הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 156

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, כ"ב בשבט התשנ"ה (23 בינואר 1995) שעה 00:11



נכחו;

חברי הוועדה; עי זיסמi - היו"ר

י י בא-גד

בי טמקין - משקיף

עי מאור

מי גולדמן - סגן שר החינוך וה,rבות

מי כהן - מנהל המח' למורים עולים, מי החינוך והתרבות

מי יבור - משרד החינוך והתרבות

מw סאמט - משרד החhנוך וה,רבות

ע' אקלום - מטפל באתיופים, משרד החינוך והתרבות

ר' שיפר - משרד החינוך והתרבות

ע' בוסטין - המשרד לקליטת העליה

מי שוחט - המשרד לקליטת העליה

י י אנדורן - רפרנטית אגף התקציבים, משרד האוצר

אי גפן - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

י י שרייבר - הסוכנות היהודית

צי מחליס - האגף לעליה מברית-המועצות, הסוכנות היהודית

ר' כהן - הפורום הציוני

אי מיכאלי - הועד הפועל של ההסתדרות

י י שפירא - הועד הפועל של ההסתדרות

די פריטל - עורך פרסומים על יהדות ברית-המועצות

קי שוויביש

חי דשבסקי - מרכזת הטיפול בילדים עולים,המועצה לשלום הילד

קי פלדמן - מרכז השלטון המקומי

מזכירת הוועדה; ו י מאור

קצרנית; עי הירשפלד

סדר-היום; קליטת ילדי עולים במערכת החינוך.



קליטת ילדי עולים במערכת החינוך

היו"ר ע' זיסמן ;

אני פותח את הישיבה.

הנושא שנדון בו עכשיו הוא התקציב לשנת 1995- נשמע מסגן שר החינוך והתרבות

מיכה גולדמן מה הן התוספות, מה הם השינויים והמגמות במשרד לשנת 1995 כשאתה לוקה

את התקציב אתה קורא מספרים, אבל יש גם דברים בין המספרים, ויש גם שיקול-דעת.

הדוגמא הבולטת ביותר שאני רוצה להביא היא שסגן השר והשר השיגו במשך השנה תוספת

תקציב לטיפול בנוער מנותק שנשר ממערכת ההינוך.

אתמול ביקרנו, כמה הברי כנסת מהוועדה, במתקנים ובמחנות צה"ל שבהם יש ריכוזי

עולים, כולל בית-ספר ללימוד השפה העברית. נוכהנו לדעת שהמטה הכללי של צה"ל מקצה

משאבים רבים מתקציבו. הלק מהדברים נעשים לא רק בשיתוף-פעולה אלא בתקציב משותף

עם משרד ההינוך והתרבות.

ההתרשמות שלנו היתה חזקה מאד, למרות כל מה שידענו. פגשנו עולים שבאו לארץ

וכמה חודשים לאהר-מכן, מבלי שהם טופלו על-ידי הרשות המקומית ולא על-ידי ארגוני

מתנדבים ולא על-ידי אף אהד, הם נקלטו על-ידי צה"ל והם לומדים את השפה העברית. הם

לא למדו עברית לא במוסקבה, לא בקייב ולא במקום אהר, 'למרות שאני יודע שהסוכנות

היהודית עושה מאמצים ללמד אותם עברית עוד לפני עלייתם. אדם יודע שהוא עולה לארץ

ששח הודשים מראש, ולא מנצלים את זה על-מנת ללמד אותו את השפה. זה לא ברור לי.

גם בארץ הגדלנו את סל הקליטה ב-25%. אין ספק שסל הקליטה הולך לשכר-דירה

ולקיום יום-יומי, אבל הלק מהעולים לא לומדים את השפה השפה העברית במשך ששת

החודשים. הכסף מיועד לכל הצרכים כדי שהעולה יהיה משוחרר- מדאגות כלכלה לפהות הצי

שנה, אבל גם כדי ללמוד את השפה, והם לא לומדים. ולמעשה כשצבא הגנה לישראל מגייס

את החייל, הוא פשוט מתחיל מבראשית, וזה נעשה בתיאום ובשיתוף-פעולה, גם במימון.

מצאתי לנכון למסור לכם רשמים ראשונים מן הביקור. אין ספק שבעקבותיו צריך

לדרוש עוד יותר תקציבים ממשרד החינוך והתרבות. אני רואה בצבא הגנה לישראל צבא

שממלא שליחות בלתי-רגילה של קליטת עליה.

אנחנו נמסור דו"ח יותר מפורט על טח שראינו ושמענו ועל מה שצריך לעשות בנושא

זח.

רשות הדיבור לסגן שר החינוך והתרבות. בבקשה.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

בוקר טוב. אני רוצה להתמקד בסקירה התקופתית שלי חיום בעיקר בפעולות שאנחנו

עושים במערכת ההינוך הפורמלית. אנחנו פועלים בקרב התלמידים העולים ובקרב המורים

העולים, והתחלנו לפעול בכל מה שקשור לפעילות המייהדת שנעשית על-ידי המערכת

הבלתי-פורמלית ולהתמודד עם בעיית הנוער המנותק.

אני רוצה להתייחס גם למשפט הפתייוה שאמר יושב-ראש הוועדה בקשר להכנה לצה"ל,

ואוסיף גם את כל הפעילות שלנו בחבר המדינות, שאני רואה אותה כחלק מהפעולה שלנו

כדי לסייע לעליה ולמערכת. ביום רביעי הקרוב אני אצא לסיור תקופתי בחבר המדינות

לראות מקרוב את הפעולה שלנו, ויצטרף אלי גם מנכ"ל המשרד שמשון שושני.

עם כל הדברים שנאמרים בכל מה שקשור לשיווק, לצערי הרב, אנחנו לא מצליחים

מספיק להביא למודעות את המהפכה שמערכת החינוך עוברת בתחום קליטת העליה. כשאני

אומר מהפכה, אני לא נכנס כרגע לכל מערכת החינוך, אלא מתמקד בקליטת העליח, והיום

אני רוצה להראות השוואות מה קרה ב-1993. מה קרה ב-1994 ומה יקרה ב-1995 מבחינת



עלויות כספיות של המערכת בטיפול בקליטת העליה, שבאה לחזק את המערכות מעבר לכך שכל

תלמיד במערכת החינוך יקבל את כל מה שמגיע לו כמו כל תלמיד בן הארץ שמקבל את השעות

השבועיות שלו כחלק מכתה. אני מדבר על הדברים שבאים לחזק לקליטה הרבה יותר טובה.

אנחנו גם עושים פעולות משלימות, ובשבועות האחרונים התחלנו לתת חיזוקים בכל מה

שקשור בקליטה חברתית, משום שאני מאמין שמערכת החינוך צריכה לא רק להחדיר לתלמיד

את כל מה שקשור למערכת החינוך בארץ-ישראל, אלא בעיקר גם איך אנחנו הופכים אותו

לישראלי לכל דבר, ובהגיעו לגיל 18 לאזרח נאמן למדינה. לכן פעילות שלנו בשבועות

האחרונים מלווה גם במסע פרסום בטלוויזיה ובעתונות בכל מה שקשור לקליטה חברתית.

אנחנו מאמינים שהנושא של קליטה חברתית צריך לקבל דגש מיוחד, משום שכמו שאמר

יושב-ראש הוועדה, הוא ביקר אתמול במחנות צה"ל והוא יודע שהבחור שמגיע לגיל 18

הופך להיות חלק מצבא הגנה של מדינת ישראל, ופירוש הדבר ללמד אותו לא רק להחזיק

כלי נשק אלא להביא אותו לשלב שהוא יודע מה זה להיות אזרח, מה זה אזרחות.

אתמול קרה לי דבר מעניין מאד. בטיסה שלי מהצפון למרכז הארץ טס אתי תת-אלוף

שהיה בזמנו מפקד סיירת מטכ"ל והיום הוא מפקד אוגדה. בזמן הטיסה הוא אמר לי: אני

מוכרח לספר לך משהו על חינוך במדינת ישראל. אצלי בלשכה יושבים בחורים בני 18

שסיימו י"ב כתות. אתה יודע איפה גדלתי, עם ערכים. הוא לא שייך למפלגה שלי. והוא

כשאני שואל את החיילת או את החייל הצעיר שהתגייסו, ואתו נמצאים גם שני

עולים חדשים, ספר לי מה אתה יודע על הטנק בדג נ יה אי, או מה אתה יודע על דגל הדיו

באילת, או על יגאל אלון, אני פשוט נדהם. התלמיד העולה - כתוצאה מלימודיו בשנה

הראשונה שהוא מגיע אנחנו מביאים אותו לסיורים במוזיאונים, במקומות שיש בהם מורשת

ישראל, התלמיד העולה יודע לפעמים יותר מהתלמיד הוותיק על הטנק בדגניה אי, מפני

שיש מערכת שפועלת כבר בחבר המדינות, שם מלמדים אותו מורשת ישראל, והדור הצעיר לא

יודע מיהו יגאל אלון ואת ספור הטנק בדגניה אי.

אני טס מכאן לעזה ויש לי הנחיות מפורשות למפקדי הגדודים

והחטיבות, שבכל מקום שהחיילים נמצאים, הם קודם-כל צריכים ללמוד להכיר את הסביבה,

ופירוש הדבר להכיר את מורשת ישראל, ובכל התקופות.

לכן, בכל מה שקשור להכנה לצה"ל, אי-אפשר להתעלם מכך שיהודים שמגיעים מהבר

המדינות - הם באים מאזורים שבהם עשו הכל כדי שהנער בן ה-19-18 לא יגיע לצבא. לכן

התחלנו לפני כשנתיים בפעולות משותפות יחד עם קצין חינוך ראשי, עם אכ"א, והכשרנו

את שערי אברהם בהרבה מאד כספים, לשם אנחנו מוציאים לחמישה ימים את כל תלמידי כתות

י"א, שהן כתות עתירות-עולים. בנוסף לכך אנחנו עושים בקיץ פעולות.

אני אומר לכם במפורש שזה לא מספיק. זה פרוייקט שהתחלנו בו לפני כשנתיים

להכשיר מדי שנה את שכבת גיל י"א. זה פרוייקט שעולה 5 מיליון שקל.

צה"ל עושה עבודה נהדרת בתחום זה בשיתוף-פעולה אתנו. אנחנו מנסים להרהיב את

הפעולה עם מחנות קיץ, להביא יותר ויותר תלמידים. כי כשאנחנו מביאים תלמידים

עולים אנחנו מביאים לא רק את קבוצת התלמידים העולים מהכתה אלא את כל הכתה שיש בה

5 או 10 תלמידים ואת כולם אנחנו מוציאים לצבא כדי להכין אותם בצורה מסודרת ולהפוך

אותם לאזרחים נאמנים.

בסוף אומר כמה דברים על הפעילות שלנו בחבר המדינות.

במערכת החינוך לומדים היום כ-110,000 תלמידים עולים. מדי חודש מצטרפים

למערכת כ-1,600 תלמידים. בכל שנה אנחנו קולטים בערך 15,000 עד 18,000 תלמידים

עולים. זה מספר גדול מאד של תלמידים. תארו לעצמכם שכל שנה ישוב בגודל ערד,

שמונה 17,000 תושבים, מצטרף למערכת.

יש לנו כ-17,000 תלמידים בגני ילדים.



תלמידים-עולים מוגדרים אצלנו על-פי הסכם שיש לנו עם אגף התקציבים של האוצר.

הם כשנה וחצי תלמידים-עולים. למעשה הם באים לשנה, אבל אם אנחנו בודקים את זה

לעומק, זה יוצא שנה וחצי, שבה תלמיד מוכר מקבל שעה שבועית נוספת, ואם יש לד 5. 7

או 8 תלמידים בכתה, ודאי שזה מאפשר לבית-הספר לסייע לתלמידים בלימוד השפה העברית.

בנוסף לכך אנחנו מסייעים למערכת ב-500 חיילות שעוסקות בקליטת העליה. יש לנו

מספר זהה של בנות שעושות שירות לאומי ומסייעות בקליטת העליה.

למערכת הזאת יש כ-58,000 שעות שבועיות שעולות כ-180 מיליון שקל בשנה.

בשנתיים האחרונות מספר העולים שמגיעים מחבר המדינות הוא יציב, בין 60,000

ל-70,000 עולים מדי שנה, מספר שהמערכת מסתדרת אתו בצורה מאד יפה, וזוהי בערך

העלות שבה האוצר משתתף אתנו כחלק מהסדר. עם האוצר יש לנו הסדר ברור, לפיו אנחנו

מקבלים את התוספת אוטומאטית עם כל גידול במספר התלמידים, ללא משא-ומתן. אם המספר

השנה יגדל, אנחנו מקבלים את הקצאת השעות בצורה מסודרת וללא דיונים.

אנחנו פועלים בקרב העולים שמגיעים מחבר המדינות, ובמקביל עשינו פעולה מיוחדת

בבתי-ספר שבהם אנחנו נתקלים בשנתיים האחרונות בעליה מחבר המדינות, שהיא לא העליה

שהתרגלנו אליה בשנים 1992-1991-1990-1989 אתם יודעים שהאזורים שמהם יש ריכוז

גדול של עליה הם אוקראינה, ובעיקר אזורי הלוחמה והאזור ההררי, משם אנחנו מקבלים

ילדים שבמשך 5 או 7 שנים לא ראו בית-ספר, ואתה פתאום מקבל ילד בן 13 או 15

שלאחרונה ראה את בית-הספר כשהוא למד בכתה ג' או ד', ואתה צריך ליצור עבורו תוכנית

מיוחדת שבה אנחנו נותנים לו במשך 5 שנים חומר לימודים שצריך לסגור פער של 10 או

12 שנה עד שהוא מגיע לכתה י"ב. זה גם מסביר, לצערי הרב, מדוע המספרים של נוער

מנותק באים דווקא מהמקומות האלה. כשאתה קולט ילד בן 13 או בן 10, שאין לו יסודות

של בית-ספר יסודי, למעשה אתה צריך לעשות פה פעולה מאומצת ולקבל שעות כדי להתמודד

עם הבעיה הזאת.

במשרד עשינו מאמצים גדולים ונתנו לפרוייקט הזה של ילדים מאזורי הלוחמה כ-500

שעות פר תוכנית. זאת אומרת, בית-הספר פיתח תוכנית מיוחדת. זה לא הרבה. בענין

זה אנחנו חייבים לעשות פעולה מיוחדת כדי להגדיל את מספר השעות, ואני מעריך שעדיין

חסרות כ-2,000 עד 2,500 שעות, וזאת על-סמך שיחות עם אנשי חינוך.

היו"ר ע' ז יסמן;

כמה ילדים כאלה יש?

ר' שיפר;

כרגע התמקדנו רק ב-7 ערים שבהן יש ריכוזים, אבל לא הגענו לכולם. מדובר באלף

ילדים.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

כפי שאמרתי, ביום רביעי ניסע וניפגש עם סגן שר החינוך הרוסי והאוקראיני, משום

שאנחנו חייבים גם לראות איך אנחנו יוצרים שם מערכת מתאימה, כי אנחנו צופים משם

לעליה גדולה מאד. מספיק שאתה מוסיף עוד 2,000 - 3,000 משפחות, אתה מדבר על עוד

3,000 ילדים, והמערכת שלנו חייבת להיערך לקלוט אותם ואנחנו רוצים להיות ערוכים

ומסודרים לכך. לכן בכוונה הדגשתי את הנקודה הזאת.

כשנכנסתי לתפקידי לפני כשנתיים וחצי הותקפתי בעיקר מפני שילדים לא מעטים נסעו

לעשות את בחינות הבגרות שלהם ברוסיה. בישיבה הקודמת אתכם אמרתי שאני מחכה שמישהו

מאחד הארגונים יציג מכתב על מספר הילדים שנוסעים לרוסיה לעשות בחינות בגרות, ומאז

אני מחכה. למה? אם הייתי אומר את זה לפני שנתיים, הייתי מקבל 500 מכתבים כאלה,

כי אז נסעו 700 ו-800 ילדים לעשות בחינות בגרות, וחלק מהם גם נשאר שם. היום אני

לא רואה שיכולים להציג לי אפילו חמישה מכתבים כאלה. זאת אומרת, על-ידי כך

שהוספנו 16,000 שעות, לאחר משא-ומתן שניהלנו עם האוצר לפני שנתיים, הצלחנו להפוך



אותן לשעות קבועות, לא לתקציב חד-פעמי. היום כל ילד שניגש לפחות לשלוש בחינות

מקבל בנוסף לשערן שלו עוד שעה בכרזה י', י"א וי"ב, כך שבחטיבה העליונה ילד יכול

להגיע לבגרות עם ההקלות שיש לו למבחן בגרות ממערכת החינוך, ולמעשה וקשגנו פה שני

1. הפסקנו את הנסיעה חזרה למשפחה בחבר המדינות להשלמת בגרות, ששם זה נעשה

בכתה י"א. 2. עצרנו את הנשירה מבתי-הספר במימדים גדולים מאד. אם לפני שנתיים

דיברנו על 8,000 ו-9,000 בני-נוער מנותק ממערכת החינוך, היום אנחנו מדברים על

4,000 - 5,000. לירידה הזאת יש שתי סיבות: א. הדור עבר את גיל 18 ואנחנו

אחראים עליהם עד גיל 18. ב. ריכוז המאמץ שלנו להשאיר ילדים שישלימו בגרות במערכת

החינוך נתן תוצאות, ובנושאים אלה יש שינויים מקצה לקצה. זה נתן לנו למעשה את

התוצאה של ריכוז המאמץ שעשינו בנובמבר 1992, ובינואר 1995 אנחנו רואים עצמנו

חייבים להמשיך באותה דרך, ועשינו פה את הפעולה המיוחדת שאליה אנחנו מצרפים פעולה

נוספת.

שמנו לב שילדים מרגישים לא נוח גם בחטיבת ביניים וגם בבית-ספר יסודי, שהם

הרגישו בשונה מילדים ותיקים בני הארץ. למשל, אגרת הורים, סל שירותים. פתאום

ראיתי שחלק גדול מהילדים מפסיקים לבוא לבית-ספר מפני שהם מתביישים כתוצאה מכך שהם

לא יכולים ללכת לחוגים עם חבריו בני הארץ הזאת. הם לא יכולים לצאת לטיול, או

ללכת להצגת תיאטרון יחד עם הכתה בחטיבת ביניים או ביוטיבה העליונה, וזה השפיע

בכיוון של נשירה מבית-הספר.

לפני חודשיים נפגשנו עם משרד האוצר. עשינו פעולה יחד עם שר הקליטה, וקבענו

דבר שלא היה במערכת החינוך מאז שהגיעה העליה הרוסית למדינת ישראל, ובנומבר 1994

קבענו מערכת שתהיה עכשיו רב-שנתית, קבועה, לפיה כל תלמיד בגיל בית-ספר יסודי שעלה

לישראל החל מספטמבר 1991 מקבל 450 שקל; תלמיד בחטיבת ביניים מקבל 630 שקל, ותלמיד

ביוטיבה העליונה מקבל 800 שקל, אם הוא עלה בספטמבר 1993- אם הוא עלה בספטמבר

1992. תלמיד בבית-ספר יסודי מקבל 360 שקל, בישיבת ביניים - 520 שקל, ובחטיבה

עליונה - 640 שקל. זה 17 מיליון שקל. אנחנו זיכינו את הרשויות המקומיות

רטרואקטיבית מספטמבר 1994.

הרשויות המקומיות לא מעבירות את הכספים. מודיעין לא מעבירה.

כשאומרים שהרשויות המקומיות לא מעבירות כספים, הכוונה היא לארבע רשויות בכל

הארץ. הבעלויות מקבלות את הכסף ישירות, אם זה רשת "אורט" או "עמל".

תלמידים-עולים שעלו בספטמבר 1991 מקבלים: רוטיבת ביניים - 325 שקל, רוטיבה

עליונה - 400 שקל. למעשה אינם רואים כאן שהלכנו אחורה, דבר שלא היה מקובל עד

עכשיו. קודם נתנו לשנה אחת ועכשיו אנחנו הולכים אחורה ולמעשה אלה שעלו בספטמבר

1991 כבר מקבלים סיוע.

עבור מה הסיוע?

עד היום מימנו את זה הרשויות המקומיות, לא ההורים, ולכן רוב הכספים האלה הם

חלק מהגרעונות של הרשויות המקומיות. כשאנשי השלטון המקומי שבתו הם אמרו לממשלה:

אתם חייבים לסייע לנו כדי שלא ניצור כמה סוגים של אוכלוסיות. אנחנו ראינו בזה

פעולה משותפת. עד היום כשילד הולך לרכוש ספרים, מחברת, הולך להצגת ילדים או

לחוגים אחרי-הצהריים, היום הרשות המקומית סיבסדה את הדברים האלה, או שהורים של

ילדים אחרים סיבסדו את הטיול של הכתה.

האם תלמיד שבגינו העבירה המדינה כסף לרשות או לבעלות בסכומים שתיארת, זח

מחייב את חרשות או את הבעלות לספק לאותו תלמיד את כל הדברים שהזכרת?

סגן שר החינוך והתרבות מ' גולדמן;

כן. את הדברים שפירטתי, בחצר בית-הספר.

היו"ר ע' ז יסמן;

מתי זה נכנס לתוקף?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

זח כבר נכנס לתוקף. הכספים הגיעו לרשויות ב-1 בינואר, רטרואקטיבי מ-1

בספטמבר 1994.כשאתם מסיירים בשטח, תבדקו את זה.

ו י מאור;

כמה זמן העולים מוגדרים כעולים?

כל מי שעלה משנת 1991 והלאה.

יכולתי להרחיב על פרוייקטים שיש לנו בארבעה בתי-ספר. אחר-כך אאפשר למנחם

יבור, שעושה את כל עבודת המטה, להתייחס לדברים.

האם יש במשרדך גוף שמפקח על הדברים האלה?

ודאי. כל זה נבדק.

אני רוצה לדבר עכשיו על תלמידים אתיופים ואחר-כך אעבור למורים-עולים.

יש לנו ישיבה מיוחדת בנושא תלמידים אתיופים.

יש יותר מדי ישיבות מיוחדות ואני מציע שנשוחח על כך.

זה הישג גדול מאד לך ולנו. עכשיו צריך לפרסם את זה. שנית, צריך לעשות מאמץ

שאלה שצריכים לקבל יקבלו את זה כמה שאפשר יותר מהר. יש לי יסוד להגיד לך, דברים

שעשינו רק בימים האחרונים מטעם הוועדה הם לא ידועים. כנראה שיש גורמים שטוחנים

את הכסף אצלם. אנחנו נעשה עכשיו מאמץ פרסומי, תקשורתי, וגם מעשי כדי שזה יגיע.



סגן שר החינוך והתרבות מי ג ולדמן;

אם אציג לכם נתונים אתם פשוט תהיו מופתעים. בנושא של תיגבור לתלמידים-עולים

אנחנו מעמידים והשנה תקציב של 150 מיליון שקל, כשלפני שנתיים זה היה 50 מיליון .

זה אומר תוספת שעות.

סיוע בקליטת מורים-עולים, למשל. כשאני באתי למשרד, כל מערכת קליטת

מורים-עולים מנתה 600 מורים. זה היה לאחר שהגיע הגל הגדול ו-10,000 איש הסתובבו

ללא עבודה. מיד עשינו פעולות מרוכזות, והשנה אנחנו מעסיקים כ-4,600 מורים-עולים.

י ' בא-גד;

מאיזו שנה המורה נחשב עולה?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

3 שנים, ומהשנה האחרונה - 4 שנים. זאת מהפכה. 1.998 מורים מתוכם נקלטו בתקו

במערכת החינוך. מערכות החינוך ראו צורך לכלול מורים אלה בתקן והם נקלטו. זאת

אומרת, אם ב-1992 היו 130 מורים בתקן, היום יש לנו קרוב ל-2,000, פי 15 ממה שהיה.

כי ראינו מהי התרומה של אותו מורה שבא לסייע לבית-הספר במוסיקה, באמנות, במדעים,

ולכן האוצר לוחץ עלינו כל הזמן ואומר: תפסיקו להעסיק מורים בחוזים לשנה אי

שנתיים, והחילו לתת להם להיכנס.

אני לא ידעתי שאם מערכת החינוך מכשירה כל שנה 1,000 מורים חדשים, המערכת

קולטת כעבור 3 שנים בפועל 250 מהם. זאת אומרת, 750 נושרים בדרך. יוצא שכדי

לקלוט 2,000 מורים בתקן היית צריך להכשיר כ-8,000 מורים ותיקים בני הארץ. זאת

אומרת, אם היית לוקח אותה לצבא ושולח אותה לסמינר או למכללה, או לאוניברסיטה ששם

היא תעשה תעודת הוראה, על 2,000 מורים נטו שקלטנו, מדינת ישראל למעשה חסכה כסף.

זאת היתה הטענה שלי לאוצר כשאמרתי: תנו לנו לקלוט יותר מורים-עולים. על-ידי

א. מצמצמים את האבטלה בקרב האוכלוסיה הזאת; ב.

אנחנו מביאים למערכת סיוע של אותם מקצועות שלאזורים המרוחקים היה קשה להתמודד

אתם. אנחנו מעסיקים 2,000 מורים בתקן, ו-2,800 מורים בחוזים. בסך הכל הכנסנו

השנה 4,800 מורים-עולים.

אם לפני שנתיים קיבלנו 7,000 שעות לקליטת מורים-עולים, השנה אנחנו מגיעים, עם

ה"מציינג" שלנו, ל-120,000 שעות, שזה 70 מיליון שקל שהמערכת נותנת לקליטת

מורים-עולים, כשלפני שנתיים וחצי כל התקציב הזה היה בקושי 4.5 מיליון שקל.

אם הייתי מציג עכשיו שקף ואומר לכם מה היה ב-1992 ימח היה ב-1991. חבר-הכנסת

אלי דיין היה צריך לטוס לדרום אפריקה ולהעלם ל-100 שנה ממדינת ישראל. אני

אתחיל להכין שקפים ולהראות מה קרה -1992, ב-1993. ב-1994. מה יקרה ב-1995 ימת

עומד לקרות ב-1996 .משום שאנחנו כאזרחי המדינה לא יודעים איזו תרומה תרמנו

למערכת החינוך בכל מה שקשור בקליטת מורים-עולים, בקליטת תלמידים-עולים, במאמץ

להתמודד עם בעיות של נוער מנותק.

ביום ששי שמעתי על בעיה גדולה שיש לסטודנטים חסרי אמצעים. זה אמנם לא המנדט

שלנו, זה נוגע יותר למשרד הקליטה, אבל אני בטוח שגם הסוכנות היהודית וגם משרד

הקליטה, במאמץ משותף נמצא דרכים להתמודד עם בעיה של מילגות לסטודנטים שרוצים

ללמוד והם יקרי אמצעים. נצטרך לעשות את זה כמי שקיבלו מנדט להביא לשינויים בסדרי

העדיפויות.

קבענו השנה הכשרה נוספת, תוכנית התאמה. מאחר שהעליה נמשכת, צמצמנו את

תוכניות ההתאמה כדי לא ליצור מצב שמורים-עולים גומרים תוכניות התאמה ואין להם

מספיק תעסוקה. שיחררנו מחדש והתחלנו השנה שוב במקצועות הנדרשים כמו מוסיקה,



אנגלית, מורים לאנגלית, חינוך גופני, נתנו אישור להכשיר עכשיו 500 מורים מקרב

המורים, או אקדמאים רוסים שהגיעו ושאנחנו רואים בהם פוטנציאל להוראה, ואנחנו

מתכוננים להרחיב את הפעולה.

אספר לכם דבר שאולי אתם יודעים אותו. חסרים לנו בארץ 250 מורים לאנגלית,

בעיקר בצפון ובדרום. בשיתוף עם הסוכנות היהודית אנחנו מביאים עכשיו מורים

מאנגליה, ארצות-הברית וקנדה. אין לנו אפשרות לעשות זאת מקרב העולים מחבר

המדינות. זה פרוייקט משותף עם הסוכנות היהודית, ואנחנו הולכים לפתוח תוכנית

התאמה כדי לקלוט במשך שנתיים עד 250 מורים לאנגלית כדי לסייע לשכונות הדרומיות,

לערי הפיתוח ולאזורים בצפון ובדרום. מתברר שבאנגליה יש אבטלה בקרב אקדמאים.

אנחנו מוכנים לעשות להם עליה לארץ, לממן להם שנה תוכנית התאמה. הסוכנות תתן להם

סיוע של עולים חדשים יחד עם משרד הקליטה, ואנחנו נכשיר אותם כמורים לאנגלית.

משום שכשאנחנו מדברים על עליה, אנחנו מדברים גם על החזרת ישראלים מארצות-הברית

וקנדה, וגם על עליה מארצות הרווחה.

ב' טמקין;

מדוע אי-אפשר להכשיר את כל הסטודנטיות שלומדות שפות באוניברסיטה ואחר-כך

עובדות סוזם כמזכירות?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

אנחנו עושים פעולה יחד עם ארגוני הסטודנטים. כל חמערכת הזאת נותנת לנו בקושי

20 מורים בשנה. פעלנו בכיוון זה ועשינו פרסומות, וזאת התוצאה.

אתן לך דוגמא מתחום אחר. אני אחראי במשרד גם על אבטחת מוסדות חינוך. אמרתי

אתם עובדים בנקיון ומקבלים 9-8 שקלים לשעה. אני

מוכן לשלם לכם י ותר.

ב י טמקין;

אני יודע שמשלמים להם 20 ו-23 שקלים בעד עבודות נקיון.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

אנחנו מעסיקים כ-2,600 מאבטחים. אמרנו ששני מאבטחים יקחו בית-ספר ויבנו

לעצמם את שעות המערכת באוניברסיטה עם העבודה בבית-הספר. בירושלים, בשונה מערים

אחרות, אנחנו מוכנים לשלם 15 שקלים לשעה, שני שקלים יותר.

למה בירושלים משלמים יותר?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

משום שבירושלים בשנתיים האחרונות האבטלה ירדה לאפס, משום שיש פה פיתוח רציני

מאד, יש דרישה גדולה מאד, וזו אחת הערים שאין בה אבטלה.

היו"ר ע' זיסמן;

אין עולים בירושלים.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

זה לא קשור לעולים. אתן לכם נתונים נוספים. סל החינוך, כפי שאמרתי, הוא 17

מיליון שקל.

נוער מנותק.



היו"ר ע' זיסמו;

על נוער מנותק אמרנו שנקיים דיון נפרד.

ב' טמקין;

אני מציע שנקיים דיון משותף על תלמידים אתיופים ונוער מנותק. אני רוצה להגיד

1. הענין של נוער מנותק כבעיה ספציפית. 2. שמענו

הרבה טענות בכלל על מערכת החינוך לגבי האתיופים בנושא החינוך הפנימייתי בעליית

הנוער כפי שהוא מתקיים, בחינוך הקהילתי כפי שהוא מתקיים. אלה שתי בעיות נפרדות

וקשורות - תנתק ומערכת החינוך בכלל, מה יקרה עם הקהילה האתיופית כתוצאה ממערכת

החינוך בישראל היום. אני מציע שנדון על שני הדברים האלה יהד.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

בסדר גמור. נבוא עם כל הצוות שלנו ועם חומר מסודר.

ב' טמקין;

החוגים שאתה מדבר עליהם מתקיימים במסגרת בית-הספר. האם אתם מממנים חוגים

אחרים גם במתנ"סים בשכונות?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

בבית-הספר כן, במתנייסים - לא. החברה למתנייסים מסבסדת קליטת עליה. אצלנו זה

סעיף נפרד.

החברה למתנס"ים לא מסבסדת קליטת עליה.

נכון, אבל היא מקבלת מאתנו כסף עבור קליטת עליה, כמו שהיא מקבלת ממשרד

הקליטה. אנחנו נותנים לה סיוע במורות-חיילות, שזה שווה-כסף. כשדיברתי על 500

מורות שעוסקות בקליטת העליה, הכוונה היא שבבוקר הן מועסקות בחינוך הפורמלי

חינוך הבלתי-פורמלי.

אבל המערכות הבלתי-פורמליות לא משרתות באותה מידה את השכבות השונות של

האוכלוסיה בשכונה ובאזור. נכון?

גם אותן, ודאי. הן משרתות את כל השכונה על כל הרכביה.

בתנאי שיש שם עולים.

לגבי העולים יש הנחיה שלנו לחברה למתנייסים, שלא יווצר מצב שילד עולה רוצה

להשתתף לפחות בשני חוגים והוא יישאר בחוץ.



ע' בוסטין;

המתנ"סים לא קולטים ילדים עולים בחוגים שלהם. הם קולטים ילדים עולים במקרה

שיש מרכזי למידה, שבהם גם משרד החינוך תומך וגם משרד הקליטה תומך. הם לא קולטים

ילדים בחוגי העשרה. ילדים עולים כמעט לא משתתפים בחוגי העשרה.

אני יכול לתת לך נתונים על נצרת עלית, כרמיאל ואופקים.

ק' פלדמן;

כי שם הם מקבלים תקציבים מיוחדים.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

נכון, עבור הקליטה במתנ"סים.

ע' בוסטין;

הם מקבלים תקציבים מיוחדים מהמשרדים השונים, אבל זה לא חוגי העשרה.

בסדר, אבל חבר-הכנסת טמקין חשב שהילדים האלה נשלחים הביתה ולא נקלטים. זה מה

שהוא רצה לשמוע.

הוא צודק.

אני רוצה לדבר כעת על הקליטה האתיופית. נכון שנקיים על כך דיון מיוחד, אבל

אני רוצה לדבר על כמה שינויים שעשינו בשנה האחרונה. עשינו כמה פעולות בשיתוף עם

כל הגורמים שעוסקים בזה בתוך המשרד, אם זה חמ"ד ואם זה המטה לקליטת עליה, ודאי

העדה, הרשות המקומית. כל מי שחושב שאפשר לפעול בהודעה מלמעלה, במערכת שנותנת רק

הנחיות, ודאי שהדברים האלה מגיעים לפיצוצים. אנחנו למדנו שצריך לעשות את הדברים

האלה תוך תיאום ורצון הדדי של כולם יחד להביא לשינויים.

בשנה האחרונה נעשה מאמץ גדול להעביר את העולים האתיופים ממגורים זמניים

למגורי קבע. כחלק מהמדיניות של עידוד העולים ללכת לאזורי ביקוש בעלויות שאפשר

להתמודד אתן, יצרנו ריכוזים של עולי אתיופיה שמכבידים מאד על מערכת החינוך,

ולמעשה יוצרים לעצמם מציאות כואבת.

מקום כמו קרית-מלאכי, או יבנה, אותם 10 ישובים שבהם יש ריכוז גדול של עולים

אתיופים, החל מבאר-שבע בדרום דרך קרית-מלאכי, יבנה, קרית-גת, אשדוד, נתניה, חדרה,

עפולה, לוד רמלה, להם הקמנו במשרד צוות היגוי. בכלל, הבעיה שלנו היא לא כל

הכותרות של צוותים כאלה או אחרים. בעקבות הביקורים שלי בשטח הגעתי למסקנה שכמו

שיש לנו טיפול נקודתי בהרבה נושאים שבהן פועלת הממשלח, אמרתי: בואו ניתן טיפול

נקודתי לכל הישובים שבהם יש ריכוז של עולים מאתיופיה. משום שכתוצאה מכך

שקרית-מלאכי קלטה מאות משפחות, הממשלה צריכה להטות אוזן למה זה עלול להביא. ואז

בתי-ספר של חמ"ד שקולטים את המספר הגדול של תלמידים מקרב העדה האתיופית, מצאו

עצמם במצב שילדים בורחים מבתי-הספר. משפחות ותיקות הוציאו את ילדיהן מחוץ למערכת

החינוך.



יושב כאן עמרם אקלו, מתאם בין המטה לקליטת העלית לבין הישובים. אמרנו: ניתן

טיפול נקודתי, יחד עם חמ"ד, ונעביר תקציב מיוחד לפעולה שתאפשר לילדים האלה להתפזר

בתוך בתי-הספר בישוב, וגם להפנות ילדים מתוך הסכמה מרצון, לא בכפייה,

מהממלכתי-דתי לממלכתי, כדי להוריד את האחוזים הגבוהים של ילדים אתיופים

בבתי-הספר. יש לנו בתי-ספר שבהם מספר התלמידים האתיופים מגיע ל-60% - 70% - 80%

ו-40%. זה יצר מציאות כואבת וכולם הבינו שחייבים לעשות פעולות לרוחב שמחייבות

לעשות מאמץ ולתת יותר שעות, לסייע בהכנת שעורים, לתת ארוחת צהריים חמה, וזאת כדי

1. לשפר את תנאי הילד בבית-הספר, שהוא יכול להגיע להישגים הרבה

יותר טובים. לעודד אותו להישאר בבית-הספר התיכון בישוב ולא לצאת לפנימיות, שבהן

סיכוייו להגיע להישגים נמוכים יותר. משום ששם הוא מוצא עצמו בתוך אוכלוסיה של 90%

ו-70%, ואנחנו עושים פעולה משותפת עם עליית-הנוער כדי לצמצם בשנתיים הקרובות את

מספר התלמידים שהולכים לפנימיות ב-1,500 עד 2,000 ילדים.

כל זמן שלא היו לך מגורי קבע לא היתה לך ברירה, משום שהמשפחה גרה בקרוואן

בגודל 30 או 40 מי והילד לא יכול היה להיות עם המשפחה. היום כשהוא עובר למגורי

קבע, יש לו בית יותר גדול, הוא לא רוצה לנתק את הילד מהבית כבר בגיל 12, אבל הוא

רוצה לתת לו תנאים של פנימיית יום. על זה אנחנו הולכים, לתת לו את תנאי הרווחה

שהיו לו בפנימיה - ארוחות חמות, פעילות, עזרה וסיוע - אנחנו בונים מודל בישובים

עצמם, מקבילים לפנימיה ואנחנו קוראים לזה פנימיית יום.

פנימיית יום שמחזיקה 25 ילדים עולה 150,000 שקל.

כבר השנה י יעדנו לזה תקציב מיוחד והתחלנו ב-7 ישובים. התחלנו בדצמבר 1994

והעמדנו לענין זה תקציב של שני מיליון שקל וכבר מעמידים לזה עכשיו תקציב נוסף של

3 מיליון שקל ב-1995. כך שבסכום של 5 מיליון שקל אנחנו הולכים לעשות פעולה בקרב

העליה האתיופית. היום יש לנו כבר 1,400 ילדים. הפעולות נעשות ביבנה,

בקרית-מלאכי , בחדרה, בעפולה, בבאר-שבע. יש לנו כתה צוותי היגוי בישוב, שבהם

שותפים כל המערכות שהזכרנו, מול צוות ההיגוי הארצי.

כשאני אציג לכם בחודש מארס את הנתונים על מבחני בגרות לשנת תשנ"ד שמתפרסמים

בפברואר, תראו שינוי לטובה מקצה לקצה. אני מאמין שתוצאות הפעולה המשותפת של כל

המערכות בתוך המשרד, מול הישובים, מול העדה, מתוך רצון והבנה הדדית וללא כפייה,

יהיו טובות. אנחנו לא מתכוונים לחסוך כאן כסף.

נוער מנותק. עד עכשיו דיברנו רק על העולים מחבר המדינות. בקרב העליה

האתיופית יש לנו 500 ילדים שנפלטו ממערכת החינוך. זה קרה, מאותן סיבות שעליהן

דיברתי בתחילת הישיבה בקשר לילדים שבאים מאזורי הלוחמה בברית-המועצות לשעבר. יש

תלמידים אתיופים שהגיעו לכאן בגיל 18 ולא ראו כלל בית-ספר. יש כאלה שהגיעו לארץ

בגיל 16 ולא ראו כמה שנים בית-לספר. אמרנו אז, עדיף שנדחה את גיוסם לצבא, גם של

יוצאי אתיופיה וגם של יוצאי ברית-המועצות לשעבר, ושהם לא יעמדו במצב שהם לא

יודעים לדבר עברית.

המנדט של מערכת החינוך הוא עד גיל 18. לגבי העליה האתיופית נגיד שהמנדט הוא

לא עד גיל 18, אלא אפילו עד גיל 23. הם עדיין בבתי-הספר ובפנימיות, עדיף לדחות

את גיוסם לצבא ל-6-5-4 שנים כדי שהם יקבלו השכלת יסוד, השכלה משלימה. יש בארץ

מוסכמות שמי שמגיע לגיל 18 או 19. או שהוא מתגייס לצבא או שהוא לא נקלט בצבא,

והבחור הזה אומלל למשך כל חייו. הוא נשאר אנאלפאבית, הוא נשאר מנותק, הוא נשאר

אדם לא רצוי בחברה הישראלית. לכן אנחנו עושים פה מהפכה מקצה לקצה, שאני יודע שלא

אוהבים אווזה, כי כשמתרגמים אווזה לשפת המעשה זה אומר עוד כסף.

עם הנושאים האלה אנחנו מתמודדים ובתקציב 1995 יש בשורה בענין זה, שפירושה

שינוי מקצה לקצה לאלה שהגיעו לכאן ולא ראו בית-ספר 8-6-5 שנים, או בכלל לא ראו

בית-ספר.



היו"ר ע י זיסמן;

מצד אחד זה מבורך מאד, אבל מצד שני אינה יוצר חיכוכים אפשריים בתוך אותה כתה.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

לא, יש כתות של 14 ו-17 תלמידים. אנחנו נעשה פה תקנים מיוחדים, כי אנחנו לא

יכולים להרשות לעצמנו, כמדינה קולטת עליה, לא לטפל בילדים שמגיעים מאזורי הלוחמה

ברוסיה, או מאזורים אחרים, או בילדים שהגיעו ומגיעים מאתיופיה.

היו"ר ע' ז יסמן;

כמה תלמידים עברו מהחינוך הממלכתי-דתי לחינוך הממלכתי?

מדובר ב-1,400 ילדים שהם כ-10%.

היו"ר ע' זיסמן;

המספר יגדל ויילך במשך השנים.

בפעולה שאנחנו עושים היום זה גם יעצור את התהליך.

היו"ר ע' זיסמן;

איו לי עם זה בעיה עקרונית ולא מצפונית. אתה אומר ייאלה שלא אוהבים". למי

אתה מתכוון?

סגן שר החינוך והרטיבות מי גולדמן;

יש כאלה שחשבו שזו החלטה פוליטית. אני מצהיר פה שזו לא החלטה פוליטית, זו

החלטה פדגוגית על דעת חמ"ד, ובתיאום אתם, כדי שהם יבינו שזה גם גרם נזק לילדים

הוותיקים.

אתן לכם דוגמא בולטת. באשדוד יש 9 בתי-ספר של חמייד. יוצא שב-5 מתוך ה-9 אינה

רואה אוכלוסיה ותיקה וכאילו מנדים את התלמידים האתיופים מהם, וב-4 האחרים יש

ריכוז של 40% או 50%. אמרתי לאנשי י במשרד שאני לא רוצה להעביר אף תלמיד לבית-ספר

ממלכתי, אבל בואו נעשה חלוקה הוגנת וצודקת בכל תשעת בתי-הספר, שלא ייווצר מצב

שבבית-ספר אחד אין אף תלמיד אתיופי ובשני 60% מהתלמידים הם אתיופים. אותו דבר

בנתניה.

ב י טמקין;

ואתם מצליחים לעשות את זה?

כן. יש שיתוף-פעולה בתוך המערכת. לכן אמרתי שהמעבר מבית-ספר ממלכתי-דתי

לממלכתי הוא לא תמיד אוטומאטי.



היו"ר ע' זיסמן;

איזו בעיה מיוחדת היתה בחדרה?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

בחדרה היה נסיון פוליטי של עסקו שניסה להתערב וראה במעבר המתואם של ילדים

מבית-ספר ממלכתי-דתי לממלכתי פעולה של חינוך מיוחד שלוקחים ילדים בגיל 8, 10 או

12 ומגדלים אותם להיות מפא"יניקים, או מר"צניקים, והוא לא הבין שהמטרה היא

בסך-הכל להקל ולאפשר לילד הזה להגיע לבגרות. ישבנו עם אנשי חמ"ד ואמרנו: לנו יש

ענין אחד, שבעוד 20 שנה כשיכתבו על התקופה של העליה האתיופית, לא יגידו שהממשלה

חזרה על טעויות משנות החמישים והשישים, או של שנות החמישים המוקדמות. אסור לנו,

ולא משנה אם זה חמ"ד או ממלכתי כללי, אלא כולם יחד צריכים להיות שותפים לשינוי

שהוא מחוייב המציאות.

כפי שאמרתי, משרד החינוך מסייע בסכום של 17 מיליון שקל, ואילו משרד הקליטה

נותן, החל מהשנה, לכל תלמיד עולה אתיופי מ"מבצע שלמה" 500 שקל לאגרת חינוך. זה

כולל את כל הילדים שהגיעו מ"מבצע שלמה" וזו פעולה חשובה. התרגום הוא 5 מיליון

שקל. אלה דברים שלא היו קודם.

אעבור עכשיו לנוער מנותק.

היו"ר ע' זיסמן;

מהביקור אתמול התברר לנו שיש נוער שמסיים בית-ספר תיכון שם בגיל 17-16.5.

זאת אומרת שיש בני-נוער בני 16.5 - 18 שמגיעים לארץ ואין צורך שהם יהיו במערכת

החינוך בכלל, כי הם סיימו ללמוד בארץ מוצאם. מי מטפל בהם?

ק' פלדמן;

אלה בני-נוער ללא טיפול.

היו"ר ע' זיסמן;

זה תפקידו של מרכז השלטון המקומי. הם אזרחים של אותה רשות מקומית והיא צריכה

לטפל בהם.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

אנחנו עושים כמה פעולות בקשר לנוער מנותק, משותפות לנו ולרשויות המקומיות.

בתשנ"ג הפעלנו בכל הארץ 10 קבוצות של נוער מנותק. בתשנ"ד קפצנו ל-28 קבוצות.

בתשנ"ה פתחנו את השנה עם 49 קבוצות, והיום כבר יש לנו 53 קבוצות. לשנת תשנ"ו כבר

נתתי הנחיה לעודד כהן להגיע ל-75 קבוצות.

למה להתחיל מיד עם קבוצה גדולה? ובנינו שכשמדברים על נוער מנותק

צריך לעשות כמה פעולות, ויש גם תקופה של הכשרה. אתה צריך להכשיר מדריכים, זו

פעולה שנמשכת 10 חודשים. אתה צריך לגייס אנשים דוברי רוסית או אמהרית.

כשבאתי למשרד בתשנ"ג אמרתי שבארבע שנים אנחנו רוצים להגיע ל-50 קבוצות

ובתשנ"ז נגיע ל-40 קבוצות. המציאות מראה שכבר בתשנ"ה אנחנו למעשה מפעילים 53

קבוצות, יותר מהצפי שקבעתי לעצמה כמטרה, משום שכל דבר מיתרגם לכסף.

כמה בני-נוער יש ב-53 קבוצות?



סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

בערך 2,000 בני-נוער.

זה נעשה במסגרת המערכת הבלתי-פורמלית שלנו, של אחר-הצהריים. אנחנו עושים

עכשיו מסלול לבני-נוער בני 17 שסיימו כתה י"א. חלק מהם רוצים לעשות בגרות

אקסטרנית. אנחנו מעודדים חלק מהם ונתנו הנחיה שהאגף לחינוך מבוגרים, מה שנקרא

אולפן אי ואולפן המשך, שמיועדים רק לבני 18 ומעלה, יקלוט גם בני 17.

האוצר אישר את זה.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

אנחנו קולטים בני 17 לאולפנים.

ו ' מאור;

אבל הם לא מגיעים לשם, הם עובדים.

יש מסלול בוקר וגם מסלול ערב לבני 17 ומעלה. ברור שלא בכל ישוב אפשר לעשות

את זה, אבל במקום שיש ריכוז של תלמידים בגיל הזה אנחנו נותנים לזה פרסום בעתונות

המקומית ובמקומות העבודה. 80 מרכזי השכלה למבוגרים מפוזרים ב-60 ישובים.

הורדנו את מספר התלמידים בקבוצה. אם המספר היה 25, ירדנו ל-15 תלמידים בכתה.

כל דבר כזה עולה כסף.

היו"ר ע' זיסמן;

שזה עולה כסף, אני יודע. שיש התקדמות טובה, אני יודע. אבל צריך להיות

תכנון.

כל מה שאני אומר לך נעשה על-פי תכנון.

הרי אתה בדיוק יודע מי בגיל הזה. אתה צריך להפריש עוד כסף לצבא הגנה לישראל.

אני מסכים אתך. כל הפעולות שאני מדבר עליהן נעשות על-פי תכנון ועל-פי

דרישות. דיברנו על כך גם לפני שנתיים.

הרשויות המקומיות הן למעשה הכלי שבאמצעותו אנחנו יכולים לפעול.

יש לך עוד כלי - צה"ל.



סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

אני מדבר על התקופה לפני גיוסו לצבא. היפה, נתניה וירושלים הקימו רשות

לקליטת עליה. אדנה מדבר על ערים גדולות. ראשון-לציון למשל, מאיר ניצן מעמיד

תקציב עירוני מספר שנים,זה התחיל עוד בתקופתו של יצחק נבון ואחריו זבולון המר

המשיך בזה. נעשו דברים.

אני לא אומר שכל הדברים הם פטנטים של הממשלה הזאת. נכון שרוב המהפכות נעשו

בתקופה זו, אבל הרהבנו את הפעולות ושיפרנו אותן. ודאי שבלי השלטון המקומי קשה

להתמודד עם הרבה מאד מן הדברים.

בכפר סבא יש אזורים עם אוכלוסיה שהתבגרה, השתחררו בתי-ספר ואין בהם קליטה.

הצעתי לראש העיר להפוך אותם למרכז לאולפנים. הוא אמר: תן לי קצת כסף לשיפוץ

המבנה ואני אעמיד אותו לרשות ההינוך למבוגרים. ואמנם אנהנו מנצלים את המבנה

בשיטת "המטה החמה", בשעות הבוקר, אהר-הצהריים ובערב.

אתה לוקה תלמידים אתיופים בני 20-19, שהגיעו לארץ בגיל מבוגר. קיבלנו אישור

לדהיית השירות הצבאי שלהם, והם באים ללמוד שם גם שפה וגם מקצוע. הוגברר לי

שבאמצעים שמשרד הקליטה מעמיד לרשותו אין לו אפשרות להתקיים.

יש אבסורדים נוספים. אם אותו תלמיד אתיופי הגיע למרכז בכפר-סבא מכפר תבור.

הוא מקבל השר.תפות בדמי בנסיעה. אבל אם הוא מגיע מאזור הקרוואנים של המועצה

האזורית באר-טוביה, הוא לא מקבל השתתפות בנסיעה, כי הוא לא נקרא אזור פיתוה. ואז

יש ביניהם פער של 150 שקל. אמרתי שאני דורש באופן קבוע שאדם שלומד מקצוע ברהיטי

ברג ברעננה יקבל 400 שקל להודש עבור 5 ימי עבודה בהודש, ואז הוא יכול להתקיים

בתנאים יותר טובים.

לפני כשנה הוצאתי הנחיה שכל מי שהולך לקורס של שנה, בהכשרה שלנו, חייב גם

לעבוד.

עי מאור;

הם מוצאים מקומות עבודה?

כן. הבעיה היא שכולם היו קשורים ונעולים על סטנדרדים שנקבעו בימי הפלמייח,

ואף אחד לא חושב שצריך לראות גם דברים שהם אולי לא פדגוגיים. אתה מוציא אותם

ונותן להם עוד שעה לימודים ביום, אבל לא נותן להם יום בשבוע לעבוד. הוא לומד

נגרות ועדיין לא ראה מכונה. הכל נעשה בתמונות ובשקפים. דברים כאלה צריך לשנות

ולשפר.

יש עוד הרבה מאד דברים לגבי העליה האתיופית וגם מחבר המדינות. לא הכל ורוד,

אבל לפחות אנחנו יכולים להציג חצי כוס מלאה של עשייה. יש עוד חצי כוס שצריך

להמשיך לטפל בה, ולכן נבחרנו לקדנציה ולא לחצי קדנציה. בחצי קדנציה עשינו חצי

כוס.

אני רוצה לסיים בכמה משפטים כדי שתראו שקרו כמה דברים ב"לוהמה שקטה". אחד

הדברים שאנחנו רואים כשותפים לעליה למדינת ישראל זו בניית מערכת חינוך בחבר

המדינות. כשאני באתי למשרד לא היתה מערכת ישראלית בחבר המדינות. היו שלושה

בתי-ספר קטנים ובמשך שנתיים הצלחנו להקים בחבר המדינות כ-14 בתי-ספר, שבהם לומדים

בערך 4,000 תלמידים, מכתה אי עד י"ב, 5 ימים בשבוע. אנחנו שולחים 32 מורים

מוסמכים בוגרי מכללות ישראליות לתקופה של שנה מינימום. הלק מהם כבר נמצאים שם

שנה שניה. אנחנו מתכוונים עד 1996 להגדיל את מספר בתי-הספר ל-20. זו משימה

לאומית חשובה ביותר, משום שאנהנו מלמדים שם מורשת ישראל ומלמדים עם הפנים

לירושלים.



לפני מספר שבועות תקפו אותי על שהחלפתי את המורים הדתיים במורים חילוניים.

אני רוצה שתדעו את העובדות. בחבר המדינות היו בתי-ספר, ויש כאלה גם היום,

שפועלים במימון אמריקאי, חרדי ולא חרדי, והם פתחו בתי-ספר עם הפנים לניו-יורק.

בי טמקין;

מה זה חרדי ולא חרדי?

עשו עסקות עם בתי-ספר גויים, שילמו להם כסף והכניסו לשם מורה יהודי. אבל יש

בתי-ספר חרדים, דתיים ממש. ביקרתי שם וראיתי שבקיץ לוקחים את הילדים לניו-יורק

ויוצרים ציונות אמריקאית עם הפנים לניו-יורק. אמרתי לעצמי: ממשלת ישראל סיבסדה

את בתי-הספר האלה בשני מיליון דולר, לא רק באמצעות משרד החינוך. משרד החינוך

השתתף אולי ב-400,000 דולר, אבל השתתפו בזה גם לשכת הקשר, הגיוינט, ואחרים.

עד כאן. זבולון אורלב, שהיה מנכ"ל המשרד בתחילת כהונתי, אמר לי: אם

תצליח לשנות את המערך הזה בבפנים לניו-יורק לפנים לירושלים, עשית מצווה גדולה לעם

ישראל. ואמנם כך עשיתי. מיניתי את מנחם יבור לראש מטה הקליטה ואמרתי: בואו

נעשה פעולה ונפנה למורים ישראלים שרוצים לצאת לשנה לחבר המדינות. הצלחנו, והיום

אנחנו מפעילים מערכת שיש בה 14 בתי-ספר, עם 32 מורים. אנחנו מעסיקים מפקח במשרה

מלאה. תוכנית הלימודים מופעלת על-ידי מערכת החינוך של משרד החינוך הישראלי.

בנוסף לכך אנחנו מנצלים את המורים בשעות אחה"צ, משום שמי שמגיע לשם עובד אחה"צ

כמורה ללימוד עברית של הורי הילדים האלה. אנחנו מפעילים עוד 148 בתי-ספר של

לימודי יום ראשון, שבהם לומדים 6,000 תלמידים.

אנחנו רואים בזה מנוף לעליה לישראל. ילד שלומד בבית-ספר כזה, הסיכוי שמשפחתו

תגיע לישראל הוא גדול מאד.

גם לסוכנות היהודית יש בתי-ספר יום אי. אין פה שום התנגשות, משום שמאז

כניסתו של יחיטל לקט לסוכנות הסוכנות מתנהלת בצורה תקינה.

אנחנו פועלים בחבר המדינות באמצעות לשכת הקשר. לשכת הקשר ומשרד החינוך

עובדים יחד. אנחנו גם עובדים עם הסוכנות היהודית. מבחינה זו אני שייך לאלה

שחושבים שכל הפעולות בחבר המדינות רק מגבירות את הסיכויים לעליה משם.

אני אחראי על מערכת החינוך בכל מזרח אירופה, לא רק בחבר המדינות. בצ'כיה,

בהונגריה ובפולין יש לנו קהילות קטנות. בציכיה, למשל, יש לנו מערכת חינוך קטנה.

בהונגריה אנחנו מסייעים לשני בתי-ספר במורים ישראלים, ומלמדים שם עברית ומורשת

ישראל. מהונגריה אין כמעט עליה, אבל עצם העובדה שלומדים שם 700 ילדים ואתה יכול

לסייע להם במורים ישראלים, אתה תורם.

גיליתי שבברלין, למשל, ובגרמניה יש 30,000 יהודים שהגיעו מחבר המדינות.

בברלין לבד מרוכזים קרוב ל-20,000 יהודים שהגיעו מחבר המדינות. בעוד שבועיים אסע

לשם ל-3 ימים ואפתח בית-ספר בברלין, כדי לעצור את לימוד הגרמנית, כדי שילמדו שם

לפחות עם תוכנית ישראלית בבית-ספר במתכונת שפתחנו בחבר המדינות. נשלח להם שני

מורים, יחד עם הקהילה היהודית, משום ששם הפנים הם לבון, לברלין, ואם תלמד אותם

עברית, אולי יש סיכוי שחלק מהילדים שהגיעו לגרמניה יחזור לארץ, כתוצאה מכך שהילד

ישמע על ישראל וילמד עליה.

השנה עשינו לראשונה מחנות קיץ יחד עם הסוכנות והוצאנו מורות-חיילות שלנו, שהן

בחופשה מבתי-הספר. 10,000 ילדים היו במחנות קיץ בחבר המדינות - פעולה של הסוכנות

היהודית ובסיוע של משרד החינוך. כתוצאה מהמאמץ הגדול הזה התנועה הקיבוצית עשתה

מחנות קיץ באמצעות לשכת הקשר, והסוכנות עשתה מחנות ונתנו מורות-חיילות.

גם השנה אנחנו מתכוננים לעשות פעולה יחד עם הצבא. כידוע לכם, מדי חודש וחצי,

במסגרת 148 בתי-ספר שהזכרתי, אנחנו מוציאים מהארץ 24 מורי אולפנים צעירים ל-6

שבועות. זו מערכת שעולה הרבה מאד כסף.



השנה הצלחתי לקשור גם את הג'וינט, שמסייע לנו בחבר המדינות. עד עכשיו

הגיוינט סייע רק לאלה עם הפנים לניו-יורק, ועכשיו הם יתחילו לסייע לתלמידים

שלומדים עם הפנים לירושלים, ואני מקווה שנצליח בפעולותינו אלה. תודה רבה.

היו"ר ע' זיסמן;

תודה רבה. בעניו נוער מנותק לא אמרת כל מה שצריך להגיד.

ב י טמקין;

יש לי הצעה ספציפית, מכיוון שקרה פה דבר מוזר. אני תיכננתי ישיבה בוועדת

משנה של ועדת העבודה והרוורה לנוער במצוקה. התברר לי שגם ועדת החינוך הקדימה

ותיכננה ישיבה כזו, אבל ביטלה אותה. נדמה לי שהישיבה שקיימנו היינה מאד רצינית,

בהשתתפות הרבה גורמים. סיכמנו שנמשיך. דיברתי עם חבר-הכנסת אברהם בורג, כי הוא

התכוון לקיים את הישיבה ההיא. החלטנו לאחד אותה ולפנות אליך. אני מציע שנקיים

דיון משותף בנושא אתיופים ונוער מנותק.

אני רוצה לציין שהדיון התפתח לשני כיוונים. 1. נוער מנותק כבעיה ספציפית; 2.

שמענו הרבה טענות על מערכת החינוך בכלל לגבי האתיופים בנושא החינוך הפנימייתי

בעליית-הנוער כפי שהוא מתקיים, בחינוך הקהילתי כפי שהוא מתקיים. אלה שתי בעיות

שהן נפרדות וקשורות - ענין הנתק וענין מערכת החינוך הכללית, מה יקרה עם הקהילה

האתיופית כתוצאה ממערכת החינוך בישראל היום. אני מציע שנקיים ישיבה משותפת בעניו

זה.

אנחנו נבוא עם הצוות שלנו ועם חומר מסודר.

י' שרייבר;

קודם-כל אני רוצה לברך. מעבר לסקירה אני חושבת שגם המציאות מראה שעלינו

כתה.

אני רוצה להגיד גם לאוצר מלה. תמיד היינו צריכים להתנצל על שבכלל מדברים על

עליה ולגרד כל מיני סירים כדי שיהיו תקציבים לפעולות. אני רואה את זה בפרספקטיבה

של הרבה שנים. זו אולי שנה ראשונה שבאמת עלינו כתה והנושא עלה גם לדיון, גם

לטיפול וגם למימוש בצורה רצינית כמו שהוא ראוי לו.

אני קודם-כל רוצה לברך על המלגות לתלמידים. אני חושבת שזה דבר השוב מאין

כמוהו, אבל צריך יהיה לעמוד על המשמר כדי שהכסף לא ייכנס לייבור השחור של הרשות.

ב. גם כשהוא מגיע לבית-הספר, והיו מקרים כאלה בעבר שבית-הספר עשה השלמת ציוד בכל

מיני תחומים אחרים, גם בנושא של עולים אבל לא רק בנושא של עולים, והוא עשה כל

מיני מניפולציות למעבדות וכל מיני דברים אחרים - אני חושבת שפה צריך יהיה לעמוד

על המשמר שהכסף באמת יילך לתעודתו.

דבר שני שהייתי רוצה לומר הוא בנושא של שעות עברית. כל פעם אני חוזרת ואומרת

את זה. זה לא נכון, אני חושבת שגם בזה אנחנו צריכים לעלות כתה. זת לא נכון לתת

שיעורי עברית לתלמיד שנמצא רק עד שנה וחצי בארץ, כי כל הבעיות הקריטיות והאמיתיות

שלו מתחילות אחר-כך, כשהוא צריך להתמודד לא עם "דו קמה" ו"דנה קמה" אלא עם

מקצועות העברית והתנ"ך, וגם המקצועות המדוייקים, שם צריך את המאסות הגדולות של

העברית. אני חושבת שכל מי ששותף לענין הזה, לתת יותר שעות ולתת שעות מעבר לשנה

וחצי הראשונות, שאז מתחילה שעת האמת של התלמיד ואז מתחיל כל הקטע של קידום נוער,

ונוער מנותק, כי אז הוא לא מוצא את מקומו ואז אנחנו נותנים הרבה מאד כספים,

חשובים כשלעצמם, במערכות אחרות.



אני חושבת שאם היינו נותנים יותר במערכת הפורמלית, כשצריך אווזה, היינו חוסכים

יותר כסף במערכת של קידום נוער.

דבר שלישי - צה"ל. כל פעולה שאנחנו עושים יחד עם צה"ל היא נכס צאן ברזל לכל

מי שעוסק בזה. רציתי רק להביא לידיעתכם שאצלנו במחלקה לעליה וקליטה קיים נגה

שאנחנו קוראים פורום צה"ל, שאנחנו יושבים יהד עם צה"ל כנוהל קבוע. למשל, עכשיו

אנחנו מטפלים בנושא של חיילים יחידים, שמצאנו שזו בעיה לא קטנה. גם הנושא של

הורי מלש"בים, מתגייסים לשירות בטחון, להכין אותם לקראת המאורע הגדול הזה שהוא

גדול בחייו של כל אחד שיש לו בן או בת שמתגייס לצבא.

אנחנו עושים הרבה מאד פעולות, וכל מי שעוסק בזה יודע שזה דבר חשוב. אבל

הנושא של קידום נוער הוא באמת אחד הדברים החשובים, וככל שאנחנו יותר מעורבים

בענין הזה אנחנו עושים הרבה מאד פעולות משותפות עם משרד החינוך.

דבר אחרון, בנושא האתיופים. אנחנו עדיין רואים מ"מבצע שלמה" תלמידים שיושבים

בכתות קלט באולפניות. זה דבר שצריך לומר אותו בכל פורום, ואני מוצאת לנכון לומר

אותו כאן. אסור לנו לעבור עליו לסדר-היום. יש תלמידים שהגיעו לכתות קלט אחרי

שהם כבר היו בכתות-אם.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

המושג כתת-קלט אינו נכון. כתת קלט זה בשנה הראשונה. את יכולה להגיד כתה

צפופה בילדים עולים מאתיופיה.

י י שרייבר;

לא, סליחה. אני אומרת כתת-קלט כמסגרת שבה יושבים רק תלמידים אתיופים.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

זו לא כתת-קלט. כשאצלנו אומרים כתת-קלט הכוונה לשנה ראשונה.

י י שרייבר;

השם לא משנה. זו כתה הומוגנית. זה אותו דבר, רק בשם אחר. אלה כתות שלומדים

בהן רק תלמידים אתיופים.

ע' בוסטין;

אני רוצה להעיר כמה הערות קצרות. 1. בבתי-הספר שבהם יש ריכוז גדול של עולי

אתיופיה ונמצאים בפריפריה ונהנים משירותיהן של המורות-חיילות ובנות השירות

הלאומי, אני חושבת שבלי לזלזל בעבודה הנהדרת שהן עושות, הן לא יכולות לקדם ילדים

בני העדה האתיופית במסלול הלימודים.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

לכן עשינו את הטיפול הנקודתי.

ע' בוסטין;

גם בטיפול הנקודתי - ואנחנו שותפים בכמה רשויות בתוכניות של קידום ילדי

אתיופיה - מתברר לנו שאין שם מורים מקצועיים ואת העבודה עושות מורות-חיילות, ואז

הילדים פחות או יותר- עומדים במקום ונהנים מפינה חמה, ואולי גם מכריך, אבל לא

מהעשרה לימודית.



יש בעיות מאד קשות גם עם עולי אתיופיה וגם עם עולי ברית-המועצות לשעבר בנושא

של ביקור סדיר. אני חושבת שהמערכת הזאת עדיין פרוצה, אין יד על הדופק בהרבה מאד

מהרשויות המקומיות. כבר לפני שנתיים ישבה ועדה בענין זה, שאותה ריכזה רהל שיפר,

ואני הושבת שלא הרבה השתנה מאז.

אני חושבת שבכלל יש בעיה בנושא של גישור למערכת, לכל העולים החדשים ולא משנה

מאיזו ארץ הם מגיעים. זה חמור במיוחד עם היהודים ההרריים, אבל זה לא פהות חמור

עם עולי אתיופיה. אולי זה חלק מהמערכת של הביקור הסדיר. אולי צריך היה להסתכל

בהסתכלות מערכת, שם צריך לעשות משהו.

מעט מאד ילדי עולים נמצאים במערכות הבלתי-פורמליות. אני חושבת שהעובדה

שהוקמה רשת מופת על-ידי עולים חדשים בעצמם, היא עדות שיש בעיה בהשתתפות במערכות

הבלתי-פורמליות. המערכות הייחודיות לילדי חמ"ה מונעות אינטגרציה. אני חושבת

שצריך לתת את הדעת על חיזוק המתנ"סים ועל הקצאת תקציבים לנושאים אלה.

איגוד מורים עולים קלט כ-2,200 מורים-עולים.

ע' בוסטין;

אלה מרכזי למידה.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

אבל זה גם חוגי העשרה. קרן קרב.

ע' בוסטין;

במרכזי הלמידה בדרך-כלל יש למידת וחיזוק למידה ופחות נושאים חברתיים ונושאים

של מיצוי פוטנציאל שבהם ילדים ישראלים וילדי עולים חוברים יחד.

אני חושבת שיש בעיות מאד קשות ברשויות כמו אשדוד, קרית-גת ואחרות, שבהן יש

שכונות עם 80% -90%- 100% עולים, והם לא יודעים מה לעשות בענין הזה. השפה

המדוברת בהפסקות בבית-הספר היא רוסית. אני חושבת שפה דרושה גם איזו שהיא היערכות

נפרדת.

בוגרי חו"ל. משום-מה נכרכו פה נערים שסיימו בגרות בחו"ל עם נוער מנותק. אני

חושבת שאלה שתי אוכלוסיות נפרדות.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

אמרנו שהאולפנים מיועדים בעיקר לצעירים אלה, בבוקר ובערב לבגרות אקסטרנית.

אלה אנשים שעלו עם בגרות מחו"ל.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

כן, אבל יש כאלה שרוצים להשלים וללמוד בטכניון. זה מקל עליהם ואנחנו מאפשרים

להם לעשות זאת.



ע י בוסטין;

זה נכון. אני רוצה רק לומר שלמערכות אין אינפורמציה על העולים האלה, כי הם

לא רשומים במערכת החינוך, מאיור שהם הגיעו עם בגרות, ובצבא. יש בעיה וצריך לחשוב

על דרכים לפתור אותה.

סגן שר החינוך והתרבות י' גולדמן;

זה נכון. לכן אמרתי שלרשות המקומית יש פה תפקיד חשוב.

היו"ר ע' זיסמן;

לא רק לרשות המקומית, גם לצה"ל. צה"ל רוצה עוד קצת תקציב ל-30 מדייניות

נוספות.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

יש לו 30 והוא רוצה עוד 50. אתמול אישרתי 50 מדייניות.

ו י מאור;

יש לו 120 והוא רוצה להגיע ל-150.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

זה מסודר.

היו"ר ע' זיסמן;

בינתיים השגנו פה דבר חשוב מאד. מה שביקשו מאתנו אתמול זה לא הרבה. אני

אבדוק את זה. ארזה אמנם מחייך, אבל ברגע שהתחייבת אתה תוסיף.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

אין בעיה.

ע' בוסטין;

נקודה אחרונה היא שילוב ילדי עולים בגני טרום-חובה. החלשים לא נכנסים למערכת

טרום-חובה והם מגיעים למערכת החינוך עם פיגור.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

זה נכון. פה יש בעיה.

קי שוויביש;

גם אני רוצה לברך על העליה בכתה, כי זו פעם ראשונה שהמערכת הבלתי-פורמלית

עובדת בשיתוף-פעולה עם הגיוינט, שאנחנו מקיימים פרוייקט כזה שבו, לפי הדו"ח

שעכשיו פירסמנו, מועסקים 244 מורים ומשתתפים בו 2,200 תלמידים.

זה במימון מלא שלנו.



קי שוויביש;

חלקי הייתי אומר, כי אנחנו גם גובים כסף.

אני רוצה להוסיף שאנחנו שואלים כל הזמן בקשר לקורסים, שזה דבר חשוב.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

את זה תברר עם מיכאל כהן. אני יודע שאין בעיה לפתוח קורס למקצוע של מורה

נדרש.

מי כהן;

פתחנו להם שלושה קורסים.

עי מאור;

אני רוצה להתיחס לנושא של הקצאת השעות הפורמליות. אני מצטרפת לברכות,

אני מבקשת לקיים בהקדם דיון בענין השעות הפורמליות, שכן באפריל נקבע סל השעות

לקראת השנה הבאה.

אני מצטרפת לכל מלה וכל שנה אני מעלה זאת. הורדת השעות מזה 3 שנים היא טעות.

אני מדברת מאז גל העליה הראשון.

מי יבור;

כשהיו 10,000 עולים.

עי מאור;

אדוני סגן השר, לא ניכנס כעת לדיון. אני מבקשת שהוועדה תהיה בתמונה

בחודש-חודשיים הקרובים, לפני שבונים את סל השעות לשנה הבאה.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

בסדר.

י י בא-גד;

שתי הערות קצרות. א. קשה לי, אבל אני משבח את העבודה שנעשית. אני לא מבין

למה צריך להעביר את זה דרך הרשויות המקומיות. יודעים בדיוק מהו מספר

התלמידים-עולים בכל בית-ספר. למה צריך עוד צנור? בכל צנור נדבק משהו בצד - אם

מעבירים. למה אי-אפשר להעביר לבתי-ספר את שכר הלימוד המודרג דרך רשויות? איפה

שמעבירים יש שביתות. מעבירים ישיבות למוסדות, יודעים מהו מספר התלמידים. אני

מציע לחשוב על זה ולמנוע בעיות, כי אני מודיע שהכסף לא מגיע.

ב. אדוני היושב-ראש, חבתי שהדיון יהיה על קליטת עליה בכלל, גם בחוץ-לארץ.

אני מבין שכרגע מדובר על בתי-ספר בישראל.

דיברתי על זה.



י' בא-גד;

אני מבקש דיון על שני נושאים. היה פרוייקט נעל"ה, פרוייקט נפלא.

על מה נקיים דיון נפרד.

י י בא-גד;

יש טענות קשות נגד סגן השר על שהחליף את כל המורים הדתיים.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

גם על זה דיברתי.

י י בא-גד;

אם כך, אני אקרא בפרוטוקול. אבל אני שומר לעצמי את הזכות לקיים על זה פה

דיון. תודה.

בי טמקין;

אני בההלט מברך על מה שנעשה, ונעשה הרבה. חבל שלא כולם יודעים על כך, כמו

בהרבה דברים אחרים, ובוודאי חבל שלא תמיד העולים עצמם מקבלים את האינפורמציה הזאת

כמו שצריך.

אני מבקש שבהזדמנות הקרובה ביותר נקבל ממשרד החינוך, אם אפשר, מידע על

המתנ"סים. גם אחרי ששמעתי אתכם אני לא משוכנע שהמתנייסים ממלאים את התפקיד שהם

היו יכולים למלא, ואני חושב שהמימון הכללי שלכם לענין מחייב אתכם לדעת יותר מה

קורה עם השירותים שהמתנייסים נותנים לקהילה, כי החינוך הלא-פורמלי הוא חלק מאד

חשוב היום במערכת ההעשרה של הקהילה, ואני חושב שאתם לא משוחררים מחתי ירקות לא

פחות רצינית מההתיירוסות שלכם עכשיו לבית-הספר. אני חושב שהקטע הזה לא טופל מספיק

גם בדיווח שלכם.

היו"ר ע' זיסמן;

אנחנו רושמים בחיוב ובהערכה את הדברים. אבל יש כמה סוגיות, כמו נוער מנותק,

כמו נוער שלא נכנס למערכת החינוך, מאוזר שהוא סיים את לימודיו עוד לפני עלייתו.

אלה סוגיות שעוד נברר אותן.

עי מאור;

הגיל הרך.

היו"ר ע' זיסמן;

גם הגיל הרך.

י י שפירא;

הענין של כתות הומוגניות.

תשאירו משהו לשנתיים הבאות.

היו"ר ע' זיסמן;

לא, יש דברים שצריכים להיעשות, ומהר. את המעשים והעובדות צריך ליצור עכשיו.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:15