אבל הדבר הזה צריך להיות מתועל לאיזשהי מסגרת.
אנשים כמו הרב ריסקין, שהצליח למשוך קהילה גדולה מארצות חברית, ואחרים
שכמותו יכולים להיות אנשי מפתח למשיכת עליח ולהיות שליחי עליה. אבל גם
צברים, כמו הרב מרדכי אילון, ואנשים כמותו, היו יכולים להיות שליחי עליה
יוצאים מן הכלל דווקא על רקע הקריאה התורנית הרוחנית. מר גורדון אמר שאתם
נפגשים עם הרבנים הראשיים וזה טוב. אני רוצה להציע כתוכנית עבודה להיפגש עם
משמרת צעירה של רבנים ציוניים או של אנשי תורה ציוניים ולרתום אותם לנושא
העליה. יכולה להיות בזה גם סובלימציה לכל מיני כיוונים פחות רצויים.
אי גורדון
¶
אני מקבל את זה ומוכן לזה. אני מציע שתזמן לי פגישה איתם.
חי פורת;
אני מוכן לעזור בכל מה שנדרש בעניין.
פה אני מוכרח להעיר הערה פוליטית קשה. דבריו של ראש הממשלה בנדון גרמו
נזק קשה לעליה, ולא רק לייחסינו עם יהודי ארצות הברית, מפני שתהליכי עליה
מתחילים במעורבות ואיכפתיות, וגם בצעקות ובוויכוחים, של אנשים שאיכפת להם,
וכשהם מקבלים מין סטירת לחי שכזו זה עלול להשפיע לרעה על העליה. גם את
הנקודות האלה צריך לתקן. דרך אגב אמורים להגיע בקרוב לארץ כ-150 איש, בעיקר
מהיהדות האורתודוכסית, שיש להם קו לאומי תקיף אבל הם רוצים להיות מעורבים
גם בנושא העליה, ואם לא הם אז בניהם וקרוביהם מגיעים לארץ. אני מזמן פגישה
בינם לבין נשיא המדינה ואני חושב שגם הסוכנות היהודית צריכה להיפגש איתם.
צריך לנצל את האיכפתיות שלהם, שגם באה לידי ביטוי פוליטי, וזו זכותם. אני
קורא לכם לנצל את האנרגיה הזאת ולהפנות אותה לאפיק הזה של העליה, לא מתוך
קינטור וסטירות לחי, זה לא יעזור, אלא דווקא מתוך משיכה ועבותות אהבה.
בשעתו הועלתה, גם כאן בוועדה, התוכנית הגרנדיוזית של השר יוסי ביילין
שעסקה בעלייתם של נוער וילדים. בין אם נקבל את התוכנית במלואה ובין אם
נחלוק עליה, הכיוון הוא בוודאי נכון. אני זוכר שאז גם היתה הזדהות. אני
רוצה לדעת איפה הדברים האלה עומדים. רעיון זה של כיתות שלמות שמאומצות
על-ידי כיתות בארץ, אם ביישובים ואם בערים, הוא רעיון חיובי.
אי ג ורדו ן
¶
היום אני מוזמן לישיבה בשעה 17:30 בחדרו של השר יוסי ביילין, לא בשם
הסוכנות היהודית - זה בוויכוח בסוכנות, אני בעד אבל יש כאלה שהם נגד - על
העניין של בית ישראל.
חי פורת
¶
אני לא מתעקש לקבל דווקא פורמולה כזאת או אחרת אבל אני מאמין בגישה הזאת
של "הלך החבל אחר הדלי", בעניין הזה של "בנערינו נזכה". העלית של הנוער
והצעירים היא מפתח גדול לעליה בכללותה. אני חושב שאנחנו בוועדה צריכים לטפח
את הכיוון הזה, לראות איך נותנים לו צדדים מעשיים ואיך נותנים לו שיניים
ולעקוב אחר ביצועו. היו אצלנו בגוש עציון כבר כמה פעמים כיתות שלמות שבאו
לתקופה של חצי שנה לארץ - מאנגליה ומארצות הברית - והיתה לכך השפעה חזקה על
קשרי הגומלין, חליפת מכתבים, ובסופו של דבר היתה לזה השפעה משמעותית מאוד
גם על הנושא של העליה.
פי נחמני
¶
יש בית ספר יהודי תורני נהדר "יבנה" במרסיי. בית הספר הזה עורך פעם
בשנתיים מסע לאושוויץ. אנו נוכחים לדעת שכמעט כל הכיתה שעשתה את המסע
לאושוויץ עולה לישראל ואילו מהכיתה שלא עורכת את אותו מסע עולים רק % 30.
רוב העליה שעלתה במספרים גדולים באה בגלל גורם דוחף ולא גורם מושך.
העליה האיכותית בדרך כלל עולה מהגורם המושך, שקשור בחינוך ובבתי ספר
ותנועות נוער. שם אנחנו לדעתי נמצאים היום בכל העולם בנחיתות רבה מאוד.
בברית המועצות המאמץ נעשה במקום שבו יש הכי הרבה יהודים במצב קשה:
באוקראינה בגלל מצב כלכלי וחוסר בטחון; בארצות המוסלמיות ובאיזורים
מסויימים בקאווקז יש חוסר בטחון ורוב האוכלוסיה היהודית מתנקזת מהמקום, יש
גם את ההגירה הפנימית. אסור לשכוח שברית המועצות היא פעמיים ממדינת ישראל.
יש השיבות גם לסיור שעורך מר ציסלר לוולדיווסטוק. ישבתי עם רכז עליה בעיר
ששוכנת 1,200 קילומטר צפונה מוולדיווסטוק ויש שם 6 משפחות יהודיות שרוצות
לעלות, אנשי מדע טובים מאוד. רק בשביל לנסוע לקבל את אישור העליה מהקונסול
זה מסע שלם למוסקבה, 8 איזורי זמן, עם עלות של 5 חודשי משכורת שלהם. אנחנו
משתדלים בכל זאת לעשות פעילות עליה גם לאי זורים הקטנים בכדי לתת ליהודים
האלה את האפשרות לעלות מאותו מקום שבו הם נמצאים, או לעודד אותם לעלות. כמו
שנאמר פה, ככל שמספר האנשים הולך וקטן, כי עלו לישראל או עזבו לארצות
אחרות, יש יותר ויותר בעיות, שקשורות גם לנישואי תערובת, וחלק מהמשפחה
שצריך להישאר מכיוון שאין לו זכאות לעליה על פי חוק השבות המורחב.
נכון שבארגנטינה אנחנו נכשלנו בצפיה של המצב הכלכלי ונתקענו שם עם תורים
ארוכים. פתרנו את זה על-ידי זה ששלחנו לשם שליחים נוספים זמניים (אחד נסע
ושניים עכשיו נמצאים בהכשרה). נאמר פה שכבר יש שם אנשים במשלחת אבל אסור
לשכות שהם לא ישראלים אלא תושבים מקומיים וקשה מאוד להשתמש בהם ללא הכשרה
רצינית. אנשים אלו מוסרים לעולה הפוטנציאלי אינפורמציה לא נכונה וכשהעולה
מגיע לפה מתחילה בעיה. האינפורמציה היא לא רק אינפורמציה, זה חלק מייעוץ,
מאווירה, מאלף ואחד דברים. אנחנו לקחנו אנשים שהם שליחים מקומיים ועכשיו
שלחנו שתי שליחות מישראל בכדי לקצר את זמן ההמתנה לשליחי העליה. נכון
שבמסגרת התקציבית המוקצית היום בסוכנות היהודית לארצות המערב אין לנו מספיק
כוח אדם בשביל לצאת החוצה לעידוד עליה על-ידי שליחים.
שאלתם על תוכניות
¶
אנחנו עכשיו נמצאים בניסיון לתת פתרונות כלכליים.
בארצות המערב, דווקא בגלל שאנחנו ארץ מושכת לתחומים מסויימים, ניסינו לעשות
את זה בארצות הברית עם כל חברות ההיי-טק הישראליות, שבאו לתת פתרונות. הרבה
מאוד אנשים נרשמו אבל בפועל מעט מאוד אנשים הגיעו בסופה של התוכנית. מברית
המועצות מגיעים אבל מארצות המערב קשה למשוך אנשים. אנחנו עכשיו מארגנים
קבוצה לדרום אמריקה בכדי להציע פתרון לאותם אנשים. בדרום אמריקה חלק גדול
מהאוכלוסיה היום נמצא במצב כלכלי קשה. מדובר במעמד הבינוני, בסוחרים, עורכי
דין ודברים כאלה, שקשה לי לעשות להם הסבה למהנדס תוכנה או לדכרים כאלה, וזו
בעיה רצינית.
ישנם אי זורים בצרפת, כמו במארסיי, שהרמה הכלכלית של האנשים היא כמו
ירוחם בתחילת שנות השישים מבחינת רמת הכנסה ורמת תעסוקה ושיש שם רמת אבטלה
אדירה. יחד עם זה קשה מאוד לתת להם דחיפה לעליה. אנחנו התחבטנו בשאלה הזאת
גם כשהייתי במארסיי וגם היום כשהמצב הכלכלי שם קשה מאוד.
היו"ר עי זיסמן
¶
שכונת לה-רוז במארסיי היא כמו קטמונים גי עוד לפני שהוקם בית ספר דנמרק.
אם נשווה את סל הקליטה שלהם לזה שמקבלים עולים מרוסיה, האם זה ייעלה אותם?
פי נחמני
¶
אני לא יכול לענות על כך, אני מציע לנסות את זה ולתת לעצמנו פעם אחת
תשובה ברורה. יש פה הצעה, שאנחנו חושבים שיכולה להיות טובה, לתת לאנשים שם
אי הלחמי
¶
הרבה אנשים, כל מי שיש לו אמצעים לא ייבחר במסלול סל קליטה כי הוא יעדיף
להעביר את תכולת הבית שלו.
חי פורת
¶
זו לא רק שאלה של אמצעים. היה צריך לנסות למצוא איזשהו קריטריון כדי
שההבחנה לא תהיה רק לפי ארץ המוצא אלא לפי המצב האישי.
חי צמיר
¶
אני מבקש לנצל את ההזדמנות, רוב הדיון פה היה על ענייני עליה ופה ושם
עלו גם היבטים של קליטה. באספקט הזה של הקליטה אני רוצה להציג כמה כותרות
למהשבה. אני מבין שעומד להתקיים דיון בענייני הקליטה בעוד שבוע או שבועיים
עם שר הקליטה ואני מניח שאז תהיה הזדמנות להיכנס לייתר פירוט.
אני רוצה לומר את השקפתי לגבי המושגים העקרוניים שנזכרו פה - ארצות
מצוקה וארצות רווחה. אני בהחלט בעד רענון וחשיבה מחדש לגבי המושגים כדי
לראות האם הם מתאימים ל-1995. בחלק ניכר מארצות העולם המערבי כבר ערכנו את
הסריקה הזאת, עשינו את זה בעיקר לגבי ארצות אמריקה הלטינית, כולל מכסיקו,
ולנו כמשרד הקליטה יש בהחלט מגמה להרחיב את האופציה של קליטה ישירה וסל
קליטה, כלומר להעמיד שתי אופציות בפני ציבור העולים: יירצו ייבחו במסלול
מרכז הקליטה; יירצו ייבחרו במסלול הקליטה הישירה וסל הקליטה. צריך לקחת
בחשבון שקליטה ישירה + סל קליטה טומנים בחובם גם את הפסקת הזכאות לגבי
הפטורים מהמכס ויש לזה משמעות כספית גדולה מאוד. מי שייעבור למסלול סל
הקליטה ייפסיק ליהנות מפטורים וי יתחיל לעבור גם הוא למסלול מענק המכס. מי
שיודע לעשות טוב חשבון אני לא בטוח איפה הוא מרוויח ואיפה הוא מפסיד. למרות
זה, משרד הקליטה בהחלט חושב שצריך להעמיד את שתי האופציות בפני העולה,
בהנחה שמרכזי הקליטה ימשיכו לתפקד במתכונתם ובניפחם הנוכחי, וכרגע גם הדבר
הזה לא ודאי.
חי צמיר
¶
גם אם נצליח לעשות את זה אני עדיין לא רואה בזה את תרופת הפלא. לעולים
מארגנטינה יש אפשרות מזה שנים לקבל סל קליטה ולבוא לקליטה ישירה אבל שמעתם
רק לפני חצי שעה את מספרי העולים משם. למה אנחנו כולנו נאחזים בזה ורואים
בזה את תרופת הפלא? אני בטוח שלא זו התרופה. אני חושב שיש אופציה נוספת
שצריך לנסות אותה.
הי ו"ר עי זיסמן
¶
אבל לעולי צרפת לא נותנים סל קליטה. למה לא נותנים? כי חושבים שלא יוכלו
לעמוד בכך בגלל האילוצים התקציביים. אם הטענה שלך נכונה אז צריכים לתת
לכולם ואין כל סכנה תקציבית.
חי צמיר
¶
אני אומר שלא זו תרופת הפלא להגדלת מספרי העולים, לא מארגנטינה ולא
מצרפת, אך יחד עם זה אני בעד פתיחת האופציה הזאת. עשינו מהלך לגבי אמריקה
הלטינית, שאושר בהנהלת משרד הקליטה. נקבע גם מועד לתיאום מענק המכס עם מר
אריה זייס ואני מעריך שתוך שבוע או שבועיים הסיפור הזה ייגמר, מאחר והוא
מסכים לזה עקרונית, ובכך תיפתח האופציה הזאת לכל אמריקה הלטינית, כולל
מכסיקו. המהלך הבא שלנו יהיה באירופה המערבית, ולדעתי צרפת בראש ובראשונה.
אני מרשה לעצמי לומר שגם לגבי צרפת משרד הקליטה י יקבל החלטה חיובית ונצטרך
לסגור גם את זה עם המכס. עדיין לא דיברתי בשם אגף התקציבים שיש לו כל מיני
סימני שאלה במשרד האוצר ואני מניה שנתגבר גם עליהם. כפי שאמרתי אני בעד
פתיהת האופציה הזאת אבל זה ייהייב גם את הסוכנות היהודית לשנות את הסיווגים
שלהם לגבי ארצות מצוקה בסיוע הקטן שהם נותנים, במיטענים ובדמי נסיעה
וכרטיסי טיסה וכך הלאה. באופן כללי אין פערים משמעותיים בכסף בין מסלול
ארצות המצוקה למסלול ארצות הרווחה. ברור שמי שיילך למסלול ארץ המצוקה לא
ייהנה ממרכז קליטה ואז הוא ייפסיד את דמי הקיום שבדרך כלל עולי המערב
מקבלים שם. שיהיה ברור שלמושג "ארץ מצוקה" אין השפעה על נושא הפיתרון
העתידי ברמת האיכלוס של האנשים האלה. זו הטעות הרווחת אצל כולם, חושבים שמי
שבא מארץ מצוקה גם זכאי לפיתרון דיור סוציאלי, ולא כך הוא, והדבר הזה גם לא
עומד להשתנות. זכאות זאת נקבעת אינדיבידואלית.
היו"ר עי זיסמן
¶
מאחר ונשארו 10 דקות אני רוצה להציע לכם שורה של הצעות ואתם תתייחסו
אליהן, כי אין לנו זמן ואנחנו חייבים לסכם את הישיבה הזאת.
ראשית, ידוע לנו שהסוכנות היהודית נמצאת במשבר כספי. ביקשתי לדון עם מר
אברהם בורג כמה פעמים והוא קבע מועד ב-8.11. בינתיים אנחנו יודעים שעומדים
להיחתך דברים. העליה איננה הייעד הבלעדי של הסוכנות היהודית אלא העליה היא
הייעד המרכזי והתכלית הקיומית של מדינת ישראל. הסוכנות היהודית, מסיבות
היסטוריות וציוניות ואחרות, רשמה ורושמת ותירשום דפים מפוארים אבל אני מגיע
למסקנה שהסוכנות היהודית איננה יכולה, במצב שהולך ומתהווה, לשאת לבדה בנושא
העליה. אנחנו קיימנו דיונים ואמרנו שאין מספיק כסף לשליחים ולכוח אדם אחר
ואין מספיק כסף לחינוך יהודי ולהנחלת הלשון העברית וכולי. אם אנחנו רוצים
להעמיק את המאמץ, לחזקו ולהרחיבו זה כבר איננו אפשרי כרגע בסוכנות היהודית.
אף אחד לא רוצה לקחת את זה מהסוכנות היהודית אבל עובדה היא שבברית המועצות
לא רק הסוכנות היהודית פועלת אלא גם לשכת הקשר; ובאתיופיה הסוכנות היהודית
לא מטפלת בפלאש-מורה. הסוכנות היהודית אומנם נמצאת באתיופיה אבל הפעילות
שלה היא מצומצמת ביותר והאחריות היא על משרד החוץ, שנעזר בסוכנות. אני משתף
אתכם בזה כי לפי דעתי זה הזמן. בשבוע הבא מביאים את תקציב המדינה לקריאה
ראשונה ואישורו יימשך כמה חודשים. ב-29.12, ביום שישי לפנות בוקר, אולי
יאושר תקציב המדינה. עד כמה שאני יודע אחת הסיבות בגינה שר האוצר בא הנה
בתקופת הפגרה, והתקיימה איתו ישיבה טובה מאוד, היא מפני ששר האוצר מצד אחד
הגדיל שורה של סעיפים בתחום קליטת העליה אבל מצד שני הוא חייב עכשיו למלא
את החלל הריק של הסוכנות היהודית בה בעת שהוא נאבק לשמור על תיקרת התקציב
ומתמודד מול לחץ מצד בנק ישראל וגורמים אחרים לקצץ את התקציב. שמענו את
הדוברים פה ואין ספק שאם מדינת ישראל רוצה עלייה היא לא יכולה עכשיו לסמוך
על הסוכנות היהודית. זה צריך להיות הדגל שתרים ועדת העליה והקליטה עכשיו,
בלי שום חשבונות פוליטיים, שאם זה לא יבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה אז כל
מיני דברים שדובר עליהם לא יתבצעו.
בי טמקין
¶
לפי הניסיון המצטבר, גם של סל הקליטה, ככל שהממשלה לוקחת על עצמה יותר
כך הסוכנות היהודית מרגישה יותר חופשית לרדת מזה.
היו"ר עי זיסמן
¶
למרות שהיו חילוקי דיעות עם שר הקליטה לדעתי הוא גילה אבירות ושעות
ספורות אחרי שחוק סל הקליטה התקבל הוא נתן הוראה לממש זאת. רציתי לבקש ממר
חנוך צמיר למסור לנו מידע. אתם בוודאי הולכים לעשות איזשהי בדיקה על השפעת
הגדלת סל הקליטה על העולים - האם זה נותן ברכה לעולים או לא, האם חלק
מהעולים משתמשים בזה ועובדים בעבודות נוספות ולא לומדים עברית וממשיכים
להתקשות להסתגל לארץ. אני רוצה לדעת אם הגדלת סל הקליטה אכן הועילה. אם
תסכימו לרעיון הזה פירוש הדבר שצריך להיות לחץ עכשיו בוועדה ובכנסת לקראת
אישור תקציב המדינה, שממשלת ישראל חייבת להיכנס לא רק מבחינה עקרונית
ואידיאולוגית אלא גם באופן מעשי למען העמקת והגברת העליה ולהשלים את מה
שהסוכנות היהודית לא עושה.
ב' טמקין
¶
האם היא לא צריכה לעסוק יותר בתחום הקליטה? האם היא צריכה לקחת אחריות
על ילדי העולים, כולל העולים האתיופים שהגיעו לא מזמן, שגם כאן הסוכנות
היהודית אולי מעיינת באפשרות לקצץ?
פי נחמני
¶
הסוכנות היהודית מאיימת לקצץ בתקציב לילדים ישראלים דור שלישי שנמצאים
במוסד של הסוכנות היהודית. זו האחריות של מדינת ישראל אבל המדינה לא רוצה
לקחת אותם תחת חסותה.
היו"ר עי ז יסמן
¶
אתן לך דוגמא מההסתדרות. קרה משהו בהסתדרות, גם ההסתדרות טיפלה בתחומים
מסויימים בקליטת העליה והנה נסגרו שורה של דברים בשנה האחרונה - השתלמויות,
קורסים, כל מיני דברים מאוד חיוביים שהיו. זה קרה ככה בשקט כי אולי ההיקף
היה יותר קטן. אני הושב שאתה מסכים איתי שהסוכנות היהודית היא זרוע לאומית
ציונית יהודית אבל האחריות היא על הממשלה, כל ממשלה בישראל.
בי טמקין
¶
הממשלה אחראית על הרבה דברים, כולל קליטת העליה, כולל טיפול בידי עולים,
כולל הדוררת הבאים של ילדי העולים, כולל הפיתוח הכלכלי של מדינת ישראל
שמאפשר להורי ד את האבטלה בקרב העולים ומאפשר לעולים לכתוב מכתבי עידוד
לאנשים לבוא לפה. אני רוצה להבין מה המשמעות של דבריך.
הי ו "ר עי זיסמן
¶
אני יודע שעכשיו נערכות בדיקות כיצד יש להתגבר על המשבר של הסוכנות
היהודית, שאומרים שהוא יותר חמור אפילו ממה שמר אורי גורדון ומר פיני נחמני
הזכירו. איפה שהסוכנות היהודית לא יכולה ולא תוכל לפעול זו חובתה של הממשלה
למלא את החסר, ולא רק הממשלה הזו, כי זה עניין עקרוני.
אי גורדון
¶
אנחנו צריכים להוריד השנה ובשנה הבאה 0ו1 מיליון דולר מהתקציב שלנו
מכיוון שהמגביות יורדות. הממשלה יכולה להדפיס כסף אבל אנחנו לא יכולים
להדפיס כסף. חבר הכנסת זיסמן צודק בטיעון שלו. העם היהודי חוסך למדינת
ישראל הרבה מאוד כסף. העם היהודי תורם סכומי כסף עצומים לאוניברסיטאות
ולבתי חולים ואין ספק שאם הם לא היו נותנים כסף אז מישהו אחר היה חייב
לעשות זאת.
היו"ר עי זיסמן
¶
חייבים לקבל היום החלטה, אחרת כל הישיבה לא שווה. האם הצעות כאלה צריכות
להישמע רק מהשר יוסי בי ילין? למה שזה לא יישמע מהוועדה? השר יוסי ביילי ן
ב-3 השנים האחרונות הצהיר שורה ארוכה של הצהרות, כשכל הזמן ראש הממשלה והשר
יאיר צבן אמרו שהם מצטערים על דבריו ושהוא לא היה צריך להגיד אותם אבל הוא
אמר את הדברים, גם בנוגע לקיצוץ המגביות. אנחנו אומרים עכשיו שקרה משהו.
ששמעתי מגורמים מסויימים שהקיצוץ יהיה הרכה יותר גדול מאשר 110 מיליון דולר.
אי גורדון
¶
110 מיליון דולר אנחנו צריכים לחתוך עכשיו. יש לנו ויכוח בסוכנות האם
לקצץ בקליטה או כמו שאני חושב, לא מהיום אלא במשך שנים, שהנוער הישראלי
צריך להיות באחריות ממשלת ישראל ולא באחריות הסוכנות היהודית. ב-1972 לא
היתה עליה, באה ראש הממשלה דאז גברת גולדה מאיר למר קלרמן, ראש עליית הנוער
דאז, והציעה שייקחו נוער ישראלי למוסדות של עליית הנוער שהיו אז ריקים, וזה
היה צודק מכיוון שעליית הנוער משתנה עם העיתים. אני טוען כבר שנים, גם
כשהייתי ראש עליית הנוער, שצריך להחזיר את עליית הנוער לייעודה הקלאסי, היא
צריכה לעסוק עם נוער עולה, עם נעל"ה 16 ועם אתיופים ממבצע שלמה, אך היא לא
צריכה לעסוק בדור רביעי של מהגרים ישראלים. כשמדברים איתי על אינטגרציה בין
הנוער הישראלי לבין נוער נעל"ה אני טוען שזה בלוף.
בי טמקין
¶
.
אתה מתחיל עכשיו דיון מאוד רציני. הרי כל מה שאתה אומר עכשיו תומך בעמדה
שלי. חבר הכנסת זיסמן שם את הדגש הבלעדי על התקציב - ואני יודע מה משמעותם
של דברים כאלה בשנה כזאת - ועל האחריות של מדינת ישראל דווקא לעליה (הוא לא
דיבר על הקליטה). אתה אומר להיפך, אתה אומר שמדינת ישראל צריכה לקחת את
האחריות על הקליטה במדינת ישראל והסוכנות היהודית צריכה לעסוק בעיקר בעליה.
אי גורדון
¶
לא, אני אומר משהו אחר. חבר הכנסת זיסמן צודק, אף שהוא לא אמר את זה.
בשבוע הבא יושב חבר הנאמנים ו י יחליטו
חי פורת
¶
אתה רוצה שהשורה התחתונה תתורגם גם להיבטים תקציביים. אני איתך בנקודה
הזאת אבל צריך לקיים על כך דיון יסודי.
היו"ר עי זיסמן
¶
חבר הכנסת טמקין, עניין קליטת העליה נדון עשרות פעמים בתמיכתך וגם בדיון
עם שר הקליטה היינו ביחד. השאלה היתה איך משיגים את זה, דרך חקיקה או בדרך
אחרת, ולא היה ויכוח עקרוני בינינו. אני לא התעלמתי מזה אבל התחלתי בנקודה
אחרת. והנה באים לכאן שני אנשים מוסמכים ואומרים לנו בצורה ברורה שבשנה
הבאה התסבוכת תהיה עוד יותר גדולה בגלל הקיצוצים.
אי גורדון
¶
מה שחבר הכנסת עמנואל זיסמן אמר הוא שלאור זה שבשבוע הבא יתקיימו
בסוכנות היהודית הדיונים עם האמריקאים על ועדת העליה והקליטה לפנות אליהם
ולומר שמצפים מהסוכנות היהודית להמשיך לפעול בתחומי העליה והקליטה, כי לכך
הם נועדו.
עי מאור
¶
אני מצטרפת לפניה של חבר הכנסת חנן פורת, שלא נדון בזה היום ושנקיים על
זה ישיבה מיוחדת. דווקא בגלל שעצרת הסוכנות היהודית מצטרפת בשבוע הבא
הקריאה שלנו צריכה להיות כרגע דווקא אל עצרת הסוכנות היהודית. אני לא
מקבלת את הקונספציה שזה כאילו תפקיד הממשלה ולא תפקידם. הם התפרקו מאחריות
ואנחנו לא צריכים כאן לתת להם סולם לרדת. אז ההחלטה היום היא פניה לסוכנות
היהודית בשום אופן לא לרדת מאחריותם לעזרה בעליה ובקליטה.
היו"ר עי זיסמן
¶
את אומרת שקריאתנו לסוכנות היהודית צריכה להיות דווקא שעליהם להעמיק
ולהרחיב את פעילותם. אני מוכן להסתפק בזה.
עי מאור
¶
אנחנו חוששים שלא נצליח בשבוע הבא. קודם כל נראה, אם לא נצליח אני מציעה
שנשקול בשום שכל, הרי מדובר על תקציבי ענק, האם הדיון צריך להיות בזמן
הדיון על תקציב המדינה או בכלל אחריו. אני גם לא רוצה לתבוע את זה מראש
הממשלה. מר אברהם בורג, יושב ראש הסוכנות היהודית הוא האדם שצריך להעביר את
זה בממשלה.
היו"ר עי זיסמן
¶
אני מציע לסכם את הדיון. ראשית אני מקבל את ההצעה של חברת הכנסת מאור
אבל זה לא מונע ממני להכריז את מה שאני חושב בנושא הזה. הוועדה תקבל החלטה
וננסח אותה ברוח הדברים שנשמעו כאן.
חי פורת
¶
הבעיה היא לא שאתה תגיד את מחשבותיך, אני בעניין הזה מזדהה איתך. אני
רוצה שנקבע עכשיו שהוועדה תקיים דיון מיוחד נוכח המשבר בסוכנות היהודית.
חי פורת
¶
זה עלול להיות מאוחר מידי כי אז מר אברהם בורג כבר לא יהיה הכתובת, כי
אז זה כבר לא יהיה רלוונטי לתקציב.
בי טמקין
¶
מרגע שהסוכנות היהודית תקבל את ההחלטות שתקבל ייווצר מצד שונה והכדור אז
יעבור הרבה יותר למגרש הממשלה. לאחר עצרת הסוכנות העיקר יהיה דווקא הדיון
עם הממשלה (אף שגם השיחה עם מר בורג יכולה להיות מעניינת).
היו"ר עי זיסמן
¶
אני מקבל גם את ההערה שלך.
היו שורה של דברים אחרים שנשמעו כאן שקשורים ליהדות ארגנטינה. למרות
הדברים הבדוקים שאמר מר חנוך צמיר אנו חייבים לקבל החלטה. יכולים להיות
קיצוצים במשרד העליה והקליטה במהלך החודשים הקרובים, תתכונן לזה, כי לשר
האוצר יש לחצים מכל מיני צדדים להקטנת הגרעון והוא יכול לערוך שינויים.
בי טמקין
¶
גם האופוזיציה לוחצת חזק מאוד לקצץ בתקציב, כך שמעתי, חוץ מאשר בוועדות,
שם היא דורשת לתת עוד תקציב.
היו"ר ע' ז י סמן
¶
תדע לך שרוב הלחצים לא באים מהאופוזיציה אלא דווקא מהקואליציה, לקצץ
בסעיפים מסויימים ולהוסיף בסעיפים אחרים.
אני מציע שהוועדה תקבל החלטה שלמען הגברת העליה מארצות הרווחה ומהמערב,
שבהן אין סל קליטה, (ודובר כאן על מרכזי קליטה אבל אתם יודעים שיכול להיות
שרוב רובם של מרכזי הקליטה ייסגר).
היו"ר עי זיסמן
¶
אם ייווצר מצב שבו תהיה הגדלה עצומה של מספר העולים מארצות הרווחה אין
ספק שמרכזי הקליטה לא יוכלו לקלוט אותם. אני מציע לקבל החלטה שמסלול הקליטה
הישירה יהיה אופציה לכל העולים. נושא כזה חייב להיות מוסכם. זה מוסכם.
הישיבה ננעלה בשעה 11:15