ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 29/05/1995

קליטת ילדי עולים במוסדות עליית הנוער ותכנית נעל"ה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשוה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' י

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום ב/ כ"ט באייר תשנ"ה, 29.5.1995, בשעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר ע' זיסמן

י' בא-גד

ב' טמקיו

ח' פורת
מוזמנים
א' עמיר, מנכ"ל מחלקת עליית הנוער, הסוכנות היהודית

י' שילה, משנה למנכ"ל עליית הנוער, הסוכנות היהודית

ד' ענבר, מנהל כפר הנוער עיינות, יו"ר איגוד מנהלי

כפרי נוער

א' לב, רכז קליטת נוער בקיבוצים

ר' קורן, מנהלת מח' חינוך בתנועה הקיבוצית

ע' שפירא, מרכז לפלורליזם יהודי

ע' בוסטיו, משרד הקליטה

ע' גדור, אחראי על קליטת עולי אתיופיה, משרד הקליטה

י' ערו, ראש תחום אתיופיה, ג'וינט, ישראל

י' יחיאלי, לשעבר מנהל נעל''ה

א' הלחמי, מנכ"ל התאחדות עולי צרפת

ד' פריטל, עורך "יהודי ברה"מ במעבר"

ר' כהן, הפורום הציוני

י' אייזנשטט, לשכת הקשר
מזכירת הוועדה
ו' מאור
נרשם ע''י
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
קליטת ילדי עולים במוסדות עליית הנוער ותוכנית נעל''ה



קליטת ילדי עולים במוסדות עליית הנוער ותוכנית נעל"ה

היו"ר ע' זיסמן; היום אנחנו נדון בשני נושאים, 1. קליטת

ילדי עולים במוסדות עליית הנוער. 2.

תוכנית נעל"ה. קיימו דיון ב-1 במרץ בנוכהות יחיאל לקט, העומד בראש

המחלקה הזאת בסוכנות היהודית, אבל מאחר שהדיון כלל גם נושאים אחרים, זה

היה קשור בפרישתו של יחיאל לקט מהתפקיד כיו"ר בפועל של הנהלת הסוכנות

וההסתדרות הציונית, החלטנו לקיים המשך דיון בשני הנושאים האלה, גם

עליית הנוער וגם מעל"ה.

בדיון שהתקיים ב-1 במרץ אנחנו נתבשרנו על הצלחה גדולה מאוד בתוכנית

נעל''ה, שבמסגרתה נקלטו כ-3,400 תלמידים ממדינות חבר העמים, ועל תוכנית

לקליטה של עוד כ-2,000, ושנאמר לנו במפורש שאין בעיה תקציבית בהגדלת

מספר התלמידים. אבל קבלנו זאת שאין מנוס מלקיים מיון ומבחנים קפדניים

למועמדים על מנת להבטיח את העובדה שהם זכאי חוק השבות ושהם בעלי רמה

לימודית מתאימה. רשמנו בפנינו כי התוכנית הצליחה מעל למצופה, וש-95%

מהתלמידים שינו את מעמדם מתיירים לעולים, וכ-30% ממשפחותיהם הצטרפו

אליהם במעמד של עולים. אין ספק שהתוכנית הזאת של נעל"ה, שבהתחלה זכתה

לביקורת והיו הרהורים לגביה, היא תוכנית שמוכיחה את עצמה. אנחנו נשמע

על כך פרטים.

לגבי קליטת ילדי עולים במוסדות עליית הנוער, המוסד הזה הוא אחד המוסדות

המבורכים ביותר, מה עוד שהוציא חניך כמוני, גם אני הייתי במוסד כזה

ב-1949, במגדיאל, וקיבלתי לפני כמה ימים הזמנה להשתתף בכנס בוגרים ארצי

שיתקיים ב-24 ביוני.

אני רוצה לבקש את אלי שהוא גם יסקור בקצרה את ההתפתחות ואת הבעיות ואת

האתגרים שיש היום גם בנושא עליית הנוער, מוסד שתרם תרומה נכבדה ובלתי

רגילה בתחום קליטת העלייה, מיזוג הגלויות ובניית חברה בישראל.
א' עמיר
קודם כל אני שמח שגיליתי אח נוסף. שלושים

שנה אני מכיר אותך וזו הפעם הראשונה אתה

מגלה לי שגם אתה בוגר עליית הנוער.

עליית הנוער עברה בשנים האחרונות מהפיכה שקרתה לה דווקא לקראת מלאת

שישים שנה להיווסדה. המהפיכה הזאת התבטאה בכך שבמקום אוכלוסיה שמרביתה

בני נוער ישראלים, דור שני ושלישי לילדים ומשפחות שלא הצליחה קליטתם,

והקבוצה הזאת של הישראלים ש- 90% ממנה ילדים בני עולים שהגיעו מארצות

אסיה ואפריקה, היו שנים באמצע שנות השמונים שמספרם הגיע ל-17 אלף

חניכים בעליית הנוער. המהפך של השנים האחרונות הוא בכך שמספרם של

העולים גדל בעליית הנוער והיום הם מהווים למעלה ממחצית חניכיה. שתי

הקבוצות המרכזיות המובילות הן העולים מאתיופיה, ש-4,800 חניכים נמצאים

עכשיו במערכת, והקבוצה השנייה היא העולים מברה"מ, שיש בה, אפילו קצת

יותר מהילדים מאתיופיה. יש לנו בנעל"ה 3,400 חניכים, אבל יש לנו גם

כ-1,600 חניכים נוספים שהם ילדים עולים מברה"מ, שהוריהם עלו בפועל,

להבדיל מנעל"ה שההורים רובם המכריע עדיין נמצאים בחוץ. זאת אומרת שיש

לנו היום כמעט 10,000 ילדים ובני נוער מחוץ לארץ בעליית הנוער, לעומת

כ-6,000 ילדים, קצת יותר, ילדים ישראלים. זאת לדעתי מהפיכה משמעותית

שחייבה הערכות כמעט מהפכנית, בכל כפרי הנוער, בישיבות, בקיבוצים שאיתם

אנחנו עובדים.



יש מארצות נוספות בעולם ביקוש לבוא לעליית הנוער, במספרים קטנים יותר

אמנם, מהונגריה, מדרום אמריקה, ללמוד בין שנה עד שלוש שנים, בסטטוס של

עולים. גם זה קיים. במובן מסוים חלה פה סגירת מעגלים היסטורית שעליית

הנוער החלה עם העולים, ובמלאת לה שישים שנה היא כאילו סוגרת מעגל, ששוב

רוב האוכלוסיה שלה עוברים להיות עולים.

עליית הנוער היא שותפות מבורכת בין ממשלת ישראל ובין הסוכנות היהודית.

היא לא היתה יכולה להתקיים בלי הממשלה, בעיקר משרד החינוך שמממן את כל

ההוצאות הבית-ספריות, וחברים נוספים בשותפות הזאת הם הוועדים, 13 ועדים

מחו"ל שתומכים בעליית הנוער בתרומות מארצות רבות בעולם. חלק מהתורמים

אינם יהודים, והם שתורמים כספים רבים לעליית הנוער כמפעל הומניטרי

שהציל ילדים. זה עתה חזרתי מגרמניה, וגרמניה אוספת כספים לא מעטים למען

עליית הנוער, שרובם דווקא באים מגויים. וכן גם שוויץ וארצות אחרות.

כמובן מוסדות הבעלות שיש להם חלק חשוב ביותר, ויצ"ו ונעמ"ת ואמונה,

והעובד הציוני ואחרים, שאנחנו נמצאים איתם בעבודה משותפת בכפרים, וכן

התנועה הקיבוצית, זאת השותפות הרחבה הזאת.

המהפיכה השנייה שעליית הנוער עוברת היא המהפיכה של מיצוי היכולת של

הילד בתחום הלימודים שלו. הגעתי להסכם לפני כשנה עם מנכ"ל עליית הנוער,

ד"ר שושני, שאנחנו מובילים את המערכת הזאת לקראת הישגים לימודיים

מוגברים יותר והבאתם להגיע לבגרות, וכבר השנה לומדים השנה במסגרת

תוכנית לחינוך מיוחדת לבגרות מואצת, שנקראת מב"ר, כאלף חניכים ובכללם

מכל הארצות שיש לנו, ומי שרוצה לראות תהליך של אינטגרציה מרגש ומרתק

ילך לכפר הנוער הציוני בירושלים ויראה בכיתת מב"ר שבעה ילדים מחבר

העמים ושבעה ילדים מאתיופיה ושבעה ילדים מישראל ושלושה ילדים מיגוסלביה

שלומדים באותה כיתה והלב מתרחב לראות את זה. המגמה שלנו היא בשנה הבאה

להגיע ל-3,000-2,000 ילדים נוספים במסלול בגרות מואץ, וזאת הפעם

הראשונה בעצם בתולדות עליית הנוער שהדגל על ההישג הלימודי מונף למעלה

בשיתוף עם משרד החינוך, ואני מקווה שמגמה זאת תלך ותגבר בשנים הבאות.

הסוכנות היהודית עוברת, לצערי הרב, תהליך של קשיים תקציביים. אותה עוגה

שהיתה במשך כל השנים לא מספיקה. אדוני היו"ר, אתה מכיר את המאבק של ראש

הסוכנות וראשיה עם ראש המגביות בחו''ל בתחום הזה. רק לאחרונה הוחלט על

קיצוץ של כשלושים מיליון דולר בתקציב השנתי הרגיל של השנה של הסוכנות

כולה. בחלקה של עליית הנוער נפל קיצוץ של שבעה מיליון דולר. עליית

הנוער היא המחזיקה השנייה בגודלה בסוכנות היהודית עם תקציב כולל של 100

מיליון דולר, שהוא סכום מאוד מאוד נכבד מהתקציב הכולל שלה. כמובן

שמערכת הצמצומים הזאת פוגעת. המדיניות שאנחנו נקטנו בה היא ניסיון

לשמור עד כמה שאפשר שהקטנת מספר הילדים תהיה מינימלית, ולצערי אי אפשר

להימנע מזה. כבר בשנה הבאה יקטן מספר החניכים בעליית הנוער בכאלף

חניכים. אבל היתה סכנה שמספר זה יוכפל, אולי אפילו ישולש, לכן אנחנו

התנגדנו והצענו הצעות חלופיות כדי לא לפגוע בילדים.

אני חושב שתחום הקליטה של חניכים מאתיופיה, מי שזוכר איך נתקבלה העלייה

הזאת לפני עשר שנים, באילו תנאים היא הגיעה, באיזה מצב היא היתה ובאיזה

מצב היתה מערכת החינוך שלא היתה ערוכה לקלוט ולקבל אותם באותו זמן, לא

במבצע שלמה ולא במבצע משה, בשניהם מערכת החינוך לצערי לא היתה ערוכה

לקלוט אותם כלל. המוסד היחידי שקלט אותם היה עליית הנוער. הוא קלט

ילדים מגיל 3 ומעלה. בשלבים מסוימים התנגדנו אפילו לקליטה בגלל המאמץ

הגדול של מספר הילדים שהגיע אלינו. כמובן שתמיד אפשר לעשות יותר ולהשיג



יותר, אבל מומחים מחו"ל שבאים לבקר את המערכת, אומרים שאלה השגים

מהפכניים. מספיק לומר שמקבוצת ילדים ובני נוער שהגיעה בגיל ההתבגרות

14-12, כ- 90% מהם מטעמים שלא קשורים בהם לא זכו ללמוד בביה"ס ולדעת את

שפת אמם וקרוא וכתוב.90% מהילדים אחרי עשר שנים, שמאתיים מהם בוגרי

עליית הנוער, יהיו כבר היום סטודנטים באוניברסיטאות בארץ, וחלק נוסף

השתלבו במערכת כמדריכים ועובדים סוציאליים ומחנכים ויועצים. לדעתי זה

הישג נכבד וגדול. כמובן שצריך לעשות הרבה יותר. זאת אוכלוסיה נזקקת ולא

חסכנו שום מאמץ אפשרי לעשות, ולא היה מומחה אחד בארץ שהציע איך לעשות

יותר ולא קיבלנו את עצתו. אני גם שמח לומר שיחד עם משרד החינוך סיכמנו

שבשנה הבאה נעשה מסלול בגרות מוגבר לקבוצת חניכים נוספת בני אתיופיה,

שתכלול 300 חניכים נוספים. אנחנו סבורים שההשגים שהושגו טובים. הלקחים

שאנחנו הפקנו במשך השנים אלה דברים שהתרענו עליהם עוד לפני כמה שנים.

אני בעצמי התרעתי בפני הקבינט של הקליטה לפני שלוש שנים, עוד בממשלה

הקודמת, ואמרתי שאסור לקלוט אוטומטית ילדים בני 12 ומעלה, ולשמחתי אריק

שרון בזמנו והקבינט שברשותו קיבל את ההמלצות שלי. היום יחד עם משרד

החינוך ישנה מדיניות אחרת לדעתי נכונה וטובה יותר, שלפיה המוסדות

הקולטים, בתי ספר אזוריים, בתי ספר רגילים, בתי ספר קהילתיים, יקלטו

חניכים מאתיופיה. לדעתי זאת החלטה נכונה, אנחנו תמכנו בה ויזמנו אותה.

יגיעו לחינוך הפניימתי, דהיינו למוסדות עליית הנוער, אותם ילדים שיש

הכרח להוציא אותם מבתיהם. איו הכרח להוציא ילד מאתיופיה או ילד מברה"מ

או ילד ישראלי. אס אין הכרח להוציא אותו מהבית עדיף להחזיק אותו בבית

ושילמד במסגרת חינוכית רגילה.

אשר לתוכנית של נעל"ה זאת תוכנית ציונית חשובה, בעלת משקל, מוצלחת, שיש

לה הד גדול ברחבי ברה"מ וגם כאן בארץ. עד עכשיו ההשגים בתחום הלימודי

טובים ויפים. ההשגים בתחומי האינטגרציה בינם לבין חניכים ישראלים בהחלט

מתקבלים על הדעת. זה לא סיפור פשוט. בקרב 3,400 הילדים האלה מנעל"ה יש

16 ילדים שהגיעו אלינו מ-150 מקומות שונים ברחבי ברה"מ, חבר העמים

לשעבר. זה מבצע אדיר. יש שוני גדול ורב בין סוגי אוכלוסיות שהגיעו

אלינו במסגרת הזאת. צריך טיפול משולב של משרד החינוך, של הכפרים של

עליית הנוער, כדי להבטיח להם חינוך טוב, כדי להבטיח להם שהרוב המכריע

מהם ישלים בגרות כפי שאנחנו הבטחנו ואמרנו להם. קשר עם ההורים. אנחנו

מזמינים, שולחים את הילדים לבקר את משפחותיהם. התוכנית הראשונה היא

בהתאם להתחייבויות שהיו בה, אבל בתוכניות אחרות אנחנו מזמינים את

ההורים לבקר בארץ. בשנה שעברה 900 הורים הגיעו לארץ לבקר בשיתוף עם

מחלקת העלייה בתוכנית של נעל"ה. ארחנו אותם בכפרי עליית הנוער, וזאת

היתה חוויה גדולה מאוד גם בשביל ההורים. חלק מהם אמר שמעולם לא שקל

אפילו ביקור בישראל, אבל אחרי הביקור בישראל הם שוקלים עלייה. כמובן

שמבחנה של התוכנית הוא כמה מההורים יחליטו בסופו של דבר ללכת בעקבות

ילדיהם ויעלו לארץ. עדיין אין נתונים סטטיסטיים, כי השיפור הוא בראשיתו

בסופו של דבר. אבל לעת עתה 25% - 30% מההורים כבר מצטרפים אליהם. אגב,

מסתבר שלחלק ניכר מהם יש גם קרובים בארץ. אני שמח לומר שהתוכנית נעל"ה

16 היום פרושה על למעלה מחמישים מוסדות לחינוך בעליית הנוער, היא הפכה

להיות חלק ממערכת הדם המרכזית שמרכיבה את הגוף הזה. הצלחנו לעשות את זה

תוך שנה. להפוך את זה לתוכנית מרכזית בתנועה הקיבוצית, בכפרים דתיים,

בכפרים מסורתיים אחרים. בכל מסגרת שקולטת בעליית הנוער החניכים האלה

נמצאים. זה שילוב נכון וטוב ומוצלח. אנחנו נמשיך בזה גם בשנים הבאות.
י' שילה
לפני כשנה סיימו את עליית הנוער כ-300

תלמידים. 290 שינו סטטוס ונשארו בארץ.



חלקם הגדול לומד באוניברסיטה, חלק גס התגייס לצבא. השנה מסיימים כ-850

תלמידים, ואני מדבר רק על נעל"ה. מתוך 850 שמסיימים השנה כ-810 כבר

שינו סטטוס ו-30 הביעו את רצונם לחזור ארצה, ואנחנו נסייע בידם בהתאם

לתוכנית ולמוסכמות שנחזיר אותם. כולם מחבר העמים. הרוב המכריע שינה

סטטוס ונשאר בארץ. למרבה הצער שלנו חלק מהבנים עומד להתגייס בקיץ

הקרוב. כמובן שצה"ל ירצה לגייס את מי שיעמוד בנתונים וכוי. גם בנות.

בדרך כלל בנים ובנות. זה באשר לתוכנית נעל"ה. אנחנו מתכננים גם את

התוכנית לגבי שנה הבאה בהיקפים דומים, אולי קצת פחותים כפי שציין

המנכ"ל בגלל בעיות תקציביות. אבל בסך הכל נעמוד על אותה מתכונת של אותו

מספר ילדים שהיו בו עד היום.

לגבי הנושא האתיופי, לפני כחודש ימים ציינו עשור למבצע משה. אני חושב

שההישגים הם רבים וגדולים, אבל לצערי תמיד בתקשורת מצטיירת התמונה של

הדברים הלא טובים. אני זוכר את אותם ימים שאני, יחד עם חברי בעליית

הנוער, קלטנו אותם בתנאים מאוד מאוד קשים, ואני רואה אותם היום בסיום

המחזורים שמרבית הבנים 960/0, מתגייסים לצבא. אצל הבנות יש כבר שינוי

מהותי ומשמעותי. חלק מהבנות מתגייסות לצבא, אבל חלק גדול הולכות לשירות

הלאומי. רק עשרה אחוז. זה לא הישג מרשים. אני חושב שהנתונים הם קצת

יותר גבוהים.
היו"ר ע' זיסמן
אלה הנתונים של צה''ל, של אכ"א, מישיבה

רשמית לעיני הטלוויזיה, 96% מהבנים, זאת

אומרת כמעט כל הבנים, 10%מהבנות, והסיבות הן לא שהן לא רוצות להתגייס

בגלל הזיקה הדתית וכוי.
ד' ענבר
תלמידים שהגיעו אלינו בשנה שעברה מחבר

העמים, לעיינות הגיעו 50, ס"ה יש לנו היום

85, 500/0 מההורים כבר עשו עלייה, וגם בין הילדים שהוריהם כבר הודיעו

שאינם מתכוונים לעלות הילדים פתחו בהליכים של שינוי סטטוס וגישה ללשכת

גיוס והם בעצם כבר רואים את עצמם כישראלים. גם בקבוצות שהגיעו השנה

אנחנו רואים את אותו תהליך. אני חושב שכדאי לברך על זה.
א' לב
בתנועה הקיבוצית בכלל יש קרוב ל-1,600

חניכי עליית הנוער שהם בערך 100/0 מכלל

החניכים. מתוכם כ-800 חניכי נעל"ה ועוד קרוב ל-400-350 בני עולים

שמצויים בארץ. בס''ה יותר מ-1,100 חניכים עולים בתנועה הקיבוצית ורק

מתוך נעל"ה סטטיסטית אנחנו מהווים יותר מ-200/0. האוכלוסיה בתנועה

הקיבוצית היא בערך 20/0, כלומר פי עשרה מגודלה היחסי באוכלוסיה.
ח' פורת
אתה יכול לדבר על ההתפלגות בתוך הקיבוץ,

הקיבוץ הדתי, התק"ם?
א' לב
בקיבוץ הדתי מצויים כ-50 חניכי נעל"ה.

בתק"ם מצויים כ-250, בקיבוץ הארצי 460

חניכים. עולים מצויים בקיבוץ הדתי גם כ-50, בתק"ם כ-100 ובקיבוץ הארצי

יותר מ-250.
חי פורת
מה הסיבה לכך שמבחינה זאת לקיבוץ הארצי יש

היקף כל כך גדול? זו נכונות שלו?



א' לב-. ההיקף לא הכי גדול. כך זה התפתח, זה המשך.

יש לנו קבוצה ארזת אתיופית במבואות עירון,

לא דרך עליית הנוער של האגודה לקידום החינוך.
עי גדור
אנחנו מרוצים מההתפתחויות שקורות במסגרת

עליית הנוער בשנים האחרונות. אנחנו מרוצים

מזה שיותר ויותר מוציאים תלמידים בעלי בגרות וחלקי בגרות שהם בסיס

להמשך לימודים. אנחנו מאמינים שיותר ויותר צריך לקלוט את הילדים, את

הנערים והנערות ויותר ויותר להשאיר אותם בקהילות, בתוך משפחותיהם

ובמוסדות החינוך בקהילות. יותר לכוון לעליית הנוער כאלה שבאמת צרכים

משפחתיים ונתונים משפחתיים מחייבים את זה. הקליטה במוסדות חינוך

קהילתיים מחייבת הערכות קשה ומסובכת, אנחנו בקשר טוב עם משרד החינוך

בענייו הזה. החשוב הוא שהם ייקלטו במוסדות טובים כך שלא תקרה נפילה

ברגע שהם עוברים לקליטה בקהילה. אנחנו מעריכים שכ-40% כבר בשנה הקרובה

ייקלטו בקהילה, גם אם המספר של הנקלטים בעליית הנוער לא יהיה קטן יותר

מזה שקלטו עד עכשיו שנה אחרי שנה. מאוד חשוב בעינינו שיגיעו לעליית

הנוער לא החזקים ביותר. עם החזקים ביותר אפשר יותר בקלות להתמודד

בקהילה. לכן אני חושב שעליית הנוער לא צריכה להימדד בהישגים, אלא

בהישגים היחסיים מול התלמידים שהיא קולטת.

י' יחיאלי; אני רוצה בראש ובראשונה לומר שיש לי את

מלוא ההערכה לכל גוף בארץ, ובכלל זה עליית

הנוער, שעוסק בהבאת ילדים מחבר המדינות. אשר לפרויקט הספציפי של

נעל"ה, נראה לי שנעשה משגה שנוגע גם אלי באופן אישי, אבל בסופו של דבר

הוא נוגע למטרה שלשמה כולנו רוצים לפעול, והיא הבאת מקסימום ילדים או

בני נוער מחבר המדינות לארץ. התוכנית ששמה נעל"ה התחילה במשרד החינוך

בשיתוף פעולה עם לשכת הקשר אחרי שהסוכנות היהודית נתנה תשובה שלילית

שאין לה תקציב לעשות את זה. זה היה לפני כשלוש שנים. התחילה פעולה

ברחבי חבר המדינות שכעבור כשנה ברוך השם קנאת סופרים תרבה חכמה, וגם

עליית הנוער יצאה בתוכנית מקבילה שנקראה עלייה 16. אנחנו כשלעצמנו

ראינו בתחרות זאת דבר בריא מאוד שבסופו של דבר כתוצאה ממנו יבואו יותר

ילדים לארץ. אבל לא כך ראו עמיתנו את הדברים. היתה שאיפה מן הרגע

הראשון להביא לאיחוד התוכניות על מנת שתהיה תוכנית אחת, בעיני

מונופוליסטית, שבסופו של דבר, לצערי, לא הביאה לתוצאות שכולנו קיווינו

להן.

אני רוצה לקרוא את ההחלטה שהתקבלה בלשכת ראש הממשלה ב-20 בפברואר, כאשר

האחריות על התוכנית הועברה מן הממשלה לסוכנות.-

"ועדת התיאום בין ראש הממשלה והסוכנות היהודית שהתכנסה בלשכת ראש

הממשלה החליטח לאחד את תוכניות הממשלה נעל"ה להבאת בני נוער יהודים

מברה"מ ללימודים תיכוניים בישראל. הסוכנות היהודית הסכימה לקבל על עצמה

את ניהול התוכנית על כל מרכיביה, החל משנת הלימודים הבאה, ולבצע את

תוכנית הלימודים בשיתוף משרד החינוך ולשכת הקשר".

ראש הממשלה קרא לסוכנות להערך להבאת 5,000 בני נוער מברה"מ מדי שנה.

יו"ר חבר הנאמנים, מנדל קפלן, הודיע כי הסוכנות תערך לכך ותעמוד

במשימה. צר לי לומר שמשימה זאת לא מולאה. המספרים שהוזכרו כאן, 3,400

חניכים שנמצאים היום בתוכנית נעל"ה, עד כמה שידיעתי משגת כוללים

כ-1,000 ילדים שהובאו בתוכנית נעל"ה המקורית. מתוך 2,400 שנשארו כשליש



הס סטודנטים שבאים לכאן לתוכנית חד-שנתית של מכינות קדם אקדמיות, שהם

כלל לא שייכים לנעל"ה. יש ודאי מאות תלמידים שהם סטודנטים שהם לא

שייכים לנעל"ה. התוכנית מדברת בפירוש על הבאת תוכנית ללימודים

תיכוניים. הבאת תלמידים לתוכנית באוניברסיטה איננה מעניינו של הדיון

הזה.

גם במסמך שהוגש ע"י מר משה נתיב, מנכ"ל הסוכנות, באפריל -94' היה מדובר

על כך שהשנה ילמדו בארץ 4,200 ילדים, כולל כל מה שהזכרתי ושמענו כאן על

3,400. יתכן שדבר זה נובע מקשיים תקציביים. מר עמיר הזכיר פה שיש בעיה

תקציבית כבר לקראת שנה הבאה. אני לא מבין מדוע ממשלת ישראל, שהיא

אחראית מוסרית ומעשית לכל עולה שרוצה לעלות ארצה, מדוע היא יכולה לממן

כל קשיש לבית אבות והיא צריכה טובות פילנטרופיות של ארגונים כאלה

ואחרים כדי לקלוט ילדים, שמבחינה כללית פשוטה זאת השקעה פי מאה או יותר

ריאלית ויעילה בסופו של דבר.

כבר בתחילת העניין הזה התברר שיש קשיים גם בגיוס הילדים וגם בהגעתם

פיזית, כתוצאה מהעובדה שממשלת ישראל הסירה את ידיה מן התוכנית. מדו"ח

שהוגש לוועדת התיאום נמסר שבהרשמה לשנת הלימודים הנוכחית היו 5,700

מועמדים, התייצבו למבחנים 4,088. זאת אומרת 1,700 נרשמים לא באו להבחן

כלל, להערכתי חלקם מפני שהתוכנית יצאה מאחריות הממשלה. אחרת אי אפשר

להסביר את זה. מי שהיה בשטח יודע שכל גוף, אפילו גופים קטנטנים שעוסקים

בהבאת ילדים לארץ, אני לא מדבר על גופים ממלכתיים, יכול לרשום מאות

ואלפים. אבל אם נרשמו 5,700 ו-1,700 לא באו למבחן יכול להיות שיש כאן

בעיית אמינות. צריך לבדוק את זה. כבר בשלב הזה במשרד ראש הממשלה, שזה

המשרד שמטעם ראש הממשלה עקב אחרי ביצוע העניין, נשלח אדם לשטח כדי

לבדוק מדוע העסק לא הולך ויש דו"ח. על הדו"ח הזה אחראי אדם בשם שוקי

זכאי במשרד ראש הממשלה, ואני חושב שהיה מעניין שהוועדה תקבל את הדו"ח

הזה ותקרא אותו, אני על כל פנים לא קראתי אותו. אני רק יודע שהדו"ח

ישנו והוא לא פשוט.

לגבי תוכנית נעל"ה, שהיתה לי הזכות לנהל אותה במשך שנתיים ע"י קבוצה

קטנה שמנתה ס"ה 12 איש בהיקפי משרה של כחמש משרות, הצלחנו להביא ארצה

כאלף בני נוער. התוכנית הזאת הצליחה בגלל כמה וכמה דברים, והרבה מאוד

מהדברים שמתפארים בהם היום הם המשך של אותה הצלחה, ואני מברך על כך את

אלה שממשיכים. אחת הסיבות היא ממשלתית. יש כוח, בפרט במדינות האלה,

בתוכנית רשמית של ממשלת ישראל. יש לזה כוח מול הממשלות שאמורות לאפשר

לילדים האלה לצאת, ויש לזה כוח מול היהודים שאמורים לשלוח את ילדיהם.

היא היתה תוכנית לחודית שלא נבלעה בפס היצור ההמנוני ובשל היחודיות שלה

יצרה מוטיבציה גבוהה מאוד במוסדות לקלוט את הילדים האלה. הבעיה שלנו

היתה לפני שלוש שנים, שבגלל התדמית שנדבקה לעלייה הזאת לא כל מוסד רצה

בהם. מסיבות שונות ומגוונות מאוד, גם במגזר הדתי וגם במגזר הממלכתי,

היו בעיות בקליטת ילדי עולים של חבר המדינות במערכת החינוך. אני מניח

שהוועדה כבר שמעה על זה לא פעם ולא פעמיים. יצרנו תוך תקופה של שנה

מוטיבציה עצומה, תחרות בין המוסדות לקלוט את הילדים האלה, מפני שבכל

מקום שאליו הם הגיעו הם העלו את רמת ביה"ס. בסופו של דבר רזהחלטה לאחד

את התוכניות בוצעה בעזרת השם. לקחו את עלייה 16 והפכו את זה לנעל"ה 16.

כל האנשים שעסקו בזה, בכללם אני הקטן, פוטרו מעבודתם. כולם נשלחו הביתה

באמצע עבודה חינוכית עם ילדים שנמצאים בארץ ללא הורים, מעשה שהוא חמור

בפני עצמו. גם אם הם נמסרו למערכת שבמובנים מסוימים היא הרבה יותר

טובה. אני מתכוון לעליית הנוער. בדברים מסוימים עליית הנוער היתה הרבה



יותר מאיתנו, היא גדולה, היא מקצועית. אנחנו היינו גוף קטן, שהיה מסור

לעניין הזה ולא ל-25 דברים אהרים שגם הם חשובים ואלי עמיר הזכיר אותם.

היתה מוחויבות אישית של אנשים ברמה של מחויבות לילד, וברמה של מחויבות

להורים. הדבר נעשה ביום אחד בהחלטה אדמיניסטרטיבית, בסוגריים אני מרשה

לעצמי היום לומר פוליטית, שלקחו בה חלק גורמים מסוימים במשרד החינוך.
ב' טמקין
זו פעם ראשונה בהיסטוריה של משרד החינוך

וממשלות ישראל שהתקבלו החלטות פוליטיות?

אני שואל מכיוון שאתה לוקח על עצמך לתת את הציון הזה להחלטה הזאת.
יי יחיאלי
אני לא נציג הממשלה וזה לא מקרי בעיני

שאנשי משרד החינוך לא נמצאים כאן. מפני

שבמובן מסוים משרד החינוך איבד עניין בתוכנית הזאת, מרגע שהיא עברה

ובמובן אחר הגורמים המקצועיים במשרד החינוך לא היו מעורבים לא בהחלטה

ולא במימושה, ואפשר לבדוק את זה.

מאז אותה החלטה הגיעו אל הממשלה ואולי גם לכנסת עשרות פניות של תלמידים

הורים ומחנכים לא לפגוע במסגרת הזאת שאין לה שום חשיבות כמסגרת.

החשיבות שלה היתה במחויבות לילדים ובמחויבות להורים שלהם כנציגים של

ממשלת ישראל. כל הפניות האלה נתקלו בקיר אטום, איש לא ענה להם, ואני

מדבר על פניות מלשכת ראש הממשלה ומטה. בסופו של דבר וכאן פנייתי

לוועדה, מדובר פה על החלטת ממשלה, שהציבה בפני הסוכנות היהודית אתגר

היסטורי, להביא תוך שלוש שנים 15 אלף בני נוער לתוכנית לימודים של בתי

ספר תיכוניים בישראל. היעד הזה לא הושג. לפי התחזית שנבלעה בדבריו של

אלי עמיר הוא גם לא יושג. אני חושב שהוועדה צריכה לבדוק מדוע הוחלט מה

שהוחלט ומדוע לא מיישמים את מה שהממשלה החליטה.
יי בא-גד
אני שמח לברך את ממשלת ישראל, את ראש

הממשלה, על ההחלטה ועל המפעל ההיסטורי

הכביר של נעל"ה או עלייה 16, הבאת ילדי ברה"מ ללא הורים ולפני ההורים

לישראל. זו החלטה היסטורית, כי לדעתי החלטה זו יש בכוחה לשנות הרבה

במדיניות העלייה. הנביא מלאכי מסיים את ספר מלאכי ואת הנביאים בכלל

"הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום השם הגדול והנורא

והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".

הערכה אפשר לעשות אבל צריך לקזז את זה זה, קשה קצת. לא היה לי כל סיכוי

להביא ילדים "בני-טובים" מירושלים, מתל אביב, מבני ברק, למקום חדש,

נחלים, לא מוכר. היות והצלחתי להתחבב על הילדים, בנים של פרופסורים,

בנים של רבנים, דרך הילדים, והסיפור המאפיין הוא שילד גנב את האפיקומן

בליל הסדר והוא לא הסכים להחזיר את האפיקומן, לא בעבור מצלמה, לא בעבור

אופניים, רק בעבור רישום לישיבת נחלים. אני מדגיש את הדברים כי אנחנו

במשבר עלייה מארצות המערב ואנחנו היום גם במשבר עלייה מברה"מ. אם נצליח

להביא את הילדים דרך זה נביא את העולים ונחזק את העלייה. אנחנו צריכים

ללכת כמשלחת לראש הממשלה, ולשר האוצר, ולומר בנפשינו הדבר. זה לא ויכוח

עם הסוכנות, יש תקציב או אין תקציב. אם היום לפתע פתאום תודיע ממשלת

ברה"מ שתוך חודש נותנים למיליון יהודים לצאת ואחרי זה סוגרים, אני

מבטיח לך כבוד היו''ר שיימצא תקציב תוך חודש להעלות את כולם, כפי שקרה

ובצדק ובשמחה עם יהדות אתיופיה. לכן מוכרחים פה להסביר לראש הממשלה

ולממשלת ישראל, וועדת העלייה והקליטה כאחד צריכה ללכת להלחם, יש

הזדמנות היסטורית. המפעל הזה של נעל"ה ועליית הנוער הוכיח את עצמו



בצורה יוצאת מן הכלל. יחיאל שילה ציין שמתוך 550, 510 בני ה-17 מיועדים

לגיוס כעת, זה הישג יוצא מן הכלל ואני יכול להעיד שהילדים נשארים בארץ.

איו נשירה, ההורים עולים ארצה. אני מציע ללכת עם התוכנית הזו לארה"ב,

לכל ארצות הרווחה, אם נצליח להמריד את הילדים ולפתות את הילדים להביא

אותם פה לקייטנות, לימי עיון, לשנת לימודים, בכל דרך שהיא, אנחנו

יכולים לחולל את המפנה הכביר בעלייה.

קצת חבל שהצלחה נפלאה בשנה ראשונה של נעל"ה נפגמה, ואני לא יודע פה אם

זה היה עניין פוליטי או אחר. היתה טעות בדרך הניתוק מנעל''ה ומעבר

לעליית הנוער. אפשר היה לשלב את נעל"ה בתוך עליית הנוער ולהפוך את זה.

אני מכיר את העבודה של ישעיהו יחיאלי, היתה עבודה נפלאה, אני פונה לאלי

עמיר ידידי, עדיין לא מאוחר לשלב אותו ואת ההצלחה הגדולה. הוא לא מחפש

תעסוקה. הוא נקלט במקום אחר, הוא לא צריך את זה, אנחנו צריכים אותו.

הוא לא צריך אותנו. עם ישראל צריך אותו וחבל.

מנכ"ל עליית הנוער, הבאתם ילדים לפנימיות והפנימיות קיבלו אותם בצורה

נפלאה, וקיבלו בלי לדבר, אבל עכשיו שהמפעל נכנס לשנה הרביעית, צריך

לחשוב לתת לפנימיות אפשרות לקלוט את הילדים. אני בטוח שזו בעיית כל

המקומות. אני מדבר על מוסדות מבוקשים, יוקרתיים, וזה מצויין שמשלבים

אותם יחד, אבל כיצד יתמודד מוסד שהוא מלא בעצמו ויוקרתי ומבוקש, אחרי

שהוא קלט את החמישים או שמונים הראשונים? אני, למשל, הודעתי ליחיאל

שילה שלא נוכל לקלוט קבוצה בשנה הבאה, מפני שכל מקומות הפנימייה מלאים,

אחרי ששלחנו ישראלים לגור בבית.

הוחלט השנה להשאיר את הילדים מנעל"ה בארץ ולהביא חלק מההורים לכאן, לא

כולם. שנתון אחד כן, שנתון לא. אני לא בטוח שהניתוק של אותם ילדים שלא

יסעו מההורים הוא חינוכית מוצדק. מלבד זה, איך מוסד שמאכלס מאות ואולי

יותר ממאות תלמידים, יכול להשאיר 50-40 תלמידים במוסד? מוכרחים למצוא

פתרון ארצי משולב של כל המוסדות ולא להטיל על המוסדות לפתור את העניין,

כי תהיינה בעיות קשות. בישיבת נחלים לומדים 1,200 תלמידים, 50 תלמידים

ישארו כל הקיץ ואני צריך למצוא להם פתרון. אומרים תסתדר עם מוסד אחר,

אבל גם מוסד אחר רוצה להסתדר אירני. זו בעיה קשה שצריך למצוא לה פתרון,

כי לא שולחים את הילדים לברה"מ. זה מפעל היסטורי כביר של מדינת ישראל

ואסור ששום בעיה תקציבית תהיה לרועץ בפני האתגר הגדול, שהוא האתגר יותר

מכל העלייה לישראל.
ב' טמקין
אני קצת מודאג מחלק מהדברים, או מהטון של

דברים ששמעתי מח"כ א' בורג בקשר לתוכניות

לעתיד, מקומה של עליית הנוער בחינוך ילדי ישראל בעתיד. אני מניח שנצטרך

להקדיש לזה מחשבה במסגרת כזו או אחרת. אני לא בטוח שוועדת הקליטה היא

דווקא המקום, אבל יכול להיות שכן.

הילדים של נעל"ה זה סעיף, הבעיות האדמיניסטרטיביות והפוליטיות בין אלה

שניהלו את הדברים האלה בעבר והחלטה שהתקבלה כבר לפני שנה, שנתיים, לא

ידעתי שזה יעלה היום, כי זה נושא דחוף ביותר. אם הייתי שומע שמאז שזה

התקבל יש ירידה במספר התלמידים, אבל אני לא שומע את זה, יש לי פה את

הנתונים. מספטמבר 94' ל-95' אני רואה עלייה מתמדת, יפה, במספר הילדים.

כמו בכל דבר, גם כאן שמו מטרה. אמרו 5,000, אני מניח שיש בעיות, יש

בעיות של קריטריונים, האם הילדים ממלאים את הקריטריונים האלה, האם יש

תקציב. אם הקריאה שלך עכשיו למר יחיאלי שאם יש בעיה תקציבית שהממשלה



תתגייס להשלים את החסר לעליית הנוער, אין לי שום בעיה עם קריאה כזאת

למען הילדים. זה מאה אחוז בסדר, זה למען העלייה. אם אנחנו עכשיו צריכים

לעסוק בשאלה המרתקת האם כאשר התקבלו החלטות בעבר הן היו פוליטיות או לא

ומה היו האינטרסים הפוליטיים המתנגשים בין אנשים, לי אין כלים להחליט

על הדבר הזה. ועדת הקליטה לא יכולה להחליט. ח"כ ח' פורת יגיד שהכל היה

לא פוליטי, אולי עד אותה החלטה, ואני אגיד שהכל היה פוליטי גם קודם, רק

החלטה זו היתה נכונה ואדמיניסטרטיבית ואובייקטיבית ולא קשורה

לפוליטיקה, אבל אף אחד לא יחליט בשבילנו את הדבר הזה. השאלה היא מה

קורה עם הילדים. גם מבקרת המדינה לא יכולה להכריע בשאלות מהסוג הזה,

כאשר יש מינוי פוליטי של אדם ספציפי וזה ברור ויודעים מה הבעיות עם

הנושאים האלה.

בוועדת הקליטה אנחנו צריכים להיות מודאגים מדבר אחד, האם החלטות

המתקבלות פגעו בילדים, פגעו בקליטה של הילדים, פגעו בחינוך של הילדים.

אם יש למישהו טענות לגבי זה שלא מקבלים מספיק, לגבי זה אנחנו צריכים

לטפל ולעזור שיקבלו את מה שהם צריכים לקבל. כל היתר, כל ההתעסקות האחרת

היא התעסקות שלא מקומה כאן. אנחנו לא יכולים להכריע לגביה, אין לזה שום

טעם ואני רואה את המספרים. שמענו כמה אנשים מתגייסים, שמענו כמה הורים

מגיעים אח"כ, שמענו איזו רמה יש להם בביהי'ס, שמענו אילו בגרויות הם

מקבלים, שמענו כמה הולכים אח"כ לאוניברסיטה. לא שמעתי טענות, גם ממר

יחיאלי לא שמענו טענות לגבי התוצאה, חוץ מזה שהוא אומר שהיה צריך להיות

רישום יותר, היו צריכים להיות יותר ילדים כי נרשמו 5,000 ויותר ובאו

4,800. אני לא יודע בדיוק מה זה, אולי אפשר לתת עצה, אולי הממשלה יכולה

לעזור בכל זאת לגייס את החסר. עד כמה שידוע לי העלייה מחו"ל היא בידי

הסוכנות בכל מקרה. ובכל זאת 600 אלף אנשים באו לכאן ולא ממשלת ישראל

עוסקת בזה אלא הסוכנות היהודית עוסקת בזה.
היו"ר ע' זיסמן
העלייה מברה"מ לשעבר היא לא רק של הסוכנות

היהודית, בשביל זה יש לשכת קשר וזה המקום

היחידי בעולם שיש שותפות בעלייה בין הסוכנות ובין ממשלת ישראל. הסוכנות

ראויה לכל הברכה וההערכה, אבל לא מעלים יהודים ממקום אחר.
ב' טמקין
איך לי שום בעיה שפה נחליט שלשכת הקשר

צריכה לגייס על מנת להבטיח שאותם אנשים

שנרשמים יוכלו להגיע ולעבור. אם המטרה של הדיון זה לשפר את נעל"ה כפי

שהוא קיים, להשלים את מה שחסר ולתת לו את הכלים על מנת שיפעל, ולא

שנתחיל לעסוק עכשיו בשאלות המעניינות האם כאשר התקבלה החלטה לפני

שנתיים היו שיקולים פוליטיים כלאה או אחרים. כי יש לי רושם שבהחלטות

כאלה ובמשרד כזה שהיה פעם ככה ועכשיו הוא אחרת, אני מניח שכל אחד יוכל

לטעון שהיו החלטות פוליטיות בשלב זה או אחר. אם נתחיל לעשות את החשבון

הפוליטי אז גם לי יש מה לומר לגבי זה, גם משרד החינוך.
ח' פורת
הרעיון של נעל"ה הוא רעיון גדול, אני חושב

שבזה מודים כולם, בין אם הוא היה בידי

משרד החינוך ובין אם מצוי כיום בידי הסוכנות ועליית הנוער. הוא רעיון

גדול באמת, בהיבט הזה שאתה תופס את בני הנוער באותו שלב מכריע בחייהם,

מעצב את אישיותם, מקרב אותם לא"י ובאמצעות זה בסופו של דבר מביא במקרים

רבים מאוד לעליית ההורים. ח"כ ב' טמקין, אני חושב שהוועדה כאן לא יושבת

לא כוועדת חקירה, לא כוועדה לביקורת המדינה ואפילו לא בתקן של התוכנית

"מבט שני". הוועדה כאן יושבת מתוך רצון, בדיוק כפי שאתה אמרת, לשקול



בהיבט הנוכחי מהם הדברים שניתן לעשות כדי לשפר, כדי להגדיל, כדי להפוך

את המפעל הזה למפעל טוב יותר ממה שהוא. בנדון זה צריך להודות על מה

שיש, וצריך לבקר לא מתוך ביקורת על העבר, אלא מתוך מבט לעתיד, את מה

שאין. לכן אנחנו יושבים. אילו היינו באים לומר רק דברי שבח והלל לא היה

טעם בעצם הדיון. גם זה חשוב - לשבח, אבל אנחנו צריכים לראות מה ניתן

לעשות כדי לקדם את הדברים.

כמי שהיה מעורב לא מעט גם בקריאת המפה, וגם בקשר עם האנשים בשלבים

השונים, אני באמת מביע צער גדול על ההכרעה וגם על הדרך. הצער שאני מביע

בקשר להחלטה שהיתה בשעתו, הוא לא בכניסתה של הסוכנות ועליית הנוער

לעניין. אלא בעובדה שלא נמצאה דרך לחבר את הכוחות השונים ולהגדיל ע"י

כך גם את היקפה של העוגה וגם את הניצול של הכשרונות והכוחות שטיפלו

ופעלו בעניין. אני לא בוכה על העבר. אני רוצה לומר מה רלוונטי לגבי

העתיד. אבל לפני כן צריכים לקבל גם בעניין הזה נתוני אמת. אני פניתי

ללשכת ראש הממשלה במגמה לקבל את הדו"ח של שוקי זכאי. כדי שיהיו לנו

נתונים ונדע. הלא הדו"ח הזה שנמצא בלשכת ראש הממשלה הוא בוודאי לא חשוד

על גישה פוליטית. לפי מה שנמסר לי הדו"ח הזה מציב כמה דברים מאוד קשים

ומעלים בו נקודות לביקורת בצד דברי שבח לדברים שנעשו. וצודק ח"כ ב'

טמקין, יש פה בסך הכל גידול למרות הדברים שהוארו כאן. הדו"ח הזה הוא

דו"ח סודי? אני חושב שהוועדה זכאית לבקש אותו.
היו"ר ע'' זיסמן
אני מתפלא עליך שאתה עד עכשיו לא ביקשת את

הדו"ח. הייתי מציג לך את הדו"ח. אם זה לא

קשור בתוכנית הגרעין הם חייבים לתת לנו אותו.
ח' פורת
מתוך אינפורמציה שנמסרה לי, שהיו לא מעט

מקומות שבהם נתקלו בקשיים, גם קשיים

פוליטים ודיפלומטים בברה"מ, בחבר המדינות, ואפילו כשהיתה פנייה של לשכת

הקשר שביקשה ואמרה שהיא מוכנה לסייע ולעזור בפתרון של כמה דברים מתוך

הניסיון המקצועי שלהם, הדברים נענו במידה מסוימת של זלזול. אני חושב

שזה חבל. אחרי הכל כולנו פועלים לאותה מטרה. גם אם הינו מגיעים למספר

של 5,000 בני נוער שעולים, לפי מיטב הבנתי זוהי רק ההתחלה. אני הייתי

רוצה לראות הכפלה ושילוש של המספר הזה. אם נבחן אילו בתי ספר שותפים

במפעל, כמה בתי ספר בכלל אינם יודעים על תוכנית נעל"ה, היינו מוצאים

שהיינו יכולים בדרך הזאת, שמוסכם על כולם שהיא אחת מדרכי הקליטה

הגדולות והטובות ביותר, היינו יכולים להגיע להישגים הרבה יותר גדולים.

אני לא מבקר את מה שיש, אני אומר מה שניתן לעשות. אני גם מסכים לדבריו

של ח"כ י' בא גד שתוכנית זו יכולה להיות פתח גם לעלייה מארצות המערב.

אין לי שום ספק שהתוכנית במצבה היום, עליית הנוער במצבה היום, אינה

מסוגלת להתמודד מבחינה כספית עם היקפים כאלה. מוכרחים פה לחבר את

המערכת הממשלתית עם המערכת הסוכנותית, כמו שאנחנו עושים בכמה נושאים

אחרים בנושאים של קליטת עלייה. אני חושב שהדרך בה מצאנו כביכול אפשרות

לשחרר את משרד החינוך, קרי את הממשלה, את התקציב הממשלתי שמונח על

שולחן הכנסת מן העניין הזה, זו טעות. מפני שזוהי באמת קליטת העלייה

האפקטיבית ביותר. אני לא מדבר כעת בכלל על התחשבנות של העבר. אני מדבר

מתוך נקודת מבט של עתיד ואני בטוח ששתי המערכות האלה יכולות לשתף פעולה

ביניהם וליצור משאב הרבה יותר גדול לעניין הזה.

בעניין זה אני רוצה להציע שהוועדה תהיה הרבה יותר מעורבת, שמתוך מבט

לעתיד לאחר שנקרא את הדו"ח נבחן גם מתוך מגע עם לשכת הקשר. אני מצטער



שנציגת לשכת הקשר, שציפיתי שתאמר פה דבר, נכון לעכשיו ממלאת את פיה

מים. אני הייתי רוצה שאנחנו, כמי שעוקבים אחרי הדברים, אפילו נציע,

ובעניין זה יכולה להיות פנייה לראש הממשלה למצוא דרך לשתף את שתי

המערכות יחד כדי להגדיל ולהכפיל את התוכנית הזו שביסודה היא באמת

תוכנית מבורכת ביותר.
יי שילה
יש שתי שיטות איך אני יכול לבחור לענות.

בשיטה של ידידי יחיאלי, או בשיטה אחרת,

שפשוט תתייחס עניינית לכל דבר ודבר. אני אבחר בשיטה השנייה.

יחיאלי לא היה הוגן כלפי עליית הנוער. כי לבוא ולומר שהתוכנית בגדול

נכשלה או שיש קשיים בעקבות המעבר זה דבר חמור ביותר. התוכנית לא רק שלא

נכשלה, אלא הצליחה מעל ומעבר לכל מצופה. כל אלה שטענו בעבר נגד החיבור

של עליית הנוער ותוכנית נעל"ה הצטערו וכתבו מכתבי התנצלות שהם טעו והם

מבקשים סליחה ומחילה. אני הייתי מקבל בהבנה ובברכה דברים של כל גוף כזה

או אחר שיאמר איך ננסה לשפר. אבל כשהמוטו של העניין הזה הוא למה סגרו,

אני חשבתי שכבר שכחנו מהסיפור הזה. היו כל כך הרבה דיונים פה ובמקומות

אחרים למה סגרו ולמה לא התחברנו ולמה כן התחברנו לא לקחו או כן לקחו,

שחשבתי שעכשיו באים ודנים עניינית, מה צריך לשפר ולבנות להבא.

אני ביקרתי באוקראינה לפני כחצי שנה, בעקבות הבעיות שהאוקראינים לא רצו

לתת לילדים לעלות. ראיתי מכתב במו עיני שנשלח מהארץ של הסתה נגד חיבור

התוכנית לעליית הנוער. אנחנו מודעים לילדים שכאן הוסתו בעקבות העניין

מדוע הם עוברים ממסגרת למסגרת. כאילו שהמסגרת שונה. עליית נוער היא

בעלת שישים שנות עבודה. מטעם מינהלת נעל"ה. באחד הכנסים ביקום שעשה

הפורום הישראלי ראיתי שלוש בנות בוכות, ניגשתי אליהן והן אמרו שהן שמעו

שנתנו אותן לסוכנות היהודית. העברת המסגרת היא האסון הגדול. עם כל

הכבוד ועם כל הענווה, בפני 4-3 אנשים שעשו עבודה יוצאת מן הכלל, אני

מוריד את הכובע, אבל אי אפשר להעמיד את אותם 4-3 אנשים על 4,000-3,500

ילד מול מערכת מקצועית, עם ניסיון, עם אתוס, שקשורה עם ששים מוסדות

חינוך ושבעים קיבוצים. אז אפשר להתחבר ב-300 ילד פרט לפרט. לכל אחד

שיטת העבודה שלו, ואנחנו מצאנו את הדרכים ושיטות העבודה שלנו. אף פרט

לא ניזוק. אף ילד לא ניזוק. כל ילד מטופל בבעיה שלו. אני כרגע לא אומר

לכם שפתרנו את כל הבעיות, הכל זהב ואנחנו מלקקים דבש. התוכנית יוצאת מן

הכלל, מצוינת. אבל אם 180 ילדים החזרנו הביתה, זה לא בגלל שהם היו

ילדים טובים ונהדרים וחמודים. ראש הממשלה קבע בעצרת של שישים שנות

עליית הנוער בבנייני האומה, שיהיו 5,000. אני משוכנע ובטוח שראש הממשלה

לא קיבל משוס גוף זה או אחר בזמנו איזה שהוא מספר ש-5,000 זה

הפוטנציאל, כל שנה ושנה. מבדיקות שעשינו בשנה שעברה, כולל לשכת הקשר,

כולל אנשי הלשכה לא הסוכנות היהודית, לא נמצא שהמספר הזה קיים בשטח. אז

אפשר להביא 5,000 כל שנה. מן היקב ומן הגורן. פעם ידעתי שרוסיה היא

רוסיה אחת. בשלוש שנים אני קצת מכיר, הסתובבתי. אני לא רוצה כרגע

להתייחס לשאלה לשכת הקשר כן או לא, אנחנו היום עובדים בשיתוף פעולה מלא

אבל גם בתחילת הדרך היו בעיות בעניין הזה. התוכנית שבשנה שעברה היתה

משותפת לנו וללשכה, עם חלוקת עבודה מסודרת, עם מטה מסודר של הסוכנות

היהודית ולשכת הקשר במוסקבה ובאוקראינה, ועם מקומות איפה אחראית הלשכה

בגיוס, איפה אנחנו היינו אחראים בגיוס, ותבדוק את הנתונים איפה היה

גיוס ואיפה לא היה גיוס. אנחנו גרדנו בשנה שעברה 1,900 תלמידים. גרדנו

אותם בשני מבצעים. הילדים הגיעו רק בדצמבר-ינואר. אם אנחנו" מדברים על

קביעת קריטריונים, שאגב אנחנו כבר עברנו את הקריטריונים, תוכנית נעל"ה



עברה אלינו ואנחנו הפכנו להיות מותקפים. הבאנו 45%, הורדנו את הרף. אבל

ברף שנקבע ע"י הממשלה ומשרד החינוך ותוכנית נעל"ה, והוזהרנו שלא לגעת

ברף הזה ואפילו ירדנו ממנו, גרדנו 1,900 תלמידים. אני אחראי לגיוס ואני

אומר באחריות שגרדנו את הילדים האלה, 80 אלף עולים כל שנה עם מספר

ילדים דומה, עולים גם הילדים שלהם. השנה יש גם תחזית כזאת.
היו"ר ע' זיסמן
לא. יותר.
י' שילה
אנחנו כבר הוצאנו 3,500, 500-400 כבר

סיימו את התוכנית ועוד 200 היו והלכו, גם

מתוכנית נעל"ה חמישים ילדים לא חזרו בשנה שעברה מכל מיני סיבות. יש

בעיות פוליטיות במדינות חבר העמים וזה לא נכון שאנחנו לא שיתפנו. כל

בעיה שהיתה באי הוצאת הילדים או גיוס הילדים בגלל בעיות פוליטיות, לשכת

הקשר היתה מעורבת מא'-ת'.

ח"כ י' בא גד שאל איך זה לא שולחים את הילדים. הסוכנות היהודית לא

חוסכת כאן אגורה שחוקה. אלא מה קרה השנה, ושוב בעצה אחת עם אנשי הלשכה,

רק לגבי תוכנית נעל"ה ב' שהיא התוכנית השנייה. אני הוצאתי חוזר למוסדות

ולילדים שיכולים לנסוע הקיץ. מה לעשות שמתברר שישנה סכנה ממשית לילדים

האלה, שאם הם יצאו לשם הם לא יוכלו לחזור חזרה. בעצה אחת עם אנשי

הסוכנות שם ואנשי הלשכה כאן החלטנו להזהיר את הילדים מפני העניין הזה.

אם יהיו ילדים והוריהם שיהיו מוכנים לחתום על מכתב התחייבות שלוקחים

אותם על אחריותם ויחזירו אותם, אין לנו שום בעיה בעניין הזה. ח"כ יי בא

גד, כל תוכנית, כל מסגרת חינוכית שקיבלה על עצמה לקלוט את הילדים

האלה, התחייבה שהיא מטפלת בילדים האלה 365 יום בשנה. אי אפשר בקיץ, אני

מבין את הבעיה שלך. בחודש יולי לומדים במסגרת אולפן קיץ, נשאר חודש

אחד.
א' עמיר
כשראש הממשלה החליט לאחד את שתי התוכניות

עליית הנוער והסוכנות היהודית ההחלטה

הותקפה בעיתונות בצורה שאי אפשר לתאר. אני אמרתי לחברי לנשוך שפתיים

ולא להגיב. היו עלי לחצים עצומים שאני אגיב אישית, כפי שחלק מכם יודע

אני גם יודע לכתוב מאמר. ולא פרסמתי אפילו מאמר אחד בתגובה על כל מערכת

ההשמצות שהושמצנו בה, שעל חלק קטן מהם יחיאל עכשיו דיבר. מסיבה פשוטה,

עליית הנוער שקלטה 300 אלף מהעולים מכל העולם, עם הישגים מפוארים שאין

למעלה מהם, עליית הנוער שממשלת ארה"ב שולחת אליה משלחת בקיץ ללמוד ממנה

איך מטפלים בנוער, שראש עיריית ניו-יורק מזמין אותי לייעץ לו איך לטפל

בנוער שם, מוסד שיש לו קבלות מהסוג הזה בכל העולם לא צריך להתנצל, גם

בפני קבוצה נהדרת שקלטה כך וכך ילדים, מספר מסוים, בלי להגיב על

השמצות. ההוכחה תהיה בפועל, במעשה, בשדה. חלפו כשנתיים מאז הסיפור הזה

ואין הצלחה גדולה יותר מהעבודה בתוכנית הזאת כמו שקיימת בעליית הנוער,

וגם לא שמעתי שום דבר ביקורת גם עכשיו על עצם העבודה. את זה צריך לזכור

ולברך.

התוכנית משותפת לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית. שותפים בה משרד ראש

הממשלה, לשכת הקשר, משרד החינוך, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית, עליית

הנוער, מחלקת העלייה, ראשי הסוכנות. מערכת הגיוס נעשתה ונעשית יד ביד

עם לשכת הקשר. ההישגים והכשלונות, אם ישנם כשלונות בגיוס הילדים, הם של

לשכת הקשר ושל הסוכנות היהודית. זה אמרנו בכל מקום.



גם לטעון את הטענה שזאת תוכנית ממשלתית. הילדים באים הנה בסטטוס של

תיירים, מ-27 מדינות, עם בעיות פוליטיות מסובכות לשמים. הקונסול

האוקראיני בא לבקר אותם בכל מקום ומקום. הוא מבקש ממני את רשימת

הילדים. ויש עוד דברים שאני לא אומר. אני אומר רק מה שהתפרסם. ילדים

עוכבו חודשים בקיץ, קלטנו אותם בינואר, בפברואר. הראו לי מערכת חינוכית

שקולטת ילדים בינואר ובפברואר. אז מישהו כאן זכאי לומר דבר ביקורת על

מישהו אחר? מעולם לא היה לי תיאום כל כך מוגבר עם מנכ"ל משרד החינוך

שמשון שושני, עם ראש המערכת של החינוך הפנמייתי שלהם, דודיק סוקר, כמו

בתוכנית הזאת. כל החלטה והחלטה נעשתה יד ביד ושותפים לנו גם אנשי לשכת

הקשר, גם הנציג של לשכת הקליטה בוועדה וגם גורמים אחרים. הלוואי שהיה

לי בנושא האתיופי בתקופה ההיא תיאום כמו שיש לי עכשיו, אז היו לי פחות

בעיות. בתקופה ההיא שמדובר עליה ההחלטות כולן היו נקיות מקצועיות.

אנחנו הכנו מקומות קליטה, לכמה ילדים שהיו באים, ברגע שקיבלתי אור

ירוק. דרשתי מהמערכת, כולל הקיבוצים, להכין כמה מקומות קליטה שהיו

מוכנים. כל מספר שיבוא.

אין פגיעה בילדים, זה נאמר. הבעיה מורכבת, יש מדינות שבכלל לא נותנים

לילדים לצאת. יש בעיה שהתוכנית הזאת הוגדרה מהתחלה כתוכנית שמיועדת

לבגרות עם קריטריונים. אתה לוקח ילדים בני 15 שנה, מנתק אותם

ממשפחותיהם, שפתם, רקעם, עולמם, מביא אותם לעולם אחר. חלק מהם ממשפחות

מעורבות, שאין להם מושג ביהדות, בציונות, בישראל, עם בעיות לימודיות,

בעיות נפשיות, בעיות חברתיות. עם מגוון אדיר של רקע חינוכי ותרבותי

שונה. עשינו את כל המלאכה הזאת.

יחיאל הזכיר פה את אלה שנאלצנו לצערי הרב להחזיר. ועדת מומחים שהחליטה

להחזיר בסופו של דבר. ראש הממשלה נקב יעד ואמר לי אותו באופן אישי

פעמיים, ואנחנו נערכנו ליעד הזה ורצינו בו והיינו מוכנים. לא כל יעד

אנחנו מצליחים להשיג, או אתם או מישהו אחר. גרדנו בכוח 1,900 ילדים.

הורדנו את הרמה בשתי רמות, ומי שקבע את מערכת המיון, הוא דייר רוו לוי,

שנחשב למומחה הטוב ביותר לנושא הזה בארץ, ואני דרשתי משושני שיתן לי

עוד מומחה נציג שלך, אז הוא הביא את פרופ' נבו מהטכניון והורדנו את

הרף.

האלטרנטיבה היתה, נניח שנביא 4,000 ילדים והתוכנית היתה נכשלת. לא היית

מסוגל להעמיד בגרות. היית צריך להחזיר ילדים חזרה מ-1001 סיבות. האם

הביזיון הנורא הזה היה יותר טוב לעם ישראל ולמדינת ישראל? בראשיתה של

תוכנית שאנחנו רוצים שהיא תמשך לפחות עשור שלם ולהביא בה ילדים, הרי זה

חוסר אחריות. מה אני צריך כל יום לקום ולדבר בעיתונות על זה. מילאנו את

פינו מים. מה שחשוב זה טובת הילדים. התוכנית טובה, מוצלחת, צריך להתברך

בה, צריך לתמוך בה, צריך לשכוח את כל הוויכוחים האלה.
היו"ר ע' זיסמן
היעד העיקרי של מדינת ישראל זה להביא את

היהודים מברהי'מ לארץ. לכן המשימה הזאת לא

יכולה להיות מופקדת בידי הסוכנות היהודית בברה"מ לשעבר. לכן פועלים שם

שני גורמים, אנחנו קיימנו דיונים בוועדה ואנחנו שמחים על כך שבסופו של

דבר הוסדרו יחסי הגומלים ונקבעו כללים לפעולה משותפת בין לשכת הקשר

לבין הסוכנות היהודית. יש אומרים שצריך לעשות מאמץ להעלות את רוב

היהודים מהר ככל האפשר, כי מי יודע מה יהיה ב-1996. יכולים להיות

שינויים שיביאו לידי כך שמה שלא הצלחנו להוציא לא נוכל להוציא. כך אני



רואה את הנושא של נעל"ה. נעל"ה זה פועל יוצא של המשימה העיקרית. המשימה

העיקרית היא להעלות אותם ארצה. אם אפשר להעלות חלק מהם לארץ, באים

עכשיו הרבה מאוד מאוקראינה, כי המצב באוקראינה בתחום הפוליטי, הכלכלי

והחברתי הוא קשה. אבל באים פחות מרוסיה כי יש סיבות, כי באוקראינה השכר

הממוצע הוא 50-30 דולר לחודש, ובמוסקבה 400-300 דולר לחודש. אותה ברה"מ

לשעבר. אני לא רוצה להכנס בישיבה לניתוח למה שם זה כך. יש יהודים מעטים

שמתעשרים ברוסיה, ומממלאים תפקידים חשובים מאוד כמהנדסים או במנהלים

ומקבלים משכורות, בתחומים מסוימים אפילו יותר מאשר בתפקידים מקבילים

וזהים גם בארץ. כלומר יש שינויים. אבל מי יודע מה יהיה גם ברוסיה.

תוכנית נעל"ה זה מכשיר להעלות את הילדים, ובאמצעות הילדים להביא את

ההורים. לכן מה שהושג עד עכשיו זה הישג בלתי רגיל. כי אם הגיעו 3,400.

ואם 95% שינו את מעמדם מתיירים לעולים, ו- 30% הצטרפו אל הילדים זה

ההישג. אבל ההישג הזה איננו מספיק. אבל היהודים בגלות ישארו יהודים

גלותיים. כדי להציל את יהודי צ'צ'ניה עכשיו מוציאים אותם, ובכל זאת יש

38 משפחות שלא רוצות לצאת. ראו מה קורה בסרייבו, אז רוב הילדים מגיעים

מסרייבו, אבל הם לא רוצים לצאת אפילו היום, כשהמלחמה שם הולכת

ומחריפה.

כלומר עם כל הכבוד לעליית הנוער ומה שהיא עושה וכל הכבוד לסוכנות

היהודית, זו לא משימה רק של עליית הנוער והסוכנות היהודית. המשימה הזאת

בברה"מ היא משימה של מדינת ישראל וממשלת ישאל. היא עושה את זה באמצעות

הסוכנות ובאמצעות לשכת הקשר. היא מצמצמת את התחרות. אני הייתי בברה"מ,

ראיתי אולפנים לעברית של אלה ואולפנים לעברית של אלה. סמינרים של אלה,

סמינרים של אלה, יום העצמאות אלה חוגגים ואלה חוגגים. כאילו זה יום

עצמאות של שתי מדינות. עכשיו צמצמו את התחרות.

אני מתייחס למה שאמר יחיאלי, אם ראש הממשלה אמר 5,000 אני אבדוק את זה

אישית. אתה לא יכול להגיד ראש הממשלה אמר. זה ראש ממשלת ישראל. אם הוא

הכריז בפורום על 5,000 זה לא מספר שהוא המציא אותו מהשרוול. כנראה שהיו

גורמים שאמרו לו את המספר הזה. זה לא בא להפחית מן החשיבות החינוכית,

החברתית, הלאומית של מה שאתם עושים. השתמש במונח "מגרד". אתה התכוונת

לכך שכאילו אי אפשר למצוא, אבל יש אומרים לי שיש ביו מיליון וחצי לשני

מיליוו יהודים בברה"מ לשעבר. אם אני אקח את הנוער, אפילו עם ילד אחד,

שם איו רק 3,400 בני נוער שיכולים לעלות במסגרת נעל"ה. אולי צריך לעזור

לך בגירוד, כי זו לא משימה שלך בלבד. אני מאמין לכל מה שאמרת היום. אבל

אנחנו צריכים לחפש דרכים כדי להציל אותם. נפגשתי עם אלה מצ'צ'ניה

שהגיעו עכשיו ושמעתי סיפורי זוועה. אני אאשים אותם על זה שהם גלותיים?

כמו כל היהודים הם גלותיים. כמו היהודים בסרייבו. תראה מה הם עוברים

כבר שלוש שנים ועדיין לא עולים.

למה הם מחכים? מי יודע לאן נגיע גם במקומות אחרים בעולם. הדיון ביום

רביעי בכנסת על משהו מחריד שקרה בארה"ב. משהו מחריד קורה גם שם. לכן

התוכנית היא להעלות את הנוער לארץ זה רק אתיופיה, איפה ארצות המערב?

איפה הרעיונות הכבירים של ח"כ א' בורג? עליית הנוער עוסקת רק ביהודי

אתיופיה או מברה"מ לשער. אנחנו לא נציל את הנוער בארגנטינה. אנחנו לא

נציל את הנוער בברזיל. אנחנו יודעים מה קורה בארגנטינה. אנחנו לא נציל

את הנוער שעדיין נמצא בדרום אפריקה ושמציעים לו תנאים קוסמים באוסטרליה

ובניו-זילנד. אתם קיימים רק בשביל נוער מארצות מסוימות. לכן ועדת

העלייה והקליטה יכולה לשבח את כל מה שנעשה מעומק הלב, אבל אנחנו עוסקים

בדברים אחרים. התפקיד של הוועדה זה ללחוץ על הממשלה ועל הסוכנות



היהודית למלא את המשימה שלנו, המשימה היא יותר יהודים. אם זה יכול

להעשות באמצעות הנוער, וזה הוכח, זה מה שאנחנו צריכים להחליט זה מה

שעומד בפנינו. לכן אני לא נכנס לפולמוס, אבל אני חושב שאם מסתפקים

ב-3,400 או ב-4,000 זה לא מספיק לאור הנתונים שאנחנו יודעים בשטח. מצד

אחד פותחים מועדונים לתרבות ולחברה בברה"מ לשעבר, וזה נכון וזה צודק כי

אנחנו רוצים שיהיה חינוך יהודי. אבל אם המועדונים האלה זה רק על מנת

לחזק את התודעה היהודית אצלם כדי שישארו שם התשובה היא לא. אנחנו הרי

נמצאים בין הפטיש לביו הסדן. מצד אחד אנחנו רוצים שיחיו, ובצדק, חיים

יהודיים שם, אז אנחנו רוצים שיהיו יותר מועדונים ויותר פעילות תרבותית

ויותר כסף להתכנסות ולפעילות. מצד שני אנחנו רוצים שמזה תצא עלייה

לישראל.

לכן אני רוצה לסכם את הדיון. אני חושב שאני מביע את דעתם של כולם,

אנחנו נפנה לממשלה, ללשכת הקשר ולסוכנות היהודית, לכל הארגונים, ונאמר

שצריך לעשות הרבה יותר. ח"כ אי בורג היה בישיבת ועדת העלייה והקליטה.

יש קיצוצים, שיקצץ ממה שהוא רוצה, הוא לא יכול לקצץ מעלייה. יחיאל לקט

אומר כך, "אין בעיה תקציבית בהגדלת מספר התלמידים. יחד עם זאת אין מנוס

מלקיים מיון ומבחנים קפדנים למעוניינים". זה אני מבין. הרי אין בעיה

תקציבית, לא יכולה להיות בעיה תקציבית. גם הסוכנות היהודית חיה לפי

תקציב, אבל נניח שירשמו 10,000 ילדים, אז לא נעלה אותם ארצה במסגרת

תוכנית העלייה? אין. זו הודעה רשמית. גם לי יש ויכוח עם שר האוצר בכל

מיני נושאים של קליטת עלייה. הוא אמר שיש נושאים שתמיד יימצא להם

תקציב. העולים גאים בזה ומאושרים שמקבלים יותר סל קליטה. אני יודע שקשה

לך, כי אני השגתי את זה ולא אתה. אתה רצית להשיג את זה בדרך אחרת. אתה

רצית להשיג את אותו דבר ע"י העברת תקציב. בהחלטה שנקבל אנחנו נפנה לכל

הגורמים. אם אנחנו רוצים להגדיל את המאמץ חייבים להבטיח את התקציב

בהתאם. אני לא שמעתי מח"כ א' בורג בשבוע שעבר שבנושא הזה יש בעיה. הוא

אמר שהסוכנות חייבת לצאת מקליטה חברתית. היא צריכה להתרכז בקליטה

ראשונית. אין לה כסף גם לזה וגם לזה. הוא אמר את הדברים. אבל הוא לא

אמר שהוא רוצה לצמצם את התקציבים בעלייה.
ח' פורת
נמצאים פה הנציגים הרלוונטים, אפשר לשמוע

מהם האם הם חושבים שיכולה להיות פה בעיה

תקציבית, כי זה דבר שיכול להיות שאנחנו יכולים לסייע בו.
קריאה
יחיאל לקט הוא הממונה עלי.

ח' פורת; כלומר אתה אומר שאין בעיה.
קריאה
מה שהוא אמר בוועדה הזאת הוא אמר בוועדה.
ב' טמקין
בדרך כלל חברי הכנסת האחראים צריכים לדעת

שיש מגבלות. אם לוקחים כסף יותר לעניין של

עלייה בתוך תקציב נתון של הסוכנות, ברור שלא תהיה קליטה חברתית. מישהו

יצטרך לבוא למשפחות שבאות למדינת ישראל, שהיום שולחות את הילדים שלהן

לעליית הנוער ושהן יהיו הנפגעות מזה, כי אני לא רואה מי מחליף אותם. אם

הייתם אומרים, יש לי מקור כזה, משרד החינוך יממן את החסר וימלא את

התפקיד שעליית הנוער מילאה עד עכשיו בנושא של המשפחות של הוותיקים

בישראל שלא נקלטו. אבל אז אתה צריך להגיד מאיפה הכסף. אבל כמובן שמי

שיש לו כסף לכל דבר אין לו בעיה, הרי אם יש לו כסף לסל הקליטה ויש לו



כסף לילדים שיבואו עכשיו ויש לו כסף לקליטה חברתית, האנשים הרציניים

צריכים לקבוע עדיפויות. אני למשל חושב שעליית הנוער לא צריכה להפסיק את

העבודה ואני לא מסכים לכיוון הזה שהולך לפגוע במשפחות המצוקה במדינת

ישראל. אני יו"ר ועדת נוער במצוקה, אני יודע מה הבעיות שישנן שם. אני

לא חושב שצריך לעשות דבר אחד על חשבון הדבר השני. מישהו צריך לבוא

ולומר מאיפה יבוא תקציב.
היו"ר ע' זיסמן
בשני נושאים אנחנו לא דנים היום, האחד

בקשר לנוער מאתיופיה, לא נוכל למצות היום,

אז נעשה את זה בישיבה הבאה.

הנושא השני הוא נוער מארצות הרווחה. אנחנו נקיים את זה בנפרד. אבל אם

אתה בכל זאת בתוקף תפקידך רוצה להתייחס אתה יכול לתת תשובה.
ב' טמקין
אני קיבלתי פנייה ממקור מסוים שעכשיו

עליית הנוער עומדת לקצץ במקום מסוים שיש

לו פוטנציאל לפגוע בנערים במצוקה. אנשים שפונים וילדים שבהם מדובר הם

אנשים כאלה שצריך לראותמי מחליף, מי עושה את זה במקום עליית הנוער.

אנחנו לא יכולים להתעלם מן העובדה הזאת.
ח' פורת
אני רוצה שתענה תשובה מעבר למה שאמר יחיאל

לקט, האם ההמשך של הפרויקט והאפשרות

להגדלתו נתקלים בבעיה תקציבית!

שאלה שנייה, מי היום אחראי מבחינה מקצועית, מי האבא המקצועי של הפרויקט

הזה נעל"ה?
א' עמיף
אני המנהל הכללי של עליית הנוער ואני האבא

של הפרויקט הזה, אני האבא של הפרוייקט

האתיופי ואני האבא של הפרויקט הישראלי, ואני לא בניתי מערכת שיש לה

אבות משנה. עליית הנוער היא מיניסטריון עם חלוקת עבודה בתוכו, ואני לא

יודע אם זאת המסגרת לדבר על חלוקה אדמיניסטרטיבית, והמנהל הכללי וראש

המחלקה אחראים על כל מה שנעשה בה, כולל בעסק הזה. אין לנו לשמחתי הרבה

חלוקה סקטוריאלית לאבות סקטוריאלים. אם זה לא טוב לך, תציע לי משהו

אחר. אם זה תפקידך. אני אחראי לעסק הזה. בעליית הנוער יש אלפי ילדים,

זאת מערכת כוללת. אין לי מרכזי פרויקטים לאף נושא. אין לי מרכזי

פרויקטים לפי עליות או מוצא או ארצות. זאת שיטה מינהלית נלוזה ולא

נכונה. אם אתה רוצה לטפל טיפול שוויוני, אחראי, אינטגרטיבי, אז כל

האגפים המקצועיים שלך צריכים להיות מקצועיים וטובים כאלה שבכל אגף ואגף

תהיה להם היכולת לטפל בכל מיגוון האוכלוסיה. אין לנו מרכז, לכן באמת

אנחנו לא עוסקים בזה כרגע.
א' הלחמי
אני מדברת בדיוק על צד שני של תוכנית

שהיתה נפלאה בטיפול עליית הנוער והוצאה

משם. עכשיו יש איום.
א' עמיר
אבל את מדברת איתי על תוכנית שלא נמצאת

באחריותי.



א' הלחמי; היא כבר לא נמצאת, אבל יש תלמידים שתם

בתוכנית והס באחריותך. כל ילד עולה, אבל

אנחנו דיברנו על ילדים תיירים. בכל הארצות האחרות.
היו"ר ע' זיסמן
יהיה המשך ישיבה נכונה. יהיה המשך ישיבה

שיוקדש אך ורק ליוצאי אתיופיה ולילדים

מארצות המערב.
א' עמיר
מכיוון שח"כ טמקיו העלה את הנושא הישראלי,

אני רוצה לומר את השקפתי כאזרח וכמנכ"ל

עליית הנוער. אני חושב שעליית הנוער חייבת וצריכה להמשיך לעסוק בקבוצת

הנוער שבמצוקה בישראל. זאת משימה קדושה וחשובה לא פחות מכל משימה אחרת,

בכל המגזרים. זאת האוכלוסיה שבעיני ובעיני כל אנשי המקצוע בעליית הנוער

היא הנזקקת ביותר שקיימת. אפילו יותר מאשר ילדים מבני אתיופיה ויותר

מילדים מברה"מ. מבחינת עומק הנזקקות שלה, מבחינת החובה לטפל בה, בעליית

הנוער השיגה הישגים אדירים. לצערי הרב אי אפשר לטפל בכל החזיתות

ונאלצנו בשנים האחרונות לצמצם דווקא בתחום של הישראלים, כולל בשנה

הזאת. אין מי שיקח את הפרויקט הזה עליו. לדבר זה תהיינה השלכות חברתיות

חמורות בכל מקום ומקום. אתה לא יכול לטפל באלה ובאחרים לא לטפל.

נקודה שנייה, שהיא מרכזית ומכרעת, זאת גם האוכלוטיה הבסיסית של עליית

הנוער שמעניקה למוסדות האלה פן אינטרגטיבי. אחרת יהיו לנו מוסדות על

טהרת העולים, פעם מאתיופיה, פעם מברה"מ. אם אתה רוצה לנהל מערכת שיש בה

אינטגרציה בין ישראלים לבין עולים אסור לך לוותר על האוכלוסיה הזאת.

אני מצטרף לקריאה של ח"כ ב' טמקין שנושא זה לא ישכח, כי לדעתי הוא

בדמנו.

התשובה שנתן יחיאל לקט בפני הוועדה כאן מקובלת עלי כמנכ"ל. על הבעיות

לגבי מספרי הילדים, עמדנו קודם. מי שחושב שיש עוד ילדים אחרים, אני

חושב שלשכת הקשר וגם אנחנו מה שהיינו מסוגלים לעשות זו מערכת גיוס

אדירה עם מאות אנשים. שלחנו עשרות רבות של שליחים מן הארץ לעודד עלייה.

לא היה מקום שיחד עם אנשי לשכת הקשר לא הגענו אליו. היום הגענו למצב

בברה"מ שכמעט כבר לא צריך לעשות מערכת הסברה. כולם יודעים מה זה נעל"ה

16. כולם באים לבקש ולחפש. אבל יכול מאוד להיות שיש מישהו שחושב שיש

פוטנציאל יותר גדול, אדרבא, שיבוא ויגיד. לשכת הקשר ואנחנו שעשינו את

העבודה הזאת באופן משותף. מדובר בשני גורמים מקצועיים, שיש רקורד אדיר

מאחוריהם. 600 אלף יהודים לא הולך ברגל להביא אותם במספר כזה מצומצם של

שנים. להגיע ל-160 מקומות ולגייס מהם ילדים זה לא הולך ברגל, רק

באמצעות גופים בעלי יכולת להרים את זה. בשנה שעברה אם היינו מקבלים עוד

200 או עוד 400, אם היינו עומדים בקריטריונים הם היו נקלטים במערכת ללא

בעיה.

לגבי העלייה מן המערב. זה נכון, התוכנית מוצלחת, לכן גם עמדתי על רגלי

האחוריות כדי לא להוריד יותר מדי את הקריטריונים. אחרת היא היתה נכשלת,

אז הייתי משיג מספר וקובר את התוכנית ואותנו באותה מידה. ההצלחה היא

גורם, אבל זה מה שיש. יכול מאוד להיות שהתמונה הדמוגרפית, מספרי

הילדים, ההתפלגויות של הנישואים המעורבים ואופיו של העם היהודי כפי

שיו"ר הוועדה ציין הם חלק מהעניין. מי שרוצה לשמור אותה במתכונת

הנוכחית חייב להקפיד על קריטריונים הגיוניים של קבלה. אחרת היא תכשל.



איש לא ירצה לשלוח לפה ילדים. זר לא עלייה ציונית. זה לא מניע ציוני

שמביא אותם. זאת עלייה.
קריאה
איפה יש עלייה ציונית?
א' עמיר
אין.

קריאה; מאתיופיה זו עלייה ציונית?
א' עמיר
נכון, אני מסכים. כתשובה לשאלה שלך, אנחנו

בהחלט בעד הבאת נוער מכל ארצות העולם,

ומכל המקומות, אנחנו נמצאים שם ושליחי העלייה מתודרכים להביא אותם.

עובדה שכשהיתה בעיה ביגוסלביה עליית הנוער קלטה בן לילה את מה שהיא

קלטה. עובדה שבמבצע שלמה קלטנו תוך 36 שעות 2,200 ילדים שמשרד החינוך

עמד בכשלונו, ואמר להנהלת הסוכנות שאין למערכת תשובה בשבילם. ואני

הייתי צריך לקלוט אותם תוך 36 שעות. עכשיו יש במקום אחר, אנחנו ערוכים

לקלוט אותם. זאת לא הבעיה. הבעיה היא שלא כולם רוצים לבוא. אבל מי

שרוצה לבוא יש לנו מענה בשבילו.
ח' פורת
מדברים פה באופן קונקרטי על רעיון של

תוכנית נעל''ה. זו הקונצפציה.
א' עמיר
זה סיפור אחר שמחייב מחשבה אחרת.
היו"ר ע' זיסמן
לגבי יוצאי אתיופיה מתוכננים בשבועות

הקרובים שלושה דיונים. יש לנו דיון לסיכום

עשר שנים של מבצע משה. דיון על הפלאשמורה, יש דיון משותף של ארבע ועדות

בכנסת לגבי בעיות חברתיות וחינוכיות המיוחדות, אז או שנעשה ישיבה

מיוחדת או שנכניס את זה כחלק מאחת משלוש הישיבות של ועדת העלייה

והקליטה שנוגע לקליטתם של יוצאי אתיופיה. אז תהיה לנו בעיה איפה נכניס

את הנושא של נוער מארצות המערב.
א' הלחמי
זאת תמיד הבעיה.
היו"ר ע' זיסמו
אני לא מקבל את זה. אנחנו דנו ביהדות

צרפת, דנו ואנחנו דנים בעוד כמה זמן

ביהדות ארגנטינה וביהדות ארה''ב. נמצא את הדרך הנאותה לא להזניח את

הנושא לגמרי.

לגבי הנושא שדנו בו היום. אנחנו נביע הערכה ותודה לכל מי שצריך, ובעיקר

לסוכנות היהודית, למחלקת עליית הנוער, ללשכת הקשר ולכל הגורמים. אבל

למרות הכל, ואף על פי כן, אנחנו צריכים לעשות מאמץ ארגוני, לאומי,

כספי. כל מאמץ לפעמים כשאתה מגרד, אתה יכול למצוא עוד ועוד, כי המשימה

היא להציל את הנוער ואת הצעירים שנמצאים איפה שהם נמצאים ולהביא אותם

לכאן בכל מיני דרכים אולי ע"י זה והניסיון מוכיח ש- 95% הופכים מתיירים

לעולים. לכן כל מי שאתה מביא מעל ומעבר למכסה אין שום מניעה. לא צריכה

להיות שום מניעה, לא כספית, לא ארגונית ולא לאומית.



ח' פורת; ח"כ ע' זיסמן להשלמת הסיכום אני מבקש

שנבקש את הדו"ה מלשכת משרד ראש הממשלה של

זכאי כדי לראות באמת אס יש דברים שטעונים תיקון ושיפור.

בנוסף אני רוצי; לבקש לראות, האם ניתן להרחיב את תוכנית נעל"ה למקומות

נוספים.
היו"ר ע' זיסמן
אתה חוזר על מה שאמרתי במלים שלך, בסגנון

שלך.
קריאה
בקשר לנושא הזה של קליטת בני יוצאי

אתיופיה בעליית הנוער, שיגיע מישהו בכיר

ממשרד החינוך. יש לנו פה מישהו אבל אני מדבר על בכיר.
היו"ר ע' זוסמן
נעשה כל מאמץ.

הישיבה ננעלה בשעה 55;12

קוד המקור של הנתונים