הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 185

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום רביעי. כ"ח בתמוז התשנ"ה (26 ביולי 1995). שעה 09:45

חברי הוועדה: עי זיסמן - היו"ר

מוזמנים; אי גורדון - ראש מחי העליה, הסוכנות היהודית

אי קורת - ראש מטה מנכ"ל, המשרד לקליטת העליה

מי גרוס - התאחדות עולי אמריקה הלאטינית

מ' לייב - " " " "

צי מרכוס

אי קריבסקי - " " " "

די שרס - יו"ר הפורום ישראל-אמריקה הלאטינית,

אוניברסיטת תל-אביב

עו"ד אי דלמן - ירושלים

ר' נבו - קרן היסוד

לי חרם - מכסיקו

ג י פונסקי - מכסיקו

מ' ליברנט - מכסיקו

ו י ציחה - מכסיקו

פ' הריטון - ונצואלה

ל' ברכה - ונצואלה

י' אייזן - ונצואלה

ד' מישני - ארגנטינה

פ' יאסין - ארגנטינה

אי דבאח - ארגנטינה

ח' טרגר - ארגנטינה

נ י ליטבק - ארגנטינה

ס' שינס - ארגנטינה

קי בי נהקר - אורוגוואי

ק' השכל - אורוגוואי

בי קרליק - פרגוואי

ד' פישר - צ'ילה

מ' פישר - צ'ילה

מי יצחקי - ישראל

ו' מאור

עי הירשפלד

דיון בהשתתפות המנהיגות הצעירה של המגבית היהודית מדרום אמריקה.



דיון בהשתתפות המנהיגות הצעירה של המגבית היהודית מדרום אמריקה

היו"ר ע' זיסמן;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

אני רוצה לקדם בברכה את נציגי הדור הצעיר של המגבית היהודית מדרום אמריקה.

אנחנו תיכננו את הישיבה לפני זמן רב עם רונן נבו ועם חברים אחרים. ברוכים הבאים

לכנסת ישראל. אתם נמצאים היום בכנסת באחד הימים הגורליים ביותר. זו הסיבה שגם

דחיתי את הישיבה משעה 09:00 ל-09:45. היום ייערכו הצבעות מאד חשובות, אולי

גורליות בכנסת. זה כבוד בשבילכם להיות בכנסת ביום כזה.

אני אישית נמצא במרכז העניינים בנושא רמת הגולן, וגם בנושא ירושלים, אבל לא

ביטלתי את הישיבה, למרות שהייתי צריך להיות עכשיו בישיבת סיעה של מפלגת העבודה עם

ראש הממשלה, שם מתקיים דיון קשה, אבל אני מייחס חשיבות גדולה מאד ליהדות דרום

אמריקה ולמנהיגים הצעירים בדרום אמריקה ולכן הישיבה תהיה קצת יותר קצרה מהמתוכנן,

אבל היא תתקיים.

(תרגום לספרדית על-ידי רונן נבו)

היו צריכים להיות אתי עוד כמה חברי כנסת, ובעיקר חבר-הכנסת בני טמקין ממרצ,

שחזר לפני שלושה ימים מארגנטינה, שם הוא ייצג את הממשלה ביום השנה לפיצוץ הקטלני

שהיה בבואנוס-איירס. אבל אתמול הוא חלה בדלקת ריאות ואני מאחל לו החלמה מהירה.

מאחר שיש היום הצבעות מאד חשובות במליאת הכנסת, ייתכן שתראו אותו יותר מאוחר

בכנסת, אבל הוא יבוא חולה.

לשמאלי יושב אורי גורדון, שהוא אחד מראשי הסוכנות היהודית. הוא גם ראש מחי

העליה בסוכנות היהודית ו"חבר" הוועדה הזאת.

לפני שרונן נבו או מישהו מכם יציג את הנוכחים, כפי שאתם רואים נכתב פה

פרוטוקול, וכל הדברים יירשמו כדי שכל אחד יוכל לקרוא את הדברים. זו ישיבה רשמית

של הוועדה.

אני רוצה לומר לכם כמה מלים על הדיונים שקיימנו לאחרונה בנושא יהדות

דרום-אמריקה. התכלית העיקרית והקיומית של מדינת ישראל היא לרכז את העם היהודי

במולדת ההסטורית שלו. זו מדינת היהודים. כלומר, המדינה הזאת הוקמה כדי להיות

מדינה ליהודים. יש היום במדינה 5.5 מיליון אזרחים, 82% יהודים ו-18% לא-יהודים.

רוב הלא-יהודים הם ערבים - או מוסלמים או נוצרים. מדינת ישראל היא לא רק מדינת

היהודים, היא גם מדינה דמוקרטית.

עוד לפני שהסתיימה מלחמת העצמאות היו בחירות לכנסת הראשונה בינואר 1949. אז

היו בארץ 650,000 יהודים. כלומר, המלחמה נגד 7 ארצות ערביות ונגד הפלשתינים נפלה

על שכמם של 650,000 יהודים שהיו אז בארץ. היום יש בארץ 4.5 מיליון יהודים. רק

בחמש השנים האחרונות קלטנו עולים חודשים, שאולי בסוף השנה מספרם יגיע ל-650,000.

כלומר, בחמש שנים קלטנו כמספר התושבים שהיו בישראל כאשר קמה המדינה.

היום יש בעולם עוד 9-8 מיליון יהודים. הקהילה הגדולה ביותר היא

בארצות-הברית - בין 5 ל-6 מיליון. אחריה ישראל, ואחריה ברית-המועצות לשעבר.

למרות שלמעלה מחצי מיליון איש עלו משם בחמש השנים האחרונות, עדיין יש שם 1.5 - 1

מיליון יהודים.

ב-1994 עלו לארץ 80,000 איש, 86% מהם מברית-המועצות לשעבר. גם עכשיו רוב

העליה היא מברית-המועצות לשעבר, בעיקר מאוקראינה שבה יש מצב כלכלי, פוליטי וחברתי

קשה, ומקווקז ומהאזורים ההרריים של ברית-המועצות לשעבר.



אתם יודעים שיש בארץ רבבות יהודים מדרום-אמריקה שתרמו תרומה גדולה מאד

להתפתחותה ולשגשוגה של מדינת ישראל. יש פה עוד כמה כאלה ואתם ודאי מכירים אותם.

הזמנתי לישיבה זו גם ידיד אישי שלי, שהיה במשך שנים יושב-ראש התאחדות עולי

ארגנטינה, עו"ד אליעזר דלמן.

אתם יכולים לראות את יהודי דרום-אמריקה בכל מגזרי החיים ובכל אחד מהם יש

הערכה גדולה מאד לכושרם, ליכולתם ולכל פועלם.

בקיצור, בלי עליה ובלי הגדלת הרוב היהודי, מדינת ישראל לא תוכל להתקיים לנצח.

אנחנו יכולים להשיג את זה בשלושה-ארבעה דברים: 1. מקסימום של שטחים אבל פחות

ערבים. זה אומר הפרדה מ-2.5 מיליון ערבים ביהודה, שומרון ועזה, שאינם אזרחי

מדינת ישראל ולא היו כאלה. 2. זכויות שוות ומלאות ושוויון דמוקרטי מלא למיליון

הלא-יהודים שגרים בתוך מדינת ישראל. אבל רק באמצעות ריבוי טבעי לא נוכל לשמור על

הרוב היהודי ועל האופי היהודי-לאומי של המדינה שלנו. רק העליה היא שהביאה לכך

שיש היום רוב יהודי מוצק וצריך להבטיח אותו גם בעתיד.

יש לנו חוק שבות משנת 1950 שאומר שכל יהודי, כשהוא מחליט לעלות, אנחנו חייבים

לעזור לו לעלות. הנה עכשיו סרייבו שוב בחדשות, אז הילדים נמצאים כאן כמה שנים,

ומר גורדון אולי ידבר על כך. כמה מאות יהודים שנשארו שם מקבלים עזרה, אבל

הם לא רצו לצאת משם. אולי עכשיו הם ירצו לצאת משם.

במקביל למאמצים שלנו להעלות יהודים אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לעזור ליהודים

ולקהילות היהודיות בעולם לחיות את חייתם עד שהם יחליטו לעלות. לכן אנחנו צריכים

לעשות הרבה יותר, מכל הבחינות, למען חינוך יהודי ולמען חיזוק הזיקה לעם ישראל

ולמדינת ישראל וכדי שהקהילות היהודיות, ואתם כמנהיגים שם, יהיו לכם חיים יהודיים

מלאים, תוך זיקה וקשר עם מדינת ישראל.

היחסים בינינו לביניכם צריכים להיות על בסיס של שותפות ואינטרסים הדדיים ולא

צריך להפעיל שום לחץ בעניין עליה. העולים צריכים לעלות מתוך הכרה ורצון. ולא,

צריך לשמור על הקשר על בסיס של כבוד הדדי.

כפי שאתם יודעים, מדינת ישראל מקיימת קשרים דיפלומטיים ונורמליים עם כל

המדינות, פרט למדינה אחת - קובה, שאתה יש לנו קשרים בלתי-פורמליים, כי עדיין יש

בה קהילה יהודית. אבל יש אנטישמיות, יש פעילות עויינת ואלימה נגד יהודים. אנחנו

יודעים מת קרה בארגנטינה תוך שנה. שר החוץ של ארגנטינה נמצא עכשיו בישראל.

אתמול הוא התנצל שעד היום לא לכדו את הרוצחים הטרוריסטים. אני מאמין שבקרוב

יתפסו אותם.

אבל נוצר מצב חדש. יותר ויותר אחריות יש לא רק על הממשלות באותן מדינות

לשמור על בטחונם של כל האזרחים, כולל היהודים. זו גם אחריות של כל ממשלה בישראל

ושל עם ישראל, ולא ארחיב את הדיבור בנושא. צריך להבין שישראל מנהלת תהליך שלום

ויש בו הצלחות, אבל היא גם מנהלת מלחמה. המלחמה היא מלחמה טוטאלית, לא רק בתוך

ישראל אלא גם מחוץ לישראל. הפגיעה ביהודי ארגנטינה לא היתה פגיעה בהם רק כיהודים

אלא היתה גם פגיעה בהם כחלק מעם ישראל. פה יש מאבק לא רק של ישראל אלא של כל

העולם המערבי כנגד הסכנה הגדולה ביותר אחרי שהתמוטט המשטר ההיטלריסטי הנאצי.

אנחנו נלחמים נגד אידיאולוגיה פונדמנטליסטית איסלאמית, אולי יותר גרועה מהנאצית,

שהיא נגד כל העולם.

רציתי להבהיר לכם שאנחנו מאד מעריכים ומכבדים את הפעילות שנעשית על-ידי כל

ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית, גורמים יהודיים בין-לאומיים, ואתם, למען

היהדות בכל אחת מארצותיכם. נאחל לכם שהות נעימה בישראל ושתחזרו יותר מחוזקים

לארצותיכם להמשך השליחות שלכם.

למען הסדר רציתי לומר שנמצאת פה המנהיגות הצעירה של המגבית של קרן היסוד

מדרום אמריקה, משש מדינות. זו המנהיגות שיש לנו בשטח, כולם אנשי עסקים שעושים

עבודה ציונית בהתנדבות למען מדינת ישראל. הם מגייסים פעילים, גם כסף, לפעמים

בתנאים קשים ביותר. לעומת ארצות-הברית או אירופה, שם אנחנו תמיד שומעים שזה

פתוח, אחת הסיבות שאנחנו לא שומעים על הפעילות הציונית המאד ענפה בדרום אמריקה

היא בגלל האופי של הפעולה. לפעמים ההברים מסכנים עצמם באופן חוקי אולי

במדינותיהם בפעילות שהם עושים למען מדינת ישראל ולמעל העם היהודי, לעליה.

פ' הריטון (ונצואלה);

(תרגום לעברית על-ידי רונן נבו)

בוונצואלה יש 23 מיליון תושבים, 25,000 יהודים, 5,000 משפחות, שתי קהילות.

יש שם מועדון ובית-ספר אחד. 80% מילדי הקהילה לומדים בבית-הספר הזה.

הבעיות העיקריות בוונצואלה הן כלכליות, שכל המדינות עוברות אותן בימים אלה.

יש לנו בע"ה של חינוך כללי ויהודי בקהילה, ובע"ה של התבוללות.

מה שאנחנו זקוקים ממדינת ישראל זה סיוע בנושא החינוך ובתוכניות לעליה שהן לא

מספיק ברורות לנו.

אנחנו 40 פעילים, דור ההמשך של קרן היסוד, שמגיעים ל-500 תורמים צעירים בערך,

עם השפעה די גדולה בתוך הקהילה.

אנסה לא לחזור על דברים שאמר פול הריטון, שלדעתי הם זהים לכל מדינות דרום

אמריקה. אני אתאר בקיצור מה שקורה בארגנטינה בימים אלה.

הקהילה הארגנטינאית היא קהילה מאד-מאד חבולה. הפצצה שהתפוצצה הוציאה החוצה

כל מיני בעיות שהיו קיימות לפני-כן בקהילה, אבל זה נתן גם דהיפה לתקן כל מיני

עיוותים שהיו בקהילה היהודית בארגנטינה.

לפעמים זו קהילה שמחולקת ליותר מדי ארגונים. גם הבעייה של התבוללות היא

מאד-מאד חזקה בארגנטינה, והאפאתיות של הצעירים, ולזה צריך להוסיף שברוב הארגונים

היהודיים אין צעירים שפועלים בקרבם. למעשה הדור של גילאי 40 בערך בכלל לא קיים

בתוך הארגונים היהודיים. זה המצב וזו האווירה שבהם אנחנו חיים בארגנטינה.

לגבי דור ההמשך, יש לנו גרעין קשה של 25 פעילים שפועלים בארבע ועדות שונות,

כל אחת עוסקת בנושא ספציפי.

ריבוי הארגונים מקשה על הפעילות שלנו, כי גם הארגונים שרוצים המשכיות עושים

מגבית לעצמם וזה מקשה על הפעילות שלנו.

בי קרליק (פרגוואי);

כל הקהילה היהודית בפרגוואי נמצאת בבירה אסונסיון. זו קהילה קטנה שמונה פחות

מאלף איש, שבה כולם מכירים זה את זה.

יש ארגונים עיקריים כמו בית-ספר, מועדון, קרן היסוד וקרן קיימת.

הבע"ה העיקרית בפרגוואי, כפי שאמרו גם חבריי שדיברו לפניי, היא ההתבוללות.

יש אפאתיות, חוסר הזדהות לא רק בקרב האוכלוסיה אלא גם בקרב ההנהגה שלא מזדהה ולא

לוקחת חלק. הדבר הזה מקשה מאד על השיבה לגבי המשכיות יהודית של הקהילה בפרגוואי

לטווח ארוך.



כשאני עושה הקבלה ליהודים בישראל, כאן שומרים על חשבת ועל המנהגים היהודיים.

קשה לנו להבין את העניין שבפרגוואי לא שומרים על זה, ויזה אהד הדברים שדוחפים

להתבוללות.

אחת והבקשות שלנו היא שישראל תעזור לחזק את הערכים היהודיים שלנו בפרגוואי.

אם לא, בעוד זמן מאד קצר כבר לא יהיה עם מי לדבר שם.

ק' השכל (אורוגוואי)

באורוגוואי יש שלושה מיליון תושבים, וחושבים שיש בין 20,000 - 25,000 יהודים.

זה ישוב מאד ציוני. לדעתי יש באורוגוואי בין 12,000 ל-15,000 יהודים בשנים

האהרונות, למרות שבשנים האחרונות מספר העולים מאורוגוואי יורד והולך.

יש מספר קהילות יהודיות באורוגוואי שמקיפות בערך 6,000 משפחות. יש שלושה

בתי-ספר, חינוך פורמלי ולא-פורמלי. עיקר החינוך הלא-פורמלי הוא בקרב תנועות

הנוער. באורוגוואי יש שמונה תנועות נוער.

הבעיות העיקריות בקהילה היום הן התבוללות. בערך 50% מתבוללים בנישואי

תערובת. מספר התלמידים בבתי-הספר יורד מדי שנה. יש קשר עם ישראל אבל צריך לחזק

אותו. אנחנו נותנים לזה ביטוי בעיקר בעבודה שלנו כמנהיגות הצעירה של דור ההמשך

של קרן היסוד. אנחנו עובדים בחתכים שונים ובגילאים שונים בקרב הצעירים בעיקר

בנושא של הסברה. אפילו עם הדור הצעיר אנחנו עושים מגבית בקרב ילדי בית-הספר,

חוגי בית, כדי שכל אחד יידע מה האחריות שלו והסולידריות שלו כצעיר יהודי.

די פישר (ציילה);

המצב בצ'ילה דומה מאד למה שנאמר כאן קודם. בצ'ילה יש כ-13 מיליון תושבים,

בערך 12,000 יהודים. הבעייה תעיקרית היא ההתבוללות, אפאתיות, חוסר הזדהות.

האנשים לא לוקחים חלק בפעילות בארגונים היהודיים.

במקרה שלי, למשל, שאני חלק מהנהגת דור ההמשך של קרן היסוד בציילה, ילדיי לא

הולכים לבית-ספר יהודי .

כבר 3 - 4 שנים אנחנו עובדים בצורה די אינטנסיבית עם הצעירים של קרן היסוד.

מארגנים סמינרים, מביאים אנשים-מרצים מישראל, עובדים בקרב הקהילה, במועדון, עם

ילדים גם יותר צעירים, כדי ליצור מודעות בקרב הילדים ובקרב ההורים.

אנחנו זקוקים לחיזוק הקשר עם ישראל באמצעות שליחים טובים. אלה הדברים

העיקריים.

ד' שרס;

למה הילדים שלך לא הולכים לבית-ספר יהודי?

ד' פישר;

העובדה שילדיי לא הולכים לבית-ספר יהודי מצביעה על חוסר ההזדהות עם הארגונים

היהודיים. את היהודים בצ'ילה קיבלו מאד טוב. אנשים אומרים שהכל בסדר, אין לנו

שום בעייה.

במכסיקו יש 90 מיליון תושבים, 45,000 יהודים. בקהילה, שהיא מאורגנת בצורה די

טובה יש לנו 8 בתי-ספר יהודיים, אוניברסיטה עברית אחת, 8 תנועות נוער, 8 בתי-כנסת

שאנשים מתפללים בהם יום-יום. בתקופת החגים יש לנו 35 בתי-כנסת. יש לנו מרכז

ספורט יהודי מאד-מאד חשוב.



לכן, עד תקופה לא ארוכה אחורה מכסיקו היינה מדינה שיחסית שיעור ההתבוללות בה

היה מאד-מאד נמוך. נכון להיום, במיוחד עקב המצב הכלכלי, הפוליטי והחברתי, בהקשר

של העלויות של בתי-הספר היהודיים אנחנו חוששים שהחינוך היהודי יהיה הרבה פחות

אפקטיבי משהוא היה עד היום במכסיקו.

קבוצת דור ההמשך של קרן היסוד במכסיקו מחולקת לשניים: הצעירים היותר מבוגרים

והחבר'ה היותר צעירים. בין הצעירים אנחנו בערך 20 פעילים מהגרעין הקשה.

הבעייה העיקרית שלנו היום היא לא עבודה במחתרת, כי במכסיקו זה קצת יותר פתוח,

אלא המצב הכלכלי והפוליטי שקיים במכסיקו.

מה שהיינו רוצים ממדינת ישראל הוא לא רק לחזק את הקשרים בינינו, אלא ליישם

אותם בפועל. כיום, בגלל המצב, כ-200 משפחות ממכסיקו רוצות לעלות לישראל. זו

הפעם הראשונה שבבת-אחת מספר כזה של משפחות יהודיות מתכוונות לעלות ממכסיקו למדינת

ישראל. היה עוזר לנו מאד סיוע להעלות את אותן 200 משפחות למדינת ישראל מטעם

מדינת ישראל.

אני עולה חדש. פעלתי בדרום אמריקה באמל"ט בארגונים ציוניים. באתי לארץ לפני

שנתיים וחצי והמשכתי את העבודה הציבורית שלי פה ועכשיו אני פעיל בהתאחדות עולי

דרום אמריקה. אני רואה בהתאחדות הזאת חשיבות גדולה מאד, מפני שאת כל הפעולות

אנחנו עושים עם העולים שבאים, ולפעמים אנחנו עושים מאמצים גדולים כדי שהם ירגישו

ככל האפשר פחות את המעבר שהוא די קשה, במיוחד בשביל עולים מדרום אמריקה שבאים עם

תרבות אחרת ועם בעיות אחרות לגמרי. לפעמים דברים קטנים כמו לצאת לסופרמרקט או

לדעת מה לקנות, או לאיזה רופא לגשת, או למצוא עבודה, או לברר איזה בית-ספר יותר

טוב בשביל הילדים - אלה בעיות די קשות למי שבא לארץ כעולה חדש.

ברחבי המדינה יש לנו 32 סניפים עם 1,500 פעילים שעושים את העבודה. אפילו

בשדה התעופה, כשמגיע עולה, נציג שלנו מקבל אותו ונותן לו את ההוראות הראשונות כדי

שיתחיל פה את החיים שלו.

חשוב גם שיידעו האנשים שבאים מדרום אמריקה ובמיוחד הפעילים במגביות, שאנחנו

עכשיו רוצים, מפני שבשנים האחרונות לסוכנות היהודית יש קשיים תקציביים, ואנחנו

מקבלים את התקציב שלנו ממנה, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים ליצור קשר חדש עם

הקהילות באמריקה הלאטינית והם צריכים לדעת שצריך להיות שיתוף-פעולה בקליטת

העולים. זו אחריות לא רק של האנשים שגרים בישראל אלא גם של אנשים שחיים בקהילות

השונות. העולה צריך להרגיש שכשהוא בא יש לו עזרה והוא יכול למצוא פה את הפתרונות

שהוא חולם שכך יהיה.

אנחנו רוצים שהקהילות, החברים הפעילים שעובדים בכל המוסדות באמל"ט יחשבו

שאנחנו נצטרך ליצור קשרים חדשים ולמצוא פתרון לכל הבעיות הארגוניות, הכלכליות

ואפילו פוליטיות עם ההתאחדות, ושזו אחריות של שני הגורמים: דרום אמריקה ואנחנו

בישראל.

אני מקווה שיהיה לנו קשר ונוכל לעבוד ביחד כדי שכל פעם יבואו יותר עולים

מדרום אמריקה, ושבאמצעות הכסף שמחלקים להתאחדויות נוכל לפעול לפי הצרכים שלנו,

מפני שאנחנו חושבים שעולה שבא מדרום אמריקה הוא חשוב כמו העולה שבא

מברית-המועצות.

אני מקווה שבמשך הזמן נוכל למצוא את כל הפתרונות בתהליך הקשה הזה של קליטה

בארץ-ישראל.



היו"ר ע' זיסמן;

רשות הדיבור לאורי גורדון.

א' גורדון;

אני רוצה קודם-כל לומר לכם שאני מאד מעריך את יושב-ראש הוועדה, שביום של

הדראמה על חוק הגולן, כשהוא במרכז הדראמה, הוא יושב אתנו למעלה משעה.

אני רוצה לומר דבר נוסף. בכנסת יש ועדות פעילות יותר ופעילות פהות. הוועדה

הזאת היא אחת מהוועדות הפעילות ביותר בנושא המרכזי לנו שנקרא עליה וקליטה.

זו גם הזדמנות להגיד שאני מאד מעריך את הפעולה של רונן נבו, ואני עוקב מהצד

איך הוא בונה את דור ההמשך בקרן היסוד בעולם, לאט-לאט, באופן יסודי, ומגיע

לתוצאות כל-כך טובות.

יש לי בקשה אחת אליכם. כשתחזרו הביתה למשפחות שלכם תהיו שליחים של מדינת

ישראל. ספרו לחברים שלכם איזו מדינה נפלאה יש לעם היהודי.

בשבוע שעבר הייתי בנצרת עלית וראיתי משפחות מארגנטינה שעלו לארץ וכשאתה נפגש

אתן אתה רואה את החיוך על שפתותיהם, משום שהם מצאו סוף-סוף בית יציב, בטחון וחברה

יהודית, גם לילדים שלהם וגם לעצמם.

בתוקף תפקידי אני יודע היטב מה קורה ביבשת דרום אמריקה. יש סיטואציה שאלפי

משפחות יהודיות מהמעמד הבי נו ני הן פושטות רגל.

לפי דעתי, הדור שלנו צריך לעבוד בארבעה מישורים: 1. הגברת העליה מדרום

אמריקה לישראל, בלי שאכנס כעת לפרטים. 2. חיזוק החינוך היהודי. 3 .חיזוק הקשר

בין ישראל ויהדות דרום אמריקה.. 4. וחבל שאין לי זמן לדבר על כך, אל תהיו

אמריקאים. יהדות דרום אמריקה היא יהדות רגשית, עם המון נשמה יהודית.

אדוני היושב-ראש, אם תהיה כאן קבוצה של המנהיגות הצעירה מארצות-הברית ואתה

תזכור מה היה בחדר הזה, תראה את ההבדל בין הקהילה היהודית בדרום אמריקה לבין

הקהילה היהודית האמריקאית, שיש לה הרבה מה ללמוד מדרום אמריקה. אל תלמדו

מהאמריקאים. אני מפחד, כי אני רואה מה הולך, איך לאט-לאט המגבית מאמריקה נכנסת

יותר ויותר לדרום אמריקה. הג'וינט - דרום אמריקה. מבחינה תרבותית-מנטאלית

תמשיכו להיות יהודים ציונים נוסח דרום אמריקה, שזה נוסח מדינת ישראל, לא נוסח

צפון אמריקה. משום שאנחנו אוהבים אתכם ורוצים להמשיך את הקשר אתכם, עם הילדים

שלכם, עם המשפחות שלכם, והיה יופי לראות אתכם.

אדוני היושב-ראש, אני מציע לקיים דיון על הנושא המעניין הזה.

י' אייזן (ונצואלה);

בשם הקבוצה כולה מדרום אמריקה הנוכחת פה אנחנו רוצים להודות לוועדה על קבלתנו

פה. אנחנו גם רוצים להגיד לך שאין לך מה לדאוג בקשר לכוונות שלנו. אנחנו רוצים

להתנהג לא רק כישראלים או כתיירים. אנחנו רוצים להתנהג כמו עם אחד. אנחנו רוצים

לבוא לכאן ולהתייחס כמו עם אחד ולא כמו אנשים שונים. אנחנו לא רוצים לעלות לארץ

כתיירים ולא רוצים להיות רק כשליחים אלא רוצים לעמוד כעם אחד.



א' גורדון;

אם תבוא קבוצה מאמריקה, אין אף אחד שידבר עברית.

היו"ר ע' זיסמן;

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

ו

הישיבה ננעלה בשעה 11:00