הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 155

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, ט"ו בשבט התשנ"ה (16 בינואר 1995) , שעה 11:00

חברי הוועדה; ע' זיסמן -היו"ר

ח' צמיר - סמנכ"ל המשרד לקליטת העליה

י' שטראוס - מנהלת המח' לקליטה בתעסוקה, המי לקליטת העליה

אי טישקוף - המשרד לקליטת העליה

אי גפן - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

מי טל - מנהל אגף עליה מערב, הסוכנות היהודית

עי בן-חי ים - מנהל מחי תפוצות, משרד החוץ

אי פרידלנדר - ממונה על תוכניות סיוע באגף אכלוס, מי השיכון

אי מיכאלי - הועד הפועל של ההסתדרות

מי רחימי - י ו"ר ארגון בית כורש של יהודי איראן בישראל

סי בנימין - מדרשת בית ברל

ר' זוליכה - ) ארגון בית כורש של יהודי איראן בישראל

ג י דאדבין - }

קי פלדמן - מרכז השלטון המקומי

מזכירת הוועדה; ו' מאור

קצרנית; עי הירשפלד

סדר-היום; קליטת העולים מאיראן.



קליטת העולים מאיראן

היו"ר ע' זיסמן;

אני פותח את וישיבה.

בליל שבת ראיתי בטלוויזיה תוכנית על יהודי איראן, ואני מבין שהתוכנית לא היוגה

יכולה להיעשות ללא אישור השלטונות האיראני ים. הם היו מרשים לצלם בית כנסת ולקיים

ראיונות עם אישים יהודים?

אני אומר את זה, כי אני יודע שיש דברים שאנהנו צריכים לנהוג בהם בדיסקרטיות

ובאחריות. לפני כמה זמן בא אלי סימן-טוב סיסי, יושב-ראש ההתאחדות, ושאל אותי אם

ראיתי את התוכנית בטלוויזיה. עניתי בחיוב, והוא אמר: כן, אבל לנו יש מה להגיד.

אנחנו רוצים לדווח מה נעשה ומה אני וחבריי הנמצאים כאן עושים למען קליטתם, כמובן

באחריות, כי אנחנו פטריוטים, אחראים, כפי שהיינו כל השנים. סימן-טוב סיסי נמצא

עכשיו בשליחות ולכן לא יכול היה להשתתף בישיבה.

אם יש דברים מסויימים שלא צריכים לצאת מהישיבה, נשתדל לעשות כל מאמץ שלא

ייצאו מכאן. אבל עם זאת, זה לא סוד לעולם המוסלמי ולא סוד לממשלה המוסלמית

הקיצונית השולטת היום.

בי נתיים.

הי ו "ר ע' זיסמן;

נפתח בדיווח של מר משה טל, מנהל אגף עליה מערב, הסוכנות היהודית. בבקשה.

אפתח בכמה מספרים. אם ב-1990 עלי ארצה 614 יהודים מאיראן, אנחנו נמצאים

בתהליך מתמיד של ירידה וב-1994 עלו ארצה 192 איש. ב-1991 עלי 292 איש, ב-1992 -

345. לא ברור למה היתה עליה, אבל היא לא משמעותית. ב-1993 עלי 235 איש, וב-1994

- 192. עם זאת, ב-1994 יש כמה מאות יהודים איראנים שבאו לביקור בארץ כתיירים,

ורובם, אם לא כולם, הזרו לאיראן.

אין לנו נתונים מדוייקים ולכן אנחנו מעריכים שיהדות איראן מונה היום בין

20,000 ל-24,000 - 25,000 נפש. הם מפוזרים. היהודים האיראנים נמצאים פחות או

יותר לפי חלוקה של כ-80% בטהראן, 3% בערך באיספהאן, וכ-10% בשיראז. כל היתר

מפוזרים בערי שדה אחרות.

ליהודים באיראן אסור לצאת כרגע. באופן רשמי למעשה אין רדיפה של יהודים בשנים

האחרונות, בשל היותם יהודים. עם זאת, אם אפשר למרר להם את החיים, למה לא? אפשר

לעשות את זה בדרכים שונות. א. אסור להם לעבוד במשרות ממשלתיות. ב. אם הם רוצים

לקבל דרכון, הם מקבלים אותו דרך משרד מיוחד ושם מצויין במפורש שהוא יכול לצאת את

המדינה רק דרך שדה התעופה. זה סימן היכר מוסכם שהוא יהודי. ג. זה לוקח הרבה זמן.

ד. לא תמיד הם מקבלים את זה בקלות, מכיוון שיש רשימה שחורה של אנשים שהם חשודים

או בביקור בארץ, או בקשר עם קרובים יהודים או ישראלים בישראל, או שיש צעירים

שמתקרבים לגיל הגיוס ואז מתחילים לראות אותם כברי-גיוס הרבה שנים לפני ותאריך

הגיוס על-מנת למנוע את יציאתם.

פרט לכך יש עוד כמה סממנים שהתבררו לנו לאחרונה, והם עידוד של אנשים ברחוב

האיראני לא לקנות אצל היהודים, והחנויות מתחילות לקבל סימונים שהן של יהודים.

למה לך לקנות אצל היהודי הזה? תקנה אצל

המוסלמי .



לפני הישיבה אמרה לי גבי זוליכה שהיא דיברה עם קרוב משפחה שלה שיש לו בית

מסחר שם והוא אמר לה שהכל בסדר. ברור לי שבטלפון הוא לא ימסור פרטים נכונים, אבל

יש גם קוד מוסכם שמשתמשים בו לצורך שיחה, והוא יכול היה לתת רמז למשחו.

ר' זוליכה;

יש לנו קוד מוסכם.

יכול להיות שהם לא כל-כך ערים לבעיה, או שהם לא רוצים להיות ערים לבעיה.

רוב היהודים באיראן הם מסורתיים. יש בארץ יהודי איראני שהכין באיראנית,

ביוזמתו הפרטית, מעין שולחן ערוך על המותר והאסור ביהדות בשביל הדור הצעיר יותר

שלא למד מדרש. הוא ביקש מאתנו שאנחנו נממן את שיגור ההדפסים האלה והסכמנו. אם

הוא יגמור להדפיס את זה אנחנו נעשה את זה עבורו ו נשגר את החומר לחוץ-לארץ.

כל יהודי שעוזב את איראן, אפילו לתקופה קצרה, וחוזר, במוקדם או במאוחר הוא

עובר איזו שהיא חקירה, ולפעמים גם קורה שעוצרים את אותו יהודי, או את המשפחה.

יש מספר קטן מאד של מתבוללים, אבל יש איזה שהוא תהליך של נישואי בנות יהודיות

למוסלמים, מכיוון שחסרים בנים. הם מאורגנים בתוך קהילה, שבאמצעותה מתנהלים החיים

התרבותיים והדתיים. היא מטפלת באספקת בשר, ולפעמים בנזקקים. עד כה, וזה נכון

לספטמבר-אוקטובר 1994, עמד בראש הוועד היהודי יהודי אנטי-ציוני אשר כנראה שיתף

פעולה עם השלטונות. אני לא אומר זאת לגנאי , כי לא תמיד אפשר להבדיל בין משתף

פעולה באופן גלוי או מפני שהוא חייב לשתף פעולה. לאחרונה נבחר אדם אחר אבל

מסיבות לא ברורות לנו הוא עדיין לא תפס את מקומו.

הילדים שהולכים לבתי-הספר חייבים ללמוד בשבת. אין שחרור מלימודים מטעמי דת

בשבת.

כפי שאמרתי, רוב האנשים, אם לא כולם, ניוקרים כשהם חוזרים, גם אם הם לא מבקרים

בישראל, וחלק מהם גם מוכנסים למעצר מנע, כפי שהם קוראים לזה, לצורך תישאול. בכל

מקרה, כל אלה שיש לגביהם חשד - זה לא ענין של חשד משטרתי מבוסס מבחינה משפטית, זה

יכול להיות שהחוקר חושד בלי בסיס, מחרימים אוטמאטית את הדרכון, הם נכנסים לרשימה

השחורה ובזה למעשה נגמרת היכולת שלהם לצאת אי-פעם, או לפחות כל עוד קיים המשטר

הנוכחי.

היהדות האיראנית איננה ציונית. אינני אומר זאת לגנאי, מכיוון שיש לנו עוד

קהילות כאלה ברהבי העולם. לא זו הבעיה. אנחנו מעריכים שאחת הבעיות שלא מעודדות

את היהודים לבוא ולהתישב בארץ הם תנאי הקליטה שלהם. היהודים שעוזבים את איראן זו

למעשה קהילה שעוזבת בלי כלום. להם אין אפשרות כמו שיש במקומות רגישים אחרים

להוציא איזה שהוא תכשיט, יהלום וכדומה. רובם ככולם עוברים חיפוש מאד מדוקדק בשדה

התעופה ומחרימים להם כל תכשיט שיש במקום, פלוס כספים. כך שהם באמת יוצאים

חסרי-כל.

לשם כך התכנסנו.

היו"ר ע' זיסמן;

זה עיקר הנושא.



מ' טל;

אגב, אני מוכרח לציין שלא תיאמתי שום דבר עם מר רחימי לפני כן.

איראן מוכרזת כארץ מצוקה. זאת אומרת שמגיע להם סל קליטה. מעבר לזה שום דבר.

כאקסיומה אנחנו חושבים שהדבר הטוב ביורט- במקרים כאלה זו הקליטה הישירה באמצעות

קרובי משפחה. אבל עם זאת, כל בעיה שאנהנו נתקלים בה לצרכי קליטה, אנחנו מציעים

גם מרכזי קליטה ליהודים שמגיעים מאיראן. יש התמיכה של משרד הקליטה, שאנחנו

עובדים עליה יחד וכו', אבל הקליטה הקהילתית שלהם איננה הקליטה הקהילתית שאני חושב

שהם צריכים לקבל והתמיכה הסביבתית שהם צריכים לקבל בעת הקליטה.

אם המשפחה לא מסייעת, ויש בעיות מטעם ארגונים והם לא נכנסים מספיק עמוק לתוך

הענין הזה, בניגוד למה שקורה, למשל, עם יהודי סוריה, שההתאחדות היא חלק אינטגרלי

של תהליך הקליטה באופן מאסיבי , יום-יומי ובעיקוב מתמיד - במקרה של יהודי איראן זה

לא קיים.

לסיכום, יהודי איראני שמגיע הנה חסר-כל, ויש לו בעיות קליטה במדינת ישראל כמו

שיש בכל העולם, שאתה עובר משבר, מה עוד שהם עוברים ממדינה איסלאמית קיצונית ששם

הם באמת נחשבו למיעוט - בעיות הקליטה במדינת ישראל, אם אנחנו לוקחים את הממוצע,

אצלם הסף הוא הרבה יותר גבוה.

היו"ר ע' זיסמן;

ידוע לנו אס היו בתקופה המקבילה מהגרים גם לארצות אחרות?

מ' טל;

יש הגירה של יהודים איראנים שיוצאים בדרך זו או אחרת. יש קבוצה של יהודים

איראנים שנמצאים בוינה, בטיפול של היא"ס לצורך הגירה לארצות-הברית. כידוע, יש

קהילה איראנית מאד רצינית ומאד מבוססת בארצות-הברית והיא מוכנה בהחלט לסייע

בקליטה. יש יהודים שיוצאים לשם. אני לא יכול לנקוב במספרים, אבל הם לא הרבה.

היו"ר ע' זיסמן;

יש ארגון יהודי שהשלטונות האיראנים מאפשרים לו לפעול בתוך איראן?

מ' טל;

לגיוינט היינה איזו שהיא פעילות אבל היא בגלים שכמעט ולא קיימים. אין דבר

כזה, עד כמה שידוע לי.

מי רחימי;

קודם-כל אני רוצה להודות לחבר-הכנסת זיסמן על הפגישה הזאת. הרבה זמן רצינו

להעלות את הנושא. לצערנו, גם אנחנו חוששים לדבר ולא רוצים להזיק ליהודי איראן.

עקב המצב באיראן אנחנו מאד חוששים שהוא י ילך ויורע. כיום, כמו שמר טל אמר,

והוא דיווח כמעט כל מה שרצינו לומר, יש כ-25,000 יהודים באיראן והם אכן מפוזרים

כפי שמר טל פירט.

לאחרונה נפגשנו עם יהודים שבאו כתיירים לארצות-הברית. לפי דיווח שלהם מצבם

טוב, וזה מה שמדאיג אותנו. הם אומרים; יש לנו בתים מפוארים, העסקים שלנו טובים

ופורחים. אבל כשהם רוצים למכור את בתיהם הם נתקלים שם בבעיות והם חייבים למכור

את הבית למטה למחיר השוק.



ג' דאדבין;

או לארגוני צדקה מוסלמים.

כן.

מ' טל;

בזמן המהפכה הדולר היה 7 טומאן. היום השער הוא 280 טומאן לדולר. כשיהודי

מוכר את ביתו, איך שהוא לא יעשה, לכל היותר הוא יכול להגיע ל-30,000 דולר שזה כבר

סכום ענק. השאלה היא איך הוא מוציא את הסכום הזה מאיראן ומה הוא עושה אתו.

ג י דאדבין;

דולר בהוץ עולה 430 טומאן. אפשר גם לשלוח דולרים ההוצה וזה עולה 460. זאת

אומרת שאם הוא מוציא 10,000 דולר מהבית אז הוא עשיר מאד.

בצדק אמרת שכשהם יוצאים קשה מאד לחזור אהר-כך לשם ולהיתקל בבעיה אם היית בארץ

או לא היית בארץ. וחלק מהם מגיעים גם בתור תיירים מפה וחוזרים.

נדמה לי שהיהודים שם היום מטושטשים מיחס השלטונות אליהם. כמו שמישהו אמר לי:

אנחנו באים בגלוי לבית הכנסת ומתפללים חופשי. כשאני הולך למישהו במשרד ממשלתי

ואומר לו שאני יהודי, אדרבה, הוא עוזר לי. זה מעורר רוששות.

יש גם קשר טלפוני.

מי רחימי;

יש קשר טלפוני. הציתותים שם הם לא כמו בארץ. שם יכולים להאזין לכל שיחה

באופן חופשי ביותר.

יש נישואי תערובת, קצת יותר ממה שמר טל אמר, וזה מעורר דאגה, מפני שאין מספיק

גברים. המוסלמים שם - לא הקיצוניים, אבל המוסלמים הרגילים מנסים ליצור קשרים

חברתיים עם היהודים וכתוצאה מזה יש נישואי תערובת, ושמענו על כך גם מאנשים שישבו

שם.

כשהעלינו את הענין בפני היהודים האיראנים בארצות-הברית, עם סימן-טוב סיסי,

רבותי, אתם מטושטשים, אותם לא רואים מה שקורה. תנסו לצאת. הם שאלו:

איך נצא? עם איזה כסף נצא? בדיוק מה שאמרנו כאן כרגע. המצב גרוע ביותר. יש לו

רכוש גדול מאד, הוא עשיר. הוא אומר: אני נהנה שם. מקסימום - זה יגיע.

מה לעשות על-מנת לעודד אותם, על-מנת להכניס בהם ציונות, ואינני יודע אם הם לא

ציונים. חלק מהם כן ציונים, אבל הם אומרים: איחרנו את הרכבת, ואם נצא, מה נעשה

בארץ? נקבץ נדבות, נעמוד מול משרדי הממשלה, נעמוד בפני הקהילה, נלך למשפחה חודש -

חודשיים - שלושה חודשים, ומה יהיה אחר-כך? בלוס-אנגילס ביקרנו בבית שלו, בית

מפואר מאד, שבסביון יש מעטים כאלה. הוא אומר: הבית שלי הרבה יותר מפואר מפה, עם

כמה דונמים מסביב. אני אבוא לארץ-ישראל, אני אהיה מחוסר כל. וזאת הנקודה של

השוואת התנאים של יהודי איראן לתנאים של יהודים שבאים מארצות המצוקה. ממשלת

ישראל חייבת להכיר ביהודי איראן כיהודים שיוצאים מארץ מצוקה ולעזור להם אף י ולנר,

כדי לעודד אותם לבוא לכאן. אתם יודעים שיש כאלה שבורחים בדרך-לא-דרך. יש אנשים

שעוברים גבולות, או אנשים שמתים בדרך עד שחלק מהם מגיע.

המבריחים עצמם, אלה שמארגנים את ההברחות, מנשלים אותם מכל והורגים אותם.

אלה שביקרת אותם בארצות-הברית, איך הם הגיעו לעושר שלהם?

הלק מהם החזיקו כמה דולרים עדיין אצל המשפחה. גם אני שאלתי אותם את אותה

זה מעט שבמעט שבזמנו השארתי אצל הקרובים שלי והם מנהלים לי

הכל. להם עצמם אין אפילו דולר אחד. כשהוא רוצה כסף, האחיין או הדוד מוציאים

מהבנק. הם חוזרים עם המזוודה שהביאו אתם.

היו גם מספר הוצאות להורג של יהודים באיראן.

על עבירות של מסחר בדולרים או על חשדות של ריגול.

רי זוליכה;

בדיוק לפני שנה הוצא להורג יהודי זקן בן 80.

מר מכובד, יהודי בן 80 שהוצא להורג. לא מצאנו שום סיבה להוצאתו להורג. הוא

וריגול אלה שני עולמות. הוא בכלל לא היה מסוגל לזה. אבל הוציאו אותו באישון

לילה, ולמחרת בבוקר התקשרו לאשתו ואמרו לה לבוא ולקחת את הגוויה של בעלה.

מה שמדאיג אותנו זה המצב הטוב והשקט הנפשי שבהם היהודים נתונים. השאלה היא

איך לעורר בהם את הרגש, שלא יהיה מאוחר. אנחנו מפחדים שיבוא רגע שהמשטר

החומייניסטי הזה יגבר והקיצוניים יותר יתחילו לעשות מהפכות, ואז היהודים יהיו

בגטו, למרות שהיום הם לא בגטו, הם מסתובבים חופשי וכמה מהם באים לארץ.

מה אתם עושים עם אלה שבאים לארץ?

מ' רחימי;

אנחנו מנסים לקשור אתם קשרים, להיות להם לפה, לעזור להם ברישום ילדים

לבתי-ספר. אבל אלה מעטים מאד. הנתונים שמר טל נתן הם מדוייקים, והם גם מפוזרים

בכל חלקי הארץ.

היו"ר ע' זיסמן;

ככל שהם מעטים יש לכם אפשרויות יותר גדולות לעזור להם.

אבל מבחינה כספית ומבחינת המאמץ שהמדינה תתן להם שיכון ותנאים כמו אלה

הניתנים ליהודים שבאים מארצות המצוקה, כל זה חשוב מאד כדי לעזור להם ולהקל עליהם

לעלות ולהיקלט כאן.

מבין 25,000 היהודים שהזכרנו יש כאלה שיש להם כסף בארצות-הברית.



היו"ר ע' זיסמן;

בכמה בתי מלון בתל-אביב ראיתי גם כמה אנשים שבאים עם כסף. איך הם באים עם

כסף?

מ' רחימי;

יש כאלה שהגיעו לארץ והמדינה עזרה לקלוט אותם.

היו"ר ע' זיסמן;

נניח שאנחנו נאמץ את הבקשה שלך, אם כי לא הייתי קורא לזה מצוקה, כי יש הבדל

בין מצוקה למצוקה. אחה רוצה שהם יקבלו תנאים כמו שמקבלים יוצאי אתיופיה.

מי רחימי;

נכון, כמו יוצאי אתיופיה וסוריה.

מצוקה זה מושג רהב. יכול להיות שיש סוגים של מצוקה, כמו יוצאי סוריה ותימן.

אבל איד תעשה את הדיפרנציאציה בין אלה שבאים מחוסרי-כל, כפי שמר טל אמר, ורובם

כאלה, לבין אלה שפגשתי למשל במלון "דן" בתל-אביב ושמעתי שהם מדברים פרסית? שאלתי

עליהם ואמרו לי שתם יהודים,

אבל לא שאלת מאיפה הם באו, אם מניו-יורק, מלוס-אנגילס, רומא, שווייץ או

לונדון בתור תיירים. שאלת איך להבדיל, שלא תהיה כאן רמאות, שמישהו יבוא ויאמר:

אני באתי מחוסר כל. קודם-כל, היהודי הפרסי שמגיע למדינת ישראל, אם יש לו כסף,

הוא לא יילך לגור בדירת עולים. סימן ההיכר שלו הוא שהוא הולך לקנות בית מפואר

ועושה כל מה שהוא יכול כדי לחיות בתנאים דומים לאלה שהוא היה רגיל להם לפני-כן.

אנחנו יודעים שלא היו רמאויות בקשר ליהודי איראן.

נשמע כעת את מר צמיר, סמנכייל המשרד לקליטת העליה. בבקשה.

חי צמיר;

אצלנו רשום שמספר היהודים שהגיעו מאיראן בשנת 1994 הוא יותר גבוה מ-192,

המספר שמר טל נתן, ויש לכך הסבר קבוע. ברישומים של משרד הקליטה ב-1994 הגיעו

מאיראן 262 נפש, וההסבר לפער הוא, אני מניח, כאלה שהגיעו כתיירים ושינו את הסטטוס

בארץ, מה שלא מופיע בסטטיסטיקות של משה טל. אבל המספרים האמיתיים הם תמיד יותר

גבוהים מהסטטיסטיקות של הסוכנות היהודית, וזה בערך שיעור הגידול. לכן, למען

האינפורמציה והפרוטוקול, ברישומים שלנו ב-1994 הגיעו 262 נפש. זו הערה אחת.

הערה שניה היא יותר לאורחים שיושבים כאן, כדי לעשות קצת סדר במושגים, כי

ידיעת המושגים תקל עליכם אחר-כך בדיונים.

איראן היא ארץ מצוקה כמעט לכל דבר מבחינת משרד הקליטה. אם תוסיפו ותשאלו מה

המשמעות של ארץ מצוקה ברמת ההגדרות, תיווכחו לדעת שזה מקיף גם את הרפובליקות

הסובייטיות וגם ארצות מסויימות מאמריקה הלאטינית, ובחתך הזה כולם מקבלים את אותו

סיוע.



היו"ר ע' זיסמן;

בסל קליטה אבל לא במשכנתא.

חי צמיר;

כמעט בכל הדברים, ותיכף אגיע לזה. כלומר, המושג ארץ מצוקה הל גם על

איראן. יש חריג אחד, אבל לא רק מול הקהילה האיראנית, הוא חריג גם מול הקהילה

הרוסית וכל קהילה אחרת שמוגדרת כארץ מצוקה, וזה באמת נושא המשכנתאות אל מול שלוש

יהודים יוצאי אתיופיה, יהודים יוצאי סוריה ויהודים יוצאי תימן,

שלהם יש הסדרים מיוחדים, אך ורק ברמת המשכנתאות, לא ברמת הדיור הציבורי הסוציאלי.

שם נמצא איזה שהוא הסדר שהסכומים הם באופן משמעותי י- גבוהים מסכומי המשכנתאות

הרגילים.

אנחנו מכירים את הבקשה שלכם. דאגתם להעביר אותה בכל מיני מסרים למשרד. אין

לנו תשובה ברורה כרגע, כי כפי שאתם מבינים, נושא המשכנתאות לא קשור רק במשרד

הקליטה, הוא קשור במשרד האוצר ובמשרד השיכון, ואני מניה שתתקבל תשובה במוקדם עד

כמה שאפשר. אנחנו מכירים את התביעה. אין כרגע עמדה ברורה, לא לחיוב ולא לשלילה.

אני רק רוצה שתבינו מהי בעצם הפרובלמטיקה. לפני שבוע התקיים בחדר הזה דיון

על עדה אחרת, וגם הם רצו אותו דבר. יש גם יהודים שיוצאים בחוסר כל מהרפובליקות.

אמנם הם לא נמלטים על-ידי מבריחים, אבל בפועל הם באים בחוסר כל.

כמו מצ'צ'ניה עכשיו .

חי צמיר;

כן, אבל אלה מעטים. אז יגידו לי שזאת לא דוגמה, אלה מעטים.

היו"ר ע' זיסמן;

כמה יהודים הגיעו מציציניה?

חי צמיר;

במטוס לפני שבועיים הגיעו 24 נפש. במקור הם מגרוזני אבל עזבו אותה לפני מספר

חודשים. ההערכה היא שבסך-הכל יש עכשיו בגרוזני כ-150 יהודים.

אני חוזר לפרובלמטיקה. גם מהרפובליקות הסובייטיות באים אנשים בחוסר כל. לא

בכל מקום מממשים רכוש, לא בכל מקום זו הדוגמה של טשקנט ששם כבר היה רכוש פרטי,

ואנשים באים בחוסר כל, עם 1,000 דולר, ופחות מזה, ובצדק, כי גם הם שואלים את

השאלה ואנחנו מותקפים על-ידם למה הם לא מקבלים את אותן משכנתאות. זאת

הפרובלמטיקה של הענין על קצה המזלג.

אני מחדד את הפרובלמטיקה שבענין ומה הן ההתלבטויות שלנו. בכל מקרה, הממשלה

חייבת לינת תשובה והיא תתן אווזה במהרה.

כדי לסבר את האוזן, יש לי פה חתך של בעלי מקצוע של עולים מאירן בשנים

1994-1989- ב-1994 הגיעו 262 נפש. בתעשיה יש 3. פועלים מקצועיים - 5, פועלים

בלתי-מקצועי ים - 1, כאלה שהצהירו על עצמם כחסרי משלח-יד - 136, מדעים ואקדמאים -

7, מקצועות חופשיים טכניים - 21, עובדי פקידות - 7, עובדי מכירות וסוכנים - 17.

עובדי שירותים - 3. אלה נתונים שנשענים על הצהרת העולה בעת הריאיון הראשוני.

יש לך פה מספרים על השבה ליהדות באולפני גיור? כולם יהודים?

חי צמיר;

לא מוכרת לי התופעה הזאת.

סי בנימין;

יש פה נתון משמעותי מאד שהייתי רוצה לשמוע עליו מפי מר צמיר. מה הס הגילאים

של הקבוצה שעכשיו פירטת?

אין לי פה הגילאים כרגע.

קבוצת הגיל 44-19 מבחינת דורשי עבודה היא הקבוצה המשמעותית, מהווה 63%מכוח

העבודה, אם אנחנו מתייחסים לכוח עבודה לפי קבוצות גיל.

הקבוצה הגדולה ביותר היא של עובדי פקידות - 14%, עובדי מכירות וסוהרים -

12%

יש לי זכות גדולה בנושא של יהודי איראן, לאחר שהייתי פעמיים בשליחות מטעם

הסוכנות היהודית באיראן. פעם ראשונה בשנים 1976-1973 בזמנו של השאח. ב-1979

הייתי בשליחות מיוחדת, הלכתי לחלץ יהודים בזמנו של חומייני. אני מכיר את הבעיה

די טוב ומאז אני שומר על קשר אתם.

אני רוצה לשאול שאלה. בסוכנות היהודית יש ממונה על הדסק איראני, יוסף שרגא.

מדוע הוא לא נמצא בפורום הזה?

אני פה.

השנה הגיעו מאיראן 262 עולים. להבדיל ממדינות מצוקה אחרות, למעלה מ-80%

מעולי איראן הם בחורות ובחורים צעירים, יחידים, ופה נכנסת בעיית המשכנתאות, כי

הצעירים האלה מגיעים לגיל צבא והם בורחים מאיראן.

יש בעיה נוספת, שאין תנאים גם לצעירים היחידים שבאים מסוריה ומתימן, אם אתה

רוצה להשוות לאחרים. בנושא זה יש לנו בעיה כאובה, כי המדיניות עד עכשיו היתה לא

לתת זכאות וזכויות ליחידים. יש לנו פה מאבק.

נכון. אין ביניהם הולים ותשושים. אלה צעירים ולכן הבעיה שלהם היא משכנתאות.



באשר לתעסוקה, כולם נקלטים בארץ. העדה האיראנית עוזרת להם להיקלט בטקסטיל,

בהנעלה ובמסחר אחר, אין בעיות.

היו"ר ע' זיסמן;

יש להתאחדות כספים למלגות, להכשרה מקצועית?

אנחנו נותנים מלגות, אבל מעט מאד, 600 שקל.

היו"ר ע' זיסמן;

אתם מקבלים כסף מהסוכנות היהודית?

מ' רחימי;

מהסוכנות היהודית לא קיבלנו כסף. עשינו את זה בפיחות עצמנו.

זה ידוע שבין יוצאי איראן יש נדיבי לב. אין התאחדות. הרי אינם ידועים בתור

אנשים שמשרתים את העדה בהתנדבות, במסירות ובנאמנות, ללא תמורה. אבל יש במדינת

ישראל טפילות עדתית, שאנשים עשירים מאד לא מוכנים לתורים. יש עדות שהעשירים מבניה

תורמים. השאלה אם בהתאחדות שלכם יש אנשים שתורמים כסף כדי לקלוט עליה.

אין.

חי ו "ר ע' זיסמן;

אני מעלה את הנקודה הזאת כי היא קיימת אצלכם. אני יודע את זה, והדיון הוא

כולל ונרהב. לעומת זה, אני יודע שאצל האנגלוסכסים יש מה שנקרא הלוואה משלימה.

חלק מההלוואה בא מהסוכנות היהודית, כי היא מסייעת להתאחדויות בכל מיני תחומים,

אבל חלק מהסיוע בא מהאנגלוסכסים עצמם. צריך למצוא דרך כדי לעזור לכם בזה.

סי בנימין;

אני רוצה שוב להדגיש את הנקודה הזאת. אצל העולים האיראנים הצעירים יש שתי

בעיות רציניות ביותר. תעסוקה הם מוצאים, אין בעיה. הבעיה היא דיור, כי כבודדים

הם מקבלים כמעט כלום, הם לא יכולים לעשות עם זה שום דבר. זו בעיה אהת.

בעיה שניה, בגלל המצב המיוחד באיראן הם יוצאים בלי מסמכים מזהים על השכלה והם

מגיעים לישראל. אם הבחור למד שנתיים באוניברסיטח באיראן, חוא מגיע לכאן בלי שום

מסמך והוא לא יכול לעשות שום דבר.

תצהירים.

ס' בנימין;

לא, זה ספור רציני מאד. לכן אתם רואים בסטטיסטיקה ששמענו כאן שכמעט אין

ביניהם שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה.



ח' צמיר;

זו אינטרפרטציה לא נכונה על המספרים שקראתי. המספרים שקראתי אינם נשענים על

תיעוד בפועל. הם נשענים על הצהרת האיש. כך שאין לזה קשר אם הוא יכול להציג מסמך

או לא יכול להציג מסמך. הוא מצהיר: אני כזה וכזה, ואף אהד גם לא בודק אותו בשדה

התעופה.

ס י בנימין;

אבל אי-אפשר להוציא היום מסמכים מאיראן.

בסדר, אבל זה לא מסביר את הנתונים שקראתי.

דבר שני, לגבי הצעירים שלומדים לתואר גבוה כזה או אהר, לא הזכרתי את זה, כי

מובן מאליו שהם מטופלים באמצעות מינהל הסטודנטים והם מקבלים את כל הסיוע, כולל

שכר לימוד, מעונות, או במעונות הקמפוס או במעונות של הסוכנות היהודית.

איד זה נעשה, הם נותנים הצהרה?

יש טכניקה של הצהרות נוטריוניות ויש מכינות, ובודקים את זה.

אני מסכים לדבר אהד שאמר ספי בנימין, ששיעור הצעירים בהשוואה לעליות אחרות

הוא גדול באחוזים, כמובן. במספרים אבסולוטיים אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים.

זה המצב.

אני הייתי מבקש ללכת שני צעדים אחורה ולתת פנורמה קטנה, קצרה מאד, מה זה

פרסים. שמענו פה שהפרסים הם מאד מסורתיים, ולשאלה אם הם יהודים או לא, שמענו שהם

יהודים.

נשאלו פה שאלות אם העשירים יבקשו כסף בתור כאלה שאין להם וכן הלאה. אנחנו

מכירים את הפרסים כמעט מאז קום המדינה. בשנות החמישים היתה עליה גדולה מאד שלהם.

אנחנו לא מכירים את העדה הזו כאנשים שמפגינים מול הכנסת ולא כאנשים שצבאו על

דלתות משרד הקליטה בצעקות או באיומים. זאת אומרת, העדה הזו, בגלל המסורת שלה

ובגלל צורת החיים שלה הם לא צעקנים, לא מרדנים, ואולי בגלל זה אף אחד לא לקח אוותם

בחשבון כמו שצריך לקחת אותם, מפני שהם לא יכלו להציג את עצמם. אולי לא היינו

צריכים לצעוק אלא לשבת בוועדות כאלה ולהציג את הבעיות שלהם. אבל לא היה שום דבר.

שמעתי איך יהודי סוריה מתארגנים. האנשים שמגיעים מאיראן, אפילו שאין להם,

אין לי , כי הרקע שלהם הוא לא של אנשים שלא היה להם. יכול

להיות שאפילו מבחינה תיאורטית לחלוטין יש להם, כי אם יש לו בית בשטח של 500 מ"ר,

אז באופן תיאורטי יש לו, והוא חי טוב, אבל הוא בא לכאן ולמעשה אין לו. זאת

אומרת, במספרים אין לו יותר מ-20,000 או 50,000 דולר.

לכן מאד קשה לו לבוא למשרד ממשלתי ולהגיד: אין לי, אני עני, תעזרו לי.

הפרסי הוא כזה. טוב או לא טוב - זו בעיה לא שלי. עובדתית הוא כזה.

אם אנחנו באים היום ורוצים להפוך את בית כורש, או אפילו ארגון או מקום אחר,

אני מאמין שהפרסים האלה יוכלו לבוא יותר בקלות ולהיפתח כלפינו ולהגיד: הראה, אין

לי, אני לא יכול. כי זה נעשה בדלתיים סגורות, אדם שמדבר בשפה שלי.

מי מונע את זה?

אני אשיב לך.

הוא רוצה שאנשי ביצוע ממשרדי הממשלה יישבו בתוך "בית כורש" ושיהיה קשר.

ג י דאדבין;

או להיפך. לשאלתך מי מונע את זה? - 1. אולי אפילו אנחנו, העדה הפרסית.

השר אברהם שוחט ביקר בבית כורש ושאל: למה הפרסים לא תורמים? אמרתי לו: אתה

אומר משפט קונטרדיקטי. ארזה אומר פרסים, ותורמים. הרי זה לא יכול להיכנס במשפט

אהד. אני פרסי, מותר לי לדבר כך. נכון, יש לנו בעיה כזאת. קשה להתרים אנשים.

פרסים הגיעו לארץ בשנות ההמישים, כולל הורי. הם מכרו שטיחים וכל מה שהיה להם

בכדי לא להתדפק על דלת כלשהי ולהגיד: אין לי , תן לי.

יש עוד ארגונים מלבד הארגון שלכם?

יש עוד ארגון אחד, שקורא לעצמו ארגון הגג.

אתם הארגון המוכר על-ידי הסוכנות היהודית?

ארגון הגג מוכר.

זו אחת הבעיות.

מה זה ארגון גג? ארגון גג של ארגונים?

זה מה שהוא צריך להיות. הם נקראים ארגון הגג. יש פיצול, ופעמים רבות

הגורמים אצלנו שעוסקים בנושא של התאחדויות עולים בשביל לנסות לאחד אותם - גם אני

השתתפתי פעם-פעמיים בפעילות כזאת, אבל זה לא בתחום האחריות שלי. בכל אופן, הדבר

האחרון שנקבע בהנהלת הסוכנות הוא שארגון הגג הוא הארגון המוהמוכר באופן רשמי. אבל

יש קשרים בילטרליים גם עם בית כורש וגם עם אחרים.



מ' רחימי;

בניגוד לארגונים אחרים אנחנו עשינו צעד והקמנו בית על שטח של 3,000 מ"ר. הוא

עדיין לא גמור, אבל כבר יש שם פעילות.

למה הכירו בארגון הגג? כי כתוב: ארגון גג של עולי איראן בישראל, ואנחנו

בית כורש לישראל לפעולות תרבות, חברה וספורט. עכשיו תיקנו את המעוות

ואני מקווה שבימים הקרובים זה יהיה הגוף הרשמי כלפי הסוכנות היהודית.

יכול להיות שהיינו צריכים להזמין את ארגון הגג. מה שחשוב לי הוא שהעולים

יקבלו את המקסימום.

יכול להיות שמבחינה מסחרית השם "ארגון גג" הוא יותר נכון, כאילו הוא מאגד

ארגונים. מפני שאצלנו יש כתובת "בית כורש", אז באים לשם. גם בחורף אנחנו

מקיימים פעילויות, מאד קטנות, בגלל בעיות כספיות.

אני חושב שבגלל סוג העולים, בגלל המנטאליות של העולים האלה, אולי כדאי

להתארגן יחד עם משרד הקליטה, או שישתפו אותנו במחשבות איך להתנהג עם האנשים האלה,

או שאנשים שלנו יישבו אינם. אנחנו יכולים להביא אנשים לשם. אנחנו מוכנים שהם

ישתמשו בחלק מהמבנה, להפוך אותו למקום שהם ירגישו שאנחנו לא באים למשרד.

מתי תסתיים הבנייה?

אני חושב ששר האוצר יודע זאת יותר טוב מאתנו.

מה פירוש הדבר?

שר האוצר היה ב"בית כורש" לפני כשלושה חודשים, הבטיח לנו כסף ואנחנו מחכים

לכסף.

נציג האוצר לא יודע על כך.

אינני יודע. לא שמעתי על הדבר הזה.

בכל מקרה, להקצות חדר ולרהט אותו בכדי שיוכלו לשבת שם, זה אפשרי. הבית נמצא

בחולון, מול משרד הרישוי. יש שם פעילות.

אנחנו נותנים לסטודנטים מלגות בסכום של 500 - 600 שקל, מכספי תרומות.

למרות הכל.

ג' דאדביו;

יש כאלה שאפילו מוכנים להגיד שהם פרסים ותורמים. גם הבנין הזה נבנה מכספי

תרומות אישיות - עד 40%.

אני חושב שהמיזוג ביו הארגון הפרסי לבין משרד הקליטה, ו/או משרד השיכון, יכול

לתת תמונה יותר ריאלית. אנחנו גם יכולים להגיד למי יש כסף, ונגיד.

היו"ר עי ז יסמן ;

יש עולים יוצאי איראן שלומדים בבית ברל?

סי בנימין;

כו.

ארגון "בית כורש" קיים כבר למעלה מ-30 שנה, כך שאנחנו היינו הארגון הבלעדי

בארץ, מוכרים על-ידי כל המוסדות. ארגון הגג של יהודי איראן הוקם ב-1979- בעקבות

מצבם החמור של יהודי איראן החליטה הממשלה להקים צוות חירום לאומי לבעיות של יהודי

איראן.

אז היתה גם עליה. הם ברחו תוך כדי החלפת השלטון.

סי בנימין;

אז ישבו בשלטון אנשים אחרים ונתנו משום-מה גיבוי יתר לארגון הגג, וגם הסוכנות

לצערי הרב היום מנצלת את הדבר. מר טל אמר שהארגון המייצג כלפי הסוכנות היהודית

הוא ארגון הגג. הרי זה פרדוכס. אין להם מבנה שלהם. הם ארגון גג של איזה

ארגונים?

מבחי נה מסחרית השם נכון.

סי בנימין;

הדבר הלא צודק ביותר הוא שהסוכנות היהודית מעבירה את כל התקציב לקליטת עליה

אך ורק לארגון הגג. לדעתי זו קטסטרופה.

מ' טל;

אני לא עוסק בהקמת ארגון זה או אחר. אנשים אחרים עוסקים בזה.

היו"ר ע' זיסמן;

אם אנחנו רוצים לפעול שם, האם יש מדינה כלשהי שיש לה מעמד שם, שאנחנו פועלים

באמצעותנה?



ע' בן-חיים;

מי שפועל שם לא נמצא פה היום ואני לא רוצה לייצג אותו. אבל מה שכן, אנחנו

פעלנו דרך השגריר באנקרה כדי שהיהודים שיוצאים עם דרכון יוכלו להגיע לארץ דרך

שלטונות אנקרה, בלי שיידעו שהם היו בארץ. כלומר, פה המשרד כן פעל ונתן את כל

הסיוע.

רי זוליכה;

סליחה, זה לא בדיוק כך.

מ' טל;

כמו שאמר עודד בן-חיים, אני לא רוצה להיכנס להיבט הזה שעליו שאלת. אבל בענין

הוויזות אני יכול להרחיב.

היו"ר עי זיסמן;

אני שאלתי אותו בזהירות והוא ענה לי מה שהוא יכול באופן כללי.

מ' טל;

כאשר קיבלנו את הידיעות שהשלטונות האיראניים חוקרים את היהודים שחוזרים

לאיראן יותר ויותר בצורה אינטנסיבית, ראינו שיש כאן בעיה. ברגע שהם יוצאים

ממדינה שלישית בדרכם לישראל או למקום אחר, תמיד חסרה להם חותמת אחת של בקורת

הגבולות.

פנינו למשרד החוץ ואמרנו; תנסו לבחון יחד עם השלטונות התורכים שמא כל יהודי

איראני שיוצא מתורכיה על אשרת כניסה לישראל כתייר, חותמת היציאה של בקורת הגבולות

התורכית תהיה על הדף הנפרד הזה ולא על הדרכון שלו. דהיינו, הוא יבוא ארצה,

בבקורת הגבולות יחתימו לו את הדרכון כאן בארץ על הדף הנפרד, וכשהוא יחזור לתורכיה

למעשה הוא יוכל לחזור לאיראן והדבר היחידי שהוא יצטרך להצדיק זה במקום שבפועל הוא

היה שבוע ימים בתורכיה כתייר, הוא היה שלושה שבועות, מכיוון שמתוך זה הוא בילה

שלושה שבועות בארץ.

ע' בן-חיים;

אבל בתורכיה הוא היה שלושה שבועות.

מ' טל;

יש לזה היענות עקרונית של השלטונות, אבל יש פה כמה בעיות טכניות שטרם סודרו.

אני מקבל שלתורכים יש בעיות פנימיות משלהם, כי מי שבא מאיראן הוא לאו-דווקא האיש

הרצוי ביותר. תלוי מי בא, מאיפה ולמה הוא בא. יש להם בעיות משלהם אתם. אם זה

יעבור, להערכתי זה יגביר בצורה משמעותית את הבטחון של היהודים שבאים לביקור בארץ

על-מנת לחזור לאיראן, אם הם ירצו לחזור, או אפילו להאריך את שהייתם בארץ בלי שום

סכנה.

ר' זוליכה;

קי ים דבר כזה?

מי טל;

עדיין לא קיים דבר כזה.



ע' בן-חיים;

אני לא קיבלתי. המידע שלי היה שההסכמה ניתנה. זו פעם ראשונה שאני שומע

שאולי זה לא בוצע בפועל.

רי זוליכה;

.זה לא מבוצע בפועל. עכשיו אתה יודע שזה אכן כך.

מ' טל;

אמרתי כרגע שזה לא מתבצע, לא באשמת משרד החוץ ולא באשמתנו אלא מטעמים טכניים

אחרים שלא קשורים ברצונות שלנו. אבל זה באמת מידע חסוי לגמרי.

מר טל, יש הרבה מקרים שיהודים מגיעים לתורכיה, מרימים מתורכיה טלפונים אלינו

חבר'ה אנחנו בצרה. אנחנו מעבירים את המידע ליוסי שרגא ואחרים,

והם מעבירים לשגרירות ומסדרים את העניו.

אני יודע איך זה עובד.

אם אין עוד הערות, אני רוצה לסכם. מה שנוגע למצבם של היהודים באיראן, שמענו

דיווח ואנחנו מסתפקים בדיווח. לא נקבל שום החלטות בקשר לכך.

מה שנוגע לקליטת עליה, מאחר שחנוך צמיר אמר ששאלת הסיוע הכלכלי הנוסף כמו

משכנתא, מעבר לסל הקליטה, נמצאת עכשיו בדיון, אנחנו נקבל החלטה שאנחנו מבקשים

לכלול גם את יהודי איראן בקטגוריה הזאת. אני מתכוון לאלה שמגיעים לארץ

בדרך-לא-דרך ורובם חסרי-כל.

ולהתייחס לעובדה שהם יחידים.

לגבי היחידים יש לנו בעיה, שצריכה להיות מדיניות אחרת לא רק לגבי יוצאי

איראן. בכלל יש לנו בעיה. הרי אנחנו יודעים היום שאתרי הקרוואנים מידלדלים

לאט-לאט, לאחר שרוב היושבים שם עוזבים באמצעות משרד הקליטה ומשרד השיכון. מלבד

משפחות חד-הוריות במצב קשה וחולים, נשארים שם בעיקר הקשישים והיהידים. זו בעיה,

כי מספרם גדול מאד.

לכן אני לא יכול לקבל החלטה ספציפית. אני רוצה לומר שבמסגרת המאבק שאנחנו

מנהלים כוועדה - ולפני כמה שבועות התקיים פה דיון בנושא זה וקיבלנו החלטות בקשר

לשינוי המדיניות הזאת ולקבוע קריטריונים שנותנים זכאות לסוגים של יחידים בתחום

הדיור ובתחומים אחרים - זה יכול לסייע לנו כקלף נוסף במאבק הזה, אבל אי-אפשר לקבל

החלטה לגביהם, כי זה לא קיים גם לגבי אחרים. זו בעיה שנוגעת לכלל העולים מכל

הסוגים, מכל המשטרים ומכל הארצות.

אותם צעירים גם כותבים מכתבים הביתה לטהראן. אם המשפרזה חשבה לעלות, והוא

אומר שקשה כאן, יש לכך תוצאות.

היו"ר ע' זיסמן;

לפני כמה הודשים הייתי באירוע חברתי של יוצאי איראן בירושלים, ותוך כדי

המסיבה שנמשכה מספר שעות הם דיברו בטלפון עם המשפחה שם. לא הבינותי, אבל הם

תירגמו. מזה אני יודע שיש קו ישיר. יש להם ימים מסויימים ושעות מסויימות שהם

מדברים.

סי בנימין ;

הם מדברים ברמזים.

היו"ר ע' זיסמן;

המטרה העיקרית של הישיבה היום היתה לפעול כדי לחזק מבחינה כלכלית את אלה

שבאים. אני אבוא בדברים עם יחיאל לקט, אורי גורדון, ראשי הסוכנות היהודית, בקשר

לארגון גג ולארגון כורש. חשוב לי שיהיו משאבים ויהיה סיוע, סיוע נוסף, או משלים,

ושנחזק את העליה. אני לא נכנס לעניינים פוליטיים או ציבוריים שהם לא מענייני.

אני מעוניין בעיקר שבית כורש שעומד להיבנות יהיה מרכז פעילות. כל עדה היום דואגת

לזה. העדה הצפון-אפריקאית מקימה בירושלים מרכז למורשת יהדות צפון-אפריקה. כל

עדה גאה במורשת שלה, בשורשים שלה, במסגרת השילוב למיזוג גלויות ולהפיכתנו לעם

אחד.

אני מודע לדבר הזה, אבל המגמה היא שאתם תקבלו את הסיוע במסגרת המאמצים שאותם

עושים למען הענין.

ג י דאדבין;

אנחנו מוכנים אפילו להקצות חדר גמור ומסודר לשמוש המשרדים שיש להם ענין בזה.

היו"ר ע' זיסמן;

אני שמח לשמוע ששר האוצר היה אצלכם. אני אדבר אתו.

סליחה, למי מיועד החדר הזה?

ג י דאדבין;

יש בעיה לפרסים מסויימים לבוא למשרדים, או למקומות אחרים, כי הם לא יודעים

איך לעשות את זה, הם לא יודעים אם יקבלו אורזם או לא. הם לא יודעים את השפה.

אנחנו כארגון "בית כורש" מוכנים לתת מקום ואנשים, מקום שאפשר לקיים בו פגישות.

כמו שהפורום הציוני מקבל כסף ממקורות שונים, והפורום הציוני מקיים פעילות

מגוונת בכל מיני תחומים, כך יש גם התאחדות עולי ברית-המועצות, גם להם יש משרד.

אני הייתי במשרד וראיתי שגם אלה מקבלים מהסוכנות היהודית וגם אלה מקבלים מהסוכנות

היהודית, וגם מהמשרד לקליטת העליה.



אני יודע על כמה בעיות שיש. כנראה שיש בעיות אישיות, ציבוריות ופוליטיות.

אני לא תמים עד כדי כך. מאחר שכעת באים לשם מעט - אני מקווה שיבואו יותר. יכול

להיות שיהיה שינוי ויוכלו לבוא יותר - במבנה הזה שהם מקימים ובכוח המתנדבים הזה

שיש להם הם לא יחידים, הם יכולים לסייע בזה, וצריך להביא לידי כך. אני אדבר עם

הנוגעים בדבר, וגם עם שר האוצר. אם הוא ביקר ב"בית כורש", אני מניח שהוא מייחס

לזה חשיבות. כנראה שהוא הבין ש'יבית כורש" יכול להיות מרכז לתרבות ולפעילות.

ס' בנימין;

יש לנו פוטנציאל עליה אדיר מארצות-הברית. אל תשכחו שיש לנו יהדות גדולה

בארצות-הברית.

מר טל, התיאור שנתת על יהודי איראן הוא די ממצה ונכון. יש לנו היום בעיה

גדולה מאד. יש שם עדיין 25,000 יהודים ללא מנהיגות, ללא כתובת יהודית שתלכד את

הקהילה לאחר שכל הרבנים עלו. אנהנו מבקשים גם בנושא זה לרנרום משהו, אם אפשר.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30