הכנסת השלוש-עשרה
מושב רביעי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 162
מישיבת ועדת העליה והקליטה
יום רביעי. כט' באדר א' תשנ"ה. 01.03.95. שעה 09:00
נכחו: חברי הוועדה: ע' זיסמן - היו"ר
י' בא-גד
א' ורדיגר
ע' מאור
מ' מאיה
ג' שגיא
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 01/03/1995
דיווח על החלטות הנהלת הסוכנות היהודית בשיתוף עם מועצת הפדרציות עלמתן פטורים לעולים שלקחו הלוואות הסוכנות היהודית כחלק מסל הקליטה; פרידה ממר יחיאל לקט כיו"ר בפועל של הסוכנות היהודית; קליטת ילדי עולים במוסדות עליית הנוער; תכנית נעלה
פרוטוקול
סגן שר החינוך והתרבות מ' גולדמן
ד"ר ע' גרופר - סמנכ"ל עליית הנוער - ומוכנות היהודית
א' חורי - יועץ בכיר - הסוכנות היהודית
ד"ר ר' לוי - פסיכולוג ראשי - הסוכנות היהודית
י' לקט - ראש מחי עליית הנוער - הסוכנות היהודית
ס' מיכאלי - הסוכנות היהודית
י' שילה - משנכ"ל מח' עליית הנוער - הסוכנות היהודית
מ' הראבן - ע/ ממונה על קליטת עולי אתיופיה -
המשרד לקליטת העליה
חי צמיר - סמנכ"ל המשרד לקליטת עליה
ש' שנהר - לשכת הקשר
א' גפן - רפרנט לנושא הקליטה - משרד האוצר
י' לייבזון - התנועה ליהדות מתקדמת בישראל
אי שחם - " " " "
עי שפירא - " " " "
י' הס - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
דייר די אריאל - המועצה הציבורית למען יהודי
ברה"מ לשעבר
ר' בר-און - מנכ"ל המועצה וציבורית למען יהודי
ברה"מ לשעבר
ע' אקנום - לשכת סגן שר החינוך והתרבותה
מר ברק - גלי-צה"ל
הרב ח' ליבוביץ - נציג חב"ד
מ' ליביצקוב - עוזר לעניני עליה של חה"כ א' גור
אי מיכאלי - ההסתדרות החדשה
די פריטל - עורך פרסומים על יהדות ברה"מ
לי דרקנר - עיתון וסטי
ס' פלדמן - עיתון נובסטי
א. פרידה ממר יחיאל לקט כיו"ר בפועל של הסוכנות
היהודית.
ב. דיווח על החלטות הנהלת הסוכנות היהודית בשיתוף עם
מועצת הפדרציות על מתן פטורים לעולים שלקחו
הלוואות הסוכנות היהודית כחלק מסל הקליטה.
ג. קליטת ילדי עולים במוסדות עליית הנוער.
ד. תכנית נעלה.
.א. פרידה ממר יחיאל לקט כיו"ר בפועל של הסוכנות היהודית.
ב. דיווח על החלטות הנהלת הסוכנות היהודית בשיתוף עם מועצת הפדרציות על
מתן פטורים לעולים שלקחו הלוואות הסוכנות היהודית כחלק מסל הקליטה.
ג. קליטת ילדי עולים במוסדות עליית הנוער.
ד. תכנית נעלה.
בקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת העליה והקליטה
שיהיו בה שלושה חלקים הקשורים זה בזה. ראשית, היושב-ראש בפועל של הסוכנות
היהודית וההסתדרות הציונית הלאומית יחיאל לקט, סיים את תפקידו, אבל הוא ממשיך
בשליחותו בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונית בתחום עליית הנוער.
ועדת הקליטה והעליה עבדה בתקופת כהונתו בשיתוף פעולה, ואני חייב
לציין כמה וכמה הישגים בולטים שהיו בתקופה הזאת. אני לא יכול שלא לציין שעד
לפני חודשים ספורים היתה ביקורת על כך שהעליה נמצאת בשפל. והנה, מזה מספר
חודשים, אנחנו בתהליך של הגברת העליה לישראל. לא במימדים כפי שהיו מסיבות
ידועות בין השנים 1990-1988, אבל אנחנו נמצאים בקו של הגברת רועליה וזה קרה
בתקופת כהונתו.
שנית, כמה וכמה דברים שיש בהם כדי לשפר את תהליך העליה, ההכנות
לעליה, הכנות לעליה בארץ המוצא ותהליך העברת העולים לישראל - היה שיפור בתקופה
הזאת.
שלישית, אני חייב לציין בסיפוק רב שבתקופה הזאת היו הישגים גם בתחום
הצלת יהודים מארצות מצוקה - סוריה, תימן ואולי עוד מקום בעולם. אני לא רוצה
לומר שזה נעשה אך ורק בגלל יחיאל לקט והנהלת הסוכנות וממשלת ישראל, אבל זה קרה
בתקופת כהונתו של יחיאל לקט, ואי-אפשר להתעלם מזה.
תהליך העברת הסמכויות בתחום קליטת העליה לידי המשרד לקליטת עליה
ולידי משרדים אחרים נמשך. הסוכנות היהודית ממלאת תפקיד בתחום הקליטה החברתית
והחינוכית, ואני חייב לומר שהתהליך הזה נמשך, הועמק וגם התרחב. היו לנו דיונים
בוועדת העליה והקליטה בנושא הזה, ונמצא איתנו גם סגן שר החינוך והתרבות, מר
מיכה גולדמן, והוא בדבריו בוודאי יעיר על כך.
אני יכול לציין גם עוד שני דברים חשובים. האחד, הוויכוח שהתעורר בארץ
ובתפוצות לגבי מעמדה של הסוכנות היהודית, עתידה של ההסתדרות הציונית ומרכזיותה
של ישראל, כאשר אנחנו כולנו יודעים שישנו מרכז אחד, לא רק לעם היהודי שהתקבץ
עד עתה במדינת ישראל, אלא לכל העם היהודי יש מרכז אחד - אין מרכז שני. צריך
לבחון ולבדוק סדרי עדיפויות, דרכי פעולה ויעדים. בנושא הזה היו ויכוחים כולל
הוויכוח שהתעורר עם הצעותיו של סגן שר החוץ יוסי ביילין. כל הישיבות התקיימו
בוועדת העליה והקליטה, ובסופו של דבר גם הושגו הבנות וסיכומים.
הייתי אומר שההבנה והסיכום החשובים ביותר שהתקבלו לפני כמה חודשים,
בוועדת העליה והקליטה בין יחיאל לקט לבין יוסי ביילין ואחרים היו, שצריך לבנות
פרוייקט חדש לרובאת נוער וצעירים מהגולה בהיקף ובקצב אחרים כדי להכיר להם את
הארץ ואת בעיותיה ולקרב אותם למה שהעם היהודי עושה במולדת ההסטורית. על זה
בוודאי גם יחיאל ירחיב את הדיבור.
הדבר האחרון שאני רוצה לציין הוא שמסיבות שונות שידועות לנו, הסוכנות
היהודית פרשה מסל הקליטה. את סל הקליטה נותנת רק ממשלת ישראל. הסוכנות היהודית
החליטה לתת רק הלוואות לעוליס. כ-60% מן העולים לקחו ולוקחים את ההלוואה. כ-
40% החליטו לא לקחת את ההלוואה. הלוואה זו נעה בין 2000 ל- 3000 דולר. הלווה
צריך להחזיר אותה כעבור שלוש שנים, וזמן זה רגזתי ים בסוף שנת 1994, התחלת 1995.
במשך שנה וחצי קיימנו דיונים והתייעצויות, והקו שאיחד את כל חברי
ועדת העליה והקליטה, ברעננה עם יחיאל לקט והנהלת הסוכנות היה הקו שאומר שישנה
הצדקה מלאה לכך שחלק מן העולים, שבינתיים התבססו צריכים להחזיר את ההלוואה. הם
לקחו את ההלוואה, עם ישראל סייע להם להתחזק ולהשתלב בחברה הישראלית, ואין כל
סיבה למחוק להם את ההלוואה.
לחלק מן העולים יש סיבות כלכליות, חברתיות ואחרות שהם לא יכולים
להחזיר את ההלוואה כי הם נתונים במצוקה כלכלית-חברתית גדולה. על חלק שלישי של
העולים צריך להקל. הכל לפי קריטריונים סוציאליים-כלכליים וציבוריים. רצינו
שתהייה מערכת של קריטריונים, ורציכו שקריטריונים אלה יגובשו, יעוצבו ויאושרו
עוד לפני המועד שבו ראשון העולים נדרש ע"י הבנק המסחרי להחזיר את התשלום
הראשון על ההלוואה שלקח.
היו בנושא קשיים. התקיימו דיונים בוועדת העליה ורוקליטה, וכולם יודעים
על מה אני מדבר. מאד שמחתי שדווקא בסוף תקופת כהונתו של יחיאל לקט בתפקיד הזה,
של יו"ר ההנהלה בפועל, קיבלתי את המכתב ואני רוצה לקרוא אותו לפניכם:.
"החזר הלוואות לעולים. הריני מתכבד להודיעך, כי בהמשך לדיונים
שהתקיימו בענין הלוואות לעולים, החליטה הסוכנות היהודית, בשיתוף מועצת
הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, לסייע לקבוצות העולים שלהלן ע"י שתפרע במקומם
1. עולים נכים הזכאים להבטחת הכנסה.
2. עולים מבוגרים (גבר - מעל 65 שנה, אשה - מעל 60
שנה) ושאירים הזכאים להבטחת הכנסה".
שתי ההחלטות האלה הן פריצת דרך והישג וכוללות כמה אלפי משפחות עולים
שלא יצטרכו להחזיר את ההלוואה, והיא תשולם כפי שכותב יחיאל לקט במכתבו.
"כמו כן ייעשה מאמץ ויימשכו הדיונים בדרכי
הטיפול בבעיות נוספות". משפט זה חשוב מאד כי אני הודעתי ליחיאל לקט וחברי
הנהלת הסוכנות יודעים שההחלטה הזו שהיא חשובה כשלעצמה, ומסייעת לאלפי עולים -
איננה מספיקה ואיננה תואמת את הההלטה שהתקבלה פה אחד בוועדת רועליה והקליטה,
והסברתי לפני-כן למי אני מתכוון.
המאבק שלנו והמעמד שלנו לשכנע שגם קבוצות חלשות נוספות מבין העולים
תיכללנה במחיקת החוב, מאמץ זה יימשך, יחיאל לקט עשה את שלו ואנחנו מודים לו.
דיברתי עם אבררגז בורג ואנחנו נקיים ישיבה איתו. הוזמנתי לשיחה אישית בשבוע
הבא, והמאבק איתו בנקודה הזאת יימשך עד שנשיג את מה שהוועדה החליטה.
אני רוצה לסיים את דבריי בכך שאומר שיחיאל לקט סיים תפקיד ציוני,
יהודי, ישראלי ולאומי ממדרגה ראשונה. היתה פעילות מבורכת ושיתוף פעולה פורה.
הדגשתי כמה דברים אבל אנחנו נמשיך לעבוד והנושא שהוא מטפל בו כלול גם בסדר
היום של הישיבה היום כולל הפרוייקט שעליו סוכם לאחרונה.
אני מאחל לך הצלחה בדרכך החדשה ונמשיך לעבוד למען עם ישראל ולמען
כולנו. בבקשה.
רק אחרי דבריו של יחיאל לקט. החמצת הזדמנות הסטורית ובעוד כמה דקות
אתה תדבר. סיכמנו שאתה בא בזמן.
גי שגיא;
אני לא זוכר סיכום כזה.
תודה רבה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה ולחברי הוועדה על שיתוף
הפעולה בשנה שעברה. כיושב-ראש בפועל של הסוכנות עשיתי מאמץ גדול כדי שמצידה של
הסוכנות יהיה שיתוף פעולה מלא עם חברי הוועדה ועם עבודת הוועדה, ואני חושב
שהיתה הפרייה הדדית. יצאנו מאד מעודדים ומאד מרוצים מרוח שיתוף הפעולה ששררה
בין ועדת העליה והקליטה של הכנסת לבינינו, ואני רוצה לציין באופן מיוחד את
שיתוף הפעולה של יושב-ראש הוועדה, חבר-הכנסת עמנואל זיסמן, שהיה תמיד פתוח
לרובין את כל הבעיות והדילמות שאיתן אנחנו התמודדנו, כאשר היתה הבנה בסיסית
שכולנו רוצים למעשה אותו דבר - טובתם של העולים והקלה מקסימלית בדרכי קליטתם.
קליטה בארץ היא ענין קשה ומורכב כידוע, ואני חושב שבזכות שיתוף הפעולה הזה
הצלחנו להגיע להרבה הישגים משותפים.
אני לא רוצה לחזור על כל הנושאים שהעלה חבר-הכנסת זיסמן, אבל אני
רוצה לציין שניים-שלושה דברים.
1. נושא העליה והגברת העליה. העליה לא באה רק על כנפי השכינה. יש
מערך גדול ביותר של שליחים שפרוסים בעיקר ברחבי ברית-המועצות לשעבר במקומות
קשים, והם חיים בתנאים קשים, ועושים מלאכת קודש במאמץ בלתי רגיל, במסירות
ובחלוציות, ומסייעים לכל מי שמעונין ומתעניין, ולפעמים מביאים גם את דברינו
לציבור הזה, של היהודים בברית-המועצות לשעבר.
כמו-כן ישנו מערך לוגיסטי גדול ביותר שמקל על דרכי העליה לארץ,
ואני חושב שלולא הפעולות הללו ולולא תוכניות שאימצנו, וגולת הכותרת שלהם היתה
התכנית שנקראה "עליה 2000", "ופרצת", שבהן נוצר קשר ישיר בין ראשי רשויות
מקומיות או נציגי מפעלים עם היהודים עוד במקומות מגוריהם - ספק אם מספר העולים
היה מגיע למה שהגיע. הוא התייצב בשלוש השנים האחרונות על כ-70 אלף עולים בשנה,
ואני מאד מקווה שבסוכנות היהודית ימשיכו במאמצים כדי שהמספר הזה יימשך. כמובן
שגם תנאים אובייקטיביים של מצוקה, מלחמה, או של מצב כלכלי קשה דווזפים את
היהודים ארצה, ולכן ישנו גידול בעליה ממקומות כמו אוקראינה או אסיה, וירדה
העליה ממוסקבה או מסנט-פטרבורג. שם ישנה איזושהי אשליה שהמצב יהיה טוב יותר
בעתיד ויש למה לצפות. למרות זאת אני חושב שבלי הפעולות האלה לא היינו מגיעים
להישגים האלה.
ראויה לציון הפעולה שהיתה בצ'צ'ניה, ואני מוכרח לומר שגם פה יש
לקביעת מדיניות מה לעשות. ברגע שהתחילו הידיעות על מתיחויות ועל מה שנעשה שם,
הנחינו את המשלחת שלנו בברית-המועצות לשעבר לתת למקום עדיפות ראשונה, ולנסות
להוציא את היהודים מצ'ציניה. עד היום הפעולה נמשכת וכל הגורמים שפועלים בשטח
היו שותפים לפעולה זו, שהיא דוגמה אחת, ויש עוד רבות.
2. בסוכנות היהודית החליטו לשנות את סדרי העדיפויות של הסוכנות
ולהעמיד במקום שני בסדרי העדיפויות את החינוך היהודי בגולה. זהו לדעתי הישג
ציוני ממדרגה ראשונה. כידוע לכם החינוך היהודי לא עמד בסדר העדיפויות של
הקהילות היהודיות, ואני כמעט יכול לומר - מעולם, ולאחרונה גברה המודעות. ראשית
מתוך ראיית הבעיות שלהם - הקהילות הולכות ומצטמצמות, הנוער היהודי הולך
לאיבוד.
דיברנו הרבה מאד על הבאת בני נוער לארץ ועל הגברת התכניות להבאת
בני-נוער לארץ, וישנם הרבה מאד תכניות ונסיונות לאחד את כל הגורמים. משרד
החינוך והתרבות נכנס, אולי בפעם הראשונה למעורבות גם בחינוך יהודי בגולה, ויש
לנר יוסכם לשיתוף פעולה והבנה. גם השר רובינשטיין, וגם סגן השר מיכה גולדמן
ורשות החינוך היהודי שהקמנו כמסגרת הכוללת את כל הגופים והיחידות שעסקו בנושא
בהסתדרות הציונית ובסוכנות היהודית - עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך
והתרבות, וגם הגדלנו את התקציבים.
אני רוצה לציין נקודה חשובה. לדעתי, הדבר החשוב ביותר הוא המאמץ
שצריך לעשות על-מנת להכשיר חוט שדרה של מנהיגות חינוכית בחו"ל. לא יעזור אם
יהיו בתי-ספר, תכניות לימודים, ספרים וכו'. אם לא תהיה מנהיגות חינוכית שיכולה
להעביר את המסרים שלנו, ולקרב את בני-הנוער גם ללימודי היהדות - לא יקרה דבר.
הנחתי הצעה של הכשרת 2500 מנהיגים חינוכיים כאלה, במשך חמש השנים
הבאות, ואני מקווה שזה אכן יתבצע. זהו בעיני סדר עדיפות ראשון, עוד לפני הבאת
בני-נוער לארץ. הבאת בני-נוער לארץ על הצד הזה של חופי הים-התיכון, במקום על
הצד השני של חופי הים-התיכון כגון: חופי יוון, איטליה וספרד - אין לו משמעות.
המשמעות קיימת רק אם בני-הנוער באים במסגרת תכנית חינוכית ובמסגרת מאמץ לכלול
אותם במסגרות של החינוך היהודי עוד בטרם בואם לארץ, ואליהן רגו יחזרו אחרי
הביקור בארץ. אז לביקור בארץ ישנו משקל סגולי מיוחד במינו ברצף הזה. זאת הסיבה
שהתנגדתי למתן כרטיס טיסה חינם. כאשר מקבלים כרטיס חינם אין הבדל בין יוון
לבין ישראל.
3. הנקודה השלישית עליה אני רוצה לדבר קשורה להשקעות של העם היהודי
באמצעות הסוכנות, למה שאני קורא - איכות חיים בבנין הארץ. ישנה נטייה להסתלק
מזה. לא צריכה להיות מעורבות כספית של הסוכנות היהודית ושל הקהילות היהודיות
פרוייקטים לפיתוח הגליל והנגב, החזקת ילדי ישראל במוסדות
עליית הנוער, וכל מה שקשור לחיים במדינת ישראל - את זה צריכה לעשות ממשלת
ישראל.
מצד שני, כל אלה שמציעים את זה מדברים על חיזוק הקשר בין ישראל
והגולה. אני אומר שרק בתמונות של שאגאל ישנם אנשים באויר. אין חיזוק הקשר אם
יהדות הגולה לא תהיה מעורבת בדברים קונקרטיים שקורים כאן בארץ, בחברה
הישראלית. אם דם יהיו עסוקים בחינוך יהודי, ולא עסוקים גם בדברים הקשורים
בבנין האררץ, כל הקשר יהיה קשר אמורפי בלבד. לכן לא מצד הכסף, אלא מצד התוכן
וההכרח לטפח את היחסים בין ישראל והגולה, אני חושב שמעורבותם של יהודי הגולה
בנושאים קונקרטיים הקשורים בחברה הישראלית - היא כמעט תנאי.
הרשו לי לסיים ולבשר על הרחבת חבר הנאמנים של הסוכנות. הוספנו 23
חברים, שלא על בסיס של ייצוג מפלגתי, ולא על בסיס של בחירה באמצעות ההסתדרות
הציונית, אלא על בסיס של ייצוג רחב יותר של גורמים בחברה הישראלית.
כללנו שלושה עולים מברית-המועצות בחבר הנאמנים בהרכבו החדש: נתן
שצ'רנסקי,
הוא עולה חדש? כמה זמן הוא 1ארץ?
יי לקט;
לא לפי הגדרת זכויות. הוא נציג העולים. סופא לנדוור וקוזניצוב, הם
השלושה אשר כללנו. כללנו גם מספר פרופסורים ביניהם: פרופ' שלמה אבינרי, פרופ'
אקשטיין - נשיא אוניברסיטת בר-אילן, ופרופ' עוזר שילד. כללנו ראשי ערים, את
רוני מילוא ועמרם מצנע, את חה"כ אולמרט לא כללנו מכיון שחברי-כנסת לא יכולים
לכהן בחבר הנאמנים של הסוכנות.
סיבות רבות, גם סיבות תוקיות. דאגנו שתהיה נציגות לפריפריה, וראש
המועצה המקומית מטולה יוסי גולדברג נבחר כנציג הצפון, ומהדרום - ראש המועצה
האיזורית ערבה - שי בן אליהו, ועוד כהנה וכהנה.
אי ורדיגר;
כמה מונה חבר הנאמנים עכשיו, יחד איתם?
אני חושב ש-120, כמו הכנסת. אני חושב שזהו הישג גדול, מכיון שהוא
משנה את פני הסוכנות היהודית, ולקח לי הרבה זמן עד שהגעתי להבנה כללית ולצירוף
הזה.
הנושא האחרון הוא החלטת הסוכנות לשלם את ההלוואות שניתנו לאותם אנשים
הכלולים בקטגוריות שעליהם נמסר, ולשלם במקומם את ההלוואות לבנקים. אין כאן
פטור מהחזר הלוואה. זאת היתה הדילמה העיקרית שלנו. היתה תביעה שיהיה פטור
מהחזר ההלוואה. אין פטור. כל מי שקיבל הלוואה חייב להחזיר אותה, אבל לנכיכו
המקבלים הבטחת הכנסה, ללא הגבלת גיל, למבוגרים מעל גיל 60, או מעל גיל 65,
שמקבלים הבטחת הכנסה, ושאירים - ללא הגבלת גיל - לכל אלה תשלם הסוכנות את החוב
לבנקים מתקציבה.
צדק היושב-ראש באומרו שישנה חשיבות מי ורודת למשפט שהוספתי: "יימשכו
הדיונים בדרכי הטיפול בבעיות נוספות". אני מוכרח לומר לכם עכשיו, אחרי פרישתי,
שהיה דיון אחד בוועדת העליה והקליטה שהיה לי מאד קשה והוא הדיון האחרון, כאשר
חברי הנהלת הסוכנות מאד תמכו במתן הפטור בשיטה הזאת, ואני, שתמכתי בזה
מלכתחילה, יש לי כיושב-ראש כמה חובות. הרגשתי שלא יהיה נכון מצידי להביע.
בפומבי את מה שהרגשתי בתוכי והוא - שזהו הדבר שנכון לעשותו. אני שמח שהיה לי
הכח להתאפק ולא לומר מה אני חושב. אם הייתי אומר את דעתי - הענין היה מתפוצץ
ולא היינו מגיעים לסיכום עד עכשיו. העובדה שיכולתי לייצג את אי-הקונצנזוס
בסוכנות ולא להגרר להשתתפות בתמיכה הוורבאלית בנושא הזה, איפשרה לי, במידה רבה
של אמינות, לגשר על כל הפערים ולהביא להחלטה שהתקבלה בסוכנות היהודית. אני
מודה לכם על שיתוף רפעולה; היה לי סיפוק מכל רגע, ואני מאחל לחבר-הכנסת אברום
בורג הצלחה בתפקידו.
תודה רבה. ישנה הצעה לסדר של חבר-הכנסת גדעון שגיא. בבקשה.
שכחתי לציין שהגשתי דו"ח על השנה הזאת ובקשתי שיחלקו לחברי הוועדה את
הדו"ח הזה. מי שמעונין יוכל למצוא בו חומר רב.
באתי לישיבה בראש ובראשונה כדי להביע את הערכתי ליחיאל לקט,
ולפעילותו במהלך השנה האחרונה. יחד עם זאת, ביקשתי להעלות הצעה לסדר. על-פי
פרסום ידיעה ברדיו אני מבין שעצרת הסוכנות הקרובה עומדת להיערך בקייב. אני
חושב שיש טעם לפגם בעובדה הזאת. אינני יודע אם יש תקדים לאירוע מהסוג הזה באחת
הערים בתפוצות. אני סבור שירושלים היא המקום לכנס בה את מוסדות המרכזיים של
הסוכנות, ואני מבקש שוועדת העליה והקליטה תביע את עמדתה בענין הזה, ותעלה את
דרישתה לקיים את דיוני המוסדות כאן, בירושלים, בפני הנהלת הסוכנות.
אני רוצה לעשות הפרדה בין עמדתי האישית והיא התנגדות לקיים את האירוע
בקייב, לבין הפרטים והעמדה אשר התקבלו ע"י חבר הנאמנים. לא מדובר בעצרת
הסוכנות, אלא מדובר בכך שלפני עצרת הסוכנות יתקיים אירוע בן יומיים בקייב, ובו
חברי עצרת הסוכנות יווכחו במו עיניהם איך הסוכנות היהודית פועלת ברוסיה. חבר
הנאמנים קיבל ברוב גדול מאד את ההחלטה לקיים את האירוע בקייב, לאחר דיון ממושך
מאד. היה ערעור על ההחלטה הזאת וסוכם שתהיה בדיקה חוזרת בנושא. אני מניח
שהבדיקה הזו תאשר את החששות שלי ולכן אני מציע לוועדה להמתין עד שיהיו כל
הבירורים ותתקבל החלטה סופית כיוון שמדובר בחודש יוני, ויש לוועדה הרבה זמן
לדון בנושא, במידה ויהיה צורך בכך.
ברשותך, היושב-ראש, אני סבור שיהודים יכולים כמובן לבקר בקייב, אנחנו
לא מונעים זאת מהם, הם יכולים להיות פעילים בתנועה הציונית ובסוכנות - עד כאן
הכל שפיר, אבל הבאת כל החברים והנציגים של העצרת לקייב, ערב הישיבה כאן - נראה
לי שיש בו טעם לפגם.
בכל-זאת אני מציע שנביע הסתייגות מעבר לבירורים הנעשים במשרד החוץ,
אנחנו נביע את עמדתינו בענין הזה. אם מתבקש דיון בנושא - בבקשה.
עוד לפני שבאת הודעתי כי בשבוע הבא אפגש עם אברהם בורג, והוא יופיע
גם בפני חברי ועדת העליה והקליטה, כי יש לנו דרישות נוספות, גם בנושא הלוואות
העולים. נביא בפניו את הנושא הזה כי הוא עכשיו עומד בראש המוסד החשוב הזה,
ואני אעביר לו את רוח הדברים, כפי שרבו מקובלים עלינו, ונטפל בנושא יחד איתו.
היום נשיא ליטא נואם בכנסת, בשעה 11:00. בדרך כלל הישיבה משודרת עד
סופה, אבל צלמי הטלוויזיה נאלצו לעבור כדי להכין את עצמם לקראת השידור. רציתי
שעם ישראל ישמע לא רק אותי, אלא גם את יחיאל לקט, וגם את ההצעה לסדר.
אני מצטרף לכל הדברים שאמר היושב-ראש של ועדת העליה והקליטה של
הכנסת, חבר-הכנסת עימנואל זיסמן. אני חושב שהתקופה שבה כיהן יחיאל לקט כיושב-
ראש בפועל של הנהלת הסוכנות היהודית, בנוסף לתפקידו כראש המחלקה לעליית הנוער,
היא אחת מן השנים היפות של הסוכנות היהודית.
אני מלווה את הקשר עם הסוכנות מזה שנתיים וחצי, בתוקף תפקידי כסגן
שר, שממונה גם על קליטת העליה, גם על הקשר עם התפוצות, וגם על הפעילות המיוחדת
הנעשית בחבר המדינות. אני חושב שאחד הדברים החשובים שיחיאל לקט ידע לעשות הוא
להרגיע את המערכת. זה לא סוד שהמערכת, בכל מה שקשור לפעילותה של הסוכנות
היהודית, היתה לא מעט על סדר היום ולא רק בצד האישי של איש זה או של איש אחר.
נושא העליה לארץ, הויכוח והציבורי שהתנהל בכל מה שקשור לפעילות בחבר
המדינות, הודעה של שרת העבודה והרווחה לגבי התייחסות לעליה לישראל, פעילות
מיוחדת של "עליה 16", "נעלה", ולאחר מכן "נעלה 16" - הסוכנות היהודית היתה
זקוקה לפעילות אשר תביא לרגיעה ותכניס קצב תקין של עבודה, ופעילות נכונה עם
הקשר עם הממשלה.
ישנו ויכוח ציבורי, שלא ייסתיים היום, עם סיום כהונתו של יחיאל
כיושב-ראש בפועל לאחר שנה, והוא האם הסוכנות היהודית צריכה בכלל להתקיים מאז
קום המדינה אחרי אלפיים שנה.
יש כאלה שחושבים שכל הפעילות צריכה להתקיים דרך ממשלת ישראל - הממשלה
הריבונית של העם היהודי - והיא זאת שצריכה לפעול ולעשות בכל מה שקשור לקשר עם
היהודים בעולם, עם התפוצות, בכל מה שקשור לטיפול המיוחד של רועליה מעבר לחלוקה
שנקבעה בזמנה בין הסוכנות - בין מחלקת העליה של הסוכנות, ובין המשרד לקליטת
העליה שהוא המטפל ברגע שהעולים יורדים מכבש המטוס. לאחר שעולים נקלטו בקליטה
ישירה לפני גל העליה הגדול מחבר המדינות, דובר ב- 12-10 אלפים עולים לשנה.
כפי שציין יושב-ראש הוועדה, בשנת 1994 היתה עליה בעליה מחבר המדינות
כתוצאה מפעילות הנעשית בשטח ע"י הסוכנות היהודית מצד אחד, ופעילות של הממשלה
מצד שני באמצעות משרדי הממשלה - לשכת הקשר, ומשרד החינוך הפועל שם גם עם
הסוכנות היהודית וגם עם לשכת הקשר, לפי חלוקה שנקבעה.
אני חושב שנעשתה פעילות בשנה האחרונה, וראינו תוצאות בשטח. מצד אחד -
רגיעה, שקט, ובמקביל - קצב עבודה שהביא לשינוי הגישה של הגורמים שעסקו בפעילות
בכל תחומי הסוכנות היהודית.
נגעתי בעליה ובחינוך ואני חושב שאחד מן הדברים החשובים ביותר בו
אנחנו עוסקים היום, ואתר הדברים החשובים שקרו בחודשים האחרונים ביוזמתו של
יחיאל לקט הוא יצירת שיתוף פעולה עם הרשות לחינוך בכל מה שקשור לחינוך היהודי
בתפוצות.
התקיימו ישיבות, גם עם שר החינוך וגם עם סגן שר החינוך, ואני, כממונה
על הקליטה וכעוסק בנושא התפוצות יודע מה היא החשיבות הגדולה של הלימוד בעברית
בבתי-הספר השונים ברחבי העולם.
חזרתי לפני שלושה שבועות מחבר המדינות, ובנוסף לחבר המדינות ביקרתי
בברלין, גרמניה, ואני רוצה לומר לכם , גם בעקבות שיחה מוקדמת שקיימתי עם יחיאל
לקט, אנחנו רואים שגרמניה של היום קולטת יהודים לא מעטים שמגיעים מחבר
המדינות. יש בגרמניה חיום מעל ל-30 אלף יהודים שהגיעו בשנים האחרונות כתוצאה
מכך שמדינות המערב מאפשרות את הבאתם של פליטים, ולא רק של עולים. לא כולם
יהודים. מגיעים פליטים וכדי שלא נהיה מופתעים אני אומר שחלקם יהודים.
מרבית הפליטים שהגיעו לגרמניה הם יהודים, על-פי חוק השבות.
יחיאל לקט התחיל בעשייה לפני מספר חודשים, וצריך להרחיב את הפעולה
הזאת גם בגרמניה, שלא כל-כך נעים לשמוע עליה, אבל, רבותי, אני רוצה לומר דבר
אחד, ולדעתי זהו אחד הנושאים החשובים ביותר שיחיאל לקטו הוביל אותם והוא -
במקום שבו מלמדים עברית, הסיכוי הוא שאותם נערים ובני משפחה יגיעו למדינת
ישראל; בארצות-הברית, בדרום-אפריקה, בדרום-אמריקה, במזרח אירופה, בחבר
המדינות, בגרמניה, במערב אירופה, או בצפון אפריקה. לסוכנות היהודית ישנו תפקיד
מרכזי וחשוב, ואני חושב שהפעולה המשותפת עם ממשלת ישראל ללימוד העברית - זהו
המנוף הגדול ביותר לעליה למדינת ישראל.
לאורך שנים הסוכנות היהודית היא זאת שחשבה שצריך להוביל את הכל לבד.
יחיאל ר1ביא לשינוי - היום משרד החינוך והסוכנות עובדים ידור ומנסים לפתוח
נתיבים נוספים ומסלולים נוספים. אני יודע שזה מחייב משאבים נוספים. עברתי הבקר
על חומר רב הקשור לפעילות משותפת בינינו לבין הסוכנות וראיתי שתקציב הסוכנות
היהודית לקראת שנת 1996 יהיה קטן יותר, והוא יפגע בראש ובראשונה במדינת ישראל
ובפעולות של ממשלת ישו-אל עם הסוכנות היהודית.
לדעתי מנדל קפלן וחבריו מתעניינים בישראל פחות ופחות. אם ישראל היתה
מעניינת אותם רם היו מצביעים על הגדלת התקציבים ולא על הקטנתם. אני יכול לבשר
לכם כאן שהסוכנות היהודית מצמצמת תקציבים לפעולות שהיו מובנות מאליהן: פעולות
קיץ, פעולות בנושא חינוך, הבאת קבוצות לישראל והכשרות. כל הפעולות האלה
מצטמצמות וזאת סכנה גדולה. למדינת ישראל תהיה פחות השפעה על מה שקורה ליהודים
ברחבי העולם. אם נציגי הסוכנות יאמרו בצורה גלויה שרגז מודיעים שממשלת ישראל
היא זו שצריכה לעסוק בכל מה שקשור לחינוך בתפוצות - שיבואו ויאמרו זאת. שיבואו
ויאמרו שהם רוצים לעסוק בכל הקשור לפעילות הנוער והחלוץ, ולא יצמצמו פעולות.
אבל אנחנו לא שומעים מהם את הדברים הללו.
אל תתלהב. בינתיים כל הכסף בא מהסוכנות. הממשלה שותפה ולא בכסף. הם
לא צימצמו את פעולות החינוך.
אני רואה שכבר פונים אליי בנושא התקציב. כבר אומרים לי - מצ'ינג
מהממשלה. פעם היינו מבקשים מציינג מהסוכנות ועכשיו רוצים מצ'ינג מהממשלה. אני
מזהיר ואומר את הדברים בצורה החריפה ביותר, והלואי שאפשר יהיה לומר שהבשורה
שלי היום היתה חמה מידי, וינסו לקרר אורנה. אני אשמח אם כך יהיו הדברים ולא
אפגע מהם. אבל אני אומר לחברי-הכנסת, לחבריי בסוכנות ולכל האנשים שנמצאים כאן
- אנחנו צריכים לראות הדלקה של אור אדום בכל מה שקשור לפעילות המשותפת בין
הממשלה ובין המוכנות היהודית. אנחנו צריכים להיות זהירים.
אני מתכוון להשמיע את דבריי בפני היושב-ראש החדש, מכיוון שאנחנו
צריכים להיערך לקראת שנת 1996 בצורה כזאת שלא רק שלא נפגע בפעולות, אלא להיפך
- נרחיב אותן על-פי המגמות שהתייחס אליהן יחיאל לקט - הרחבת לימוד השפה העברית
בכל רחבי רועולם, משום שאני רואה בנושא זה את הסיכוי הגדול לריכוז העם היהודי
במדינת ישראל וליצירת הקשר איתו.
את הדברים הללו אמרתי גם בגרמניה. שם צריך לפתוח בית-ספר ללימוד השפה
העברית משום שאותם ילדים באים לגרמניה ולומדים גרמנית.
בברלין. אני מותקף לעיתים ע"י הזרם החרדי, לא הדתי. שם רואים משלחות
שלהם מניו-יורק, ואני מדגיש ניו-יורק ולא ישראל, ופניהן של אותן המשלחות הן
לניו-יורק ולא לירושלים.
הזרם החרדי שבא מניו-יורק. מניו-יורק ואני מדגיש זאת שנית. מניו-יורק
שולחים מורים והפרסים שם הם טיסה לניו-יורק ולא לירושלים. מזה אנחנו צריכים
להיזהר. לא מלמדים שם את השפה העברית, ולא את דגל ישראל, לא את סמלי מדינת
ישראל ולא את מורשת ישראל.
לסיום, אני רוצה לאחל ליחיאל לקט המשך שיתוף פעולה גם כראש המחלקה
לעליית הנוער, ותודה על כל מה שנעשה.
אני רוצה לברך את יחיאל לקט. מאז שהוא לקח את הענינים לידיים ישנה
התקדמות נפלאה. אני זוכר תקופה אשר בה עליית הנוער היתה בנסיגה ובשקיעה. מאז
שיחיאל לקט בתפקיד ישנה התקדמות יפה. אני חושב שוועדת העליה והקליטה צריכה
לצאת מפה בדרישה לחבר הנאמנים, או להפגש עם מנדל קפלן, או עם הנהלת הסוכנות
היהודית ולהעמיד את הדברים כתביעה - שייראו בעלילת הנוער מרכז לעבודתם. צריכים
לצאת מפה גם מכתב ברכה וגם תביעה ודרישה לחזק את המגמה שהתחילה לעלות.
אמרתי ואני חוזר ואומר - אם ישנו סיכוי לעליה מכל העולם זה מה שהנביא
"והשיב לבבות על בנים". אומר שם רש"י; "ע"י בנים".
ע"י הבנים נצליח לקרב את ההורים ולא נשלה את עצמינו. אנחנו יודעים את המספרים
מארצות-הברית ומהעולם המערבי, ויודעים גם את המספרים מברית-המועצות לשעבר.
ההורים לא עולים אם אין משהו שנשרף תחת רגליהם.
הצלחתי לבנות את ישיבת "נחלים" לפני 40 שנה ע"י כך שהמרדתי את הילדים
נגד ההורים. לא התביישתי. כאשר ילד בא הביתה ו"מנדנד" להוריו - קשה להם להלחם
נגדו. כל הסיבות וכל התירוצים לא עומדים נגד תביעתם של הילדים. אם הילד מחליט
לעלות לישראל - בסופו של דבר גם ההורים יגיעו. רם יכולים להלחם נגד כולם אבל
לא נגד בנם.
אני רוצה להעיר מספר הערות. הרשימה מונחת לפניי, ואני רואה אחוז גדול
יותר של ילדים בכפרי נוער לעומת מוסדות יוקרתיים.
אם לעולים מברית-המועצות ישנה השכלה כללית רחבה - צריך לשקול לתת לרם
אפשרות לאתגרים. אני מצטרף לדברי סגן השר. אין מספיק הכנה בחו"ל. בין שתי
הקבוצות שהגיעו, אחת שקיבלה רגנה בחו"ל ואחת שלא קיבלה - קיים מרחק גדול של
היקלטות בישראל.
אני רוצה תשובה בנושא שאני מעלה עכשיו. ברשימה מצויין כי במוסדות
הכלליים ישנם 2886 תלמידים, לעומת מוסדות דתיים בחם ישנם 518 תלמידים. כלומר -
15% נמצאים במוסדות דתיים. אני לא מדבר על כך שהיה צריך לשלוח את כל האתיופים
למוסדות דתיים כי אין להם רקע יהודי וישראלי כלל. אני מדבר על יוצאי ברית-
המועצות - רם לא יודעים מה זה ארץ-ישראל, מי זה משה רבינו, מה זה מעמד הר-
סיני, מה זה הר המוריה, מי הוא אברהם אבינו ועקידת יצחק וכו' וכו'. לדעתי היה
צריך לשלוח את כולם לחינוך דתי לא רק בגלל הדתיים אלא בגלל עם ישראל.
איך אפשר לעשות אפליה כזאת, כאשר בארץ 30% מן התלמידים לומדים בחינוך
הממלכתי דתי והחרדי, ובקרב העולים רק 15%?
בהשוואה לאוכלוסיה הדתית בישראל ולאוכלוסיה הדתית בברית-המועצות זה
פי 15 מהחינוך הממלכתי-דתי.
י י בא-גד;
לא. זוהי טעות בשיקול הדעת. בזמן שישעיהו יחיאלי אירגן את "נעלה",
הוא הביא ילדים שהם 100% חילונים כופרים, ומתוכם הרוב ו-צו ללכת למוסדות דתיים.
מה קרה בינתיים שלפתע השתנתה המגמה ורורוב מאות הנוער רוצים מוסדות חילוניים ?
יחיאל לקט תחשוב על זה, וזה חייב להיות מתוקן, ואני אומר ברוח טובה למען עם
ישראל.
ראשית, אני מברך את יחיאל לקט על פעילותו, גם כראש עליית הנוער
ובמיוחד בתפקידו כיושב-ראש בפועל של ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית. זו
היתה תקופה ברוכה וחשובה. אנחנו חיים בדמוקרטיה ובכל התפקידים הממלכתיים יש
חילופי גברא אם רוצים או לא, וזהו המצב. אני בטוח ומשוכנע שיחיאל לקט יעשה חיל
גם בתפקידו הזה ובתפקידים אחרים, ואני מאחל לו הצלחה.
אני רוצה לגעת בנושא שכאב לי מאד. אני מתכוון לפנייתי לסגן שר
החינוך, חבר-הכנסת גולדמן, בקשר לידיעות ששמענו עליהן לפני כמה שבועות המדברות
על חילופי שליחים. במקום שליחי חינוך דתיים שהיו בברית-המועצות, חלק גדול מהם
הוחזר ונשלחו שליחים חילוניים.
אני רוצה להעלות את הנושא הזה. לא שאני רוצה להציל את עם ישראל ע"י
כמה שליחים. כאך הוזכרה הזרות עקב שנות הקומוניזם הרבות שהיו בברית-המועצות.
חלק גדול מהעם היהודי שם נותק לחלוטין. בראשית שנות הקומוניזם הניתוק היה בכוח
ממש, וגם במשך עשרות השנים אחר-כך - הנתק היה לדבר טבעי. אני חושב שהמטרה של
כולנו - דתיים ולא דתיים, כיהודים, היא להחדיר למירב הנוער, במיוחד אלה מברית
המועצות, יהדות.
כל המונחים האלה בנושא יהדות, כפי שאני קורא עליהם גם בעיתונות
הרוסית וגס בפירסומים שמתפרסמים אצלנו - מי שחושב שהשפה העברית הינה תחליף
ליהדות - טועה. אני, ברוך השם, יהודי מבוגר ואני מבין 11 שפות. אני חושב שהשפה
העברית בעולם היא אחת השפות, כמו כל השפות. מי שטוען שע"י החדרת השפה העברית
ולא יותר מזה, אפשר יהיה לקשור את הנוער ואת העם היהודי בגולה עם היהדות -
טועה.
בלי החדרת התודעה היהודית, ואני לא מדבר עכשיו על דת...
יי לקט;
מי שיודע עברית יכול לקרוא בתורה, ומי שלא יודע עברית
אני מכיר יהודים שיודעים עברית ולא יודעים לקרוא בתורה, אפילו לא
יודעים לקרוא ברכה. אני לא רוצה להחזיר בתשובה, ולא מתפקידי לעשות זאת. אני
מדבר בצורה פשוטה שאם אנחנו חושבים באמת להציל את הנוער בברית-המועצות, אם
אנחנו רוצים לקרב אותו לעם ישראל ולארץ ישראל, אנחנו צריכים לוזת לו איזשהו
בסיס. לכן אני חושב שאחת המטרות המשותפות למשרד החינוך ולסוכנות היהודית היא
לתת את הדעת על חיזוק התודעה היהודית הממשית, והעמקת הידע במסורת של עם ישראל.
זו איננה בלשה. הקומוניזם והאתאיזם עברו מן העולם.
הם אינם אתאיסטים. הם תמיד היו ללא דת, זהו משהו אחר. זוהי המסורת
שלהם. לכן אני מבקש שכולנו ניתן את הדעת לנקודה הזאת.
תודה רבה. אם כך אני מבקש מיחיאל לקט לענות לדברים שנאמרו וגם לפתוח
את הדיון על עליית הנוער.
י י לקט;
אני רוצה להסביר את נושא החינוך. הסוכנות היהודית הגדילה בשנים
האחרונות את התקציבים שלה לחינוך היהודי בצורה משמעותית, ואין צימצום בתקציב
שלה לחינוך. שיתוף הפעולה עם משרד החינוך והתרבות לא היה בשנים הקודמות, עד
הסוכנות אמרה שמשרד החינוך איננו ממלא את
המחויבויות שלו להזרמת תקציבים. הוקמה קרן משותפת לחינוך יהודי ע"י השר המר.
קרן זו מימנה פרוייקטים שונים והתקציב היה צריך להתחלק חלוקה שווה בין הממשלה
לבין הסוכנות, באמצעות משרד החינוך. נציגי משרד החינוך מיוצגים בקרן הזאת אבל
רם לא דאגו להעביר כסף. הסכומים הצטברו למיליוני ש"ח.
בנוסף לכך קיימת קרן לחינוך יהודי ע"ש פינקוס. גם לקרן זו הממשלה לא
העבירה את חלקה בקרן. כך נוצר מצב שבו הממשלה היתה מחוץ לענין ולסוכנות היו
טענות ותביעות כלפי הממשלה. השינוי שהכנסתי היה שאמרתי שעדיף לפעול בשיתוף
פעולה עם משרד החינוך והתרבות, גם אם הוא לא נותן כסף. למשרד החינוך והתרבות
יש ידע, ישנם מחנכים, ישנם מורים מעולים שחלקם יוצאים לשנת שבתון, ואולי אפשר
לשלב את החינוך היהודי במסגרת המחויבויות והפעולות שלהם בשנת השבתון. אנחנו
מעבדים תכנית בלתי רגילה להוצאת מורים בשנת שבתון לחו"ל. רם יקבלו את השכר
שלהם בארץ וייתרמו לחינוך היהודי בחו"ל. זאת זריקה רצינית בזאר של כח-אדם
לחינוך היהודי. לאו דווקא ההשתתפות הכספית.
אין ירידה או צמצום, אלא להיפך. ישנה ירידה בהכנסות, זה נכון.
אי ורדיגר;
מה הסיבה?
הסיבה היא פחות הכנסות. אנחנו לא גובים מיסים, ואנחנו לא יכולים
להדפיס כסף, אנחנו מקבלים רק מה שיהודים תורמים. המגבית לא ירדה אבל האינפלציה
בארצות-רוברית והצרכים של התורמים גדלו ורם מצמצמים את ההעברות.
יי בא-גד;
הבעיה היא שאחוז גבוה ביותר נשאר בגולה.
יי לקט;
נכון. אנחנו בממוצע מקבלים שליש.
זהו לא הנושא, ואני רוצה לחזור לנושא החינוך. השינוי היה שלדעתי יש
מקום לשיתוף פעולה עם משרד החינוך גם אם הוא לא נותן כסף. לבוא ולומר - אנחנו
צמצמנו את התקציב - על זה אמרתי לסגן השר - אל תתלהב.
שינינו את סדרי העדיפויות. אנחנו משקיעים יותר כסף בהבאת ילדים לארץ,
ויותר כסף על הכשרת מה שנקרא: senior staff, ולדעתי גם בצדק, אבל זה בא על
חשבון דברים אחרים. הנקודה שרציתי לרזדגיש היא שסך כל התקציב גדל.
אני רוצה לומר משהו באופן כללי, דתי-חרדי. אפילו מגזרים חרדיים
שממומנים בחלק ניכר מתקציבם מניו-יורק ולא מהארץ, הסוכנות היהודית היתה פתוחה
וסייעה לחוגים האלה במידה והם עסקו בפעילויות שעולות בקנה אחד עם מה שעושה
הסוכנות היהודית. ואני יכול לתת דוגמאות. מדובר בבתי-ספר, הכשרת מורים, מחנות
קיץ וכוי. אילו ידעתי שנושא זה יעלה היום בדיון, הייתי מביא מכתבים מהרב
גולדשמידט - רבה רוראשי של מוסקבה, ומהרב בליך - רבה הראשי של קייב, ששני אלה
הינם הרבנים שיש לרגו קהילות גדולות, אבל גם מאחרים, שמודים לסוכנות היהודית על
העזרה שהגישה.
היה כנס רבנים מברית המועצות, וזאת היתה הפעם הראשונה בה הוזמנה גם
הסוכנות היהודית, בזכות שיתוף הפעולה. אני אישית הייתי במפעלים שהיו גם
במוסקבה וגם בקייב ואני חושב שהם מפעלים ברוכים ביותר במסגרת והזרת העם היהודי
ליהדות. אבל זה איננו אומר שזוהי הדרך היחידה. ישנם כאלה שדרך זו איננה בהכרח
מושכת אותם, ורם זקוקים לדרכים אחרות.
אחת הפעילויות שאנחנו עורכים בברית-המועצות היא מחנות הקיץ. 20 אלף
בני-נוער השתתפו במחנות הקיץ.
היום מגישים אוכל כשר. לסוכנות היהודית יש כלל שבכל הפעולות של
הסוכנות היהודית צריך לשמור שבת ולשמור כשרות, ללא יוצא מן הכלל. פה ושם יכולה
להיות חריגה, אני לא אומר שאין חריגות, אבל זהו הכלל וכך משתדלים לנהוג. הרב
בליך הוכיח לי שאוכל כשר יותר זול מאוכל לא כשר.
אני אומר את הדברים בהומור. באופן כללי זוהי המדיניות של הסוכנות
הכללית, עם פתיחות לכל צורותיה. לדוגמה: הרב גרוסמן, אשר גם הוא מביא נערים
לארץ, זוכה גם הוא לסיוע מעליית הנוער ומהסוכנות היהודית, בתנאי שהוא עומד
בקריטריונים, כמו כל אחד אחר.
אם הרב גרוסמן אוסף ילדים באוקראינה ל"נעלה", והם עוברים את המבחנים
שלנו - אנחנו מכירים בהם.
אל תכנס לזה. הם היו בבג"צ והפסידו את הבג"צ, וכל הסיפור איננו
לכבודה של חב"ד איך הדברים נעשו.
הרב ח' ליבוביץ;
הם לא הפסידו את הבג"צ. בג"צ פסק שהענין לא שפיט. הטענה של הסוכנות
היתה שאנחנו לא מביאים אתיופים.
אתה לא מדבר עכשיו. אני מזכיר לך שמזה כמה שבועות אני מחכה לכמה
דברים בכתב, ובהזדמנות זאת נזכרתי.
לא אמרתי שישנה פסיקת בג"צ. אמרתי שהלכתם לבג"צ והפסדתם. אנחנו יעצנו
לכם לא ללכת לבג"צ, אבל הלכתם לבג"צ כי חשבתם שאתם צודקים. תאמין לי, לא כדאי
להכנס לענין.
הסוכנות היהודית לא תתן לאף גורם, בין אם הוא דתי ובין אם הוא איננו
דתי, שיעשה שבת לעצמו. רק מי שיעבוד איתנו לפי החוקים שלנו, לפי המסגרת שלנו,
בתיאום פעולה איתנו - רק הוא זכאי להשתתפות שלנו. אנחנו גוף וולנטרי, ומי
שעושה שבת לעצמו - אין לו סיכוי לקבל מהסוכנות דבר וחצי דבר.
כאשר הילדים שמביא הרב גרוסמן יעברו בחינות - נכיר בהם. אם הוא יביא
ילדים בלי בחינות - לא נכיר בהם. יש דין אחד לכולם ואין הבדל. יש לנו משהו
מיוחד נגד חב"ד? לא, אין לנו משהו מיוחד נגד חב"ד.
אני מסכים עם סגן השר גולדמן בנושא העברית. העברית איננה תחליף להכרת
היהדות ולהזדהות עם יהדות, אבל העברית הינה בסיס רציני ביותר, בעיקר בברית-
המועצות לשעבר. מי שמוכן ללמוד עברית, ולומר עברית - עושה צעד גדול מאד בחזרה
לעם היהודי. חבר-הכנסת ורדיגר, אני פונה אליך. לך שהרבה יותר
סיכויים להידבר עם יהודי ברוסיה שלמד עברית, מאשר עם יהודי ברוסיה שלא למד
עברית.
לא, עברית איננה רק שפה. עברית היא תרבות. הקשר בין רועברית ליהדות
ובין היהדות לעברית הוא אימננטי. אני לא רוצה לפתח את הנושא.
הנושא האחרון בו אני רוצה לדון הוא תכנית "נעלה". "נעלה" היא אחת מן
הפנינים, ואחת התכניות המוצלחות ביותר שיש במדינת ישראל, ובעליית הנוער באופך
מיוחד, בקשר לטיפול בבני נוער ובהבאתם לארץ, וזה גורר גם את עלייתם של ההורים.
כל הצוות של עליית הנוער מגוייס לנושא הזה, ואני אציג אותו: המשנה למנכ"ל -
יחיאל שילה, הפסיכולוג הראשי של עליית הנוער - ד"ר רון לוי, היועצת החינוכית
והאחראית על ההנחייה - סוניה מיכאלי, היועץ לראש המחלקה - אלי חורי, יושב ראש
אגף החינוך - ד"ר עמנואל גרופר.
אני רוצה לומר מילה כללית ואחר-כך כל אחד מן הפעילים בתכנית יוסיף.
אני רוצה להימנע מכל ויכוחי העבר. היה מסע עם מעורבות פוליטית חזקה, גם מן
הגורמים שעסקו בנושא בשנה הראשונה, וגם מלשכת הקשר. נעשה מאמץ לשיתוף פעולה,
והיום התכנית התייצבה. אנחנו ולשכת הקשר פועלים בגיוס של התלמידים, אנחנו
מטפלים בתלמידים מהרגע שבו הם מגיעים לארץ, וכל הדברים נעשים בשיתוף פעולה עם
משרד החינוך.
במסגרת התכנית הזו ישנם 3384 תלמידים, מכל הגילים, ולשנת הלימודים
הבאה אנחנו מתכננים להביא אלפיים תלמידים נוספים. המספר שנאמר, ולדעתי לא
נבדק, שדיבר על 5000 תלמידים, היה מופרך ומופרז.
זה מה שנאמר לראש-הממשלה. הסוכנות היהודית משקיעה בתכנית הזאת 30
מליון דולר בשנת התקציב 1994, ואנחנו לא יודעים עדיין מה יהיה התקציב לשנת
1995. זו תכנית מוצלחת מכל הבחינות: גם התלמידים מוצלחים וגם המוסדות מוצלחים,
למרות שניסו לומר עליהם שהם לא מתאימים. אני אומר שהתכנית מוצלחת כי בדרך כלל
רוב התלמידים מרוצים, ורוב המחנכים מרוצים. אפילו ההורים, שבוודאי מתגעגעים
לילדיהם מרוצים ברובם הגדול. אם שלושת הגורמים האלה מביעים שביעות רצון
מהתכנית - אין לנו, עם כל הקשיים שישנם, שום סיבה לא להיות מרוצים.
יש בתכנית 3-2 בעיות ציבוריות. בעיה אחת שגם אתם העליתם היא החינוך
הדתי לעומת התינוך הכללי. אני יכול לומר לכם, ואתם יכולים לשאול גם את הנציגים
של המפלגות הדתיות בהסתדרות הציונית, אנחנו מצידנו עושים כל מאמץ על-מנת להביא
כמה שיותר תלמידים, ובעיקר את אלה שצריכים גיור למוסדות דתיים.
שלחנו בשנה שעברה 15 מנהלי מוסדות דתיים באופן מיוחד על חשבוננו כדי
שרבו יעשו את המיון למוסדות שלהם. בכל צוותי המיון אנחנו דואגים שיהיה לפחות
דובר אחד דתי, שיוכל להידבר עם התלמידים ועם הוריהם בזמן הבחינות. בעבר היתה
שותפות מסורתית בין לשכת הקשר לבין בני-עקיבא וכו'. השנה נכנסנו לשותפות איתם
על-מנת שיעזרו בגיוס תלמידים למוסדות הדתיים. אם אנחנו רוצים שהמוסדות הדתיים
ימשיכו להתקיים, מחובתינר להזרים לשם תלמידים. הרי ברגע שלא נזרים לשם תלמידים
המוסדות האלה ייסגרו. אין לנו ענין לסגור או להקטין את מוסדות עליית הנוער.
המסר שאני רוצה להעביר לכם הוא שאין כאן מדיניות או תכנית להלחם כביכול
במועמדים שיילכו לחינוך הדתי.
אני רוצה להיות כן ולכן אני אומר שהגיעו אלינו תלונות. יכול להיות
שישנם עוד תלמידים שניתן היה להפנות אותם לחינוך הדתי ולא היפנו אותם, בגלל
מישהו מסוים בשטח, או בגלל שליח, אבל הדברים האלה הם בשוליים ובניגוד למדיניות
שלנו. אני מבקש שכאשר יחיאל שילה ידבר - הוא יפרט יותר בנושא.
הנקודה השנייה שיש עליה ויכוח ציבורי היא היקף התכנית. ישנם כאלה
המנסים להדביק לתכנית הזו כשלון כי היא לא הגיעה למספרים. יש לי ויכוח באשר
למספרים. במידה והטענות מגיעות מלשכת הקשר אני דוחה אותן מכיוון שלשכת הקשר
שותפה מלאה בגיוס. אם הם לא עשו את כל המאמץ בגיוס - יש לי טענה אליהם ממין
אחר. אם הם עשו את כל המאמץ בגיוס - איך הם יכולים לומר שלא עשינו את
המקסימום.
זוהי איננה שאלה של תקציב.
יש לנו ויכוח גם עם החברים והשליחים שלנו בנושא פרסום התכנית הזאת
בטלוויזיה הרוסית. אני לא מעונין בכך. אם נפרסם את זה בטלוויזיה הרוסית, יגיעו
גם הרבה מועמדים שאינם יהודים. במדיניות שלנו אנחנו עושים מאמץ גדול שרק מי
שבאמת זכאי לפי חוק השבות יבוא, ולא יסתננו גם תלמידים אחרים. במחנות הקיץ
שלנו ישנם מסתננים אחרים, וחלק מזה הוא גם שמירה על יחסים תקינים עם השלטון
כדי שלא יתנכל לנו. לתכנית "נעלה" אנחנו לא רוצים שיגיעו לא יהודים, ופרסום
מסיבי בטלוויזיה הכללית עלול לגרום לבעיות.
נקודה שלישית הנתונה לוויכוח ציבורי לא קשורה לגיוס אלא קשורה למיון.
אנחנו מביאים פחות ממחצית מאלה אשר נרשמים לתכנית. הקמנו מערכת של מבחנים, שמר
לוי יכול להסביר אותה, וגם לי יש ויכוח עם אנשי המקצוע שלנו. אני הרגשתי
שהתכנית מחמירה ואנשי המקצוע שלנו טוענים שכבר הורידו את הסף עד הגבול התחתון,
ומקבלים אפילו תלמידים שלא היו צריכים להתקבל.
התכנית הזאת היא תבנית יקרה ושואפת לשני דברים: 1. שיהיו תלמידים
שמסוגלים להתמודד עם הריחוק מהבית, כלומר שרם חסונים מבחינה נפשית והדבר לא
יזיק להם, ולא יתעוררו תופעות שליליות. 2. שיהיו תלמידים עם פוטנציאל להגיע
לבחינת בגרות ישראלית. תעודת בגרות ישראלית היא דבר שיבטיח את המשך לימודירם
בארץ. ראינו תלמידים מהמחזור הראשון שנקלטו ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה
בארץ. ממחזור של 280 תלמידים בגיל 17 שהתקיים באורים, 90% מהם המשיכו
את לימודיהם בטכניון ובאוניברסיטת חיפה, וזו היתה הצלחה גדולה מאד. לכן נעשה
מיון קפדני וגם המיון תוחם תחומים למספר הלומדים בתכנית.
אני מבקש מדייר עמנואל גרופר לשים דגש בדבריו על התכנים של יהדות,
ישראל וכו' שישנם בתכנית, ויש לכם גם נייר שמתאר את הדברים.
תודה. אני מעונין לומר כמה משפטים על מרכיב החינוך ליהדות בתוך
התכנית. אין ספק שלגבי אותם בני הנוער הנמצאים בכפרי נוער דתיים הם מקבלים את
אורח החיים הדתי. כל אותם החניכים שנמצאים במסגרת של כפרי נוער כלליים, או כפי
שאני מעדיף לקרוא להם - מסורתיים, הם בהחלט מקבלים במסגרת חיי כפר הנוער
המסורתי דגש רב יותר על נושא החינוך ליהדות.
במסגרת תכנית הלימודים שלהם אנחנו עובדים על תכנית אולפן של לימוד
עברית. בשעות האלה מדברים על עברית מדוברת, על עברית כתובה ועל לשון. בתוך זה
נכלל לימוד תנ"ך בעברית, שעתיים של לימודי יהדות על בסיס תכנית שגיבש האחראי
בסוכנות על תכנית לטיפוח מסורת ישראל - הרב יחיאל רסרמן. הוא עצמו אדם דתי אבל
הוא בנה את התכנית עבור המסגרת הכללית. ישנם הרבה מאד טיולים וסיורים בארץ.
אלה אינם טיולי נוף אלא טיולים שיש להם קשר למסורת של ישראל ושל ארץ ישראל. כל
אחד מן החניכים משתתף לפחות בשני סמינרים לחינוך יהודי בכל שנת לימודים שלו
בארץ. המיגוון של הסמינרים רחב מאד - המליץ, גשר, מכון הרב הרצוג ועוד. בכל
אחד מן החגים על-פי לוח השנה אנחנו מפעילים בתי-כנסת גם במסגרת כפרי הנוער
הלא-דתיים. ילדים שהגיעו לפני הימים הנוראים ציינו את ראש השנה ואת יום כיפור
במסגרת הפנימיות. מי שלא נשאר בפנימיה התארח במשפחות מארחות.
אנחנו רוצים לחשוף את הנערים למיגוון הריעות בחברה הישראלית. אנחנו
לוקחים את הנערים המתחנכים בכפרי הנוער הדתיים, ביוזמת הנהלות המוסדות, לבלות
שבת בכפר נוער דתי. הם מגלים גם את החלק הזה במסגרת התכנית, לא בנוסח של כפייה
אלא בנוסח של חשיפה למיגוון האפשרויות. אני חושב שבסך- הכל מבחינת ההשקעה שלנו
בקירובם של הנערים והנערות האלה לעולם היהדות, אני לא אומר שמיצינו את כל מה
שניתן לעשות אבל אני חושב שעשינו לא מעט.
ועדת חבר הנאמנים של עליית הנוער שהתכנסה הקדישה דיון של שעתיים רק
לסוגיה של הגברת המסורת והזהות היהודית בקרב אותם בני נוער שנמצאים במוסדות
הכלליים. הנושא הזה עומד לנגד עינינו - כלליים ודתיים כאחד. כולנו תמימי דעים
בנושא הזה וכולנו חושבים שגם אם בני הנוער מתחנכים במוסדות כלליים - צריך לתת
להם השכלה בנושא.
בוודאי. ידידי, חבר-הכנסת בא-גד, כנראה שאני מורה גרוע כי מספר פעמים
ישבתי עם הרב בא-גד וניסיתי להסביר לו מה עשינו ומה לא עשינו, אבל הוא בשלו.
ישנן תוצאות. למה לי הסברים?
יי שילה;
אני אסביר. הרי שכנעתי אותך לפני כחודש ימים שלא תזרוק את קבוצת
הנערים שהגיעה מאוקראינה, ולא כל הקבוצה הגיעה, ובקשתי ממך שגם הם ילמדו
בישיבת "נחלים", כי היא ישיבה טובה ומעולה. אני שמח ומודה לך שהסכמת להשאיר
אותם, כי בינתיים הקבוצה הושלמה והגענו ל-23 תלמידים.
מה שעשתה עליית הנוער בענין גיוס ילדים דתיים למערכת הזאת, נדמה לי
שחצינו כמעט את כל הגבולות בענין הזה. שלחנו צוותים דתיים, שלחנו מנהלי כפרי
נוער דתיים, הצעתי גם לנציגו של הרב בא-גד לנסוע למדינות דובר העמים כדי לגייס
בעצמו. בכל צוות מיון היה נציג דתי והרב גרוסמן נסע עם צוות שלו לגייס ילדים.
אי-אפשר להביא בכוח ילדים למוסדות דתיים אם אינם רוצים בכך.
בטופס ההגדרה אנחנו מבקשים מההורים לחתום על שלושה סעיפים. 1. האם
רוצים מסגרת דתית. 2. האם רוצים מסגרת כללית. 3. האם עליית הנוער תחליט עבורם
על אופי המסגרת. אני מודיע מעל דוכן זה שכל ההורים שהחליטו שאנחנו נחליט -
החלטנו על מוסדות דתיים. מה קרה? הגיעו לארץ ואמרו - אנחנו לא רוצים מוסדות
דתיים.
צריך להסתכל על הדברים בפרספקטיבה. אם היו משאירים להחלטתנו אלפים -
תאמין לי שלא את כולם היינו שולחים לחינוך הדתי.
הודענו להורים על כך עוד לפני בוא הילדים לארץ. הודענו גם על המסגרת.
להורה שעירער על הענין - שינינו, להורה שלא עירער - לא שינינו. אבל היו גם
ילדים שביקשו מסגרת דתית ואני, על דעת עצמי, מחקתי ורשמתי אותם במסגרת כללית.
הם דתיים במושגים שלהם. בענין הזה עשינו די, והגענו לסיכום עם תנועת בני-עקיבא
בברית המועצות, שנציג מטעמם ייצא מטעמינו לשלושה-ארבעה חודשים, ויעזור בגיוס
ילדים. לא בצורת מסיון אלא לתת להם הסברה שקיימת מסגרת דתית, וקיימת מסגרת
כללית.
בשנה הבאה נשנה את ההגדרה. תהיינה רק שתי מסגרות: הגדרה דתית או
הגדרה כללית. לא תהיה הגדרה אחרת.
ביום הראשון הם באו אלי ואמרו - לא רוצים ישיבה. אף אחד מהם לא עזב.
כולם נשארו. הם ראו שזה לא מפחיד.
רגז רוצים לקבל את היהדות במסגרת הלימוד הלאומי הכללי. אני שומע
שבסוכנות עושים מעל ומעבר, אבל אנתנו לא נסכים לכפייה בנושא הזה.
עי שילה;
אני רוצה לומר דבר נוסף. האוכלוסיה של עליית הנוער מתחלקת ל-50%
דתיים, ו-50% כלליים. הילדים העולים מברית המועצות שבאים ארצה, רק 15% מביניהם
הם דתיים. עליית הנוער והסוכנות היהודית, ומר לקט בראשם, עושים כמיטב יכולתם.
אנחנו חושבים שצריך שחלק מן הציבור הזה יתחנך במוסדות דתיים.
לא מגיירים אף אחד. מאות מחכים שנה ושנתיים, אבל יש עכשיו שר דתות
חדש והוא חייב לעשות משחו.
התלמידים האלה מגיעים לארץ באשרת תייר כי הם לא יכולים לצאת באשרת
ערלה. על-פי סיכום עם הממשלה ועם לשכת הקשר, אנחנו לא מודיעים להם בחו"ל על
עולים. אני שמח להודיע לכם שבשנה שעברה, 95% מהילדים הבוגרים שינו סטטוס.
השנה מסיימים את התכנית כ-900 תלמידים ואנחנו כבר בשלב של שינוי
סטטוס. מרבית הילדים יישארו בארץ. יש להניח שקרוב ל-30% מההורים של תלמידי
"נעלה", הגיעו ארצה בעקבות הילדים וזהו הישג מרשים.
מבחינה ציבורית היו עלי התקפות מזיקות. אנשים חסרי אחריות מפרסמים
מאמר האומר שהכל לא טוב. ההורים קוראים והילרים קוראים וזהו דבר הרסני.
חבר-הכנסת בא-גד שאל מדוע ישנם ילדים בכל מיני מוסדות. ראשית, כל
הילדים נמצאים בתכנית לבגרות. יהיה אחוז מסוים של ילדים שלא יצליח להגיע
לתעודת בגרות מלאה, אבל אנחנו מקווים שאחוז גבוה של ילדים יצליח להגיע. פניתי
אל מוסדות האגודה לקידום החינוך, שקלטו את ילדי "נעלה" לפני שנתיים, וישנו
סירוב להמשיך את הקליטה של ילדי "נעלה" בשנה הבאה. כבוד סגן שר החינוך, אני
מבקש התערבותך בענין. הוצאתי מכתב למנכ"ל האגודה לקידום החינוך, וטרם קיבלתי
תשובה בענין הזה.
ראשית, אני מצטרף לברכות שנאמרו. אני רוצה לומר שחבר הנאמנים של
הסוכנות החליט, משום-מה, שמוסדות חרדיים לא יכולים להיכלל בתכנית "נעלה" ולא
בעליית הנוער. שמענו ויכוח בנושא, אבל אני מבקש להיות לפה לכל המוסדות
החרדיים. אולי חבר הנאמנים של הסוכנות ישקול מחדש. לדעתנו השיקול הזה הוא
שיקול מוטעה. אי-אפשר לבקש ממוסד דתי - תקבל ילד שמחולל שבת, אף אחד מהסוכנות
לא יבקש דבר כזה.
אין לנו דבר נגד האתיופים. אנחנו מוכנים לקלוט את כל האתיופים. יש
לנו רק דרישה מהם - שיעמדו בכל הקריטריונים של הרבנות הראשית. המונח הראשוני
שלכם איננו נכון, ואם כך אולי בכל זאת תחזירו את המוסדות החרדיים למסגרת עליית
הנוער, שהיא מסגרת מבורכת.
אני מצטרפת לברכות שנאמרו כאן, אבל אני רוצה לשאול שאלה. קיבלתי
פנייה ולמרות שאינני הכתובת לפנייה זו, היא הגיעה אליי, מנציגות של סטודנטים
עולים. רם הגיעו אליי אתמול וסיפרו לי מעשייה מאד מצערת. הם סיפרו שהפכו להיות
בעל כורחם אפוטרופוסים על ילדים שסיימו את תבנית "נעלה", וההורים שלהם לא
הגיעו לארץ.
סגן שר החינוד והתרבות מי גולדמן;
למה את מתכוונת - סיימו את תכנית "נעלה"? המחזור הראשון שיסיים את
"נעלה" יהיה באוגוסט 95'. לכן כל מי שאומר לך שסיים את תכנית "נעלה"...
חללו מהילדים נקלטו באוניברסיטת רמת-אביב, ורגו גרים במעונות. ההורים
שלהם אינם בארץ. סיפרו לי שמתרדושים שם דברים מאד לא נתמדים, הילדים שם איבדו
את הצפון ואין מי שידריך אותם. השאלה שלי היא - האם ישנו איזשהו גוף שמשגיח על
אותם הילדים ומכוון אותם אחרי שהם מסיימים את הלימודים במסגרת "נעלה".
אני רוצה לומר מספר משפטים על תכנית "נעלה". אני מציע לקיים דיון
המסכם את שנת הפעילות של "נעלה".
יהיה המשך לדיון. ישנם כמה אנשים שנמצאים בחו"ל ואני רוצה שגם דם
ישתתפו. היום פתחנו את הדיון אבל יהיה לו המשך.
בעוד שבועיים יתקיים דיון משותף של משרד החינוך ושל עליית הנוער,
לסיכום שנת הפעילות הראשונה של תכנית "נעלה 16", לאחר שלב של פעולה משותפת, של
איחוד "עליה 16" ו"נעלה". אנחנו רוצים לדעת איך אנחנו נערכים לקראת שנת תשנ"ו.
לאחר הדיון שיהיה בין הסוכנות לבין משרד החינוך נקיים בוועדת הקליטה, ואולי
בשיתוף עם ועדת החינוך דיון משולב ומסודר.
לגבי ההסתדרות ולגבי חבריי, חברי-הכנסת. לנו יש מטרה אחת והיא המטרה
של כולנו. המטרה היא הבאת יותר יהודים למדינת ישדאל. כאשר אני אומר - לימוד
השפה העברית - אני מתכוון למכלול הדברים; למורשת ישראל, לארנבת ישראל ולכל שאר
הדברים. אם תצטרפו אליי לסיור בחבר המדינות תוכלו להיווכח במו עיניכם. אנחנו
משתדלים לפתוח יותר ויותר בתי-ספר עם תכנית לימודים ישראלית. עד לפני שנתיים-
שלוש, לא היו בתי-ספר ישראליים. היום ישנם 14 בתי-ספר. אנחנו שואפים להגיע
בשנת הלימודים תשנ"ו ל 20-16 בתי-ספר עם תכנית ישראלית.
ישנם 140 בתי-הספר של יום א' של הסוכנות, ועוד 140 של לשכת הקשר, בסך
הכל כ-280 בתי-ספר של יום אי ואחר הצהריים פועלים בחבר המדינות. זאת פעילות
בהיקף רחב מאד ולומדים שם על מורשת ישראל ועל מסורת ישראל.
הסוכנות היהודית, משרד החינוך והגיוינט. למשרד החינוך יש צוות משותף
בו י ושביס כולם.
ההבדל בינינו לבין ארצות-הברית הוא שאנחנו מלמדים על יום העצמאות של
מדינת ישראל ועל כל החגים של מדינת ישראל, במקום על החגים של ארצות-הברית.
אני רוצה לומר מילה לרב מאיה. הסיבה שלפני שנים חבר הנאמנים החליט
לצאת מהמוסדות והחרדיים היתה כפולה. 1. מכיוון שהיו כמה קריטריונים שחבר
הנאמנים קבע שמוסד חינוכי צריך לקיים, כגון: יום העצמאות.
חבל להתווכח, זאת היתה סיבה אחת ואני זוכר. אפשר לבדוק את זה. הסיבה
השניה היתה שנאמר - רק מוסדות ציוניים יקבלו הקצבה.
זאת היתה התחלת המלחמה וזה לא עבר. בסוף וקיבה היתה האתיופים.
המוסדות שהיו ויצאו בגלל האתיופים - זאת היתה החלטה מאוחרת יותר. ההחלטה
הבסיסית היתה שקבעו כמה אלמנטים לבתי הספר. אחד הדברים היה הנפת דגל ישראל.
זאת המדיניות של חבר הנאמנים. עכשיו יש יושב-ראש חדש, הואילו נא
לפנות אליו. יש כמה יתרונות מהעובדה שלא נבחרתי. אשר לי, באופן כללי אני בהחלט
בעד בחינה מחדש של כל נושא. אם המציאות משתנה צריך לבחון את הדבריס.
אנחנו מלוויס גס את הבוגרים שלנו, לא רק בוגרי תכנית "נעלה". ישנם
הרבה מאד כפרים שיש לרם תכניות ליווי, וישנם כפריס עם מקומות מגוריס שמיועדיס
בעיקר לחייליס, כדי שיהיה לרם לאן לחזור. ישנה מערכת שלמה שמטפלת בנושא. אני
מציע לך, אילנה, תעבירי אלינו בכתב את הענין הספציפי שדיברת עליו. אני למדתי
כמה דבריס - ישנן שמועות שלעיתיס הן נכונות ולעיתים לא. כדי לסבר את האוזן אני
רוצה לספר שקיבלתי מסר דרך הרדיו שמרעיבים את הילדים באחד המוסדות. בדקתי את
התפריטים ואם את ואני נאכל מהתפריטים האלה - דיאטה לא תצא לנו מרם.
