ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 04/01/1995

עולים יוצאי בוכרה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 152

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום רביעי, גי בשבט התשנ"ה (4 בינואר 1995). שעה 09:00



נכחו;

חברי הוועדה;

ע' זיסמן - היו"ר

י' בא-גד

א' ורדיגר

ב' טמקין
מוזמנים
ד' בן יוסף - ממונה על הקשר עם התאחדויות עולים, המשרד לקליטת העליה

אי טישקוף - אגף לקליטה חברתית, המשרד לקליטת העליה

אי מיכאלי - ועד הפועל של ההסתדרות

אי אהרוני - מנכ"ל ברית יוצאי בוכרה

פרופ'מ' הראל- ברית יוצאי בוכרה

א' מתת-טוב - ברית יוצאי בוכרה

אי גפן - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

מ' גרזון -משרד הבינוי והשיכון
מזכיר/ת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
ש' צהר
סדר-היום
עולים יוצאי בוכרה.



עולים יוצאי בוכרה.

היו"ר ע' זיסמן;

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. נציגי הסוכנות טרם הגיעו,

אבל אנחנו נתחיל את הישיבה בלעדיהם.

מדי פעם אנחנו מקיימים דיון על יהדות זו או אחרת. לאחרונה נתבקשנו לדון

על יהדות בוכרח, ואת זאת אנחנו עושים כאן היום. יהדות בוכרה הוותיקה קולטת את

יהודות בוכרה החדשה, ועושה עבודה יפה, אבל אנחנו יודעים שיש קשיים ויש מצוקות

בפעולה הזאת. יש דרישה לשפר את התנאים הכלכליים והחברתיים שהממשלה מעניקה

ליהדות זו ולהשוותם לאלו הניתנים לעולים מאתיופיה, לדוגמה. אנחנו מבקשים לברר

במה דברים אמורים, ובהתאם לזה נקבל את הסיכומים המתאימים.

אני מציע שהגברת טישקוף מהמשרד לקליטת העליה תפתח את הדיון.

א' טישקוף;

אני רואה כאן רק נציגים של ברית יוצאי בוכרה. אינני רואה כאן את נציגי

איחוד יוצאי בוכרה.
היו"ר עי זיסמן
אילו ידעתי שיש ארגונים שונים המייצגים את העולים מבוכרה הייתי מזמין גם

אותם כמובן. עיקר הכוונה שלנו לברר מצבם של העולים מבוכרה.

אי טישקוף;

אני מצטערת שלא הבאתי נתונים על היקף העליה משם. בשנים 1993-1994 היה

משרד הקליטה בקשר עם איחוד יוצאי בוכרה ועם ברית יוצאי בוכרה. איחוד יוצאי

בוכרה פנה אל משרד הקליטה בבקשה לסייע לו בסכום של 50 אלף שקל להפעלת בתי

תמחוי, ובקשתו אושרה. ברית יוצאי בוכרה ביקשה סיוע בסך 50 אלף שקל בשביל

פעילות חברתית בקרב עולים מבוכרה, וגם בקשה זו אושרה.

ברית יוצאי בוכרה פנתה באמצעותנו אל קרן העזבונות לקבלת סכום דומה בשביל

השנה הנוכחית, ובחודש הבא אנחנו אמורים לקבל את תשובת הקרן בנדון. אפשר להגיד

שבקשות הארגונים נענו בהתאם ליכולת שלנו.
היו"ר ע' זיסמן
אני מבין שעולי בוכרה מקבלים סל קליטה כמו כולם. מה הם מקבלים בנוסף לזה?
אי טישקוף
המשרד נענה בדרך כלל לבקשות הנוספות שמעלים נציגי העדה.
די בן-יוסף
המשרד מתייחס אל יוצאי בוכרה כמו לכל שאר העולים. אנחנו מייצגים כאן את

האגף לקליטה חברתית שבמשרד לקליטת העליה, ולדעתנו ההודעה החשובה ביותר בתחום

הזה היא שזו הפעם הראשונה בתולדות משרד הקליטה שהמשרד מצא לנכון למנות אדם

מיוחד, אני, כאחראי להתאחדויות עולים. ואף שאני די ותיק במשרד אני חדש בתפקידי

הנוכחי, חודשיים בלבד, ואני נמצא בתהליך של קיום פגישות עם ראשי ההתאחדויות



השונות, כמו גם עם נציגי ברית יוצאי בוכרה. בכוונת המשרד לפתוח בשנים הבאות דף

חדש בנושא הזה. אנחנו מוכנים ומתכוננים לעבוד עם כל התאחדויות העולים, כולל

ברית יוצאי בוכרה, בתחום הקליטה החברתית. ויש לנו כמובן נכונות לסייע בסכומים

ניכרים.

היו"ר עי זיסמן;

אנחנו מתייחסים כאן היום לעליה החדשה מבוכרה, למי שעלו ב- 5 - 4 השנים

האחרונות, ולא לעלייה הוותיקה שהיא למעשה הקולטת את העולים החדשים. אולי תוכלו

למסור לנו איפה מרוכזים העולים החדשים מבוכרה, ומדוע הם מרוכזים דווקה במקומות

אלה, ולא באהרים. כמו כן אנחנו מבקשים לשמוע מה הן הבעיות הספציפיות שיש להם,

מה הטענות שלהם ומה הדרישות שלהם.

די בן יוסף;

אני חושב שאת התשובות לשאלות האלו ייטיבו למסור נציגי העולים.

היו"ר עי זיסמן;

אני מבין שאתה ממלא את תפקידך הנוכחי חודשיים בלבד, אבל משרד הקליטה הוא

משרד ותיק ומבוסס עם הישגים מרשימים, ואנחנו מבקשים לשמוע את עמדת המשרד לפני

שאנחנו שומעים את נציגי ההתאחדויות. אנחנו מבקרים בישובים השונים ורואים בכמה

מהם ריכוזים של עולים מבוכרה, וחשוב לנו להבין מדוע הם מרוכזים במקומות

מסויימים אלה, ולא באחרים, מה הבעיות שבהן הם נתקלים וכו'.
די בן יוסף
העולים מגיעים בדרך כלל לישוב שבו יש אוכלוסיה וותיקה של עולים מבוכרה,

כי יותר קל להם להיקלט שם כשיש להם שם קרובים, ואפילו כשאין להם קרובים שם.

א' טישקוף;

הקליטה של העולים משנת 1989 ואילך היא בסמוך למשפחות שהגיעו מבוכרה בשנות

ה- 70. וכך נמצא ריכוזים של עולים אלה ברמות שפירא ובחקלים אחרים של דרום תל

אביב, בפתח תקווה, בחדרה ועוד. בכל מקום שבו יושבים עולים שהגיעו מבוכרה

בשנות ה- 70 נמצא את העולים החדשים שהגיעו מקרוב.

מובן שיש קשיים רבים בקליטתם, ואני מניחה שהתאחדות עולי בוכרה תעלה את

הקשיים, שהם בעיקר סביב נושא הפרנסה, הדיור וחינוך הילדים. ושוב אני מביעה את

צערי על שאין בידי נתונים.
היו"ר ע' זיסמן
אני לא יכול להבין מדוע לא הבאתם נתונים. הוזמנתם לישיבה של ועדת העליה

והקליטה של הכנסת לדיון בעולים יוצאי בוכרה. הייתם צריכים להבין שתתבקשו למסור

דין וחשבון בנושא הזה, כולל נתונים. אני אשוחח על כך עם השר. כאשר מזמינים

אתכם לישיבה של ועדה מוועדות הכנסת לדיון בנושא מסויים אתם צריכים לבוא מוכנים

לאותו דיון ולהביא אתכם נתונים.

אי טישקוף;

אנחנו נציגי אגף לקליטה חברתית, ובאנו עם נתונים על הפעילות המשותפת שלנו

בתחום הזה. אתה מבקש נתונים כלליים, ובצדק, ואני מצטערת מאד שלא הבאנו אותם.
א' אהרוני
קודם כל אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה, חה"כ זיסמן-, על היוזמה המבורכת

שלו להזמין אותנו להשתתף בישיבה שדנה בנושא הספציפי הזה. נמצאים כאן יחד אתי

פרופסור מנשה הראל, ותיק בארץ, מרצה באוניברסיטת ירושים, ומר אהרון מתת טוב,

מנהל מבטהים בירושלים, שהוא גם יקיר-ירושלים. אני מנכ"ל ברית יוצאי בוכרה,

ולפני שנה והצי הייתי קונסול ישראל ברפובליקות המוסלמיות. אני יליד ירושלים.

היתרון הגדול שלנו כעדה הוא בכך שאנחנו מנסים כל הזמן לשלב את הוותיקים

עם העולים החדשים. בשנים 1994 - 1989 עלו 70 אלף יהודים מטג'יקיסטן,

סלובקיסטן, קזאהסטן, וטורקמניסטן. ואני מתכוון ליהודים בוכרים, ואינני מדבר על

יהודים אשכנזים, כי במקומות האלה, כידוע לכם בוודאי, יש גם הרבה מאד יהודים

אשכשנזים שהתרכזו והתבססו במקומות האלה מאז מלהמת העולם השניה. יהודי בוכרה

קיבלו אותם בידיים פתוהות ובלב הם, והם השתלבו שם יפה מאד. אלא שהם נטמעו לאט

לאט בהברה הרוסית, והופיעו שם כל הזמן כרוסים, ולא כיהודים. ברגע שהתחילה

העליה הגיעו למשרדי מדי יום כ- 200 איש מהם שגילו שהסבא והסבתא שלהם יהודים,

והם רוצים לעלות לארץ. יהודי בוכרה, לעומתם, שמרו כל השנים על יהדותם, על

המסורת המנהגים והחגים היהודיים. וזה היה ההבדל המשמעותי ביניהם לאורך כל

הדרך. היתה גם התבוללות גדולה מאד בקרב היהודים האשכנזים, דבר שכמעט ולא היה

קיים אצל יהודי בוכרה.
פרופ' מ' הראל
אני מבקש לתת לכם בקצרה רקע היסטורי. יהדות בוכרה ידועה בספרות במקורות

שלנו, בתלמוד לפחות, כמי שנמצאת שם מהמאה הרביעית לספירה, מתקופת התלמוד, ולא

אכנס עכשיו לסיבות שבגללן היו שם היהודים באותו זמן. הם הגיעו לשם מבבל,

ובעיקר מפרס. אגב, אין שפה בוכרית. יש שפה טרג'יקית, שהיא ניב פרסי.

בסוף המאה ה- 18, בשנת 1793 הגיע הרב יוסף ממן מצפת כשליה לבוכרה. הוא

הגיע לארצות המזרח התיכון, ובהגיעו לפרס אמרו לו שיש עוד קהילה יהודית אי-שם

מעבר לההרי ההושך. הוא גילה יוזמה והלך לשם כשהוא בן 20 בסך הכל, וראה שם

יהודים אנוסים, והוא התחיל אתם מבראשית.

בנאומו הראשון בשנת 1793 בבית הכנסת בעיר בוכרה הוא דיבר על שיבה לארץ

ישראל ועל חזון ההתישבות. זאת אומרת שהציונית הגיעה אל יהודי בוכרה מאה שנה

לפני הרצל. אחד מניניו היה אהד הגדולים מיהודי בוכרה, רבי שמעון חכם,

שבירושלים יש רהוב על שמו, שתרגם את כל התנ"ך כולל ספר ישעיה לטרג'יקית, ותרגם

גם את אהבת ציון של מפו, ספר שהיהדות הדתית של אירופה השמיצה כל כך, כך

שהיהודים שם התהנכו על אהבת הארץ. וזו היתה למעשה ראשית הציונות.

יסוד שכונת הבוכרים אף היא תופעה מעניינת ביותר. יהודי בוכרה התחילו

לעלות לארץ ההל משנת 1876, והתישבות בירושלים, ובשנת 1892 יסדו את שכונת

הבוכרים. זו היתה השכונה היפה ביותר שהיתה אז בארץ, ובוודאי בירושלים. זו היתה

שכונת פרזות. מאה-שערים, ימין משה ומשכנות שאננים היו שכונות סגורות, עם שערי

ברזל וכוי, וזו היתה שכונה פרוזה בגבול נביא סמואל בהבל נידח בצפון ירולשים.

עד מלחמת ששת הימים היתה זו השכונה הקיצונית צפונית מערבית של ירושלים.

בשכונה הזאת נעשו פעולות פנטסטיות מבחינה לאומית. היה שם תלמוד תורה, שגם

אני למדתי בו, והמורים שלימדו שם קיבלו אחרי 20 שנות הוראה פנסיה לכל ימי

חייהם בגובה של מחצית המשכורת. רוב התלמידים שם לא היו דווקה תושבים של

השכונה, אלא תלמידים עניים מחוצה לה. זו היתה תרומה יוצאת מן הכלל של תלמוד

התורה שם.



יהודים בוכרים מוכרים כיהודים עשרים, כסוחרים מצליחים, ואני רוצה להפריך

את התאוריה הזו. אני למשל הייתי בין מיסדי קיבוץ מעוז חיים, וישבתי בעמק בית

שאן, מוקד קדחת ושרב, ואני יכול לספר לכם שבין יהודי בוכרה היו הרבה מאד

חקלאים. רוטשילד הגיע בשנת 1888 לסמרקנד, וסבי שהיה ראש הקהילה היהודית שם

קיבל את פניו. הוא הגיע לשם לחגיגת חנוכת הרכבת מהים השחור לסמרקנד, 2000

קילומטר של מסילת רכבת, שהוא מימן. בתמורה לכספים שהוא השקיע במסילת הברזל הוא

ביקש רשות לקנות קרקעות בשביל יהודי מרכז אסיה, אבל הרוסים התנגדו לזה. לא רק

בגולן הוא קנה אדמות, אלא ניסה לקנות אדמות גם באיזור ההוא.

בתקופת שלטון הצאר הרוסי במרכז אסיה התעשיינים הגדולים ביותר של כותנה

בכל רוסיה היו יהודים ממרכז אסיה, מסמרקנד, טשקנט ובוכרה. גם תעשיית הנפט היתה

בידי מהנדסים יהודים בוכרים. וכן גם תעשיית מכרות הפחם. אחרי שהרוסים כבשו ב-

1865 את מרכז אסיה הם נתנו להם יד חופשית, והיתה להם אפשרות לקבל השכלה גבוהה,

והם אכן הגיעו להישגים גדולים.

במלחמת העולם השניה, בשנים 1941/1942, נמלטו מרוסיה, מפולניה ומעוד

מדינות שני מיליון פליטים למרכז אסיה, וביניהם מיליון יהודים שנקלטו בסמרקנד,

בטשקנט, באלמטה ובקוקנט. בסמרקנד, עיר הולדתי, קלטו היהודים הבוכרים לבתיהם

40 אלף פליטים יהודים.

בשנת 1990 יצאתי ביחד עם אשתי כדי לשמש מורה לעברית למשך 6 שבועות

בסמרקנד, שבה חיו כ- 12 אלף יהודים, שהיוו למעשה 12 משפחות, שחיים שם בחמולות.

לכולם יש בתים, והראשונים שעלו משם מכרו את בתיהם בשווה-פרוטה. היום אפשר לקבל

בשבילם קצת יותר כסף. חשוב להבין כי ליהודים במקומות השונים בברית המועצות

היתה בסך הכל דירה שניתנה להם על ידי הממשלה, וכשהם עלו ארצה הם פשוט פינו את

הדירות שלהם. ואילו ליהודי בוכרה היו בתים, כשכל משפחה השקיעה את מיטב כספה

בבית שלה עוד מימי הצאר הרוסי, והם פשוט קמו ועזבו את בתיהם ועלו ארצה.

הם הגיעו לארץ, ואין להם כאן דיור. והוועדה הזאת צריכה להתייחס לנושא

הזה, שהוא חשוב במיוחד לגבי היהודים האלה. אגב, בשנים 1882-1914 עלו לארץ 10%

מיהודי בוכרה. אין עוד עדה ש-10% מבניה הגיעו באותה תקופה לארץ ישראל. באותן

שנים נמלטו מרוסיה 3 מיליון יהודים. 30 אלף מהם הגיעו לארץ, 5% יהודים מבוכרה.

אני רוצה לציין שוב כי צריך לקחת בחשבון את העובדה שהעולים מבוכרה הותירו

מאחוריהם את בתיהם, ובהגיעם ארצה אין להם עבודה, אין להם פרנסה, ואין להם

דיור. יש להם מקצועות, אבל קשה להם למצוא עבודה במקצועות כמו רופאים, מהנדסים

ועוד. במיוחד מעיקה עליהם העובדה שאין להם דירה, וטוב תעשה ועדת הקליטה של

הכנסת אם תיתן דעתה לדברים האלה.
א' אהרוני
אנחנו עושים עכשיו מפקד ארצי של כל האוכלוסיה הבוכרית בארץ. התחלנו בדרום

הארץ, ואנחנו יודעים כמה משפחות בוכריות יש בדימונה, בשדרות, באופקים, באשדוד,

באשקלון, בקרית גת ובקרית מלאכי. אנחנו גומרים את המפקד בדרום, הגענו לבית

שמש, ומתכוננים להכנס לתל אביב.

הריכוז הגדול ביותר של יהודים בוכרים נמצא באור יהודה. 37% מהאוכלוסיה

היא של יהודים בוכרים. ברמלה - 25%יהודים בוכרים, כולם מהעליה החדשה. יש

ריכוז גדול של עולים מבוכרה בירושלים, בנתניה. הריכוז הגדול והכואב ביותר הוא

בתל אביב. שכונת שפירא בתל אביב הפכה לשכונת סלאמס איומה ונוראה. בארץ המוצא

היה ארגון שטיפל באלמנות, במשפחות חד הוריות, בנכים ובזקנים. כאשר יהודי

הקהילה עלו ארצה, וכמעט ולא נשאר שם איש, התעוררה השאלה מה עושים עם

האוכלוסיה הזאת שזקוקה לעזרה ולטיפול. קבלתי אישור להעלות לכל מטוס שעוזב שם

שלוש עד ארבע משפחות עם בעיות סוציאליות חמורות, וכולן מגיעות לשכונת שפירא.



והדירות שמצאנו בשכינת שפירא הן- במצב כל כך ירוד שאפילו חיות לא היינו

רוצים לשכן בהן, ועבור כל דירה כזו צריך לשלם דמי שכירות בסך 400 דולר

לחודש. הצפיפות בדירות האלה איומה, והגרוע מכל הוא שהמשפחות האלה לעולם לא

תוכלנה לצאת משם לדיור מתאים, כי מדובר באנשים שאינם עובדים, שחיים מדמי

הביטוח הלאומי, אין מי שיעזור להם ואין מי שיתמוך בהם. וככל שהעליה הולכת

וגדלה, גדל גם מספר הבאים להתגורר שם, והצפיפות, תנאי החיים והבעיות הולכים

ומחריפים אף הם.

מאז שהתחלתי לטפל בנושא הזה גיליתי שהבעיה החמורה ביותר חיא בעיית הדיור.

האפוטרופוס שלנו מבחינת הסוכנות היא התאחדות עולי בריטניה. הארגון הזה נתן לי

150 אלף דולר, שאותו אני רשאי לתת כהלוואות משלימות לעולים חדשים שקונים דירה.

הסוכנות היתה צריכה להשתתף באותו סכום כסף, ואחרי משא ומתן שנמשך 6 חודשים היא

נתנה לנו למטרה זו רק 50 אלף דולר. בסך הכל עמדו לרשותנו 200 אלף דולר, אבל

הסכום הזה נגמר מהר מאד, כמובן, ואין מוסיף. אני רוצה שתבינו שאני מדבר בסך

הכל על 5.000 דולר הלוואה משלימה למי שרוצה לקנות דירה. אנחנו רוצים קודם כל

להוציא אותם משכונת העוני שבח הם מצויים. נאלצתי איפוא לצאת לשוק החופשי

ולהשיג כל מיני אישורים מבנקים. בנק דיסקונט הסכים לתת לי 100 אלף דולר בריבית

של 2,5%.

היו"ר עי זיסמן;

איך הגעתם להתאחדות עולי בריטניה?
א' אהרוני
הסוכנות היהודית דרשה שלכל התאחדות עולים קטנה יהיה אבא מאמץ, ואני רוצה

להגיד לכם שאני כלל לא מצטער שהאבא המאמץ שלנו זו התאחדות עולי בריטניה, כי

היא עוזרת לנו לאורך כל הדרך בצורה היפה ביותר שיכולה להיות.

היו"ר עי זיסמן;

חאם העולים מבוכרה לא מקבלים משכנתא מיוחדת כמו זו שמקבלים העולים

מאתיופיה?
א' אהרוני
לא. העליה הזאת אינה נחשבת עליית מצוקה. בקשתי כמה פעמים שהם יהיו במעמד

הזה, אבל לא הסכימו לכך בשום פנים ואופן. הם מקבלים סל קליטה כמו כל העולים,

והעזרה היחידה שאני יכול לתת להם הם אותם 5,000 דולר שעליהם דיברתי.

היו"ר ע' זיסמן;

האם אתה יודע אם הם לוקחים את ההלוואה של הסוכנות?

ב' טמקין;

חלק מסל הקליטה היה בשעתו מענק, והפך להיות הלוואה של הסוכנות. ידוע לנו

שרק 60% מהעולים לוקחים את ההלוואה הזאת, והיתר חוששים לקחת אותה.
אי אהרוני
הפרוצידורה שקשורה בזה היא כל כך מורכבת ומסובכת עד שהם ברחו מזה. האמינו

לי שבנק דיסקונט הסכים לתת את אותם 100 אלף דולר רק אחרי שבדק ומצא שאין כמו

יהודי בוכרה בכל הנוגע למוסר החזרת חובות ועמידה בתשלומים.



היו"ר ע' זיסמן;

מה חלקה של עירית תל אביב בקליטת העליה הזאת?

א' אהרוני;

יש לנו בית תמחוי בשכונת שפירא, שמגיש מנות מזון חמות ל- 150 איש מדי

יום. זה עולה לנו ל1,200 שקל ביום. התחננו בפני צייץ', בהיותו ראש העיר,

שיעזור לנו בענין הזה, והוא הטביח לנו הרים וגבעות, ולא קיים דבר. פנינו לראש

העיר רוני מילוא ביום היבחרו והוא נתן לנו 20 אלף שקל לנושא הזה. אחרי משא

ומתן ארוך ומייגע החליטו להעלות השנה את התקציב ל- 100 אלף שקל. עוד לא קיבלנו

את הכסף, כי זה צריך לעבור עדיין ועדות.

ואשר למשרד הקליטה, בשנת 1993 קיבלנו 50 אלף שקל מקרן העזבונות. בתחילת

1994 הגשנו בקשות גם לנושא הזה וגם לנושאים אחרים, ובמשך שנה שלמה זה נמצא

בוועדות, ועד היום, ה- 4 בינואר 1995, אין לנו תשובה באשר לסכום שנקבל.
ב' טמקין
אני יודע שכל מגישי הבקשות השונות מחכים גם הם לתשובה, ואינני יודע מדוע

הפעם זה לוקח לאפוטרופוס כל כך הרבה זמן.

אי טישקוף;

אנחנו ממתינים להחלטת השופט שתתקבל בסוף חודש זה, למרות שהוועדה שלנו

סיימה את עבודתה לפני זמן רב.
א י אהרוני
אני רוצה להבהיר עוד, פי דירה יפהפיה בת שלושה חדרים נמכרה בסמרקנד תמורת

סכום של 2.000 דולר, ואני הזמנתי את מוכר הדירה להצטרף אלי במלון כדי להבטיח

שלא ישדדו אותו. וכאשר נשאלתי מה אפשר לקנות בישראל תמורת 2.000 דולר אלה,

הרגשתי עצמי מאד נבוך, כי ידעתי שבסכום הזה יוכלו לקנות שתי דלתות ואמבטיה.

אני חש בכאבם בנושא הזה, כי אני יודע שווילה ששווייה בארץ מגיע ל-250-300 אלף

דולר נמכרה בסמרקנד תמורת סכום של 5.000 דולר.
בי טמקין
האם נשארו יהודים רבים בבוכרה? איזה אחוז של וזקהילה עלה ארצה?
א' אהרוני
70 אלף יהודים עלו משם, ונשארו שם אולי 30 אלף יהודים.

אנחנו מטפלים בנושאים חשובים נוספים. עשינו מפקד בתי כנסת של העדה

הבוכרית, ומצאנו שיש לנו 100 בתי בכנסת בארץ, וניסינו לשתף בנושא הזה את משרד

הדתות, ואני חייב לציין שסוף סוף נמצאה אוזן קשבת בנושא הזה, וכל הצרכים הדתיים

מקבלים את תשומת הלב המתאימה, ומתחילים לעזור לנו בענין זה.

אנחנו מטפלים גם בנושאים תרבותיים, ולדאבוני איננו זוכים לקבל עזרה מאף

אחד. אנחנו מוציאים ירחון חודשי בשם "התחיה", כשהוצאת כל ירחון כזה עולה לנו

7,5 אלף שקל, ואין מי שיתמוך בנו. מדובר בירחון חודשי בשלוש שפות: עברית,

טרג'יקיט ורוסית.



אנחנו ארגנו את כל האמנים העולים: שחקנים, זמרים, רקדנים וכו', ויש לנו

להקה ותאטרון של 50 איש, שהופיעו כבר בהצגה יוסף הצדיק, ועכשיו מופיעים בהצגה

שניה.

אנחנו משתדלים לשתף את כל המוסדות ואת הגורמים השונים בנושאים שלנו, אבל

אני מצטער שהעזרה הניתנת לנו היא כמעט אפסית, פרט לסוכנות היהודית ששינתה את

יחסה לנושא, והגדילה את תמיכתה בנו מ- 30 אלף דולר ל- 50 אלף דולר לשנה בשביל

הפעילות השוטפת שלנו, והיא רחבה מאד.

דוגמה נוספת אפשר לראות בנושא החינוכי. פנו אלי מריכוזי העולים במקומות

כמו דימונה, עפולה, רמלה, לוד ועוד, וטענו שהילדים של העולים החדשים מתקשים

בלימוד השפה האנגלית ובמקצוע המתמטיקה. אישרתי לתת להם שעות נוספות במקצועות

האלה, ובלכ המקומות האלה אכן מתקיימים חוגי העשרה במקצועות האלה, וזה עולה אלף

שקל לחודש בכל מקום ומקום, ואת הכספים האלה אני נותן מכספי העמותה שלנו. אנחנו

ההתאחדות היחידה מבין כל התאחדויות העולים שנותנים מדי שנה 250 אלף שקל מילגות

לסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות. יש לנו קרנות של יהודים שתרמו כספים למטרה

זו. בשנת תשנ"ג קיבלו 210 סטודנטים מילגות בסך כולל של 250 אלף שקל. אני מקווה

שגם השנה נוכל לעמוד במעמסה הזאת. כל סטודנט בוכרי שלומד באוניברסיטה מקבל

מילגה. מטפלת בזה ועדה של ההתאחדות, בשיתוף משרד החינוך והתרבות וכוי.

היו"ר עי זיסמן;

האם בין העולים החדשים מבוכרה יש כאלה שלא יודעים לקרוא רוסית?
א' אהרוני
אין. זה היתרון הגדול של ממשלת רוסיה לשעבר, שדאגה לאינטגרציה מירבית.

כולם יודעים רוסית, בלי יוצא מן הכלל.

ביחד עם מנכ"ל משרד הקליטה ארגנו כנס של אקדמאים, אליו הגיעו למעלה מ-

100 פרופסורים, דוקטורים, רואי חשבון ואקדמאים נוספים שאינם עובדים כאן במקצוע

שלהם. ישנו פרופסור בי וכימאי שהיה ראש הקהילה של סמרקמנד, שלמעלה מ- 100

סטודנטים עברו תחת ידו, והוא עובד אצלי בעמותה בנושא המפקד הארצי ומקבל אלף

שקל לחודש. מובן שזה לא מספיק לו. אני מתבייש להגיד שהאדם הזה מנקה ביחד עם

נכדו חדרי מדרגות ומשרדים שלוש או ארבעה פעמים בשבוע כדי להגדיל את הכנסתו.
היו"ר עי זיסמן
מדוע לדעתך לא נקלט איש כמותו בעבודה שמתאימה לו?
אי אהרוני
בגלל גילו, הוא בן 65, ובגלל קשיי השפה. הוא למד באולפן מיד עם הגיעו

לארץ, והוא מגמגם קצת בעברית. אדם שיודע להתבטא כל כך יפה ברוסית ובטרגייקיט

והוא ממש אינציקלופדיה מהלכת מתקשה ללמוד בגילו הנוכחי את השפה העברית על

בוריה. זה כמעט בלתי אפשרי בגילו.

היו"ר ע' זיסמן;

שלשום קיימנו כאן דיון בנושא האלכוהוליזם בקרב העולים, והיתה כאן רופאה

לא צעירה מרוסיה שנמצאת בארץ ארבע שנים, והעברית בפיה היתה מצויינת. אני מציין

זאת במיוחד, מפני שאני חושב שכדאי להשקיע בעולה כמו אותו פרופסור שעליו דיברת

כאן, כדי שילמד את השפה העברית, גם אם זה יקח לו יותר זמן.



אנחנו יודעים שיש עולים שלא יוכלו לעבוד בארץ במקצוע שלהם, ולא חשוב מה

ארץ המוצא שלהם, כי בארץ יש היום עודף ברופאים, ברופאי שיניים, בסוגים

מסויימים של מהנדסים ועוד. אבל כאשר נתקלים באדם מיוחד, דוגמת הפרופסור הזה,

אני משוכנע שכדאי להשקיע בו עד שילמד את השפה.

אולי תוכלו להגיד לנו מה הן הבעיות הספציפיות שיש ליהודי בוכרה, שהן

שונות מהבעיות האופייניות לכולים ממקומות אחרים בברית המועצות.
א' מתת-טוב
הבעיה שלהם היא שהם נמצאים כמה משפחות ביחד. הם רגילים להיות במסגרות

משותפות בחו"ל. הזכירו כאן כבר את העובדה שעולים אלה מכרו את בתיהם ואת רכושם

בפרוטות ממש, תחת אילוץ. האנשים האלה קלטו את הפליטים היהודים שהגיעו אליהם

מאירופה בזמן המלחמה, ועשו זאת בעין יפה ובזרועות פתוהות, והנה כאשר הם מגיעים

לארץ לא קולטים אותם כאן כמו שצריך, אפילו לא בדברים אלמנטריים ביותר. ואתן

לכם דוגמאות מספר.

ברמות יש להם בעיה עם בית כנסת. אני הגעי לשם אחרי רצח הנהג הבוכרי

באבוגוש, כאשר הלכתי לנחם את המשפחה שגרה ברמות, וראיתי עד כמה הם מאוחדים

באבל, ולהבדיל בשמחות. ובהיותי שם ראיתי את הבעיה שלהם. לפני שנים צריך היה

לדאוג שיהיה להם בית כנסת כמו שצריך, ושלא ייאלצו להתפלל בתנאים כל כך

עלובים. הדת ובית הכנסת הם דברים שחשובים מאד לבני העדה הזאת, ולצערי הרב הם

לא נעזרו כלל בנושא הזה בהגיעם לארץ.

היו"ר ע' זיסמן;

מדוע עירית ירולשים לא בנתח להם בית כנסת ברמות?

אי מתת-טוב;

אתה אדוני היושב ראש עזרת בבניית בית כנסת ברוממה. אחרי שהקמנו בית כנסת

ברוממה, שממוקם בשתי דירות מחוברות, עומדים היום לפנותם משם, וכבר יש צו

בנדון, וזה שייך לשמרד השיכון. פנינו במכתבים אל כל הגורמים, וגם הרב פנחסי,

שהוא בן העדה הכורדית, מעורב אף הוא בענין, ועד לרגע הזה לא נעשה דבר בנדון.

היה לנו חלום, וביחד עם פרופסור הראל הלכתי לקבלן המפורסם מרדכי יונה,

שנולד בשכונת הבוכרים, ואשתו בוכרית, ויש לו זיקה לשכונת הבוכרים. הוא עזר לנו

בנושא בית הכנסת, בעזרתך אדוני היושב ראש. פנינו אליו כאשר רצינו להקים

בירושלים שכונה לבני העדה הכורדית. ובכל מקום שניסינו לאתר שטח מתאים למטרה

הזאת, הדבר לא עלה בידינו.

שכונת הבוכרים הפכה לצערנו לאיזור סלאמס. יושבים שם אנשים כדיירים

מוגנים. העולים החדשים נמצאים בעיקר בנווה יעקב. היהודים הללו רצו להקים בית

כנסת בנווה יעקב, וכל אחד מיהודים קשי-יום אלה טרם אלף שקל, וביחד אספו למטרה

זו סכום של מיליון שקל, וכל הכבוד לטדי קולק ולעמנואל זיסמן, שהיה חבר במועצת

העיר, עזרו בענין הזה. זה מצביע על עך שענין העזרה ההדדית קיים בעדה הזאת,

אבל לצערי הם לא מקלבים אפילו 10% ממה שהיתה היהדות הזו צריכה לקבל אילו רצו

להחזיר לח אפילו חלק מהחוב הגדול שחבים לה.

אי ורדיגר;

כנראה שהעסקנים לא עושים מספיק בענין זה.
א' מתת-טוב
נהגו לחשוב שהעולים מבוכרה הם בדרך כלל ספרים ומי שמתעסקים בעבודות קלות

אהרות. אבל די להסתכל במפעל ניפרומל שבירושלים כדי להפריך את השמועה הזאת. אני

ידעתי שלא כאלה הם פני הדברים כי אני בעצמי יליד שכונת הבוכרים ואני מכיר את

המצב, ואני יכול לספר לכם כי 50 עולים מבוכרה נקלטו במפעל ניפרומל שבירושלים, והם

עובדים בו בשלוש משמרות ועובדים בעבודה הכי קשה. למעשה הם החליפו את כל הפועלים

הערבים שעבדו שם לפני כן. האמת היא שאין אצל העולים האלה עבודה בזויה, כי כל

עבודה מכבדת בעיניהם את בעליה. זה מוכיח שהם רוצים להתערות בארץ, אבל הם צריכים

לקבל גם את המינימום המגיע להם.

10% מהעולים מבוכרה מרוכזים בירושלים, כ- 7.000 איש, ותוכלו למצוא אותם

ברמות, בנווה יעקב ועוד.

כמנהל מבטחים במחוז ירושים אני מכיר את הנושא הזוז, ואני מודה לחבר הכנסת

זיסמן שזימן את הישיבה הזאת. לשבחו ייאמר כי הוא אדם יסודי שיש לו אוזן קשובה

לכל הפונים אליו. בחנוכה למשל ערכנו מסיבה ל-200 עולים, ביחד עם עירית ירושלים.

היה זה יום של קור גדול, בנר השביעי של חנוכה, והעולים באו לשם, וצריכים חיים

לראות איזו שמחת חיים היתה להם. אני מודה גם למר אהרוני, שמהיום שבו קיבל את

תפקיד יושב ראש הארגון הזה הוא התחיל להזיז דברים. האמנם היתה העדה הזאת צריכה

להגיע למצב הזה שיקימו בית תמחוי בשביל 150 מבניה, שנברו בפחי זבל כדי למצוא בהם

דבר מאכל? התביישתי כאשר ראיתי את התופעה הזאת.

היו"ר ע' זיסמן;

ערכנו סיור בתל אביב שבה חיים הרבה עולים שמצבם הכלכלי קשה, ומצאנו בה מספר

בתי תמחוי לעדות השונות.
א' מתת-טוב
אני מדבר על בתי תמחוי שפועלים ללא עזרה ממשלתית. אני מדבר על עדה שלא יודעת

לדפוק על שולחנות, ובוודאי לא להפוך אותם, עדה שלא יודעת איך לדרוש ולתבוע. עולים

אחרים במצבם היו מקבלים כבר מזמן את מה שהם צריכים לקבל. אני מבקש שהוועדה הזאת

תמליץ על אימוץ בית התמחוי, כדי שהמדינה תהיה שותפה לו.

היו"ר ע' זיסמן;

אנשי הסוכנות לא הגיעו לישיבה הזאת. לישיבה שקיימנו כאן שלשום לא הגיעו נציגי

משרד העבודה והרו ורד!. למשמע הדברים שאמר כאן מר גפן, רפרנט אגף התקציבים במשרד

האוצר, קישרנו מספר דברים. שלשלום התגלה לנו שיש ועדה בין משרדית לטיפול בנושא

האלכוהוליזם. אולי יש בידך מר גפן איזו שהיא אי נפורמציה שיכולה לעזור לדיון

הנוכחי שלנו.

אי טישקוף;

בנושא בית התחוי עזרנו באמצעות ארגון יוצאי בוכרה.

היו"ר ע' זיסמן;

אולי תוכלי להסביר לי מה ההבדל בין הארגונים השונים של עולי בוכרה.
א' אהרוני
אנחנו ברית יוצאי בוכרה, לא מפלגתיים, לא קשורים לשום מפלגה, אנחנו ארציים

וקיימים משנת 1972- יש ארגונים נוספים שצומחים כפטריות, ונעלמים. אנחנו הארגון

היחיד המוכר על ידי כל מוסדות הממשלה.
א' מתת-טוב
ניסיתי לאחד את כל הגופים, אבל ללא הצלחה.
א' טישקוף
אתה בוודאי יודע שלכל עדהיש הרבה ארגונים, ויש לכן קושי בחלוקת המשאבים. המצב

אצל ארגונים שונים של עדות אחרות זהה ממש.

היו"ר ע' זיסמן;

אילו ידעי על קיומם של ארגונים וסים ליוצאי בוכרה, הייתי כמובן מזמין גם אותם.

אני נוהג להזמין את הנציגי כל הארגונים. אבל אני מניח שהארגון שלכם הוא היציג.
א' אהרוני
אנחנו אכן הארגון היציג של העליה זאת. הפדרציה הספרדית מכירה בנו, ואנחנו

מוכרים על ידי כל הארגונים והמוסדות. והמטרה היא כמובן לעזור לעולים.

א' טישקוף;

רציתי להדגיש כי ניתן סיוע לנושא בתי התמחוי באמצעות איחוד יוצאי בוכרה, ולא

דרך ברית יוצאי בוכרה.
א' אהרוני
אני יכול להבטיחכם שלא תמצאו אף זונה בוכרית, גם לא גנב בוכרי. עד מלחמת

העולם הרשו נה לא היה גם פושט יד בשכונת הבוכרים. ב- 1912 היתה קופת חולים בשכונת

הבוכרים, עוד לפני שייסדו את קופת החולים של ההסתדרות. כי ענין כבוד המשפחה וכבוד

האדם זה אחד הערכים העליונים של העדה, והם שומרים על זה מאד מאד. זו גם אחת

הסיבות לעובדה שאיננו רוצים שאף אחד מבני העה הזו יקבץ נדבות או יחטט בפחי האשפה

כדי למוא לעצמו אוכל.

מדובר בעדה שהיא מאד פעילה, שאוהבת לעשות כל מה שמטילים עליה, ולא תמצא בקרב

בני העדה הזו מחוסרי עבודה. אני מכיר את הדברים מנסיון אישי, כי באים אלי אנשים

בעלי מקצועות מובחרים ומבקשים עבודה, וכאשר איני מוצא עבורם עבודה במקצוע שלהם

אלא עבודה אחרת, הם לא מסרבים לקבלה ובלבד שיוכלו להשתכר. אני מאד מבקש מכם לשים

את הדגש לדברים שהעלינו פה, ובמיוחד לנושא הדיור, שזו אחת הבעיות הכאובות ביותר.

אם נפתור את בעית ההדיור שלהם, כי אז פתרנו את בעיית קליטתם בארץ. כי כל יהודי

שרכש כאן דירה הוא עוד יהודי שהשתרש בארץ ונקלט בה, ואין יותר בעיות אתו.

מ' הראל;

מדוע לא יתנו להם את התנאים שנותנים לעולים מאתיופיה?

א' מיכאלי;

אין לנו נתונים לגבי ארצות ספציפיות בתוך ברית המועצות, אלא כמכלול של סך הכל

העולים. אני לא רוצה להגיד דבר שיישמע כקנטרני, כי אני לא מכירה מספיק אתהדברים.

כאשר ניתחנו את הנתונים הראשוניים לגבי קליטתה עלייה, התבר שיש קבוצה גדולה של

עולים מברית המועצות שרוכשת דירה בתוך השנה הראשונה. זו היתה עובדה מאד מפתיעה,

כי כולנו ידענו שהעולים המגיעים משם הם חסרי כל, ושתוך שנה לא מצליחים להגיע

להצבר הון. הסתבר שמדובר באנשים עם שמות כמו יוחננוב, אברמוב וכו', ואמרו לי כי

אלה שמות משפחה שמאפיינים שמות משפחה בוכרים. הניתוח הזה של הנתונים השאיר אותנו

מופתעים מאד על שאנשים המגיעים מברית המועצות מצליחים לרכוש לעצמם דירה בשנה

הראשונה לעלותם ארצה.
א' אחרוני
במרכז הארץ אין בנייה לעולים חדשים.

א' מיכאלי ;

מדובר במשפחות שבדרך כלל מאופיינות כמשפחות ברוכות ילדים. בזמנו היה לנו דיון

משותף בוועדה בין משרדית בקשר ליהדות אחרת, והוחלט אז שלא לטפל בצורה סקטוריאלית

ביוצאי עדה מסויימת, זו או אחרת, אלא לנסות לטפל במשפחות ברוכות ילדים.

רק לאחרונה פנינו למשרד האוצר בבקשה לעדכון תקציב דווקה לקבוצות מיוחדות

נזקקות יותר, ובכללו משפחות מרובות ילדים. כשבדקנו כמה מהו רכשו דירה, הסתבר

שכ-80% מתוך פוטנציאל של 4,500 משפחות ברוכות ילדים כבר קנו דירת. זאת אומרת

שאנחנו מדברים על קבוצת שארית לא גדולה.

היו"ר ע' זיסמן;

הנתונים האלה מחייבים אותנו לשקול מחדש את הדברים. נציגי התאחדות עולי ברית

המועצות לשעבר אמרו שהם רוצים לקבל משכתנא בתנאים שניתנים לעולים מאתיופיה, שזו

משכנתא בתנאים מיוחדים במינם, שאיו להם אח ורע בעולם. הם מקבלים משכנתא בגובה של

98% מערך הדירה, ואחרי 5 שנים בהו גר מקבל המשכנתא בדירה הופכים 80% ממנה למתנה.

מדובר למעשה במתנה של 110 אלף דולר, שזה ללא ספק סכום עצום. גם העולים מסוריה

מקבלים עכשיו משכנתא כזו, וכו גם עולים מארץ מוסלמית נוספת. התאחדות עולי ברית

המועצות לשעבר קיבלו החלטה לדרוש משכנתא מהסוג הזה לכל העולים מברית המועצות

לשעבר. אמרתי להם שאני לא.יכול לתמוך בדרישה כזאת, ושאינני מאמין שחברי בוועדה

יתמכו בזה.

מצד אחד יותר ויותר עולים לוקחים משכנתא ועוברים לדיור קבע. ואני רואה

בדיור קבע משימה לאומית חברתית ממדרגה. ראשונה. אבל ברור כבר שיש קבוצות חלשות

ומיוחדות מקרב העולים מברית המועצות לשעבר, שלא יוכלו לקחת את המשכנתא הרגילהל,

גם אם היא מתעדכנת, כמו למשל משפחות חד הוריות.

נכוו שכ-400 משפחות עולים לוקחות מדי חודש משכנתא, וזו תופעה משמחת שמקיפה

כבר מספר אלפי משפחות. שר האוצר אומר שזו התפתחות חיובית שצריך להמשיך בה, ואני

אומר שזה יגיע לנקודה מסויימת שבה זה ייפסק, או שזה ייפסק לאט לאט. כי יש מספר

אלפי משפחות חד הוריות שמצבו הכלכלי והסוציאלי לא מאפשר להן לעשות זאת. וצריך

לחשוב גם עליהן, וכבר עכשיו.

עובדה היא שהאוכלוסיה באתרי הקרוואנים הולכת וקטנה. באתר הקרוואנים בנחל בקע

היו 6000 איש, 4,500 מהם כבר לא גרים שם, וזה הישג בלתי רגיל שקרה בשנתיים

האחרונות בלבד. אבל יחד עם זאת צריך לראות את אותם 1,500 איש שנותרו שם, ומדובר

בעיקר במשפחות חד הוריות, בקשישים, בחולים, אנשים שלא יקחו משכנתע, ולהם צריך לתת

משכנתא מיוחדת.

אמרו לי שיהודי בוכרה צריכים להיכלל בקטיגוריה הזאת, כמו גם יהודים ממקומות

מסויימים אחרים מברית המועצות לשעבר. יהודי מבוכרה הוא לגבי דידי קודם כל יהודי,

ולא חשוב לי אם הוא ממוצא אשכנזי שבא לשם בשנת 1941, אחרי הפלישה של היטלר לברית

המועצות, או שזה יהודי שנולד בבוכרה והוא דור רביעי או המישי שם.

הדברים ששמענו כאן מחייבים אותנו לשקול ולבדוק את הדברים. לפני שנעשה זאת לא

נוכל לתבוע עבורם משכנתא כמו זו הניתנת לעולים מאתיופיה או לעולים מסוריה. אני

יכול לדבר על קטיגוריות שונות, כמו משפחות ברוכות ילדים שמצבו הוא כזה שמחייב

להכניס אותו בקטיגוריה שתזכה אותן בקבלת משכנתא כזו. כי בעזרת המשכנתא הקיימת הם

לא יוכלו לרכוש דירה וגם לא לא יוכלו להחזירה, אילו החליטו לקחת אותה.



בביקור שערכתי בבית שמש פגשתי באשה שמקבלת 960 שקל לחודש, ומשלמת למעלה מ-

300 שקל שכר דירה, ואיורי ניקוי הוצאות נוספות היא נשארת עם 250 שקל לחודש לצרכי

מהייתה. ועוד מבקשים ממנה להחזיר לסוכנות הלוואה שהיא לקהה לפני שנים, ושהסתכמה

אז ב- 2.000 דולר, והיום הגיעה כבר ל- 5,000 או 6,000 דולר, אחרי חישובי ריבית

והצמדה. אשה כזו זקוקה לסיוע מיוחד.

בעקבות הדיון שהתקיים כאן היום אני לא יכול לסכם שוועדת העליה והקליטה ממליצה

לראות ביהודי בוכרה יהודים שצריך לתת להם משכנתא כמו זו הניתנת ליהודים יוצאי

אתיופיה. אבל הוועדה כן יכולה להמליץ על הצורך לסייע לחלק מהעולים האלה על ידי

שיפור תנאי המשכנתא שהם מקבלים,

א' אהרוני ;

יש מקום מסויים בבוכרה שהיהודים נאלצו לעזוב אותו במהירות, שאם לא כן היו

שוחטים אותם כמו ששוחטים תרנגולות. אני מדבר על העיר דושמבט, שם היתה מלחמת אחים

נוראה, ומדי יום היה שם טבח ויום יום שרפו שם בתים. אני עודדתי אותם לברוח משם

מהר ככל האפשר, כי אם י יאחרו את המועד איש לא יוכל לעזור להם או להציל אותם.

ראיתי שם בתי יהודים רבים שננעלו על מנעול, והמפתח נמסר לשכנים לפני שהם הסתלקו

משם.

היו"ר ע' ז יסמן;

אני מבין שכך היה בחלק מהמקומות. כי שמעתי שכמה עשרות יהודים נשארו בגרוזני

ובעוד מקומות. כמה מהם כבר עזבו והגיעו לארץ, וכמה מהם עומדים להגיע אלינו. אם

בכל זאת מצליחים להביא יהודים מגרוזני חם באמת מגיעים אלינו חסרי כל כי הם

בורחים מאיזור קרבות ללא יכולת לקחת אתם דבר. אני מסכים שלעולים כאלה צריך לסייע

סיוע מיוחד. אבל אי אפשר לקבל החלטה גורפת וכוללנית שתקיף את כל העולים משם.

אי מתת-טוב;

כשמדובר במשפחה ברוכת ילדים שיש לה מפרנס אחד בלבד אפשר לקבוע בבטחון שהיא

לעולם לא תגיע לדיור משלה. על האוכלוסיה הזאת אני מדבר. ואם יוחלטלגבי האוכלוסיה

הזאת על 50%, ולאו דווקה 80%, יהיה בזה הישג גדול.
הי ו "ר ע' זיסמן
כפי שאמרתי, לא נוכל לקבל החלטה לכלול בקטיגוריח הזאת את כל עולי בוכרה. אבל

אנחנו כן יכולים לקבל החלטה האומרת שצריך לעשות מאמץ להשיג משכנתא מיחדת בשביל

חלק מעולי בוכרה שראויים לזה בגלל סיבות כלכליות, סוציאליות ובריאותיות מיוחדות.

במסגרת הזו יכולים להיכלל כמובן משפחות ברוכות ילדים, משפחות חד הוריות ואחרים

שלא יוכלו להגיע לדיור בדרך אחרת.

גילו לי שכאשר אם למשפחה חד הורית מתכוונת להתחתן, היא ממתינה עד שהיא מקבלת

את הזכויות המגיעות לה כמשפחה חד הורית, ורק אחר כך מתחתנת.
אי גפן
יש גם מקרים הפוכים.

מ' הראל;

ציינתי שאשתי ואני בהיותנו גימלאים יצאנו בשנת 1990 ללמד שם, ובין היתר

הכשרנו שם 18 מורים. זה היה קורס בסיסי. ואנחנו השפענו עליהם מעל ומעבר. וכאשר הם

שאלו אותנו מה הם צריכים לעשות, אמרנו להם שעליהם לעלות מהר לישראל, לפני שיתחיל

שם טבח, כי האמנתי שיהיה שם טבח של יהודים. כשאני שומע את מר אחרוני מספר שכאשר

הוא ישב מכרו היהודים את הדירות ואת הבתים שלהם תמורת סכום של אלפיים דולר, יש לי

מוסר כליות על ששכנעתי אותם לעלות לארץ מהר ככלהאפשר, שעה שפה אין הם מקבלים

פיצוי אלמנטרי בענין הזה. לדעתי חשוב לשים לב לנקודה הזאת.
א' אחרוני
אני רוצה להתייחס עוד לנושא הקליטה בירושלים. אנחנו קבוצה של מתנדבים ואנהנו

מקבלים עולים בחדר קטן שהקצינה לנו מועצת פועלי ירושלים בימי רביעי וחמישי בשבוע,

ואנחנו עוזרים להם לקבל עבודה. אולי תוכלו לעזור לנו שמשרד הקליטה יקצה לנו מקום

שבו נוכל לקבל את העולים כדי לסייע להם להיקלט. פנינו בענין זה גם לעיריה, אבל עד

לרגע זה לא קבלנו תשובה.
אי טישקוף
יש לנו קושי להקצות מקום לארגון זה או אחר. אבל אנחנו מסייעים בתקצוב הפעולות

שנעשות על ידי המתנדבים לטובת העולים, ועל זה אפשר בהחלט לדבר.

היו"ר ע' זיסמן;

סיכמתי את נושא הדיור. בסיכום החלטות הוועדה נדגיש גם את החשיבות שאנחנו

רואים בהקצאת משאבים יותר גדולים לברית יוצאי בוכרה לטיפול בתחום התרבותי, החברתי

והרוחני, ובזה אני כולל את כל הדברים שנאמרו כאן. אנחנו נפנה את בקשתנו זו גם

לסוכנות היהודית וגם למשרד לקליטת העליה.

איננינכס לענין האפוטרופוס ולסיבות של העיכובים. אני יודע שהאפוטרופוס פועל

על פי המלצת המשרד, ואפשר לפנות אליו ולבקשו לזרז הליכים. הדברים ששמענו כאן

נוגעים ללב, ואת ההחלטה שלנו בנדון נקבל בהסתמך על הדברים ששמענו כאן היום, וגם

ניתן ביטוי לחשיבת שאנחנו מייחסים לקליטת העליה הזו בגלל היהודיות שלה וחלקה

בהיסטוריה של העליה לישראל בכלל.

אלה שבאו בשנים 1989, 1990 ו-1991 הגיעו אלינו כשהם חסרי כל, עניים ממש. אבל

לאחרונה יש שינוי מה. נכון שרוב העולים המגיעים אלינו היום הם עניים, ולא רק

עולים מבוכרה, אלא גם עולים מקייב, מאודיסה, ממוסקבה ועוד. אבל כיום אפשר כבר

למצוא מספר קטן של יהודים בברית המועצות לשעבר, כמה מאות, ואולי אפילו מאות רבות,

שהתעשרו בשנים האחרונות. וזאת עובדה. כי כאשר יש אינפלציה של 2,000% בשנה יש

אנשים שיודעים איך לנצל את העובדה הזאת כדי להתעשר, וביניהם יש כמובן גם יהודים.

בהיותי שם ראיתי צעירים יהודים בני 25 ו- 26 שהם קבלנים וקבלני משנה, והם נוהגים

במכוניות מפוארות ומבקרים בבתי מלון מפוארים, ואין ספק שהם עושים כסף, ואפילו כסף

רב. דבר ידוע הוא שכאשר מדינה נמצאת במצב של תוהו ובוהו, והאינפלציה בה מרקיעה

שחקים, יש אנשים שמתעשרים, וביניהם יש גם יהודים. חלק מהם עלה לישראל, והם כבר לא

הגיעו לכאן כשהם חסרי כל. אבל רוב העולים המגיעים אלינו הם עניים.

דיברתי אתמול עם שר הקליטה, הוצאנו קומוניקט, והבענו הערכה על ששר הקליטה לא

חיכה לנוהל הרגיל, אלא ביום החמישי הוא דיבר אתי מספר פעמים, וסיפרתי זאת למספר

חברים של הוועדה,

שוחחתי אתמול עם שר הקליטה, ובקומוניקט שהוצאנו הבענו את מלוא ההערכה לשר

הקליטה על שלא הלך על פי הנוהל הרגיל ודאג לכך שהחל מינואר השנה יהיה סל הקליטה

גדול ב- 25% מזה שהיה עד כה, ואין בודקים אם העולה המגיע מכר את הדירה שלו בברית

המועצות טרם עלותו ארצה, אם יש לו כסף או לא. כל עולה חדש מקבל סל קליטה כאמור,

וזה יאפשר לו לחיות בארץ חצי שנה ולהסתגל למציאות בארץ.

א' מיכאלי;

אגב סל קליטה, שמעתי כי הסוכנות מאיימת לשגת מכל העסקה הזאת, ואז לא רק שסל

הקליטה לא יעלה ב- 25%, אלא הוא יירד ב-30%.
היו"ר ע' זיסמן
לסוכנות אין כל קשר לסל הקליטה. בשנת 1991 היא יצאה מעניו סל הקליטה.

היא נותנת הלוואות לעולים. כל מי שאומר שהסוכנות קשורה לסל הקליטה לא אומר אמת.

שמענו את אהרוני מספר שהתאחדות עולי בריטניה עוזרת ליהודי בוכרה בהלוואה משלימה,

ושהוא הצליה להשיג מקור נוסף להוואה. הסוכנות אומרת שהיא נותנת הלוואות לעולים,

אבל כיוון שאין לה די כסף בשביל זה אז הפדרציות יעשו מגבית מיוהדת למטרה זו. 60%

מהעולים לוקהים הלוואה, והיתר הוששים לקחת הלוואה. אגב, שלשום אמרו לי אנשי

הסוכנות שאחוז לוקחי ההלוואה מבין העולים כבר ירד אל מתחת ל-60%, כי היא לא הופכת

לגמילות חסדים כעבור מספר שנים, אלא זו הלוואה מבנק מסחרי עם הצמדה וריבית, אף כי

אולי רבית קטנה מהרגיל.

לסוכנות היהודית יש בעיה עם הוועדה הזאת. כי הסוכנות התחייבה לעשות מאמץ

לשחרר חלק מהעולים מהצורך להחזיר את ההלוואהבגלל סיבות כלכליות, ולפעול בענין זה

לפי קריטריונים אחידים ואוביקטיביים. אמרלי אמול מר יחיאל לקט, כי ב- 23 בינואר

הוא יביא את זה לדיון בהנהלת הסוכנות.

אי מיכאלי ;

במסגרת העבוה שלי אני עוברת מדי יום על העתונות הרוסית, ושם נופח העניו הזה

מעבר לכל פרופורציה, ויש הטעיה מוחלטת של ציבור העולים. העתונות הרוסית מציגה את

הענין כאילו שהסוכנות היהודית שותפה במימון סל הקליטה.

היו"ר ע י זיסמן;

שלשום ראיינו אותי מעתו ו רוסי, ואמרתי בדיוק את הדברים האלה, והבהרתי

שלסוכנות אין יותר חלק או קשר לסל הקליטה, אלא רק נותנת הלוואות. חלק מהעולים

לוקחים את ההלוואה, וחלק לא. ואני יודע בבטחון כי מבין לוקחי ההלוואה יהיו כאלה

שלא יוכלו להחזיר אווזה.
א' מיכאלי
אני חושבת שרצוי שמשרד הקליטה ישלח לעתונים בשפה הרוסית חומר הסברה בענין זה,

כדי שלא ימרו אינפורמציה לא נכונה לציבור העובדים.
היו"ר ע י זיסמן
אני אדבר עם השר צבו בעניו זה. היה גם מי שהפיץ ידיעה שכאילו על ידי זה

אנחנו הפסקנו את תמיכת הסוכנות, וזה הרי לא נכון. הם קראו לזה בשם הלוואה לצורך

השלמת סל קליטה. זה שקר, והם צריכים למחוק את זה. אגב, את ההלוואה הזאת אפשר לקחת

גם אחרי חצי שנה כדי לקנות וידאו או כל דבר אחר. אף אחד לא בדק לאיזו מטרה נלקחת

ההלוואה.
א י אהרוני
אני רוצה להעלות נקודה נוספת. ברחבי הרפובליקות בברית המועצות לשעבר מצויים

למעלה מ- 200 ספרי תורה, וכן ספרים עתיקים מאד בני למעלה מ- 400 ו- 500 שנה, ואין

דרך להוציא אותם משם. הם נמצאים בריכוזים שלנו בטשקנט, בטמרקנד ובמקומות נוספים.

כדיפלומט הצלחתי להוציא משם ספר או שניים, אבל זו טיפח בים. כדאי למצוא דרך

להוציא אותם משם, כי מדובר בנכסים יהודיים חשובים.
היו"ר ע' זיסמן
אני אדבר על כך עם שר החוץ וגם עם ראש הממשלה. אבל אני מבקש לשלוח אלי

מכתב מפורט בעניו זה, ואני אטפל בזה.

אני מודה לכם על השתתפותכם בישיבה. אני בטוח כי כמה דברים יקודמו בעקבות

הישיבה הזאת.

ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:45)

קוד המקור של הנתונים