ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 17/07/1995

ההתקדמות בביצוע המלצות ועדת השרים לעניין הפלשמורה ותנאי הקליטה של בני הפלשמורה בארץ

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 182

פרוטוקול מסי 182^ י

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום ב/ י"ט בתמוז תשני'ה, 17.7.1995, בשעה 11:00



נפחו;

חברי הוועדה; היו"ר ע' זיסמן

אי זכדברג

ע' מאור

א' ורדיגר
מוזמנים
שר הקליטה יי צבן

אי כהן, מנכ'יל בפועל, משרד הקליטה

אי הומינר, משרד הקליטה

אי אליעזרי, ג'וינט

ר' אלעזר, מזכיר התאחדות עולי אתיופיה

מי באטה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אי ירדאי, ארגון גג של עולי אתיופיה

פי לגסה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

א' מסלה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

א' גורדון, ראש מהלקת העלייה, הסוכנות היהודית

ק גרוסמן, סמנכ"ל הסוכנות היהודית

מ' טל, מנהל אגף העלייה מהמערב, הסוכנות היהודית

זי שוורצברגר, הסוכנות היהודית

ר' פרנק, יו"ר לשכת הרב לאו, הרבנות הראשית

אי מיכאלי, ועד הפועל של ההסתדרות

לי בלושטיין, מועצה ציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

ני קוורץ, מועצה ציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

יי אלמו, יו"ר מכנף דרום לציון

אי דמסאצאו, מכנף דרום לציון

מי טקלה, מכנף דרום לציון

אי מזנגיה, מכנף דרום לציון



אי נגוסה, מזכיר מכנף דרום לציון

א' בלר, משרד האוצר

א' גפן, רפרנט אגף התקציבים

יי כהן, משרד האוצר

אי סביר, רפרנט אגף התקציבים

חי פלץ, משרד האוצר

גי מצגר, מנכ"ל משרד הדתות

עי יצחק, יועץ הרבנים הראשיים

יי ליפל, יועץ סגן שר הדתות

חי דיבון, מנהל מחלקת התפוצות, משרד החוץ

צ' מזאל, סמנכ"ל מזרח אירופה, משרד החוץ

אי יהודה, משרד החינוך והתרבות

יי טוב, מנהל מינהל האוכלוטין בפועל, משרד הפנים

די פפר, משרד הפנים

מי סאן, עו"ד בלשכה המשפטית, משרד הפנים

וי וולפסון, שתיל

מזכירת הוועדה; וי מאור
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

ההתקדמות בביצוע המלצות ועדת השרים לעניין הפלשמורה

ותנאי הקליטה של בני הפלשמורה בארץ



ההתקדמות בביצוע המלצות ועדת השרים לעניין הפלשמורה

ותנאי הקליטה של בני הפלשמורה בארץ
היו"ר ע' זיסמן
ועדת העלייה והקליטה קיימה לפני שנה דיון

מעמיק ויסודי, וקיבלה שורה של החלטות. אני

רוצה לקרוא בפני חברי הוועדה, בפני השר לקליטת העלייה, יאיר צבן, אורי

גורדון וכל המוזמנים, את ההחלטות שקיבלנו ב-13 ביולי לפני שנה:

- על ממשלת ישראל לראות בפינוי 4,000 בני הפלשמורה. הממתינים

באדיס-אבבה לעלייתם לישראל קרוב לארבע שנים, חובה לאומית וציונית

ממדרגה ראשונה. הפינוי חייב להיעשות בפרק זמן מינימלי תוך הסכמה והבנה

עם ממשלת אתיופיה.

הוועדה רשמה לפניה את הודעתו של שר הקליטה להמשיך ולפעול במגמה להגדיל

את קצב הגעתם של אלה שנמצאו זכאים לעלייה לישראל מכוח חוק השבות ומכוח

חוק הכניסה לישראל. צעדים אלה יינקטו תוך מתן עדיפות ודגש לאלה הנמצאים

היום באדיס-אבבה.

הוועדה רואה חשיבות רבה בשיתוף פעולה של הגורמים הממסדיים, נציגי

הוועדה ונבחר של בני הפלשמורה באדיס-אבבה.

הוועדה קוראת לממשלת ישראל לתת סיוע הומניטרי ל-1,200 בני הפלשמורה

השוכנים מחוץ למחנה באידס-אבבה.

הוועדה דורשת מהגורמים הרלוונטיים בממשלת ישראל להכין רשימה מדויקת של

בני הפלשמורה הנמצאים באדיס-אבבה זה ארבע שנים.

הוועדה קוראת לממשלה להמשיך במדיניותה לפעול לאיחוד משפחות גם באזורים

שמחוץ לאדיס-אבבה.

הוועדה קוראת לממשלה להקים ועדת ערר, שתהווה כתובת עבור אלה שלא הוכרה

זכאותם לעלות לישראל.

הוועדה קוראת לממשלה להקים צוות קונסולרי, שיפעל באדיס-אבבה להעלאת

הפלשמורה ארצה, כפי שהדבר נקבע בהחלטות ועדת השרים לענייני קליטה

מאוגוסט 1993 -.

הוועדה הסתייגה בחריפות מהפרסומים המוגזמים המצביעים על נהירה כביכול

של תושבים מהכפרים לאדיס-אבבה במגמה לעלות לישראל.

זה היה לפני שנה. בנובמבר אנחנו קיימנו ישיבה סגורה, ובישיבה הסגורה

הזאת נמסר לנו על התקדמות בכמה נושאים, ביניהם - התקדמות גדולה מאוד

בנושא איחוד המשפחות, נושא רגיש, שגרם להתרחשות גדולה ולסערה בארץ

בשנים האחרונות. אבל נמסר לנו גם על התקדמות בתחומים אחרים, כולל, אני

אומר מה שנמסר לנו בנובמבר 94', שמגיעים כבר בערך מאה לחודש; או שרוב

הבאים הם מהמתחם הזה, אבל חלק הם מחוץ למתחם הזה. עברו חודשים, אנחנו

רוצים לשמוע היום דיווח מעודכן, מפורט, כדי לעקוב אחרי הנעשה, ואני

מזמין את השר יאיר צבן לומר את דברו.
שר הקליטה י' צבן
-. תודה רבה, אדוני יו"ר הוועדה, חברי הכנסת,

שאר המוזמנים. להזכיר לכולנו, בראשית 1993

קיבלה ממשלת ישראל שורה של החלטות המתייחסות לאותה קבוצה, המוגדרת

בפינו בני הפלשמורה, הנמצאים באתיופיה, ואשר כמה אלפים מהם היו מרוכזים

באדיס-אבבה, אחרים במקומות אחרים. הם תבעו זכות שבות למדינת ישראל.

החלטות הממשלה התבססו על סיכומים והמלצות של ועדת שרים, שעבדה במשך

תקופה לא קצרה, וחקרה ביסודיות את הנושא בסיוע עדויות רבות מבני העדה

ושלא מבני העדה, של מומחים בתחומים הרלוונטי, ולווותה גם על ידי צוות

נכבד של יועצים.



מה שהוועדה כפי שהנוכחים כאן ודאי יודעים, למדה לדעת, הוא העובדה,

שבאתיופיה, בהתפתחות ההיסטורית של אתיופיה, יש כמובן ניידות אתנית,

דתית, בין קבוצות שונות של האוכלוסייה. שבט "ביתא ישראל", שבמשך מאות

רבות בשנים שמר על תוהות המובהקת שלו כבנים לעם היהודי, בתנאים לא

פשוטים, גם עליו לא פסחו התהליכים האלה. היו שנים בהם הצטרפו אל השבט

הזה אנשים מסביב, והיו שנים, בהן פרשו מן השבט אל מסגרות אחרות, אל

ישויות אתניות דתיות אחרות, כדרכם של תהליכים המתרחשים במקומות הללו.

יש עדויות היסטוריות על תהליכי התנצרות בקרב חלקים של "ביתא ישראל"

במשך תקופות מאוד ארוכות.

כשעמדנו מול התופעה של הפלשמורה בוועדת השרים ואחר כך בממשלה, היה ברור

לכולם אגב, גם לא היה איש מהעדים מקרב העדה או מקרב בני הפלשמורה שטען

שהם ממש כ"ביתא ישראל", ושלא צריך לעשות שום דבר אלא להכיר בזכות השבות

שלהם ולהעלות אותם לארץ.

הסיכום של הממשלה, כפי שהוא ידוע, זה שלפני בני הפלשמורה פתוחים כמה

אפיקים של פעולה למימוש רצונם לבוא לישראל. אחד זה הוכחת זכות של שבות:

הוכחת הזהות העצמית שלו, אדם, או על פי זכאותו לפי סעיף 4א' לחוק השבות

בהיותו בן למשפחה של יהודים, גם אם הוא עצמו נטש את היהדות. והיו דברים

מעולם. ובמסגרת של קריטריונים שקבעה הממשלה, ואחר כך דייקה בהם וגיבשה

אותם ועדת השרים לענייך הפלשמורה, איחוד משפחות על בסיס הומניטרי ייעשה

בקריטריונים שנקבעו, ושעל פיהם התחילו לפעול.

החלטות הוועדה התחילו להתבצע למעשה באוגוסט 93', ואנחנו מונים עוד מעט

שנתיים. הגיעו בסך הכול לארץ מאתיופיה 2,182 נפש, שמתוכם לפי הערכתנו

כ-200 אולי קצת פחות, אבל כדי לסבר את האוזן, כ-200 היו מגיעים לארץ

בתוקף זכאותם על פי חוק השבות, גם אם לא הייתה כל החלטה של ועדת שרים

לפלשמורה ולא הייתה שום פעילות בהקשר לכך. אגב, בסוף החודש, 31 ליולי,

תגיע קבוצה נוספת של כ-55 נפש, ואז המספר יהיה קרוב ל-2,230.

כפי שציין יו"ר הוועדה, הצלחנו מחודש מאי 94' להגדיל את קצב ההגעות,

כאשר כיום הממוצע הוא בערך 105 נפש לחודש. אנחנו אמנם משריינים יותר

מקומות, אבל תמיד ברגע האחרון מתגלות תקלות. לצערנו, בזמן האחרון

מתגלים זיופים; ואז במקום שיוצאים 111, לפעמים יוצאים 100, לפעמים

יוצאים 105, אבל זה בערך סדר הגודל של היציאה החודשית. עד היום כ-1,250

מבין הבאים הם מאדיס-אבבה, בעיקר מהמתקן של הג'וינט. חלקם לפי חוק

השבות, חלקם לפי חוק הכניסה. נוסף לכך, עוד 183 באים במסגרת איחוד

משפחות, שקשורות לתהליך שמתרחש באדיס, אבל הם עצמם לא באדיס-אבבה.

כלומר בסך הכול, אם לראות את התמונה הכללית, הגיעו עד היום כ-1,900

מבני הפלשמורה, מתוכם כ-1,250 מהקבוצה השוהה באדיס-אבבה, והשאר מחלקים

אחרים של אתיופיה. כיום נמצאים באדיס-אבבה כ-3,200 נפש: 2,100 מתוכם

במתקן של הג'וינט ו-1,100 מחוץ לתכנית של הג'וינט. בימים אלה עצמם שוהה

באדיס-אבבה משלחת של משרד הפנים, שנועדה לבדוק ולאשר בקשות שהוגשו כאן.

אנחנו מעריכים שהמשלחת הזאת תאפשר את בואם של כ-130-120 נוספים מקרב

בני הפשלמורה.

בחודש אוגוסט ייכנס לתפקידו שגריר חדש באתיופיה, מר אבי גרנות. השגריר

הקודם, מר אורי נוי, מסיים את תפקידו. אני מתאר לי שאתם קראתם, לצערי,

את מה שהודלף באופן תלקי לעיתון "הארץ" על השיחות האחרונות, שהיו

לשגריר אורי נוי עם השר ד"ר פסיל, שהוא יועץ קרוב לראש הממשלה ולנשיא,

ועם סגן השר תקדה, סגן שר החוץ.
היו"ר ע' זיסמן
איך קורה שכל פעם, כשיש דברים שקשורים

למשרד החוץ באתיופיה הם מודלפים לא ראיתי

שקורים דברים כאלה עם שגרירויות אחרות. למה דווקא באתיופיה?
שר תקליטי} י' צבן
-. נמצאים כאן אנשי משרד החוץ, זאת שאלה

שמטרידה אותנו. ואני גס מדבר אליכם לאחר

שיחה ארוכה ולא קלה עם השגרירה, גבי קונגיט. אני רוצה שנזכור את

ההשלכות, ההשלכות הן הדדיות בכל מה שקורה כאן לגבי המתרחש שם. מבחינתה

של ממשלת אתיופיה העלייה של "ביתא ישראל" נגמרה. הם עומדים על כך באופן

חד, תקיף, חריף, תמצאו כל הגדרה שאתם רוצים. עמדתם בנושא הגירה בכלל

היא ברורה. הם אומרים, יש לנו - משטר חדש, גמרנו עם הדיקטטורה,

באתיופיה יש הגירה חופשית, כל אדם שרוצה לצאת מאתיופיה, מתי שהוא רוצה,

לאן שהוא רוצה, בפרוצדורות רגילות, יכול לעשות זאת. יפנה למשרדים

הרלוונטיים, יטפל בהגירותו. ממשלת אתיופיה לא תאפשר טיפול קולקטיבי

קבוצתי בהגירה, לא של קבוצה זאת או אחרת, רק בגלל היחסים המיוחדים על

ישראל -. רק משום, שכאשר נפטק מבצע שלמה, הושלם מבצע שלמה, נשארו במתחם

הג'וינט אותם 3,000 בני פלשמורה, רק משום כך, היא מגמישה במידה מסוימת

את עמדתה, ומאפשרת, מכיוון שהגיוינט אינו ארגון ממלכתי וכד', את הפעולה

הזאת.
א' זנדברג
מהי - פרוצדורה רגילה - י זה משהו שמצריך

פעולות מורכבות יותר מאשר במדינה רגילה,

בה אתה קונה כרטיס ועולה על מטוס

שר הקליטה י' צבן-. אני מניח שקצת כן, אבל איני בטוח שבאופן

מהותי, מפני שיש הגירה. יש כניסות ויציאות

לאתיופיה. זה לא דבר שהוא בפלנטה אחרת.

א' זנדברג; תיאורטית, אם קונים אלף כרטיסי טיסה, ויש

אלף מקומות במטוס ביום אחד...
שר הקליטה י' צבן
.- כן, אבל הם לא יאפשרו שום טיפול קבוצתי.

הם אומרים זאת, וכשאומרים ואומרים - אל

תתחכמו. לא נאפשר טיפול קבוצתי -. למה אני רוצה שנבין. עמדתם היא שמה

שאנחנו קוראים בני הפלשמורה הם חלק בלתי נפרד מהחלק הנוצרי של אתיופיה.

באתיופיה יש נוצרים, מוסלמים, כך הם רואים את הדברים. אני לא נכנס כרגע

לשום התייחסות ערכית למה שהם אומרים. אני רוצה שיהיה ברור שהם אומרים

זאת בצורה החדה ביותר והברורה ביותר, והם חוזרים על זה בכל דרג, בכל

רמה, בכל שיחה. בפעולה שקטה, בפעולה מסודרת הם מוכנים להמשיך את

הטיפול. אני השקעתי מאמצים רבים להגביר את הקצב בכל מיני דרכי עקיפין.

משרד החוץ העביר בקשות בצינורות הרשמיים להגדלת הקצב. לא הסתפקתי בזה,

והלכתי גם בדרכים עקלקלות כדי להגיע לשיחות עם אנשים שקובעים שם ולנסות

לשכנע אותם, שזה גם אינטרס שלהם לא להחזיק את המתקן הזה כל כך הרבה

זמן. לצערי הרב, הפרסום שהיה ב"הארץ" של הפגישה שתוכננה הביא לביטול

הפגישה. עכשיו אני מחפש. יש ניסיון בכיוון אחר, ואני, כמובן, לא אפרט

כאן, מפני שאני חושב, שזה מעבר לכל הוויכוחים שיש כאן. יש היגיון רב

וצורך מכל בחינה שהיא להגדיל את קצב היציאה.
היו"ר ע' זיסמן
המספר הזה שאתה אומר הוא קיים כבר כמה

זמן?

שר הקליטה י' צבן-. הוא קיים ממאי -94', התחלנו לזחול קדימה.
^היו"ר ע' זיסמן
זאת אומרת, אתה הצלחת במאמצים שלך להגיע

ל-100-50, אבל יש קיפאון בנושא זה למעלה

משנה.
שר הקליטה י' צבן
וכרגע אין שום נכונות לזוז, חד-משמעית,

בצינורות הרשמיים באמירות ברורות.
היו"ר ע' זיסמן
נדמה לי ששר החוץ היה צריך להיות בביקור,

והביקור נדחה. לא נקבע מועד אחר.

שר הקליטה י' צבן-. אני יכול כאן לומר, שאילו שר החוץ היה

נוסע, התכנון היה שאני אסע איתו.

זה המצב. אני מבקש שכל אחד ייקח בחשבון את העמדה הזו, מפני שאם אנחנו

נתעלם ממנה, אנחנו עלולים לקבל את התוצאה ההפוכה. הטיפול כאן צריך

להיות מאוד ענייני ומאוד זהיר.
היו"ר ע' זיסמן
תה חושב שיש סכנה, שאם אנחנו לפי הערכים

האוניברסליים, ומדינת ישראל היא אחת

מהשומרים של הערכים האוניברסליים, רוצים שבמקום מאה יהיו 160-150, זה

יכול להביא לקרע עם ממשלת אתיופיה, הדמורקטית, הליבראלית הזול זה נמשך

למעלה משנה. מה, זה יערער את אשיות המדינה האתיופית. שבמקום מאה יעלו

עוד חמישים לחודש, כדי שבמקום שנגיע ל-3,200 נוכל אולי תוך שנה, שנה

וחצי לסגור את המחנה הזה? עד כדי כך המצב.

שר הקליטה י' צב;-. השאלה היא לגטימית. אני מציע בדיון זה,

שכל אחד מאיתנו יברור את המילים. כל אחד

יעשה מה שהוא רוצה, אני משתדל בכל השנתיים האלה לעשות כמיטב יכולתי

להשיג את התוצאות האפשריות. לא. לא יקרה שום דבר, היחסים לא יתמוטטו,

אבל מי שמטפל בדבר יודע שבזמן האחרון היו כמה איתותים לגבי טיפולים

אינדבידואליים. ובטיפול אינדבידואלי אנחנו יודעים מה יהיה. אם הם

יקפידו על זה, שזה יהיה טיפול אינדבידואלי, והם יראו ארץ חופשית, הגירה

חופשית, בבקשה. אבל בטיפול אינדבידואלי אין ג'וינט, אין אף אחד. אני

רוצה שתדע שאנחנו עכשיו השלמנו מאמץ גדול להשאיר את הג'וינט

באדיס-אבבה, כי על הפרק הייתה ההחלטה להוציא את כל הארגונים

הלא-ממלכתיים, שהם לא כלליים, שהם עוסקים רק בקבוצות אוכלוסייה

מיוחדות. והג'וינט הוא אחד מהם. עשינו שורה של צעדים כדי למנוע החלטה

של הפסקת פעילות של הג'וינט באדיס-אבבה.
א' זנברג
כמה ארגונים כאלה יש שעוסקים לא בקהילה

היהודית או בפשלמורהל

שר הקליטה י' צבן. עשרות. אני יכול רק לרמוז. יש בעיה של

חדירה של הפונדמנטליזם האיסלמי במסגרת של

ארגונים כאלה. זה היה הרקע להחלטה. אבל ההחלטה הייתה צריכה להתקבל על

בסיס כללי, אוניברסלי. היא לא כוונה נגד הג'וינט, אבל הג'וינט היה עלול

להיות קרבן לזה. הג'וינט לקח על עצמו לעשות פעולה לא רק בקרב יהודים,

כדי להישאר שם. אם כבר צריך לומר כך.



היו"ר ע' זיסמן; אם ממשלת אתיופיה חייתה משנה את עמדתה, אז

3,200 שנמצאים שם - אנחנו יודעים בדיוק מי

מהם יעלה לפי הוק השבות ומי לפי חוק הכניסה? כל הטיפול המינהלי,

הארגוני מסודר, מאורגן?
שר הקליטה י' צבן
לא בדיוק, ואני אומר מדוע. ראשית כל, יש

תופעה קשה שמשרד החוץ ידווח עליה. יש

תופעה קשה של בדיקת האמיתות של הבקשות. אנחנו יודעים, ויש היום דברים,

שכבר אי אפשר לכפור בהם, ההוכחה היא חד-משמעית, שיש מלאכה של זיופים.

איני רוצה לתת קנה-מידה. לא בדקתי זאת, לא עסקתי בעניין זה עצמו.
א' זנדברג
אנשים במחנה או מחוץ למחנה?
שר הקליטה י' צבן
במחנה ומחוץ למחנה, זה וגם זה. הדבר השני

הוא, שנבצר מאיתנו לשלוח משלחת קונסולארית

קבועה לשם. לא התאפשר הדבר. הדבר השלישי הוא שתהליך זה הוא דינמי. זאת

אומרת, חלק מאלה ששבים כאן ליהדות, בנווה כרמל, בסיועו של הרב ודלמן,

מאפשרים על ידי כך לזכאים נוספים לקבל זכות של שבות לפי סעיף 4א'. היום

יש לנו 600 מאושרים להגעה לישראל. זו רק שאלה של זמן. אם למשל ההגירה

הייתה של מאתיים, היינו מסיימים את ה-600 בשלושה חודשים. ולא נסיים

אותם בשישה חודשים.

א' זנדברג; העמדה של ממשלת אתיופיה נוגעת ליציאה של

אנשים מאתיופיה ישירות לישראל, או שיש

משמעות למעבר דרך קניה?
שר הקליטה י' צבן
-. לא, אין בזה שום בעיה. אני מציע, יחזור

עוד מעט פרופ' חגי ארליך מביקור באתיופיה,

הזמינו אותו, הוא יסביר לכם לעומק ולרוחב מדוע הרגישות הזאת של ממשלת

אתיופיה. היא לא סתם דבר שקלוט מן האוויר.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו עוסקים בנושא זה כבר שלוש שנים.

אמנם לא הגענו למלוא העומק, מלוא הרוחב,

אנחנו קצת מכירים את הנושא. אנחנו שומעים אותך, אתה בעינינו יותר מאשר

פרופסורים. אתה עוסק לא רק בנושא בתוקף סמכותך ואחריותך, אלא אתה מקדיש

לזה זמן מיוחד. הוועדה לא רק עוקבת, אלא ברוב המקרים אנחנו מתייצבים

מאחורי המדיניות הזו. אתה עצמך אומר שאתה רוצה להגדיל, אתה אמרת זאת גם

בנובמבר, גם ביולי 94'. ואני אומר, עברו כבר 14 חודש, ואין הגדלה, יחד

עם זאת, עד כמה שאני קורא, אני קורא לא רק עיתונים בארץ, אני רואה שיש

תהליך של העמקת הדמוקרטיה במדינה זו. אז יש הגירה חופשית. גם

הטרוריסטים שרצו להתנקש במובראק נכנסו כתיירים לשם. יש להם כנראה בעיה

במסגרת ההגירה החופשית הזו, אבל גם תיירים רבים מאוד. הרבה יוצאי

אתיופיה, אזרחי מדינת ישראל יוצאים לשם כתיירים. יש תיירות. כמה אזרחים

של מדינת ישראל, יוצאי אתיופיה, ביקרו כתיירים באתיופיה בשנה האחרונה?
י'_טוב
אין נתונים. מעריכים שאולי 300-200.
היו"ר ע' זיסמן
מבלי, חס וחלילה, להמעיט מהחשיבות של השר

צבן, אבל זה עניין הומניטרי ממדרגה



ראשונה, אני יוצא מנקודת הנחה ש-3,200 שהם שם יגיעו רובם הגדול לישראל.

אנחנו דואגים, ובצדק, לבוסניה ולהרצוגובינה, למה לא לדאוג גם להם? אני

למשל במקום שר החוץ הייתי מתפנה ונוסע באופן מיוחד כדי לשכנע את ממשלת

אתיופיה. אני מחפש להעלות את ה-3,200. אינני מעלה על הדעת שרובם לא

יגיעו לישראל. אז במקום שיגיעו בעוד חמש שנים, שזה ייקח שנה. למה לבטל

את הביקור? אולי צריך לעשות מאמץ לקיים את הביקור בכל מקרה. אז יום אחד

פחות זכרון יעקב, יום אחד אדיס-אבבה. יש להתמסר לעניין זה. זו הבעיה.

סלח לי שאני מעמיד את זה בצורה גסה. מעבר ל-3,200, 800 כבר בחוץ. יחד

היו 4,000. אלה שהם בחוץ הם בקשר עם אלה שהיו שם, זה עוד יותר מגביר את

המתח ואת העצבנות ואת הרצון. אדם אומר - זה כבר הגיע לישראל, מתי יגיע

תורי? -. לפי קצב של מאה, אולי בעוד שלוש שנים. אני יכול להבין את

הסערה הנפשית והרגשית. זה מבצע, צריך לעשות מאמץ. אני לא מדבר על

האחרים. אני מבין אותך היטב. אבל בנושא של 3,200 קשה לי לבלוע ולהבין

את זה.

מ' זנדברג.- אני זוכר את הדיווחים לפני שנה בעיתונות,

בהם הודלף על אלפים שנוהרים מרחבי אתיופיה

לאדיס אבבה. על רקע זה האם אתה יכול לתת תיאור של המספרים? כי ההתרשמות

שלי מהנתונים שהבאת היא, שלבטח לא כצעקתה, ולא כמו שניסו להבהיל אז.

אבל ציינת ריבוי טבעי, ציינת הצטרפות של אנשים, ציינת עזיבה. על איזה

מספרים אנחנו מדברים בתחום זה? היו 4,000, היום 3,200. כמה נוספו? כמה

נולדו? מה קרה שם בתחום הזה?

שר הקליטה יי צבן אם מישהו דיבר על אלפים, אז הוא התבדה.

ההערכה שלי היא שמדובר בכמה מאות, סדר

גודל. זאת הערכה אבל היא איננה יותר טובה מהערכות של אחרים,

ח'יכ זיסמן, כשאתה עומד מול מדינה אחרת, מול ממשלה אחרת, מול שלטון אחר,

ואתה רוצה לפעול בתחום, שבלי הסכמות עם אותו שלטון אינך יכול לפעול,

אתה חייב לנסות לפחות להבין את נקודת המוצא של השלטון ההוא. לפי הבנתי,

לא מדובר באנשים שיש להם קפריזה אנטי-ישראלית שמניעה אותם. כי מדובר

בממשלה, שמבקשת יחסים טובים עם ישראל. יש מספיק ראיות לכך. אני רוצה

שנבין טוב את הגישה שלהם, איננו חייבים לקבל? אבל אם לא נבין, לא נדע

איך לפעול מולה. הם רואים, וכולם חוזרים על זה, החל מהנשיא, מלה

זינאווי, שזמן קצר אחרי שהוא נבחר לנשיא או לפני זה אמר לפרופסור חגי

ארליך בשיחה בארבע עיניים - כולנו פלשמורה -, עד השגרירה כאן, שאמרה

ליוי'ר הכנסת, פרופסור שבח וייס - כולנו פלשמורה -, ובמיליון הראשון אני

רוצה להיות גם כן. זה לא ייתכן שאנחנו נתעלם מהעובדה שכולם מדברים

באותה לשון. אני אומר לך יותר מזה. הם אומרים לנו, השדרים שמעבירים

לנו, שמזל שהחלטת ממשלת ישראל לא התייחסה לפלשמורה כקבוצה, אלא על בסיס

אינדבידואלי; כי אילו הייתה מתייחסת כקבוצה, הם לא היו מוכנים לאפשר

שום דבר מהפעילות שלנו שם. הטענה שלהם היא שיש חשש ליציבות האתנית

בצפון אתיופיה. הם רוצים לייצב אותה. כאשר הלכו למערכת הבחירות המסובכת

הזאת, היו להם שאלות אתניות מאוד חמורות. בגלל האופי המיוחד של הנצרות

האתיופית ובגלל התהליכים שעברו במשך מאות שנים, שרמזתי עליהם, הם רואים

בדבר זה סכנה ליציבות. לכן מה שהם משרדים לנו הוא, - חברים יקרים, אתם

רוצים? בפרופיל נמוך, בשקט. למרות הכללים שלנו, שמאפשרים את זה רק על

בסיס אינדבידואלי, אנחנו ניתן להמשיך בפעילות של הג'וינט -. אתם רוצים

לשבור את כללי ההבנה הדדית הזו? בבקשה. הם מגינים על אינטרס, שהם רואים

אותו מבחינתם כאינטרס מאוד חיוני.



שר החוץ - אני מציע שתזמנו אותו לישיבת הוועדה הנכבדה הזו, ותנסו לשכנע

אותו שיסע לאתיופיה. אני יודע, שהוא מאוד רוצה להגיע לאתיופיה, תצעתי

לו שאסע יחד איתו, כדי שיחד ננסה.

ח' דיבון; האמת היא שאין לי הרבה מה להוסיף, אבל כמה

הערות קטנות, קודם כול בנוגע להדלפה. משום

מה הזרקור מכוון למשרד החוץ. אני רוצה להזכיר, שלפני מספר שבועות תודלף

מסמך בעל חשיבות לאומית לגבי גורלה של ישראל במשא ומתן עם סוריה. איני

יודע מדוע מואשם משרד החוץ. הדלפה היא מכת מדינה. למשרד החוץ אין קשר

לדברים אלה. אין לכוון את הזרקור למשרד חוץ.
היו"ר ע' זיסמן
אין לי דבר אישי נגדך, אבל שים לב שזה

קורה פעם אחרי פעם. זו אינה הדלפה ראשונה.

אם שגריר נמצא אצל שר חוץ או ראשי מדינה. יש שתי אפשרויות, שלוש
אפשרויות
או שהאתיופים הדליפו, או שהוא הדליף או שאנשים שיש להם.
שר הקליטה יי צבן
האתיופים לא יכולים להדליף את זה, כי זה

מברק מהשגריר. זה ציטוטים.
היו"ר ע' זיסמן
אבל זה כל פעם קורה, וכמה פעמים זה קרה עם

סיום שירותו של שגריר. זה כבר פעם שנייה

שזה קורה.
ח' דיבון
הדלפות נמשכות כל הזמן. אנחנו ערסקים

בנושא, ולכן ההדלפות מורגשות עלינו. זו

דרכה של ישראל. יש קשר מסוים בין אנשים מסוימים לבין העיתונות, וכך

דברים נעשים. אנחנו רק מצטערים, אנחנו מנסים להגביל את התפוצה. מה שקרה

בזמן האחרון הוא, שביקשנו מאורי נוי להבריק אליי ישירות, אך ורק, כיוון

שאני ממונה על כל הנושא במשרד חוץ. ואני מעביר את זה למספר אנשים

מצומצם, ולמרות הכול יש הדלפות, מכיוון שדי הרבה אנשים מטפלים במברקים

האלה. בסופו של דבר, מטפלים בכך כמה עשרות אנשים, וקשה להתגבר על הבעיה

הזו.
ע' מאור
הפילוסופיה סביב הצידוק להדלפות היא יותר

מאשר מוזרה. ברשותך, אנחנו רוצים לשאול

האם בכל זאת נעשתה בדיקה על ידי משרדך, מה מקור ההדלפה ומה מהותה.
ח' דיבון
זה קרה לפני יומיים-שלושה, ולא נעשתה כל

בדיקה. אנחנו מבקשים לקבל את תוצאות

הבדיקה.

א' זנדברג; סליחה, זה לא יומיים-שלושה. אנחנו מדברים

על דבר שאירע לפני מספר חודשים.
ח' דיבו(
בסדר, אבל זה נוגע למשרדים רבים, רבותיי.

מברקי משרד החוץ מגיעים לכמה וכמה

משרדים.
היו"ר ע' זיסמן
עם כל הכבוד לסוכנות היהודית, הסוכנות

היהודית מטפלת בנושאים רגישים בכל העולם,



אנחנו גס יודעים דברים שקורים. לא שמעתי דברים כאלה. כל העניין הוא

תוכן ההדלפות.

א' זנדברג; סלח לי, עם כל הכבוד, אינך יכול לבוא לפה

ולהגיד לנו שיש סיפור אחר במקום אחר

ולסיים בו את העניין. במשך שנה שלמה, יותר משנה, הודלפו דברים, שהוכחו

בעליל כשקריים. דיווחים של משרד החוץ יוצאים לעיתונות.
ח' דיבון
שום מסמך לא הוכרז כשקרי. לא מקובל עליי.
א' זנדברג
הייתה ידיעה שהייתה נהירה. יושב כאן השר,

ואומר שלא הייתה נהירה כזאת. בעיניי זה

דבר לא נכון. לא יכולים להתעלם מכך בזה שאומרים שמישהו אחר הדליף דבר

אחר. אני חושב שמשרד שמכבד את עצמו מבחינת העובדים שנמצאים בו היה

מתחיל לבדוק מי המדליף עוד בחודש יוני 94/ ולא מגיע הנה ואומר - נכון,

הייתה הדלפה לפני שבועיים, אז לא התעסקנו עם זה עד היום -.
ח' דיגון
המסמך של משרד חוץ, אפילו כאשר מנסים

להגביל את התפוצה שלו, מגיע לעשרות אנשים

בכמה וכמה משרדי ממשלה. זה לא קשור רק למשרד החוץ. אין כיי הוכחה שמשרד

החוץ הדליף.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו לא נרפה מזה, גם חי'כ ענת מאור

ביקשה, אבל בואו נעבור הלאה. הוא גם לא

שר החוץ.
ח' דיבון
אני מייצג אותו גם בצורה מוגבלת. לגבי

החלטת הממשלה, שכולנו אמונים על ביצועה,

אני רוצה לומר לכם ולהבטיח לעם ששגרירות ישראל על שלוחותיה השונות עושה

עבודה יום ולילה של פעולה מורכבת במסירות ובנאמנות הגדולה ביותר שאפשר

לעשות כדי לקדם את העניין. נעשית פעולה בלתי רגילה, שלא זכור לי איפה

היא נעשית. יש תיאום יוצא מן הכלל בין הסוכנות היהודית, משרד הפנים,

הג'וינט, משרד החוץ ואולי גופים אחרים הקשורים בנושא. הכול מתבצע כפי

שאי אפשר לבצע טוב יותר. אלא מה, יש בעיות. הבעיה מורכבת, הבעיה

מסובכת, הדברים אינם ניתנים לפתרון בקלות. אז קודם כול, אני רוצה

שתאמינו לי, שהפעולה שנעשית היא מעל ומעבר; והיא נעשית במסירות ועל ידי

מספר אנשים מועט ביותר, מכיוון שאין תקציבים ואין כוח אדם, וגם בחלקו

משום שממשלת אתיופיה מתנגדת להכנסת אנשים נוספים.

אם למישהו יש חשדות שאיני אומר את האמת, שיוכיח זאת. אבל זה המצב,

רבותיי. כל מי שביקר בשגרירות ישראל באתיופיה ראה, שנעשית שם עבודת

קודש מן הבוקר עד הערב. מעורבים שם עשרות אנשים. שלא יאשימו את משרד

החוץ.

בנוגע להעלאת המספרים. אדוני, סלח לי, אבל המידע שהועבר לידך אינו

נכון. אי אפשר לומר - טוב, אם כבר מוציאים מאה, שיוציאו 150 -. גם המאה

מוצאים בצורה מאוד קשה ובעייתית, מכיוון שממשלת אתיופיה רואה בפעולה זו

אחרי ש"ביתא ישראל", הפלאשים האמיתיים, נמצאים בארץ פעולה מיסיונרית.

מדובר בנוצרים. במדינת ישראל, כאשר לרב ולדמן נודע שיש פעולה

מיסיונרית, מה הוא עושה! הוא פונה לשלטונות, הוא פונה למשרד הדתות, הוא

מבקש שתיעצר הפעולה מיד. אז הפעולה של הרב ולדמן נחשבת באתיופיה כפעולה

מיסיונרית, כי הוא לוקח נוצרים תמימים ומעביר אותם ליהדות בצורה זו או



אחרת. לכן אין זה מקובל. מכיוון שהם רוצים יחסים טובים עם ישראל, הם

סוגרים קצת את העיניים, אז מצליחים להוציא מאה אנשים בחודש; הוצאנו

שמונים, עכשיו מאה. זה לא כל כך פשוט. אתה אמרת דברים נורא פשוטים, יש

3,000, אפשר להוציא 200-150 בחודש, ואין בעיות. המדובר בפעולה

מיסיונרית ישראלית, שאינה מקובלת על ממשלת אתיופיה. לכן אם נוציא מאה

לחודש, זה יפה מאוד, זאת עבודה יפה.
היו"ר ע' זיסמן
אני רוצה לשאול, רק באתיופיה הגורם האחראי

העיקרי הוא משרד החוץ, לא הסוכנות

היהודית, -ובכל העולם הנציג הבלעדי של מדינת ישראל, העיקרי, זו הסוכנות

היהודית? זו המדינה היחידה בעולם, ששם האחריות העיקרית היא בידי משרד

החוץ, האם אני צודק?
ח' דיבון
. הכול נעשה בתוך בניין השגרירות, אבל משרד

הפנים קובע את הזכאות אחרי תחקירים שנעשים

על ידי הסוכנות.
היו"ר ע' זיסמן
זו כבר שנה חמישית שיש מחנה שם של כמה

אלפים, שהם רוצים לעלות לישראל. לא זו

בלבד, אלא שהגיוינט עושה פעולה מבורכת, בלתי רגילה, ומטפל בחלק. בחלק

השני הוסדר הטיפול לפני למעלה משנה באמצעות השר יאיר צבן וממשלת

ישראל.
ח' דיבון
תיקון חלקי, לא ממשלת ישראל.
היו"ר ע' זיסמן
אתה קשור בזה באופן בלתי ישיר. אני שואל,

המחנה הזה יש בו כמה אלפי אנשים. חלק

מהאנשים כבר יצא?
ח'' דיבון
השר אמר מספר מסוים. איני יודע לאיזה שנים

זה מתייחס.
^היו"ר ע' זיסמן
השר מסר לנו, שהגיעו מאז ספטמבר 1993

2,182. 200 מתוכם מה שלא יהיה היו עולים

לישראל לפי חוק השבות. עכשיו מי שנושא באחריות העיקרית לנושא זה, כולל

משרד הפנים, כולל מי שעובד, זה משרד החוץ.
ח' דיבון
לא. משרד הפנים אחראי. הוא קובע את הזכאות

של העלייה על סמך תחקירים שנעשים על ידי

הסוכנות, וכאשר מצטבר מספר יותר מדי גדול של בקשות לתחקירים, יוצאת

משלחת של משרד הפנים לאתיופיה; וזאת המשלחת החמישית שנמצאת כרגע שם.

היא עושה עבודה יוצאת מן הכלל.
היו"ר ע' זיסמן
אתה חייב לדבר ולמסור לוועדה ולעם ישראל

מה אתה עושה שם. אני רוצה לדעת, אלה

שנשארו שם, שהשר אומר שזה 2,100, שהגיוינט נותן את השירותים ואת העזרה,

איננו יודעים מי הם. איננו יודעים אם הם זכאים או לא. איננו יודעים

פרטים עליהם. אני ידעתי שלא נכנסים למחנה. הרי השלטונות האתיופיים לא

נותנים כניסה כזו למחנה. אנ מנסה להבין. יש מצב של כמה אלפי איש, בני



אדם, איני יודע מהי דתם, אני רק יודע שהם נמצאים שם כמה שנים, רובם

הגדול רוצה להגיע לישראל. איננו מטפלים בהם? מה לא מדויק בזהי
ח' דיבון
יש דברים רבים לא מדויקים, לצערי הרב.

מתברר שמאז 1992, לאחר מבצע שלמה, למרות

שנשארו שם 4,000 באותו מתקן, הגיעו לישראל לפי חוק הכניסה או לפי חוק

השבות 7,264 אנשים. מתוך 4,000, ועדיין יש 3,200. יש לנו בעיה.
היו"ר ע' זיסמן
פה קורה דבר חמור מאוד. הוועדה קיבלה ב-13

ביולי בשנה שעברה החלטות על סמך דברי כל
מי שהיה
השר, משרד החוץ, נדמה לי שאולי אתה השתתפת בישיבה. היום אתה

בא, ואתה אומר...
שי הקליטה י' צבן
אנחנו יורדים מהמטלול, אבקש בכל הידידות

ובכל הכבוד, אל נערבב דברים שונים. אחרי

מבצע שלמה התברר שנותרו בפינות שונות באתיופיה אנשים, השייכים ללא ספק

ל"ביתא ישראל", שהיו זכאי חוק השבות. הייתה לסוכנות, בתחילה, הערכה

שמדובר בכמה מאות. הסתבר שאלה כמה אלפים. הם הועלו לארץ ממבצע שלמה

במאי 91' ואילך. רובם עלו עד סוף- 92' תחילת 93': אנחנו מדברים עכשיו

בנושא ספציפי. התקבלה החלטת ממשלה בנושא הפלשמורה בראשית 93' ובאוגוסט

93' התחילו להפעיל את ההחלטות, והספירה צריכה להתחיל מכאן. הטענה שלי

היא שלפי אותה ספירה עלו עם הקבוצה שתגיע 2,230, מתוכם בערך 200 זכאי

חוק השבות, שהם שייכים לאותם אלה שהועלו עוד לפני עניין הפלשמורה. זה

אומר שבערך 1,900, אולי 2,000, שייכים לבני הפלשמורה. מתוכם כ-1,250 הם

מהמתקן באדיס-אבבה. זאת התמונה. חלקם באים לפי חוק השבות, חלקם באים

לפי חוק הכניסה לישראל, ואני מציע להתמקד בהם.
ח' דיבון
לפי החישוב שלי, אם נוריד את העולים,

"ביתא ישראל" האמיתיים שבאו ב-1992 מספרים

3,451. איני יודע מה קרה ב-92', אם לא היו כלל פלשמורה שם, אבל אם

נוריד את זה, עדיין יש לי 3,813. אלה מספרים מדויקים של משרד הפנים.

אלה עלו לפי חוק השבות או חוק הכניסה.
קריאה
אדוני, אתה לא מתמצא ואין לך חומר, אתה

לא יודע מה אתה מדבר.
היו"ר ע' זיסמן
אתה מוסר פרטים, שאיש מהגורמים אינו מקבל

את זה כולל השר. יש לך בעיה. אני אדרוש

חקירה בנושא זה. אתה מופיע כנציג מוסמך של משרד החוץ.
ח' ךיבון
אתן לכם דוגמה, לקחו עד לחודש ינואר 340

נפש מאלה שהגיעו לישראל לפי חוק הכניסה,

והם עברו הליכי השבה ליהדות. כתוצאה מכך הוכרה זכות שבות ל-650 בני

משפחה שלהם. כולם רשומים כנוצרים בישראל.
קריאה
איש מהם אינו רשום כנוצרי בישראל, אתה

שקרן.
ח' דיבון
כולם רשומים. כל בני המשפחה היו נוצרים,

והם הועלו. רבותיי, זוהי האמת. בשגרירות



מתנהלת יום יום פעולה של תחקיר מאוד מאוד מעמיקה על ידי אנשי הסוכנות,

שעובדים עם מעט כוח אדם ועם רצון רב. מתברר שבתחקירים חוזרים ונשנים

מוצאים מקרי רמאויות בקנה-מידה די גדול. ההנחה היא, עד כמה שאני הבנתי

מתוך הדיווחים, שכנראה מרבית המשפחות, אני אומר מרבית, % 60 - % 85 באו עם

סיפורי רמאויות. לאחר שראינו שמדובר במקרים הולכים ומתרבים, ויש לטפל

בנושא, הייתה ישיבה במשרד הפנים, וסוכם לנקוט מספר אמצעים. אנחנו לא

החלטנו לבטל זכאותם, מכיוון שיש חוק במדינת ישראל, ואנחנו מבצעים את

החוק הזה הלכה למעשה, יותר מאשר רבים אחרים. אבל ביקשנו לשים אותם בסוף

התור. בשלב זה חלק גדול מן המשפחות, רבותיי, הגיעו לסוף התור בגלל מקרי

רמאות בתרים לחלוטין, שבחלקם הודלפו, לצערי הרב. כתוצאה מכך התעכבה

עלייתן של משפחות רבות. לכן ב-10 ביוני הגיעו רק 57 אנשים, למרות

שטכנית זכאים כמה מאות אנשים. הם קשורים במקרי רמאויות, ונדחו לסוף

התור, ולכן הגיעו רק 57 אנשים. לא היו יותר אנשים, משפחות שלמות

מסודרות.

היו"ר ע' זיסמן; אז עשו ענישה קולקטיבית. הענישו 600 איש

שקיבלו זכאות.
צ' מאזל
המשפחות לא יכלו לצאת, כי ברגע שהתברר

שאותו אדם שזכאי הביא אישה, שהתברר שהיא

נוצרייה, עם ילדים נוצרים, המשפחה לא יכלה לעלות, ונדחתה לסוף התור.

המשפחה לא רצתה לעלות.
קריאה
צריכים להעמיד דברים על מקומם. הוא מדבר

באופן לא מציאותי.
שר הקליטה י' צבן
- אני מבקש להביא דברים על דיוקם. מתוכננות

בדרך כלל שתי הגעות לחודש, בכל אחת 55, 57

נוסעים. לפי זה מזמינים את המקומות ומסדרים את הסידורים. כך מגיעים

לזה, שבמשך חודש מגיעים בסך הכול 110 אנשים. כנראה שבדיווח אליך

התבלבלו דברים. כשמגיעים לביצוע הטיסה, וברשימה יש 57 (ויש לי כאן כל

הרשימה של כל ההגעות), מה שאתה רואה לנגד עיניך הוא, שיש הגעות: שבדיוק

57 נרשמו ו-57 אכן טסו. ואתה רואה מקרים ש-57 רשומים, אבל טסו רק 54.

למה? כי שלושה נמצאו מזויפים, ואז ברגע האחרון הורידו אותם. אבל זה לא

מצב כאילו מחוסר מועמדים כשרים אי אפשר היה להעלות יותר מ-57.
היו"ר ע' זיסמן
תה הופך 600 איש זכאים לרמאים. אנחנו נגד

רמאויות. רמאים ימצאו את עצמם בבתי הסוהר,

אבל אתה מאשים 600 איש, כשר מישראל, עם כל הכבוד. משהו לא בסדר במשרד

החוץ.

צי מאזל; אתה מסלף את דבריי לחלוטין.
היו"ר ע' זיסמן
זו הופעה מבולבלת, לא עשית שיעורי בית,

ואתה פה מערב כל מיני דברים, שאנחנו חיים

איתם.
צ' מאזל
אתם האמנתם במספר דברים, שלצערי, הם אינם

נכונים.
היו"ר ע' זיסמן
אז הטעו את השר.

צ' מאזל; השר לא מוטעה, השר לא דיבר על דברים אלה.
היו"ר ע' זיסמן
יוסף, אתה חייב בתוקף תפקידך למסור לנו מה

עושה משרד הפנים.
י'_טוב
אני לא אתייחס למספרים שהעלה מר מאזל,

אתייחס לשתי עובדות שציינו עכשיו, מה עושה

משרד הפנים בקשר לטיפול ולגבי אישורי חוק הכניטה. הטוכנות היהודית כלל

אינה מטפלת בכניטה לישראל לפי חוק הכניסה, אלא רק לפי חוק השבות. חוק

הכניטה זה טיפול בלעדי של משרד הפנים. אפילו הטיפול של הנציגויות בכל

העולם הוא טיפול מאוד מאוד מצומצם -. קבלת בקשה בלבד. וגם זה מטפרים

קטנים. ורוב הטיפול נעשה בכלל במשרד הפנים במטגרת ועדה בינמשרדית, כך

שאי אפשר כלל להכניט את הטוכנות היהודית כגורם שיטפל בחוק הכניטה רק

לפלשמורה. זה המקום היחידי שפועל לפי חוק הכניטה. מיתר המדינות בעולם

זה אך ורק לפי חוק השבות. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי העבודה של משרד הפנים באתיופיה. אנחנו שולחים משלחות.

הנוהל הוא כזה, שכאן מתקבלות בקשות על פי המזמינים כאן בארץ, אשר

נבדקות. נערכים זיהוי ובדיקה של קשר משפחתי. למרבית האנשים אין מטמכים.

מנטים לקבל את זה על פי עדויות שלהם והשוואת נתונים פחות או יותר. אחר

כך יוצאת משלחת לאתיופיה, מזמינה את אותם אנשים, ועורכת מולם בדיקה של

אימות פרטים והשוואה. תוך כדי הטיפול מתבררות כמה עובדות. במטפר מקרים

מתברר, שהאנשים שנמצאים שם - הפרטים שהם מוטרים לא בדיוק מתאימים למה

שכתוב אצלנו בבקשות. אתן דוגמה. הייתי באתיופיה, ובדקתי מקרים. אדם

שרצה להביא נניח את הוריו, טען בארץ שהוא רווק. כשבדקנו את זה שם

והשווינו פרטים, התברר שאינו רווק. הוא נשוי, והשאיר שם אישה וילד. אז

למעשה, כשהוא נשוי ואשתו שם, הוא מנוע מהביא את הוריו. הוא יכול להביא

רק את אשתו. התבררו למשל מקרים, בהם אומרים שהילד הוא בנו, או בנה של

אחותו וכוי, ומתברר שהילדים לא שלהם. אבל אלה מקרים שנבדקים. אלא

שמתברר על פי הראיות, לא ראיות מטמכים, כי אין, אלא על פי עדויות

שמתקבלות בחקירה של כל אחד ואחד, כשאנחנו מאשרים עליה, שיש מקרים

שטעונים טיפול נוטף וחקירה נוטפת. ואז מוחזרות הבקשות לכאן לארץ, וכאן

הן נבדקות שוב מול אותם המזמינים במטרה לבדוק את מקור הטתירה. יש מקרים

שביררנו מעל לכל טפק, שמדובר בבקשה שאין לה קריטריונים, ואז הבקשה אינה

מאושרת. המשלחת יוצאת פעמיים בשנה. בשבוע שעבר יצאה משלחת חלקית. הערב

יוצא החלק השני של המשלחת. יש לנו 48 בקשות ממשפחות, כולל 125 נפשות.

הוועדה תטיים את הבדיקה. מי שהיא תאשר יהיו זכאים לעלייה. מי שטעון

להחזיר אותו לבדיקה - הבקשה תיבדק. מי שייפטל, ייפטל.
היו"ר ע' זיסמן
יש 600 איש, כפי שהשר אומר, שהוכרה

זכאותם.
י' טוב
ככה נאמר, שיש 600 בקשות שאושרו?
היו"ר ע' זיסמן
משרד החוץ אינם יודעים על כך?
י' טוב
הבדיקה נעשית שם לצורך השוואת הפרטים.
היו"ר ע' זיסמן
אתה מאשר, לא שאני לא מאמין לשר, אבל אתה

מאשר שיש 600 בני אדם?

י' טוב; יש 600 בקשות שמאושרות לעלייה. בחלקן

כנראה שהטיפול נגמר, והאנשים כנראה בתור

לעלייה; וחלקן בטיפול נמשך, כי צריך לאמת עוד כמה פרטים.
היו"ר ע' זיסמן
600 איש שלא זייפו ולא רימו.
י' טוב
- לא אמרתי, אמרתי בקשות שנבדקו לפי הנתונים

זכאים לעלייה, אבל שוב, תמיד אנחנו

בודקים פעם נוספת שם וחלקם נבדקו וחלקם נשאר לבדיקה.
שר הקליטה י' צבן
אני אתן רק דוגמה אחת, כדי שנבין. אני

מציע להתייחס לזה שיש 600 זכאים לעלייה,

ושעלול להיות בשיעור מסוים, בבדיקה נוספת או בעקבות גילוי ממצאים

חדשים, שחלק מאותם 600 לא יהיו זכאים. אתן את הדוגמה שאני במקרה עסקתי

בה גם אישית. זה דוח של האנשים שעובדים באדיס-אבבה. לפני כשנה קיבלנו

פנייה מישראל להביא את מר ידד אבבאי, יהודי אשר נעלם במהלך מלחמת

האזרחים. לאחר ששילמנו סכום לא מבוטל כדי לאתר אותו, הופיע אותו אדם

בשגרירות יחד עם אישה וחמישה ילדים. בתחילה אושרה זכאותו, כי הייתה

דרישה מישראל. בעקבות תחקיר יסודי התברר כי האישה אינה אשתו, וכי שניים

מאלה שהוצגו כילדיו הם ילדים של חבר, שלטענתו נהרג במלחמה. מר ידד הודה

בשקריו, ומסר לנו מכתב התנצלות, ובעקבותיו עלה ארצה עם שלושת ילדיו.

מאוחר יותר הסתבר בישראל כי לפחות אחד מהילדים שעלו איתו אינו בנו, אלא

מוסלמי מאזור הרר. הנושא הועבר לטיפול וכד'.

זה לא דוח שלי. כמה דוגמאות אתה רוצה? אני מסביר ליו"ר הוועדה מה זה

נקרא - מאושר -. במקרה הזה הוא היה מאושר, ולאחר בדיקה התברר מה

שסיפרתי. ואתה יודע שיש דברים כאלה. אתה תבעת את המושג הידוע.
קריאה
אנחנו אומרים, שזה לא שייך ל-600. אין קשר

ל-600, אין קשר לקהילת מה שקראו פלשמורה.
א' זנבדרג
אולי אפתח

באיחולי בריאות למר טוב. אנחנו מקווים

שתמשיך הלאה בפעילות החשובה. אני רוצה להתייחס לדברים שאמר הנציג של

משרד החוץ. אני מרגיש לא בנוח, כי יושב אדם, שהוא פקיד ולא שר ולא סגן

שר, ובדרך כלל נוח יותר ברמה הפוליטית לומר דברים קשים כלפי שר או סגן

שר, אבל אני באמת מקווה שאת העניינים האחרים של מדינת ישראל, ענייני

החוץ, אתם מנהלים טוב יותר מאשר הדרך שבה הבאת נתונים כאן. כי אני יוצא

בהרגשה קשה מאוד. התחלת עם 7,200. אחרי שאמרו לך, שבעצם הם אינם

פלשמורה, שינית כיוון, ודיברת על דברים אחרים. אמרת דבר שבעיניי נראה

מוזר. אני חולק עליך אם אלה העובדות, כי שמעתי כאן את השר, ויש לו

עובדות אחרות, אז איני יודע מה זה עובדות ומה זה רצונות. אמרת - רמאים

לסוף התור -, זה דבר שגם אותו איני מצליח להבין. אם אדם רימה, זה לא

שהוא זכאי, כל הבסיס של בקשתו היא מרמה, ואז הוא אינו צריך להיות בסוף

התור, הוא אינו צריך לבוא. אני אומר את עמדתי, ואיני נחשד בכך שיש לי

עמדת נגד בסיסית, אולי כמו משרד מסוים. אני אומר שמי שמרמה צריכים לטפל

בו אחרת. אבל מכל אלה שנמצאים שם, יש אחד שהוא זכאי ואינו רמאי, יש



שניים כאלה, יש שלושה כאלה, יש מאות כאלה. אם יש מאות כאלה, זאת השאלה

שלי, מדוע הנציגות הישראלית עד היום טורחת באופן עקבי להתעלם ממי שנמצא

שם, ומשתדלת לא לקיים קשר. ואם זה לא כך, אשמח לשמוע ממך איזה סוגים של

קשר קיימתם עם האנשים שמתגוררים שם בימים אלה. מה עשיתם, איזה פעולות

שנוגעות באופן ישיר לאנשים אלה במגע איתם או עם האנשים שנבחרו כמנהיגים

שלהם באותה תקופה.

אני רוצה לומר דבר אחד, פעמים רבות לאורך התקופה ניסו להבהיל אותנו.

וציטטתי ידיעה אחת על נהירת אלפי אנשים מרחבי אתיופיה לאדיס אבבה,

שהובאה כציטוט של הדלפה של מברק או דוח, ששלח השגריר באפריל 94'. אבל

היו עוד -פעמים רבות, בהן ניסו להבהיל אותנו-. אם נאשר לעוד אדם אחד

לעלות, יגיעו לכאן מיליונים, תהיה הצפה. ואני רואה בפירוש שאין זה

כצעקתה.

אני חושב שצריכים לבדוק לעומק ולגופו של עניין כל בקשה ובקשה. איני

רוצה להישמע כאילו אני אומר שכל אחד, מעצם זה שהוא הגיש בקשה זאת עילה

להעלות אותו, אבל אני מתרשם שיש פה עמדת אנטי בסיסית של משרד החוץ.

איני יודע, כי אין לי הדרך והכלים לבדוק עד כמה היא מקרינה גם על העמדה

של ממשלת אתיופיה, ככל שהיא נוגעת בנושא זה. יש לי הרגשה מאוד כבדה

בעניין. אני פונה אל יו"ר הוועדת, אולי אין זה המקום לברר את הדברים עד

תום, כי אנחנו בישיבה פתוחה, שמסוקרת ומשודרת וכד/ אבל דברים כאלה

אסור להשאיר אותם כפי שהם היום. אנחנו צריכים לבדוק את הפרטים, כולל

בשאלה של מגמתיות ההדלפות, כולל בשאלה של נתונים שמגיעים כנתונים

סותרים וכולל בשאלות עמוקות יותר. אני מבקש מהיו"ר לקיים עוד ישיבה

קרובה, שתהיה ישיבה סגורה, שלא תכלול אמצעי תקשורת. בישיבה זו נבדוק את

הדברים לגופם. יש הרבה מאוד מה לעשות בעניין זה.

רציתי לשאול את מר טוב שאלה אחת נוספת, כמה זמן יושבת ועדה כזאת, כשהיא

נמצאת באתיופיה?

יי טוב; שלושה שבועות. היא צריכה לסיים את כל

הטיפול בכל הבקשות שהיא הביאה איתה.
א' זנדברג
מה מידת שיתוף הפעולה של ועדה כזאת עם
הגורמים המקומיים
קייסים, נציגים שיושבים

במחנה, כדי לקבל מידע וגם לאשר עובדות?
ע' מאור
אני רוצה קודם כול לברך את יו"ר הוועדה על

כך שאנחנו שבים וחוזרים ושבים ודנים בנושא

החשוב והמרכזי הזה. באמת אני מצטרפת גם לנחישות וגם לדעה שלא נוכל

להסתפק רק בדיווחי ביניים אלא שצאיך לראות את התוצאה עד סוף התהליך,

זאת אומרת עד חיסול אותה נקודה באדיס אבבה.

דבר שני, אני רוצה להזכיר ברקע, שעם כל הבעייתיות צריך לזכור שבאותה עת

התרחשה פה קליטה מופלאה של קהילה מאתיופיה, כמו גם מחבר העמים, אבל

בהחלט אני רוצה בזה לברך את נציגי הקהילה, את השר יאיר צבן וכל משרדו.

אני חושבת שהוא צריך כל הזמן לראות את הפרופורציות, ואני מאוד מברכת על

הדוחות שקיבלנו בעניין הזה. יש עדיין בעיות ודברים שצריך לקדם אותם,

אבל ללא ספק מי שמלווה ועוקב רואה גם בנושא התעסוקה, גם בנושא הדיור,

המשכנתאות ובכל מדיניות ההעדפה המתקנת, הישגים בחינוך עם כל הבעייתיות.

אלה באמת דברים מרשימים, ויישר כוח.

לגבי הנושא עצמו של הפלשמורה. אני אסיים בשלוש הצעות לוועדה. ראשית,

קיבלנו דוח ממשרד הקליטה, ואני מצטרפת להערות לנתונים של משרד החוץ.

אנחנו מבקשים לבדוק אותם מחדש. הדוח מעיד על מאמץ, על עשייה, אבל בהחלט



פתות ממה שהמשרד התכוון, ממה שכולנו ציפינו. ולכן היעד הוא למצוא דרכים

לזרז את הוצאתם החוקית של אלה שאושר שיעלו. ברקע חשוב לי להדגיש,

שהייתה מחלוקת בוועדה מראשיתה ומחלוקת ציבורית, שלפי דעתי, מקשה על

קידום היעד שאנחנו הצבנו לעצמנו. אני רוצה להגיד שכמו שאני מתנגדת

שמשרד החוץ לא יסיע בקטעים, באשר לקטעים שאינו מסייע, איני רוצה

להדביק, חס וחלילה, סטיגמה על כל המשרד, כך גם הוויכוח שהיה לגבי "ביתא

ישראל" ולגבי הנושא של רצון, גם של חברי כנסת וגם בציבור. דובר על

עשרות אלפים, וזה הרתיע לא רק באתיופיה. זה הרתיע גם פה. ח"כ זנדברג,

אתה זוכר את הוויכוחים, וגם הרב ולדמן שיושב איתנו. אני רוצה להזכיר

ישיבות נוקבות של הוועדה ואת המחלוקת. ואני מצפה ומקווה שגם הפעילות

באופן שהוועדה לא החליטה עלייה לא מתבצעת. כי ללא ספק היא גם כן

מחריפה. בקשר לניסיון למסור מידע לא נכון. הייתי בצעמי שליחת עלייה

בארה"ב. אנחנו יודעים שיש גם דברים כאלה. אסור להכתים בגלל זה

אוכלוסייה שלמה. חובת משרד הפנים וחובת הרשויות לבדוק. צריך להיזהר

מלהכתים את אלה שכן ראויים לעלות.

שלוש הצעותיי הן, הראשונה, אני חושבת שיו"ר הוועדה צדק, שצריך להזמין

את שר החוץ לוועדה ובהקדם. אני חושבת שהוא עושה עבודה נפלאה וחשובה בכל

קידום תהליך השלום, זו אינה שאלה של זה או זה, הנושא ראוי והכרחי

שיתלבן יחד עם שר החוץ.

הנושא תשני וזוא הנושא של חילופי השגרירים. אני רוצה להתעדכן, מתי בדיוק

מתבצעים חילופי השגרירים?
צ' מאזל
השגריר עזב את אתיופיה לפני יומיים-שלושה.

השגריר החדש מגיע תוך חודש בערך.
ע' מאור
הוא עדיין בישראל. אני חושבת שתיטיב

הוועדה לעשות, אם היא תפנה אל שר החוץ.

כמובן, אנחנו לא יכולים להכתיב לשר. אבל מפגש יחד עם השר ועם השגריר

החדש יכול, להערכתי, לקדם וללבן את הנושאים וההבנות והגישורים. כמובן,

הכול יחד עם משרד הקליטה.

ההצעה השלישית היא לחזק מה שאמרנו קודם. אנחנו מבקשים נתונים עדכניים

יותר ממשרד החוץ וגם תשובה לוועדה בנושא ההדלפות.

א' וידיגו; אנחנו כאן קיבלנו אינפורמציה. אני מצטער

מאוד, מכל האינפורמציה שקיבלנו כאן, איני

מבין איפה אנחנו נמצאים. אני חושב שיש צורך בישיבה רגילה, אי אפשר, יש

לי דברים רבים להגיד בנושא זה. יש דברים שאיננו יכולים לדבר בפני כל

העולם. זה גם כן כהדלפה. אני חושב שזאת הדלפה ישירה, וזה לא בריא

לעניין. הנושא מאוד מסובך, מאוד עדין, לכן אני מציע שהישיבה הקרובה

תהיה ישיבה סגורה. אם אפשר, כדאי להזמין את שר החוץ לשמוע את הנושא

במדויק כפי שהוא, את כל האמת, מפני שהנושא הוא מאוד מאוד מסובך. לי יש

דעה מסוימת. איני יכול להגיד זאת בפני כל העולם. אגיד אותה כשאנחנו נשב

בישיבה רגילה, נורמלית, שאפשר יהיה להביע בה דעה, ואז נוכל להגיע אולי

לחקר האמת, וגם לפעול בכיוון זה.
א' גורדון
אני רוצה להעיר כמה הערות. קודם כול, אני

מוכרח להעיר הערה שתהיה כבר ברורה, אני

בסוגיה זו לא מדבר בשם הסוכנות היהודית. הסוכנות מקבלת את המדיניות של

ממשלת ישראל, לא שאנחנו עושים לנו חיים קלים, אני חושב שכך גם צריך



להיות, מה שהממשלה תחליט מקובל עלינו. אבל כאזרח וכאיש שמלווה את נושא

הזה, אני רוצה להעיר כמה הערות.

קודם כול, אני מציע שנשים הצדה את שאלת הרמאויות. רמאויות יש בכל

הגלויות, בכל הפרובלמטיקות, ואי אפשר להגיד שכולם, כל אחד הוא רמאי. לא

זאת השאלה. נכון, יש מתחזים כיהודים, והם נוצרים, הם אינם יהודים. צריך

לטפל בזה. אני מאוד בעד ישיבת עבודה סגורה עם אנשי משרד החוץ שעוסקים

בעניין. אינני חושב שצריך להיות בזה שמעון פרס. אני חושב שהוא לא

הכתובת לעניין זה, אבל אני מאוד בעד לשבת עם אבי גרנות, שהוא השגריר

החדש. זה מאוד חשוב, משום שכל הטיפול שלנו בנושא הפלשמורה לא ייגמר

בשבוע הבא. אנחנו רוצים את השגריר החדש, סליחה על הביטוי, לגייר אותו,

שיבין את העניין. לכן אני חושב שישיבת עבודה כזאת, שבה אפשר לדבר באופן

חופשי ללא טלוויזיה, זה דבר חשוב מאוד.

הייתה ועדת שרים שמינתה הממשלה בראשות יאיר צבן. ועדת השרים עשתה עבודה

יסודית ומקיפה. היא הסתייעה במומחים מהארץ, מחוי'ל. הכול מוכר וידוע.

הבעיה שעמדה בפני ועדת השרים הייתה שאלה גדולה, שאני מגדיר אותה - כדור
שלג -
האם ניתן לתחום באופן ברור וחד-משמעי את הזכאים לעלות, והם

העלייה הקולקטיבית של בני הפלשמורה איננה עלולה להוביל לעלייה המונית

מאתיופיה? ואני לא מתייחס לשאלה אם זה עשרות אלפים או מאות אלפים.

הוועדה, לפי דעתי, הגיעה למסקנה, לדעתי בצדק, שלא ניתן להציב קו גבול

ברור, והיא החליטה לא לאפשר העלאה קולקטיבית, אלא ליצור- מסגרת, שבה

ייבחן כל מקרה לגופו. משרד הפנים בעניין זה עושה עבודה קשה, לא פשוטה,

בתנאים קשים.

את ההערות, שאני רוצה להעיר בעניין אני אומר קודם כול לחבורה שיושבת

כאן, החבורה של מייצגי הקהילה האתיופית בישראל. הנושא מסובך. לכל אחד

יש השקפה אחרת ואינפורמציה אחרת, ונושא כזה אי אפשר לגמור בישיבה

חד-פעמית. קודם כול, השאלה היא מה האחריות שלכם. אתם כבר בארץ, אתם

מבינים את העניין, כשאומרים לכם במשרד החוץ, וזה נכון, שלממשלת אתיופיה

יש מדיניות אחרת מאשר ההבנה שלנו, זה לא תרגיל. זו עובדה. יש בעיה

למדינת ישראל להגיע להידברות עם ממשלת אתיופיה. שום דבר ללא הידברות עם

ממשלת אתיופיה אינו יכול להיעשות. אם יו"ר הוועדה מעלה שלדוגמה צריך

להביא את כל ה-600, וזה לגיטימי, צריך שמשרד החוץ ייתן את התשובה לגבי

המגעים עם ממשלת אתיופיה. ממשלת אתיופיה רואה את העניין אחרת לגמרי

מאיתנו.

הערה נוספת, מבלי שאני נכנס לכל הנושא שבישיבה סגורה בטח משרד

החוץ יעלה עוד ועוד טיעונים לגבי העניין של ממשלת אתיופיה. אני יודע

דבר אחד, ממשלת אתיופיה אינה מתעלמת ממניעים הומניים. כשאתה אומר

לממשלת אתיופיה ואומר - יהודים רוצים ללכת לישראל -, מהעניין הזה הם

נמנעים. יש להם בעיה, כשאומרים "הפלשמורה" במובן הרחב של המילה. זה

כאילו מחצית מאוכלוסיית אתיופיה. זה עניין לא פשוט. אם פרס היה נוסע

כפי שהוא תכנן לאתיופיה, יכול להיות שהיינו מתקדמים בעניין. משרד החוץ

היום במצב שהוא צריך להגיע להידברות. אגב, וזה לא סוד, לא רק שיש שגריר

חדש באתיופיה, השגרירה של ממשלת אתיופיה בארץ מסיימת את תפקידה. זה

פלונטר מבחינת ההתקדמות. אלה שני אנשים שעסקו בעניין זה יום יום,

ופתאום הם אינם בתפקיד. מה שאני אומר הוא דבר פשוט. אני בא ואומר בעיקר

לחבריה הצעירים. אתם יודעים היטב שיש ישראלים אתיופיים שנוסעים

לאתיופיה, מביאים משפחות מגונדר לאדיס אבבה, משאירים אותם באדיס אבבה,

חוזרים הביתה, והם במצב קשה. מבחינה זו אני חושב שכל ישראלי שנוסע ללא

הידברות עם משרד הפנים או עם הרשויות המתאימות לעניין רק מסבך את

העניין. לנו יש עוד בעיה. נגיד שהעלינו 600, נגיד שכל אלה נקראים

פלשמורה, והם נמצאים באדיס אבבה ואחר כך בישראל. אינני בטוח שלאדיס



אבבה מחר לא תבוא קבוצה אחרת. שוב נעמוד, עם 3,000, 1,000. אל נעשה לנו

את החיים קלים. רבותיי, זה עניין לא קל. יש לי ציפיות מהמנהיגות, מכם.

ראיתי את ההפגנה בחוץ. אני לא מאמין שבהפגנות נפתור את הבעיה. איני

מאמין. למדינת ישראל יש הפגנות בלי סוף, ובהפגנות לא נפתור את הבעיה.

גם אם נאשים את משרד החוץ, זו איננה התשובה. פה צריך להבין, ואני עוקב

אחרי מנחם, יש לו סבלות ברזל, אז כל אחד בצדקתו. ובסך הכול צריך יהיה

להגיע לחשוב איך מקדמים את העניין. הסיפורים מוכרים.
היו"ר ע' זיסמן
מה שהם אומרים זה צודק.
א' גורדון
אני רוצה להגיד דבר אחד, אני מאמין באמונה

מוחלטת ששר הקליטה חי את העניין ועושה את

כל המאמצים בתוך סבך של בעיות אובייקטיביות.
היו"ר ע' זיסמן
מה שמתברר לנו הוא, שהוא אינו יכול להכריע

בזה. זה מתברר היום מעל לכל ספק. אתה

מתעלם מכך.
א' גורדון
אז תעשה ישיבה עם משרד החוץ.
היו"ר ע' זיסמן
הייתה ישיבה סגורה.
א' גורדון
אתה צודק, אבל זו הזדמנות להעלות בעיה

נוספת. אם מדברים על קליטה מוצלחת של בני

הפלשמורה, אותי מעניין היכן הרבנות הראשית. זו גם כן בעיה לא פשוטה.

היא אינה שייכת לעניין.
היו"ר ע' זיסמן
מה עושה שם הסוכנות? אתה עכשיו מדבר באופן

בלתי רשמי, אבל באופן רשמי, מה עושה

הסוכנות?
א' גורדון
כל מי שמשרד הפנים מחליט להעלות במסגרת

חוק הכניסה או חוק השבות, אנחנו מעלים

אותו. תפקיד הסוכנות היהודית הוא לעשות בעזרת האנשים שלנו כל מה שקשור
לעלייה
להביא אותם לכאן ברגע שיש אישור, לאחר בדיקה שלא תמיד היא

פשוטה. אנחנו מביאים אותם ללא שום בעיות. אגב, אם תתקבל החלטה על 600.

אנחנו נביא אותם.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו יכולים כוועדת העלייה לקבל את הדוח

הכתוב האחרון של הנציג של הסוכנות

באדיס-אבבה?
א' גורדון
הוא מונח לנגד עיניי, ואני מבטיח לך שהוא

יהיה בידך. כשתקרא אותו, תראה כמה הדבר

מסובך. אתה תקבל את הדוח עוד היום.

משפט אחרון, שנזכור, תפקידה של הסוכנות הוא לטפל בהעלאת יהודים בלבד,

כפי שנקבע בחוק השבות. במקרה זה, אם יש חוק הכניסה, אנחנו גם מביאים

אותם לארץ. מבחינה זאת ההחלטה איננה בידי הסוכנות.
א' נגוסה
! כבוד יו"ר הוועדה, כבוד השר וגם חברי

הוועדה. שמענו דברים רבים, חלקם אפשר

לקבל, וחלקם כלל לא לעניין, והם תירוצים.

קודם כול, אני רוצה להתמקד במה שמר אורי גורדון דיבר עכשיו, שהסוכנות

היהודית מבצעת את החלטות הממשלה. כך אמרת עכשיו. יש החלטת ממשלה כבר

מפברואר 93 ל'אחד משפחות, ילדים והורים. יש החלטת ממשלה לשלוח צוות

קונסולארי כדי לזרז מתן אישורי עלייה. יש החלטת ממשלה לתת סיוע

הומניטארי ל-1,200 מחוסרי תכנית. עד כה החלטות אלה לא מתבצעות. הסוכנות

היהודית אינה יכולה לבצע. אם אתה אומר שאתם מוכנים לבצע את החלטות

הממשלה, למה לא מבצעים את זה? האם זו אינה החלטת ממשלה? דבר אחר, שלחתם

אדם אחד, בני הראל יושב שם. אתם מצפים שהוא יטפל ויביא את כל הדברים.

למה הסוכנות אינה שולחת אנשים נוספים לשם? אתה, הסוכנות, מחויבת לבצע

את החלטות הממשלה. כתוב שגם השר הגדיר החלטות אלה, אז למה הסוכנות אינה

מבצעת, כמו שהיא מבצעת ענייני עלייה בכל העולם?! למה הסוכנות צריכה

לצמצם את כוח האדם באתיופיה?! זאת השאלה.

אתה אמרת "ממשלת אתיופיה". התירוץ המפורסם של ממשלת אתיופיה; אני אומר

לך, זה תרגיל. הבעיה זה ממשלת ישראל, ולא ממשלת אתיופיה. אתה רוצה

לבדוק, תבדוק בסודיות. אני אסביר איך. אם ממשלת ישראל רוצה להעלות את

האנשים האלה, אנחנו יודעים את היכולת של ממשלת ישראל. אפילו בזמן שלא

היו יחסים דיפלומטיים עם ממשלת אתיופיה, בזמן מנגיסטו היילה מריאם,

ישראל לא הביאה יהודים?! לא הצליחה להעלות יהודים?! לא הביאו אלף

בחודש?! לא הגיעו ביום אחד -14 אלף?! אני אומר - אל תגידו "ממשלת

אתיופיה" -. משרד החוץ הפך להיות דובר של ממשלת אתיופיה. אף פעם לא

שמענו מממשלת אתיופיה שהם מתנגדים. נפשגנו איתם בשגרירות אתיופיה בתל

אביב. אמרו לנו - הבעיה אצלכם. הממשלה שלכם -. גם אורי גורדון ציין וגם

כבוד השר ציין, שלממשלת אתיופיה יש מדיניות ברורה, כל אזרח אתיופי יכול

לצאת לאן שהוא רוצה לצאת. בזה אתם מסכימים.

לאיחוד משפחות אתיופיה לא מתנגדת. החלטת הממשלה לאיחוד משפחות, למה לא?

החלטת הממשלה - למה צמצמתם אותה לילדים נשואים? למה ילדים נשואים אינם

יכולים להביא את ההורים שלהם? למה מענישים את הבנים והבנות שהתחתנו

ובנו משפחה?

משרד החוץ, ממשיך את מלחמת החרמה נגד עליית יהודי אתיופיה. אנחנו

יודעים, ואנחנו רואים. במשרד החוץ ממשיכים בהדלפות, ראיתם אתמול

ב"הארץ", יודעים שהיום יהיה דיון בוועדה, צריך לפרסם להזכיר, להזהיר -

ממשלת אתיופיה -. לא מסכימה. מה שאתם תדונו לא אכפת לי, מה שאתם תגידו

בכנסת לא אכפת לי, ממשלת אתיופיה אינה מוכנה -. אלה המסרים שהנציגים של

המדינה שולחים מאתיופיה. אם השגריר מציג את הדברים כך שיש לנו חבורת

הנוצרים אינטרסנטים, שרוצים להגיע לארץ ישראל, ואם אתם מסכימים, ניקח

אותה; אז וודאי ממשלת אתיופיה תתנגד. למה מחכים? אולי יתפזרו, אולי

ימותו ברעב, לזה מחכים. האם הממשלה אינה יכולה לבצע את ההחלטה שלה

המצומצמת אפילו יותר ממה שאנחנו מצפים? אפילו את ההחלטה שהחליטה ב-93'

לא מבצעים.
שר הקליטה י' צבן
אברהם, בכל הניסיונות שלי להגיע לאתיופיה

לא הצלחתי להיפגש עם מי שצריך כדי להעביר

מסרים. קיבלנו תשובה שלילית. אל תעשה לעצמך מלאכה קלה.
א' נגוסה
כבוד השר, כל הכבוד לך על הניסיון שלך, על

ההבטחות שלך. אבל אני אומר לך, אנחנו לא



זקוקים להרבה הבטחות. הילדים בוכים, לך וראה ארתם בחוץ. אנחנו מבקשים,

תייבש את הדמעות של הילדים. לא הבטחות. אתה מנסת, משרד החוץ מטרפד. אתה

מנטה, משרד החוץ מדליף לך. זה הניהול של הממשלה. למה ראש הממשלה לא

מטפל מול ראש ממשלת אתיופיה?! למה שר החוץ לא מטפל מול שר החוץ של

ממשלת אתיופיה?! למה אתה צריך ללכת דרך דיפלומטים, שהם נגד חד-משמעית.
שר הקליטה י' צבן
אומר כאו דבר, שאני לא רוצה לומר, משפט

אחד. אתה יודע שהיה כאן ביקור של ראש

ממשלת אתיופיה, והם לא הסכימו לכלול את זה בסדר היום. אתה יודע שהייתה

צריכה להיות לי פגישת עבודה איתם, והם ביטלו את פגישת העבודה איתם. כבר

איו משרד החוץ של ראש ממשלת אתיופיה. אל תעשו מלאכה קלה בעניין זה.
א' נגוסה
אני אומר, כבוד השר, אני בשום פנים לא

מוותר, כי אנחנו יודעים את הפנים, אנחנו

יודעים שפה הבעיה שלנו. זה פה, לא ממשלת אתיופיה מדליפה. ממשלת ישראל

מדליפה, נציגי ממשלת ישראל שיושבים באתיופיה הם אלה שמדליפים, הם אלה

שתוקפים את העדה, הם אלה ששופכים את הדם של הקהילה. "רמאים, שקרנים",

דברים כאלה מופיעים בכל הכתבות. אמרת לנו, - נשמור פרופיל נמוך כדי

לזרז את העניין -. שמרנו מעבר לשנה, כמעט שנתיים. מי תקף אותנו כל הזמן

בתקשורת? זה היה משרד החוץ, מדליפים את הדברים.
היו"ר ע' זיסמן
הנקודה הזאת שהוא העלה אותה היא נקודה

מאוד נכונה. אני אומר בכוונה לח"כ ורדיגר.

אנחנו קיבלנו החלטה ביולי 93'. ב-94' קיימנו ישיבה סגורה. לא העליתי על

הדעת, שביולי 95' נחזור לאחור. לכן קבעתי את הישיבה הפתוחה. מישהו אמר

להם - התאזרו בסבלנות -. לא יהיו הפגנות חודשים רבים, והיה שקט, וכולם

חיכו שבמקום מאה השר צבן, בתמיכת הוועדה, בתמיכת גורמים ציבוריים,

בתמיכת הארגונים יגיע ליותר. אני חייב לומר את זה, אני מוכה תדהמה.

כולם יודעים שיש שם 4,000 איש, וחלקם עדיין נמצא שם, החלק הגדול. פתאום

מתברר שלי, שאין שם 4,000, ש-4,000 זה, חזרנו לאחור. אתה מבין, זה דבר

שאיני יכול להשלים איתו. הרי היו חברים שבאו ודיברו בלשון יותר

תוקפנית, לשון יותר גסה. הוא בא היום, אברהם, ובפעם הראשונה בשלוש

השנים האחרונות אומר את אותם דברים, שאולי אחרים אומרים. הוא מדבר

בסגנון לא נוח ולא נעים, אבל הוא אומר את הדברים. אלה רחשי הלב שלהם.

אי אפשר להתעלם מזה. כשיש דבר כזה, צריך לפעול בתבונה אבל גם ביעילות.

מדובר על בני אדם. חשבתי שיש התקדמות עצומה. ציינתי את זה בתחילת

דבריי. דרך אגב, גם בנושא איחוד משפחות התגלו כמה מקרים של רמאות. אין

ספק, אבל היו מקרים מזעזעים. חיילת יכולה לשרת בצה"ל, חייל יכול להיות

קצין בצה"ל, ואינו יכול להעלות את משפחתו. הוא יכול ליפול קרבן למען

מדינת ישראל. הדברים סודרו. פתאום מתברר לי היום שחזרנו לאחור, שוב יש

עניין עם איחוד משפחות. אני אומר וחוזר - חזרנו לאחור -. בין המפגינים

יש אנשים, שהם אזרחי מדינת ישראל והם אינם יכולים להעלות את ההורים

שלהם.
א' ישראלי
אנחנו עובדים באתיופיה עוד לפני מבצע

שלמה. אני מכיר את מה שקרה לפני מבצע

שלמה, תוך כדי מבצע שלמה, אחרי מבצע שלמה והיום. אני קצת ברגשות

מעורבים פה. מעל שנה וחצי, מאז ההחלטות של ועדת צבן, יש שינוי מקצה

לקצה. אני רואה זאת. אני לא מבין על מה הטענות. באיחוד משפחות כל יום

אנחנו נתקלים. אם תקחו בחשבון מאה לחודש, ואנחנו מדברים על שלוש שנים,



זה 3,200. תיאורטית, כל הקבוצה הזאת הייתה צריכה כבר לצאת. איפה הם?

למה לא יצאו? כיוון שנכנסו בעצם עס איחוד משפחות. אני לא מדבר על

מספרים בכלל. אבל מה שאני אומר הוא, שעלו מתוך המחנה ועולים מתוך המחנה

ועלו גם מחוץ למחנה, גם מגונדר, ואתם יודעים שעלו מגונדר. נכון שיש

בעיה של מספרים. נכון שיש בעיה טכנית של מספרים. אבל אנחנו צריכים

להביו, ואנחנו רואים את זה, שיש מזה שנה וחצי התקדמות גדולה לאין ערוך

ממה שהיה קודם. הרבה יותר מוסדר, הרבה יותר מאורגן, עולים בצורה

מסודרת, מכינים אותם לפני זה לעלות לארץ, כל ההחלטות שהיו התקבלו, כל

ההחלטות בוצעו.

אני לא רוצה להיכנס לוויכוחים. אתה דיברת על הקבוצה הזאת, שהוחלט לתת

לה סיוע. נותנים להם סיוע. אני יכול לפרט, נותנים להם כסף ומבקרים

אותם. על מנת שיהיה ברור, יש שלוש קבוצות אוכלוסין שאנחנו מחזיקים.

קבוצה אחת זאת קבוצה של המחנה, שהם מקבלים תמיכה מלאה בכול. אתם יודעים

זאת. קבוצה שנייה שנכנסה מאוחר יותר, מקבלים תמיכה חלקית בלבד. התמיכה

החלקית זה אך ורק מזון וקצת רפואה. בנוסף לזה, אנחנו עושים ביקורי בית;

וכל אדם שהוא בתת-תזונה מקבל מזון מיוחד, ומקבלים את זה כמה שצריך. אין

פה שאלה של מכסה, לחודש, לחודשיים, לשלושה. זאת הקבוצה השנייה.

הקבוצה השלישית היא כל אלה שזכאים לעלות. לפני הטיסה עד קבוצה של

מאתיים אנחנו מחזיקים. אלה שלוש הקבוצות. רק על מנת לסבר את האוזן

ולענות לח"כ זנדברג, ביחס לנחירה לאדיס. היה חשש, וכולם- דיברו על חשש

מפני נהירה לאדיס. אנחנו אמרנו מהיום הראשון, שאם תהיה נהירה לאדיס, לא

נהיה מסוגלים להחזיק את האנשים מבחינה כלכלית. התקבלה החלטה בראשותו של

צבן, שכל מי שיגיע מהצפון לא יקבל תמיכה. עמדו על זה חזק מהרגע הראשון,

ואכן הגיעו מהצפון לאדיס. חלקם עזבו חזרה לצפון, חלקם נשארו באדיס,

והמשפחות איכשהו נתמכות בינן לבין עצמן. עד היום זה ממשיך. עד היום יש

אנשים שמגיעים. איני יכול להגיד את המספר, אני לא מדבר על מספרים.
א' זנדברג
התייחסתי להערה ספציפית, שיצאה לתקשורת,

על נהירה מגמתית המונית בנקודת זמן

מסוימת. אתה מדבר על מצב אחר.
א' ישראלי
אני לא מדבר על אמצעי תקשורת. איני יודע

מה היה. היה חשש בזמנו.
א' זנדברג
אתה מדבר על מצב של חשש תיאורטי שקיים,

שבכל רגע יכול להיות שיגיעו אנשים. אז

דובר על גל אדיר, שעתיד להגיע בכל רגע; וזה מצב אחר.
א' ישראלי
יכול להיות, אבל מה שאני רוצה להדגיש, ומי

שנמצא באדיס ובקי בעסק רואה זאת, שבעצם כל

החלטות צבן בוצעו כמעט. יש לנו בעיה עם קונסול. כל ההחלטות בוצעו עד

התג האחרון, שזה אומר אחזקת האנשים. רק בזכות צבן אנחנו נמצאים שם.

אתה אומר שחזרנו אחורנית. אנחנו לא חזרנו אחורנית.
היו"ר ע' זיסמן
אני רוצה לשאול אותך עכשיו כאדם שיש לו

ערכים, יש אנשים ששוהים כבר חמש שנים

במחנה הזה?
א' ישראלי
ארבע שנים. כן. חמש שנים, נכון, מלפני

מבצע שלמה.
היו"ר ע' זיסמן
אנשים אלה שוהים שם, הם רוצים לעלות

לישראל, נכון? אני שואל אותך. זו לא חובה

אנושית, אלמנטרית לדבר עם האנשים האלה ולברר ולקבוע אם הם זכאים או לא

זכאים.
א' ישראלי
חובה, ועושים זאת.
היו"ר ע' זיסמן
אני רוצה שתבין על מה הוויכוח. הוויכוח

שיש היום בוועדה הוא כזה - אנחנו לא סתם

קיבלנו החלטה ביולי '94' שאנחנו רוצים, אז אמרו לנו שיש 4,000 כאלה.

אינני יודע כמה מה 4000 נשארו במשך השנתיים האלה. אבל אני מדבר

כיהודי, כאדם שיש לו ערכים אוניברסליים. אתה נותן להם סיוע, אבל הסיוע

שלך הוא לא לגבי כולם. השר השיג סיוע יחד עם אחרים. אבל הם רוצים לפתור

להם את הבעיה! למה לא לפתור להם את הבעיה. אין לנו טענה נגדך. אני

מצדיק אותם, כי אני חושב לגבי כל אחד שנמצא במצב כזה, שצריך לעשות מאמץ

מקסימלי, מועיל ויעיל כדי לפתור את הבעיה. אני חושב שמי שהסכים למאה

אין שום סיבה שהוא לא יסכים שזה יהיה 200-150. אני מבין שאי אפשר

להעלות אותם בבת-אחת, כי אז יגידו - אם מעלים אותם בבת-אחת, זה כמו

מבצע משה -.
א' ישראלי
אתה מתעלם מכל מה שאמרנו. פרסנו בפינך את

כל העובדות.
היו"ר ע' זיסמן
אני חושב שצריך לעשות מאמץ נוסף. לפי

לדעתי, 14 חודש יש קיפאון בנושא. כפי שאתה

אומר, כפי שהשר אומר, זה כבר 14 חודש, ואינני רואה כל הצדקה שרק מאה

יעלו ולא יותר. אני רוצה לסגור את המחנה. איני רוצה שיהיה מחנה כזה.

אני מוכן לשתף פעולה עם הממשלה האתיופית, שברגע שכולם יצאו מהמחנה הזה,

לא יתנו שיקום מחנה חדש כזה, ויטפלו בכל אחד באזור שלו. אבל זה שעדיין

נשאר שם המחנה הזה, לפי דעתי, זה כתם. איני יכול לקבל את זה, ועל זה

הוויכוח. יחד עם זאת, אני מצדיק את כל מה שנעשה לאלה שמחוץ למחנה. אני

מצדיק כל פעולה שאתם רוצים לנקוט, ושיתוף פעולה יחד ובנפרד נגד

זייפנים, נגד רמאים, נגד אנשים שמחפשים את הרווחה הכלכלית בארץ ומתחזים

ליהודים. תנקטו את כל האמצעים. את זה אני אומר גם לגבי הרוסים. לפחות

אין מאפיה אתיופית.

אני תומך במדיניות השר והוועדה תמכה בו. לא שמעת מאף ח"כ שהעיר הערת

ביקורת לגבי עקרונות המדיניות שלו. אנחנו מתייצבים מאחוריו, מברכים

אותו. אבל איני יכול לקבל את זה, שעדיין יש מתקן שם. איני יכול להסכים,

שעדיין יש, לפי הערכתי, יותר מ-2,000, שכבר ארבע שנים מחכים. איני יכול

לקבל את זה. מה עוד שמדובר לא בממשלה טוטאליטרית, לא

בקומוניסט-מרקסיסט,

שידיו היו מגואלות בדם, שהייתי צריך לשלם כסף על מנת להביא יהודים

לכאן. מדובר בממשלה, שקוראת לעצמה ממשלה דמוקרטית-ליבראלית. איני יכול

לקבל את זה. הממשלה הדמוקרטית הליבראלית היא חברה באו"ם, היא חלק מן

הקהילה המערבית. אני חושב שצריך למצוא את הדרך לסגור את המחנה הזה, לא

על ידי זה שמפזרים אותם עכשיו באתיופיה, אלא שרוב רובם שיימצאו זכאים,

על ידך, על ידי משרד הפנים, כל מי שאתם רוצים. תמנו כל מי שאתם רוצים,

ועדה, כדי לסגור את המחנה. עד שלא ייסגר המחנה, תהיה תסיסה, ויהיו

אנשים כמוני. ואני חושב שבתוך תוכו גם השר חושב כך. כי הוא אמר לי, יש

עדות בפרוטוקולים, שהוא בעד זה שלא יהיה עוד מחנה כזה שם. זו דעתו.



עכשיו יש לו אילוצים, הוא שר במממשלה, הוא אינו רוצה שהמדיניות לגבי

האלפים, שאולי נמצאים במקומות אחרים, שלא מגיע להם לעלות לישראל,

תתערער. ועל זה הוויכוח. אם היה שיתוף פעולה בין כל הגורמים, לפי דעתי,

אפשר היה לפתור את זה. למה אתה אומר שיש? למה הג'וינט נותן סיוע

ל-2,000 איש כבר חמש שנים? הביאו אותם לישראל. פה אני רוצה לתת להם את

הסיוע. לא שם. על זה הוויכוח. אני מחכה שנה שלמה. למה עשיתי את זה? כי

כל הזמן אומרים לי ולוחצים עליי, ובאו יהודים אמריקאים טובים, שעוסקים

בזה, ואני כל הזמן בקשר עם השר. במקום שהיום אתם תנקטו עמדה משותפת,

העמדה צריכה להיות שמאה זה לא מספיק. למה לא 120? איזו סיבה מהותית,

אידיאולוגית, בינלאומית יש לכם? זו פשוט קפריזה, קפריזה שיש מאחוריה,

כנראה, שיקולים זרים. אינני מקבל את זה.
י' טוב
אני חושב שהוויכוח עכשיו למעשה מחטיא את

המטרה. נוצר כאן מצב של עימות הגדול, כי

ישנם משרדים כמו משרד הקליטה, הסוכנות, משרד החוץ ומשרד הפנים, ששמים

מקלות בגלגלים. כך זה יוצא. אתם מפעילים לחץ, שואלים שאלות מאוד

תמוהות, - מדוע לא עושים -, כאילו באמת לא עושים שום דבר. אני חושב שזה

חבל. נוצרת הרגשה גם בציבור שזה באמת המצב. זה לא כך. כולנו יודעים

שאיו זה כך. כדאי שנדבר לגופו של הדבר, וכדאי להאמין לנו שעושים את

המאמצים הגדולים. כל אחד עושה כמיטב יכולתו. לא תמיד זה אפשרי. זה לא

חזית פתוחה, זאת חזית מאוד קשה, שצריך להיאבק בה, וצריך הרבה שקט. יש

הרבה לעשות ופחות לדבר. הוויכוח הלוהט הזה כאן מול הקהל יוצר אווירה

כאילו שמטיפים לנו מוסר, שאנחנו לא עושים שום דבר, וזה חבל. כך זה

יוצא.
היו"ר ע' זיסמן
זה פשוט לא נכון.
י' טוב
אנחנו מותקפים- למה לא מאה ולמה לא 120 -,

כאילו שאנחנו לא רצינו. השר כל הזמן אמר,

שאם יכול היה להגיע ל-150, היה מגיע. אבל לא תמיד זה אפשרי.

יי אלמו! קודם כול, אני רוצה להודיע לכבוד יו"ר

הוועדה וכבוד השר, שאתם מנסים לפתור את

הבעיה בדרך זו או אחרת. אחרי זה אני עובר. קודם כול, אני רוצה לשאול את

אנשי הג'וינט, אנחנו מכירים ושומעים על הארגון הוולונטרי, הומניטארי

שמסייע בכל מקום. ראינו שלאירופה כמו לבוסניה הם שולחים עזרה ועושים כל

המאמץ. גם במדינות אפריקה כמובן שראינו ששולחים עזרה ועושים. למה אנשי

הג'וינט נעשים פוליטיקאים לגבי יהודי אתיופיה? למה לא עוזרים להם

ל1,100 האנשים, שנמצאים שם? נניח שיש להם חילוקי דעות בנושא היהדות, על

יהדותם של אותם יהודים שנמצאים. אבל כארגון וולונטארי, כארגון

הומניטארי, למה לא מכניסים אותם לרשימה, ולמה לא עוזרים להם?

ישנם יהודים שהגיעו מאותה רשימה, שהם עוזרים להם. כשהם יוצאים, למה לא

להכניס את אלה שאינם מקבלים עזרה? זה אותו תקציב, זה אותו עניין. למה

לא מכניסים אותם אף על פי שיודעים שהם רעבים ללחם? הם יודעים שהם שם

מבקשים נדבות ברחובות אדיס אבבה. למה לא מכניסים אותם, ולמה לא עוזרים

להם במקום להתווכח כמו ארגון פוליטי או פרטי שנלחם בעיקרון? למה לא

לעשות? אתם ארגון וולונטארי, אתם ארגון הומאני, אתם מייצגים ארגון

ציוני שמטרתו לעזור לכל יהודי הנמצא במצוקה בכל העולם. איפה העמדה

שלהם? העמדה שלהם לגבי יהודי אתיופיה היא עמדה זרה. אתם נלחמים בנו. זה

לגבי גיוינט.



אני בא ושואל את משרד החוץ, אתם רואים את הטענות שלנו, כל זמן שאנחנו

מדברים שיש מחשבה גסה, מחשבה זדונית, מחשבה פוגעת לגבי העם היהודי,

לגבינו, משרד החוץ יש לו דרך שלו. איני יודע איפה הלב היהודי שלהם. אני

לא אומר אליך, אבל כמשרד ממשלתי, איפה הלב שלהם. ואתם נלחמים בנו יום

ולילה באופן סלקטיבי. כל ההדלפות האלה - למה נועדו? נועדו להרוס אותנו,

את היהודים. במה אנו שונים מכל יהודי אחר? רק בצבע, אבל הפנימי זה אותו

דבר. אנחנו אותם יהודים. אני קורא להם בצורה פייסנית, הפסיקו את הלחימה

נגדנו. תראו את הלב היהודי. כולם אותו דבר. מזה שאתם נלחמים לא תצמח

ישועה. תצמח שנאה בין אחים. תצמח בעיה חברתית עמוקה, שיש בה רגש עמוק

מאוד. למה לגרום לזה?! לא תצמיחו ישועה למדינת ישראל. אתם מצמיחים כאן

שנאת חינם. למה לעשות את זה?! למה לכם?!

לגבי המספרים. מיליון פעמים מדברים. אני רוצה לומר לגבי המספרים והשר

יודע וכל אלה שמטפלים יודעים, שאותם המספרים ואותן המשפחות ואותו מספר

גדול, שכל הזמן אומרים לנו שזה מכפיל, אין אלה אותן משפחות. כשאנו

מדברים על נושא זה, לא מדברים על אוויר. אנחנו מדברים על עובדות. למה

יש לנו את האספה? יש לנו אנשים, שמות, הכפרים שאנחנו מכירים אותם,

גדלנו בהם. כל אלה ידענו ורשמנו. זה לא שבמשרד ממוזג כתבתי כדי להכשיל

מישהו ועשינו דוח של מספר אנשים. עשינו את זה בשטח, עם אנשים שלנו.

הפסיקו להילחם בנו, בבקשה. בסך הכול אנחנו רוצים להיות במדינת ישראל עם

עמנו, ליצור כאן חברה בריאה, חברה צודקת, חברה עם קדוש-כתוב עלינו. עם

קדוש, אבל אתם הורסים. איך בונים עם קדוש? להסתכל בשוויון, שם אנשים

רעבים וצועקים מול שגרירות, ואתם סוגרים את הדלת. למה אתם לא מקבלים

אותם כבני אדם, כשהם באים ופונים אליכם? למה אתם לא מקבלים את הנציגים

של אותו ציבור?
קריאה
אני חייב להפסיק אותך, משום שאיני מקבל

שום דבר מדבריך.
י' אלמו
משום שאתה לא מתמצא. אתה מתעלם.
היו"ר ע' זיסמן
אני מקווה שלמר אליעזרי הייתה סיבה טובה

לעזוב. לא מתחתי ביקורת על הג'וינט, רק

אמרתי, אבל מותר לו למתוח ביקורת על הג'וינט. לא במדינה שלנו אסור

למתוח ביקורת. הוא מתח ביקורת זו דעתו. אני שומע את הדעה הזו.
קריאה
ביקורת צריך שיהיה לה בסיס. אפשר לומר כל

מה שרוצים.
היו"ר ע' זיסמן
כואב לו, וצריך לשמוע את זה.
קריאה
יש גבול לכל דבר. אנחנו נמצאים במסגרת.

אנחנו נמצאים במסגרת של ועדת כנסת.
י' אלמו
כבוד היוי'ר וכבוד השר, בסך הכול רוצים

לעשות טוב לאנשים. משרד החוץ, הפקידים

שיושבים שם - אם לא ישנו או אם לא יפטרו אותם מהמקום תהיה עוד הפגנה

ועוד הפגנה. אותה הפגנה אתם שמעתם מה הם אומרים, - הושיעו אותנו -.



י' פרנק!; אני חושב שיש כמה דברים, שאיו בחם מחלוקת

ביו חיושבים פח, לפחות חרוב חמוחלט. דבר

אחד, חייב לחיות שיתוף פעולח ביו כל חגורמים. ובדרך כלל חוא נעשח.

דבר שני, פעולח חשאית. זח ברור, ואני חושב שברור גם לאנשים שיושבים פח

מבני חקחילח, שבמצב חנוכחי באתיופיח חייבים לעשות פעולות בשקט, בחכמח.

חכוונח חיא שדברים שנעשים איו לפרסם אותם, לא צריך להגביר את חדיבורים

עליחם. יש לעשות בשקט את חדברים, תוך תיאום מלא ככל חאפשר עם ממשלת

אתיופיח.

דבר שלישי, זח רק נתונים. איני רוצה להתנצח על דעות וחשקפות, אלא על

נתונים. איו ספק, גם אם יש פח ביקורת של אנשים, כולם יודעים שישנח

עשייה גדולה גם של משרד הפנים, גם של אנשים בשירות שם, ודאי של

חג'וינט. חג'וינט הוא הגוף היחידי, שבאמת עובד בשקט ועושח גדולות

ונצורות. לגבי חטענות פח שלא נעשח מספיק. הרי לא מכחישים זאת. יוסף טוב

אומר - יש לי שני אנשים -. אותם שני אנשים שיושבים פה במשרד, עכשיו

יוצאים לשלושח שבועות לאתיופיה. הם לא מטפלים שלושה שבועות, כי חם

עכשיו באתיופיה. יושב בשגרירות אדם אחד בלבד, שעוסק בנושא זה, בני

הראל. חוא אדם אחד. ישנם מקרים רבים, כמו שאנחנו יודעים, וכו חלאח וכו

חלאח.

לעצם הנתונים. כבוד השר אמר שהגיעו, כולל ההגעה הבאה בסוף החודש, 2,182

נפש. זהו מספר מדויק לחלוטיו. לגבי חחלוקה שלהם, ואני אומר שוב ושוב,

אני מביו שנעשה לתיקוו הטעות שהייתה קודם. מקודם נאמר, שכל מי שעולה

מאתיופיה הוא פלשמורה מלפני שנתיים. אני חוזר ואומר פה, ושמישהו יכחיש

אותי בנתונים. אני בודק כמעט כל מי שמגיע ארצח. אני מכיר אותו - אביו

וסבו וסב סבתו ומאיזה מקום הוא. לידיעת כבוד השר וכל הנוכחים, מאז

חחלטות ועדת השרים, שנתיים וחצי, עם ראשית גל העלייה של שנתיים, מה

שקרוי פלשמורה זה בסך הכול 1400ש. לא יותר. כל חיתר זח חמשך העלייה

הרגילה של יהודי אתיופיה וקרוביהם במסגרת חוק השבות בסעיף 4א'. על כו,

חנתונים נכונים. ממבצע שלמה עד חיום הגיעו כ-7,000 נפש. 5,000 עד

החלטות ועדת חשרים וממשיכים להגיע גם היום. כך שמה שקרוי פלשמורה, שזה

פועל יוצא של החלטות ועדת חשרים, 1,400 נפש בלבד. חם מחולקים % 90

באדיס אבבח בלבד. אלח חמאופיינים, שכבר חגיעו לאדיס אבבה. לפני ארבע

וחמש שנים ושלוש שנים. ההגעה היא ביו 3 ל-5 שנים, לפחות שלוש שנים.

רובם נמצאים במתקו במסגרת תכנית הסיוע ג'וינט, וחלקם מחוץ למתקו, ללא

סיוע, אלא בסיוע מועט, כפי שנאמר פה. מכל אדיס אבבה חגיעו 1,250-1,200.

היתר - מהכפרים, מאיחוד משפחות. מה שקרוי פלשמורה, האפיון שלהם מאוד

ברור. אלה אותם אנשים מאדיס אבבה שבאו מזרע ישראל באופו ברור אחרי

בדיקח. אמרתי זאת, ואני חוזר פח. % 3 בלבד ביניהם מנישואי תערובת. כך

שאחוז חיחודים של חמוצא שלחם חוא מאוד גבוה, והם כבר חזרו לחיים

יחודיים זח מספר שנים. אלה שעולים אלה הפלשמורה. זה 1,4-00. היתר זו

עלייה אחרת, שאינה קשורה לוועדת השרים. זו עלייה של חוק השבות, ורובם

לפי סעיף 4 של חוק חשבות. מלסטה ווולטייט ומטיגריי ומוולו, לא קשור

לפלשמורה שזו קבוצה מוגדרת, מסומנת, מאזורים מסוימים, קרובי משפחה

וכו'.

לצערי, התחושה שלי שאנחנו דנים וחוזרים על דעות כאילו שאנחנו לפני ארבע

וחמש שנים. הוותיקים בינינו יודעים את הדברים. אנשים מדברים על דברים

שכאילו חיו. חיום יש לנו ניסיוו. אני אומר ניסיוו של מי שבאמת התנסה עם

הקהילה הזו, לא דרך מברקים ולא דרך דיבורים מלמעלה. העמדה של הרבנות

הראשית הייתה כל השנים, שמי שהוא מזרע ישראל, מאמו ומסבתו, אחרי שייבדק

שזח כך, ואכו רוצח לשוב ליחדות, יש הכלל ישראל. אף על פי שחטא ישראל



הוא, ישוב ליהדות ויעלה ארצה. זו עמדת הרבנות כל השנים. מכוח עמדה זו

סייעו לקהילה זו. וקהילה זו זה האפיון הכולל שלה. עדיין כל אהד צריך

בדיקה פרטנית, אבל זה האפיון הכולל שלה-. צאצאי זרע ישראל שחזרו לחיים

יהודיים באדיס אבבה. הרי הרבנות הראשית לא מעלה אותם. העלייה נעשית כאן

באמצעות החלטות ועדת השרים, לפי חוק הכניסה וחוק השבות. בעלייה שלהם הם

נבדקים שוב מעבר לבדיקות שנעשו באתיופיה, בדיקה פרטנית כפולה ומשולשת,

ואני רוצה פה לומר ליוסף טוב ולמשרד הפנים, אשריכם שהיום הבדיקה היא

כזאת. אי אפשר להגיד מאה אחוז אף פעם, אבל הבדיקה היא מצוינת. היא הרבה

יותר טובה ממה שהיה במבצע שלמה, ואיני נכנס לאילוצים שהיו שם, ואיך

זוהו אנשים. היום בודקים. אני יכול לומר פה בוודאות: כל מי שהגיע מאדיס

אבבה בשנתיים האחרונות - לא מצאתי גוי אחד ביניהם, שאמר שהוא יהודי

ועלה כיהודי או כבן פלשמורה, שנכנס ארצה לפי סעיף לא רשום בסעיף דת

ולאום. לא מצאתי אחד שהוגנב כגוי. אני אומר שוב, הבדיקה היום נעשית

אחרי כל הבדיקות שם, מבחינת הנורמות כיהודי. מי שמזרע ישראל, שנבדק

ונמצא שהוא מזרע ישראל ובדיקה מדוקדקת כבר נעשתה קודם ונבדקת שוב,

ואחרי כן אם הוא אכן כך, וינהג כיהודי בשנים האחרונות, הוא עובר את

ההשבה ליהדות, וזכאי להיות יהודי, כמי ששב ליהדות על פי כל הכללים.

המשמעות היא של הטבילה וכד' היא משמעות שמבחינת המעשה היא יכולה להיות

כמו גיור לחומרה. מבחינת המשמעות זו השבה ליהדות של אנשים מזרע ישראל,

וזה מה שנעשה.

היום יש לנו ניסיון. מי שידבר היום על מעגלים ומעגלי מעגלים, זה עורבא

פרח. בדקו. מאה אנשים שהגיעו, 200 אנשים, את מי הם גוררים? בדקו כביכול

כמה זנבות יש להם. אין דברים כאלה. האחוז של נישואי התערובת כפי שאמרתם

הוא % 3 אז הצד הגויי הרי לא נהיה יהודי, לא מגיירים בשבוע ולא

בשבועיים ולא בחודש ולא בחודשיים. לא מגיירים. הצד שהוא מזרע ישראל הוא

שב ליהדות, והוא מזכה את ילדיו ונכדיו. רוב ילדיהם, % 90 מילדיהם הם

באדיס אבבה, הם באותו מתקן, לכן הם מעלים את אותם אנשים עם אותה רשימה

לא מבחוץ. היום, רבותיי, המידע שאפשר לבדוק אותו מי האנשים, מי זה

פלשמורה באזורים אלה הוא מידע אמין ומדויק. פה אני אומר עצה טובה

לאנשים, - הסתייעו בקהילה -. יש בין בני הקהילה ידענים שיודעים, בעל פה

10,000 שמות ומעלה. הם תכף מזהים, שתוך דקה יגידו מתוך 10,000 שמות מי

גוי. היום אני יכול לומר זאת, אחרי בדיקה. הם יודעים בעל פה. לכן לספר

לנו סיפורים שיש לנו מיליונים וכד' זה עורבא פרח. זו קהילת "ביתא

ישראל", שעברו לנצרות במאה השנים האחרונות, לא התבוללו. הם מסומנים, הם

חוזרים ליהדות בארץ. לכן הגיע הזמן לשנות את הדעה. כולם נוצרים בעיניך,

ברור שבעיניך. אני מדבר על פלשמורה. אני לא מדבר על טיגרה. כל מקרה

ייבדק לגופו.

קריאה ?. יש לי שאלה, אבותיך עלו על המוקד ולא

התנצרו...
י' פרנק
מי שהמיר דתו והתנצר וילדיו רוצים לשוב

ליהדות, בלב ובנפש מצווה לקבלם ולהשיב

אותם ליהדות. זו ההלכה בישראל כל הדורות, גם בדורות שעלו על המוקד. מי

שלא עמד בניסיון וילדיו באו, חזרו ליהדות, היו יהודים.

הפחידו שיבואו אלפים, ימלאו את הכנסיות. רבותיי, מגיעים אנשים, מנשקים

את האדמה, אני מדבר על הקבוצה הזאת, בוכים על ארץ ישראל, הם מגיעים משם

עם כיפה וציצית ושמירת שבת וכשרות, וממשיכים את זה פה. זו הקהילה, אלה

הפנים שלה, מי שירצה לקלוט יראה אותם בקליטתם. הם שומרים את מנהגי

היהדות. הם בדרך כלל שומרי מצוות. רובם ככולם, אם לא כולם, אלה שבאדיס



אבבה מקבלים חיכוך דתי, שומרים שבת, שומרים כשרות וכד'. הם נאמנים

למדינת ישראל. כך שלא מדובר על מה שניסו להפחיד את עם ישראל. יש

בדיקות, יש על מה לדבר.

לכו, סיכום, הדברים הטכניים שצריכים לעשות: ועדה קונסולארית, לא הוסבר

לנו למה לא יצאה ועדה קונסולארית קבועה שתשב שם. הסוכנות היהודית פעלה

באתיופיה בהרכב של שניים או חמישה, אפשר יותר או פחות. אם זו בעיה

תקציבית, זה חמור מאוד שזה לא נעשה.

דבר שני, שיתוף פעולה עם אנשי הקהילה. הולכים נגד הקהילה, והם מבולבלים

ולא יודעים מה לעשות ומה להגיד.

דבר שלישי לגבי הסוכנות היהודית. הייתה הצהרה אולי חדשנית, שהסוכנות

היהודית תפעל באתיופיה. ואני חושב שמתוך ה-600 רובם זכאים לעלייה על פי

חוק השבות.
היו"ר ע' זיסמן
כל מי שאושר לפי חוק השבות בא לארץ.
ר' פרנק
אני מדבר על קהילות שם. למה לא מסייעים

לחינוך ותרבות לישיבה!
י' שוורץ
הערה אחת קצרה מאוד, יוסי שוורץ משתיל.

אורי גורדון דיבר על הציפיות שלו מבני

הקהילה כאן בארץ לגבי נושא של אנשים שנוסעים ושצריך לעשות ככל האפשר

כדי להרגיע את התופעה. אורי נוי באותו דוח, שאולי לחלק מהאנשים לא הגיע

לידיים, אבל אני חושב שהרוב קרא אותו לפרטי פרטיו, מדבר על האכזבה שלו

מאי שיתוף הפעולה של אנשים בקהילה, שציפה שימסרו לו מידע, ולא מסרו

לו.

הרב ולדמו דיבר על שיתוף פעולה עם הקהילה. יש כאן ארגון ויותר מארגון

אחד בישראל, שפועל בנושא זה בתוך הקהילה האתיופית, גם בישראל וגם בקשר

עם קהילת "ביתא ישראל", שנמצאת עדיין באדיס אבבה. נדמה לי שארגון זה,

כמו שאתם אמרתם במהלך הישיבה היום, הוכיח, שכשהוא אומר שהוא לא יוצא

להפגנות ושהוא לא מוציא דברים לתקשורת, הוא אינו עושה זאת. נדמה לי

שהוא עושה זאת הרבה יותר טוב מנציגי משרדי ממשלה, ולא משנה מי אחראי

לזה, שלא הצליחו לשמור שדברים לא יגיעו לתקשורת. הוא הוציא נתונים במשך

הזמן, שהיום משמשים את משרדי הממשלה. אנשיו משתפים פעולה עם משרד הפנים

ועם משרדים אחרים, ועושים זאת בצורה מאוד מוצלחת. לפני שאנחנו באים

בביקורת, אני חושב שצריך לבוא בביקורת נוקבת כלפי השגרירות באדיס אבבה.

שלא עשתה די כדי ליצור קשר עם ועד הקהילה שם, ואחר כך באה בטענות שאין

משתפים איתה פעולה, ולא מוסרים לה מידע על זיופים ורמאויות. אבל לפני

שאנחנו עושים זאת, נתחיל כאן. ואם אנחנו מקיימים ישיבה סגורה בשלב

מסוים, נדמה לי שצריך להזמין לישיבה סגורה זו, מלבד הרב ולדמן, שחשוב

מאוד לשמוע את דבריו, גם את נציגי הארגון. אני חושב שהם הוכיחו שאפשר

לסמוך עליהם בדברים אלה.
ח' דיבון
עצוב לשמוע האשמות כל כך רבות וחד-משמעיות

לגבי משרד החוץ. הדברים שאתה אמרת, אדוני,

ואתה אמרת, יפת, הם נטולי שחר, חסרי שחר לחלוטין. אין אמת במה שאמרת.

אני דוחה הכול. משרד החוץ, לידיעכתם, או שגרירות ישראל באתיופיה רק

מרכזת את הטיפול. היא נותנת את הגב לטיפול. הזכאות נקבעת על ידי משרד

הפנים. משרד החוץ אינו קובע את הזכאות, הזכאות נקבעת אחרי תחקיר של

הסוכנות או של משרד הפנים, וניתנת על ידי משרד הפנים. אנחנו כלל לא

קשורים בנושא, אנחנו רק מאפשרים לכל הצוותות של הסוכנות ומשרד הפנים



והג'וינט לעבוד. כלומר, אי אפשר להאשים את משרד החוץ בשום כוונות של

השהיה או דחייה או פרסומים מודלפים. כל העסק הזה לא נכון, ואני דוחה את

זה.

אני חייב להביע את תמיהתי על כך שח"כ זנדברג מאמין דווקא לצד השני, ולא

לנו. אני מבין שפקידי ממשלה מוקצים מחמת מיאוס, וצריך לזלזל בהם.
א' זנדברג
עם כל הכבוד לך, אני קורא את עיתון

"הארץ". עיתון "הארץ" פרסם את הדברים. לא

ראיתי ולו הכחשה אחת שלכם, שמדובר בדברים שלא נאמרו על ידי השגריר. כל

מה שטרחתם זה דבר אחד בלבד, לא לנסות למצוא את מקור ההדלפה. התזמון

המדהים הזה רק מלמד על מגמתיות. כל אחד שיודע לעשות אחד ועוד אחד...
ח' דיבון
שגריר ישראל הוא אדם מהימן, והוא כותב

דוחות בהתאם לאמונתו ובהתאם לעובדות,

ומעביר לנו אותם כמסמכים סגורים של משרד החוץ. מי שמדליף מדליף, מה אני

יכול לעשותו! זו לא אשמתנו.
א' זנדנרג
מה עשה המשרד לבדוק הדלפה של לפני שנה?

אני דורש ממך תשובה. אתה פקיד ממשלתי, אתה
בא לוועדת כנסת
אין תשובה, משמע לא עשיתם שום דבר. .
ח' דיבון
אנחנו את כל חיינו מקדישים לשירות המדינה,

ואני בא למקום הזה ושומע נזיפות, השמצות

והאשמות. זה לא מקובל. בשם משרד החוץ אני מודיע לך, שאתה טעית לכל אורך

הדרך, ואתה לא מקובל לחלוטין. כל מה שאמרת לא נכון. שיהיה לך ברור. אני

לא באתי להשמיע דברים שתאהב אותם. באתי להשמיע את העובדות, ואלה

העובדות. אנחנו מטפלים במשרד החוץ, ואנחנו יודעים מה שקורה. אינך רוצה

להאמין, אל תאמין.

לגבי הקבוצה כפעילה והיחס של השגרירות. אני רוצה לומר דבר אחד, הוועדה

הזו של צבן הוקמה כדי לטפל באנשים, שאין להם זכאות. אין מדובר בקהילה,

אלא בבודדים. עם הבודדים יש קשר באמצעות התחקירים היומיומיים

בשגרירות. אלה העובדות ואין אחרות. כל דברי הרשעות שאמרת אינם מקובלים

לחלוטין.
א' זנדנרג
סליחה, הוא לא ענה על השאלה. למה אין קשר

בין השגריר לבין אנשים שיושבים במחנה? לא

השבת על השאלה.
ח' דיבון
יש קשר יומיומי.
היו"ר ע'זיסמן
אני רוצה לסכם את הישיבה. אקרא לכם סעיף

סעיף ממה שהחלטנו, ואגיד מה המצב.

החלטנו שעל ממשלת ישראל לראות בפינוי 4000 בני פלשמורה הממתינים באדיס

אבבה להעלאתם לישראל קרוב לארבע שנים, בינתיים זה חמש שנים, חובה

לאומית ציונית ממדרגה ראשונה. פינוי חייב להיעשות בפרק זמן מינימלי,

תוך הסכמה והבנה עם ממשלת אתיופיה. אין לי ספק, שיש הסכמה והבנה עם

ממשלת אתיופיה, אבל אין פרק זמן מינימלי. אני אומר זאת בביקורת, כי יש

הקפאה שנמשכת למעלה משנה, ואין הצדקה אנושית, פוליטית או

אידיאולוגית-ערכית, שעדיין אנחנו במכסה של כמאה איש. אין שום הצדקה

לדבר זה.



הוועדה רשמה לפניה את דעתו של שר הקליטה להמשיך ולפעול במגמה להמשיך

ולהגדיל את קצב הגעתם של אלה שנמצאים זכאים". אין לי ספק ששר הקליטה

עושה בנושא הזה. אדבר עם שר החוץ. אם צריך לדבר עם ראשי משרד החוץ,

יימסר דוח, פרוטוקול ממצה. בפעם שעברה לא הייתה ישיבה סגורה, אלא

שקיבלנו את ההחלטות האלה, שר החוץ קיבל אינפורמציה מוטעית על ידי מי

שייצג אז את משרד החוץ בוועדה וכתב לי מכתבים, והיתה חליפת מכתבים.

אדפיס את הפרוטוקל, אמציא אותו לשר החוץ, אקיים איתו שיחה אישית,

ואבהיר לו את העניין. אין צורך שזה יהיה בדרך עקיפה.

"הוועדה רואה חשיבות רבה בשיתוף פעולה של הגורמים הממסדיים, נציגי

הוועד הנבחר של בני הפלשמורה באדיס אבבה". החלטה זו של הוועדה לא

בוצעה, לחלוטין לא בוצעה. אמרו שיש שם אדם שהוא מסית. אדם זה כבר נמצא

בישראל וכבר אזרח מדינת ישראל. הוא נמצא בנווה כרמל. אחרי שאדם זה,

שעמד בראש ועד הפעולה, נמצא בישראל, אי שיתוף הפעולה לא מקובל. אנחנו

משתפים פעולה עם אויבינו כדי להשיג שלום, לא לשתף פעולה עם אנשים שהם

חושבים שהם יהודים ונמצאים שם. אינני מקבל את זה. זה בלתי אנושי. זו

החלטה שהתקבלה לפני שנה, ואני עומד על זה שהיא תבוצע. במשך שנה שתקתי,

עכשיו אדע מה לעשות כדי שזה יקוים.

"הוועדה קוראת לממשלת ישראל לתת סיוע הומניטארי לשוכנים מחוץ למחנה

אדיס אבבה". זה מקוים. אני מודה לשר יאיר צבן ולכל מי שעזר בזה,

לגיוינט באופן בלתי ישיר וכל מי שמסייע שלא יהיו שם שני. סוגים של בני

אדם, אלה שמקבלים מהגיוינט באופן סדיר ורשמי ואלה שאינם מקבלים.

"הוודעה דורשת מהגורמים הרלוונטיים בממשלת ישראל להכין רשימה מדויקת של

בני הפלשמורה, הנמצאים באדיס אבבה זה ארבע שנים". החלטה זו לא בוצעה.

איני מבין למה לא בוצעה. למה אי אפשר לדעת מי הם האנשים שם: לא אלה

שאולי עכשיו בחודשים אחרונים נכנסו לשם, אבל אלה שאנחנו דיברנו עליהם.

למה אי אפשר לדעת מי הם ומה הפרטים שלהם, מה הנתונים שלהם. אם זה נעשה,

אני אשמח מאוד מאוד. אם נעשה מה שכתוב כאן, אז יוכיחו לי את זה, ואז

אני יורד מזה.

"הוועדה קוראת לממשלה להמשיך במדיניותה לפעול לאיחוד משפחות גם באזורים

שמחוץ לאדיס אבבה". אני יודע שיש פעילות בנושא זה, זאת עובדה, צריך

להמשיך בזה.

"הוועדה קוראת לממשלה להקים ועדת ערר, שתהווה כתובת עבור אלה שלא הוכרה

זכאותם לעלייה". יש ועדת ערר, מקימים אותה עכשיו. אני רושם, בוועדה

שקיבלתי הודעה שזה לא בוצע עד עכשיו, אבל עכשיו זה מבוצע.

"הוועדה קוראת לממשלה להקים צוות קונסולארי שיפעל". אין צוות כזה.

כל ההחלטות האלה ידועות, פורסמו ברבים, שלחתי את זה בתפוצה לכולם, השר

צבן יודע את זה. אני רק עובר על ההחלטות. כל הוויכוח היום היה על כך

שחלק מהדברים פה לא מבוצע ולמה הוא לא מבוצע. בעיקר התרכזנו בנקודות

הראשונות.

הוועדה מסתייגת מהפרסומים המוגזמים. אותה החלטה קיימת גם עכשיו, ואני

רואה את זה בחריפות. מה שביקשה ח"כ ענת מאור וגם ח"כ זנדברג הוא, שנמצא

את הדרך לשים קץ לדברים אלה. אם הייתי יודע שיש חילופי שגרירים, הייתי

מזמין את השגריר הנכנס. איש לא אמר לי זאת. ישיבה זו לא תוכננה מאתמול

להיום. אפילו רציתי, יש לי סיבות מדיניות כבדות משקל להיות עם ראש

הממשלה, יש דיון בוועדת חוץ וביטחון, ולא הלכתי, כי זאת ישיבה שנקבעה

לפני חודשים. כל הגורמים הרלוונטיים יודעים על הישיבה הזאת. הדבר

היחידי שהפתיע הוא שהתקשורת מצאה לנכון לסקר את הישיבה, ואני מודה להם

על כך. הכול תוכנן מראש. הם מחכים חודשים לישיבה הזאת. שלחתי לו מכתב

שתהיה ישיבה. באמת זה מוזר ותמוה, שדווקא לפני הישיבה עיתון "הארץ" יצא

בפרסום כזה. תמיד זה בעיתון "הארץ". זה לא פעם ראשונה, ואי אפשר לעבור



על כך לסדר היום. אני עוד היום, עוד כמה דקות שר החוץ יהיה איתי

בישיבה, אשלח לו פתק ואבקש לראות אותו בארבע עינים. אבקש ממנו טיפול

מהיר בנושא זה. בסוף הישיבה אלך למפגינים, ואגיד למפגינים שאנחנו

אחראים על מה שהחלטנו לפני שנה. יש התקדמות ושיפור רב בכמה נושאים, ויש

כמה נושאים שלא טופלו, ואפילו יש נסיגה. אבל אנחנו נעשה הכול על מנת

שכל ההחלטות האלה, שהוחלט עליהן פה אחד על ידי הוועדה בזמנו, ימומשו על

ידינו, כי בשביל זה אנחנו קיימים. זה תפקידנו.

הערכה לכל אלה שעושים את המלאכה. לא הייתה כל כוונה לפגוע באף פקיד

ובאף אדם, שעושה את שליחותו. אמרתי זאת גם בהיעדרו של אליעזרי. הוא

יצא, אמרתי מה אני חושב על הגיוינט, כי ראיתי את הג'וינט גם בפעילותו,

אפילו ביוגוסלביה הארורה לפני שנה וחצי. ראיתי נגה ג'וינט עושה. אבל

אנחנו עכשיו לא מדברים על מה שעושים, אלא על מה שלא עושים. ומה שלא

עושים ממש מרתיח את הדם. נוצר מצב בלתי נסבל. אני מדבר בשם חברי

הוועדה, לא ננוח ולא נשקוט עד שהמחנה הזה ייסגר. איננו רוצים מחנה

באדיס אבבה. רוצים שזה יפוזר. חלק גדול יגיע לישראל, ואלה המעטים שלא

צריכים יחזרו למקום שבאו ממנו, ולא יהיה מחנה באדיס אבבה, ששם יש אנשים

שחושבים שהם צריכים לעלות לישראל, אלא אם כן הממשלה אתיופית מעוניינת

שיהיה מחנה כזה. יש לה אולי דרכים משלה להחזיק מחנה כזה באופן מלאכותי.

ועל זה היה הוויכוח העיקרי היום בישיבה. לא היה ויכוח על המדיניות של

משרד הקליטה או של ממשלת ישראל לגבי כל אלה שאינם נמצאים במחנה זה.

שימו לב, לא דיברו על זה, אף על פי שהם מדברים איתי גם על זה. זה רק

לגבי זה. ברגע שמחנה זה ייסגר, ורוב רובם יגיעו לתעודתם, אני חושב

שהתסיסה תשכך ותיווצר אווירה יותר חיובית, ועל זה אני חושב דיבר יפת

אלמו. צריכה להיות אווירה אחרת. אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35

קוד המקור של הנתונים