ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 07/11/1994

מדיניות משרד הבינוי והשיכון בתחום הדיור לעולים. משפחות חד-הוריות ובכלל; סקירת שר הבינוי והשיפון על מדיניות משרדו נוכח תקציב 1995

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 37

מישיבת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום ב' ד' בכסלו התשנ"ה, 7.11.1994, בשעה 10:43

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר ע. זיסמן

ד. איציק

י. בא-גד

ב. טמקיו

ע. מאור

ג. שגיא

מוזמנים; שר הבינוי והשיכון, ב. בן-אליעזר

א. כהן, מנכ"ל המשרד לקליטה ועלייה

ח. פיילאקוב, משרד הבינוי והשיכון

ע. פרויס, משרד הבינוי והשיכון

ח. קצב, משרד העלייה והקליטה

ש. שטיינברג, חברת עמידר

י. שוורץ, משרד הבינוי והשיכון

א. אייגט, משרד האוצר

ע. צובקין, דובר משרד הבינוי והשיכון

י. הט, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

ר. בר-און, המועצה ליהודי ברית המועצות

נ. בן-צבי, ממונה על תעטוקת העולים, שירות

התעטוקה

א. ירדאי, גזבר, ארגון הגג של עולי אתיופיה

א. מטלה, עובד ועד הפועל מיזלקת קליטה, יו"ר

ארגון הגג של עולי אתיופיה

ט. פלדמן, עתון "נובוטטו"

א. ישראלי, יו"ר האגף למעמד האשה בחברה, נעמת

מ. אורן, מנהלת אגף מעמד האשה, נעמת

ר. אזולאי, התאחדות עולי צרפת וצפון אפריקה

ב. גרויטמן, רכזת קליטה ארצית, נעמת

ג. חבקין, יו"ר הפורום לקליטת עלייה במרכז

להתנדבות

ר. גרביץ, שתי"ל

א. טנצר, יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע ההבטחות

לעולים

מ. שלפוברטקי, הטוכנות היהודית

ל. פאטיל, איחוד הארגונים של יהודי אתיופיה

ג. לוין, חברה לעולים מבריטניה בע"מ

פ. שטיין, החברה לעולים מבריטניה

א. אלטמן, עמותה משפחות חד הוריות, "עלייה 90"

מזכירת הוועדה; ו. מאור
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
1. מדיניות משרד הבינוי והשיכון בתחום הדיור לעולים,

משפחות חד-הוריות ובכלל

2. סקירת שר הבינוי והשיכוו על מדיניות משרדו נוכח תקציב 1995



1. מדיניות משרד הבינוי והשיכון בתחום הדיור לעולים.

משפחות חד-הוריות ובכלל

2. סקירת שר הבינוי והשיפון על מדיניות משרדו נוכח תקציב 1995
היו"ר ע. זיסמן
השר אג להביא לנו חוברת, שנקראת אמצע הדרך,

פעילות משרד השיכון בקרב העולים החדשים. החוברת

היא המעודכנת והמפורטת ביותר שהמשרד הוציא בתקופת הכהונה הזו, ונוכל

באמצעותה או באמצעות הסבריו לעמוד על המדיניות של משרד השיכון, ועל

ביצוע הדברים.

ממשלת ישראל, או כל ממשלה בישראל, מחוייבת להעניק דיור וקורת גג לכל

אחד, ולעולים במיוחד. ואני שואל בפתח הדברים את השר, האם יש קורת גג

לכל העולים בישראל?

האם מדיניות המשכנתאות לפי סוגים ולפי רמות, האם המדיניות הזאת

מצליחה?

אנחנו יודעים שגל העלייה התחיל ב-1989-90-91, העלייה בשנים האחרונות

היא יותר קטנה מן העלייה שהיתה באותן השנים, וצפויה גם השנה עלייה של

כ-70,000 איש. השאלה היא, במצב הכלכלי והחברתי במדינת ישראל, כשאנחנו

מתבשרים שיותר ויותר עולים במסגרת מדיניות הממשלה, לוקחים משכנתאות

ורוכשים דירה בישראל. הייתי בחגיגה השנתית של יוצאי אתיופיה. והייתי

מאוד גאה להתהלך שם, אני אומר את זה לאדיסו ולחבריו, ולשמוע שמתוך

5,600 משפחות באתרי הקרוואנים כמחציתם ואולי יותר ניצלו את הזכות שלהם

בשנה האחרונה ולקחו משכנתא והתהליך נמשך.

אבל, אני שואל את השר ושואל את עצמנו, אנחנו יודעים שאנחנו בשנה

החמישית, שהרבה מאוד עולים צריכים להחזיר את ההחזרים למשכנתא. האם מה

שתוכנן יכול להיות עכשיו מיושם במבחן המציאות המשתנה. האם הם יוכלו

לעמוד בזה? גם בחוברת אפשר לראות שיש סיוע שהוא סיוע הדרגתי שהולך

ופוחת במשך השנים.

אני גם שואל את השר, ואני מברך אותו על כך, מאז הדיון האחרון, יש יותר

ויותר שעוזבים את אתרי הקרוואנים ואת האתרים הארעיים. אבל נשארת שם

אוכלוסיה שהיא יותר קשה. משפחות חד הוריות שלא יכולות לקחת משכנתא בגלל

מצבם הכלכלי והסוציאלי. קשישים, מקרים סוציאלים. אנשים שמטעמי בריאות,

אני מברך על כך שמספר היחידות להוסטלים הולך וגדל. אבל, האם תהליך

הפינוי של אתרי הקרוואנים ושל מרכזי הקליטה, ושל כל איזורי המגורים

הארעיים בישראל, צריך להגיע לידי כך שיהיה פינוי מוחלט, כפי שאנחנו

רוצים? האם יש בחוברת הזאת, שהיא מבטאת את המדיניות ואת ההתקדמות, ואת

השיפורים, האם יש בכך מספיק על מנת להשלים את המלאכה החיובית?

אני אבקש מהשר לסקור את המדיניות, להתייחס לדברים שלי, להתייחס לחוברת.

אחרי שהוא יסיים את דבריו אני אתן את רשות הדיבור לחבריי בוועדה, נציגי

ארגוני העולים, ואלה שבאו לכאן על מנת לא רק לשמוע, אלא גם להשמיע,

ואולי גם להעיר.

שר הבינוי והשיפון ב. בן-אליעזר; כבוד יו"ר הוועדה. נציגי האוצר. משרד

הקליטה. שני משרדים שעבדו איתנו יד

ביד. אני כבר רוצה לומר בפתח דבריי, שאני מתכוון להציג היום משהו, אבל



המשהו הזה לא יכול היה לקרות בלי הסיוע המסיבי של האוצר, ובוודאי

ובוודאי בלי שיתוף הפעולה היום יומי של ועדת הקליטה.

אני רשאי היום לבוא ולומר,שאני מציג הישגי ממשלה. ואני רשאי היום לבוא

ולומר, שאני מציג הישגי ממשלה במדיניות שאין לה אח ורע בעולם כולו.

היום אני מציג חוברת, ובחוברת יש מספרים. ומעבר למספרים יש בני אדם.

והמספרים הם מספרי מחשב, והם נמצאים היום תחת ביקורת, תחת בקרה.

אחד העיתונים הפקחים שכנראה קיבל את החוברת שעתיים. לפני כן, שאל אותי

את השאלה שאולי ברחתי ממנה יותר מכל דבר. האם אני מבין כתוצאה מקריאת

החוברת הזו, שעם מיסים או בלי מיסים, היתה הפליה לטובה מכוונת לטובת

העולים? לצערי הגדול, ולשמחתי הגדולה, כך קרה. מי שמעיין היום בחוברת,

ולומד אותה, לא בשביל לצעוק, כי אני עקבתי בחצי ציניות אחרי הזעקות

והצעקות, וגם לא הטריד אותי בדיוק מה חושבים עלי העולים. הטריד אותי

דבר אחד, האם בידי הממשלה לשקם ילד ואישה? זקן ונער? האם הממשלה הזו

עושה כל מאמץ כדי לתת את המקסימום? והחוברת הזו מוכיחה שזה גם מעבר

למקסימום.

אין אפשרות, אדוני היו"ר, לבוא ולומר לך יש היום דירה לכל מי שעלה

בשנים האחרונות. אבל אני יכול לומר לך שמול כל הציפיות שלנו, ההספק הוא

מעל ומעבר לכל מצופה. אין ולא צריך להיות אדם היום ברחוב. יש אוכלוסיות

שהן עדיין בקרוואנים, אני מקווה ומתפלל שעד סוף 95', תפוג ההיסטוריה של

הקרוואנים, ונמצא את עצמנו בלי קרוואנים.

אין לי צל של ספק שאנחנו היום מתקשים בכמה וכמה בעיות, ונמצא להן

פתרון. אבל היסוד של המדיניות של משרד הבינוי והשיכון בשנים האחרונות,

היא דירה לכל אזרח. והיא איננה סיסמה ריקה מתוכן.

מדינת ישראל, שנוסדה למעשה כדי לתת פתרון למצוקות העם היהודי, באשר

הוא, ידעה תמיד לקלוט את העולים בידיים פתוחות. אין מדינה בעולם, ואני

מתגאה בזה בכל ליבי בכל מקום, שאפשר לבוא ולומר שהיא קלטה עלייה שסדר

גודלה הוא עשרה אחוזים מגודלה. אין תקדים כזה. וב"ה אני עוקב אחרי

תוצאות, וב"ה אני רואה את המספרים, ואני בוודאי רשאי היום לבוא בגאווה

ולומר, אלו הם הישגי הממשלה.

בחמש השנים האחרונות, גבירותיי ורבותיי, אדוני היו"ר, עלו ארצה 240,000

משפחות גרעיניות. רובם הגדול מחוסרות עוני. עובדה זו הציגה בפני המשרד

אתגרים נוספים, ומערכות הסיוע המתוגברות לעולים נרתמה למשימה. מעל

100,000 משכנתאות ניתנו לעולים. בעיקר לאלו שהגיעו בשנים 1994-1990.

120,000 מענקים להשתתפות בשכר דירה ניתנים למשפחות עולים מידי חודש.

12,000 משפחות עולים אוכלסו בדירות שיכון ציבורי.

אני רוצה לתת דגש על כמה וכמה נקודות שיש בהן חלק מהמדיניות, או

מדיניות רווחה כוללת שבה אנחנו נותנים דגש דיפרנציאלי לקבוצות אוכלוסיה

שיש לה צורך מסויים, או צורך מיוחד בדיור.

יותר מ-4,000 משפחות מעולי אתיופיה כבר רכשו דירות במסגרת זו, מ-1991.

כמו כן רכשו דירות כ-50% מעולי אתיופיה ששוכנו באתרי הקראוונים



והמגורונים. לתושבי הקרוואנים והמגורוניס נמצאו פתרונות לכ-3,300

משפחות. רובן המכריע משפחות עולים, שמהוות כמחצית מתושבי אתרים אלו.

צירופי זכאיות על ידי הצירופים מקבלים מהעולים אפשרות לתמיכה הדדית,

ואני מציין את זה לשבח, ברכישה או שכירת דירה בשיתוף עם בני משפחה.

כמעט 17,000 משקי בית רכשו דירה בדרך זו.

אני רוצה לציין שהתוכניות האלה קרמו עור וגידים מבלי להביא להעלאת

מחירי הדירות בשוק. עם זאת, אנחנו לא קופאים על השמרים. לפני כחודש

הלכנו על הגדלה מאסיבית של המשכנתאות לתושבי אתרי הקרוואנים

והמגורונים. לאחרונה, גם פיתחנו כלים נוספים מצד ההיצע שמשלימים את

הסיוע שניתן לזכאים. רק לאחרונה, אישרנו סיוע בשכר דירה לעולים ממה

שנקרא בתחום האפור, מגיל 55 עד גיל 65. בין אם זה גבר, בין אם זו

אישה. מה שאנחנו קוראים קבוצות "טרום הפנסיה".

יתירה מזו יצאנו במכרזי בנייה, לרבות מרכזים שהתחרות בהם היא על מחיר

נמוך למשתכן, מה שנקרא מחיר למשתכן. לא הבאתי לך את זה אדוני, אבל

הבאתי את החוברת איתי, ויש כאן דיווח מעניין על מה הם מכרזים. למכירה

למשתכן 7,500 יחידות דיור, הוצאנו לשוק, אנחנו בשלבי הוצאה, שבעצם מחיר

הקרקע הוא מחיר קבוע, ואתה בעצם רץ על מכרז של מטר בנייה. והתוצאות

הפתיעו גם אותי. כשאני אומר מטר בנייה, זה כולל מע"מ. זה כולל הכל,

כולל מפתח.

שימו לב לתוצאות המכרזים, אדוני היו"ר, חברי הכנסת. הוצאנו בירושלים

400 עדיין לא נפתח המכרז. מעלה אדומים, מטר בנייה 2,900 שקל, פחות מאלף

דולר. ז"א שמונים מטר, שמונים אלף דולר. מאה מטר, מאה אלף דולר. מאה

ארבעים מטר, מאה ארבעים אלף דולר. מודיעין, אנחנו נמצאים עכשיו

בתהליכים של פתיחת מכרז 500 יחידות דיור. יקנעם, שימו לב, דברים

מעניינים, 2,400 שקל. 3,000 שקל. 3,500. כלומר, הכל סביב האלף דולר.

אילת, באיזור שהוצאנו עכשיו בשחמון, זה איזור הכי יפה באילת, שחררנו

300 יחידות דיור. בית שמש, 1,000 יחידות דיור. אשדוד, 340 יחידות דיור,

180 יחידות זכה קבלן שהציע את המחיר 2760 שקל, 900 דולר. והשני זכה,

ב-1,818 שקל, 600 דולר. כרמיאל, שימו לב למספרים, 2,390. 2,381. 2,388.

ז"א אנחנו מדברים על סדרי גודל בין 1000-700, לא הייתי מציע לבנות על

ה-700. הייתי אומר סביב ה-1,000. ואני אומר לכם שזה אחד הכלים היותר

חשובים שיש בידיי היום.

בנה דירתך. 50% מ-10,000 יחידות דיור אנחנו עושים את זה כאשר יש עדיפות

לעולים. ואני לא צריך לספר לכם שהיום המספרים שנעים בבנה דירתך מגיעים

גם ל-65,000 דולר, דירה של שמונים מטרים. ואת הבנה דירתך היום אפשר

לראות לרוחב כל הארץ. ראשון, 1,150 דירות. כלומר, אנחנו עומדים היום

במצבים שזה רק ההתחלה. אבל אין לי צל של ספק שמהר מאוד העולים ימצאו את

עצמם, גם אלה שלא.

למשל, כל הנושא הזה של בנה דירתך ודירה למשתכן נבנה בדיוק כדי לענות על

אותו סיוע מיוחד שנותנים היום לתושבי הקרוואנים שנותרו. גם הישראלים,

ובעיקר העולים החדשים.

קרקע, הנחות בקרקע באיזורי עדיפות לאומית.



פיתוח כללי, הנחות בפיתוח ברמת השכונה, כבישים, מים, ביוב.

דיור מוגן לקשיש, זה אחד הדברים היותר רציניים, שלצערי הגדול אני לא

יכול לתת לכם את זה היום, אם כי הבאתי עותק של זה ליו"ר הוועדה. דבר

מעניין. 600 יחידות דיור, הן בשלבים סופיים. הצבת מבנים, 610. אני מניח

שהן בשלבים סופיים, כי יש לכם פה גם את התאריכים. דיור מוגן לשיווק

בשנת 94', 1,418 יחידות דיור. ויש פה את התאריכים לסיום. דיור מוגן

לקשיש במסגרת תוכנית עבודה, 1995-1994.

תרשו לי להראות לכם דבר מעניין, זה לא סיפורים. הנה הצילומים של כל

המבנים בארץ. אלו מבנים שאפשר להתפאר בהם בכל מקום ומקום. תלכו ותראו

את המוצר הסופי של הדיור לקשיש. דבר כזה לא קרה. ואנחנו עוסקים בזה.

אני משוכנע שמגוון הפתרונות שפיתחנו, יכול להביא פתרון בסיכומו של

עניין, ולאורך זמן. אני מודה, ישנן בעיות קיצוניות קשות. אז אנחנו

נמשיך לחזק אותם בשכר דירה, אבל גם את המגמות האלה אני אוציא. היום יש

לי דירות ריקות בדרום. אני לא אלך לחייב קשיש בכוח ללכת לגור בירוחם,

או בדימונה. אני שמח על כך שבאיזורים אחרים מסתדרים טוב. בינתיים, הרוב

המאסיבי הסתדר באיזור המרכז. אני לא יכול להבטיח מחר באיזור המרכז לתת

דירה לכל קשיש. אבל אני יכול להבטיח שהמשך סיוע בשכר דירה יהיה.

יש פה עוד בעיה, אדוני היו"ר. משכנתא ניתנת גם לזוג שאתה יכול להבטיח

שהוא יכול גם להחזיר את הכסף, וזה לא בדיוק פשוט. אני היום נלחם ונאבק

למשל, בכל הסיפור הזה של בנה דירתך, או נניח המשכנתאות המיוחדות

שנותנים היום לתושבי הקרוואנים ללכת ולמשוך את שנות ההחזר לעוד כמה

שנים. כי אני לא חושב שיש היום אפשרות ללכת ולהגיד למישהו תחזיר יותר

מ-500 שקל. ואם התוצאה היום של 80,000 דולר משכנתא, שמזה 80,000 שקל

מתנת מדינת ישראל, מה שנקרא מענק. המשמעות של ה-900-800 שקל החזר, זה

כאילו לא עשינו כלום, משום שיש כאלה שפשוט מתקשים ביום יום. אני יודע

שלפחות האוצר נמצא באוזניים קשובות. ואני מוכרח להודות שאוזניו קשובות

כאשר אנחנו לא מדברים בכולל, אלא מדבר פר אוכלוסיה. פר בעיה, ולכן

הדברים גם נפתרים היום.
היו"ר ע. זיסמן
אתה לא יכול להגיד לנו שזה מדיניות רשמית על

דעת האוצר. אתה אומר שהאוצר הוא קשוב. האם

אנחנו יכולים לבשר לעולים או לעם ישראל, שאתה עושה את ההערכה הזאת?
שר הבינוי והשיפון ב. בן-אליעזר
אני לא יכול להתחייב על שום דבר

שעדיין אין לו תוצאה. כמו שבאתי

בישיבה האחרונה, חטפתי צעקות מכל עבר, וראיתי את ההפגנות אחרי זה,

ושתקתי ולא הגבתי. אני באתי רק עם תוצאה. מה לעשות? כך אני רגיל. אני

בא עם תוצאה, והתוצאה הזו פתוחה לביקורת.

אם יש דבר שאני חושש ממנו עכשיו זו עלייה המונית של הצעירים הישראלים

כנגדי. ובצדק. אבל אני ישן בשקט. משום שראיתי ואמשיך לראות את החובה

הראשונה שלי לעזור לעולים. ואני יודע באיזה מצב הם באו, ומה חובת

הממשלה היום. אבל, לבוא ולהגיד לממשלה שהיא לא עושה כלום בנושא

העולים?



תרשו לי גם קצת לפרט. יש חשיבות גם לעבור על כמה דפים ולראות. הסיוע

לדיור לעולים החדשים בדומה לשאר הקבוצות הזכאיות ניתן בשלושה מסלולים.

משכנתאות לרכישת דירה, מענקי השתתפות בשכר דירה והקצאת דירה בשיכון

ציבורי.

בחמש השנים האחרונות, מתחילת גל העלייה, נתן משרד השיכון 234,000

פתרונות דיור לעולים. ולהלן החלוקה המשנית. משכנתאות, 102,600. אגב,

המספר הזה הוא בעלייה, וזה טוב. בניגוד למה שתראו אח"כ במספרים של

השתתפות בשכר דירה. השתתפות בשכר דירה, 118,000. התקציב רק למשכנתאות

בשנת 94', זה שלושה מילארד, מאה עשרים ושניים מיליון. התקציב להשתתפות

בשכר דירה, היום זה 810 מיליון שקל לשנה. מספר זה, כפי שאני אמרתי,

נמצא בתהליך של ירידה מתמדת, עקב רכישת דירות, וזו מגמה שצריך לברך

עליה. דירות בשיכון ציבורי, מה שנקרא מה שנתנו, ומה שנותן עמידר

ועמיגור, 12,500.
היו"ר ע. זיסמן
זה שאתה אומר ש-102,000 משפחות לקחו משכנתא זו

עובדה. זה שאתה אומר שיש השתתפות בשכר דירה

ל-118,000. זאת עובדה. אני שואל אותך האם 12,500 דירות בשיכון ציבורי

האם זו עובדה או לא.

שר הבינוי והשיפון ב. בן-אליעזר; זו עובדה שמית. הבאתי איתי את ראש

אגף האיכלוס. אם תצטרכו זה רק

פונקציה של כסף.
היו"ר ע. זיסמן
יש אלפי דירות שמשום מה תקופה ארוכה מאוד בגלל

בירוקרטיה וקריטריונים ודיונים והתייעצויות, עד

היום לא אוכלוסו. לכן התעכבתי בנקודה הזאת.
שר הפינוי והשיכון ב. בן-אליעזר
אני מדבר נכון לרגע זה. אם תמציא לי

סכום של כסף, אנחנו נוציא חוברת של

12,500 שמית, בלי שום בעיה. ראש אגף האכלוס מצד אחד, חביב מצד שני, אין

שום בעיה. תוכלו לקבל את החוברת שמית.

אני רוצה לעבור הלאה. בסעיף של משכנתאות, יש פה את כל הפירוט לפרטי

פרטים. משפחות עולים שלה עד שני ילדים, זכאית למשכנתא בסך 97,000 שקל.

משפחה עולים זכאית למענק מותנה בסך 25,000 שקל, מתוך הדבר הזה. לעולים

ניתנה השתתפות בהחזרי המשכנתא עד תוך חמש שנים ממועד עלייתם, בסכום

המקביל להשתתפות בשכר הדירה ניתן לעולים ללא מבחן הכנסה. אגב, הסיוע

בהשתתפות בשכר דירה הופך לסיוע בהחזרי משכנאות.

על העולים להוציא שלושה ערבים בלבד. זה לא קורה ברחוב הישראלי. גם הם

ישראלים. אבל זח למשל אחד הכיוונים שלא איתרנו לצערי הגדול לישראלים.

זה אחד הדברים שאני לא מכיר בשום מקום אחר שעשו את הדבר הזה.

עולים קרובי משפחה זכאים לצרף זכאיות עד שתי משפחות, ומשפחה ועוד שני

יחידים לרכישת דירה אחת, ובכך להנות מתמיכה הדדית ברכישה ובשכירות. כאן

יש את הפירוט, כולל הוותק בארץ. אני לא ארד לפרטים.

קצב מימוש המשכנתאות. זה מעניין. מימוש משכנתאות של העולים גדל בין

השנים 1989 עד 1993 מידי שנה. בשנת 1993, זה השנה שעברה, רכשו יותר



מ-31,500, עולים דירות באמצעות משרד הבינוי והשיכון. לעומת פחות

מ-2,900 עולים שעשו זאת בשנת 89/ רק לעשות הקבלה.

בשנה זו, ניכרת האטה בקצב מימוש המשכנתאות, הן בקרב קבוצות הזכאיות

השונות, והן בקרב העולים. הממוצע החודשי של עולים שמימשו סיוע לרכישת

דירה השנה, נמוך בכ-12% מהממוצע החודשי.

לכך יש כמה סיבות. סיבה מספר אחת, אלה שהיו מסוגלים לממש את זכאיותם,

מימשו אותם. יש קושי במימון הרכישה. זה מה שאני קורא הקבוצות

הדיפרנציאליות. הארכת הזכאות שמקטינה את לחץ העולים- לקנות דירה בהקדם,

היום פחות רצים. ברגע שהגדלנו בעוד שנתיים, אז מה בוער? כמובן, אני לא

אכחד, יש גם ציפיות להוזלה במחירים. אני חושב שאפשר היום לבוא ולבשר

אחרי סקירה שלי, שהסיפור הזה גם של בנה דירתך, גם של מחיר למשתכן הוא

ללא צל של ספק יהיה אחד המנופים היותר גדולים כדי לראות אותם נכנסים.

אגב, אחת המחשבות, גם בדירה למשכתן ה-7,500, ואני אוכיח את זה אחר כך,

זה איזה גודל דירות צורכים העולים. זה דבר מעניין. כלומר, משפחות קטנות

ודירה מרווחת, ואני מברך על המגמה הזאת. אני מתגאה על המגמה הזאת.

הפתרון של דירה למשתכן, כלומר יש לו אפשרות גם ללכת על מאה מטרים,

ולקבל את זה במאה אלף דולר, הוא בוודאי מסייע בנושא הזה.

מאז 1991, אם משקלם עלה מ-1.7 ל-5.6% השנה. אין לזה, אח ורע, בשום מקום

אחר בעולם. עולים שרכשו דירה בסיוע משכנתאות מוכוונות, לפי ארצות מוצא

שהרוב כאן מברית המועצות. אתה יכול לראות את החתך פה לפי ארצות מוצא.
היו"ר ע. זיסמן
תשים לב אדוני השר, שקשישים 13,949 זה רק

2,600. כלומר, הבעיה קשה.
שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר
אתה מצפה מזוג קשיש שיחיה עד 120,

אתה אומר הוא בגיל 65 ומצפה שירכוש

דירה, ויתחייב על החזר של שלושים שנה. אם הוא היה מאמין כמוני שהוא

יחיה עד 120 אז אין בעיה. זה לא כך, ואנחנו גם מכירים את המציאות,

חברים. ואני גם מכיר את קושי ההחזר. ועל פי רוב האנשים האלה, אתה יודע

בדיוק מאיזה תלוש הם חיים, וכמה נשאר להם לחיות.

קבוצת הזכאות. רוב העולים מברית המועצות לשעבר, שרכשו דירות, 650/0 הינם

זוגות שאינם קשישים, וזה דבר טוב. לכמעט 40% מתוכם ילד אחד. לכ-330/0 שני

ילדים. לכ-70/0 מהם שלושה ילדים ויותר. לכ-210/0 אין ילדים בכלל.

בולט הגידול במשפחות החד הוריות מבין העולים שקיבלו משכנתא מוכוונת

לרכישת דירה. זו דוגמה של מה שנקרא מאמץ מוכוון על ידי הממשלה. בשנת

92' עמד מספרם של הרוכשים, של אלו החד הוריות, על 1.50/0, ואילו השנה

עומד מספרם על 140/0.

הקשישים מהווים 150/0 מהעולים שרכשו דירות בחמש השנים האחרונות, רבע

מתוכם זוגות והשאר יחידים.

מספרם של היחידים מבין הקשישים עולה בהתמדה. מ-620/0 ב-1989, ל-79% השנה.

היחידים שאינם קשישים מהווים 7.50/0 מהעולים שרכשו דירות בחמש השנים

האחרונות. כאן יש לך את הפירוט המדוייק. בדף הבא אתה רואה עולים שרכשו



דירה בסיוע משכנתאות מוכוונות לפי ארצות מוצא באחוזים. יש לנו פה את כל

הטבלה הזו במדוייק.

ותק בארץ. גם זה דבר מעניין לראות אותו.

כ-58% מביו העולים שהגיעו לארץ ב-1989 רכשו דירה בסיוע משרד. כלומר,

אלה שהגיעו מ-89. 85% מבין המשפחות שאינן זוגות קשישים, כולל משפחות

חרדיות, רכשו דירה בסיוע המשרד.

73% מקרב משפחות העולים שהגיעו ב-1990, רכשו. 61% מקרב משפחות העולים

שהגיעו ב-1991, רכשו דירה. יש לציין כי ניכר שיפור בקצב הרכישה משך

הזמן עד רכישת הדירה אצל העולים שהגיעו בשנת 93-92.

לאחרונה הואט קצב הרכישה של כלל הזכאים, ושל העולים בפרט, מאותן סיבות

שאני פרטתי. כפי שכבר ציינתי, סביר להניח שתרמו לכך אותם פרמטרים

שדיברתי עליהם. כאן, יש לכם חתכים שונים. בדף 12, יש לך משפחות עולים,

כולל חד הוריות. צירופי זכאיות זה גם כן דבר שכדאי לראות אותו.

כפי שכבר צויין, רשאיות שתי משפחות גרעיניות, ובכלל זה גם יחידים,

לרכוש דירה במשותף, ולקבל כמעט שתי זכאויות מלאות לרכישת דירה אחת. בכך

נהנים העולים מתמיכה הדדית. רוב העולים, אינם מנצלים אפשרות זו, וקונים

דירה בזכאותם האישית בלבד.

העולים מברית המועצות לשעבר רכשו דירות. אשדוד כ-100/0. חיפה, 7.10/0. באר

שבע, 6%. אשקלון, ירושלים, תל אביב, נתניה, חדרה, קרית גת, נצרת עלית,

רמלה, בת ים, לוד, ראשון לציון. פה שמתי את כל ישובי הארץ, ואפשר ללכת

ולראות.

גודל הדירה, זה גם כן דבר מעניין. הדירה הממוצעת שרכשו העולים מברית

המועצות לשעבר, היא בת 3.24 חדרים. כלומר, 3.5 חדרים פחות או יותר.

נתון זה דומה לגודל הדירה הממוצעת שרוכשים מחוסרי הדירה מבין תושבי

הארץ הוותיקים. יש כאן רווחה יחסית. ולצערי הגדול, אחוז ילודה נמוך.

אני רוצה לציין שבעוד גודל הדירה הממוצעת שרוכשים עולים אלה נשאר לאורך

הזמן, כמעט קבוע, הרי שבקרב הוותיקים נרשם גידול מתמיד במספר החדרים.

מ-3.05 ב-89', ל-36 חדרים השנה. מספר החדרים הממוצע בדירה שרוכשים

עולים שלא צירפו זכאות עומד על שלושה חדרים 110/0. מספר החדרים הממוצעים

בדירה שרוכשים עולים שצרפו זכאויות זה שלושה חדרים 470/0. 130/0 מקרב

העולים שלא צרפו זכאויות רכשו דירות בנות עד שני חדרים. 6% מהעולים

שצירפו זכאויות, רכשו דירות בנות עד שני חדרים. 650/0 מהעולים שלא צירפו

זכאויות רכשו דירות בנות 3-2.5 חדרים. מעט יותר ממחצית העולים שצירפו

זכאויות רכשו דירות בנות שלושה חדרים, עד 2.5. 180/0 מהעולים שלא צירפו

זכאויות, רכשו דירות בנות ארבעה חדרים. 360/0 מהעולים שצירפו זכאים רכשו

דירות בנות 3.5-4 חדרים. אחוז אחד ממספר העולים רכשו דירה של 5.5 הדר.

מענקי השתתפות בשכר דירה. במשך חמש שנים האחרונות לעלייתם ארצה, זכאים

העולים למענקי השתתפות בשכר דירה. לרוב העולים, אלו שהגיעו מארצות

מצוקה, ניתנה השתתפות בשכר דירה בשנה הראשונה במסגרת סל הקליטה. מענקי

השתתפות בשכר דירה, פוחתים מזה שנה ממשפחות בשנה השנייה או בשנה

הראשונה לאלה שלא מקבלים סל קליטה. כלומר, מתארגנים בשוק העבודה.



החבר'ה האלה מקבלים 450 ש"ח לחודש. ובשנה האחרונה אנחנו רואים 110 ש"ח

בחודש. יחידים מקבלים 250 ש"ח בשנה הראשונה, ו-100 ש"ח באחרונה.

מבדיקות שעשינו, ההתארגנות היא מאסיבית בשוק העבודה. עולים שמתקיימים

מקצבת קיום, זכאים להשתתפות מוגדלת בשכר דירה, בסכומים השווים לאלו

הניתנים לתושבי הארץ הוותיקים.

זוג כולל קשישים מקבל 710 שקל בחודש. יחיד כולל קשישים מקבל 600 שקל

בחודש. החודש, הוחל במתן השתתפות מוקדמת בשכר דירה גם לעולים בגיל טרום

פנסיה 65-55. י

סכומי ההשתתפות בשכר דירה עודכנו לפני שנה, לאחר שלא עדכנו משך שלוש

שנים. מאז לא חלו שינויים משמעותיים ברמת שכר הדירה שמשלמים זכאי

המשרד. ביישובים שבהם רמת שכר הדירה היא הגבוהה ביותר, ירושלים וגוש

דן, עלה שכר הדירה בתקופה זו בפחות מ-5%. משרד הבינוי והשיכון שיפר את

התהליך, נתן מענקי השתתפות בשכר דירה לרוב העולים.

למשפחות ויחידים מארצות המצוקה שהגיעו אחרי יוני 90/ וטרם רכשו דירה,

משולמת ההשתתפות באמצעות קיצבה המועברת מידי חודש ישירות לחשבון הבנק

שלהם. מהחיוב בשכר דירה של דיירי השיכון הציבורי מופחת סכום ההשתתפות

שלו הם זכאים. אלו שאינם נכללים בשתי הקבוצות שהזכרנו צריכים לפנות

לבנק משכנתאות. במידה שהם מבקשים מענק מוגדל, עליהם להציג חוזה שכירות

דירה. בסה"כ מקבלים מעל ל-118,800 עולים השתתפות בשכר דירה.
היו"ר ע. זיסמן
3.5 4.5 שנים הסיוע בשכר דירה היה מוקפא. ביולי

בשנה שעברה, עודכן. שר האוצר התחייב גם בהודעתך

לעדכן את זה ביולי 94'. אנחנו עכשיו בהתחלת נובמבר 94/ אתה אומר שבמשך

כל השנה הזאת לא היתה שום הצדקה להגדיל את שכר הדירה?

שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר; אני מציג את המספרים, אלה עובדות

מחשב. אני אומר שלא היתה עלייה בשכר

הדירה. היה בעבר מצב שאני אמרתי בכפוף, אם אני הייתי מגיע לפי המספרים

המרשימים למשל, של הרכישה של החד הוריות, אם הייתי רואה שהדבר הזה נעצר

באיזה שהוא מקום, יתכן מאוד והייתי ממליץ. אבל כשאני רואה שהיום הגידול

הוא ב-300% לפי דעתי אין הצדקה. מה שאני חושש שהעלייה במשכנתאות תבוא

בסיכומו של עניין לטובת הקבלן, ולא לטובת האיש.

ועל שכר דירה, אני רוצה לומר עוד פעם. קבעה הממשלה מה שקבעה. אני היום

לא רואה שום צידוק לבוא במסה מול האוצר, בנושא של העלאה, כי שוב, לא

היתה עלייה בשכר הדירה. אין טעם להעמיס על הממשלה. אני רוצה לנצל את

הכספים האלה לדברים אחרים. ברגע שהמספרים הם כפי שאני מציג אותם כאן,

ללכת לשר האוצר ולבקש רק משום שהבטחת. הרבה דברים כאן לא הבטחנו,

והמציאות חייבה אותנו לבוא ולתת תשובות.

היו"ר ע. זיסמן; הרבה מאוד דברים נאמרים, ואנחנו מעריכים את זה.

אני מתעכב בנקודה שאני לא יכול להביע הערכה לשר

האוצר למשל, בנושא הזה. כשאני יודע שעולה חדש בשנה הראשונה מקבל סל

קליטה, וסל הקליטה כולל בתוכו את שכר הדירה. הדולר רק עכשיו נמצא

בירידה, במשך השנה שאני משלם לבעל הבית, ואני משלם בתאריך מסויים, אם

הדולר היה יותר גבוה, נכון ש-400 דולר לשנה לא השתנה. אבל אני שילמתי



לפי 400 דולר. אתה מבין אותי אדוני המנכ"ל של משרד העלייה והקליטה? אם

אני צריך לשלם זה יורד מהקיום שלי, כי זה חלק מסל הקליטה, לכן אני מבקש

לתקן את טל הקליטה. אז אומרים לי לא צריך לתקן את טל הקליטה. כי לא

היתה שחיקה. אני אומר שכן היתה שחיקה.
שר הבינוי והשיכון ב. אליעזר
אני חושב שלא היתה שחיקה.

הקצאת דירות בשיכון ציבורי. אני חושב

שהמטפרים שאמרתי הם מדברים בעד עצמם.

אני רוצה לסיים בקבוצות יהודיות, ואם יהיה צורך אני אפרט כמה שצריך

יותר, וזה הדף האחרון.

הטיוע למשפחות חד הוריות עולות ותיקות כאחד, הוא הטיוע המירבי במסגרת

תוכניות הטיוע. הסיוע ניתן בשני מסלולים עיקריים. משכנתא לרכישת דירה.

המשכנתא למשפחה חד הורית חסרות דירה, כי כמשכנתא שניתנת לזוגות צעירים

חטרי דירה, שצברו את הניקוד המירבי. ז"א זוגות שהם משפחות ברוכות

ילדים. ומשפחות מוצא ברוכות ילדים, אשר נשואים הרבה שנים וטרם רכשו

דירה. מדובר במשכנתא בסך 139,000 ש"ח, שמהם 45,400 מענק. כשהחזר התחלתי

הוא בסך 472 ש"ח בחודש. במרכז הארץ זה קרה, בפריפריה, זה פחות.

השתתפות בשכר דירה למשך שלוש שנים, וזאת ללא מבחן הכנסה בדומה לזוגות

צעירים שצברו ניקוד מירבי, זכאיות משפחות חד הוריות להשתתפות חודשית

בשכר דירה, 600 ש"ח. עם זאת, המשפחות המתקיימות מקיצבאות קיום של

הביטוח לאומי, זכאיות לסכום השתתפות המירבי שהוא 810 ש"ח לחודש, ללא

מגבלת זמן.

באוקטובר 1993 עודכנו סכומי המשכנתאות למשפחות חד הוריות בלבד. וכתוצאה

מכך נגרם גידול מרשים בהיקף הביצוע של משפחות אלו. מספר המשפחות החד

הוריות העולות, שמימשו סיוע לרכישת דירה, גדל בתשעת החודשים מאז

העדכון ב-80% לעומת תשעת החודשים שלפני העדכון.

המשפחות החד הוריות היוו כ-6.9% מכלל העולים שמימשו סיוע לרכישת דירה

בתשעת החודשים לפני העדכון. מאז העדכון מהוות אלה כ-13.1% מהעולים

שמימשו משכנתאות לרכישת דירה.

נציין כי בחודש האחרון הגיע חלקם ב-15.3%, הנתונים האלה נכונים

לאוגוסט. ראוי לציין כי חלק הארי של משפחות אלה רוכשי דירה בשלושת

הכרכים, ירושלים, אגד ערים ת"א, חיפה והקריות. ועל פי רוב דירות יד

שנייה. אחוז המשפחות החד הוריות שרכשו דירה באיזור המרכז עולה בהרבה על

אחוז כלל העולים שרכשו דירה באיזור זה.

קשישים. צירוף הזכאיות מהווה פתרון דיור לחלק ניכר מהקשישים אם ברכישה,

ואם בשכירות. הקשישים מעניקים תמיכה כלכלית לילדיהם ישירות באמצעות

הקצבות שהם מקבלים. או בעקיפין, בסיוע בניהול משק הבית. דבר שמאפשר

לחלק מהם לצאת לעבודה.

העולים הקשישים זכאים להתייחסות מיוחדת, בעוד שכללי הטיוע אינם מאפשרים

שכירת דירה מבני המשפחה. אין מגבלה זו חלה על עולים קשישים המתקיימים

מקצבת קיום, עולים אלו אף זכאים להשתתפות מוגדלת בשכר דירה.



לקבוצה זו נבנות עתה מסגרות דיור מיוחדות, הוסטלים, ואגב הדבר הזה

הצליח, ואני מקווה ללכת הפעם גם על הוסטלים כלכליים, ואני מקווה שבשנה

הבאה זה יצליח ניסינו את זה בעבר זה לא בדיוק הלך. אני היום שומע הרבה

מאוד קבלנים שמנסים לדבר על זה, נלך על ניסיון חוזר בנושא הזה, ואם

נצליח, מה טוב.

מדובר בשיטה שהקבלן בעצם בונה את הכל על חשבונו. וההחזר הוא בצורה של

קונססיה של עשרים שנה. והמכרז הוא על גודל ההחזר החודשי, כלומר, גודל

שכר הדירה החודשי פר ראש.

עולים מאתיופיה, אנחנו מתברכים בעלייה שנתנו לה אתי המקסימום האפשרי.

אני חושב שהיא לא מוצתה עד תום. נדמה לי שצריך ללכת ולהמשיך את פעולת

ההסברה בנושא הזה. אבל אני מודה שיש לנו עוד בעיה עם בודדים, וזקנים

שצריך להתמודד עם הנושא הזה, וננסה להתמודד עם זה.

לתושבי אתרי הדיור הזמני כפי שאמרתי, מצאנו פתרונות מיוחדים. אנחנו

עושים מאמץ מיוחד גם כלפיהם.

נדמה לי שהיום גבירותיי ורבותיי, אדוני היו"ר, חברי הכנסת. מדינת ישראל

וממשלת ישראל יכולה להתברך בדוח הזה שנקרא "אמצע הדרך". אני לא יכול

לומר שאני פטור מלומר עוד משפטים נוספים.

1. יש בוודאי עדיין אוכלוסיות שמחייבות מחשבה מיוחדת. אנחנו לא פטורים

מלחפש כל דרך שתביא סוף כל סוף לכך, שלא ישאר אדם שלפי עניינו יש לו

פוטנציאל לרכישת דירה, ולא ירכוש דירה.

יש קושי, את הקושי הזה אני מקבל בברכה. העלייה מרוסיה, העלייה

מאתיופיה, העלייה מכל העולם הביאה, מביאה ותמשיך להביא הרבה ברכה

למדינת ישראל. אני חושב שהתוספת של העולים, המסה הקריטית הזו היא ללא

צל של ספק תוספת לא רק מספרית, אלא גם יחודית מהמעלה הראשונה.

מדינת ישראל היא מדינת כל העם היהודי. ואני אומר את זה לפעמים

בבדיחותא, הלוואי שיערימו עליי עוד קשיים מקשיים רק שיבואו עולים.

ככל שהזמן עובר אנחנו כך גם משתכללים. אני חושב שבעיית העולים אסור לה

שתחצה קווים פוליטים. זאת בעיה אנושית מהמעלה הראשונה. אותי מעניין

הילד, והאישה. אותי מעניינת המשפחה. מבחינתי שיצביעו מה שהם רוצים,

ויחשבו מה שהם רוצים. את הילדים זה לא מעניין, ולהם צריך לתת תשובה.

אני יכול להיות גאה, כשר במדינת ישראל, לראות את מהירות ההשתלבות של

העלייה מרוסיה במשק בארץ, ואני יכול להתגאות גם במהירות המתאורית שבה

העלייה מאתיופיה משתלבת בארץ.

אני נהנה ומאושר כל פעם שאני נפגש עם מפקדי צה"ל, ואני נפגש עם מפקדי

צה"ל לרוב, על הציונים המיוחדים שנותנים גם לעולים מברית המועצות, וגם

לבנים של העלייה מאתיופיה.

אני מודה לך אדוני היו"ר.



היו"ר ע. זיסמן; אדוני השר, אני מודה לך על הסקירה המקיפה.

היתה הבנה עם שר האוצר, ויש לי את זה בכתב, אני

קורא מן הדוח שלך, והדוח הוא מאוד מפורט וכל הכבוד על כך. כתוב

"באוקטובר 93' עודכנו סכומי המשכנתאות למשפחות חד הוריות בלבד. מאז

וכתוצאה מכך, כתוצאה מן העדכון נגרם גידול מרשים בהיקף הביצוע של

המשפחות האלה". תגדיל את המשכנתאות, היקף הביצוע יגדל עוד יותר. כי ככל

שאתה מקל, ככל שאתה מיטיב, אתה יותר ממריץ. אתה נותן יותר בטחון.

שתי מסקנות שלי לגבי ההבטחות שניתנו לוועדה, ולי באופן אישי, שהיו

צריכות להיות מקויימות לפני כמה חודשים, וכתוצאה מהדוח שלך התחזקתי

בחן.

ר. בר-און; אני מצטרף לגישה האופטימית, ולסקירה של שר

השיכון, אדוני היו"ר, ושמח לבשר קודם כל שיש

גידול בעלייה. בחודש אוקטובר 1994 הגיעו 8,100 עולים. עד סוף אוקטובר

הגיעו 65,200, וזה הישג בלתי רגיל.

הקליטה מתחלקת לשניים, חהון האנושי והבעיות האנושיות. בהון האנושי

אנחנו רואים את מסלול של המשכנתאות, 102,000 ראשי בתי אב מימשו

משכנתאות. מתחילים במסלול של שכר דירה ומגיעים לרכישת דירה. הבעיה

הקריטית שעומדת היום בפני משרד הקליטה, הן קבוצות החלשות.

כ-10,000 זוגות קשישים ללא פתרון דיור היום. 8,500 חד הוריות. 15,000

בודדים קשישים ללא פתרון. 4,000 משפחות ברוכות ילדים. וכ-3,000 נכים

ועוד.

בשנת 1994 משרד הקליטה עם משרד השיכון הצליח ליישם בכך של-3,204 משפחות

אתיופיות ניתן פתרון דיור, או ע"י משכנתא, או ע"י דיור ציבורי. משאר

הארצות 4,160 דירות ציבוריות ניתנו לעולים. אני מדבר מ-1.1.1994 עד

30.10. אנחנו מדברים על 2,310 דירות חדשות. ו-1,850 דירות מתפנות.

בעיניי, זה פתרון דיור. עמידר, ועמיגור, פלוס דירות חדשות שנמצאות

במלאי, וזה על פי רישומים של החברות, ולא על פי נתונים סטטיסטיים. לכן,

מלאי של משרד השיכון, מלאי דירות ציבוריות חדשות שעומדות לרשות משרד

הקליטה, הוא 2,178 דירות, כש-650 זמינות בלבד היום לרשות משרד הקליטה.

דהיינו, שתוך חודשיים שלושה, משרד הקליטה יסיים את המבצע של חלוקת דיור

ציבורי חדש, וחלוקת דיור מתפנה. חסרים היום, להערכתי, כ-35,000 פתרונות

דיור לאוכלוסיות החלשות. לכן, דירה זה תהליך, ולכן אני מודאג. גם

כתוצאה מגידול בעלייה.
ב. טמקין
כמה דירות כאלה סופקו בשנתיים האחרונות, כאלה

של אלה שחסרות לך עכשיו?
א. כה;
אני מדבר על הנתונים שיש בידיי כרגע, אנחנו

מדברים על 4,160 דירות מתפנות וחדשות, ועל

3,204 משכנתאות ודירות ציבוריות שניתנו לעולים האתיופיים. סך הכל

כ-7,500 פתרונות.
ב. טמקין
זאת אומרת שלפי הקצב הזה, ישארו לך בעוד

שנתיים, עדיין, וזה בהנחה שלא עולים יותר



מהגילאים האלה, ומהבעיות האלה, יותר מ-20,000. ז"א שאפשר לצפות על פי

הקצב הזה שיהיו 35,000 ומשהו בעוד שנתיים.
א. כהן
ואנחנו לוקחים בחשבון שמידי חודש בחודשו יש

גידול בעלייה, ואנחנו במצב קשה מאוד מבחינת

הדיור הציבורי, במיוחד לאותן האוכלוסיות החלשות.
ב. טמקין
קודם כל אני רוצה לברך את שר הקליטה, את האוצר

ואת הממשלה, על ההישגים המאוד מרשימים שהוצגו

כאן. אני רוצה לברך את שר השיכון והבינוי במיוחד' על הצגה אפוליטית,

אפילו הייתי אומר באופן קיצוני של הנתונים. אני שם לב לעובדה שהנתונים

מוצגים במושגים של מאז 1989 ל-1994 בלי לציין את השינוי שחל עם כניסת

הממשלה הנוכחית. כנראה שמשרד השיכון מחוייב לממלכתיות עד כדי כך שאני

לא מחוייב לה, ואני מוכרח לציין שבתוך המספרים, מי שבודק, ורואה את

השינוי הקיצוני שקרה מזמן כניסתה של הממשלה, אני מציע לחלק מאלה שאני

כבר מנחש מה יגידו אחריי, שיעסקו גם בהשוואה. כי הדברים האלה נעשים

בתנאים קונקרטיים, על ידי ממשלות, ואני ממש מברך את הממשלה על השינוי

הקיצוני בכיוון. גם בנושא של עידכונים של כל המרכיבים שאני לא אחזור

עליהם, כי חבל על הזמן. על תוספות למיניהם, ועל הארכת תקופת מימוש

המשכנתאות. על כל זה צריך בהחלט לברך את הממשלה.

עם זאת, אין שום ספק שמה שנעשה בשום פנים איננו אותו חוק שהציע חי'כ א.

גור שכולנו בוועדה הצטרפנו לחוק, שינו כמה מהאלמנטים שלו, ואם נקדם

אותו נגיע לאיזה שהוא שיפור שהוא גם חשוב בתחום הזה.

דבר אחד בולט גם בדוח, על כל הדוח צריך לברך, אבל יש תחום אחד בדו"ח

שהוא חלש, וזה לא מקרה. זה אותו תחום של המשפחות ושל האוכלוסיות

החדשות. כי פה כאשר אתה מחליט על כיוון של קליטה ישירה, מאותו רגע

שהפילוסופיה היתה קליטה ישירה, אין ספק ששמת את המרכיבים של העלייה

במצב נחות לחלוטין, ואני לא רואה שהממשלה מתמודדת עם הבעיה הזאת באופן

רציני, ואני חושב שגם השר בדברים שלו, אומנם ניסה להסביר, אבל אני לא

חושב שהיה לו אותו כוח שכנוע. אני חושב שמצב שבו אנחנו יכולים לצטט

לכמה עשרות אנשים שלא יהיה להם פתרון עד סוף הקדנציה הזו, קודם כל

לגופו של עניין, שלא לדבר על דברים אחרים.

אני חושב שגם כאשר יש פילוסופיה של קליטה ישירה, אין פה תחליף, או

בנייה שיש לה ערבות ציבורית משמעותית ביותר, וצריך לקבל החלטות

מהפכניות בתחום הזה. כי אם לא, לא נפתור את הבעיה הזאת. אני חושב שעל

שר האוצר ועל שר הקליטה להסתייע גם בוועדה הזאת, על מנת שאנחנו נדחוף

את העניין הזה.

אני רוצה לתת דוגמה, אנחנו נתנו יד ונותנים יד על המיסוי בבורסה. כל

הכסף שגוייס ממיסוי על הבורסה ינתן בצורה של הורדת מיסים לכל מיני

גורמים במשק, מתוך הנחה שזה בסופו של דבר יצור צמיחה וכדומה. אני חושב

שיש כאן בהחלט מקור. אני יכול כל פעם לשבת בוועדת הקליטה. המדינה מחלקת

למעסיקים בצורה של הורדת מיסוי על הביטוח לאומי, ועידוד השקעות הון

מענקים וערבויות של המדינה, מילארדים, שאף אחד בעצם לא יודע מה

תוצאותיהם. ומשם אפשר למצוא את המקורות בשביל לממן 30,000 יחידות דיור,

עד סוף הקדנציה הזו. אני חושב שזה יהיה הישג אדיר לשר השיכון, ואני

חושב שאנחנו צריכים לעזור לשר השיכון, ולשר הקליטה ללחוץ לכיוון הזה.



ר. בר-און; כבוד השר, אני חושבת שעל התיק הזה שהכנתם יש

לברך. אבל, לא הייתי רוצה לדבר על בנייה חוץ

מבנייה ציבורית. כיו"ר התאחדות עולי ברית המועצות, יש לי כמה שאלות

אליך, ודווקא לא בתחום שהצגת.

אני, עם עובדי התאחדות ברית המועצות, עשינו סקר זכאים לדיור. והמספרים

הם מאוד עצובים. ואני לא רוצה עכשיו לדבר על התחייבויות של ממשלת

ישראל. יש סיפור כזה, שפעם אחת אבא מגיע לרב ואומר אני צריך להתייעץ

איתך. אומרים שהילד שלי לא מחונך. שואל הרב, בן- כמה הואל משיב האב,

ארבע שנים. אומר אדוני, אתה אחרת. האיחור שלך הוא ארבע" שנים.

אני לא רוצה להגיד שממשלת ישראל רק שנתיים וחצי אשמה בכל הדברים של

זכאים. אני פשוט רוצה למצוא פתרון, ואני רוצה לשמוע את הפתרון שלך

דווקא על הזכאים האלה,

אני לא רוצה עכשיו להביא מספרים. אני אביא לך תיק. ובתיק הזה מתוך

5,000 איש, רוב האנשים נמצאים בארץ ישראל יותר משלוש שנים. אני גם לא

רוצה לומר לך שכל הזכאים האלה, שעומדים מול העיניים שלי, זה לא אנשים

שנמצאים בתוך הסקר. כל מקרה, הוא מקרה, ומקרה עצוב. כשאני עומד מול

מקרה כזה סוציאלי, אני לא יודעת מה לענות להם.

אז אנחנו הכנו לך כמה שאלות. הידועה לך כמות הדירות שחילקו לעולים

חדשים 1,144 ב-1994 1,064. מתוכם חילקו לעולים חדשים מברית המועצות

4,800 דירות, ז"א העלייה קיבלה 86% מהכמות הזאת. עמיגור, חברה הכי

גדולה, אז משהו לא מסתדר לי עם המספרים האלה.

אני רוצה לדעת מה הכמות שחולקה על ידי עמיגור ועמידר דרך משרד הקליטה.

אני רוצה לדעת האם מספר הנזקקים נמצאים בתור לקבלת הדיור. ז"א, האם יש

היום תור פתוח, ואפשר לדעת מה הכמות של האנשים במרכז המדינה בצפון

ובדרום.

והייתי רוצה לשמוע, האם מתוכננת בנייה ציבורית, באיזה כמויות? מתי

ההתחלה? מתי הסיום? ומה הכמויות שעומדים מול זה? מפני שמה שעכשיו אמר

ח"כ ב. טמקין, שאנחנו עכשיו נמצאים, אני לא הייתי רוצה להגיד מול גל

מסויים גדול, אבל הייתי רוצה לומר שמצטרפים שוב שרב. אתה נתת מחמאות

לעלייה מברית המועצות. אני חושבת שיש לציין שהעליית מברית המועצות זה

לא רק מקרים סוציאלים, אבל למי שאנחנו רוצים למצוא פתרון, זה לא לכאלה

שקנו דירות, ועכשיו אנחנו לא נתווכח איך הם צריכים להחזיר. זה לא

בידיים שלך, אתה שר השיכון ושר הקליטה, ואתה לא יכול לתת להם משכנתאות.

אני לא מדברת על האנשים האלה שלקחו משכנתאות, הם צריכים לבד להתמודד.

צריך לתת להם מחמאות שהם עומדים מול זה.

לפני כמה שנים הוקמו עמותות של עולים חדשים, וכמו שאתה העלית את

התמונות, גם אני העליתי תמונות שבנו שתי עמותות בעיר מסויימת, ובנו

אותן בהצלחה רבה. אבל לא על ההצלחה הזאת, שבנו יותר מאלפיים דירות.

ההצלחה ניתנה בזה שהם הורידו מחירי דירות בשוק, בנין 400/0-200/0. זו אני

חושבת הדרך. ואתה יכול עכשיו לענות שחלק מהעמותות נכשלו, כמו שחלק

מהקבלנים נכשלים, אבל, יש עמותות, ויושב פה יו"ר אחת מהעמותות שבנה



במרכז, משה פינאקה, שהצליחו, והצליחו בגדול. אני חושבת שאם יש לברך

במשהו, ולמצוא דרך לפתרון, זה האם אתה יכול לחזור לעמותות.

ע. מאור; אני רוצה להצטרף לברכות לשר הבינוי והשיכון,

ולשר הקליטה. אני חושבת שהשר לא הגזים שבכל קנה

מידה של ארץ הגירה, והיינו בסיור בגרמניה, ואישית הייתי בשליחות בארצות

הברית, פשוט נעשים פה דברים גדולים. אני לא רוצה לתקוף ממשלות קודמות,

אבל אין ספק שבשנתיים האחרונות חל שינוי מאוד מרחיק לכת. אני רוצה לחבר

את זה לנתונים שקיבלנו בדוח לפני חודש בנושא התעסוקה, הרי שטובת

העולים, חשוב לנו מאוד לשדר את ההצלחות, שאכן כל מקרה אנושי שאין לו

פתרון, הוא אכן לא יכול להדיר שינה מעינינו. אבל, ראיית הסך הכל,

וראיית הפרספקטיבה, ואמת המידה היא הכרחית קודם כל לעולים עצמם, ואני

חושבת שחשוב מאוד שארגוני העולים וכולם, יתנו הד לביטוי החיובי.

הדבר השני, שאני מאוד רוצה לברך, זח המאבק לבנות דווקא במרכז. שכן ידוע

שהטילו על עיירות הפיתוח, ועל הפריפריה את הנטל של קליטה, אני מתכוונת

לקליטה של המקרים שהם יותר בעייתיים. כידוע, שר הקליטה גילה שבעקבות

תקנות בנייה, בערים מרכזיות היתה ממש הפליה לרעה שהיא נוגדת כל חוק,

וכל תפישה דמוקרטית, שלא נכתבה בחוק. מכתב שלכאורה על מנת לקבל אישור

בנייה, צריך רק ארבעה חדרים ולמעלה. וכך לא יכלו לקלוט אוכלוסיות של

עולים, או משפחות ישראליות חלשות יותר, ואני מבקשת אדוני השר שהמאבק

הזה ימשך בצורה הנחרצת ביותר, מול כל הרשויות המקומיות, כך שהבנייה

הציבורית אכן תהיה במרכז וברשויות החזקות.

אני גם רוצה לציין על הגשת הנתונים. כ"כ הרבה ישיבות אנחנו יושבים

ושומעים נתונים, וצריך לכתוב. והעובדה שהדבר מוגש בצורה מסודרת ובהירה,

היא מאוד מבורכת.

לגבי ההשגות, אני רוצה בארבע נקודות. כאשר הראשונה היא ללא ספק מה שח"כ

ב. טמקין הדגיש. ואני רוצה אדוני השר לחדד במספרים. לפי הנתונים שלך

לשיכון הציבורי הקציבו או הלכו 12,500 עולים. מתוך 240,000 בתי אב. ז"א

5% בלבד. הרי בכל ניתוח דמוגרפי של כל אוכלוסיה, לאו דווקא עולים

חדשים, 12,500 מתוך 240,000 רק 5% מן העולים יכלו למצוא פתרון בשיכון

ציבורי. ולפי כל ניתוח דמוגרפי-סוציולוגי זה אחוז שהוא נמוך מידי. לא

צריך חס וחלילה לבוא בטענות לעולים, ולא לחשוב שהעלייה מחולקת אחרת מכל

מיגזר אוכלוסיה אחר. לפיכך, אני רואה את היעד של הממשלה להכפיל את

התקציב לבנייה ציבורית לעולים. אני חושבת שזה גם פתרון הכרחי לקשישים

בארץ, ולצעירים, ואני אגע בזה בקצרה.

יתר על כן, אדוני השר, מאחר ומוקצבים לזה רק 40 מיליון ש"ח. ואילו 810

מיליון ש"ח הולכים לשכר דירה. הרי כל קשיש, או חד הורית, או משפחה שלא

הצליחה לקחת משכנתא, ותראה ממקבלי שכר הדירה, הרי זה בעצם העתקה פנימית

של שכר דירה אל שיכון קבע. זאת לכן הנקודה העיקרית, ואני פונה יחד עם

כל הוועדה לראות בה ב-95' יעד מרכזי.

הנושא השני, הוא המשכנתא. נפגשתי עם עשרות משפחות, זו לא הגזמה, שקפצו

אל המים, אבל מודאגים שלא יוכלו לשלם את המשכנתא. חלקם אמרו לי את זח

בשתי פנים, אחת שזה רובץ עליהם כעול בלתי רגיל. יש לי משפחה שאני אומרת

שהם יצליחו עשר פעמים. אבל המתח והעול שזה מכביד עליהם, הוא בלתי רגיל.

וזה עוד המקרה הקל. המקרים הקשים יותר, מקרים שאכן עלולים להסתבך.



לפיכך, אדוני השר, המאבק של כולנו על המשכנתא, ועל בעיית הריביות

הרצחניות שעד היום לא נפתרה, היא מחוייבות של כולנו.

ובאותו הקשר זה הנושא של עלויות הדירה. אני יודעת את מאמציך. ואני

יודעת שהממשלה עושה מאמצים, אבל העובדה של נושא הקרקע, ואני מכירה את

זה גס דרך הקרקע החקלאית, שהקבלנים הם היוצאים הנשכרים העיקריים, ולא

רוכשי הדירות, היא נקודה שאם בה לא נצליח בטיפול שורש היא תכביד גם על

העולים, וכמובן גם על הישראלים.

נקודה רביעית, נושא הבנייה לעולים בתנועה הקיבוצית. 'ראשית, ידוע לי שדי

הרבה רכשו כבר עכשיו גם את המשכנתא אל התנועה הקיבוצית, וזה נעדר פה מן

הנתונים, כמובן צריך לחבר את כולם. מה עוד שיש תנאים מיוחדים שהם

יכולים לדחות קצת את המשכנתא, על מנת לאפשר להם בכנות להחליט על מקום

מגוריהם.

אבל הייתי בכנס מורי אולפנים בדרום, לפני שבוע. משרד הקליטה והסוכנות

היהודית לחצו ואמרו, איך יתכן שבגלל תיקון מונעים מחלק מקיבוצים לקלוט

עולים ותלמידים לאולפנים. אז אבקש את תשומת ליבך, אדוני השר, ובמיוחד

לאיזור הדרום ששם העלו את זה באופן מאוד חריף.

חשוב מאוד לענייננו, שמעתי אותך אתמול לגבי האוהלים פה, חסרי הדיור,

כולנו היינו שם מספר פעמים. ופתרון דחוף של הבעיה הזו, יהיה מאוד לטובת

כולנו.

שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר; הקמתי ועדה, ששותפים בה ח"כ מ. איתן,

סגן ראש עיריית ירושלים, עמדי,

ישראלי שוורץ, יו"ר הוועדה אלי בן מנחם. הרכב יותר נפלא מזה לא יכולתי

למצוא.

קריאה; ההישגים שהשגת אותם באו כיוון שהיו המון

מאמצים, והמון תושייה, והמון יצירתיות ובאמת

השגתם מגוון גדול מאוד של פתרונות דיור.

כשאנחנו מדברים על האוכלוסיה החלשה, אני חושבת שלא נעשו מאמצים. הצורך

הוא משווע. והפתרונות הם כ"כ מועטים שאני בספק אם הוקמה קבוצת משימה

שתדבר על היקף הצורך, והיקף הפתרון.

ברמה של השטח, אני מאוד שמחה שאפרים כהן הצביע על המספרים כיוון שכשאתה

הצגת את ההישגים של באמצע הדרך, אני בדיוק חשבתי על אותה אוכלוסיה

שאצלה המשך הדרך הוא בעצם יאוש, וחוסר פתרון, וחוסר תקווה. המספרים זה

הסטטיסטיקה של החיים. בכל מקום שאנחנו הולכים אליו, אנחנו רואים אלפי

משפחות שאין להן שום סיכוי, ושום פתרון.

אני חושבת שאם תוקם ועדה, או קבוצת משימה, או משהו משותף, ויחליטו

להשקיע מאמצים, עכשיו הדבר הזה הוא לא בשמים.

לפני למעלה משנה השר י. צבן אמר שיש 8,000 פתרונות דיור. הסתובבתי בשטח

ושאלתי למה אני לא רואה אותם, למה אנחנו לא רואים אותם. אנחנו

מסתובבים בשטח. זה לא נראה לא רק 8,000, לא נראה לא 4,000, וגם לא נראה

2,000.



אני יודעת שהיו פתרונות דיור. אבל, אין שום קשר בין היקף הבעיה להיקף

הפתרון, ולכך אני חושבת שעכשיו צריך להקדיש את המאמצים וזה לא פוגע בזה

שאנחנו מברכים על ההישגים בראייה הכללית על ההישגים, ואסירי תודה על מה

שנעשה.

ד. איציק; אני מבקשת לברך על הדיון הזה שהוא דיון מאוד

חשוב. נדמה לי שתעשה נכון ממשלת ישראל, גם אם

השר הציג פה את הנתונים, שהם נתונים מרשימים, בגדול למעלה. עובדה שישנה

הרגשה שאנחנו את העלייה עומדים לפספס אם לא נעשה משוה יותר דרמטי, יותר

דרסטי, יותר מעמיק, יותר לעומק.

עובדה שזאת ההרגשה גם של העולים, וגם שלנו, וזה לא דבר שהוא מנותק.

אולי הפתרונות האלה מצויים, אבל אנחנו לא מרגישים שהם נמצאים בכמויות

אדירות.

נדמה לי שהרעיון שלך ח"כ ע. זיסמן לקבל עדכונים משכר דירה וממשכנתאות

הוא נכון. אבל ההרגשה שלי שכל פעם שמעדכנים, הכסף הזה נכנס לעולים, אבל

אח"כ מישהו אחר מוציא את זה, וזה בדרך כלל ארגון הקבלנים או הקבלנים

עצמם.

אני פונה אליך דווקא אדוני שר השיכון, וחבל ששר הקליטה לא נמצא פה. אני

חושבת שחשוב שהוא ימצא בדיון כזה חשוב. נדמה לי שיהיה נכון שבממשלת

ישראל יתקיים דיון דחוף של כל הגורמים הנוגעים בדבר, של שר העלייה

והקליטה, של שר האוצר, של ראש הממשלה, של שר השיכון, של ארגון הקבלנים,

שתהיה איזה מן תפישה כוללת, איזה מן נייר עם לוח זמנים שאומר עוד שלושה

חודשים ככה, עוד ארבעה חודשים ככה, כדי שסוף סוף ירגישו שהעגלה שנראית

בעיניי תקועה, תצא לדרך.

אני רוצה להציע עוד הצעה אחת. יכול להיות שח"כ ב. טמקין צודק, שצריך

ללכת על עדכונים ומשכנתאות, וגם בשכר דירה, וגם במשכנתאות בחקיקה. צריך

להתייעץ איתך. אתה יו"ר הוועדה וצריך לראות איך לעשות את זה. אני לא

בטוחה שסל הקליטה הוא סיפור נכון. צריך לחשוב על זה בדרך אחרת, שהיא גם

תהיה יותר קצרת דרך. יכול להיות שבדרך הזאת, לשר האוצר לא תהיה ברירה,

ואז הוא יתקפל ואז הוא יבוא וינהל איתנו משא ומתן. צריך לחשוב על דרך

כזאת.

היו"ר ע. זיסמן; למשל, שמעתי את שר האוצר אומר שבשנה שעברה כל

מה שדרשו היה בסוף תיקונים קלים, זה גם מה

שיהיה השנה. הוא בטוח שיהיה השנה אותו דבר. אני אומר לשר האוצר שלא

יהיה כך השנה. ההצבעה האחרונה תהיה ב-30.12.

ד. איציק; אני רוצה לומר פה משהו שהוא פוליטי. כל השוואה

בין מה שהיה ביננו לבין הליכוד, היא השוואה

טפשית ולא ראויה. כשהליכוד קלט את העולים, הוא קלט אותם במסות, ולא היו

לו הרבה פתרונות, מפני שאז לא היתה ברירה. באו הרבה מאוד אנשים, ולא

היתת ברירה. ואני רוצה להאמין שהוא עשה מה שהוא יכול היה. מי שנח על

זרי דפנה ואומר לעומת מה שהיה המצב הוא טוב, עושה טעות.

שר הבינוי והשיפון ב. בן-אליעזר; קיבלתי ציון לשבח על כך שהסקירה היא

מההתחלה ועד הסוף, התחלתי מ-89' עד





היום. אני חושב שח"כ א. שרון עשה עבודה מצויינת, ואני לא האדם שיבוא

לזלזל במה שהוא עשה.

ד. איציק; גם אני חושבת שהוא עשה עבודה מצויינת. אני

אומרת את זה קודם כל לנו. אני לא חושבת שלא

נכון שאנחנו נשווה בין מה שהיה. אנחנו רוצים לראות ראייה אבסולוטית לא

יחסית, ועל כן בעיניי אם תצא מפה קריאה שקוראת לממשלת ישראל, ולראש

הממשלה, שלנו חשוב מאוד, אבל חשוב גם שלום הבית בתוך המדינה, וחשוב

שאנשים ירגישו פה טוב, נדמה לי שחייבים לקיים דיון דחוף מאוד בנושא

העלייה והקליטה.

א. מסלה; אני קודם כל רוצה לברך את הממשלה על המאמצים

שנעשים על מנת למצוא פתרונות לעולי אתיופיה, על

המשכנתא המועדפת שניתנת היום.

אני חושב שהממשלה החליטה בצורה חכמה, ואם לא היה הפתרון הזה, אותן

משפחות שיצאו באמצעות משכנתא, היינו רואים אותם גם היום באתרי

קרוואנים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת, ולבקש מכבוד השר להמשיך ולתת את

המשכנתא המועדפת לעולי אתיופיה, כי בעוד חודשיים המועד מסתיים. ואני

מקווה שזה יתחדש על מנת שנוכל לשכנע את אותן משפחות שיש להן את

הפוטנציאל לרכוש באתרי קרוואנים, ודיור זמני בעתיד שיבוא.

יחד עם זאת, עם כל השבח והברכה שאנחנו מברכים את הממשלה, מדינת ישראל

כיום איננה ערוכה לתת פתרונות של דיור לאותם הבודדים שהגיעו, אם זה

צעירים וקשישים, שלא מצאו פתרונות במשך הרבה שנים, אפילו חיילים

משוחררים שמתקשים למצוא פתרונות דיור.

הבעיה הזאת אדוני השר, מוכרת לך. בהזדמנויות השונות אנחנו העלנו את

הבעיה הזאת, ואנחנו מבקשים שתהיה אוזן קשבת על מנת לתת פתרונות

מהירים.

אנחנו יודעים המשכנתא הזאת לא תיתן פתרונות לכולם. יש כאלה בדיור זמני

כמו באתרי קרוואנים, ומרכזי קליטה, משפחות חלשות, שלא יכולות לקחת בשום

פנים ואופן את המשכנתא המועדפת, כמו משפחות חד הוריות, משפחות מרובות

ילדים, חולים וקשישים, שלא יכולים להשתכנע. אנחנו יודעים שהמדיניות של

הממשלה היא שאת המשכנתא המועדפת של עולי אתיופיה, כולם יכולים לקחת.

אבל אנחנו יודעים שאותה האוכלוסיה החלשה לא יכולה לקחת, ואנחנו גם

מבקשים שיהיו פתרונות של דיור ציבורי לאותה אוכלוסיה הקשישה והחלשה שלא

יכולה לקחת משכנתא מועדפת.

לפני עשר שנים בערך, ב"מבצע משה", כשעולים הגיעו, הפכו כמה ממרכזי

הקליטה למרכזי קליטה מתקפלים. אני רוצה לציין את המקומות שנמצאים בהם

אותם מרכזי קליטה מתקפלים, כמו נצרת עלית, כרמיאל, באשקלון שכונת

שמשון. בניינים שלמים. הרבה משפחות אתיופיות שאמרו להם זה מרכז קליטה,

דיור זמני, בבוא הזמן יקבלו פתרון של דיור קבע בצורה אינטגרטיבית,

והממשלה של אז החליטה להפוך את אותם מקומות לדיור מתקפל. והדבר הזה יצר

גיטאות של משפחות אתיופיות ללא שום אינטגרציה חברתית. מי שמסתובב באותן

השכונות יחוש שאותן המשפחות כאילו הגיעו אתמול למדינת ישראל. לכן,



אנחנו מבקשים מאדוני השר לתת פתרונות באמצעות משכנתא מועדפת, כמו עולים

שהגיעו בשנים האחרונות, כולל "מבצע משה".

א. טנצר; אני שמעתי כאן הרבה מספרים. על מספרים אני לא

מתווכח, אני תמיד מסתכל על מספרים קצת בצורה אוזרת.

מנכ"ל משרד הקליטה מסר כאן נתון צודק בהחלט, 35,000 משפחות של עולים

חדשים הם זכאים לדיור ציבורי. וזכור לי מצויין ב-15.11.93 לפני בדיוק

שנה היתה מסיבת עיתונאים שהופיע בה כבוד השר, וגם כבוד השר י. צבן,

ודיברו שזכאים יקבלו 8,000 יחידות דיור.

לצערי הרב, עולים חדשים מקבלים את הדירות טיפין טיפין. הבעיה שהתגלתה

לא מזמן, בעקבות ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים, שאלף דירות לא

יגיעו ליעדן. ז"א 500 מהן נמכרו. השאלה שלי, למה קודם כל אלף דירות

מ-8,000 לא קיבלו עולים חדשים. ב/ למה 500 דירות שמכרו, ונציג של שר

הקליטה טוען שדירות שלא היו בקומה העליונה הן יותר מידי גדולות. מדוע

לא קנו דירות אחרות?

כאן נמסרו נתונים ש-118,000 משפחות של עולים חדשות מברית המועצות

מקבלות סיוע בשכר דירה, ואני מברך על זה. יש דבר חשוב מאוד, מקבלים

סיוע במשך חמש שנים. זה סיוע זמני. בגלל זה אני מאוד מוטרד מנתון שני

שמספר רוכשי הדירות ירד פי שניים, לעומת השנה שעברה. ז"א אנשים שנגמרה

להם הזכאות לקבל עזרה בשכר דירה ולא יקבלו סיוע, ואנחנו יודעים שעוני

בקרב עולי ברית המועצות הוא פי ארבעה יותר מהאוכלוסיה הוותיקה. אני לא

יודע איך הם ישכירו דירה. אני כבר לא מדבר על לקנות דירה, כי גם

ישראלים לא יודעים איך לקנות דירה, עם המחירים הנוכחיים.

אני גם שאלתי עוד דבר אחד, ב-15.11.93 לגבי שכירות סוציאלית, ואני זוכר

שמשני משרדים הבטיחו לי, ולכל עם ישראל אני מקווה, שהפסיקה להיות הפליה

של שכירות סוציאלית, ז"א הסכם שכירות סוציאלית יקבלו כולם שווה בשווה,

כי לא חשוב מאיפה האדם בא. כי עד לפני תקופה מסויימת היתה הפליה

מסויימת לגבי שכירות סוציאלית. ואני זוכר את הבטחתם של שני שרים, שלך

ושל השר י. צבן, להפסיק את ההפליה.
שר הבינוי והשיפון ב. בן-אליעזר
מה זאת אומרת הפליה?

א. טנצר; יש שני סוגי שכירות בעמידר, דלל וסוציאלי. דלל,

נותנת אפשרות, אם אתה קונה דירה בשכירות

סוציאלית אתה משלם, מקבל הנחה מאוד גדולה ברכישת דירה.
שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר
נוצר פה איזה שהוא רושם שיש הפליה.

תסביר לפחות את הקריטריונים.

א. טנצר; מעבר להרצאה שלך, אני ישבתי בספרייה והסתכלתי

על התקציב לשנת 95', וראיתי שהיה ידוע שנושא

הבנייה הציבורית כל הזמן יורד בהתמדה.

שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר; אני הופעתי כשר במדינת ישראל. יש לך

בעיה עם מפלגת העבודה, פנה למזכיר



הוועדה. אני לא שאלתי את ההשתייכות שלך. זכותך כאזרח, פנה למזכיר

הוועדה.
א. טנצי
הבטיחו, ולא קיימו. הבדיקה הכי קצרה היום אצל

יוצאי ברית המועצות, היום אני חושב שזה דירה

ציבורית.
ט. וינטראוב
אני מציגה כאן תנועת בודדים, שמספרם הוא קרוב

ל-80,000 נשים. ואני מאוד מקווה שאתם יודעים מה

סגור במילה "בודד". אני שמעתי את הדוח שלך, וזו היתה תמונה מאוד יפה,

ומאוד צבעונית. ואני רוצה להוסיף קצת צבע שחור בתמונה הזאת, ואני רוצה

לדבר על בודדים. כי המצב של הקבוצה הזאת, זה הכי חלש, והכי פרובלמטי,

ועדייו אין פתרון. כי במשפט אחד, הזכיר כבוד השר על המצב של הבודדים,

על הזכויות המקובלות.

אם אנחנו נדבר על סיוע בשכר דירה, אני פשוט רוצה להגיש ששנה חמישית

אנחנו מקבלים 100 שקל. מובן למישהו מה זה 100 שקל לשכר דירה? אני מאוד

מקווה שכולם מודעים לסכום שדורשים עכשיו בשוק החופשי על שכר הדירה.

אנחנו אפילו לא יכולים לדבר על מיטה, על פינה, הסכום הזה הוא לא מספיק

לגמרי. ואני אפילו לא שמעתי שמדברים על פתרון לקבוצה הזאת, הכי חלשה.

לגבי משכנתאות. המשכנתא שלנו, משכנתא של בודדים, זה 17,000 דולר. על מה

מדברים? אפילו שבודד בגיל 40 עובד ומקבל משכורת, הוא לא יכול לקחת

משכנתא. הוא לא יכול לקחת הלוואות שנותנים לו. הוא לא יכול לקנות

דירה.

י. בא-גד; אם הכל כל כך טוב, אז למה כל כך רע? שומעים

דברים נפלאים, ועשו דברים נפלאים, א"א להכחיש.

אבל יש לי הרושם שאין טיפול בבעיות הפרטניות. כללית, הכל נראה ורוד.

אבל לדאוג לאדם הבודד עם בעיותיו. שאלתי עכשיו את מנכ"ל הקליטה שיתן לי

כתובת אל מי אני יכול לפנות בבעיות פרטיות? זו הערה ראשונה. אני מחכה

לתשובה.

דבר שני, עניין בניין ציבורית. לא כל אדם צריך ויכול לרכוש. בכל העולם

יש דירות לא ברכישה, אלא בשכר דירה מתקבל על הדעת. מוכרחים לפתור את

זה.

דבר שלישי, ריכזו את העולים בערים המרכזיות. בחיפה, 5,400. בתי'א,

3,300. איפה ירוחם? איפה חצור? איפה הגליל? ואיפה הנגב? מוכרחים למצוא

לזה פתרון.
של הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר
אני אומר לך כבר עכשיו ח"כ י. בא גד,

כל עולה שרוצה ללכת לירוחם בשכירות,

או ברכישה, יכול לעשות זאת מחר בבוקר.

י. בא-גד; אני רואה באריאל משך כל השנים סך הכל 508. למה

נמשך החרם על יש"ע? יש ביש"ע דירות ריקות.

ברבבה עומדות דירות ריקות. זה דבר שהדעת לא סובלת. דירות ריקות עומדות,

ולאנשים אין היכן לגור. תורידו את החרם לגבי מה שקיים. תודה.
שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר
אני מבקש להשאיר בידיך רשימת כבר,

ואני מצפה שמחר בבוקר תדרוש את

המספרים האלה. 98 יחידות דירות בירוחם, חדשות. 100 דירות במצפה רמון,

חדשות. 280 דירות חדשות בדימונה. כל המשפחות האלו מוזמנות מחר בבוקר אל

משרד הקליטה לקבל דירות. בוא נתחיל בזה.

קודם כל אני מודה לכם גם על השאלות. אני בהחלט חושב שאני אמרתי את זה

באיזה שהוא מקום, המצוקה שלה, היא בעצם מצוקה של מאה אחוז. אני יכול

לבוא לפה ולומר, רבותיי עשינו ועשינו ועשינו, לגביה כמשפחה, בין אם זה

זוג קשיש, או זה בודד, או זה בודדת, המצוקה היא מאה אחוז. המספרים האלה

אינם מדברים אליהם, לפרט.

לכן, הופעתי פה בוועדה כדי להסביר ולומר, אלו הדברים שעשינו. אני חושב

שהדברים שעשינו הם ללא תקדים. אני חושב שההישגים שהשגנו הם ללא תקדים.

אני לא באתי ואמרתי שפתרנו את הבעיה במאה אחוזים, אין דבר כזה. אני לא

באתי ואמרתי מצד שני, שאנחנו לא ממשיכים לחפש בכל דרך ובכל כיוון.

גבירתי פה הציעה שנקים ועדה מיוחדת לנושא הקשישים, או המצוקאים ביותר.

אני רוצה להגיד לך שיש לי, לא ועדות, יש שר שיום ולילה מתמודד עם הדבר

הזה, ולא רק לגבי העולים. אנחנו מחפשים עשרות רבות. אני היום מדבר על

עסקות קומבינציה בתוך ערים. יש גם בעיה של ניידות. יש ציבור שמצפה

ירוחם ודימונה אינם מדברים אליו, והוא לא רוצה ללכת אליהם. יש אנשים

שקושרים, ובצדק מסויים, קשר ישיר בין מקום העבודה, ובין הבית. זו איננה

מדינה טוטליטארית שיכולה לקחת עולה ולהגיד לו אדוני, הבעיה מבחינה

סטטיסטית פתורה, יש לך ככה וככה. את יודעת כמה אלפי יחידות דיור יש

במדינת ישראלי אני יכול היום להוציא 400 או 300 יחידות דיור, נניח

בדימונה, נניח בקרית שמונה, זה לא פותר לי את הבעיה של מי שגר בתל

אביב, ואיננו מוכן לזוז מתל אביב.

הממשלה לקחה עליה הרבה מטלות. זו ממשלה שקיבלה את המדינה מממשלה קודמת.

עמדה בפני הרבה מאוד אתגרים. איפה נביא את הכסף? כלומר, צריך לראות, גם

באלו שמדברים גבוהה גבוהה, אני לא בא בטענות דרך אגב. כי העולה שבא לפה

הוא מצפה. אבל שר שעומד בפני ממשלה שדנה בתקציב, היא מוכרחה גם ללכת

ולראות את המקרו. לראות, האם יש הצדקה לארבעה מיליארד שקל לחינוך. כן,

או לא. אני חושב שאם לא יוסיפו יהיה אסון בחינוך. אחד כמוני שיודע, כמו

הרבה אנשים שיודעים מה הולך להיות היום, כשהמחר בעקבות מה שקורה היום

בזירה, אוי לנו ואבוי לנו אם לא נשקיע בנושא חינוך.

מה את חושבת שהנושא של צמצום האבטלה ל-7.2 זה בא בקלות זה מליארדים של

השקעות, וזה מקומות עבודה, ואני מאוד שמח שדווקא העלייה של רוסיה

השתלבה הרבה מאוד, ואני אומר את זה בגאווה רבה מאוד, והרבה יותר מהר

ממה שחשבנו. אתה מוכרח ללכת ולהחליט היכן ומה.

בסדר העדיפויות שאני רואה אותו, אני רואה קודם כל עבודה. שיהיה לחם.

אני רואה חינוך, כי זה העתיד. אני רואה את הבריאות, כי זה הקיום. ואני

רואה את המגן, מה שנקרא קורת. הגג. ואלה הפרמטרים שאתה מוכרח. ממשלה

שצריכה ללכת. מישהו בא ועשה חשבונות כמה זה לקיים את התעשייה האוירית?

מישהו בא ועשה חשבון כמה זה לקיים את רפאל, שזה לב ליבו של התשובה

שלנו, אם מחר חס וחלילה יקרה משהו? פשוט, פיתוח אמצעי לחימה. אפשר לבוא

ולדפוק על קופת חולים מה צריך להחליט היום. אם זורקים את קופת חולים



ומרסקים אותה, כולם מוחאים כפיים. מה יהיה מחר עם שמונים אחוז של מדינת

ישראל שצריכה ללכת ולקבל שירות רפואי? לאן ילכו? את כל הדברים האלה

במכלול מוכרחים לקחת בחשבון.

אני נגד בנייה ציבורית? אני לא נגד בנייה ציבורית. אבל אני חייב להבין,

כשמדברים על בנייה ציבורית צריך לשים את הדברים על השולחן. נתנו קרקע

חינם. נתנו פיתוח חינם. נתנו תמריצים. ממשלה שילמה ממוצע 250,000 שקל

על דירה, שזה עלות הבנייה, ומכרנו אותה ב-120,000 שקל. לכן, משרדי שילם

בשנים האחרונות עשרה מיליארד שקל. את יודעת מה הייתי יכול לעשות פה עם

סכום כזה? אבל, אני החלטתי שזה לא מעניין. לכן, גסי הנתונים שהצגתי הם

מ-89י עד 94'. ואני מבין את ח"כ א. שרון שעמד בפני בעיה, בזמנו שבאו

הוריי נתנו את האוהלים, יש אפשרות לתת קרוואנים, ותענוג לבוא ולראות

היום את התהליך שהולך. פינוי מחנות הקרוואנים. נשארות שם אוכלוסיות

קשות. אני לא נגד בנייה ציבורית. אבל אם היום יש לי פתרון יותר טוב

מבנייה ציבורית, למה לא אלך על זה! למשל, מה שנקרא הפטנט הזה של המחיר

למשתכן. זו הצלחה שאין לה אח ורע. יש לך מרשם ברור, דירה של שמונים

מטרים, שמונים אלף דולר. דירה מאה ארבעים מטרים, מאה ארבעים אלף דולר.

ולכן, אין פה הפסד. עכשיו המכרז הוא על המחיר למטר בנייה. והנה

התוצאה.
ע. מאור
אדוני השר ברשותך, בכל זאת אותם 35,000 מקרים

שמנכ"ל משרד הקליטה דיבר עליהם.

שר המנוי והשיכון ב. בן-אליעזר; מנכ"ל משרד הקליטה יכול לדבר על זה,

והממשלה מודעת לזה, אף אחד לא בכביש.

כדאי לדעת את זה.

ביקשת דירה, נתתי לך 700 דירות. נראה אותך מחר מביא לי לא 700, 70

אנשים למקומות האלו.

ט. וינטראוב; אני לא קיבלתי תשובה. לא קיבלתי פתרון.

שי הבינוי והשיפון ב. בן-אליעזר; אני חושב שהממשלה עשתה נכון כשהיא

הפנתה את כל המאמצים האלו, למה שנקרא

מאמצים דיפנציאלים. לך ותראה לקבוצה מסויימת זו. קבוצה מסויימת זו

שנשארה בקרוואנים בין אם זה זקנים, בין אם זה עולים, וקבוצות מסויימות

אחרות.

ז"א אנחנו דנים היום, ומחפשים. יכול להיות שתמצאי מצב שאני לאוכלוסיה

של 230 משפחות נותן פתרון איקס, אחרי שלמדתי שאין שום פתרון אחר. אבל

אני לא הולך על החלטות גורפות. כמו שאני היום עושה הפרדה, לצערי, בין

משפחות נזקקות לבין משפחות זכאיות. ואת יודעת כמוני שאם אני לא פותר את

בעיית הזכאי היום, הוא הפוטנציאל של הנזקק בעוד עשר שנים. בכל אופן,

עושים את ההפרדה. כי מדינה כמדינה היא לא יכולה לשעבד את כל מה שיש לה.

לכן, היא צריכה לשבור את הראש. ואני מתגאה על כך שאף אחד לא בכביש. זה

מקרה דיפרנציאלי שברור לי דבר אחד, שאם תגידי לי אדוני זרקו אותי, אין

לי איפה לגור, תהיה לך תשובה.

אני גם מציע כאן להתיישר לגבי המספרים. אני מאוד מכבד את המספרים

שהביאה הגברת, אנחנו עובדים על מחשב. כשאני עומד ברמה הארצית, אני בנוי



על נתוני משרד הפנים, על נתוני הכניסה לישראל, ואני בונה על הדיווחים

של כל האנשים שמתעסקים בעולים החדשים, ואני בונה על שמות, אין מה

לעשות.

שאלת על עניין העמותות, וזו לא הפעם הראשונה שאת שואלת אותי. הבעיה

העקרונית היא איננה לעמותות. הבעיה העקרונית בסך הכל הכללית שאתה בא

ואתה דן, אתה אומר מה קרה בעצם! אני שלשום הייתי באור עקיבא. אנשים עד

יום מותם ישלמו שם משכנתאות. דירה לא יקבלו. ואת יודעת כמה אנשים וכמה

גופים עשו מאות מיליונים והשאירו לי הרבה אלפים של עולים זרוקים? אני

לא אמרתי שלא היו עמותות שהצליחו.

הקמתי ועדה ברשות ויטקו. הוועדה ישבה במשך שנה. היא הגישה לי את

הממצאים בעצם הימים האלו. אני רוצה לומר לך שלפי הממצאים שלה, התשובה

שלהם היא לא. ואם כן, אז ללכת על מקדמי בטחון של מאתיים אחוזים. למשל,

צריך ללכת ולבדוק התוכנית כלכלית. צריך ללכת ולבדוק את העורף הכלכלי

שיש מהעבודה. צריך ללכת ולראות באיזה מידה האיש הזה יכול להפקיד

פקדונות, ולא מחר בבוקר יזרוק לי את העולים.

י. בא-גד; לווי בנקאי.
שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר
אין לווי בנקאי. הבנקים כבר לא

נותנים לווים. לא לכל אחד. מה הבנקים

פרייארים? גם הם התנסו. לכן, אני לא פוסל שום דבר. אבל אם אני יכול

באותה דרך להביא לתוצאה בטוחה, כאשר הממשלה עומדת לתת את השיבר כמו מה

שאמרתי, בנייה למשתכן.

אותך מעניין האדם שווה דירה. אותך מעניין המשפחה שווה דירה. ועל פך יש

לי אלייך הערכה. אנחנו יכולים להיות חלוקים בדעותינו על כיוון, אבל

שנינו מובילים לאותה מטרה. אז, אני בהחלט מוכן לשבת ולדון ולדבר, לשבת

עם המומחים, לא סגרתי דלת בפני שום דבר. ואני מחפש דרך מתחת לאדמה

לפעמים. אני רק צריך ללכת שלא יגידו לי כל דבר, זה המרשם הכי בטוח. אין

מרשם בטוח. רק מרשם שממשלה מנווטת אותו, וממשלה יושבת על השיבר. כלומר,

היא קובעת את מחיר הקרקע. היא קובעת את המשכנתאות. היא קובעת את המכרז.

והיא מביאה לכך. למשל, בנה דירתך, ח"כ י. בא-גד, פה יש חתימה מול שני

גופים. אחד, האיש חותם מול מינהל מקרקעי ישראל. הקרקע שלו ולא יספוג את

זה הקבלן. והחוזר השני מול הקבלן, וככה מתאפשרת בניית דירה, בשיטת בנה

דירתך ב-65,000 דולר. אז אני יודע שכשאני נותן קרקע במחיר של 11%, זה

הולך לבנאדם ולאיש, ולא לקבלן.

אני בהחלט חושב שאפשר לצאת מהוועדה הזו באווירה של הישגים מרשימים. אני

לא מכיר מצב שהוא מצב אבסולוטי. אין דבר כזה. אנחנו שמחים להופיע בפני

הוועדה, ואנחנו כממשלה כפופים לביקורת של ועדה. ואני קבוע גם בוועדה של

ח"כ ע. זיסמן, ואני עושה את זה בהערכה רבה מאוד.

אני חושב שצריכה להיות שותפות בין הוועדה לבין הממשלה. ואני בהחלט פתוח

לשמוע כל רעיון וכל דרך. במקום להושיב ועדות על ועדות על ועדות, תבואי

עם רעיון. תבואו עם רעיונות. זה נכון, יש לנו בעיה כבדה מאוד עם

קשישים. והמספרים הולכים ומתרבים, ואני לא מוכן במדינת ישראל של היום

שקשיש יזרק לכביש. אולי מישהו אחר מוכן. ואני לא אנום ולא אשן, עד שלא

אמצא פתרון. להגיד לך שזה קל? לא. אין מצב קל. ומי שפה זורק מספרים



ואומר, 80,000 בודדים, מה היא בעצם דורשת? 80,000 דירות. או 80,000

משכנתאות כדי שמחר יקנו דירה.

אבל, כשהיא שואלת דבר אחר, והוא לא פחות כואב, מדוע היא כבודדת מקבלת

100 שקל סיוע שכר דירה, היא צודקת. זה גם מספרים שהקראתי אותם. ההנחה

שלנו, והניסיון שלנו דרך אגב, וזה אולי אחד הדברים היפים בעלייה

הרוסית, שכבר בשנה השנייה או השלישית היא משולבת בעבודה. ואני רוצה

לומר לכם שעל זה אנחנו יכולים להתפאר, שכבר בשנה השנייה והשלישית, האיש

כבר משולב. כלומר, מבחינתי עם כל הצער, אבל השמחה שהוא כבר בן הארץ, אם

מדברים לפי שכר ממוצע. להגיד לך שאנחנו צריכים לסגור דלתי לא. להגיד לך

שאני לא מוכן ללכת ולהפוך את העולם כדי לחפש פתרון? נעשה את זה. להגיד

לך שהכל מושלם? לא מושלם. אבל ממשלה גם רשאית לבוא ולומר עשינו כברת

דרך והיא רצינית. זו לא ממשלה שיושבת ושומרת על שמריה.

היום התפרסם הדוח הזה, תראי מחר מה יהיה לי בעיתונות. תראי מה זה

חגיגה. אתם לא תרפו ממני. תמשיכו לקלל ולגדף. הכל בסדר. אני חי רק יותר

טוב מזה. אבל תראי מה יהיה מחר, אני מעלה עלי את כל הישראלים. זה מסמך

שמדבר על הפליה מכוונת לעולים תוך פגיעה בילדי הארץ.

לכן אני אומר שאין כוונתי להפליה מכוונת, אבל זה רק מראה את הדיקטיות,

ומראה את הנחרצות של המשרד שלי תוך מוכנות לקבל כל ביקורת, ללכת ולהביא

לכך שפתרונות ינתנו. ואני שמח לפחות שזוגות צעירים, ומשפחות חד הוריות

ואחרות מתחילות להשתלב יפה מאוד. בכל. מישהו יכול ללכת ולדבר היום על

הילדים שלכם? זה צברים לא במאה אחוז, אלא במיליון אחוז. ויותר טוב. אני

רק שמח ומאושר.

נדמה לי אדוני, אם נסכם, שהסיוע המירבי של חד הוריות, הוא תחת בחינה כל

הזמן. ואני מציע שישראל יענה אח"כ על נושא המשכנתאות, וגם שכר דירה.

לגבי נושא של ההוסטלים, נדמה לי שזה הישג עצום, ונמשיך בו. טרום הפנסיה

לדעתי, פתר חלק מהבעיה. הנושא של הקרוואנים הסיוע המיוחד, כן מביא

לאיזה שהיא ישועה מסויימת. נושא עולי אתיופיה, אני יכול לומר לך אדוני

ב-1 לחודש ברגע שיגמר, אנחנו נאריך את הדבר הזה, שלא יהיה לך שום חשש.

ואנחנו נמשיך לפתח יחד עם האוצר, ובסיוע של משרד הקליטה דרכים ובוודאי

חיפושי דרך כדי לא לישון, ולא לנום, עד שלא נמצא את עצמינו פותרים את

כל הבעיה.

אנחנו נפתור את הבעיה. ומחר אני אברך את האלוקים ואודה לו אם מחר תהיה

מפולת נוספת של עוד 300-200 אלף עולים מרוסיה, או עולים מאתיופה. רק

שיבואו.

קריאה; המשך תוכנית המשכנתאות באותם תנאים, שענית

עכשיו לאדיסו, בעניין של המשכנתאות לאנשים

שגרים בקרוואנים. אתה מדבר על אותם תנאים כמו שהמשכנתא עד עכשיו? ללא

תיאום מחירים למחירי עליית הדירות?

שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר; במקרו, בגדול זה אותו דבר. אני מציע

שאח"כ ישראל שוורץ, שהוא ראש אגף

הסיוע אצלנו, יתן לך את זה בפרטים.



קריאה לא נשכח שמחירי הדירות עלו בשנה האחרונה בלבד

ב-30%.

שי הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר; אתה חושב שאתה מדבר עם השר לאיכות

הסביבה, או עם שר השיכון? אני הרי

בקי יותר ממך במחירי הדירות, ואני יודע בדיוק מה הצרה.

קריאה; אבל, המחירים של המשכנתא לא מעודכנים.

שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר; של האתיופים? אני מציע שתשאל את

השאלה הזו בארבע עיניים. כי עוד מעט

סופי תגיד לך תן לי את ה-100,000 דולר, קח מזה 80% מתנה.

היו"ר ע. זיסמן; במדינה דמוקרטית, ובמשטר דמוקרטי שיש במדינת

ישראל, שר מקיים קשר ישיר ובלתי אמצעי עם כל

ציבור. והוא יכול להיות מוזמן לוועידה באמריקה לטינית, ולברית המועצות,

על ידי חד הוריות, על ידי דו הוריות. השר הזה לא נמצא באיזה שהוא מגדל

שן, ולא יוצא משם. זו ישיבת ועדה, והתפקיד של הוועדה זה לא רק לשמוע

טענות והערות. אלא גם למתוח ביקורת, להביע הערכה, ולהוציא מסקנות. אני

אומר את זה כי אני נוהג ביד רחבה מאוד. זאת קודם כל ועדה שחברי הכנסת

ממפלגות שונות, הם נציגי הציבור. הם נבחרו והם אולי יבחרו. אני אומר את

זה פה. ומה שאני עושה, אני מנסה לאזן, לא יכול לתת רשות דיבור לכולם.

מה שיותר חשוב לי זה לא רק לשמוע את הדוח, ואני אומר לכם בשנתיים

האחרונות לא שמעתי שר בוועדה הזאת שאני עומד בראשה, שאפשר לא לקבל חלק

מהדברים, אפשר לא להסכים, שבא ומסר לנו נתונים כ"כ מפורטים, ומוכן

להתמודד עם הבעיה.

לנו יש פניות. אנחנו ועדה. אנחנו יכולים להביע הערכה. אנחנו יכולים

לקבל בחיוב את מה שהוא אמר. אנחנו ממשיכים את המאבק. הוא שר בממשלה.

הוא מחוייב להחלטות הממשלה. אני מחוייב להחלטות הכנסת, והכנסת עוד לא

סיימה את העבודה. היא תסיים את זה כשהיא תצביע בקריאה שנייה ושלישית.

ואני לא אומר את זה רק בשמי, אני אומר את זה בשם חברי הוועדה. כי

בוועדת העלייה והקליטה נוצרה הסכמה לאומית מצד כל נציגי המפלגות בכמה

נושאים, ואני השתכנעתי היום עוד יותר.

כולם כבר קיבלו את החוברת, אז אפשר לציין התקדמות גדולה, שיפור

משמעותי. אבל נשארו בעיות. וזה לא בעיות של יחידים. זה בעיות של אלפים,

ואולי של עשרות אלפים. כי מצד אחד, 400 משפחות חד הוריות בממוצע לחודש

לוקחות משכנתא. דבר כזה לא היה בשנה שעברה. ודאי שלא היה לפני שנתיים,

שלוש. אבל זה יגיע לרוויה במקודם או במאוחר, שישארו כמה משפחות חד

הוריות שלא יכולות לקחת בשום פנים ואופן, בגלל סיבות בריאות,

סוציאליות, כלכליות, מה שאתם רוצים.

אותו דבר לגבי בעיית הבודדים. אם למשל בנחל בקע לפני שנתיים היו 6,000

עכשיו יש 2,000. אז 4,000 מי הוציא אותם? הוא הוציא אותם. ממשלת ישראל

הוציאה אותם. לא אף ממשלה אחרת. 4,000 כבר לא גרים באתר הקרוואנים בנחל

בקע. כאילו לא קיים. אני הייתי בנחל בקע לפני שנתיים היו 6,000. ולא

אספו את הזבל, והפסיקו את השירותים החברתיים, כי העירייה שנמצאת במצב

שהיא נמצאת עכשיו, לא יכלה לספק את השירותים.



עכשיו השאלה מה עושים עם האלפיים? אלפיים זה בכל הארץ. זה בודדים. זה

קשישים. זה משפחות חד הוריות, שלא יוכלו להגיע למשכנתא. אני דורש פתרון

לדבר.

ויש לי גם טענה למשרד קליטת העלייה, שעושה עבודה טובה מאוד. אני אומר

את זה למנכ"ל. לפי דעתי, ה-8,000 שאתם דיברתם היום צריכים מזמן להיות

מאוכלסות. אני שמעתי ממנהל עמידר אתמול, שעכשיו עושים מה שנקרא מכרזים

פתוחים בכמה מקומות. זה אמת או לא אמת? אמת. אז את המכרזים הפתוחים

האלה הם יביאו להגברת האיכלוס. היה אפשר לעשות את זה לפני חצי שנה.

החלטה נבונה מאוד. שקולה מאוד. חבל שהיא התקבלה רק לפני כמה ימים ולא

לפני חצי שנה.

היום יש לי פגישה עם בנות אתיופיות, לא באמצעותך. למרות שאתה יודע איזה

יחס וכבוד יש לי אליך ולארגון שאתה עומד בראשו. יש מאבק של מדענים. יש

כל מיני דברים בתחום העלייה. אבל, אם אנחנו יושבים, אנחנו צריכים לסכם

את הישיבה.

והסיכום של הישיבה הוא, לרשום בהערכה את ההתקדמות הגדולה, ואת השיפור

הגדול, עם הפירוט.

יחד עם זאת, אנחנו דורשים מממשלת ישראל עדכון משכנתאות. עדכון של שכר

הדירה. אנחנו מעדיפים שבונים הוסטלים, צריך עוד יותר הוסטלים. כי איך

אמר מנכ"ל, שהיו 8,000 עולים, אני לא יודע מה ההרכב שלהם. ומה שחושבת

השרה א. נמיר, היא קול בודד. איש לא תומך בשרה א. נמיר במה שהיא חושבת.

העלייה לישראל חייבת להיות עלייה בלתי סלקטיבית. זה הבדל בין הגירה

לבין עלייה.

אנחנו לא ארץ הגירה. אנחנו ארץ שהיהודים חוזרים למולדת ההיסטורית. לכן,

כל אחד ללא הבדל גיל, כושר עבודה, כושר בריאות, פרט לאלה שמסכנים את

הציבור. אבל העלייה צריכה להיות בלתי סלקטיבית, בלתי מוגבלת, וכשיש

עלייה כזאת, המדינה צריכה לתת את המשאבים ולהיערך, וזה צריך להיות

בתוכנית.

ואני פונה לשר ומבקש ממך, שבמסגרת החודשיים האלה עד ההצבעה בקריאה

שנייה ושלישית, שתהיה תוכנית ארוכת טווח, אבל עם תקווה שתוך מספר שנים

נדביק, וניתן פתרונות ל-35,000. כי ה-35,000 לא ישארו 35,000. אם מספר

הקשישים והמקרים הקשים בתוך העלייה ממשיך להיות גדל ויגדל, אתה פותר

בעיה, ויוצר בעיה.

בסיכום הזה, שלפי דעתי מספק את הרצונות של כולם, נאחל דרך צלחה לשר

ולממשלה.

הישיבה ננעלת בשעה 12:25

קוד המקור של הנתונים