ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 16/11/1994

תקציב משרד המדען הראשי לשנת 1995 להעסקת מדענים עולים

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשוה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 140

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום ד', יג' בכסלו התשנ"ד, 16.11.94 בשעה 09:15



נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ע. זיסמן

י. בא-גד

א. גולדפרב

א. ורדיגר

ב. טמקין

ר. נחמן

ח. פורת

ג. שגיא

מוזמנים; ש. זילברג, ד"ר, נציג הפורום הציוני

ג. גרשלר, איגוד התעשייה הקיבוצית

ב. וינר, ועדת השמת אקדמאים עולים, איגוד התעשייה

הקיבוצית

ל. אשכנזי, ועדת השמת אקדמאים עולים, איגוד התעשייה

הקיבוצית

י. ברנובר, פרופ', יו"ר ועדת ראש הממשלה לתעסוקת עולים

מ. אלדר, חבר ועדת ראש הממשלה לתעסוקת עולים

ד. פריטל, עורך "יהודי ברית המועצות" גבעת רם

ס. פלדמן, מערכת "נובוסטי"

מ. ביביז'קוב

ר. פרידור, תעשייה ומסחר, לשכן המדע"ר, חממות

טכנולוגיות

ר. כהן, הפורום הציוני

מ. גסייס, הפורום הציוני

ע. אינגבר, מנהל המרכז לקליטה במדע, משרד הקליטה

א. פייגנבאום, מנהל היח' לפרויקטים בתעסוקה הסוכנות

היהודית, המח' לעליה ולקליטה

ז. שכיר

נ. בן צבי, מנהלת המחלקה לתעסוקת עולים, שירות התעסוקה

ד. ברבי, מנהלת תעסוקה ארצית, התאחדות עולי צרפת

ר. גרביץ, שתיל

י. באומר, אגף תקציבים, משרד האוצר

פ. קריז'ור, מדען עולה

י. פסטרנק, משרד המדע והאומנויות, תחום קליטת מדענים

עולים

ר. בר-און, מנכ"ל המועצה הציבורית ליהודי ברה"מ

מזכירת הוועדה; ו. מאור

נרשם ע"י; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

תקציב משרד המדען הראשי לשנת 1995 להעסקת מדענים עולים



תקציב משרד המדען הראשי לשנת 1995 להעסקת מדענים עולים

היו"ר ע. זיסמן; אתמול מליאת הכנסת החליטה להקים ועדה משותפת

של ועדת הכספים וועדת העלייה והקליטה בנושא

קליטת המדענים בישראל, במגמה שהוועדה הזו תאפשר שינוי ושיפור בתקציבים

במשרדי הממשלה לקראת ההצבעה השנייה והשלישית לתקציב המדינה בטוף דצמבר.

אני מייחט להחלטה זו חשיבות מרובה, כי הוועדה קמה מספר שבועות לפני

הבאת התקציב לאישור סופי, ואפילו שר האוצר התבטא לאחרונה שיכולים להיות

שינויים קלים. בנושא זה לא יכולים לוויות שינויים קלים, חייבים להיות

שינויים משמעותיים. ההחלטה הזו של מליאת הכנסת היא בעקבות הצעה לסדר

שהעליתי בתמיכת חברי בוועדת העלייה והקליטה, ואני מרשה לעצמי לקרוא את

הסיום של ההצעות שלי כי הן המפתח להחלטת המליאה.

אינני מעלה על הדעת שתקציב המדינה יאושר בסוף דצמבר מבלי שיהיה בו מענה

חיובי שיאפשר המשך העסקתם הסדיר של מדענים במוסדות להשכלה גבוהה

ובתעשייה. שר הקליטה י. צבן מדבר על תקציב בנושא זה של 18 מיליון שקל,

כלומר כמה מאות מדענים שכבר נמצאים מספר שנים בישראל, שזכו להכרה

מוסמכת לא רק בברה"מ לשעבר אלא גם במדינת ישראל העצמאית והריבונית וכבר

הוכיחו את עצמם בשנים האחרונות, מוכנים לקבל שכר נמוך ביותר כשכר בסיסי

ולהמשיך בעבודתם ולא לרדת מן הארץ ולא לעבור ולשרת גויים. אינני מבין

את הנוקשות, אני מבקש מכתב נזיפה לשר האוצר, לא נמצאים פה מתחילת

הישיבה ועד הסוף. אין זה שינוי קל, כל התקציב של 18 מיליון הוא הכרחי

כדי שמה שנקרא תוכנית גלעדי, פרופ' גלעדי, תוכל לצאת לפועל.

ההצעה השנייה שלי היתה שלא יתכן שתקציב יאושר מבלי שיובטחו גם ביסוסם

והשתלבותם של המדענים בחברה הישראלית בטווח הארוך. ציינתי בסיפוק רב

שיש קליטה של כ-70% של מדענים בתעשייה אחרי המעבר שהם עברו, וזה הישג

גדול מאוד, פרופ' ברנובר, גם בקנה מידה עולמי, אבל מה עושים עם אלה שלא

נקלטו? מה עושים גם עם אחרים בענפים שונים? מדינת ישראל אינה יכולה לתת

סיוע לפרק זמן מוגדר. אנחנו חושבים שתקציב המדינה אינו עונה על הצרכים

לגבי ביסוסם והשתלבותם לטווח ארוך כדי שלא יהיה שום דבר היכול לפתות

חלק מהם לרדת מן הארץ. יש מדענים ממדינת ישראל, גם ותיקים, לא רק עולים

שיכולים לרדת מן הארץ ולקבל תנאים מפליגים בארצות שונות, אבל בכל זאת

הרוח הישראלית הלאומית היא זו שמדריכה אותם והם מוכנים להסתפק בתנאים

של מדינת ישראל, רק כדי להמשיך ולקדם את הנושאים במדינת ישראל. הצעתי

שממשלת ישראל והסוכנות היהודית צריכים לעבד תוכנית לאומית לעידוד

העלייה של המדענים מישראל. תוכנית שתמנע הגירתם לארצות זרות וארצות

עוינות. יש בשנה האחרונה, בחודש או החודשיים האחרונים, הגדלה של העלייה

מברה"מ לשעבר. המצב הכלכלי והחברתי והפוליטי הקשה והבלתי יציב

באוקראינה דוחף יהודים לישראל, ועד לפני כנגה שבועות חשבנו שהשנה יבואו

פחות עולים מאשר בשנה שעברה, והנה חל שינוי לטובה, וכנראה שהעלייה

שהיתה בחודש האחרון ומה שצפוי עד סוף השנה יביא להגדלה במספר העולים

לישראל מברה"מ לשעבר, ובעיקר מאוקראינה. לעומת זה יש ירידה דרסטית של

עשרות אחוזים במספר המדענים והקהילה של המדענים, אבל יש הגירה הולכת

וגוברת לגרמניה, איני יודע מי מכם ראה את התוכנית של מבט שני, הייתי שם

עם משלהת של הכנסת כאורחים של הבונדסטאג הגרמני כדי ללוות אותם בשבוע

האחרון של הבחירות שהיו בגרמניה, ושמעתי ממקורות מוסמכים ביותר שגרמניה

עושה את הכל כדי לאפשר הגירה אפילו בלתי לגאלית של יהודים, והיא קולטת

מדענים. קנדה קולטת מדענים יהודים, ארה"ב קולטת, אבל הגיעו לאחרונה גם



ידיעות מחרידות שיהודים בעד כסף, ואנחנו עם נורמלי ככל העולם, משרתים

אינטרסים של מדינות עוינות. אני אחראי על מה שאני מדבר. לא יכול להיות,

צריכה להיות תוכנית. כמו שמדינת ישראל עכשיו מנצלת את חופש הפעולה

הבלתי מוגבל שיש ברחבי ברה"מ על מנת לעשות הכנות מדוקדקות ויסודיות

לעלייה לישראל, מלמדים את השפה העברית באופן בלתי מוגבל, מי שרוצה

ללמוד יכול להרשם וללמוד. יש שיתוף פעולה בין לשכת הקשר לבין הסוכנות

היהודית. אין אותה התחרות שהיתה בעבר. יש הכשרה מקצועית. עושים פעולות

להסבה מקצועית מוקדמת, כבר משם אנשים מתחילים בהכשרה מקצועית שהיא הסבה

מקצועית לקראת עלייתם לישראל. ראש הממשלה אמר לא מזמן שמחפשים אלפיים

מתכנתים, כי לא מוצאים אותם בארץ, אז כבר מחפשים אותם שם. כלומר אנשים

מברהי'מ עולים ומקבלים עבודה עוד לפני שעולים ותיקים יותר פה מצאו

עבודה. אם זה נכון שיש 35,000-30,000 מדענים עולים ברחבי ברה"מ, איך

ייתכן שאנחנו יכולים לתת את המתנה הזו מן השמים לגרמנים או לקנדים או

לאמריקנים. לא רציתי להזכיר לוב או מקומות אחרים. איך ממשלת ישראל

יכולה להרשות לעצמה דבר כזה? צריך לעשות תוכנית לאומית עם תקציב ולהביא

אותם ארצה עם תוכנית של ממש. אלה שלושת הדברים. מצאתי לנכון להגיד אותם

בפתח הישיבה כי אנחנו רואים בזה הישג טקטי, ההישג יהיה ממשי אם ועדה

זו, אני מקווה ביום שני הקרוב, תאושר ע"י ועדת הכנסת, והיא צריכה לעבוד

מהר בשיתוף פעולה מלא עם המשרד לקליטת העליה. השר י. צבן היה מאוד

חיובי אתמול במליאה בנושא זה עם משרד האוצר וכל הגורמים כדי לעשות מאמץ

שהדבר יבוא לידי ביטוי לקראת השינויים בתקציב והאישור שיהיה בקריאה

שנייה ושלישית בסוף דצמבר.

הבעתי אתמול צער על כך שמהשבעה מיליון שאושרו ב-16 בינואר 94' אישרו

שלשום 450,000 שקל. אילו היו מגישים את זה לפני עשרה חודשים, בסוף

ינואר, אבל 450,000 שקל גם הם כבר אינם שווים, כי עברו עשרה חודשים

ובעשרה חודשים אלה היתה אינפלציה כפולה בישראל. אבל צריך לעשות כל מאמץ

שכל ה-7 מיליון שאושרו לך יאושרו בעוד מועד לקראת סוף השנה. רציתי לבקש

ממך, פרופ' ברנובר, אם תוכל בכמה מלים להתייחס לצד של המדענים בלבד

בתוכנית שאומצה ע"י ממשלת ישראל. גבי פרידור תדבר אחריו. את מייצגת

היום את משרד המסחר והתעשייה ואת המדען שאני מביע תמיהה על כך שהוא

איננו כאן.
ח. פורת
אני מבין שאתם בשעתו המלצתם על תוכנית בשן,

זו היתה תוכנית למאגר מידע בקשר לכל הנושא

של המדענים ושל אפשרות לשיבוצם במקומות השונים. מה קורה עם התוכנית

הזוי

י. ברנובר; זה בדיוק מה שהיו"ר שאל, אנחנו מדברים על

אותו דבר. קודם כל אני מזדהה עם כל הדברים

שאמר יו"ר הוועדה, והחשוב ביותר שאנחנו צריכים פתרונות קבע ולא דחיית

הפתרון. כאשר אני אומר זאת אני חס ושלום לא נגד תוכנית גלעדי, היא טובה

כמשהו בגדר כיבוי שריפה, אבל לא יותר מזה, כי היא נותנת את האפשרות

להאריך את המלגות שהמדענים מקבלים בעוד שנה שנתיים, ולקטגוריה מסוימת

של מדענים לתת מלגה אפילו לצמיתות, אבל אנחנו מדברים על פתרונות לטווח

ארוך שלפיהם המדען יכול לשאת את עצמו לא לחיות על מלגה. דבר שני,

תוכנית גלעדי מתייחסת לכמה מאות מדענים בלבד, אלה שכבר עבדו בסיוע משרד

הקליטה בעיקר או במענקים ממשרד המדע באוניברסיטאות.



קשה לי מאוד לעשות אבחנה לצורך דיון זה בין מדענים לבין מהנדסי מחקר

ופיתוח, כי בעצם זה אותו דבר. כאשר מדברים רק על מדענים, אז מספרם

שהגיעו ארצה מתחילת גל העלייה הגדול הוא כ-10,000, אבל אם נוסיף

מ-60,000 המהנדסים שהגיעו, כל אלה שעבדו ומסוגלים לעבוד והמציאו ורשמו

פטנטים, אז מספר המדענים בוודאי יוכפל או יותר מזה ואין צורך להאריך את

הדיבור. היו"ר כבר דיבר על הפוטנציאל האדיר שנפל לידינו וכמעט לא נוצל

כלל, והתוצאה שהיום כל המדענים בעיקר בורחים לאמריקה או לגרמניה ויש כל

מיני מסלולים שמגיעים לאמריקה אפילו ללא "קווטה", כי המדענים שהם בעלי

שם עולמי מתקבלים לתקופה של שישה חודשים כפרופסור אורח באוניברסיטת

טקסס או פרינסטון או בהרוורד, בסטנפורד ועוד, וכעבור חצי שנה הממונים

עליהם מקבלים את ה"גרין קארד" והכל הולך לפתרון של קבע.

ראש הממשלה מינה ועדה לפני כשנתיים לפיתוח תוכנית אב לתעסוקת עולים

וקידום כלכלת המדינה, קבלנו מינוי נוסף, חוזר, מראש הממשלה הנוכחי.

המינוי הקודם היה כמה חודשים לפני הבחירות. יושב לימיני אחד מחברי

הוועדה, מאיר אלדר, הגשנו לראש הממשלה תוכנית של 24 המלצות המשתייכות

לכל המקצועות, אבל הדגש היה על מדענים ומהנדסים, מפני שזה הכוח היצירתי

הגדול. אם מקימים מפעל מסחרי, ליצור וליצוא, אבל התוצאה שמעסיקים

מדענים ומהנדסים גם ותיקים, מפני שכל התפקידים הניהוליים, הפיננסיים

וכך הלאה הם של ותיקים ולא של העולים, אז סביב מפעל זה כידוע יש לפחות

פי שניים-שלושה אנשים שמועסקים בשירותים למיניהם.

המלצות אלה אושרו ע"י הקבינט, באוגוסט 93'. אח"כ הקבינט מינה ועדה

ברשות מנכ"ל משרד התעשייה דאז, נתי שרוני, שהיה צריך להפוך את התוכנית

לתוכנית אופרטיבית והוועדה עשתה זאת. משום מה תוכנית זו קבלה את השם

בשן, בשן זה ברנובר שרוני. הצענו ליצור תנאים, הממשלה אינה מקימה

מפעלים, היא רק יוצרת תנאים, היא הקטליזטור, המפעלים צריכים להיות של

משקיעים פרטיים. תכננו שבכל שנה מחמש השנים הקרובות יוקמו עד 100

מפעלים כאלה. ממוצע מספר העובדים המועסקים הוא כחמישים, שני שליש מהם

עולים מדענים ומהנדסי מחקר ופיתוח.

החלק אושר ועבר שוב בקבינט פעמיים נוספות, ובינואר הוקצבו לא שבעה

מיליון אלא 12 מיליון, מפני ששם כתוב שבתחילה שבעה ואח"כ בנוסף עוד

חמישה, 12 מיליון שקל כדי להתחיל. להתחיל זה להקים מאגרי מידע על כוח

אדם, פטנטים והצעות פרויקטים, כי המדינה עד היום הזה אינה יודעת איזה

מלאי יש לה, וגם באותה תוכנית שתאפשר העסקת עד ארבעה מנהלים בשלב זה,

מנכ"לים המיועדים כדי להוביל את המפעלים שיקומו.

מהו מפעל זה? התעשיות הקיימות קולטות בוודאי במספרים גדולים את העולים

המדענים ואת המהנדסים של מחקר ופיתוח, אבל יש גבול בתעשייה, היא אינה

יכולה לאפשר בדרך כלל יותר מ-10% עולים בכוח המדעי ההנדסי שלה, מפני

שאחרת היא צריכה איכשהו לטפח וללמד את המדענים והם מתלוננים שאז כוח

האדם הוותיק עסוק בעיקר שנה שנתיים בדבר זה ולא עושה מה שיש לו לעשות,

בו בזמן שהמפעלים שאנחנו תכננו יכולים וחייבים מלכתחילה להיות בנויים

למטרה זו. הם גם קולטים ומהיום מפתחים את הפוטנציאל האנושי והטכנולוגי.

זה מתקשר מאוד, יושבת פה רינה פרידור לעניין החממות, מפני שחממה זה מצב

מעבר, זה לקחת מדען או מהנדס עם ההמצאה שלו ולתת לו אפשרות משך זמן

מסוים לפתח את זה עד למוצר שבשל להגשה למשקיעים פוטנציאלים. זה שההצעה

שלנו היא לא אוטופיה רואים מכך שלפחות שני מפעלים מסוג זה קיימים בארץ,

אחד ותיק, כחמש שנים, סייטקס בהר חוצבים בירושלים, מעסיק היום כמאה או



קצת פחות ממאה עובדים, שני שליש עולים מדענים מהנדסים. מייצר במקום

לכ-40 מדינות בעולם, והמכירות בשנה שעברה עברו 8-7 מיליון דולר. אני

יזמתי את המפעל בזמנו, כי בשבילי זה היה מודל להוכיח שזה אפשרי והמודל

עבד. עכשיו יש לנו מודל שני שהתפתח יותר מהר, זה חברת אונטק בבאר שבע,

זה עולים נגב טכנולג'יס, ולפני שבוע בדיוק ביום רביעי שעבר חנכנו את

הבניין החדש. הבניין עבר לבניין משלו, כי קודם היה מפוזר במקומות

שונים. תוך שנתיים, עם כל המחקר והפיתוח שנעשה בו, הגיע למכירות לג'נרל

מוטורס של מיסבים, לחברת חשמל שלנו וכך הלאה הוא מוכר כבר אחרי שנתיים.

היה ראש הממשלה והשר י. צבן ואנשים רבים.

מה נעשה מאז? למרות שכולם בעד הקצב לצערנו, ואינני יכול להצביע על

מישהו שהוא נגד במתכוון, אבל יחד עם זאת עובדה שהתקציב אושר סופית,

אותו תקציב להתחלה אושר בקבינט, לא במשרד האוצר, ב-16 בינואר, היום

אנחנו באמצע נובמבר ומאז רק לפני כחודשיים סוף סוף הוקמה מינהלת מאוד

מוגבלת, המנהלת את הפרויקט במסגרת של משרד קליטה ושיתוף עם משרד

התעשייה והאוצר וכך הלאה. המנהל הוא איש טוב ומאוד כואב לו העניין,

ולדימיר רובין עבד במקומות שונים, לאחרונה במשרד הבטחון, אבל קודם

במסגרות אחרות. הוא עצמו מהנדס מכונות, עלה מרוסיה לפני עשרים שנה, הוא

אפילו קצת מתקשה בדיבור ברוסית אבל מבין היטב ויכול לשוחח עם העולים גם

ברוסית. הבעיה שעד היום, צריך לפרוש את מערכת איסוף המידע, מאגרי

המידע, נקודות הראיון של העולים ובו זמנית גם להתחיל להקים את ארבעת

המפעלים שיש לנו מנדט להקים. בכל אלה לא התחילו מפני שהמינוי רשמית עוד

לא יצא. הוא קשור למשרד הקליטה. אני שומע שהאוצר לפני יומיים סוף סוף

אישר מהסכום הזה 450,000 שקל בלבד, מתוך 12 מיליון.

י. באומר-. מינהלת הפרויקט הציגה בפנינו תוכנית עבודה

של הפרויקט עד לסוף שנת 94' . תוכנית העבודה

מתוקצבת ב-450,000 שקל. העברה למימון הפרויקט מהרזרבה הכללית. איננו

מעוניינים שלא ינוצל סכום המועבר מהרזרבה הכללית, כך שאותו סכום שהועבר

ינוצל השנה. אם היינו מעבירים יותר זה לא היה מנוצל, לכן יתרת הסכום

תועבר בשנה הבאה לפי הצגת תוכנית עבודה לשנת 95'. הסכום הנוסף יועבר

כשיוארך השלב בראשון.
היו"ר ע. זיסמן
מבחינת סדר ומינהל תקין זה נכון, אבל עברו

עשרה חודשים. אפשר היה להקים את המינהלת

לפני עשרה חודשים ואז אפשר היה לנצל את שבעה המיליון. 12 מיליון היו,

אנחנו עכשיו רוצים שגם תהיה תוספת תקציב. אתה לא אשם, אבל מישהו נושא

באחריות לכך שהיתה פה סחבת בלתי מוצדקת של חודשים.

י. ברנובר; לסיום יש פה מצב שעיכוב אחד גורר את השני,

כי אני ציפיתי בינואר השנה שעד סוף השנה לא

רק שינוצלו 12 מיליון, אלא שתהיה דרישה נוספת, מפני שזה מוגדר כהתחלה.

אינני מדבר על הצעות אחרות שיש לנו בתוכנית שלנו, אנחנו מדברים על נושא

שיש עליו קונצנזוס מלא, כל השרים, ראש הממשלה, כל הגורמים השייכים, אבל

נדרשו 10 או 11 חודשים כדי להתחיל לדבר ולהתארגן. השאלה מתי להגיע

ליצירת מקומות עבודה, מתי נשפיע על מורל העולים, כי לתוכנית זו יש

לפחות שלושה מרכיבים מבחינת התועלת, זה ניצול המדענים וההמצאות שלהם

לטובת כלכלת מדינת ישראל, העסקת העולים בפועל והגברת העלייה ע"י העלאת

המורל של העולים, מפני שהיה צריך לראות איך הפורום הציוני ואחרים קבלו

את זח בהתלהבות וכתבו מכתבים ובקשו להשתלב, כמובן אי אפשר להתעלם מגורם



בעל השפעה, כל. הלך הרוחות בין העולים וכמובן דברים מסוימים כבר השמטנו,

אבל עדייו לא מאוחר. לשנה הבאה לפחות בתקציב שיאושר שיהיה לא 12

מיליון, אינני יכול להגיד עכשיו, זה כבר לא בידי הוועדה שלי התכנון

האופרטיבי וקביעת התקציבים, את זה צריכים לקבוע אנשים במשרד הקליטה

ויתר המשרדים, אבל שיהיה סעיף שיאפשר לפרויקט הזה לצאת ולהתרחב.

א. ורדיגר; יש לך מושג כמה מהנדסים עולים מברה"מ עזבו

את הארץ או ירדו לחיפוש עבודה בחו"ל?

י. ברנובר; אין נתונים מדויקים, לא אספתי סטטיסטיקה,

אני אישית שומע כל יום על אנשים שהיו לפני

שבוע או לפני חודש כאן והיום דווקא הטובים כבר לא נמצאים ביניהם. אבל

קשה לעשות חישוב עקרונית, כי אנחנו סופרים רק את אלה שהיו בארץ וירדו,

הרי לפני כמה שנים כל הארץ צעקה נגד הנשירה, היום הנשירה הולכת

וגוברת.

ר. פרידור; אני מייצגת את משרד התעשייה ובאופן ספציפי

את לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה, והדרך

של המשרד שלנו לטפל בבעיה של קליטת מדענים ומהנדסים ואנשי טכנולוגיה

היא כמובן בדרך קונסטרוקטיבית של קליטה במשרות, לא משרות של תעסוקה אלא

משרות העשויות לספק לאנשים אלה מצד אחד תעסוקה ומצד שני תרומה לאותו

מפעל שהם נקלטים בו או לכלכלת המדינה. המסה הגדולה של מדענים ואנשי

טכנולוגיה מקרב העולים נקלטה באופן טבעי במפעלים הקיימים בארץ בכמויות

גדולות, ויש מספרים במשרד הקליטה ובמשרד המדע שמכל הסקרים שנעשו עד

עכשיו זו היתה הקליטה הרבה והטובה ביותר. דברים אלה נעשו עם מעט עידוד

ותמיכה במשכורות שניתנה לקולטים, לא תמיכה שניתנה ע"י משרד התעשייה אלא

ע"י משרד הקליטה, שזה תפקידו.

משרד התעשייה יזם את הקמת הפרויקט של החממות הטכנולוגיות שהוקם בתקופת

שיא העלייה, ואחת ממטרותיו העיקריות היתה מתן אפשרות לעולים חדשים,

בעיקר מארצות מזרח אירופה, לממש את היכולת הטכנולוגית שלהם ואת

הרעיונות בצורה של התחלת עסק משלהם. לצורך זה הוקמו החממות

הטכנולוגיות, לפני שלוש שנים וחצי, כרעיון. היום פועלות בארץ 28 חממות

על פני כל הארץ. פועלים בחממות אלה 230 פרויקטים, 85 נוספים כבר מעבר

לתקופת החממה. 230 הפרויקטים הם 50% תולדה של רעיונות של עולים חדשים

ו-50% של ישראלים. חממות אלה פתוחות לכל יזם מתחיל. ב-230 פרויקטים אלה

עובדים כ-1,000 אנשי טכנולוגיה, מתוכם 75% עולים חדשים. 85 פרויקטים

יצאו כבר מהחממות, וזה בעצם המבחן שלנו היום, הראשונים החלו לצאת לפני

שנה כי תקופת החממה היא שנתיים, ומתוך 85 אלה 27 נכשלו, 58 ממשיכים

בכוחות עצמם כעסקים וייאבילים, 35 מתוך 58 כבר השיגו השקעות ושותפים

איסטרטגים בסכומים שבין 100,000 דולר עד 2 וחצי מיליון דולר וממשיכים

כעסקים. אין ליווי שלנו בהמשך, ובכוונה אין ליווי. המטרה של החממה זה

לא לגמור את העניין או להיות בעלים של משהו. המטרה היא לתת הזדמנות של

שנתיים ליזם, ואנחנו עודדנו מאוד בעיקר את הטיפוח של היזמים העולים

החדשים, לתת הזדמנות להביא רעיון שביום הראשון הוא נראה בלתי אטרקטיבי

לגמרי לעסק מסחרי ולשותפים איסטרטגיים, להביא אותו עם תמיכה כספית,

והרבה יותר מכספית, והובלה מקצועית כך שבתום שנתיים הוא יראה אטרקטיבי

להון מסחרי ולשותף איסטרטגי, ומשם הוא ימשיך ככל העם בכוחות עצמו

במסלולים רגילים בתמיכה של משרד המדען, שהם מאוד נדיבים אבל כמו כולם.

השנתיים הראשונות היו הזרקה מסיבית רצינית ביותר כדי להביא אותו למצב



זה. מבחינת מטרה זו התוצאות שלנו הן יותר מאשר מת שציפינו, וצריך לזכור

שלפחות 50% מההצלחות הן 500/0 של בעלי עסקים עולים חדשים, רובם מדענים

שיש להם היום את העסקים שלהם.

ידענו שייסגרו פרויקטים, ולכן המדינה נכנסה, כי כסף מסחרי לא היה מוכן

להכנס לשלבים כאלה, בוודאי לא לשלבים שכרוכה בהם הכשרה של עולים חדשים

ופתרון כל הבעיות שלהם. חששנו שבפרויקטים שייסגרו תתיה בעיה של אבטלה

של אותם אנשים שיפלטו החוצה. מה שקורה בפועל זה שבפרויקטים האלה כמעט

ואין אנשים מובטלים לאורך זמן. זו יכולה להיות אבטלה של חודשיים-שלושה,

בסופו של דבר רובם נקלטים בתעשייה, אפילו "נחטפים" ע"י התעשייה, כי הם

עברו את ההכשרה הטובה ביותר שהם יכלו לקבל או שו7ם באים עם רעיונות

חדשים שלהם, לא כיזמים, או שהם נקלטים בפרויקטים חדשים בחממות כעובדים.

כך שבעיה זו בעצם לא קיימת, מה שמראה שמסלול זה הוא מסלול בריא של

עבודה עם עתיד, כלומר לא עבודה יזומה.

א. גולדפרב; החברות שיוצאות מהחממות, אותם מנהלי חממות

או אותן חממות לא שותפות בהמשך החברותי
ר. פרידור
החממות הן גופים ללא מטרות רווח או ללא

חלוקת רווחים, כלומר כל רווח שחממה יוצרת

מוכרח להכנס חזרה לפעילות הציבורית שלה, שהיא טיפוח היזמויות של יזמים

מתחילים. אפשרנו לחממות טכנולוגיות לקבל, אם הן רוצות, נתח של אותו

פרויקט מתחיל, וכל פרויקט מתחיל כעסק ואנחנו מאוד מקפידים שיתחיל כעסק

וגם מלמדים אותו בחממה להיות עסק. זה אחד התפקידים הקשים והחשובים של

החממה. אפשרנו לחממה לקחת לעצמה עד 20% מהון המניות ההתחלתי. כלומר

בתחילה המדינה נותנת מענק של עד 370,000 שקל לשנת למשך שנתיים, שזה

מגיע ל-740,000, סכום מאוד מכובד. המדינה אומרת שהיא נותנת את כל הכסף

אבל איננה רוצה להיות שותפה בעניין, היא רוצה שהחממות שיקומו ויהיו גוף

חזק שימשיך להתקיים לעולמים יחזקו את עצמם י משנה לשנה ויעמדו בזכות

עצמן. מהתמיכה שהיא נותנת היא מאפשרת לחממות לקחת לעצמן עד אחוז מסוים

באקויטי ההתחלתי בלבד, עד 200/0. אנחנו גם עומדים על זה שהיזם יקבל לפחות

70% בהון ההתחלתי, אם הוא מסוגל להביא את 150/0 החסרים המדינה מממנת 850/0.

אם אינו מסוגל להביא 150/0 החסרים מי שמביא את המימון המשלים מקבל עד עוד

200/0 למימון המשלים. איני רוצה לסבך את זה, אבל עקרונית היזם יכול לקבל

70% מיד בתחילה. כל כסף שנכנס בשלבים הבאים כהשקעה מיידית מדלל את כולם

באופן שווה.
ח. פורת
איך מתקשר הרעיון שלי החממות עם הפרויקט

שעליו מדבר פרופ' ברנובר? כי פה לכאורה צריך

להיות שילוב של הדברים.

ר. פרידור; החממות זורעות זרעים של עסקים מתוחכמים

ובסופו של דבר הזרעים האלה מתפתחים ויוצאים

לשוק ההשקעות ולשוק המפעלים המתפתחים. פרופ' ברנובר מציע לתקצב גוף

שיקח פרויקטים מהסוג הזה וימשיך איתם הלאה, מתקציב של המדינה.

ח. פורת; אם אני מבין נכון 'הכוונה היא פעמים רבות

בשלב בי, אחרי השלב של החממה שבו ניתן לראות

בסיס של דבר, ההובלה אל המערכת העיסקית הניהולית בעזרה של המדינה.



ר. פרידור; מה שאנחנו אומרים זה שאנהנו חושבים ששנתיים

עם השקעה כזו, שהיא מתנת המדינה, ועם מאמץ

כזה הם הרבה ויותר מדי כדי להוכיה את המסחריות של העניין. אם מישהו

מהסקטור המסחרי אחרי השנתיים האלה לא מוכן להסתכל לעבר זה או להכנס זה

אומר דרשני. זה לא אומר שזה שחור-לבן, אנחנו עוזרים קצת הלאה בכל מיני

מקרים, החממה עושה מאמצים להשיג את השותף המסחרי, ורוב ההצלחות אלה

הצלחות של החממות שהצליחו להביא את המשקיעים המסחריים לפרויקטים האלה.

בלי החממות ההגעה לשלב המסחור לא היתה כמעט באף מקרה. לפרופ' ברנובר

נתנו את ההזדמנות להוכיח את המחשבה שלו, הוא יוכל לדבר בזכותה.

אני רוצה להגיד מלה לעניין של הקמת החממה, המדינה לא הקימה חממות

בכוונה, אחד העקרונות החשובים ביותר שלנו היה שכל חממה תקום ביוזמה

מקומית ותהיה גוף עצמאי וסוברני, ולא גוף ממשלתי בשום אופן, ואנחנו

מקפידים לשמור על זה.

א. גולדפרב; כמה אחוז הגוף המקומי משקיע בחממה?
ר. פרידור
אין אחוזים. רוב הכסף הוא כסף ממשלתי

ביודעין, כי המדינה אמרה שהיא לוקחת פה

סיכון. החלק שבא להשלים את הרוב באדמיניסטרציה זה של היזמים, וזה יכול

להיות רשויות מקומיות או אוניברסיטאות או קבוצה של תעשיות ותיקות

שהחליטה לעשות למען. החלק החסר בפרויקטים או שהיזם מביא אותו. ברוב

המקרים החממה עוזרת לאתר תעשייה שמוכנה להכנס כבר בשלב זה במעט כסף או

שהחממה מקימה קרן שמלווה את הסכומים לשלב זה.

י. ברנובר; אין ספק שקיים שילוב מלא ומושלם בין עניין

החממות לבין מה שמכנים תוכנית בשן, וזה בא

לביטוי בצורה מלאה בהחלטות ועדת שרוני, מפני שכפי שרינה אמרה החממות

דואגות, לוקחים פרויקט לא בשל, על הנייר בלבד, וגם העולה לא בשל מפני

שצריך ללמד אותו איך לפעול עם הפנים לשוק וכך הלאה. זה נעשה בחממות,

אנחנו באים עם שלב הבא לסייע, כי זה השלב המכריע. הצלחה בחממה מורכבת

משני דברים, איך יסייעו לעולה להכין את הפרויקט שלו ואיך הוא יגדל,

אח"כ האם אמנם יקום או לא יקום מפעל. פה אנחנו באים אבל לא מסתפקים רק

בחממות, מפני שיש עולים רבים, מדענים רבים שלא נכנסו לחממות, ובגלל זה

יש הצעה להקים מאגר מידע כלל ארצי שנדע על כל האנשים שיש להם פוטנציאל,

על כל הפרויקטים עם הערכה ראשונית, ואחי'כ, וזה העיקר והחידוש, אפילו אם

יש פרויקט שהוא כבר בשל, ואפילו אנשים כבר עברו הכשרה מסוימת, עדיין

צריך מה שאנחנו מכנים מנוע שיארגן. מישהו שיתמסר, בעל ניסיון ניהולי

מתעשיות קיימות או ישראלים חוזרים, וזה דרך אגב המרכיב היחידי בתוכנית

שלנו שהוא על חשבון המדינה. אמנם מאגרי מידע כן, אבל מי יעשה מאגרי

מידע כאלה, אנשים פרטיים לא יעשו. מעבר לזה רק האדם הנבחר ע"י ועדה

מוסמכת להיות מוביל של מפעל בהקמה צריך לקבל למשך שישה חודשים עד שנה

תשלום מהמדינה שיאפשר לו להתמסר 24 שעות וגם להביא משקיעים מחו"ל וגם

מהארץ. המפעלים יקומו וקמו כבר על חשבון של משקיעים פרטיים מסחריים.
ר. נחמן
בקשר למה שפרופ' ברנובר אמר, היתה לי הזכות

להקים חממה באריאל, אני יו"ר החממה

הטכנולוגית באריאל, לקחנו אדם מראשי המפתחים בארץ של נפתלי רז, מקימי

אלביט, והוא הקים חממה לתפארת עם רינה פרידור ממשרד התמי'ס והמדען

הראשי. כתבתי לך ולשר התמ"ס תזכיר אתמול, ובהמשך לשיחתנו דברתי אתמול



עם השר י. צבן. אני רוצה להגיד לוועדה מהן הבעיות שאני רואה מהצד השני,

גם כחבר כנסת שמבקש לסייע, אבל גם כמי שעוסק בדברים אלה ביום-יום.

הרעיון של החממה הטכנולוגית הוא לפי דעתי הרעיון הקונסטרוקטיבי ביותר

בשנים האחרונות שאני מכיר גס כראש מועצה. אצלנו מועסקים שישים איש,

ביניהם מדענים ומה שמגדירה רינה ככוח הנדסי. אני כרגע מדבר על מישהו

שבנה חממה ומעסיק שישים מדענים. פרופ' ברנובר נגע בשתי הבעיות, אחרי

שנתיים של ניסיון בהרצת חממה טכנולוגית יש שני דברים לדעתי קריטיים

שעליהם זה יקום או יפול. אחד, אותה תוספת מעבר למימון ולסיוע של משרד

התמ"ס שהוא 85% - 90% לחממה, נשאר 10% ההפרש שצריך לגייס לו כסף נוסף. את

ניהול החממה עצמו אני מתקצב. אני רואה דבר זה של הפער של 150/0-100/0 למה

שעושה המדען הראשי בתמ"ס כדבר קריטי, לא בכולם וגם תלוי באיזה שלב, כי

אח"כ מוכרים פרויקטים. אנחנו מכרנו פרויקטים. באו יזמים, השקיעו כסף

בפרויקט, חצי מיליון דולר, 200,000 דולר, עכשיו מציעים לנו מיליון וחצי

דולר לפרויקט שפותח. מתוך הכספים האלה בעצם מחזירים את ההשקעות הנוספות

שהיינו צריכים להשקיע. אני נתקל כרגע בבעיה, יש לנו שמונה פרויקטים

שאנחנו רוצים לקלוט, הפער של 300,000 דולר מונע בעדנו לעשות את

ההמשכיות של הפרויקטים. זה לא לפורום כרגע. אני מנסה להסביר כאן שני

אלמנטים. אני מדבר כרגע בקליטת המדענים, ואחד האספקטים זה חממות.

הדבר השני שפרופ' ברנובר דיבר זה ה-seed money" וההתחלה למה שקורה

אחרי שיש לך מוצר ואתה רוצה לייצר. שני מפעלים הוקמו ע"י הדבר הזה זו

תעסוקה למדענים תעסוקה לכוח אדם הנדסי. על זה יקום או יפול כל העסק. גם

הקרנות שרוצות להשתתף רוצות לדעת שיש להן עוד פרטנרים. לכן הצעתי לך

בתזכיר שיהיה גוף, שנעשה ועדה שהיא תוכל לקלוט את המדענים והעולים

החדשים שיגיעו.
היו"ר ע. זיסמן
אם התזכיר יודפס עד שעה 11, אז תביא לי אותו

כדי שנוכל לפתח.

ח. פורת; אני רוצה לומר בראשית הדברים שיש לנו נקודות

ביקורת, ואפילו ביקורת נוקבת, על חלק

מהתהליכים. אי אפשר להמנע מלפתוח בכך שהסיפור באופן כללי של קליטת אנשי

הטכנולוגיה והמדענים מקרב העלייה מברה"מ לשעבר היא בסך הכל סיפור של

הצלחה. אני אומר זאת לא כל כך לזכות המערכות המימסדיות כמו לזכות שני

דברים. האחד זה לזכותם של העולים, שהם היו בעלי מוטיבציה להקלט בתחומי

התעסוקה והתעשייה. ואני אומר זאת מתוך הכרות אישית. אצלנו, למשל, במפעל

בכפר עציון, עובדים עולים מברה"מ ברמות שונות, גם מהתחום הטכנולוגי

ואפילו מהתחום הפשוט, ואתה מופתע ממוסר העבודה ומהמוטיבציה. עבודה

במשמרות וכד'.

1

שנית, לזכותו של השוק בישראל, גם מערכות התעסוקה והתעשייה שלנו שהן

מאוד מפותחות. דווקא משום כך ויחד עם זה אני חושב שהשאלה הזאת של

העידוד הראשוני ויצירת הנתיבים שבהם ניתן יהיה להביא את העולים בעיקר

בתחום היזמות ולא רק בתחום ההיקלטות אל אותן מערכות שאח"כ תכפלנה

ותשלשנה את עצמן זח דבר שאין ערוך לחשיבותו. מבחינה זו גם הסיפור של

החממות, שאני מלווה אותו מהשלב הראשון, זהו סיפור;של הצלחה.

אני רוצה לומר לרינה בהתייחסות לדברים של פרופ' ברנובר, לי יש הרגשה,

למרות שאת היית מאוד סולידית בדברים, שיש יחס מסוים של זלזול מבחינה



מסוימת, של "ישחקו הנערים לפנינו" כלפי כל הוועדה שהוקמה בראשותו של

פרופ' ברנובר וכל המסקנות שלה שהונחו על שולחן הוועדה שלנו ואח"כ

נדונו פה שוב ושוב. יש הרגשה שיכול להיות שהיא גם נובעת מאותה תפיסה של

כולנו, שהשתחררנו מכבלי הסוציאליזם שאומרת עכשיו צריך שאנשים יקפצו

למים ויוכיחו את עצמם. אז אם נתנו להם שנתיים למי שזכה ונכנס לחממה

טכנולוגית לאחר מכן אין מקום לעוד שלב ביניים, אלא הם צריכים להוכיח את

עצמם בשחייה. אני מבין את הגישה הבסיסית הזאת. אני חושב שהבעיה האמיתית

אינה בתחום הטכנולוגי והמדעי, אלא הלא בתחום הניהולי והארגוני בשוק

הכרישים שנמצא בארץ הזאת. פה, יכול לחיות עולה אפילו אחרי שנתיים שיש

לו רעיון מצוין והוא הוכיח את עצמו ואפילו התקשר ליזם וכד', אבל היכולת

לנווט במים הסוערים של השוק בארץ, בעיקר עם הפריצה לשווקים אחרים, כל

סוגיית הביקוש וההיצע, כל סוגיית שיווק המכירות שהוא היום עניין קריטי,

זוהי סוגייה שעליה מפעלים יכולים לקום וליפול. אם אני מבין נכון את

הנקודה המרכזית שבהצעתו של פרופ' ברנובר, היא בדיוק נוגעת בזח, למצוא

את אותם אנשים, לאו דווקא מדענים, אותם אנשים בעלי כשרון ויכולת של

דחיפה ושל יזמות, ולתת להם להוביל בשלב מסוים את המפעל שהצליח מבחינה

טכנולוגית אל השלב של תעסוקה. כמובן זה לא חייב להיות, זה יכול גם

להתפתח באופן חופשי, אבל עזרה זו יכולה להיות לפי הערכתי עזרה קריטית

גם מאותם מפעלים שאת מדברת על ההצלחה שלהם, שתהיה הצלחה כפולה ומכופלת

ובוודאי מפעלים שלא הגיעו אל הנתיב הזה שמוצע על ידכם.

אדוני יו"ר הוועדה, אני רוצה להציע שאנחנו נבקש לזמן אלינו את המינהלת

בראשותו של ולדימיר רובין, ואולי את אותם אנשים כדי לשמוע את התוכניות

שלהם, ואולי ע"י כך גם לדחוף מבחינת התודעה וגם עם אנשי האוצר את

המערכת הזאת כדי שלפחות בשנה הקרובה היא תוכיח את עצמה, כי זה בקלות

יכול ליפול.

דבר שני, עם כל הכבוד למשרד הקליטה ולוועדת העלייה והקליטה, נראה לי

שאם דבר זה לא יחובר באופן יותר אורגני למשרד המסחר והתעשייה ובאיזה

שהוא שלב ממשיך, דבר זה עלול להלך בשולי דרכים ולא לעשות את התפקיד

היעודי שלו. גם דברים אלה הייתי רוצה שנבחן במסגרת המפגש הזה. על כל

פנים אני בעד זה שהוועדה, אחרי שהיא בשעתו נתנה את הגיבוי לוועדת

ברנובר, תיתן לזה את הדחיפה, ואני אומר באופן פרדוכסלי אולי, זה יכול

ליצור השלכה על גידולן של החממות התעשייתיות, מפני שיהיה ברור שלחממות

הללו יש המשך של ליווי עד לשלב של מפעל מצליח.

ו

ג, שגיא; על פי מסמך שהונח לפנינו בתחילת הישיבה

הגיעו לארץ בגל העלייה האחרון כ-10,000

מדענים עולים, ועל פי הנתונים שיש בידינו אפשר בהחלט לקבוע שזהו סיפור

הצלחה. אני בהחלט מזדהה עם אלה שמעריכים שבראש ובראשונה צריך לזקוף

הצלחה זו לזכותם של העולים עצמם, לרמה, לכושר, ליכולת המדעית שהם הביאו

איתם, אבל אני בהחלט רוצה לציין גם את המימסד שלפחות מגלה גישה חיובית

לנושא של קליטת העלייה בכלל וקליטת העולים המדענים בפרט. אני אומר גישה

חיובית, אבל זה כמובן איננו מספיק. יכול להיות רצון טוב שלעתים קרובות

לא משיג את המטרה, ונדמה לי שגם עם הציון של ההצלחה המשמעותית יש

לכולנו ציפיות יותר גדולות, וכדי להשיג את הציפיות האלה צריכה להיות

הערכות שונה.

גם מה שנאמר לגבי התנאים של המשק נכון. המשק הישראלי היה מסוגל, והוא

גם קלט ללא המאמצים של המימסד חלק גדול מהעולים בתפקידים משמעותיים,



והתרומה של אנשי המדע ואנשי הטכנולוגיה מקרב העולים מורגשת משמעותית

בחלק ניכר מתוך הענפים.

בנוסף לזה צריך לציין את תנאי המשק החדשים בשלב: הזה של תהליך השלום

שמתקדם של תנאי סחר חדשים של פתיחות גדולה יותר מצד מדינות ערב, של

הטלה, של חיסול חלק מהגבלות על הסחר עם ישראל, הגבלות החרם הערבי

שפותחים בפני המדינה שווקים חדשים, הזדמנויות- חדשות וגם ארגונים,

תאגידים בינלאומיים נכנסים לישראל, ההתפתחות ניכרת. כל זה מאפשר לנו

בהחלט היום מבחינת המשק לעשות קפיצת מדרגה ולנצל את ההזדמנויות האלה,

להפוך את ישראל למרכז כלכלי, עסקי, פיננסי, אזורי ובינלאומי אם נשכיל

לעשות את הדברים. דרושים תנאים רבים כדי לעשות את קפיצת המדרגה, ואחד

התנאים זה לקיים כאן בארץ מאגר פעיל של כוח אדם טכנולוגי ומקצועי

שיזמין את כל התאגידים, שישמש אבן שואבת לכל אותם היזמים והתאגידים

שמעדיפים או יעדיפו להשקיע בישראל אם נהיה מוכנים מבחינה זו ולא

במקומות אחרים.

אני חושב שפרופ' ברנובר העריך את התרומה של המדענים העולים, ואני כמובן

מצטרף אליו, גם התרומה הישירה והפעילות העיסקית שלהם. התרומה שלהם

להרכב העלייה ככוח מושך של העלייה וכמובן הגורם שיקבע את הפוטנציאל של

העלייה בכלל ואת הרכב העלייה. מבחינה זו העלייה, של המדענים, התערותם

בארץ, הקליטה שלהם בארץ היא קריטית גם להמשך העלייה, ולכן יש חשיבות

מיוחדת לטפח קבוצה זו מקרב העולים. אני משמש בין היתר כחבר בוועדת

הכספים, אני ער לנושא זה ואני בהחלט מקבל טענות שנשמעו כאן ע''י היו"ר

ע. זיסמן, ההערות אינן צריכות להיות מופנות לאגף התקציבים של האוצר,

נכון שהיתה הערכות מאוחרת של אותו פרויקט ואגף התקציבים נוהג באחריות,

הוא מאשר תקציבים לא מעבר למה שמוגש.

היו"ר ע. זיסמן; אתה לא שמעת ממני הערה לגבי אגף התקציבים.

מי שנושא באחריות זה שר האוצר.

ג. שגיא; אינני אומר שר האוצר, אנחנו בדרך כלל

מסכימים, הרשה לי עכשיו להתעלם מההערות שלך

כי כאשר אני עוסק במדענים עולים אני חושב במונחים של קונצנזוס לאומי

ולא פוליטיקה שמסיטה אותנו מהעניין, לא תורמת לקליטת העלייה ולכן נניח

לנימה הזו, חשוב לקדם את העניין ולפתור אותו. אינני אומר האוצר, אמרתי

המימסד על כל גווניו, כל המשרדים, משרד הקליטה, משרד האוצר ומשרד

התמ"ס, לכולם יש רצון טוב בכל מה שנוגע לעניין זה, אבל למימסד יש

מגבלות של מימסד, אנחנו מכירים אותו, עם המתחים הפנימיים, עם חוסר

התיאום, עסקים לא עובדים כשמדובר במימסד ויש תקלות, אז צריך למצוא את

הדרכים כדי להתמודד עם דבר זה. הצביע על זה ח"כ ח. פורת, שהציג אותה

כמוקש אפשרי, ועל דברים אלה צריך להתמודד. אנחנו מכירים את המימסד,

זוהי מערכת שתמיד יש בה את הבלמים ההדדיים שצריך להתמודד איתם, וכאן

אני רוצה להציע משהו. מה שנוגע לנושא התקציבי, אני מתרשם גם בתקציב

שמראש הובטח לעניין וגם לתקציב שנתן תשובה להצעה קונקרטית-תקציבית של

אותה מערכת. אנחנו צריכים להבטיח שהתקציב שהובטח ישמר לשנה הבאה,

להבטיח את תוספת התקציב הדרושה כדי להגביר את הפעולה. בשנה שעברה

הובטחו 12 מיליון שקל, אנחנו מדברים על פרויקט מסוים ואנחנו צריכים

להבטיח תוספת מתאימה ומעודכנת לשנה הבאה. אני אומר תוספת ולא הסכום הזה

כשלעצמו. על עניין זה אעבוד. יש פה חברים נוספים, היו"ר ע. זיסמן גם הו

אחבר ועדת הכספים, אנחנו נעשה ונפעל בעניין זה כדי להבטיח את התקציב.



אבל כאמור הרצון הטוב והתקציב אינם מספיקים. היה תקציב, הוא אינו מנוצל

משום שהמערכת לא היתה ערוכה לטפל בנושא זה. יש שאלה והיא שאלה מאוד

נכונה איך דבר זה מתארגן, האם אפשר להטיל את האחריות על קליטת העלייה

בראש ובראשונה על משרד הקליטה, הוא צריך להיות הגורם המתאם, הדוחף, זה

לא צריך להיות רק עניינו של פרופ' ברנובר לקדם את הפרויקט שלו. משרד

הקליטה צריך להיות הגורם שעומד ומבטיח שפרויקטים שאושרו ע"י הממשלה אכן

יתבצעו בלוח הזמנים שקבוע. לוח הזמנים הוא דבר קריטי.

היתה טענה, בצדק, שדרוש הגורם המקצועי שיטפל בזה וזה משרד התמ"ט, אני

מציע שהיו"ר יביא לכאן הצעה בהמשך לדברים שנאמרו כאן. קודם כל מבחינתי

בשלב זה אחרי משרד הקליטה הוא צריך להיות הגורם המתאם את כל הגורמים

המקצועיים ולהבטיח שהפרויקט יתבצע, אי אפשר לשחרר אותו מאחריות לנושא

זה.

דבר שני, אני מציע שתקום רשות מיוחדת לקליטת מדענים עולים. אנחנו

צריכים לראות את הדברים של קליטת מדענים עולים בקנה מידה אחר. זה לא

פתרון של בעיה של עולה כזה או אחר, זו בעיה של איסטרטגיה כלכלית של

מדינת ישראל שהיא צריכה להיות חלק מהנושא של פיתוח המשק והכנתו לעידן

החדש של משק פתוח לכל העולם. הנושא של קליטת מדענים עולים וגם ישראלים

יורדים זה דבר שיקבע את מקומנו ואת כושר התחרות שלנו בעולם בעוד חמש

שנים. זה הדבר שיקבע, אחד הפרמטרים המאוד 'משמעותיים. לכן אני מציע

להקים גוף שיהיה אחראי לכל הנושא זה שיקבע מדיניות עם פרספקטיבה נכונה,

כי היום יש פרופ' אחד העוסק בכיבוי שריפות ויש עוד אחד שעוסק בפרויקט

שבא לענות על צרכים של העולים שקיימים בארץ, וזו אינה הפרספקטיבה שצריך

לראות את העניין הזה. גם מטרידה אותנו העובדה שהיו"ר ע. זיסמן הציג

בצדק, של המדענים שמתחלקים בין האצבעות ומגיעים ישירות לארה"ב, לקנדה

ולגרמניה. הפרספקטיבה צריכה להיות שונה לחלוטין אם רוצים לתקוף את הדבר

הזה במימדים הראויים. לכן צריך להיות גורם שהחשיבה שלו היא חשיבה שרואה

עניין זה כשלעצמו כחלק מאיסטרטגיה כלכלית לאומית בעידן הזה.

א. גולדפרב; אני חייב לתקן משהו. אולי התרשמתם שאינני

מרוצה מפעילות החממות, אני חייב לשבח את גבי

פרידור ואת מנהלי החממות, הם עושים עבודת קודש, אולי כתחום צר בקליטת

העלייה וקליטת המדענים הם עושים עבודה נהדרת; הביקורת היחידה שיש לי

שהם מקבלים כסף ממשלתי, וכשיוצא פרויקט מתוך החממה אותה חממה שותפה

באחוז מסוים באותה חברה, באותו פרויקט. וכאן באה הביקורת שלי, כי אני

אומר שהאחוז המסוים אלו יכולים להיות האחוזים הקריטיים שיכולים לקבור

את אותו עסק, ואז לבסוף אולי במו ידינו אנחנו מכשילים אותו. זאת

הביקורת היחידה. אתם עושים עבודת קודש, המשיכו, אני מחזק את ידיכם.

ביקרתי במספר חממות, התרשמתי מאוד, הלוואי והיו קמות עוד חממות.

בנושא המדענים, מדינות אחרות השקיעו הון עתק כדי שמדען יגיע ויהפוך

למדען ויהיה מומחה בתחומו, מדינת ישראל מקבלת בעצם עץ שמניב פירות,

ואנחנו מתייחסים די בזלזול להשקעה שמדינות אחרות השקיעו. אני מברך את

יו"ר הוועדה. ההצעה להקים את ועדת המשנה דווקא בזמן הזה לפני אישור

התקציב זה העיתוי הנכון. שמעתי את נציג האוצר, כעובד מדינה אולי איננו

יכול להעביר ביקורת אבל הוא אומר, ואני קורא בין השורות מה שהוא אומר,

אישרנו 450,000 שקל כי אם היינו מאשרים יותר אי אפשר היה להוציא יותר.

יש פה אולי רצון טוב מצד האוצר, אבל אחרים לא עשו די כדי להציג תוכנית

לאוצר כדי שיוכלו לממש אותה. זה מה שאני הבנתי.



א. ורדיגר; אני מצטרף ומברך את היו"ר שלנו על זימון

הישיבה הזאת בזמנה, אף פעם לא מאוחר, אבל

אני חושב שהעיתוי לפני התקציב והצעתך לסדר, ואני חושב שהישיבה היום

יכולה לתת דחיפח לקדם את הנושא הזה. אינני מבין אחד מחברנו שאמר

שהמימסד מתייחס בגישה חיובית לנושא של קליטת עלייה. מישהו עושה טובה

במימסד או בממשלה וכל שירותי הממשלה? מה זאת אומרת מתייחסים בגישה

חיובית, אם אנחנו לא מתייחסים בגישה חיובית אנחנו צריכים לעצור את

העניין בכלל.

ג. שגיא; לכל משרד יש שורה של תפקידים ואני מדבר על

הניכור וסדר העדיפויות של המשרדים השונים.

התמ"ס עוסק בתפקידים שונים, מקומה של קליטת העלייה בשיקולים של התמ"ס -

לזה התייחסתי.
א, ורדיגר
לא הבנתי שהתכנסנו כדי לדבר רק על חממות ורק

על התמ"ס, בל נטיל על התמ"ס את כל האחריות

לכשלון ואני אומר שזה כשלון. אינני אומר זאת כביקורת. זו האמת. הייתי

קצת מעורב בממשלה הקודמת והשתתפתי בכל ישיבות הממשלה והרבה מאוד נגענו

בנושאים אלה של קליטת מדענים, היה פורום מיוחד שהשתתפו בו אולי עשרה

גורמים מחוץ לממשלה, הסוכנות היהודית, הקונגרס, ותמיד הוויכוחים היו מי

כאן האחראי. במשרד המסחר הותעשייה מטפלים במדענים, במשרד לקליטת העלייה

מטפלים במדענים, במשרד החינוך מטפלים במדענים, במשרד המדע והטכנולוגיה

מטפלים במדענים ובסופו של דבר אין כתובת. אני חושב שכפי ששמעתי ממך אם

יש תזוזה או התקדמות זה דווקא במשרד המסחר והתעשייה, והיה לנו קשר הדוק

עם המדען ראשי. טיפלנו בנושא חממות בביה"ס; הגבוה לטכנולוגיה והייתי

היוזם של הנושא של בי"ס גבוה לטכנולוגיה. השגתי להם במשרד השיכון

קרוואנים והם הקימו דבר נפלא. היתה לי הזכות לקבל את פרופ' ברנובר בנמל

התעופה בן גוריון כשהגיע ארצה, ומאז העלייה הגדולה של עולי ברה"מ הוא

לא נתן מנוחה והמפעל שהוא הקים הוקם כדוגמה, ולצערי לא היה המשך,

במקומות אחרים לא היתה התייחסות. אינני מבחין בין שלטון זה לאחר, ימין

או שמאל לא חשוב, כל הממשלות לא קבלו ולא נתנו דעה מספקת איך לקלוט את

המדענים. אנחנו מדינה קטנה ואיננו יכולים לקלוט את כולם ולסדר את

כולם.
היו"ר ע. זיסמן
אבל אנחנו מתכוונים להיות אור לגויים, ואם

אתה מאמין בזה זה רע מאוד. אנחנו שמים את

הכל על האיכות ולא על הכמות.

א. ורדיגר; לכן אני אומר דוגמה על תקציב של 12 מיליון

בשנה עד שהיו החלטות והיה קבינט ואח"כ

העבירו לוועדת הכספים, עד שהגענו למצב שלא ניתן היה אולי להוציא מתקציב

של השנה עד סוף השנה. זו אוזלת היד מכיוון שאיננו יכולים בשום פנים

ואופן שבנושא חיוני כזה, כאשר יש ירידה של מדענים חשובים וטובים

והמדינות תופסות אותם, שתהיה סחבת וביורוקרטיה בתוך המימסד שעליו אנחנו

מדברים.

לכן אני מציע ליו"ר להקים גוף מצומצם מאוד של שלושה ארבעה אנשים, חברי

כנסת וחברי ועדת הכספים שיעמדו על כך מכיוון שללא סיוע מסיבי תקציבי לא

יזוזו העניינים. אין כאן רק אידיאולוגיה.



י. בא גד; כבוד היו"ר, אני מדבר כעת לגופו של עניין,

חז"ל אומרים "יש קונה עולמו בשעה אחת". אמש

עד שעה מאוחרת התקיים דיון על תוספת תקציב, 5.6 מיליארד תוספת

לחודשיים. אתה צריך עוד חצי שעה להצביע ואני רוצה לומר, עליתי אתמול

וצעקתי איך יתכן שבין 5.6 מיליארד אין אגורה אחת לתוספת קליטה למדענים,

לחד-הוריות, איך יתכן, הכל יש שם חוץ מהעלייה, ולכן היות ואני מכיר

אותך שאתה אדם הלוחם למען העלייה, אני אומר, אתה, חי'כ ג. שגיא, ח"כ א.

גולדפרב, עלו מיד לשר האוצר ואימרו שיוסיף היום בתקציב הזה 8 מיליון

לא יותר, במקום 12 מיליון. אם אתה מודיע אני מתחייב לשכנע גם את ח"כ ר.

נחמן ואת חי'כ א. גור להצטרף להצבעה.

היו"ר ע. זיסמן; ההצעה שלך ברורה, הישאר עד סוף הישיבה ותקבל

מענה.
י. בא גד
לא מענה, דפיקה על השולחן ולהודיע לא נצביע

לתוספת התקציב של 5.6 מיליארד אם לא תמצאו

אצל כבשת הרש 8 מיליון, במקום כל הנאומים אם אתה עושה זאת אפשר לסגור

את הישיבה, רוץ למעלה אל שר האוצר ואנחנו אחריך. נדמה לי שאינך מתלהב

מהצעתי שהיא הכי מעשית, עם כל הכבוד.

היו"ר ע. זיסמן; ההצעה שלך היא בלתי ריאליסטית בלשון המעטה.

א. גור; אדוני היו"ר, חברי כנסת ואורחים נכבדים. אם

בנושא של מדענים עולים אנחנו עוסקים כאן

היום זאת ההזדמנות הנאותה להזכיר לעם בישראל שהעלייה בכלל והעלייה

מברה"מ איננה רק קשישים ונכים ומשפחות חד-הוריות. היא גם מדענים,

ורבים, היא גם מורים, רופאים, אחיות, אדריכלים, מהנדסים ממיטב

האינטלגנציה היהודית שהגיעה אי-פעם לישראל. היא אינה נטל, אלא ברכה אחת

גדולה למדינת ישראל, ברכה שמגיעה בשנים האחרונות כאחד הגורמים המרכזיים

לצמיחת המשק בישראל, צמיחה שכמותה כמעט אינה קיימת בשום משק מודרני או

אחר בעולם כולו בשנים האחרונות. אני סבור שאם אנחנו רוצים לתרום לעלייה

ולדימוי שלה בישראל יש להחדיר את המסר הזה בכל הציבוריות הישראלית,

משום שהניכור והקיטוב תופסים את מקומם של גלי האהדה וההערצה וכתוצאה

מכך המוטיבציה לעזרה שהיו בארץ כלפי העלייה בשנתיים האחרונות ויותר.

אני רוצה להצביע על החומרה שבצמצום העלייה בכלל ועליית מדענים עולים

באופן מיוחד בתוך גלי העלייה שמגיעים בשנת 1994, ואני מתאר לעצמי שאם

מגמה זאת תמשך ומצב הקליטה ימשך מגמה זו תימשך גם בשנים הבאות. אני

סבור שאלה שאחראים על הנושא, פרוזקטורים גדולים, לא רק נורות, חייבים

להדלק אצלם לנוכח העובדה שעליית המדענים קטנה כתוצאה מהמציאות בישראל

בתחום התעסוקה של המדענים לכדי 500/0 ממה שהיה. אני חושב שזרקורים צריכים

להידלק כאשר אנחנו שומעים ויודעים שמיטב המדענים שבאוכלוסיה היהודית

ברחבי ברה"מ לשעבר פונים לעבר מדינות אחרות ומגדילים בכך את אחוזי

הנשירה או אחוזי הנושרים שמעדיפים את הגולה האחרת על פני מדינת ישראל,

בעיקר כתוצאה מהמצב השורר כאן במדינת ישראל. אינני חושב חברי ח"כ א.

ורדיגר וחברים אחרים שמה שיואיל ומה שיושיע את המצב זה הקמת ועדה נוספת

וצוות נוסף, משום שכאלה לא חסרו ולא חסרים גם היום. אני חושב שאין

כישלון גדול יותר של המערכת הקולטת ואינני מאשים את הפקידים, משום

שהמטרה שלי אינה פקידים, הם עושים את עבודתם במסירות, אלא את הממשלה

כולה, לא משרד זה ולא משרד אחר מאשר אי ביצוע וישום של תוכניות ושל



החלטות אפקטיביות. אפילו תקציביות שהוחלט עליהן. בשביל מה אני צריך

צוות נוסף וועדה נוספת כאשר החלטות שנתקבלו ע"י ועדת השרים לענייני

עלייה וקליטה לפני יותר משנה, והחלטות שניתן להן ביטוי גם בתשובה

לשאילתות שאני וחברי כנסת אחרים העלנו במליאת הכנסת ונענו ע"י שר האוצר

וע"י שר הקליטה וע"י שרת הטכנולוגיה והמדע, לא מתבצעות. איזה בטחון יש

לי שאם יהיה צוות נוסף והצוות ימליץ את ההמלצות הטובות וההגיוניות

שבעולם שהן אכן תמומשנה.

אומרת לי שרת המדע והטכנולוגיה בתשובה לשאילתה שלי מלפני מספר חודשים,

אני מצטט את מילותיה- "בשל העדר תקציב הולם לא מומנה כ-200 הצעות מחקר

בעלות פוטנציאל מדעי וטכנולוגי בנושאים בעלי קדימות לאומית ממדרגה

ראשונה, אנחנו מודעים לכך. כמו כן מגבלות התקציב מצמצמות משמעותית את

יכולתנו לפתח את קשרי החוץ המדעיים של ישראל וכו'". בחלק אחר היא אומרת

שהיא מודעת. לכך שיש צייד מוחות ויש ירידה של מיטב המדענים ממדינת

ישראל. אני מחזיק בידי תוכנית ישום להמלצת ועדת ברנובר שנדונה והודפס

בלשכת המנכ"ל של משרד המסחר והתעשייה, ואני מוכרח לציין לשבח דווקא את

האומץ של הדיון הרציני שהתקיים שם והתקבלו החלטות והומלצו המלצות ולא

אכנס לזה. מי שצריך לדעת יודע מה כתוב כאן. אדוני היו"ר, אני שואל מדוע

היה צורך לאחר יותר משנה אחת אחרי שכולם התלהבו וברכו על המלצות תוכנית

ברנובר כדי ליישם, ואני שומע שעדיין לא ניתנו כל האמצעים וכל הכלים

הארגוניים, קרי כוח אדם שהוסכם עליהם למינהלת תוכנית הפרויקט על מנת

לתת לזה את הדחיפה הממשית להצליח. אני מצר על כך שבמרוצת השנה הזאת

שהפסדנו אותה אחדים, אם לא עשרות או יותר מכך, עזבו את מדינת ישראל כי

נואשו מלחכות ליישום ביצוע הפרויקט. מעבר לזה שהם הפסידו הפסידה מדינת

ישראל והמשק בישראל וכיו"ב.

אני רוצה לקרוא לכל מי שהדבר נוגע לו להפסיק עם הדבר הזה, עם ההתייחסות

השאננה לכל התוכניות שהוחלט עליהם, ולתת את כל האמצעים הנדרשים כדי

לבצע את אשר צריך לבצע.

ר. נחמן; לפי הנתון שקבלתי, 30,000 עולים מחבר

המדינות נשרו.

היו"ר ע. זיסמן; סך כל הישראלים הם 30,000 אין פירוט.

הסטטיסטיקה אומרת 30,000 ישראלים עזבו את

הארץ, לא כולם עולים. יש פרט שעדיין לא בדקתי י האומר שמספר העולים לא

עובר את 4.50/0.
ר. נחמן
היו שנים שהוויכוחים או הנאומים בכנסת היו

חוצבי להבות בתופעת הירידה. אני מדבר כרגע

על תופעת הירידה ולא על עניין העלייה.

1

היו"ר ע. זיסמן; מספר היורדים שחזרו הוא פי 2.5, שליש הם

יורדים שחזרו ארצה בשנה שעברה.

ר. נחמן; הישג אדיר, ואני חוזר ואומר 30,000 יורדים

עזבו את מדינת ישראל ב-1994. היורדים שחזרו

מסן פרנציסקו וה-70,000 שבאים מחבר העמים זה טוב ויפה, אבל התופעה

צריכה להדליק אור אדום.



נקודה שנייה, ח"כ י. בא-גד דיבר על נושא התקציב, והתקציב הנוסף שאנחנו

צריכים להצביע בשבילו ב-12. אתמול דברת במליאה מתוך הלב על העניין שאין

תקציב לעלייה, עברתי אתמול בלילה על התקציב ואין כסף לדברים האלה.

דברנו בוועדה, היה שר העלייה, היו אנשי האוצר, אין כסף. הבוקר שמעתי

ברדיו תוכנית שנתנו 12 מיליון שקל להבימה. שרת המדע והאומנויות. אני

בעד לתת להבימה, אבל אנחנו דנים עכשיו במדענים. לשרת המדע והאומנויות

יש שני תארים. ה-5.9 מיליארד שמחולקים, אין שם פרופסורים, אין מדענים,

אני מדבר על סדר עדיפות אמיתי במדינה, כי מהסובסידיה לחקלאות וכיסוי

השטפונות והנזקים, כשיש בצורת אז אין חיטה, וכשאין גשם יש פיצויים על

חורף, קיץ או חורף הם מובטחים כי יש להם לובי חזק. יש כאן את הלובי של

הקיבוצים ואת הלובי של החקלאים, ולמדענים אין הלובי הזה. איפה הלובי

שלהם, זה אתה וח"כ ע. זיסמן ועוד אנשים כאלה יודעים, ואני מדבר על סדר

עדיפות. אני מדבר מעבר לכל פוליטיקה. צריך להחדיר לאנשים בראש שמה

שיפתח את המדינה אחרי שצמצמו את תע"ש, את רפאל, אחרי שצמצמו את התעשייה

הצבאית, אלה שלושה מכונים הנדסיים שעסקו במחקר ובפיתוח שהטיב שלהם

ידוע. אינני מדבר על פרופסורים מומחים בעלי שיעור קומה עולמי שהם

באוניברסיטאות, במכוני מחקר, במכללות, ולא רק בחממות טכנולוגיות. אני

מדבר על מדענים כמדענים. יש כאן כאלה שעובדים במחקר בסיסי ולא קשורים

להנדסה ולכימיה. אני מדבר על אנשים שהם בקנה מידה מוביל, הם יכולים

לסחוב אחריהם ענפים שלמים. עם כל הכבוד לכל עולה אחר יש לקבוע סדרי

עדיפויות במיגזרים מסוימים, ואני דורש כאן לקבוע את נושא המדענים

כעדיפות ראשונה, כי כל מדען שיצליח יקלוט לידו בפירמידה אנשים נוספים

שהם צריכים לעשות את העבודות הנוספות. הרי מי שאינו מבין איך בונים עסק

ואיך מפתחים את זה לדבר מעשי לא יכול לטפל בזה. זה חייב להיות יעד

עדיפות ראשונה. אני נגד ועדות, אני נגד השיטה שהיתה נהוגה שנים

בסוציאליזם.

כל ועדה שתוקם פירוש הדבר שהוועדה הקודמת שהוקמה פשטה את הרגל. אינני

חושב שזו הדרך. אמרה רינה פרידור שבחממות הטכנולוגיות אם ליזם אין את

הפלפל והוא אינו מבקש באופן עצמאי להרוויח כסף במה שניתן להרוויח לא

בכולם ניתן, אבל היוזמה החופשית והפרסום וההכרה וכל הדברים שיש בתמריץ

חיובי, אם דברים אלה לא יעשו ע"י האיש לא תעזור שום ועדה. אני חושב

שהגופים הקיימים מספיקים, צריך לתת להם דלק לעבוד וצריכים לגבש את אותו

סדר עדיפויות, המדענים במקום הראשון מכל העלייה.
א. פייגנבאום
אני מברך על הפרויקטים בתחום התעשייה. הן

מציעות משרות ותפקידים למהנדסים בכל

התחומים. היום על המדוכה עם חברות כמו רהט, אינטל וטבע, לכל מקום שבו

יש אנשים שמאותרים מראש על פי פרופיל מקצועי יזמות טכנולוגית בהר

חוצבים. אני מייצג את המחלקה לעלייה ואני רוצה להזמין את הפרופ' ברנובר

ואת כל הגופים השותפים כאן לבוא ולהיות אתנו בקשר וליזום פרויקטים

נוספים שיהיו יחידות שאליהן יתחברו אנשים שאנחנו רוצים להביא אותם לכאן

כדי לא לשלוח אותם למקומות אחרים.
ע. אינגבר
המרכז לקליטה במדע הוקם בשנת 1973 על פי

החלטת ממשלה עוד מתקופתה של גולדה והוא פועל

כבר 21 שנה. הוא הגוף המרכז את כל הפעילות הקשורה במדענים עולים.

לראייתנו כל הפעילויות שהסוכנות מבצעת הן ברוחו, אבל התרומה הגדולה

ביותר להמשך עלייתם של מדענים עולים, זה שמדענים יקלטו כאן ישלחו

לקרוביהם מכתבים וזה מה שיעודד את העלייה. כאמור, אנחנו פועלים כבר 21



שנה ואנחנו מרכזים את כל פעילות משרדי הממשלה הקשורה לעלייתם של

מדענים. העלו כאן סוגיות אחרות של מהנדסים, אני כרגע מדבר רק על

מדענים. כל הפעילויות שנעשות במשרד המדע מתואמת על ידינו, כל הפעילות

המבוצעת במשרד התעשייה מתואמת איתנו, כל הפעילות בין משרד הבריאות או

ביו משרד ממשלתי אחר הקשורה למדענים מתואמת על ידינו. קיים אצלנו מאגר

מידע אישי על כל מדען, קורות חיים שלו מוקלדים אצלנו במחשב, ואת

התוצאות ראיתם. חברי הוועדה קבלו נתונים כמה מדענים עלו. כל

האינפורמציה הזו קיימת ומרוכזת בגוף אחד שחי ופועל, והחשוב ביותר שיש

לו מכשיר רב עוצמה שהוא נותן "וואוצ'רים". כל מדען שנרשם אצלנו מקבל

מכתב שאומר לו אתה זכאי לטיפולו של המרכז למדע, ועם המכשיר הזה הוא

מחפש לעצמו עבודה. והיה והוא מצא עבודה מעסיקו מקבל סיוע ממשלתי לא

מבוטל. לא ראיתי מעסיקים רבים גם במפעלים הגדולים שהוצגו ע"י הסוכנות,

טבע ואינטל ואחרים, שלא השתמשו במכשיר הצנוע של 30,000 שקל לשנה, הם לא

ויתרו עליו, כך שיש לזה כוח משיכה. ברור שצריך להגדיל את כוח המשיכה

ויש עוד דברים שצריכים לעשות בשביל לקלוט יותר בתעשייה. אי אפשר להתעלם

שלא כל המדענים העולים הם בתחומי הטכנולוגיה הישימים לתעשייה, יש

מדענים מתחום הרפואה, יש מתחום מדעי החיים, יש מתחום החברה, כל התחומים

צריכים שיהיו מטופלים. מדינת ישראל צריכה גם אומנים וגם מוסיקאים וגם

חוקרים רפואיים וחוקרים בתחום הכימיה האורגנית וכן הלאה. התברכנו

בעלייה כזו, ואנחנו צריכים להמשיך לטפל בכל המגזרים. ועדת ברנובר שדובר

עליה מטפלת במקטע. אנחנו צריכים לראות את כל התמונה ולדחוף בכל מיני

כיוונים. בכל מגוון התחומים. אנחנו מרכזים את העבודה, יש לנו תוכניות

לשנה הבאה, השנה סך כל התקציב שהועמד לרשותנו ונוצל הוא בסביבות 90

מיליון ש"ח. גם בשנה הבאה מיועד לנו תקציב בהיקף זה. ישנן בעיות במגזר

ה"חם", במשק שהתעשייה רוצה לקלוט זה מגזר התוכנה בראייתנו, כל מדען

שאינו עובד בעבודה מחקר ופיתוח מחפש עבודה. ראיית משרד העבודה היא

ראייה אחרת.
היו"ר ע. זיסמן
את הדברים שאתה אומר העלה על הכתב כתזכיר.

ע. אינגבר; קבינט הקליטה מתכנס בשבוע הבא ומאוד חשוב

שהם יגיעו למקסימום האנשים.

1

י, ברנובר; מה שלא יהיו סיכומי הוועדה, צריך לשנות את

ההגדרה. לא מדענים, כי מדענים מזוהים עם

אוניברסיטה. לפי המועצה להשכלה גבוהה מספר אנשי הסגל באוניברסיטה עד

שנת 2,000 יגדל באלף איש, ספק אם חצי מהם יהיו עולים, זה רווי, צריך

לדבר על מדענים ומהנדסי מחקר ופיתוח או מה שרינה פרידור הציעה אנשי

טכנולוגיה, זה לא חשוב אבל המהות. זה מאפשר להפנות את המדענים לסקטור

העיסקי המסחרי, כי נאמר פה שהסקוטר העיסקי המסחרי צריך להתפתח באופן

חופשי, אבל איננו במצב קונבנקציונלי וצריך שהמדינה תאלץ את התעשייה

לפתוח מפעלים חדשים, כי המפעלים הקיימים רווים.

היו"ר ע. זיסמן; הישיבה נפתחה ואני הצגתי שלושה נושאים. את

הנושא של המדענים שעובדים, את הנושא של

ביסוס והשתלבות של המדענים בתעשייה בכל מגזרי החיים והצגתי את הנושא של

תוכנית להבאתם של כל המדענים שנמצאים בברה"מ ואולי גם החזרתם של כמה

מאלה שנמצאים איפה שהם נמצאים, כי צריך להגיד את האמת שיש גם כמה

שנמצאים בגולה ובתנאים מסוימים אפשר להחזיר אותם ארצה לא כולם מקבלים



את כל המשכורות והתנאים המפליגים, ואתה יודע זאת. יש בארה"ב כמה שהגרו

באופן ישיר ולא כולם נקלטו טוב.

כל מה שהיה היום בישיבה אלה הערות נכונות, אין כמעט חילוק דעות, אני

מתנגד להקמת הרשות, אמרתי לחברי ח"כ ג. שגיא שאני בעד ריכוז, יותר

תאום, אני בעד פחות סרבול דמוקרטי, כי בגלל סרבול דמוקרטי יותר מאשר כל

סיבה אחרת הגענו למה שהגענו עם 450,000 שקל. ועדת הכספים קבלה את הבקשה

ובאותו יום היא אישרה זאת, היא יכלה גם למשוך את זה. באותו יום עם

שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה כנראה שיש נושאים שעובדים יחד.

אלה שלושת הדברים ועל זה צריך ללכת ולעשות את המאמץ לקראת הדיון בקריאה

שנייה ושלישית, ואני חושב שתהיה פה עזרה מכל הגורמים.

דבר שני שאני חושב שצריך להדגיש הוא שמה שכבר אושר אבל לא הוצא זה לא

יכול לחזור עכשיו, זה צריך להינתן בתוספת כי הבסיס כבר הוקם, על בסיס

זה לא יכול להיות אותו תקציב שהיה. שמענו פה כל מיני הערות על נושא

חממות, יש גם דברים שאינם צריכים להתקבל בוודעה לקליטת העלייה, בסופו

של דבר יש קשר ישיר, הכל פתוח. מר פייגנבאום, אתה צריך ליזום את הפגישה

כמו בישיבה. הסוכנות היהודית אינה ספינקס אז אתם צריכים לקיים את הקשר,

אם כי אחד התפקידים שלנו זה לחזק את הקשר. ברוח הזו אינני שולל את

האפשרות שנתכנס שוב בנושא זה אם יתברר שלא יכולים להשיג את מירב הדברים

שאנחנו רוצים להשיג בוועדה המשותפת שצריכה לקום על הרכב הוועדה ועל

החלק של ועדת העלייה והקליטה, בתוך זה יש לנו דרכים אחרות לומר את זה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים