ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 09/11/1994

עדכון הוועדה בנושא הבאת הפלאשמירה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 137

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום רביעי, וי בכסלו התשנ"ה (9 בנובמבר 1994), שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר ע' זיסמן

א' זנדברג

ח' פורת
מוזמנים
ז' ממויה - רכז פרוייקטים בג'וינט

ד' קרלין - עוזרת שר הקליטה

א' חומינר - משרד הקליטה

ז' שוורצברג - מנהל דסק אתיופיה בסוכנות היהודית

צ' מזאל - סמנכ"ל אפריקה במשרד החוץ

י' קינן - מנהל מח' אפריקה " "

יי טוב - מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים

מ' יוספוף - מרכזת הנושא האתיופי יי "

ט' אלינסון - מיועדת לקונסול בשגרירות ישראל באתיופיה
מזכיר/ת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
ת' בהירי

סדר-היום; עדכון הוועדה בנושא הבאת הפלאשמורה



עדכון הוועדה בנושא הבאת הפלאשמירה
היו"ר ע' זיסמן
אני פותח את ישיבת הוועדה. אנו מקבלים דיווחים תקופתיים על הנעשה בקרב

הפלאשמורה באתיופיה. במשך השנתיים האחרונות עבדתי בשיתוף פעולה הדוק ופורה עם מר

אפרתי ממשרד הפנים, אשר עבר לתפקיד במערכת הקשורה עם המשרת. אני מאחל לו הצלחה,

ומקדם בברכה את יוסף טוב המחליף אותו.
י י טוב
בשנה האחרונה התחלתי לטפל בנושאים האלה, ובמסגרת משלחת אשר טיפלה בבקשות עליה

לארץ ביקרנו לפני חצי שנה באתיופיה. מאז הצלחנו לקדם את תטיפול בבקשות. הבטחנו

למנות קונסול אשר תעבוד במקום, ואת זאת עשינו. נמצאת כאן טובה אלינסון, אשר מונתה

כקונסול ישראל באדיס אבבה, וכבר היתה שם וחזרה עם נתונים ומסקנות.

נוסף לטובה אלינסון יצאו לאדיס עוד שני אנשים בעלי ותק ונסיון בטיפול בנושא:

מיכל יוספוב הנמצאת אתנו ואיינו אלימלך. קיימנו השבוע ישיבת עם אנשי הוועד שביקרו

בארץ, אשר ביקשו לדעת מה נעשה עד היום. ההתרשמות שלנו היא שהישיבה איתם איתה

פוריה וענינית. הם שאלו שאלות רבות, ואף ביקשולבדוק כמת נושאים. הבטחנו לעשות

זאת. בתוך המסגרת הזו יש נקודות אשר מעיבות על העבודה שלנו, והן נסיונות חוזרים

ונישנים של אנשים באדיס להצטרף למשפחות במסגרת חוק השבוונ וחוק הכניסה. משפחות

מצרפות אליהן ילדים, נכדים או בודדים. לאחר בדיקה, נוכחנו לדעת שחלקם מטעים

ומנסים להשיג אשרות שלא במסגרת החוקית. גם כאשר אני ביקרתי שם, נוכחתי בנסיונות

כאלה. במקרה אחד אנו דנים בהוצאת צו גירוש. מדובר בבחורה שהצטרפה כביכול

למשפחתה, למרות שאינה בת לאותה משפחת. ברור לנו מעל לכל ספק שהאנשים כאן ושם עשו

יד אחת, על מנת שתעלה ארצה. הבהרנו לגורמים המטפלים שם כי הנושא מחייב נקיטת

אמצעים חריפים, דווקא משום שהממשלה, משרד הפנים ומשרד הקליטה מגלים גישה אוהדת

בכל הנוגע לטיפול בזכאים לעלות ארצה. לא ייתכן שהעולים כאן והאנשים שם יעשו יד

אחת כדי לרמות אותנו. הבהרנו להם כי הדין ימוצה איתם.

על-פי הנתונים שבידינו, עד כה טיפל הצוות השוהה באתיופים ב-41 נפשות. 27 מהן

נכנסו ארצה על-פי חוק הכניסה והשאר על-פי חוק השבות. 6 נפשות אשר תוזמנו לראיון

שם, לא הגיעו. 7 נפשות נשלחו לבירור חוזר, משום שנתגלו סתירות בנתונים עליהן.

הבוקר קיבלנו מידע על-פיו ממתינות לעליה ארצה 549 נפשות, 224 על-פי חוק הכניסה

ו-325 על-פי חוק השבות.
היו"ר ע' זיסמן
כלומר הם קיבלו את האישורים וממתינים לעליה.
י י טוב
320 עולים אשר הגיעו ארצה וכבר הוחזרו ליהדות, ובכך נפתח להן פתח להשיב ארצה

גם את בני משפחתם.
ד' קרלין
שבו ליהדות או נמצאות בתהליך של שיבה ליהדות 570 נפש, מתוך 1390.
היו"ר ע' זיסמן
מה הסטטוס של האחרים?
ד' קרלין
הרב ולדמן עוסק רק בהשבה ליהדות ולא בגיור. נתונים אלה מתבססים על הדו"ח של

ולדמן, מאוגוסט השנה. צריך לזכור כי לפני שבועיים הגיעו עוד 100 נפשות שוודאי לא

נכנסו לנתונים האלה.
היו"ר ע' זיסמן
במהנה היו כ-4000 איש המחולקים לשתי קבוצות, מה קורה איתם?
י י טוב
אותם 4000 עוברים תהליך מיון לקבוצות.
היו"ר ע' זיסמן
ההלטות הממשלה לגבי חלקו של משרד הפנים בהבאת הפלאשמורה ארצח, מולאו עד תום?
י י טוב
כן.
ט' אלינסון
אני רוצה לציין את עבודת הקודש אשר נעשית באתיופיה, גם על-ידי השגרירות, גם

על-ידי הג'וינט וגם על-ידי הסוכנות. כל הגורמים עוסקים בנושא זה מבוקר עד לילה.

אל הגורמים המטפלים מגיעות פניות רבות של בקשה להיענות למקרים חריגים: חולים,

זקנים ונכים. למרות המספר המצומצם של העובדים והדוחק בזמן, מנסים לערוך ביקורי

בית ולפתור כל בעיה, ובמקרים יוצאי דופן אף להקדים את עלייתם. במקרים מסוימים

התברר כי למרות האינפורמציה שניתנה, אנשים לא היו חולים או נכים. במקרה אחד אב

רצח את אשתו ונותרו 9 ילדים. נערכו ביקורי בית ונעשה מאמץ מיוחד לאתר קרוב שיסכים

לקבל על עצמו את הטיפול בילדים. האב הודיע שם כי הוא מסכים לכך שהילדים יסעו

ארצה, והחודש יגיעו 9 הילדים ארצה.
היו"ר ע' זיסמן
אם אנשים נתפסים בנסיון מירמה, האם לא מתלוננים ולא נוקטים באמצעים נגדם?
ט' אלינסון
זו היתה בעיה שהעיקה עלינו. אני מבינה שהשבוע התקבלו החלטות של ועדת השרים,

ואני מאמינה שעל-פי ההחלטות האלה אותם אנשים יועברו לסוף תור הממתינים לעליה, או

לא יטופלו כלל.
היו"ר ע' זיסמן
עד היום לא נעצר אדם או נשפט בגלל נסיון לרמות?
ט' אלינסון
השגריר מתנגד למסור על-כך לשלטונות, גם אם ברור שאדם מסוים שיקר או זייף

מסמכים. מה שהתחילו לעשות עתה הוא לצלם את כל ה-4000 ולעדכן את כל הנתונים במחשב

החדש. מצלמים משפחה שלמה. אם מישהו אינו מגיע עם משפחתו, אין מצלמים אותו.
היו"ר ע' זיסמן
אם המיון עדיין לא הסתיים, האם פירוש הדבר שאפשר להגדיל את המספר מעבר

ל-4000?
ט' אלינסון
הרבוי הוא טבעי, עקב לידות, קורה שמנסים להחליף מישהו באדם אחר - בת אחת בבת

משפחה אחרת.
היו"ר ע' זיסמן
האם הוועד שם משתף אתפס פעולה?
ט' אלינסון
אם אתה מתכוון לדייגר אבונה, נכון לעכשיו נוצר קצר. קיימת הרגשה שהם להם היה

חלק ברמאויות או שגם הם ידעו על רמאויות.
ט' קרלין
על-פי הנתון האחרון שבידי, התחלנו עם 4300 נפשות אשר שהו בקומפאונד באדיס,

והיום אנו עומדים עלל 3800 או 3700. לאחר שהגיעו ארצה עוד 100. על-פי נתוני

הג'וינט נפטרים בשנה 25 אנשים ונולדים 250, כלומר האוכלוסיה גדלה מעבר לקצב שאנו

מסוגלים לעמוד בו. השבוע נענה הג'וינט לבקשתנו להרחיב את הסיוע גם ל-1100 הנמצאים

מחוץ למחנה. עדיין לא ברורה משמעות הרחבת הסיוע.

ב-19 ביולי הוכרז בוועדת השרים לקליטה על מתן עדיפות מובהקת להגעת אנשים

השוהים בקומפאונדס. בסוף ספטמבר התחלנו לקבל אינפורמציה מדאיגה על נסיונות להחדיר

אנשים אשר לא שייכים כלל לקהילה אל בין אלה המגיעים ארצה. חלק מאנשים אלה הגיעו

ארצה ואנו נתקלים בהם בתהליך הקליטה. כונסה ישיבה אצל דוד אפרתי וגובשו מספר

המלצות, אשר הועברו לוועדת השרים. לאחר שנתקבלה השבוע הסכמתו של השר האחרון, .

הופצה הרשימה בין כל השרים, והיא מדברת על סנקציות כנגד מי שמנסה להחדיר אנשים

שאין להם זכות עליה באדיס, ונגד אנשים אשר מצהירים הצהרת כזב בארץ. שוחחתי אתמול

עם השגריר והודעתי לו כי ההחלטות החדשות נמצאות בדרך אל ראש המחלקה שלו בארץ.

בני הפלאשמורה מגיעים ארצה על-פי חוק השבות או חוק הכניסה, ועל-פי החלטה שהיא

מחוץ לשורת הדין מקבלים תנאים שווים לאלה שמקבלים העולים על-פי חוק השבות. שתי

הקבוצות מקבלות סל קליטה, סיוע מלא, מגורים, אולפן ודמי קיום, כפי שמקבל כל עולה

מארץ מצוקה. בשנה השניה מקבלים אלה המגיעים על-פי חוק הכניסה דמי קיום, למרות שמי

שמגיע ארצה על-פי חוק הכניסה, אינו זכאי לשום סיוע בשנתיים הראשונות, אלא לכניסה

למסגרת הביטוח הלאומי לארור 24 חודשי שהייה בארץ. אנו רואים בבני הפלאשמורה קבוצה

מיוחדת, ולכן אנו מממנים אותם עד כניסתם למסגרת הביטוח הלאומי, אלא אם הם מגיעים

על-פי חוק השבות, ואז קיים הסדר מיוחד עם הביטוח הלאומי.

אני שמחה לבשר לוועדה כי לאחר מאבקים רבים, בני הפלאשמורה שנכנסו ארצה על-פי

חוק הכניסה, ייכללו במסגרת מבצע המשכנתאות המיוחדות, ויקבלו את הסיוע כמו כל עולה

אחר מאתיופיה. בענין זה נענה האוצר לבקשתנו. אנו עוסקים עתה בעדכון מבצע

המשכנתאות והסכומים, כדי לאפשר את הדחיפה האחרונה לקראת רכישת דירה. בשבוע הבא

אמורה לצאת הוראה משותפת, גם על העדכון וגם על הכללתם של בני הפלאשמורה. אני

מבקשת מהוועדה לא לתת לכך פרסום, מכיוון שזהו נושא רגיש.

רוב העולים האלה, גם אלה שמדובר לגביהם באיחוד משפחות, מצאו עצמם בסופו של

דבר בנווה כרמל. גם כאשר- מדובר בכאלה שביקשו להעלות את ילדם מנישואים קודמים,

התברר כעבור שבועיים כי ההירה אינו מעונין בילד, ואז אנו מוצאים עצמנו קולטים את

הילד בנווה כרמל ומחפשים לו מסגרת מתאימה בארץ. לעולים המגיעים מתוקף חוק השבות,



המדינה מחוייבת לדאוג על-פי כל חוק, אבל כאשר מדובר על כאלה המגיעים ארצה מכח חוק

הכניסה, קשה לי להשלים עם התופעה הזו.

חי כורת;

חוק הכניסה הל על אלה שטרם עברו את תהליכי ההשבה ליהדות. הם נכנסים ארצה מתוך

הערכה שיעברו את התהליך בארץ. השיקול להיטיב עמהם ולתת להם יחס מיוחד, נובע מתוך

הערכה שגם התממשה. בנווה כרמל, כמעט כל אלה שהגיעו על-פי חוק הכניסה, עברו בסופו

של דבר את תהליך ההשבה ליהדות, והיום הם גרים במובן הפשוט של המילה.
ד' קרלין
אתה צודק, אבל זה לא כל-כך פשוט.
היו"ר ע' זיסמן
אין זה כך לגבי העולים מרוסיה. אנו יודעים שבני עולים מרוסה אשר גוייסו לצבא,

אמרו שהם נוצרים ואינם רוצים להתגייס.
ד' קרלין
מדובר בשני מקרים שונים: ההנחה כאן היא שהם צריכים לעבור תהליך של השבה

ליהדות. צריך לזכור כי הם מגיעים לנווה כרמל מאתיופיה. הרב ולדמן קולט אותם והם

נכנסים מיד לתהליך של השבה ליהדות, אשר נמשך שבועיים-שלושה. מן הילדים הלא יהודים

המגיעים מרוסיה, דורשים לעבור תהליך גיור שיכול להימשך שנים.

ח' פורת;

ההבדל הוא שכאן יש מערכת קולטת ומטפלת בצורה שיטתית. אילו אימצנו זאת גם לגבי

יהודי רוסיה, מצבנו היה אחר .
היו"ר ע' זיסמן
ההבדל היסודי הוא שבאתיופיה אי אפשר לעשות פעולה זו, כי הממשלה הדמוקרטית

הליברלית שם רואה בכך פגיעה בריבונותה ובעצמאותה, בעוד שהמשטרים הדמוקרטים

והליברלים ברחבי ברית-המועצות, נותנים לך חופש פעולה. עדיין אתה יכול לעשות מה

שאתה רוצה שם.

חי פורת;

ההבדל הוא שכאן יש מערכת קולטת, והרב וולדמן אשר דואג לכך מן ההתחלה, בעוד

שאין הדבר כך כאשר מדובר בעליית ברית-המועצות.
ד' קרלין
יש כאן טעות: שבו ליהדות רק 570 מתוך 1300 שהגיעו ארצה. הפער במספרים נובע

מכך שהרב ולדמן אינו נוגע במקרים של גיור, אלא רק במקרים של השבה ליהדות. אני
רוצה לומר דבר נוסף
אין הבדל בין ההטבות שמדינת ישראל נותנת על בסיס של איחוד

משפחות למי ששב ליהדות ולמי שלא שב ליהדות, בין אם התגייר ובין אם לא. ההטבה

ניתנת מכיוון שמדובר באוכלוסיית מצוקה, שאינה כפופה לתהליך גיור כלשהו.
ו י מאור
כמה מתוך אלה שלא עברו תהליך של השבה ליהדות הם נוצרים?



ד' קרלין;

מחצית. חלקם זכאים לעלות על-פי חוק השבות בנכדים, אבל הם נוצרים.
היו"ר ע' זיסמן
קיבלנו החלטה שצריך לתת עדיפות להעלאתם ארצה של ה-4000. אני מבין שחלק מאלה

שמגיעים אינם מהמחנה באדיס.
ד' קרלין
מאז קבלת ההחלטה, גם הבקשות לאיחוד משפחות, היו רק מאדיס אבבה.
היו"ר ע' זיסמן
חלק מה-1300, אינם מהמחנה של ה-4000. קורים דברים חיוביים ומעודדים בתהליך

הקליטה בארץ. חל שינוי גם במספר הבאים ארצה, והשאלה היא אם נמשיך בקצב זח, האם

נוכל להוציא אתכל ה-400 תוך 4-5 שנים?
ד' קרלין
אני מקווה שבזמן קצר יותר. אנו ממשמכים בנסיון הידברות עם ממשלת אתיופיה.

בשבוע שעבר לקח שר הקליטה את שגרירת אתיופיה לסיור בארץ, והאמינו לי שלא דילגו

על הנושא הזה. נעשים מאמצים ולא פורמליים כדי לקדם את קצב העליה. בסוף

היום הגיע השר עם השגרירה לאוניברסיטת חיפה, שם נפגשה עם 161 סטודנטים אתיופיים

הלומדים במכינה. אחד הסטודנטים שאל, מה עמדת ממשלת אתי ופיה לגבי הפלאשמורה,

והשגרירה אמרה לפני כולנו כי המושג פלאשמורה כולל גם אותה, ובעצם בין 20 ל-30

מליון נפש באתיופיה. בכך היא העבירה מסר סמוי על עמדת ממשלת אתיופיה בנושא זה.
היו"ר ע' זיסמן
המחנה הזה ייסגר באשר רוב רובם של המועמדים לעליה יעלו ארצה. הקצב בו מתנהלת

העליה עתה הוא איטי מאד, והאחריות היא שלנו. ברגע שאתה נותן לנושא זה עדיפות

ואומר כי רוב השוהים במחנה חייבים להגיע לישראל במוקדם או במאוחר, האחריות היא

שלנו, גם אם אנו פועלים יחד עם הג'וינט. האם קיים שם ועד פעולה והאם אנו פועלים

יהד איתו?
ד' קרלין
הקצב אינו מוכתב על-ידי ממשלת ישראל. אינטרס כל הגורמים הוא לפתור את הבעיה

הקיימת באדיס, אך אנו עומדים מול ממשלת אתיופיה שיש לה עמדה ברורה וחד-משמעית,

הרואה בכך איחוד משפחות. היא שולטת על הקצב, היא יודעת את הנתונים הרבה יותר מכפי

שאנו חושבים. אני משוחחת כמה פעמים בשבוע עם שגריר ישראל שם, אורי נוי, והוא משתף

אותי באינפורמציה שאפשר להסיק ממנה באופן חד-משמעי שהאתיופים נמצאים עם האצבע על

הדופק. אנו מנסים להגדיל את המכסה, ואנו פועלים בתיאום עם הרב ולדמן, אשר אמר כי

הוא היה יכול לקלוט כ-200 עולים בחודש. קצב העליה היום עומד על 115 בחודש.

צי מזאל;

על השגרירות הוטלה משימה לא קלה, אך הביצוע מתקדם בצורה סבירה ביותר. בחודשים

האחרונים הצלחנו להגיע לשקט תעשייתי, לאחר המשבר שהיה לפני כשלושת-רבעי, כאשר

מספר אנשים התנהגו באתיופיה כבתוך שלהם. היינו זקוקים לכמה חודשים על מנת להרגיע

את המצב, והיום אנו נמצאים ביחסי הידברות עם השלטונות, אבל הם עוקבים אחר הנעשה

בשטח יומיום. מדי פעם בפעם נקרא השגריר לאחד המשרדים, ושם הוא נשאל שאלות על מה

שקורה. הם לא י יאפשרו לנו לחרוג ממדי העליה היום, ולא יסכימו לשום פעילות

מסיונרית בקנה מידה גדול. זוהי מדינה לא יציבה ההולכת לקראת בחירות, ובשלב זה

המצב הכלכלי והחברתי הוא מן הקשים שהיו באתיופיה אי פעם, אולי אפילו יותר מאשר



בתקופתו של מנגיסטו, כך שעלינו לנהוג בזהירות. אני חושב שאנו נוהגים בצורה שקולה

והגיונית מאד, אך מכיוון שאנחנו ישראלים, אנחנו מכרסמים ומוסיפים כל פעם עוד 10

או עוד 15, וכך הגענו ל-115 עולים בחודש. בואו נמשיך בדרך זו, שהיא היחידה להוציא

משם את האנשים מבלי שהשלטונות העוקבים אחרינו יפריעו לנו.
ט' אלינסון
בתקופה שהייתי שם היה ידוע כי השלטונות השתילו אנשים במחנה, כדי לדעת מה

קורה, וגם ערכו צילומים באזור.
חי פורת
אני חושב שהעלאת הפלאשמורה וקליטתם בארץ, היא סיפור של הצלחה גדולה, גם אם

אפשר היה לשפר את התהליך. אני חושב שהרב ולדמן הוא אחד האנשים המרכזיים בתהליך

זה. הוא לקח על עצמו משימה, והוא דבק בה ללא לאות, וזאת מתוך הכרה פנימית. תודות

לו ותודות למערכת הקליטה הטובה בנווה כרמל, רוב העולים עוברים תהליך השבה ליהדות

והליכי גיור לחומרה שחלק גדול מהאתיופים התקוממו נגדם. מבחינה זו הם הופכים להיות

הרבה יותר כשירים להשתלב בחברה הישראלית מאשר יהודי אתיופיה האחרים.

הקהילה הנמצאת היום באדיס אבבה, מבלי להתייחס לסוגיית הפלאשמורה, עברה הליכים

שבעקבותיהם היא נוהגת כקהילה יהודית לכל דבר. במידה רבה אפילו יותר מאחרים, וזאת

כתוצאה מהדינמיקה הקבוצתית הקהילתית הזו שהם עברו במשך תקופה כל-כך ארוכה. אני

מצטער על שהרב ולדמן לא נמצא כאן, כי יכול היה להשכילנו. הוא שלח אלי דו"ח מפורט,

ובקשתי לצלמו כדי להעבירו לידיעת חברי הוועדה. הדו"ח מציין כמה הגיעו, כנגה עברו

תהליך השבה ליהדות ומה המצב היום..
ד' קרלין
מיטטתי מתוך הדו"ח.

חי פורת;

אני מבין את הרגישות של המימשל האתיופי, בין אם היא מוצדקת ובין אם לא, אך

לדעתי הנקודה העיקרית נכון לעכשיו, היא הבחנה חותכת בין אנשי הפלאשמורה הנמצאים

באדיס אבבה לבין השאר. אנו צריכים להבהיר להם, אפילו משיקולים רציונליים שלהם,

שכל עוד קיים פצע פתוח, מבחינתם הענין לא יסתיים. אם הייתי צריך להתייחס לנושא

מזווית הראיה שלהם, הייתי אומר להם שאף אחד מאתנו לא עושה עבודה מסיונרית, כדי

לחפש מי משתייך לפלאשמורה ברחבי אתיופיה. אם תהיינה אלינו פניות, צריך יהיה לטפל

בהן על בסיס הומני. אני חושב שאם נעבוד על הבחנה בינם לבין האחרים, כדי לחסל את

התופעה המעיקה גם עליהם, כך ייטב גם להם.

לא עמדתי בקשרים עם השגרירות האתיופית כאן, כדי לדעת מה הם חושבים על-כך. אם

הנמוקים שהם מביאים אותם, הם הנמוקים שדורית ציטטה מפי השגרירה האתיופית, אני

חושב שאם אנחנו נערוך הבחנה ברורה וחדה ביו הפלאשמורה באדיס אבבה לבין כל האחרים,

זה יכול להקל עליהם להגביר את קצב העליה, על מנת להביא ארצה את כל הנמצאים במחנה

תוך שנה עד שנה וחצי.
ד' קרלין
המחנה באדיס אינו מחנה עקורים, ואנשים לא גרים שם מאחורי גדרות תייל. על-פי

המאמר שהתפרסם בעתונות סוף שבוע, ברי המזל באדיס הם בני הפלאשמורה במחנה, אשר

נהנים משרותים רפואיים ואחרים.

קיימת הבחנה בין הפלאשמורה באדיס אבבה לבין האחרים, כאשר ניתנת עדיפות ברורה

לאלה הנמצאים באדיס. לא פעם קורה שהקטין נמצא באדיס וההורה בגו נדר, ומטעמי

נוחיות שלנו אנו אומרים להורה בגונדר כי הוא צריך להמתין עד שנסיים את הטיפול במי

שנמצא באדיס.



צ' מזאל;

אנו מדברים על 4000, אך למרות ש-1320 כבר עלו, עדיין אנו מדברים על 3700

הנמצאים שם. אנו מניחים שכל אלה שהושבו ליהדות, יעלו על-פי חוק השבות. מדובר

במספר לא ידוע של אנשים, כולל נכבדים. מישהו העריך שיש להם 2000 נכבדים. צריך

להבין כי המספר 4000 אינו מספר סגור, וזה מקובל על כולנו.
ח' פורת
4000 הוא מספר סגור, בכל הנוגע לאנשים עליהם מדובר. אתה אומר כי יכול להיות

שבמרוצת הזמן ייתכן שיבואו אנשים נוספים בעקבותיהם.
א' הומינר
זה ברור לגמרי: אם מישהו מגיע על-פי חוק השבות, אתה חייב להעלות את כל המשפחה

שלו.
צי מזאל
כלומר מדובר במספר שהוא פיקציה מסוימת מבחינתנו. האתיופים מתנגדים לכך שיהיה

מבצע שלמה אחר, אפילו בזעיר אנפין, כי אז יגיעו לכאן לא 4000 אלא 25 אלף . ברגע

שתתפשט השמועה שישראל עורכת מבצע ישראלי כזה לגבי הפלאשמורה, מיד יחליפו את מקומם

עוד 20-30 אלף איש, וזה בדיוק מת שממשלת אתיופיה אינה רוצה שיקרה. הגענו איתם

להבנה על מספר מסוים. התחלנו לכרסם ואנו ממשיכים בכך יפה. תנו לענינים להתנהל כך,

אין טעם לגרום למשבר נוסף.
א' זנדברג
מכיוון שאני מודע לקשיים של ממשלת אתיופיה, אני סבור שיש מקום להזמין לכאן את

שגרירת אתיופיה, על מנת שתיפגש עם חברי הוועדה.

ו י מאור;

הזמנו אותה, אך היא אינה מוכנה לבוא.
היו"ר ע' זיסמן
ננסה להזמינה שנית.
א' זנדברג
המטרה היא לקיים איתה מפגש, ולאו דווקא במסגרת ישיבה של הוועדה.
י' קינן
היא הביעה רצון לכך.
היו"ר ע' זיסמן
אם כך ננסה להזמינה שנית.

בישיבה זו קיבלנו דיווח. החלטה אחת או שתי החלטות של הוועדה שנתקבלו בעבר

תקפות גם היום. לגבי אלה שיש להם הזכות לעלות ארצה על-פי חוק השבות או חוק

הכניסה, אך נמצאים כמה שנים במחנה באדיס, אנו מבקשים שיועלו ככל האפשר מהר יותר.

אנו רושמים בחיוב רב את המאמצים המושקעים, כדי שהסיוע יהיה טוב יותר ויחול על

כולם, ובוודאי אנו רושמים בחיוב את ההודעה שמסרה כאן דורית בשם משרד הקליטה,



על-כך שתנאי הקליטה בארץ נמצאים בעדיפות הגבוהה ביותר, והם ניתנים כיוצא-מן-הכלל

לא רק לאלה המגיעים על-פי חוק השבות אלא גם לאלה המגיעים על-פי חוק הכניסה. זה

גורם לקשיים עם סוגי אוכלוסין אחרים: קווקזים, סיבירים, כורדים ואחרים, אותן

סיבות מצדיקות את מתן הזכויות המיוחדות גם להם.

(הישיבה ננעלה ב-10:20}

קוד המקור של הנתונים