ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 23/10/1995

קליטת ילדי עולים במערכת החינוך - היערכות מערכת החינוך לקליטת ילדי עולים בשנת התשנ"ו

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתיקו



פרוטוקול מס' 189

מישיבת ועדת העלית והקליטה

יום שני, כ"ט בתשרי התשנ"ו (23 באוקטובר 1995), שעה 00;11
נכחו
חברי הוועדה; ע' זיסמן - היו"ר

י י בא-גד

אי ורדיגר

בי טמקין - משקיף

די שילנסקי

מוזמנים; חבר-הכנסת מ' גולדמן, סגן שר החינוך והתרבות

ד' גילדין - עוזר סגן שר החינוך והתרבות

אי אקלום - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

ע' בוסטין - המשרד לקליטת העליה

יי שרייבר - הסוכנות היהודית

ר' ברונפמן - ארגון שתי"ל

אי שצוב - ראש ענף ילד ונוער בעמותה לקליטת עליה

לי אויגמן - הפורום הציוני

לי פאסיל - התאחדות עולי אתיופיה

ס' לנדבר - יו"ר התאחדות עולי ברית-המועצות לשעבר

חי מן - מנכ"ל " " " "

אי מיכאלי - ועד הפועל של ההסתדרות

די פריטל - עורך פרסומים על יהדות ברית-המועצות

אי זרחין - המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

ר' אזולאי - מועצת ארגוני עולים

מזכירת הוועדה; ו י מאור

קצרנית; עי הירשפלד

סדר-היום; קליטת ילדי עולים במערכת החינוך - היערכות מערכת החינוך

לקליטת ילדי עולים בשנת תשנ"ו.



קליטת ילדי עולים במערכת החינוך - היערכות מערכת החינוך

לקליטת ילדי עולים בשנת תשנ"ו
היו"ר ע' זיסמן
שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של ועדת העליה והקליטה עם

פתיחת מושב החורף של הכנסת. אנחנו מתכוונים לקיים דיונים בנושאים שונים שקשורים

גם עם אישור תקציב המדינה. ועדת הכנסת החליטה לפני כמה דקות שבימים שני ושלישי

בשבוע הבא יתקיים דיון על תקציב המדינה לאחר הגשתו על-ידי שר האוצר. אנחנו נלווה

את דיוני התקציב וביום שלישי תיערך הצבעה בקריאה ראשונה.

במשך הזמן ועד להצבעה על התקציב בקריאה שניה ושלישית אנחנו נלווה את הדיונים

האלה בדיונים משלנו בשורה ארוכה של נושאים הקשורים לעליה ולקליטת העליה.

אני מתכבד לתת את רשות הדיבור לסגן שר החינוך והתרבות מיכה גולדמן, ואני מבקש

ממנו להתייחס בהצעת התקציב לכל הנושאים של קליטת עליה.

אני רוצה להזכיר שסגן השר מיכה גולדמן הוא אורח קבוע בוועדה. אנחנו רוצים

לשמוע ממנו באיזו מידם הגדלת התקציבים היא גם פתרון לבעיות. כי כשאנחנו שומעים

שסעיף זה וזה גדל בכך וכך אחוזים, והשאלה היא אם זה משיג את המטרה. למשל, נושאים

שעליהם דנו יחד אתו, האם באמת מספר המורים-עולים עולה, האם באמת יש הגדלה של מספר

שעורי העזר לעולים החדשים, והאם הנהלות בתי-הספר מיישמים את הדבר הזה.

אנחנו יודעים שתוך כדי שנת התקציב היתה הגדלה בתקציבים לטיפול בנוער מנותק,

בנוער שנושר ממערכת החינוך. האם הגדלת התקציב הגדילה את היקף המטופלים, או לא.

עם זאת, יש הרבה מאד עולים חדשים שקיבלו עזרה במערכת החינוך עד 3 שנים,

ומתברר שיש צורך לקבל עזרה מעבר לשלוש שנים. לעולה חדש יש זכויות עד 5 - 10

שנים, ולתלמיד עד J שנים. מה עוד שיש בתי-ספר שבהן כתות שלמות, או רובן, הן רק

של עולים חדשים, או רובן. האם אין מקום להאריך את העזרה מעבר לזה? לדעתי כן.

הייתי רוצה לשמוע מסגן השר תשובה מפורטת באיזו מידה התקציב של משרד החינוך - והוא

אישית המופקד על נושא קליטת העליה - עונה על הצרכים, מה הן הבעיות, מה הן

המצוקות, וכיוצא בזה.

אנחנו כוועדה רוצים לקדם לפחות שלוש הצעות חוק. 1. הצעת חוק שנוגעת לאסירי

ציון. קיימנו בוועדה דיון בענין זה ושלושתכם הייתם פעילים בו. נתנו לשר לקליטת

העליה כמה חודשים עד להגשת התקציב, להודיע לנו אם הממשלה מתכוונת להוביל את הענין

הזה ואנחנו נתמוך בו. מתברר שהממשלה רוצה להוביל את הענין אבל היא לא יכולה,

כנראה מסיבות תקציביות ואחרות ולכן אנחנו נגיש הצעת חוק.
די שילנסקי
זה מקובל. בהרבה ועדות זה קורה.

היו"ר ע' זיסמן;

2. התאחדות עולי ברית-המועצות הגישה לנו הצעת חוק שמסרתי אותה לחוות-דעת

משפטית, וברגע שאקבל אותה אעביר אותה אליכם, לגבי הבטחת זכויות חיסוד של העולים

החדשים בכל מיני תחומים, למרות שהכל מובן מאליו. למשל, הגדלת סל הקליטה. עכשיו

יש חוק סל קליטה, אבל עצם מתן סל הקליטה לא מעוגן בחוק. יכולה לבוא בעתיד ממשלה
בישראל ולהגיד
נפעל לפי נהלים.

3. נושא שנמצא בבדיקה ואני יודע שכולנו יכולים להתאחד סביבו. התברר שיש

מדינות בעולם שנאבקות נגד אי-מתן תעסוקה לאנשים בגיל גבוה. אצלנו זה גיל לא

גבוה, 45, אבל כנראה שעומדים להוריד את הגיל הזה. שמעתי שגם בני 40 לא מתקבלים

לעבודה. לאט-לאט יעבדו רק בני 25 עד 30 . אנחנו יודעים שזה נוגע לא רק לעולים

אלא גם לוותיקים.



בענין זה קיבלתי הצעה שנמצאת בבדיקה משפטית. אנחנו נוביל את שלושת החוקים

האלה ונעשה מאמץ - למרות שהכנסת צריכה להיבחר מחדש בעוד שנה, ומליאת הכנסת תתפזר

אי-שם ביולי - אוגוסט - לקדם את שלושת החוקים החשובים האלה ולהביאם לאישור.

רשות הדיבור להבר-הכנסת שילנסקי.

די שילנסקי;

ראשית, תרשה לי לברך על פתיחת מושב ההורף, שיהיה, כפי שבעתונות אומרים, מושב

חורף גורלי.
סגן שר החינוך התרבות והספורט מ' גולדמן
מה שנקרא חורף חם.
ד' שילנסקי
אני מברך את המשתתפים, את האורחים הקבועים ואת היושב-ראש. אני רוצה להגיד

לגבי היושב-ראש, שיש אדם בשם אורי גורדון, ראש מחי העליה בסוכנות היהודית.
היו"ר ע' זיסמן
ביום רביעי הוא יהיה כאן.
ד' שילנסקי
אני מתנגד מאד מאד להשקפותיו של אורי גורדון. גם בתוך המפלגה האיומה, מפלגת

האסון שהיא מפלגת העבודה הוא נמצא בצד הגרוע ביותר, מבחינה פוליטית. קוראים לו שם

"יונה". מה יכול להיות שם יונה?

אבל בפומבי אני תמיד מגדיר את אורי גורדון מר עליה. יש לי טענות קשות, גם

אישיות, ליושב-ראש, והוא יודע לנגה. אני זוכר לו את זה. יש לי טענות אליו במפלגה

שלו. אני מקווה שאני לא אגרום לו נזק, ולכן נתתי את הדוגמה של אורי גורדון, כי

בנושא עליה אני יודע להתעלות ולהגיד שהיושב-ראש היה מר עליה בכנסת, מעל לכל ספק,

לאורך כל הזמן.
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי ג ולדמן
תקרא לו מר קליטה, לא מר עליה.

ד' שילנסקי;

מצאתי לנכון לומר את הדברים האלה בתור הקדמה עם פתיחת כנס החורף של הכנסת.

אני בטוח שיחסם של כל חברי הוועדה לא ישתנה כלפיך, הוא יישאר כפי שהיה ולא חשוב

מה יהיה. אני בטוח שאני מדבר בשם כל חברי הוועדה, גם משמאל וגם מימין.

מהו הנושא שאני רוצה להעלות על סדר היום? קרה פה מעשה חמור מאד, שודדים את

העולים החדשים. עכשיו לאחר אוסלו בי צריך היה לשחד את העם והאמריקאים הרי היו

מעוניינים, ולא אכנס לכל הפוליטיקה - על-חשבון מי משחדים את העם? על-חשבון העולים
החדשים. אמרו
הרי הסכום של 10 מיליארד דולר הלוואה מארצות-הברית מלכתחילה היה

מיועד לקליטת עליה. והנה עכשיו, על-מנת לשחד את העם, נתנו שני מיליארד דולר

בתקציב השוטף, מהסכום שמיועד לעליה. והלוואה הרי צריך להחזיר. אנשים עכשיו לא

יבינו שהם שותים על-חשבון הנכדים שלהם. הנכדים ישלמו.



מה שקורה פה, לוקחים את הכסף שמיועד לעולים, ופה הענין חמור פי כמה, כי

העולים יישארו בארץ ויהיו אזרחי המדינה, והנכדים שלהם יצטרכו לשלם את הכסף שהיה

מיועד לעולים ושבאמצעותו שיחדו את העם.

אני מבקש לקיים ישיבה דחופה ומיוחדת בנושא זה עוד לפני הדיון על התקציב.

היו"ר ע' זיסמן;

אני אבדוק את העניו. אני רק רוצה להזכיר שערב ראש השנה, למרות שהכנסת היתה

בפגרה קיימנו ישיבה עם שר האוצר, שהיתה מאד מעניינת. אבל כאמור, אני אבדוק את

הנושא ואשתדל לקבוע ישיבה.

א' ורדיגר;

יש לי בקשה לסגן השר, שיתייחס לנושא של החינוך היהודי בארגנטינה. בזמו

האחרון שמענו שיש התפוררות של החינוך היהודי בארגנטינה. מדובר בציבור גדול.
היו"ר ע' זיסמן
הבוקר זימנו ישיבה בנושא הזה.
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
אני אעדכן אתכם בנושא הזה.

קודם כל שלום לכולם, ברוכים החוזרים, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אורחים.

אני רואה בישיבה היום, הישיבה הראשונה של המושב האחרוו של הכנסת, הזדמנות לסכם

שלוש שנות פעילות ולומר מה אנחנו מתכוונים לעשות בשנה הקרובה כדי להראות את המאמץ

הגדול שעשתה ועושה הממשלה הנוכחית בקליטת העליה. אני יכול להצביע על דברים שנעשו

בשלוש השנים האחרונות ועל המעשים החשובים שנעשים בשנה הנוכחית ולקראת העתיד.

אתייחס תחילה לתלמידים-עולים, לאחר-מכו למורים-עולים, החינוך בחבר המדינות,

אומר כמה מלים על פרוייקט נעל"ה, משום שאני רואה את כל הדברים האלה במכלול של

המאמץ המרוכז שלנו בקליטת עליה. אני רוצה גם להגיד כמה משפטים בנושא העליה

מאתיופיה והטיפול של מערכת החינוך בנוער יוצאי אתיופיה.

י י בא-גד;

תתייחס גם לכך שלא שלחו השנה לקראת הימים הנוראים פעילים לחבר המדינות.
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמו
זה שייך למשרד הדתות, לא למשרד החינוך. זאת פעולה של משרד הדתות.

י' בא-גד;

אני אגיש שאילתה לשר הדתות.

סגו שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

חשוב שכולנו נדע שבמערכת החינוך יש היום 120,000 תלמידים-עולים שמוגדרים

כעולים שהגיעו למדינת ישראל מאז גל העליה הגדול. אני מדבר על ילדים החל מגיל 3

בגני טרום-חובה, בתי-ספר יסודיים, חטיבות ביניים והחטיבות העליונות.



י' בא-גד;

כמה שנים הם נקראים עולים?
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
ההגדרה המפורשת לתלמידים עם סיוע היא 3 שנים, ליוצאי אתיופיה. לגבי הבר

המדינות זה שנה והצי בערך. שנה פלוס שנה שוטפת, כשבהלק מהנושאים אנהנו נותנים

הרהבה גם מעבר לשלוש שנים. למשל, אצל מורים-עולים ההגדרה היא 3 שנים, ואני נותן

למורים סיוע כבר שנה רביעית. זה נעשה בשל המצוקה ובעקבות דיון משותף שקיימתי עם

יושב-ראש ועדת העליה, ואנהנו עושים מאמצים גדולים בענין הזה. בהמשך ארהיב על כך

את הדיבור.

ו י מאור;

זאת אומרת שבין 120,000 ילדים-עולים יש גם תלמידים שעלו בשנים 1990 ו-1991?

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

ודאי. תלמידים-עולים שהגיעו מאז גל העליה הגדול ב-1990 יעז- היום, מדי שנה

מצטרפים למערכת החינוך בין 14,000 ל- 18,000. בהגדרה הם כבר לא עולים אבל אנהנו

לא מסתכלים רק על 3 ו-4 שנים במה שנוגע לסיוע לתלמידים בבתי-הספר.

ע' בוסטין;

כמה תלמידים יש בזכאות השנת?

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

כ-58,000, כולל אתיופיה והבר העמים, מגיל 3 עד 18, עד הגיוס לצבא.

בנושא תלמידים-עולים אנחנו פועלים בשלושה מסלולים. 1. הטיפול הרגיל

הבית-ספרי. לזה מקבלים את ההקצאה של שעה ללימוד השפה העברית לתלמידים יוצאי הבר

המדינות. 2. לתלמידים יוצאי אתיופיה אנהנו נותנים 1.75 שעה ולא רק שעה. 3.

בישובים שבהם יש ריכוז גדול של ילדים שהגיעו מהאזור ההררי, אזור הלוחמה האיסלאמי,

כמו קווקזים. באור-עקיבא שבו יש ריכוז גדול, שם אנהנו מרכזים את המאמץ בצורה של

תוספת שעות מעבר לשעה הרגילת שאנהנו נותנים כדי לסגור פערים, כשם שאנהנו עושים

פעולות מיוהדות בקרב יוצאי אתיופיה.

לא אכנס עכשיו לפירוט אלא אדווח לכם בכותרות כדי שנעבור נושא-נושא, ואהר-כך

במסגרת השאלות שתשאלו אענה ביתר פירוט.

נושא שנדון עכשיו גם בוועדת החינוך הוא נשירה ונוער מנותק, בכללי, ולכן גבי

שיפר נמצאת שם כדי לדווח על הפעולות שהמשרד עושה.

במסגרת הטיפול הבית-ספרי בתלמידים-עולים, בנוסף לשעה ול-1.75 שעה אנחנו

מסייעים באמצעות 550 מורות-חיילות ובאמצעות עוד כ-350 בנות שרות לאומי. אנהנו

נותנים תוספת שעות מיוחדת לבתי-ספר עתירי עולים כדי לסייע לפתיחת קבוצות שיסייעו

לכתות ההדשות. בנוסף לכך אנחנו גם מפעילים כ-6,000 מורים-עולים במספר תוכניות.

באמצעות איגוד מורים-עולים אנחנו נתקצב אותם בשנת 1996 בשני מיליון שקל, לעומת

1.750 מיליון שקל ב-1995.

בי טמקין;

אבל מורים-עולים זה לכולם.



סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

לא.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו קיימנו פה דיון בהשתתפות ארגוני העולים. עד השנה שעברה לא היתה עזרה

ממשרד החינוך והתרבות. זה ההישג הגדול. בהתחלה הם פעלו לבד עם עזרה ציבורית.
סגן שר החינוך הרנרבות והספורט מי ג ולדמן
באילתורים. אנחנו נכנסנו ומיסדנו את זה. יש בקרה יותר חזקה. זו פעולה

שנעשית בשיתוף עם הג'וינט, אבל אני מממן את הרכז שלו ב-250,000 שקל לשנה.

למעשה עשינו מהפכה גדולה מאד. אחת הבעיות הקשות שהיו לנו היא בעיקר בבתי-ספר

עתירי עולים, שם נתקלנו בבעיה שהשעה השבועית שניתנת במשך שנה וחצי אינה מספיקה,

ואז תיגברנו סל שעות נוסף של 3,000 שעות, מעבר לשעה, מעבר למורה-חיילת ומעבר

למורה-עולה שמשחרר מורה ותיקה כדי שזו תעבוד עם העולים.

כשאני מדבר על מורה-עולה בבית-הספר, שבא בנוסף לתקן, הוא משחרר את התקן של

בית-הספר בשעות, כדי שבית-הספר יוכל לשחרר מורה ותיק כדי לסייע לעולים, ואז הכתה

שמשחררת את המורה הותיק קולטת את המורה-עולה ההדש בשעות תיגבור לבית-הספר

במתמטיקה, במוסיקה, ובאותם מקצועות שהעולה יכול לתרום לכתות הגבוהות, שבהן הבעיה

איננה עברית אלא מקצוע. על-ידי כך הגדלנו את נפח השעות הנוספות ב-20,000, שהן 80

מיליון שקל. משום שכל מורה מקבל "מציינג" של שעה מבית-הספר, שזה גם משרד החינוך,

ושעה של המטה בירושלים. יחד זה 10,000 שעות מול 10,000 של בתי-הספר, כדי לחת

לבתי-הספר מעבר לשעות התקן תוספת של העשרה במקצועות נוספים, וכך אפשר יהיה לשחרר

גם מהנתח הזה מורים ותיקים שיסייעו לתלמידים-עולים, וזאת בנוסף לחיילות ולבנות

השרות הלאומי.

כך שהיום המצב שונה מהמצב שהיה לפני 4-3 שנים; התחלתי בנובמבר 1992 לאור

המצוקה שהיתה בחטיבה העליונה, לבגרות. באו ילדים מכתה טי או י' בלי ידיעה מספקת

של השפה העברית וראינו פתאום תופעה, שכבר דיברתי עליה בוועדה, שמאות ילדים נסעו

להשלים בגרות אצל בני המשפחה בחבר המדינות. כשנכנסתי לתפקיד באוקטובר-נובמבר 1992

שאלתי את עצמי איך ניתן למנוע את הענין. התייעצתי עם חבר מנהלי בתי-הספר בארץ והם

אמרו לי שהפתרון הוא להוסיף שעה, לתלמידי כתות י"א וי"ב, בנוסף לשעה התקנית

שניתנת לעולים החדשים בשלב הראשון, לאלה שניגשים לפחות לשלוש בחינות בגרות.

ותראו איזה פלא. לפי הנתונים שיש לנו היום, אם בתשנ"ב ובתשנ"ג נסעו מאות ילדים

לעשות השלמת בגרות בחבר המדינות, הפעם אינכם יכולים למנות על אצבעות יד אחת ילדים

שנוסעים לעשות השלמת בגרות. משום שבמקביל עשינו שני דברים. מצד אחד הוספנו

16,000 שעות, שהיום זה כבר 20,000 שעות לחטיבה העליונה, שזה 80 מיליון שקל, מעבר

למה שהיה ב-1992 . זאת אומרת, הוספנו 160 מיליון שקל מורים-עולים בתוספת לשלוש

בחינות לאלה שניגשים למבחן בגרות מכתה י"א ושלוש בחינות לפחות בי"א וי"ב עוד

20,000 שעות בשנת הלימודים תשנ"ו, שזה עדכון מ-14,000 ל-20,000 בשנה זו. ועוד

הוספנו בכל מיני תוכניות אחרות.

קרה לנו דבר מאד מצער. במקביל יש נסיגה גדולה של הסוכנות היהודית בסיוע

למערכת החינוך. אני מדבר על דברים חמורים ביותר שקורים. יש נסיגה כמעט בכל

הנושאים שהסוכנות היהודית עסקה בהם לפני שנים ועד השנה האחרונה. סיוע לבתי-ספר

מנגנים, סיוע לספורטאים מצטיינים, סיוע באמנות ובמחול. אין תחום שהסוכנות

היהודית לא נסוגה ממנו, וכל זה נופל על משרד החינוך.

אתן לכם דוגמה. אני צריך לאשר שנה רביעית למורים, ומדובר בעיקר על בתי-ספר

מנגנים שבהם יש מורים מקצועיים שאין להם תחליף. המורים שמגיעים בשנתיים-שלוש



השנים האחרונות מחבר המדינות, קשה מאד להוציא מהם לתוכניות השמה מורים למוסיקה,

משום שהגל הגדול של המורים למוסיקה הגיע בשנים 1990-1992 והיום המספרים קטנים

ביותר. ואז אנחנו צריכים בוועדות חריגים של המשרד לאשר תקציבים לשנה רביעית,

ולצערי הרב גם פה יש בודדים שמקבלים סיוע גם בשנה חמישית.

אם לא ניתן לזה פתרונות, בתשנ"ז נצטרך לאשר חריגים של שנח חמישית לכל אלה

שאישרנו השנה שנה רביעית. בדיון על תקציב משרד החינוך אמרתי לשר האוצר שאנחנו

נתקצב את הנושא הזה גם אם זה לא על-פי הקריטריונים של אגף התקציבים של האוצר.

אני מוכן לספוג בקורת של מבקרת המדינה על כך שהמשרד חרג ואישר סיוע בשנה רביעית.

דבר נוסף שאני רואה בו חשיבות גדולה מאד הוא הכנת התלמידים לצה"ל. אתם

יודעים שהאמא היהודיה בחבר המדינות עשתה הכל כדי שבנה לא יגיע לצבא האדום. לפני

כשלוש שנים פתחנו פרוייקט חדש, ירח- עם משרד הבטחון וקצין חינוך ראשי, וחידשנו יחד

עם הקרן הקימת לישראל את "שערי אברהם", מתקו שאליו אנחנו מביאים את כל תלמידי

בתי-הספר עתירי העולים מכתות י"א וי"ב לחמישה ימים. את הפרוייקט הזה מממן משרד

החינוך. בעבר הוא מומן על-ידי משרד הבטחון. מתקציב 1993 אנחנו מימנו אותו בעלות

שנתית שמתקרבת לשני מיליון שקל. זה מאפשר לנו ליצור את האווירה יחד עם התלמידים

הוותיקים שנוסעים ל"שערי אברהם", משום שאנחנו לא מוציאים רק את העולים מאותה כתה,

אלא את כל הכתה, כשבסדר-עדיפות ראשון קבענו את בתי-הספר עתירי העולים. כתה עתירת

עולים זו כתה שמספר התלמידים-עולים בה עולה על 5% - 10% ממספר התלמידים בכתה.

ב"שערי אברהם" ניתנת הכנה לצה"ל לכלל תלמידי ישראל שמתגייסים לצבא. אנחנו

מסיעים את כל תלמידי י"א וי"ב לתל-השומר כהכנה לצה"ל. אבל את הכתות עתירות עולים

אנחנו מוציאים לשם ל-5 ימים בתנאי פנימיה, בעלות גבוהה מאד. משרד החינוך לקח את

זה על עצמו וזה פועל זו השנה השלישית.

פעולה נוספת שלנו היא עם נוער מנותק. יושבים פה נציגי העולים שמכירים את

הפעולה הזאת, ויושב פה חבר-הכנסת טמקין שעומד בראש ועדת משנה לנוער במצוקה.

קיימנו מספר ישיבות ונעשתה פעולה מאד חשובה. לפני כשלוש שנים הצלחנו להעמיד

תקציב מיוחד במשרד החינוך לפעולה הזאת. היום אנחנו מפעילים 64 קבוצות של נוער

מנותק לשם החזרה למערכת החינוך, פי 4 מהמספר שהיה ב-1992 . כשאנחנו הגענו למשרד

מצאנו שהטיפול בנוער מנותק היה קטן ומצומצם ביותר, ופעלנו כדי להביא לשינוי.

המדריכים הם יוצאי חבר המדינות כדי שאפשר יהיה ליצור קשר ישיר ואישי עם בני

הנוער, וזו פעולה שהצליחה לצמצם ככל האפשר את הנוער המנותק.

היו"ר ע' זיסמן;

כשדיברנו בנושא הזה לראשונה לפני 3 שנים אמרת שהתקציב שעומד לרשותך מקיף

כ-800 בני-נוער ושנערך מפקד. בינתיים עשיתם מפקד ואז נאמר לנו שיש כ-5,000

כלומר, אינם מטפלים ב-800 בני נוער ויש למעלה מ-4,000 שכדי לטפל בהם, איזה אמרת

וקיבלנו את דעתך, אין להסתפק רק בכסף אלא צריך להכשיר כוח-אדם ולהכין את הטיפול

בהם.

מאז עברו בערך שנתיים וחצי. לפעולה הזאת השגנו תקציבים נוספים, גם תוך כדי

שנת התקציב. המפקד ההוא נערך לפני שנתיים. אני רוצה לשאול כמה אלפים יש היום,

איפה הם המוקדים הקשים? האם התקציב הנוסף מקיף היום הרבה יותר מאשר 800?

שנית, יש נערים-עולים שמסיימים בית-ספר תיכון בברית-המועצות ועולים ארצה.

קיבלנו את הדעה שלא צריך לגייס אותו מיד לצבא אלא צריך לאפשר לו להסתגל לארץ. זה

לוקח שנה - שנה וחצי. רוב בני הנוער האלה אינם מטופלים. מי בכל זאת מטפל בהם?

ד' שילנסקי;

הבעיה עם בני נוער אלה קשה במיוחד בישובים הקטנים ובעיירות הפיתוח, שבהם אחוז

העולים גבוה מאד ולרשות המקומית אין כסף לטפל בהם.



סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

יכולתי להביא לכם שקפים ולהראות שב-1992 התהלנו עם 12 קבוצות. ב-1993 עבדנו

עם 24 קבוצות, ב-1994 עבדנו עם 36 קבוצות, ב-1995 עם 74 קבוצות, ולקראת 1996

אנחנו נעבוד עם 64 קבוצות. כשב-1993 אמרנו בוועדה שיש כ-4,000 בני-נוער מנותקים,

יש דבר שהזמן עושה את שלו, לטוב ולרע. אם היה נער בן 16 או 17. הוא כבר עבר את

גיל האחריות של משרד החינוך.

אנחנו מתמודדים היום עם שתי בעיות קשות ביותר של קליטת עליה במסגרת מערכת

החינוך. אני חוזר ואומר בכל הזדמנות שהעליה מחבר המדינות היא אחת הברכות החשובות

למערכת התרבות במדינת ישראל, מעבר לחינוך. אם היום קרה משהו לערי הפיתוח, לאזרחי

מדינת ישראל, אנחנו יכולים לראות שהתרומה הגדולה ביותר באה בעקבות העליה מחבר

המדינות. בכוונה אני לא מתייחס כרגע ליוצאי אתיופיה, כדי שלא תבינו מזה שאני

עושה פה הפרדה מלאכותית. אליהם אתייחס בנפרד.

כשראיתי את הציונים של תלמידי חצור, בית-שאן, אופקים ודימונה, הבחנתי שמתשנ"ב

עד תשנ"ה יש עליה בין 60% ל-80% בציוני הבגרות. קרו פה שני דברים במקביל. מצד

אחד שינוי המדיניות של משרד החינוך לגבי האזורים הפחות חזקים, שבהם ביוזמתו של

יושר רובינשטיין פתחו מועדוניות ונתנו הזדמנות שניה לבגרות, עשו פעולות יחד עם

ההברה למתנ"סים לשלוח תלמידים לבחינה אחת או שתיים.

עשינו דבר נוסף. הישארותם של התלמידים-עולים מחבר המדינות בבתי-הספר

התיכוניים הביאה למצב שהמשפחות החזקות של ערי הפיתוח, במקום לשלוח את הילדים שלהם

לפנימיות בחוץ, או לבתי-ספר אזוריים מחוץ לישוב, השאירו את הילדים בבתי-הספר
והרווחנו מזה שני דברים
אינטגרציה, ובתי-הספר הפכו להיות בתי-ספר עם ציונים

הרבה יותר טובים.

ב"נשר" הגיעו 78% לבגרות מול הרצליה עם 64%. בית-שאן עברה את ה-70%. שאלתי

את ראש המועצה מה קרה בנשר, והוא אמר לי שקרו שני דברים. ההורים של ילדי דניה

בני 28 ו-30, השכונה היוקרתית של חיפה, קונים להם דירות בנשר. הנכדים של ותיקי

דניה הולכים לבתי-ספר יחד עם ילדי העולים והוותיקים של נשר. זאת אומרת, בנשר יש

היום שילוב של 3 סוגי אוכלוסיה: ותיקי נשר, עולים חדשים והנכדים של תושבי דניה.

אתה בא לחצור ורואה שילדי ראש-פינה, במקום לנסוע לבית-הספר הקיבוצי אזורי

בכפר בלום או הר וגיא בדפנה, לומדים בחצור. המורים בחצור הם עולים חדשים שהבאנו

לתיגבור המקצועות מוסיקה ומתימטיקה, ותיקים שעברו לגור בראש-פינה, כמו יוצאי

קיבוצים שהקימו ביתם בראש-פינה והפכו לחלק מסגל המורים בחצור, ואתה מוצא את עצמך

במערכת חינוך שהפכה להיות אטרקטיבית, ופתאום ילדי ראש-פינה כבר לא באים להפעיל

לחץ שנאשר להם מסלולי נסיעה לבית-הספר האזורי, הם נשארים ללמוד בחצור.

בבית-שאן יש בית-ספר מקיף משולב. מצד אחד יש בית-ספר ממלכתי ומצד שני יש

בית-ספר ממלכתי-דתי . בחטיבה העליונה של הממלכתי-דתי יש 200 ילדים ובממלכתי יש

380 ילדים. אני שואל: מה קרה עם האוכלוסיה החילונית? האוכלוסיה הדתית מוצאת

פתרונות, ההורים שולחים את הילדים לישיבות, לאולפנות וכיוצא באלה, והחלשים נשארים

בעיר הפיתוח ואתם אנחנו צריכים להתמודד. המשפחות החזקות בחינוך הממלכתי חיפשו

פתרונות בקיבוצים, והיום אנחנו מונעים את זה, משום שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים

לחזק את בתי-הספר.

לפני חודש וחצי ביקרתי בבית-שאן והופתעתי לטובה מתוצאות בחינות הבגרות.

התחלתי לבדוק לעומק מהו הרכב האוכלוסיה של הכינה וראיתי שהתלמידים שהגיעו מחבר

המדינות מושכים את כל הכתה מעלה.
ב' טמקין
איך זה שאף פעם לא קראתי על כך בעתון?



סגן שר החינוך התרבות והספורט מ' גולדמן;

בעתונים כותבים תמיד על הדברים הלא טובים.
היו"ר ע' זיסמן
מב עם התוכנית להעסיק עוד כמה אלפי מורים במקצועות העשרה?

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

מורים-עולים. יש לנו ארח- מן הדברים היפים והחשובים שקרו בקרב מורים-עולים.

מערכת החינוך קלטה השנה קרוב ל-3,000 מורים-עולים בתקן, במצבת כוח האדם. זאת

מהפכה. הם עובדים קבועים עם זכויות כמו כל מורה אחר במערכת החינוך.

ס' לנדבר;

עד שיפטרו אותם.
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
אי-אפשר לפטר אותם, הם בתקן. אי-אפשר לבוא עם שאלות מוכנות מראש בלי לדעת מה

שואלים. אני מכיר את השאלות האלה.
סי לנדבר
אני עבדתי במשרד החינוך.
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
אני מכיר אנשים שקודם-כל שואלים ואחר-כך בודקים. אני לא מתכוון לאלה שלא

יודעים לשאול, אני מתכוון לאלה שיודעים לשאול.

אם יש בשורה לעם ישראל זאת המהפכה. ולצערי, הייתי רוצה לראות יותר עולים

שמגיעים לארץ, משום שאנחנו מסוגלים היום לקלוט מעבר ל-70,000 עולים בשנה.

היו"ר ע' זיסמן;

יש כבר עולים שהם מנהלי בתי-ספר בארץ?
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
ודאי, עשרות.

כשאני יושב מול נציגי ארגונים של חבר המדינות אני מרוצה. כי כשבאתי לפני 3

שנים היה להם במה לתקוף אותי. היום יש לי לתקוף אותם בזה שאני אומר להם: תציגו

בעיות נוספות כדי שיהיה לי מה לפתור.

סל קליטה לתלמידים. כולנו שכחנו שלפני שנתיים ושלוש שנים היתה בעיה מי יקנה

את הספרים ומי יעזור ביציאה לטיולים. לכל התלמידים שעלו מספטמבר 1992 והלאה יש

סל קליטה. התחלנו עם זה לפני שנה עם ספטמבר 1991 . לפני שנה נתנו את הזיכוי

הכספי באמצע השנה, ואז זו היוגה פעולה חדשה בעקבות המהומות שעשינו ושר האוצר נתן

לנו את זה בינואר 1995 . השנה כבר באוגוסט הוצאנו חוזר לבתי-הספר כדי שהילדים

יקבלו את הכסף בספטמבר ובסוף אוגוסט הם יוכלו לקנות את הדברים, כדי שלא יהיו

בבית-הספר ילדים סוג בי. אותו דבר עשינו עם התלמידים יוצאי אתיופיה.



א' שצוב;

אתה יכול להגיד עוד שני משפטים מי זכאי וכמה?
סגן שר החינוך התרבות והספורט מ' גולדמן
אמרתי, כל מי שעלה מספטמבר 1992. אזכיר לך גם דבר נוסף. ביקשת ממני את

החוזר ושלחתי אותו למשרדך בדואר. אם היית קוראה את החוזר לא היית שואלת.

א' שצוב;

לא ביקשתי ולא שלחת.
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
אני שלחתי.

השנה עשיתי פעולה נוספת. לזכותו של השר צבן ייאמר שכל תלמיד יוצא אתיופיה

מקבל באמצעות משרד הקליטה 500 שקל. תלמידי חבר העמים מקבלים מ-250 שקל עד 800

שקל, תלוי בכתות.
א' שצוב
בבית-הספר היסודי - תאריך עליה מ-1.9.94 עד 31.8.95 - 490 שקלים, בחטיבות

הביניים - 710 שקלים, בחטיבה העליונה - 880 שקלים. זה פשוט הולך ויורד.

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

הסיוע בתקציב גדל משנה לשנה.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מבקש שתתייחס לשאלה באיזו מידה יש התקדמות בענין של אלימות ועויינות בין

תלמידים ותיקים ובין תלמידים-עולים.
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
אחד הדברים שהשר, המנכ"ל, מנהלי המחוזות ואני מקפידים עליהם מאד הוא שבכל

סיור שלנו אנחנו משתדלים, בשיחות עם התלמידים, המורים והמנהלים, להדגיש את הענין

של הקליטה החברתית, גם בתחום הקהילה וגם בתחום בית-הספר.

חבר-הכנסת טמקין אמר קודם שאת הדברים החיוביים לא מבליטים בעתון. מה כן

מבליטים? כשיש אלימות בין בעל ואשה, מדגישים למטה שהוא עולה חדש. אבל שוכחים

שחלקם בסטטיסטיקה, בהקשר של מעשי אלימות, קטן מבני הארץ הזאת. כשרואים, תסלחו

לי, ז ו נרו בתל-אביב, אומרים: היא מחבר העמים. תזכרו כמה מהן בנות הארץ?

בסיום דבריי אני רוצה לומר כמה משפטים על נעל"ה. אתם יודעים שלפני כשלוש

שנים התחיל משרד החינוך לפעול בחבר המדינות. עד אז היתה פעילות מצומצמת ביותר,

בעיקר של הסוכנות היהודית. ראש הממשלה ביקש ממני להרחיב את הפעילות בחבר המדינות

כדי לתת מנוף לעליה לארץ. היום אנחנו מפעילים בחבר המדינות כ-15 בתי-ספר עם

מורים ישראלים, עם כ-4,000 תלמידים יהודים. אנחנו פעילים באולפנים, בבתי-ספר של

יום אי אחה"צ עם כ-9,000 תלמידים, עם מורים שיוצאים לתקופות קצרות של חודשיים.

אנחנו מפעילים מערכת שיוצרת מנוף גדול מאד לעליה לארץ.



בתשנ"ג-1992 גם התחלנו בתוכנית שנקראה נעל"ה, עם מחזור ראשון שהקיף 340

ילדים, שבאים לארץ ללא הורים לתוכנית של 3 שנים לימודי תיכון. בשנה השניה קפצנו

ל-600 ילדים. הסוכנות ראתה שזה דבר טוב והתחילה להפעיל לחץ על שר האוצר ועל ראש

הממשלה מדוע ולמה הממשלה צריכה להוציא כסף כדי להפעיל את תוכנית נעל"ה, אנחנו

נעשה את זה יותר טוב על-חשבון הכספים של יהדות ארצות-הברית והסוכנות היהודית. בא

מנדל קפלן אל שר האוצר ושאל אותו: כמה זה עולה לך לשנה? אני אממן את זה. אני

מוכן להכין תוכנית ל-5,000 ילדים בשנה. אומרים לי ראש הממשלה ושר האוצר; למה

אנחנו צריכים לחפש מקורות כספיים אם הסוכנות אומרת שהיא מוכנה לעשות את זה?

אני התנגדתי מאד, אבל כשבאים לשר האוצר ואומרים שיהדות ארצות-הברית מוכנה

לממן את הפעילות הזאת, העבירו את זה בתשנ"ה לסוכנות היהודית שהתחייבה להפעיל את

התוכנית הזאת.

כפי שאתם יודעים, הסוכנות היהודית מצוייה במשבר גדול והתחילה לנגוס בתוכנית

המקורית. במקום להביא 5,000 בני-נוער היא הביאה 1,300. במקום להביא אותם לשלוש

שנים התחילו להביא ילדים לשנתיים ולשנה, והתוכנית למעשה נמצאת בנסיגה גדולה מאד.
ב' טמקין
אלה לא הנתונים שקיבלנו בוועדה.

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי ג ולדמן;

אינני יודע איזה נתונים מסרו לכם. אלה העובדות. אני מוכן לעמוד בפני כל

בקורת ציבורית.

תוכנית נעל"ה 16 שעברה לסוכנות היהודית למעשה מקיפה בשתי שנות פעילות 2,500 -

2,600 בני-נוער. במקום לדבר על 5,000 תלמידים כל שנה, השנה הגיעו כ-1,300

תלמידים. 600 - 700 מתוכם באו לתקופה של עד 3 שנים, כולל שנתיים ושנה. זאת

אומרת, לא עמדו בנפח הפעילות שדיברו עליה, שיביאו עד 5,000 בני-נוער לשנה.

לארור ביקורו של ראש הממשלה באוקראינה וברוסיה, שם ראה מקרוב את הפעילות

החינוכית של מערכת החינוך היהודי, ראש הממשלה הבין שהוא שגה בהחלטתו לפני שנתיים

להעביר את הפעילות לסוכנות היהודית, והוא הטיל על צבי אלדורוטי, מנכ"ל משרד ראש

הממשלה, לבחון את הנושא הזה מחדש. מחר אני אפגש עם ראש עליית-הנוער מר לקט והיום

אחה"צ עם משה נתיב בענין הזה. הנושא הזה זוכה גס לכותרות בימים האחרונים. הם

כבר הודיעו לפנימיות על קיצוץ של 10% - התנועה הקיבוצית שמפעילה 500 בני-נוער.

אנחנו במצב די קשה ואני מקווה שלאחר הדיונים שיתקיימו בחודש נובמבר יימצא

פתרון כדי שלפחות לקראת שנת הלימודים תשנ"ז נחזיר את התוכנית לימיה היפים.

היו"ר ע' זיסמן;

אם במאמצינו כוועדת העליה והקליטה נשיג תוספת לתקציב בתחום החינוך, איפה היית

שם את התוספת?

סגן שר החינוך הרטיבות והספורט מי ג ולדמן;

יש לנו שתי בעיות שבהן אני רואה צורך לרכז מאמץ. 1. בנושא העליה מהאזורים

היותר חלשים, כמו העליה הקווקזית, האזור ההררי, אזור הלוחמה, עם כל התוספות

הגדולות שדיברתי עליהן, שם היינו צריכים לרכז מאמץ מיוחד. 2. העליה מאתיופיה.

בקשר לעולים מאתיופיה אנחנו עושים מאמץ גדול. עשינו פעולה מאד חשובה, הקמנו צוות

היגוי לפני מספר חודשים. גם שם יש לנו בעיה של כ-400 בני-נוער מנותק, תלמידים

שנמצאים מחוץ למערכת החינוך. אנחנו מכשירים עכשיו את האנשים כדי שאפשר יהיה

לקראת אמצע השנה להפעיל אותם. עשינו הרבה דברים חשובים מאד.



יש לנו בעיה של פערי לימוד מאיור שהיו כתות עתירות עולים מאתיופיה, למעללה

מ-25% 40% ו-60% . כתוצאה מהמעבר מהקרוואנים לדיור הבע אנחנו נוכרוים לדעת שאם לא

נשקיע מאמץ בעולים מאתיופיה בשנים אלה, בעוד 5 אי 10 שנים נצטער על כל רגע שלא

עשינו את זה היום. לכן אנחנו עושים שעה לפני ולא שעה אחרי, הקמנו צוות היגוי

בראשותו של ד"ר גבי בן-עזר, גייסנו למשרד 7 אקדמאים יוצאי אתיופיה שסיימו שירות

צבאי, שנכנסו לפעילות ברמה אזורית, מחוזית ומשרדית במטה. אני הנחיתי את כל

הישובים בארץ לעשות דילול של בתי-הספר, כולל מעבר מממלכתי-דתי לממלכתי, תוך שמירה

על הזיקה ליהדות ולמסורת.
שאלה
מה זה לדלל?
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
להוריד מ-40% ל-25%. להעביר אותם גם לבתי-ספר אזוריים.

ב' טמקין;

וזה קרה?

סגן שר החינוך הרזרבות והספורט מי גולדמן;

כן. כעת המצב הוא ב-90% טוב יותר. הוא עוד לא 100%. יש לי בעיות

בקרית-מלאכי עם 17 ילדים, שהיום ומחר נטפל בהם עם המועצה האזורית שפיר. כמו שלא

ויתרנו לעיריית חדרה עד שנמצא פתרון.

לפני שנה המציאות היתה מאד כואבת, וחבל שאנשי המפד"ל לא נמצאים פה. באתי

לבתי-ספר ממלכתיים-דתיים באשדוד ובנתניה, שם יש 7 - 8 בתי-ספר ממלכתיים-דתיים

וראיתי שבמקום שיש אוכלוסיה ותיקה בריאה, שם לא קולטים אתיופים. את כל האתיופים

מפנים לשכונות. אמרתי למר צילקר, ראש עיריית אשדוד ולמר פלג, ראש עיריית נתניה:

אתם נכנסים לזה באופן אישי ואנחנו נממן את ההסעות משכונה אחת לשניה, כולל השכונה

הוותיקה שבה נמצאים המיוחסים, ואתם תקלטו את הילדים גם שם. הם אמרו לי: אם משרד

החינוך יממן את ההסעות אנחנו נעשה את זה. אמרתי שמשרד החינוך יממן את ההסעות, גם

אם זה חורג מהקריטריונים של שני קילומטר. כידוע, עד שני קילומטר לא משתתפים
בהסעות. אמרתי
אם המרחק יהיה 1.750 ק"מ גם כן נשתתף, כי אנחנו חייבים לתת

פתרון של אמת ולא פתרון של אמירות.

התחלנו בפעולה נקודתית במספר ישובים שבהם יש ריכוז גדול של אתיופים כתוצאה

מהמעבר לדיור קבע, כמו יבנה, קרית-גת, באר-שבע, חדרה, נתניה, עפולה, קרית-מלאכי,

ולהזרים לשם כספים לפתיחת מועדוניות, פנימיית יום עם ארוחת צהריים. עכשיו זה

נכנס למסלול. בשנה שעברה היינו צריכים להתחיל עם זה בינואר, התחלנו להזרים את

הכסף רק ביולי-אוגוסט. אבל היום אנחנו נמצאים במסלול המסודר. הבוקר דנתי עם

מנכ"ל המשרד להגדיל את התקציב בעוד 3.5 מיליון שקל לפעילות הזאת.

לכן, שתי הבעיות הן העליה מהאזור ההררי, הקווקזי, אזור הלוחמה, וסגירת פערי

הלימוד בקרב העולים מאתיופיה. שם צריך לרכז את שני המאמצים הגדולים. אם נעשה

זאת בשנה הקרובה ובשנה הבאה, ונמשיך, נצמצם את הנזק בעתיד.
היו"ר ע' זיסמן
תודה רבה. מר ברונפמן, בבקשה.



ר' ברונפמן;

כבוד היושב-ראש, תודה רבה על ההזמנה לישיבה. אדוני סגן השר, יש לי שתי שאלות

שהכנתי מראש בעקבות נסיון שצברנו בחיפה, ושתי הערות בעקבות הדברים שאמרת.

בחיפה גרים היום למעלה מ-40,000 עולים. לפני שנתיים הוקם ארגון שנקרא מידע

לקליטת עליה, שזו בעצם רשות עירונית לקליטת עליה שמטפלת באוכלוסיה זו, ומטבע

הדברים גם בנוער, ילדים ובמערכת חינוך שקשורה בעולים.

אנחנו נתקלנו במספר קשיים, בשני מישורים. קודם-כל נתקלנו בבעיה קשה בהכנת

בגרות בכל המקצועות שקשורים לשפה, בתקופה שהיא מעבר לשנה וחצי שציינת שבה

התלמידים מקבלים עזרה. כשמדובר בכתות נמוכות, בינוניות, זה פועל אחרת מאשר בכתות

גבוהות.
שאלתי היא
א. האם ניתן להרחיב את הזכאות?

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

לא היית כאשר התייחסתי לזה. אמרתי שאנחנו נותנים שעה נוספת לאלה שניגשים

לשלוש בחינות, וגם מאפשרים להם לעשות את הבחינה בספרות ובהסטוריה בשפה הרוסית.

ר' ברונפמן;

זה עונה ולא עונה, ותיכף אקבל עזרה מקצועית מאיילת שצוב.
אי שצוב
מדובר בקבוצה לא קטנה של תלמידים-עולים בבית-ספר בושמת, חטיבה עליונה בחיפה,

שמונה 30% תלמידים-עולים שמשולבים בכתה בצורה אינטגרטיבית. הם לא עומדים בקצב של

הכתה הרגילה בלימודי תנ"ך והסטוריה. הם זכאים ללימודי בגרות ברמה של עולים

חדשים, אבל הם לומדים ברמה של כתה רגילה, כיוון שאין מספיק שעות, או יש בעיה

בחלוקה של בית-הספר, ואז הם פונים בבקשה שנסייע להם, כי הם מרגישים חריגים בקרב

אוכלוסיית התלמידים בבית-הספר.
סגן שר החינוך התרבות ורזספורט מי גולדמן
זה מסוג הדברים שהתכוונתי אליו, שיש לנו 3,000 שעות לטיפול נקודתי במקומות

שבהם יש בעיות מיוחדות.
ר' ברונפמן
האם בית-הספר הזה יוכל לזכות בשעות?
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
מפני שהוא היה בן כלאיים הוא נפל בין הכסאות. רצינו לתת לו שעות. ביקרתי שם

פעמיים. בחטיבת הביניים אין לנו בעיה כי השכר עובר דרך משרד החינוך. בחטיבה

העליונה השכר לא בא דרך משרד החינוך ולא היתה לנו אפשרות לתת. זו היתה הבעיה.

במקרה הזה נתנו תיגבור של שתי חיילות כתוצאה מהבעיה המיוחדת הזאת.
בי טמקין
צריך לברך את סגן השר שהוא בקיא בפרטים.
ר' ברונפמן
שאלה שניה. באזור הדר בחיפה יש ריכוז גדול מאד של עולים. אחוז העולים

בבית-ספר ליאו בק מגיע להערכתי לשיא ישראלי - 62%.
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
נכון. מתוך כוונה תחילה. תסביר גם לאנשים שלא יודעים שזאת היתה מדיניות

מכוונת. זה לא דבר שנעשה כתוצאה אלא המטרה היתה להציג בית-ספר ייחודי כזה.

ר' ברונפמן;

אנחנו מדברים על הכנה לבגרות, כפי שציינה גבי שצוב, שמעבר לשנה וחצי

תלמידים-עולים בכתות הגבוהות לא מקבלים את ההקצבה הנוספת. כפי ששונתה הזכאות

משלוש שנים לחמש שנים בתחום המשכנתאות ובתחום הזכאות האחרת, יכול להיות שבהכנת

התקציב לשנת 1996 שעליה דיברת כדאי להוסיף לאותן דרישות שאתה תציג בפני הממשלה -
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
להחזיר לכתות הגבוהות סיוע במשך 5 שנים במקום 3 שנים.

ר' ברונפמן;

בדיוק. ההכרה להעלות את זה משנה וחצי לשלוש שנים. זו נקודה ראשונה.

נקודה שניה. בבתי-ספר שבהם משקלם הסגולי של העולים הוא מעבר לאיקס - במקרה

הבאתי את השיא של 62%, אבל יש גם בתי-ספר בחיפה שבהם יש 40% ו-30% עולים - אולי

אפשר להרחיב פעולה שתכלול גם את התמיכות מעבר למה שמקובל היום, או גם תודעת

קליטה, או פעילות קהילתית בבית-הספר, כפי שאנחנו מפעילים היום בליאו בק שני מרכזי

יום.
אי שצוב
יש לנו לא רק בליאו בק. בחטיבת ביניים יש 70% תלמידים עולים, כולל אולפן

שמכיל 90 ילדים שעלו בחודשי הקיץ. זאת אומרת, זה מאד "אין" בנושא קליטת עליה.

בבית-ספר שילה יש 30% תלמידים-עולים, אבל זה משקל סגולי מאד כבד. מה שקורה,

שהאוכלוסיה הוותיקה - ופה אני רוצה להיכנס לנקודה שנקראת תודעת קליטה ופיתוח

תוכניות במיוחד באותם בתי-ספר מרובי עולים. וזה ככלל בכל הארץ, כיוון שדווקא

בבתי-ספר אלה היחסים הבלתי-מאוזנים בין העולים הוותיקים הם קרקע מאד בעייתית,

שלדעתי משרד החינוך צריך לינת עליה מיושבה מבחינת פיתוח תוכניות. ייתכן שיש, ואשמח

לשמוע עליהן.
ר' ברונפמן
וזה בוודאי בבית-ספר שהריכוז בו הוא לא פרופורציונלי כפי שהיינו רוצים.

אני רוצה להעיר שתי הערות בעקבות הדברים ששמענו. תוכנית נעל"ה. אני חושב

שידוע לך, ולהערכתי זה מחדל לא קטן של כל המערכות, ובעיקר של המערכת הסוכנותית.

הילדים שסיימו את התוכנית ולא התקבלו ללימודים גבוהים מוצאים עצמם ברחוב.

אינני יודע לאמוד על איזה אחוז מדובר, אבל אני חוזר על המשפט; ילדים שסיימו

לימודים במסגרת נעל"ה 6 ו נעל"ה 2000 ולא התקבלו למכינה במוסד להשכלה גבוהה בעצם

נשארים ללא כל מסגרת, ואנחנו שוכחים שמדובר על נערים בודדים, ללא הורים, ולפעמים

ללא משפחה.



סגן שר החינוך התרבות והספורט מ' גולדמן;

בשבועיים האחרונים היתה התכתבות בענין הזה בין מנכ"ל הסוכנות היהודית לבין

ראש לשכת הקשר ואני מקווה שיימצא לו פתרון.

ר' ברונפמן;

זאת בעיה, ואני מניח שאני מדבר על מספרים לא מבוטלים.

היו"ר ע' זיסמן;

זו נקודה שלא ידעתי עליה.

ר' ברונפמן;

זו בעיה שראוי שייעשה בה מעקב, כי בעוד חצי שנה אנחנו יכולים למצוא אותם

מתגלגלים ברחוב, ומדובר לא באחד ולא בעשרה אלא במאות אנשים.

היו"ר ע' זיסמן;

אנחנו נבדוק ונעקוב אחרי זה.

ר' ברונפמן;

אני לא יכול להתייחס לקליטת יהודי אתיופיה במערכת החינוך, כי בחיפה, לצערי,

אין קליטה של יהודי אתיופיה. בחיפה יש בסך-הכל 38 משפחות.

היו"ר ע' זיסמן;

למה אין בחיפה עולים מאתיופיה?

ר' ברונפמן;

בחיפה יש 30 דירות נ"ר שנקנו על-ידי משרד הקליטה עבור יהודי אתיופיה והן

עדיין לא מאוכלסות, וזה על רקע בעיות דיור קשות מאד בחיפה. התחלתי לטפל 30-1

הדירות האלה, זה ספור של שנה, לא מאתמול. הסבירו לי שבקרב יהודי אתיופים יש

אמונה טפלה שבחיפה יש חיבור של ים, הר ויער, יש רוחות רעות וזה אוסר עליהם

להתיישב שם. זה נכון?

פ' לגאסה;

אתה יכול לשכוח מזה.

ר' ברונפמן;

אמרו לי שהביאו קייסים לשם כדי לדבר אתם.

כאמור, בחיפה יש בסך-הכל 30 משפחות עולים יוצאי אתיופיה. אבל אני לא יכול

להתייחס לזה כי אני לא מעורה בזה. אני יודע רק שבאתר הקרוואנים נוה כרמל יש מחנה

גדול מאד שרובו מאוכלס על-ידי הפלאשמורה. עיריית חיפה קיבלה עכשיו אחרייות

מוניציפאלית על האתר הזה וסביר להניח שבעוד שנה - שנתיים הטיפול באותם אנשים

יעבור אלינו.



אני רוצה להתייחס עכשיו לקבוצה אחרת, של יוצאי קווקז. אנחנו מפעילים בחיפה

תוכנית מיוחדת ליוצאי קווקז בשיתוף עם משרד הקליטה. עדנה בוסטיו יושבת פה והיא

זו שמממנת את התוכנית הזאת. שם, עם כל המאמץ המרוכז והגדול אנחנו מגיעים,

להערכתי, ל-15% - 20% הצלחה בסך כל הטיפול. זה מחזק את דבריך בתשובה לשאלת

היושב-ראש, שאם תקבל תוספת תשים אותה בעדות הקווקזים, זו באמת החלטה נבונה

ונכונה, כי הטיפול הוא קשה, מתמשך, דורש הרבה התמדה, הרבה כוח-אדם והרבה עצבים.
פ' לגאסה
קודם-כל אני רוצה לברך את משרד החינוך שהביא גישה חדשה וחיובית בטיפול ביוצאי

אתיופיה. אני מסכים עם הדברים שאמר סגן השר מיכה גולדמן בנושא החינוך הדתי, ונגה

שקרה אחר-כך, ועכשיו יש עדיין מספר גדול של תלמידים בבתי-הספר. הגישה טובה

וחיובית, ובאמת . יש תקציבים, החברים שלנו חברים בוועדת ההיגוי ואנחנו מכירים את

המצב.

הענין הוא פיקורו. למשל, העברת הכספים לרשויות. עדיין אנחנו שומעים

שאלות-טענות מההורים שנדרשים לשלם 500 שקל. יש אנשים שלא מכירים את זה בכלל.

אין כסף. אנחנו יודעים שלפני שנה-שנתיים הועברו סכומים אדירים והכסף הזה הלך

לכיסוי הגרעונות של הרשויות המקומיות. יש פיגור ואתם לא מנסים לסגור את הפער,

וכתוצאה מכך תיווצר בעיה גדולה מאד, יהיו שני עמים בארץ הזאת, סוג א' וסוג ב'.

אין לי טענות אל משרד החינוך. הם באמת משתדלים וגם מוסיפים תקציבים. השאלה

היא איך אפשר למנוע את הדבר הזה.
סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
אני אענה לך על זה.

ע' בוסטין;

אני רוצה בחיבור בין שניכם להציע כמה הצעות קונקרטיות, במידה ויושב-ראש

הוועדה והוועדה יצליחו לגייס כספים נוספים. אחד, בנושא של היהודים ההרריים, אני

חושבת שמה שהיה צריך לעשות זה השוואת זכויות הילדים האלה לזכויות של ילדי אתיופיה

בחינוך. אני חושבת שאנחנו מדברים סדר-גודל מספרי דומה של שתי האוכלוסיות. מתוך

כל הדברים שנאמרו פה, במיוחד על-ידי סגן השר, אני חושבת שזה מה שצריך היה לייעד

אליו תקציבים. אני חושבת שבענין החינוך של ילדי קווקז הדוגמה הטובה ביותר היא

שאולי יש 70 סטודנטים קווקזים השנה בחינוך אקדמי לעומת מספרים יפים שאנחנו יודעים

מקרב עולי אתיופיה, יש בערך 10% או 7% קווקזים סטודנטים לעומת אתיופים.

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

דרך אגב, בקרב האוכלוסיה האתיופית מספר הסטודנטים הוא גבוה יותר מאשר

באוכלוסיה האחרת במדינת ישראל.

בי טמקין;

כאשר אתיז כולל בזה את המכינה.

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

כשאני מדבר על מכינות אני כולל גם את האוכלוסיה האחרת.

ב' טמקין;

כי יש 2% יותר בהשוואה שווה.



ע' בוסטין;

הנושא השני שאני חושבת שצריך לייעד לו משאבים, ועליו לא דובר כאן, הוא נושא

הקב"סים - קציני ביקור סדיר - במערכת החינוך. אני מכירה את הוועדה כבר קרוב

לשנתיים, אני יודעת שהנושא הזה היה בדיונים ושהוא לא מתקדם. אני חושבת שהקב"סים

צריכים לקבל גוון של מגשהים בנושאי חינוך, הם צריכים להיות מקרב אוכלוסיית עולי

אתיופיה אם מדובר באתי ופיט, אם זה קווקזים מקרב עולי קווקז, או לפחות דוברי שפה,

וכנ"ל לגבי האחרים,

יש הרבה מאד נסיונות של משרד החינוך בשיתוף עם גורמים אחרים, וביניהם משרד

הקליטה, להפעיל כמה נסיונות בכמה מקומות בארץ, וההתנסויות הן טובות מאד. לענין

הזה צריך היה לייעד כספים.

נושא שלישי, עבודה עם מורים בבתי-ספר עתירי עולים. אנחנו שומעים על ניכור,

קונפליקטים ותודעת קליטה - זאת נישה שצריך להיכנס אליה, במיוחד בגיל הרך, ואז אם

נעבוד עם ילדים ועם הורי הילדים מכתות אי בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים שצהיכים

לקלוט ילדים יוצאי אתיופיה, יכול להיות שנמתן את ההתנגדויות שם.

ס' לנדבר;

אדוני סגן השר, אתה דיברת יפה ואני חושבת שצריכים לתת את המחמאות הראויות.

באמת יש היום שינוי במשרד החינוך.
נפגשנו לפני שנה וחצי ואמרת
משרות כמה שאתם צריכים, תעבירו לי רשימות.

העברנו רשימות ומאז ועד היום אף אחד לא נכנס למשרד החינוך. אני רוצה לשאול אותך.

יש פרוצדורה. בן-אדם מקבל אישור על דיפלומה שלו. אני זוכרת שכאשר אנחנו הגענו

לארץ היו קורסים בתנאי פנימיה לפני שבן-אדם היה נכנס למשרד החינוך, עם אישור או

רשיון של משרד החינוך.

אני מדברת עכשיו על מורים-עולים, לא על תלמידים-עולים. בידי אישור של אשה
שהגיעה אלי אתמול ואמרה
אני לא יודעת מה לעשות. לעבוד בנקיון? אמרתי לה: גם

זה קשה למצוא. זאת אשה צעירה בעלת תואר שני במתמטיקה. היא אומרת שאין קורסים,

ואם יש קורס אז לא משלמים עבור הקורס, ואנחנו יודעים שמשפחה לא יכולה להתקיים

היום ממשכורת אחת.

יושב-ראש הוועדה שאל אותך לאן תפנה את התקציבים הנוספים, אם יינתנו לך. אני

שואלת אותך מה לעשות עם מורים שקיבלו דיפלומה ואין להם מה לעשות.

דבר שני, אני חושבת שאין שינוי - ודיברנו על כך גם בפגישה לפני שנה - סיפרתי

שלחינוך המיוחד הגיעו היום מספר מסויים של ילדי עולים עם רגרסיה מפני שהם לא

קיבלו טיפול פרה-רפואי וכו'. ילד שעובר ממדינה למדינה סובל מזה יותר, גם בגלל

השפה.

שאלתי היא מה קורה עם מורים לחינוך מיוחד ומה מקבלים הילדים במסגרת משרד

החינוך.
י' שרייבר
אני לא יכולה שלא להתייחס להתקפה של סגן השר על הסוכנות היהודית אחרי המחמאות

המפליגות שקיבלנו בישיבה הקודמת.

הסוכנות היהודית באמת נמצאת במשבר תקציבי, ולא כאן המקום להגיד מה הסיבות

לזה, אבל זה רק מצביע על המגוון הרחב של הפעילות של הסוכנות היהודית שנעשתה לפחות

עד כה ואי-אפשר את זה להוריד, והייתי מצפה מסגן השר שגם יגיד מלה על הצד החיובי.



סגן שר החינוך התרבות והספורט מ' גולדמן;

אמרתי ליושב-ראש.
י' שרייבר
אני לא שמעתי. אולי תגיד גם בפורום הרחב מה שלהשת לו באוזן.

אני רוצה לא להמשיך מה שאמרתי בישיבה הקודמת על ההתמקצעות של משרד החינוך

בנושא של קליטת תלמידים-עולים. אני מלווה את הנושא הזה הרבה מאד שנים ואני באמת

חושבת שההתמקצעות יש בה הרבה מאד ברכה, וזה דבר נכון.

יש לי שתי הערות. אחת, קודם-כל להצטרף למה שעדנה בוסטין אומרת ולהעיר בענין

השוואת זכאויות של התלמידים ההרריים עם התלמידים האתיופים. אני מוכרחה לציין

לפרוטוקול שהדבר היה כבר בשנות השבעים כשהגיעו העולים הטטים, היתה השוואה. כלומר,

ראו אותם כילדים במצוקה ונתנו להם זכאויות נפרדות. אני מציעה לחדש את זה. כעת

אני שומעת שב-1989 זה בוטל.

לגבי התלמידים האתיופים. לא שמעתי והייתי מבקשת לשמוע מה קרה עם כתות הקלט

לתלמידים אתיופים. כי היום עדיין קיימות כתות קלט טכניות, לא נכונות, לא לענין,

שילדים אתיופים עדיין יושבים בכתות נפרדות.

יש פה שתי בעיות. מי שיושב בוועדה באופן קבוע הרי יודע מה הבעיה שהתלמידים

יושבים שלא במקומם.

זאת הערה כללית ועכשיו אני רוצה להעיר הערה נוספת בצד המקצועי. אני חוזרת על

הטענה שהשמעתי בפעם הקודמת שצריך היה למצוא כלים יותר רגישים ויותר מקצועיים

בהעברת תלמידים אתיופים מכתות קלט לכתות אם. כי ההעברה של התלמידים מכתות קלט

לכתות אם נעשית מסיבות טכניות בלבד. יש מקום, אין מקום; יש כתה, אין כתה; יש

כסא, אין כסא. אני חושבת שמשרד החינוך, שעלה כתה בכלל בטיפול בתלמידים אתיופיים,

צריך לתת את הדעת בצורה יותר מקצועית לקטע הזה, שזה לא יהיה דבר ספורדי טכני אלא

באמת להתייחס לגופו של תלמיד כדי שימצא את מקומו במסגרת הנכונה.

לגבי נוער מנותק, אני חושבת שצריך לחזור על ההערה שנשמעה כאן על-ידי

היושב-ראש. הפרופורציה בין מספר הילדים שמסתובבים לבין אלה שמטופלים, אני חושבת

שצריך לחזור ולהאיר אותו, כי זה דבר בלתי נסבל, בין אלפי ילדים שנמצאים בקנה לבין

מאות תלמידים מטופלים. אני חושבת שאסור לנו לעבור לסדר-היום עם כל שביעות הרצון

שלנו. זאת אומרת, יש לנו הרבה מאד שביעות-רצון ממה שנעשה, זה דבר שהוא בלתי נסבל

וצריך לחזור ולומר אותו, כי המספרים לא קטנים והולכים. מספר התלמידים המטופלים

הוא פחות או יותר סטאטי לעומת תלמידים נושרים שמספרם גדל והולך.

בי טמקין;

אני רוצה לשאול שאלה. האם המספר שנקבת בו הוא סופי מבחינתכם? זה המספר

הרשמי עכשיו שאתם עומדים מאחוריו אחרי הבדיקה המקומית?

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

ביומיים האחרונים אנחנו עוסקים בנושא של נוער מנותק, באיסוף נתונים בצורה של

מעקב ישוב-ישוב. יש עם זה בעיות, שאם אגיד לך 100%, בסוף יתברר לי שזה 80%. לכן

אני לא רוצה להצהיר שזה דבר מדוייק, משום שכל נתון משתנה. יש ניידות גדולה מאד

בנתונים האלה, ויש גמישות במובן השלילי של המלה ולא החיובי.

מנכ"ל המשרד ואני ישבנו הבוקר על ניירת לקראת הישיבה בוועדת החינוך והתרבות,

ואחרי שגמרנו והיינו בטוחים שזה הנתון, פתאום גילינו דבר חדש. אתה פתאום מוצא

שיש כמה פנימיות שרשמו פעמיים את אותם הילדים, והיו מקומות שלא דיווחו על העברה.

המשרד נתן לזה משקל מאד חשוב והוא מודע לזה.
בי טמקין
יש בעיה כללית של החברה הישראלית במה שקורה עם נוער. זה לא נוגע רק לעולים

חדשים. האם אתה יכול להגיד לי שמקרב עולי אתיופיה מצד אהד, מקרב עולי

ברית-המועצות לשעבר מצד שני, בהשוואה למה שקורה באוכלוסיה הכללית מבהינת גידול

הנשירה והבעיות החברתיות של נוער, יש מצב יותר המור בקרב העולים מאשר באוכלוסיה

הכללית?

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי ג ולדמן;

לא. אבל אני יכול להגיד איפה יש כן, מפני ששם הם מסיימים י"א. הבעיה היא

שבהבר המדינות מסיימים תיכון בכתה י"א והנער מגיע לארץ בגיל 17 או 17 והצי והגיוס

לצבא הוא בגיל 18 או 18 והצי, ולפעמים בכלל לא, כי כידוע, היום הצבא לא מתלהב

לגייס את כולם, ודאי לא את אלה שלא דוברים עברית או שנמצאים שנה - שנה והצי בארץ.

אז פתאום יש מציאות שיוצרת לך עיוות בכל הנתון. לכן אני אומר שזה משבש הכל.
ראש העיר נתניה אומר לי
אתם מדווחים לנו על 70 תלמידים ולי יש 130.

כשעברנו על הרשימה התברר שרובם היו בוגרי תיכון אבל לא התגייסו לצבא והם נמצאים

בשווקים בנתניה.

י י שרייבר;

כן, אבל אנהנו רואים בשווקים גם ילדים אהרים.

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

לא אמרתי שאין. ודאי שיש. אין לי פה הנתון ולכן זה יהיה לא אחראי מצדי

להגיד מספרים. ההומר נמצא עכשיו בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
היו"ר ע' זיסמן
השרה אורה נמיר אמרה שהיא צריכה תקציב למהנכים. עכשיו יש לה תקציב ויש לה

מפקהים, ונראה מה תהיה התגובה. בכמה מקרים אנהנו הוזרים לימי העבדות של המאה

ה-19, שילדים בני 11 ו-12 עובדים בשווקים.
א' מיכאלי
גם אני רציתי להצטרף לחבריי ולהביע הערכה למר גולדמן על ההתמצאות העמוקה שלו

בנושא ועל התרומה שלו למען קליטת העולים בתחום החינוך.

רציתי רק להוסיף ולהרהיב בענין שרומן ברונפמן הזכיר, מכיוון שאני אישית

קיבלתי פניות מסטודנטים עולים שמתגוררים במעונות באוניברסיטת רמת-אביב, וזה דבר

נקודתי. זה קצת שונה. יש נוער שבא לכאן בתוכנית נעל"ה 16, ואם הוא לא מתקבל

לאוניברסיטה הוא הולך לאיבוד. שנית, קיבלתי דיווהים שונים גם של אלה שכן התקבלו

לאוניברסיטה אבל אין להם פה משפחה, אין להם בעצם אבא ואמא בשום מקום, ואז מה

שקורה זה שכרות וזנות וכל מיני דברים איומים, מכיוון שאין שום גוף רשמי שאיך שהוא

עוקב אחרי מה שנעשה עם בני-נוער אלה. ומכיוון שהדיווח הוא ממקור ראשון, מפעילים

בקרב סטודנטים עולים באוניברסיטה, אני נוטה להאמין לזה. מה גם שלאהר-מכן שוב

שמעתי דיווהים נוספים.

השאלה היא אם יש אפשרות לחשוב בכל זאת על איזו שהיא רשות שתתן מענה, מעקב,

לנערים שנמצאים במצב כזה.



סגן שר החינוך התרבות והספורט מ' גולדמן;

זו הערה חשובה מאד.

אני חושב שהנושאים שעלו פה הם מאד חשובים, ואלך מהסוף להתחלה. אני רוצה

להתייחס קודם-כל לבעייתיות של בוגרי בתי-ספר תיכוניים, אלה שאינם מתגייסים לצבא

ומצד שני אינם משתלבים בלימודים אקדמיים. בענין זה יש לנו בעיה לא קטנה, למרות

שיכולתי לעשות לעצמי חיים קלים ולהגיד שזה לא באחריות משרד החינוך. זו אחריות של

משרד העבודה או של משרד הקליטה.

היום יתקיים דיון עם משה נתיב בנושאים אלה, משום שהגיעה אלי שמועה שבוגרי

נעל"ה שסיימו לימודיהם בארץ ועוד לא התגייסו לצבא ולא התקבלו לאוניברסיטאות,

מסתובבים. אני לא יודע אם זה נכון או לא, משום שבהתכתבות שקיימת היום בין

הסוכנות היהודית לבין לשכת הקשר יש הכחשה. אבל אני מחפש דרך לפתור את הבעיה,

במידה שהיא קיימת, וגם למנוע בעיה כזאת, כדי שיהיה סדר בין סיום התיכון ובין

הגיוס לצבא או התחלת לימודים אקדמיים, משום שזאת אחריות שלנו. אנחנו הבאנו אותם

ללא הורים. זאת היתה אחריות של מדינת ישראל, וזה לא משנה אם זה היום באחריות

רזסוכנות היהודית ואתמול זה היה באחריות הממשלה. אנחנו חייבים לתת פתרון שלא יהיו

נערה או נער שסיימו תוכנית נעל"ה במדינת ישראל ולא התגייסו לצבא, או שהגיוס שלהם

נקבע לעוד 6 חודשים, מה קורה בתפר בין סיום הלימודים לביו הגיוס לצבא או לימודים

באוניברסיטה. ובהליכה לאוניברסיטה מי עוזר לו, מאחר שהוא נמצא בארץ ללא הוריו,

והוא כבר קיבל מעמד של עולת חדש. בתוכנית נעל"ה הוא בא במעמד תייר, א2, אבל

כשהוא כבר בן 18 הוא במעמד של עולה חדש, ואז מגיעות לו הזכויות של אגודת

הסטודנטים, של הקרן המשותפת למשרד הקליטה ולסוכנות היהודית. היום אפגש עם משה

נתיב ונדון בשאלה איזה פתרון לתת לזה. אני לא יכול לתת לכם עכשיו תשובה, אבל בכל

אופן הענין בטיפול.

המשך תוכניות התאמה למורים-עולים חדשים שמגיעים לארץ. אנחנו פותחים השנה 750

מקומות נוספים לתוכניות התאמה. באופן טבעי הולכים למקצועות המבוקשים. כלומר,

אנחנו לא נפתח תוכנית התאמה למקצוע שאין צורך בו במערכת החינוך כדי שהאיש יסיים

תוכנית התאמה כעבור שנה ולא ימצא מקום עבודה.

אני הודעתי והצהרתי, ואני מצהיר גם היום הצהרה עם אחריות, שאנחנו מתחייבים

להעסיק את כל המורים שסיימו תוכנית התאמה ואינם מועסקים. אני מבקש להעביר את

הפרטים אלינו באופן ישיר.
ס' לנדבר
אבל איך הם נכנסים לתוכנית?

סגן שר החינוך התרבות והספורט מ' גולדמן;

יש שני מסלולים. אמרת שיש לך שמות של אנשים שהעברת אלינו, שסיימו תוכנית

הרנאמה ולא התקבלו לעבודה. אנחנו נתנו שתי תשובות. למה יש האיגוד של

מורים-עולים? איגוד מורים-עולים מעסיק את המורים שלא עברו תוכנית התאמה בגלל גיל

מבוגר, וגם כאלה שלא מצאו פתרונות, וגם כאלה שעושים הכנסה נוספת. יש מי שבבוקר

הוא מורה ואחר הצהריים מלצר. עכשיו אנחנו אומרים שיהיה בבוקר מורה וגם

אחר-הצהריים מורה, אם זה באמצעות קרן קרב ואם זה באמצעות איגוד מורים-עולים, או

בפעילות של המתנ"סים, או כל פעילות אחרת.

גבי לנדבר, תרכזי את הרשימת של המועמדים לתוכנית הרנאמה. אני אעביר אותה מיד

למיכאל כהן, שמטפל בזה במשרד, ואם יש מספר מורים שאפשר לפתוח אתם קורס חדש, נפתח

קורס חדש באחת המכללות.



היו"ר ע' זיסמן;

לגבי האיגוד של מורים-עולים, הרי הם מעסיקים בסך-הכל כמה מאות.

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

לא, אני אפתיע אותך. אני הכתבתי כמה תנאים לאיגוד מורים-עולים. קודם-כל הם

דואגים לעולה. אחרי שהם הקימו את האיגוד של מורים-עולים וקיבלו את הכסף, הם

פתאום רצו לגבות מההורים סכום של 10 שקלים לשעה. אמרתי: לא, 5 שקלים תהיה

התקרה. אנחנו לא נהפוך את האיגוד של מורים-עולים למכונה של כסף. אנחנו רוצים

שהם ידאגו לעולה ולא לאיגוד. ואז העמדתי להם תנאים. למשל, שהם לא יעסיקו את

המורים שאני מעסיק במשרד החינוך, אלא שהם יהיו באמת נותני התשובה לאלה שאינם

מועסקים, לאלה שאינם מגיעים. אני מקשה עליהם.
היו"ר ע' זיסמן
ולפתוח סניפים חדשים.

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

כן.

ו י מאור;

כל מי שנמצא בארגון חייב לעבור תוכנית התאמה?

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

לא חייב. זו תשובה למורים המבוגרים יותר, אפילו בני 50 פלוס.

היו"ר ע' זיסמן;

הבעיה של בני 45 פלוס קיימת גם אצל הוותיקים.

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

נכון. אין אפליה.

היו"ר ע' זיסמן;

אדם שהוא למעלה מ-45 לא יכול להתקבל כמורה בתקן קבוע במשרד החינוך והתרבות.

ב' טמקין;

אם יש אפליה על בסיס של גיל, זה נגד החוק.

היו"ר ע' זיסמן;

אנחנו נתקן את החוק.

סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

תלמידים אתיופים. נאמרו פה דברים לגבי כתות קלט. בכתת קלט לומדים התלמידים

שמגיעים בשנה הראשונה בלבד. ריכוז של תלמידים בכתות נפרדות שונה מכתת קלט.



הפלאשמורה בנוה-כרמל נמצאים בכתות קלט. כל האחרים נמצאים בכתות נפרדות.

דבר נוסף שלא אמרתי לגבי העליה מאתיופיה הוא, שכתוצאה מהפער הגדול בחינוך

הכנסנו השנה תוכנית נוספת, העמדת שעות לגני ילדים. אנחנו מתהילים את הטיפול כבר

בגו הילדים עם סיוע של מורות בעלות הכשרה מוקדמת.

לגבי קליטה חברתית. אנחנו הולכים לשים דגש מיוחד בקליטה חברתית.

קבס"ים. אנחנו נקלוט קבס"ים גם יוצאי אתיופיה. המשרד שלנו קולט יותר ויותר

עובדים יוצאי אתיופיה. אנחנו מעסיקים היום במשרד החינוך 7 אנשים רק בצוות היגוי,

ויש לנו עוד 5 מחוץ לצוות ההיגוי. אנחנו מעסיקים בוגרי עבודה סוציאלית בתוכניות

מיוחדות, ונמשיך לקלוט אותם, כדי ליצור מגשרים. גם במסגרת החינוך הפורמלי אנחנו

מכניסים חיום את המגשרים כדי ליצור קשר יותר טוב עם התלמידים, עם בני המשפחה,

בשפתם, כדי להתמודד עם הבעיה הזאת.
היו"ר ע' זיסמן
האם יש בקרב העולים אחוז קטן-קטן של אנאלפביתים? לא דיברנו על זה היום.
סגו שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן
יש. לא נגעתי בכלל בנושא של האגף לחינוך מבוגרים.

לגבי הזרמת כספים, אני מכיר את התופעה של הרשויות המקומיות המסובכות, אתה

יכול להזרים כספים לעיריה מסויימת עבור הילדים, וגזבר העיריה, כתוצאה מגרעונות

ובעיות כספיות, לא מעביר את הכסף להורים. השנה ניסינו לעשות תוכנית חדשה. אתם

יודעים שבמשרד החינוך יש קרן שנקראת קרן סטיפנדיות. אמרתי: בואו נעביר את הכסף

ישירות דרך קרן הסטיפנדיות ומשם ישירות לבתי-הספר. התהליך הזה נבדק עכשיו, כדי

לעשות את זה באמצעות קרן הסטיפנדיות וכך לעקוף את הרשויות המקומיות.

אבל עם זאת אני לא רוצה שנגיד זאת בהכללה. רוב הרשויות המקומיות מעבירות את

הכספים. יש רשויות בודדות, שאני באופן אישי מטפל בהן, שיש להן בעיות בכל

הנושאים, לא רק בתחום החינוך. אבל ככלל, הרשויות המקומיות מעבירות את הכסף

לילדים והוא מגיע לבתי-הספר.

גיליתי גם תופעות הרבה יותר חמורות. למשל, אתם יודעים שבתי הספר גובים אגרות

רשות באמצעות בתי הספר. בא ראש רשות ואומר: אתה גבית רק 60%? את ההשתתפות

לתלמידים-עולים אני אקזז לך ב-40% שלא העברת. אמרתי: מדוע התלמיד העולה אשם

שהילד הוותיק לא שילם לבית הספר? מה אתה בכלל עושה חשבונות כאלה. גם תופעות כאלה

היו. זאת אומרת, אנחנו מטפלים בדברים חמורים שקורים בשטח.

יכולתי להרחיב ולדבר על דברים רבים. אני חושב שהנקודות שהעלו פה החברים,

שבהן צריך להתמקד, מצד אחד סגירת הפערים בעליה האתיופית, המשך המאמץ, ריכוז המאמץ

בעליות של האזור ההררי, אזור הלוחמה והקווקזים והעולים מחבר המדינות. הדברים

האלה צריכים לקבל טיפול. ונושא שלישי הוא הגדלת הסיוע משנה וחצי לשלוש שנים.

אני רואה בזה תרומה חשובה של הוועדה, אם היא תסייע לנו בנושאים האלה. כפי שאמרתי

לכם, בפעולות המיוחדות יש לכם דלת פתוחה ואנחנו עושים הכל. תודה רבה.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו נסכם כך שבשורה ארוכה של נושאים שבאו לידי ביטוי בדברי הסיכום שלך

אנחנו נפעל לא רק להגדלת התקציבים אלא גם כדי שהסעיפים האלה יקודמו.

מישהי התבטאה לגבי הקווקזים ואמרה השוואת זכויות. אני לא רוצה לקרוא להם

קווקזים הרריים. אני אומר שיש קבוצות חלשות מיוחדות מבין העולים שצריך להשוות את

העזרה ואת הסיוע שהם מקבלים.



סגן שר החינוך התרבות והספורט מי גולדמן;

לא בדיוק להשוות כמו לתת להם בדומה. אפליה מתקנת.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מקבל את התיקון.

דבר שני, יש כמה דברים שבאמצעותם צריך לבסס את קליטת העליה. כלומר, אם

מסיבות שונות העליה היא 70,000 - 75,000. צריך להתפנות על-מנת לבסס את הקליטה של

האהרים ובמסגרת הביסוס הזה צריך לעשות כמה וכמה דברים. ברוה זו אנחנו נפעל.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

ישיבה ננעלה בשעה 12:55

קוד המקור של הנתונים