ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 31/10/1994

העסקת עולים חדשים ברשות השידור; הצורך בהפקת תוכניות חדשות בטלוויזיה עבור עולים חדשים

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 135

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, כ"ו בחשון התשנ"ה (31 באוקטובר 1994) . שעה 00;11

נכחו;
חברי הוועדה
ע' זיסמן - היו"ר

א' זנדברג - משקיף

ב' טמקין - משקיף

ג י שגיא

מוזמנים; מ' ינון - יו"ר הנהלת רשות השידור

מי קירשנבאום - מנכ"ל רשות השידור

א' נדב - מנהל "קול ישראל"

מי לוי - סמנכ"ל כספים, רשות השידור

צי לידר - דובר רשות השידור

נ' בן-צבי - שירות התעסוקה

מי לימור - סמנכ"ל ערוץ 2

די ברבי - מנהלת מדור תעסוקה, מועצת ארגוני עולים

ר' פרלמוטר - מנהלת גף הנחלת הלשון באגף לחינוך מבוגרים,

משרד החינוך והתרבות

מי פרץ - סגן מנהל האגף לחינוך מבוגרים, "

ר' שיפר - משרד החינוך והתרבות

די פריטל - האוניברסיטה העברית בירושלים

ת' ריינר - מנהלת תוכניות, הטלוויזיה החינוכית

אי בן-עמי - סמנכ"ל המשרד לקליטת העלית

אי בן-שטרית - דוברת המשרד לקליטת העליה

יי פרנקל - הפורום הציוני

טי וינטראוב - הפורום הציוני

ס' לנדבר - יו"ר ארצי של התאחדות עולי בריה"מ לשעבר

חי מן - מנכ"ל התאחדות עולי בריה"מ לשעבר

ע' פלד - מנכ"ל "טלעד"

י' דואר - יו"ר התאחדות חברות הכבלים

ע' אוחנה - טלוויזיה בכבלים

טי ארבל - מנהל תוכניות חב' "עידן"

אי אפשטיין

אי טנצר - יו"ר ועדת מעקב אחר ביצוע הבטחות לעולים

מזכירת הוועדה; ו' מאור

קצרנית; עי הירשפלד
סדר-היום
1. העסקת עולים חדשים ברשות השידור.

2. הצורך בהפקת תוכניות חדשות בטלוויזיה עבור עולים חדשים.



1. העסקת עולים חדשים ברשות השידור

2. הצורך בהפקת תוכניות חדשות בטלוויזיה עבור עולים חדשים
היו"ר ע' זיסמן
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא שנדון בו היום הועלה כמה פעמים בשנתיים

האחרונות מאז שהוועדה הזאת נבחרה על-ידי הכנסת, ואנחנו, חברי הוועדה, מצאנו לנכון

לדון בו מחדש דווקא היום, בשל כמה וכמה סיבות שאני רוצה לציין אותן בפתיחה.

כולנו מודעים לכך שיש חשיבות רבה לתקשורת ביצירת תדמית חיובית של העולים.

לאחרונה הנושא כמעט לא מקבל ביטוי, למרות שקלטנו ב-5 השנים האחרונות קרוב

ל-600,000 עולים, כמספר היהודים שהיו במדינת ישראל בתקופת מלחמת העצמאות. אבל

הסטיגמות שנוצרו בחברה הישראלית הקשורות לעולים נעשות יותר ויותר חריפות וחמורות.

כל אחד מאתנו היה פעם עולה. אינני יודע מה היתה הסטיגמה של יוצאי בולגריה

שאני נמנה עליהם, אבל אני יודע מה הן הסטיגמות שהודבקו לעליות שונות. אני רוצה

לדבר על דברים שאני בדקתי בימים האחרונים. יש שילוב יפה מאד של העולים מאתיופיה

בחברה הישראלית, אבל למרות זאת יש בארץ בתי-ספר, מוסדות ומסגרות שונות בשכונות,

שבשבילם אתיופים הם חולי איידס וחולי שחפת; כמו שעולה חדש מברית-המועצות לשעבר

מתקשר עם זנות, שכרות, מאפיה וכיוצא באלה.

אני רוצה לומר באופן הגלוי ביותר שהוויכוח עם השרה אורה נמיר על הדברים שהיא

אמרה איננו אפיזודה חולפת. כל מי שיושב שהיא אמרה מה שאמרה והיתה תגובה, מהירה,

נחרצת, הוועדה כאן קיבלה החלטה על דעת כל חבריה. שלחנו את מסקנות הוועדה לכל שרי

הממשלה והנה קיבלתי מכתב מאד יפה מהשר יוסי שריד, מהשר פרס ומאחרים, והם מתייחסים

ברצינות למה שקרה. מה שקרה הוא - קרע עמוק.

אתמול נפגשתי עם 40 עולים ממתנ"ס בית הכרם. לא תיארתי לעצמי את התחושה הכבדה

והקשה שהם חשים כתוצאה מההתבטאויות האלה, שאינן נפסקות, כי השרה נמיר היא אשה

לוחמת וממשיכה בקו שלה. כולם אומרים שהממשלה מתבטאת כך. זה לא חשוב שראש הממשלה

מצא להגיב לנכון מהר מאד. התחושה היא: אנחנו מיותרים, אין לנו מקום כאן.

הבעיות המרכזיות של קליטת העליה הן להבטיח את התנאים הכלכליים והחברתיים

היסודיים, שהם בראש ובראשונה תעסוקה ודיור, אבל הקליטה ההברתית נמצאת במשבר, בגלל

הסטיגמות ובגלל היחס וההתייחסות לעולים.

כמי שמאד מעריך ומוקיר כל מה שנעשה בתקשורת, לתקשורת יש גם שליחות לאומית,

ציבורית, כשהיא תקקשורת חופשית, דמוקרטית, שלא צריך להגביל אותה ולא צריך לשבש את

מעשיה. לא הכל יכול להתנהל דרך העתונים בשפה הרוסית או דרך רק"ע. יש גם שאלה עד

מתי הכל יהיה בשפה הרוסית, כשאנחנו יודעים שכמחצית מ-600,000 העולים נמצאים בארץ

כבר 4 - 5 שנים.

בזמנו אמרו שערוץ 3 יעמוד לרשות העולים ועבורם. אני מאד שמח שערוץ 3 עימד

לרשות הכנסת. זה מאפשר לכל חברי הכנסת לבוא לידי ביטוי באופן ישיר. לא האמנתי

לחברי שאמרו לי דברים על-סמך סקרים שונים, אבל יש שעות מסויימות שבהן הצפייה

בערוץ 3 גבוהה מאד. זו גם אפשרות לנצל את זה למען העולים.

לא הייתי רוצה שנדבר היום - למרות שזה נושא בפני עצמו - על מעמדם וזכויותיהם

של העולים ברשות השידור על ערוציה השונים. אבל יש בעיה שכל המומחים אומרים

שאנחנו לא עושים די, וכוונתי לשילוב, למעורבות ולשיבוץ של יותר עולים, גם עולים

שדוברים עברית, בתקשורת, ומתן הזדמנות הוגנת להיכלל בתקנים ולהתקדם בסולם ולתפוס

עמדות אחראיות.

בפגישה עם העולים אתמול נשאלתי כמה מהברי הכנסת הם עולים חדשים. אמרתי: אני

עולה, עליתי לפני 46 שנה. והוא אמר לי: לא, עולים מ-1989. אז אין חברי כנסת

שעלו ב-1989, אבל עולים שהגיעו בשנה זו יש באופרה הישראלית ובתזמורת הפילהרמונית.



מ' ינון;

ובתזמורת רשות השידור.

היו"ר ע' זיסמן;
הוא אמר
יש כנראה מסגרות שהכישורים והיכולת לא יכולים למנוע מהם להגיע

להבלטה, מיצוי ומעמד. אין לי ספק שבבחירות הבאות לכנסת, גם אם הדבר הזה מסכן

אינטרסים אגואיסטיים, יהיו בכנסת גם עולים שעלו ב-1989, אבל השאלה אם הם מועסקים

רק ברק"ע, או שעולים יכולים להפיק תוכניות גם למען העולים ב"קול ישראל"

ובטלוויזיה על ערוציה השונים.

אני שם את הנושא הזה בפניכם, דווקא בתקופה זו שאני רואה אותה כתקופת משבר,

ומאחר שלתקשורת יש בסופו של דבר חשיבות בלתי-רגילה בהתהוות החברה הישראלית גם

בתקופת שלום, ובעיקר בתקופת שלום, אני מבקש מראשי רשות השידור לספר לנו מה

התוכניות שלהם, מה הם מתכוונים לעשות, ואיך הם משתלבים במאמץ הלאומי להילחם

בסטיגמות ובעד קליטה חברתית נאותה. מר ינון, בבקשה.

מי ינון;

ראשית, לרשות השידור אין עמדות פוליטיות אבל יש לה עמדה בענייני קליטת. היא

כמובן עושה ופועלת בתחום הקליטה לא מהיום ולא מאתמול אלא לאורך כל העליות שהיו

במדינה, ולהיפך, בשנים האחרונות הפעילות הזאת הוגברה.

כפי שכבר הוזכר, אנחנו עוסקים ברק"ע כבר כמה שנים. יש לזה הצלחה, ויש לזה

בהחלט כמה בעיות, כי ביום שהחלטנו לערוך חוזים עם עובדי רק"ע, באותו יום לפני 3

שנים, ובאותו חדר, בחדר הישיבות של הממשלה, באתי ב-10 בבוקר לישיבת ממשלה לאשר את

תקציב רשות השידור ומשרד האוצר דרש מאתנו לפטר כ-100 עובדים, ובאותו יום בשעה 4

אחר-הצהריים בקבינט הקליטה דרשו מאתנו לקבל לעבודה את עובדי רק"ע.

אינני אומר זאת בתור בקורת. זאת המציאות במדינת ישראל, שהמהלכים לפעמים

סותרים זה את זה ואנחנו מנסים לתמרן בין המהלכים האלה וגם לשרת את המטרה של קליטת

עליה, שהיא יקרה לכולנו.

פרט לרק"ע, שיכול להיות שהגיע הזמן באופן אובייקטיבי לבדוק עד כמה צריך רשת

שתעסוק מהבוקר עד הערב רק ברוסית, ועד כמה צריך לאט-לאט לתת בה יותר מינון של

עברית קלה או דברים מהסוג הזה, זו מחלוקת בין האנשים שעוסקים בקליטת עליה, בלימוד

עברית ובכל מה שקשור בזה, וגם בזה אנחנו מתלבטים.

עם זה, בשנה האחרונה יש לנו תוכנית קבועה, גם בטלוויזיה -שאולי תוגבר, זה

תלוי, כמובן, באמצעים - בימי שישי, מעין יומן שבועי שגם בו הלק מהעובדים הם אנשי

רק"ע. זו תוכנית טלוויזיה, שמתוך האמצעים הכלליים של רשות השידור אנחנו מקדישים

תקציב מיוחד לעובדים ואמצעים הפקתי ים לצורך התוכנית השבועית הזאת.

אנחנו ממשיכים, כמובן, לשדר לחוץ-לארץ, לעולים שמגיעים מדי הודש. אגב, עשינו

רק לאחרונה סקר בין העולים שהגיעו בשלוש השנים האחרונות, והתברר שאחוזים נכבדים

מהם הם ממאזיני "קול ישראל" בחו"ל, בשעות שונות, כמובן, אם כי הדברים משתנים

ממקום למקום, מתקופה לתקופה, ובשנים האחרונות כשהתקשורת נפתחה לברית-המועצות שוב

צריך באופן אמיתי לשקול מחדש את ההיערכות המתאימה לעידן החדש של תקשורת פתוחה גם

לחבר העמים.

בכל אופן, גם שם אנחנו מעסיקים עשרות עולים מברית-המועצות שהגיעו בתקופות

שונות.



בתזמורת רשות השידור, שהיא - לפחות כך אנחנו רוצים להאמין - השניה אחרי

התזמורת הפילהרמונית, יש נגנים רבים מהעליה הרוסית, וזה דבר טבעי, שרבים מחם

נקלטו בתחום המוסיקה. גם אנחנו נתנו את חלקנו בענין הזה, ואנשים משולבים כחברים

לכל דבר בתזמורת, עם אותם תנאים ועם אותן משכורות, פחות או יותר.

דבר נוסף שהיינו שותפים בו, בהשקעה של 100,000 דולר, ואולי נהיה שותפים בעוד

דבר כזה, זה סרט עלילתי שנקרא "קפה עם לימון", שלאחרונה יצא לאקרנים. הסרט נעשה

על-ידי רוסים עולים חדשים, במאי, תסריטאי ורוב השחקנים באופן טבעי הם כמובן או

עולים חדשים או רוסים שהובאו לסרט וחזרו לרוסיה, אבל בסך-הכל זה פרוייקט של

קליטה, של עליה, ואני מקווה שהוא גם יזכה להצלחה לא רק בקרב העולים אלא בקרב

הציבור הישראלי כולו. בינתיים הסרט זכה בפרסים בחוץ-לארץ. אני עקבתי מקרוב אחרי

כל השלבים של הכנת הסרט הזה וכבר יש לנו הצעה חדשה לסרט נוסף, מאותם אנשים שעסקו

בסרט הזה, ואנחנו מקווים שנוכל להיות שותפים גם בו.

פרט לכך, בכל התוכניות הרגילות של רשות השידור, שמטבע הדברים עוסקות

באקטואליה, במה שמתרחש ביום-יום - על זה הייתי מציע שידבר המנכ"ל, כעורך ראשי של

החדשות ותוכניות האקטואליה במסך וברדיו.

מי קירשנבאום;

קודם-כל אנחנו שידרנו את אורה נמיר.

היו"ר ע' זיסמן;

ואתם ממשיכים לשדר אווזה.

מי קירשנבאום;

כן. בשידורי החדשות והיומנים אנחנו מתייחסים לנושא הזה בצורה החדשותית

ביותר, לאו-דווקא כשליחות אלא כדיווח, עם הפרובלמטיקה שיש עם העליות השונות.

לפעמים אנחנו נוגעים בנושאים כואבים ביותר, אבל לאחר שיקול-דעת - אולי לדעת אחדים

הוא מוטעה - אנחנו מגיעים למסקנה שמן הראוי כן לטפל בנושאים אלה. ישראל היום היא

הברה פתוחה לגמרי, לא מטאטאים שום דבר מתחת לשטיח, וגם אם יש פרובלמטיקה מסויימת

שקשורה בעליות כאלה ואחרות, מעלים את הבעיות האלה לדיון ציבורי, ואז כמובן מתנהל

ויכוח גדול, לא לפתרון הבעיות שאנחנו מעלים אלא האם נכון או לא נכון היה לשדר את

הדברים.

במה שקשור לאלמנט השליחות, רשות השידור קודם-כל יש לה שליחות גדולה בזה שהיא

משדרת ברדיו לחו"ל עוד כשהעולים נמצאים בארצות מוצאם ואנחנו יוצרים קשר עם העולים

שם. הוועדה שלכם תצטרך לסייע לרשות השידור לעמוד במטלה הציבורית החשובה מאד

שהיא החזקת רק"ע והחזקת השידורים לחו"ל.

אני רוצה להבהיר כמה דברים. יש חשיבות גדולה לשדר את הדברים האלה, אבל זה

מעל לכוחה של רשות השידור. עד 1989 השידורים לחו"ל מומנו במלואם על-ידי הסוכנות

היהודית ומשרד החוץ בתקציב של כ-8 מיליון דולר. מ-1989. באופן שרירותי הפסיקו

המשרדים לממן את השידורים הללו, והיום השידורים לחו"ל עולים לרשות השידור כ-25

מיליון שקל לשנה, הכל מתקציב רשות השידור, אין שום השתתפות של אף אחד בדבר הזה.

זה נטל שמבחינה תקציבית הרשות לא יכולה לעמוד בו, כי התקציב שלנו הוא גרעוני.

האוצר אוסר עלינו לממן את השידורים הללו. הוא אומר לני: מי שמזמין אצלכם

שידורים, הוא זה שצריך לממן אותם. שידור מהסוג הזה אתם לא צריכים לממן מתקציב

רשות השידור. יותר מזה, כשאנחנו אומרים: אבל יש גרעון, צריך לפתור אותו, משיבים

לנו: תפסיקו את השידורים לחו"ל. אנחנו לא מבינים איך אתם ממשיכים לשדר לחו"ל, זה

דבר חסר-אחריות, רשות השידור לא צריכה לממן את השידורים האלה מכספה.



מ-1989 רשות השידור משדרת את כל השידורים לחו"ל מתקציבה. זה דבר שחייבים

להבין אותו, הוועדה וכל מי שיכול לעזור בדבר הזה על-מנת שיחודש הסיוע שהיה, לנושא

הזה עד 1989. אחרת פשוט לא נוכל לעשות את זה, כי האסמים של רשות השידור ריקים.

אלה לא הימים שהיו רזרבות וגם הממשלה יכלה לקחת עשרות מיליוני שקלים מקופת רשות

השידור.

דומה הדבר ברק"ע. הרשת עולה לרשות השידור 5 מיליון שקל בשנה. אנחנו מעסיקים

שם אנשים בתנאים מחפירים. יש כ-34 עובדים שעלו מרוסיה שמועסקים בהחלט בתנאים

מחפירים. אין ביכולתה של רשות השידור להעלות את שכרם, לקלוט אורזם כעובדים

קבועים. האוצר במדינת ישראל אוסר עלינו לקלוט אפילו אדם אחד נוסף. אנחנו בשיא

כוח-אדם. להיפך, אנחנו אמורים לפלוט עובדים, לא לקלוט עובדים.

נכון שבשנה האחרונה הצלחנו לגייס יותר פרסומות לרק"ע לרדיו, וזה סייע קצת

בתקציב של הרשות, אבל עדיין כ-4 מיליון שקל הוא מתקציבה של רשות השידור. זו רשת

שקמה לצורך שעה כשהעליה לארץ בשיאה היתה בהיקף של חצי מיליון איש בשנה. היום

אנחנו יודעים שיש פחות, אבל גם 60,000 - 70,000 עולים בשנה זה די הרבה. ואם נרצה

להמשיך לקיים את רק"ע בצורה מניחה את הדעת, נצטרך גם פה לקבל סיוע מחוץ לתקציב

רשות השידור. אנחנו נשמח לעשות את כל המלאכה.

צריך להבין עוד דבר, שיש מצב אנומלי . לרשות השידור יש מחלקה רוסית שמעסיקה

כ-60 עובדים ותיקים שעוסקים בשידורים לחו"ל, ומרביתם עובדים שלא נקלטו ברק"ע אלא

המשיכו עם השידורים לחו'יל, שבמשך השנים האחרונות התקצרו והלכו, ושם דווקא יש

אנשים שלא עובדים את מלוא המכסות וניתן היה אולי לשלב אותם ברק"ע, אבל אם היינו

עושים אז דבר כזה, היינו פוגעים באותם 34 עולים מרוסיה שהכנסנו לעבוד ברק"ע.

זה מצב מאד פרובלמטי ומאד עדין. אם רוצים להמשיך באמת לקיים את רק"ע כמו

שהוא, נהיה חייבים לקבל סיוע מהאוצר, מהממשלה, דרך הוועדה הזו, או מי שבאמת חרד

לעניו הזה.

מעבר לזה אנחנו כל הזמן עושים תוכניות שקשורות בעליח. ודאי ראיתם את הכתבה

המרגשת -של יולי אופק ב"יומן השבוע" על יהודי סוריה, שצילמנו מזמן, נצרנו אותה

והצנזורה שיחררה אותה רק לפני שבוע. אנחנו מחפשים דברים מהסוג הזה. אנחנו

מחפשים גם ספורי הצלחה אצל העולים, אבל גם ספורי כשלון, כי אנחנו חייבים לדווח את

כל הפנים של העליה הזו.

נושא העליה במדינת ישראל, אם נרצה או לא נרצה, הוא נושא שבתודעה של מערכות

החדשות והאקטואליה בצורה רצינית מאד, משום שמדובר במאסה גדולה מאד של אנשים.

מי לימור;

נקודת המוצא של ערוץ 2 שונה, כמובן, לחלוטין מנקודת המוצא של רשות השידור

הממלכתית, כיוון שכל החישובים הם קודם-כל מסחריים והעוסקים בכך הן חברות פרטיות,

שהענין הכלכלי הוא נר לרגליהן, ושום פרוטה שבה ממומנים שידורי ערוץ 2 אינה באה מן

הציבור.

אבל הייתי רוצה להוסיף, לצורך המידע והאינפורמציה אדוני היושב-ראש, ושאלת מה

נעשה בעיקר בענין הסטיגמות. חרף נקודת המוצא השונה, החליטה הרשות השניה לשדר שתי

תוכניות שמופקות, מצולמות ומבוצעות בידי עולים חדשים. התוכנית האחת נקראת "מצלמה

עולה", משודרת כל שבת אחה"צ, והיא מופקת כולה על-ידי צלמים, כתבים ובמאים עולים

מרוסיה, שפועלים במסגרת משהו שקרוי חממה, שנבנה בתחילתו על-ידי שירות הסרטים

הישראלי. אנחנו קנינו את זה ומשלמים את דמי ההפקה במלואם מתקציבנו.



התוכנית השניה אולי יותר מעניינת, נקראת "כך רואות עינינו", שמצלמים, מפיקים

ומביימים אותה עולים מאתיופיה שלמדו במכללה לתקשורת שער הנגב. נתנו בידיהם חצי

שעה, אמנם אחת לחודש בלבד, חצי שעה שבה הם עושים ככל העולה על רוחם במובן עתונאי.

הם מטפלים הרבה מאד גם בסטיגמות. התוכנית משודרת בשעה מאוחרת למדי, מו הסיבות

הראשונות שמניתי, אבל היא זוכה לתהודה גדולה מאד בקרב העדה האתיופית לפחות, וגם

מחוצה לה. שתי התוכניות משודרות בעברית, לא רק למען העולים אלא בעיקר למען

הציבור הרחב שרוצה לצפות בתוכניות האלה.

י י דואר;

כאזרח אני מזדהה עם התחושה של היושב-ראש, שלא נעשה מספיק הן להטמעה התרבותית

והן בנושא של הורדת סטיגמות וכו'.

אומר שתי מלים על תעשיית חברות הטלוויזיה בכבלים, שקמו במקרה במקביל לגלי

העליה. תעשיית חברות הטלוויזיה קיימת חמש שנים והיא מעסיקה היום, במישרין

ובעקיפין כ-3,000 איש: 1,500 במישרין ו-1,500 בעקיפין כקבלני משנה וכוי. פה לא

היו מגבלות שפה. אני חושב שהיום אפשר לומר בוודאות שמאות רבות של עולים, בעיקר

מארצות חבר העמים, מצאו את מקומם במסגרת חברות טלוויזיה בכבלים, בתפקידים טכניים

והנדסיים. אני יכול למנות בכל החברות תפקידים רושובים רבים שממלאים אנשים שהגיעו

ב-1989 ואילך, כמו מנהלי מוקדים ומנהלי מחלקות תכנון. כלומר, במקום שבו לא היתה

מגבלה של שפח בשלב המיידי . כך שאני חושב שמאות רבות של עובדים היום נקלטו

ועובדים במסגרות האלה.

לגבי הצד התקשורתי-תוכניתי. גם הטלוויזיה בכבלים, למרות שהיא לא גוף ציבורי

ממשלתי, למרות ששיקוליה מסחריים בעיקר, אני חושב שכל אחת מהחברות מפיקה היום

מגאזינים מקומיים שמשודרים בכל האזורים, כאשר בכל אזור כזה במגאזין המקומי בא

לביטוי רחב נושא העליה, קליטה, חינוך וכוי. שתיים כמחברות אף מפיקות מגאזין

ספציפי לנושא העליה - חברת "עידן" וחברת מת"ב. יש פה פרוספקט של פעולה שנעשית

כרגע יחד עם הסוכנות לגבי יום שידורים שכולו יהיה מוקדש לנושאי קליטה ועליה על

רבדיה השונים.

כאמור, הפעילות ביסודה מסחרית. מה שיש לנו הרבה מאד זה זמן אוויר. כלומר,

אם היינו מגיעים למצב שהיו מקורות למימון הפקות, הפקות יהודיות, במקביל למ ה שנעשה

בערוץ 3. אין לי ספק שניתן היה למצוא להן מקום בזמן שידור מתאים, לא בשעות דחויות

אלא אפילו ב"פריים טיים" במסגרות השידור של חברות טלוויזיה בכבלים. במיוחד בעת

כשכל אחת מהחברות מפעילה גם ערוץ מקומי. הדבר הזה הולך ונעשה נפוץ, כאשר ב-4

מתוך 5 החברות יש ערוץ מקומי שהוא בדיוק הבמה המתאימה לתת ביטוי לסוג כזה של

שידורים. כמובן שהדבר תלוי בסוגי תקציבים וביד מכוונת שחייבת להיות ממשלתית, כי

כגוף מסחרי אנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו את האחריות הממלכתית. יכולים כן לקחת,

בנוסף לכל מה שאמרתי קודם, שעושים על בסיס וולונטרי, לתת את זמן השידור את הביטוי

הנאות, את הדחיפה וכו'.

יש דבר אחר שאנחנו עושים אבל אינני יודע אם הוא עוזר לקליטת עליה. אם אתה

מסתכל על כמות הלוויינים שאנחנו קולטים, אתה רואה שבהרבה מאד מקומות זה גם עוזו-,

אם אתה נותן לו אפשרות לא להתנתק ממקורות תרבותו, ואני יודע שיש לחצים ממקומות

מסויימים להכניס שידורי לוויין הודיים, במקומות אחרים שידורי לוויין רוסיים או

מרוקאיים או תוניסאיים, וחלק מהפניות מגיע גם דרך חברי הכנסת, שבמקומות שלא

נענינו בגלל מיעוט הצופים בא לחץ מדוע אתם לא נותנים עוד ערוץ הודי במקום כזה או

אחר.

אני חייב לציין שערוצי הלוויין הנצפים ביותר בארץ, בצורה בולטת מאד, הם שני

הלוויינים הרוסיים, שמגיעים היום לשיעורי צפייה של 10%, פי 3 ו-4 מערוצים מאד

פופולריים זרים כמו יורוספורט, סי.אן.אן. או מ.ט.וי. ערוצי הלוויין הרוסיים הם

הנצפים ביותר. אולי זה דווקא מעיד על כך שהם לא לגמרי נקלטו והם עדיין נאחזים

במה שהם היו רגילים לראות בבית.



מבחינת הוועדה הזאת, ככל שהצפייה בלוויינים האלה תרד, תהיה לך יותר תחושה

שקלטת אותם.

א' נדב;

הייתי רוצה להוסיף רק שתי הערות בשולי הדברים שאמר המנכ"ל. ארזת, לענין הכסף.

אולי זה לא מן הענין כאן, אבל כמו שאנחנו עומדים בפני הוועדה הזאת עם כל מיני

משימות שמטילים עלינו, בתהליכים כאלה ואחרים אנחנו מופיעים גם בפני ועדת הכלכלה

שדורשת מאתנו שוב על-חשבוננו אנחנו להפעיל את אותו רדיו למלחמה בתאונות דרכים,

ועוד משימות אחרות, ולכו זה חוזר שוב על דברים שאמר המנכ"ל שצריכים לעזור לנו

לממן, כי תמיד יבוא דבר אחד על-חשבוו השני.
היו"ר ע' זיסמן
בנושא תאונות הדרבים היה שיפור רב ב"קול ישראל". אני מציין את זה בהערכה.

אי נדב;

נכון, אבל זה תמיד בא על-חשבון דבר אחר. כי כל מה שתמנה כאן, תרבות, מוסיקה

ושידורים לעולים ומלחמה בתאונות דרכים, כרדיו ממלכתי המשאבים כבר מתוחים עד הקצה,

ואת הקיים אנחנו כבר לא מצליחים להחזיק בו מעמד, וזה מה שאמר המנכ"ל.

דבר אחר הוא לעניו קליטת עליה. אני חושב שזה יהיה מלאכותי אם נדבר על

שידורים בעברית וכיוצא בזה, לקלוט עכשיו, אבל לא חשבתי על זה בכלל. אני יכול

למנות מספר נכבד של עובדים שנקלטו גם בניהול, גם בעריכה בחדשות בעברית ובכל, אבל

זו עליה רוסית של שנות השבעים. לא חשבתי שפעם אדרש לזה, אבל אם כבר מציינים, אני

חושב שזה יהיה קצת מוקדם מדי לדרוש מאתנו לקלוט בשידורים בעברית עולים שהגיעו

מ-1989 ואילך. אבל זה דבר טבעי שמעולם לא ציינתי אותו. יש לנו מספר נכבד של

עולים מרוסיה גם בניהול, גם בעריכה בחדשות בעברית, וגם בתוכניות, אבל של שנות

השבעים, שגם היא היתה יחסית במספרים די גדולים. אולי בעוד 10 שנים נוכל להתגאות

בזה שקלטנו בהדשות בעברית, בדרגי הניהול וכיוצא בזה את העליה של השנים האלה, אבל

להקפיץ ישר באופו מלאכותי, זה יהיה קצת מוגזם ולא נכוו.

ת' ריינר;

ראשית, כמה מלים לגבי קליטת עולים, שזו באמת מסורת ארוכת-שנים. אצלנו

בטלוויזיה החינוכית, אולי מה שמסמל אותה זה שתשעה מהגימלאים שלנו הם אנשים שהיו

בזמנם עולים חדשים. כיום, מתוך 300 עובדים קבועים כ-20% הם עולים שנקלטו לאורך

השנים, גם בתחומים היותר טכניים אבל גם בתחומים האמנותיים.

מה שמסייע לזה זה הנוהג היפה של מילגות הקליטה, שהוא מאד מספק לגבי קליטה

במקצועות הטכניים, אבל הוא לא מספק אם רוצים לקחת ברצינות את האפשרות של קליטה

אמנותית ותרבותית של אמנים בטלוויזיה גם בתחומי האמנות. הנוהג הקיים שבו אחרי

חצי שנה אתה חייב לפסוק לגבי העולה אם עמדתך חיובית, ואז מאריכים את המילגה לעוד

שנה, ואו1ה צריך להתחייב לעוד שנתיים - החלטה כזאת שצריך לקבל אחרי חצי שנה,

בתחומי בימוי והפקה היא כמובו כמעט בלתי-אפשרית. יכול להיות שמשרד הקליטה צריך

לשנות את הדפוסים לגבי המקצועות האלה, אם באמת רוצים לעודד את הקליטה שלהם.

לגבי תוכניות, לטלוויזיה החינוכית יש בעיה נצחית של שעות שידור לא מוצלחות,

שעוד החריפה בזמו האחרון. עם זה, אנחנו פועלים כרגע בשני כיוונים. אנחנו ערב

תחילת הפקה של מגאזין בלשון האמהרית שנשדר אחת לשבוע בימי ששי ונפיץ בקלטות

למרכזי קליטה. בעוד שעם התוכניות לדוברי רוסית אנחנו מחכים לכבלים, מכיווו

שהעולים דוברי הרוסית מרושתים בכבלים, כפי ששמענו, העולים מאתיופיה לא מחוברים

לכבלים ולכן אין לנו אפשרות אחרת אלא שידור בדרך הזאת.



אני מקווה שבחודש הקרוב נצא להפקה הזאת, שהיא מאד מרגשת אותנו, בעיקר מכיוון

שהיא גם הפקה שיטלו בה חלק נכבד העולים עצמם באתיופיה, בהדרכה ובהשתתפות מאסיבית

של כוח האדם שלנו. אני מאד שמחה להודיע על הפרוייקט הזה ומקווה שהוא יצליח.

לגבי תוכניות לדוברי רוסית, עם השנה הקרובה שבה גם נפתח ערוץ הכבלים,בכוונתנו

להפיק תוכניות גם בתחום הזה, ואנחנו כרגע בגיבושים של תפיסות שונות.

נ' בן-צבי;

אני רוצה להתייחס לרדיו רק"ע. כשירות התעסוקה אנחנו מאד נעזרים ועוזרים

לעולים. אנחנו מעבירים מידע על תעסוקה לעולים וההיענות שלהם - גם אלה שאולי

התייאשו פה ושם משירות התעסוקה ולא כל-כך באים, הם לא קיבלו מענקים, וכיוצא בזה -

בעקבות הפניות שלנו ברדיו רק"ע, ואנחנו מוסרים הרבה מאד הודעות, הם נענים ויוצאים

לעבודה, ואני חושבת שיש לזה חשיבות רבה. מה עוד שיש להם עדיין קושי עם השפה.

אנחנו יודעים שגם בעלי מקצועות שיכלו אולי להתחיל לעבוד במקצועם, לא יודעים עברית

ולא יכולים להתחיל לעבוד במקצוע.

לכן נדמה לי שהקשר הישיר בשפתם הוא מאד חשוב ואנחנו עושים כל מאמץ שרדיו רק"ע

ימשיך בפעילותו לפחות עד שנדע שאותם עולים יודעים עברית והם השתלבו, ואז נוכל

לחשוב בדרך אחרת.

ב' טמקין;

אולי אפשר לספק לנו נתונים על אחוז ההאזנה לרדיו רק"ע והאם יש נתונים לגבי

הרכב האוכלוסיה שמאזינה לו. כי אם האוכלוסיה ששומעת מורכבת מאחוז גבוה של אנשים

שבאו לפני 5 שנים, זה אומר משהו גם לגבי הפוטנציאל בעתיד של קהל לרדיו רק"ע. לא

שמעתי אם יש סקרים כאלה והייתי מעוניין לשמוע.

א' נדב;

הסקר האחרון נעשה לפני כ-8 חודשים. אחוז המאזינים מקרב העולים היה בהתחלה

80%, אחר-כך ירד ל-60%, כש-20% עברו להאזנה בעברית ברשת בי. כלומר, ברשת בי זה

20% מקרב העליה החדשה ורק"ע - 60%.

היו"ר ע' זיסמן;

אחד הדברים שאנחנו צריכים לטפל בהם, ויש גם פניות אלינו הוא שרוב הרשויות

המקומיות הפסיקו לממן ולסייע לאולפנים בעברית. יש לנו בעיה עם המשך לימוד השפה

העברית אחרי האולפן הראשון שנמשך 5 חודשים ו-5 חודשים לאחר-מכן. בעיקר בקרב

הזקנים והמבוגרים יותר יש בעיה עם לימוד השפה, וזה אחד הנושאים שנדון בו בקרוב.

א' נדב;

יש לנו שעה - שעתיים ביום של לימוד עברית, חלק מזה בשיתוף עם משרד החינוך.
ס' לנדבר
מישהו אכל פעם בבת-אחת קר וחם וקיבל כאב שיניים. זה בדיוק מה שקורה היום עם

העליה מברית-המועצות - התלהבות רבה בתקשורת. שידורים שגרמו לשנוא את העולים

מברית-המועצות וזה הביא למצב הקיים היום.

יש ספור על אבות אשמים. האבא יושב בחדר מול מטת הילד, כשהוא כבר נרדם,
ואומר
סליחה בני, אני אשם. אתה בדרך-כלל נכנס בבוקר כשאני קורא עתון ומבקש

ממני משהו, ואני כועס שאתה מפריע לי, שלא ניקית את החדר, שלא הכנת שיעורים, וכו י.

והיום כשקראתי בעתון נכנסת לחדר ופתאום ראיתי שאתה ילד קטן ושהדרישות שלי מוגזמות

מדי.



זה מה שאני רוצה להגיד. לפעמים מגזימים בקשר לזנות בקרב העולים

מברית-המועצות, או מאפיה. הרי המאפיה בדרך-כלל יוצאת מתוך הרגשה או של חולשה או

נגד המאפיה הישראלית. אני הושבת שגם התקשורת אשמה במה שקרה, מפני שהיא בעצם

מחפשת את הגימיקים, וגימיקים לא תמיד גורמים לדברים חיוביים.

ב-26 באוקטובר התאחדות יוצאי ברית-המועצות עשתה אירוע שאני לא חושבת שעד כה

שידרו אותו. מי שהיה באירוע הזה אמר - ושר הקליטה אמר זאת בכנסת - שדבר כזה

מגולם לא ראה. זה היה פסטיבל עולים הדשים, ילדים בני 4 עד 16, ואני כיושבת-ראש

התאחדות יוצאי ברית-המועצות רוצה להגיד שבמשך 15 שנה מאז שעליתי ארצה לא ראיתי

רמה גבוהה כזו של ילדים. הם היו מקצועיים ביותר, ומי מאנשי הטלוויזיה ירצה לראות

את הסרטים שהכנו, אנשי התאחדות יוצאי ברית-המועצות יציגו אותם ברצון.

התאחדות יוצאי ברית-המועצות לשעבר וארגוני עולים אחרים לא יכולים להציב משימה

לכלי התקשורת. אני חושבת שאנחנו כן יכולים למסור את הבקשה שלנו. היום, במצב

הנוכחי, כמו שהמנכ"ל אמר, צריך להראות גם את הדברים החיוביים וגם את הדברים

השליליים. יש היום הרבה דברים חיוביים.

בזמן הכנת הפסטיבל נהרגה בתאונת דרכים במאית טלוויזיה ממוסקבה. יום לפני-כן

היא ישבה בחדרי ואמרה שהיא אסירת תודה שנתנו לה הזדמנות לעבוד לפני שנתיים, כשעוד

היו כספים, עם מני פאר בטלוויזיה הישראלית. זו פעם ראשונה שנתנו לה הזדמנות

להראות מה היא שווה ומה היא למדה במשך שנים. היא הכינה יחד עם בוריס סלוצקי

פסטיבל ברמה מאד-מאד גבוהה.

אני מבקשת להראות, יחד אתנו, את הדברים החיוביים שהעליה מברית-המועצות לשעבר

הביאה למדינת ישראל.
א' בן-עמי
בראש ובראשונה אני רוצה להצטרף לדברים שאמרה ניצה בן-צבי בקשר לרדיו רק"ע.

אנחנו בההלט רואים בזה כלי חשוב מאד. אנשים שוכחים שבשנה מגיעים בין 70,000

ל-75,000 עולים, שעדיין לא יודעים עברית בשנתם הראשונה בארץ ולכן הכלי הזה חשוב.

לכן אני חושב שצריך לבדוק היטב את הנושא של בדיקת המימון שהועלה פה קודם.

ב' טמקין;

משרד הקליטה תורם סכום כלשהו לכלי החשוב הזה?
אי בן-עמי
אני אענה לך בהמשך.

אנחנו חושבים שזו היתה טעות קשה מאד שהפסיקו לשדר את התוכנית "אקטואלנוסט".

נכון שיש תחליף חד-שבועי, "קליידוסקופ", אבל לגבי ההתאמה שלה לצרכי העולים אני

יכול רק לומר שעל כך יש דעות שונות.

בי טמקין;

כמה פעמים בשבוע שודרה התוכנית "אקטואלנוסט"?

א' בן-עמי;

"אקטואלנוסט" שודרה ארבע פעמים בשבוע. אנחנו היינו המשרד האחרון שעוד החזיק

את זה באוויר. עשינו העברות מתקציבים שונים ומשונים, שביניהם לבין מידע והסברה

לעולים אין קשר.



ג' שגיא;

למה מיועדים התקציבים שלכם אם לא לעולים?

א' בן-עמי;

יש סעיפים שמותר לנו לנצל, אבל אני לא יכול לקחת מסעיף סל קליטה ולהעביר

לתוכנית בטלוויזיה שמיועדת לעולים.

מתוך החשיבות של תוכניות לעולים אנחנו מפתחים מספר תוכניות שחלקו כבר בשלב

יותר מתקדם וחלקן ייראו במהלך 1995 . אנחנו במשא-ומתן עם הטלוויזיה החינוכית גם

לגבי מגאזין באמהרית - אני מצטער שאין פה ולו נציג אחד של העדה, שיכול הים לתרום

לדיון הזה - וגם לגבי מגאזין ברוסית. במגאזינים אלה תיכלל גם מעט אקטואליה.

ברוסית אנחנו בודקים, יהד עם משרד החינוך, שילוב של אולפן משודר בתוך התוכנית.

אני חושב שהתוכנית הזאת תעלה לאוויר ב-1995

מעבר לזה אנהנו מפתחים מאד את הטלוויזיה בכבלים. אנחנו עבדנו ועדיין עובדים

עם מת"ב. יש תוכנית בשם "מראה", שבאמצעותה אנחנו מפיצים מידע, ואנחנו מפתחים

עכשיו יותר את ערוץ הכבלים.

לשאלת התמיכה ברק"ע. כמו המשרדים הממשלתיים האחרים הנוגעים בדבר, גם אנחנו

יכולים לתרום את המידע ואת האנשים שמגיעים לרדיו ומתראיינים שם.

מ' קירשנבאום;

זו לא תרומה, זה עול. אנחנו צריכים תרומה.

א' בן-עמי;

המרצים שלנו המופיעים ברק"ע הם המרצים המבוקשים ביותר על-ידי העולים. אולי

זה עול מבחינתך, אבל מבחינת העולים זו תרומה מבורכת.

בנוסף לזה אנחנו במשא-ומתן עם רשות השידור, ערוץ 3. ואנחנו מחכים עדיין למספר

תשובות בענין העלויות שהתבקשו, גם על-מנת לקדם שם תוכנית לעולים.

אי טנצר;

שמי אלכנס טנצר, יושב-ראש ועדת מעקב אחר ביצוע הבטחות לעולים.

ג' שגיא;

איזה ארגון עומד מאחורי ועדת המעקב?

א' טנצר;

כל הארגונים בחרו בקבוצת אנשים שאני עומד בראשה לבדוק איך אינם, הפוליטיקאים,

תומכים ומטפלים בנושא קליטת העליה. דרך אגב, פניתי גם לישראלים, כי אמרתי שכולנו

יחד צריכים לפעול, והם אמרו לי; לא, עם עולים חדשים אנחנו לא יוצאים יחד לדרך.

זה היה בדיוק לפני שנתיים.
גי שגיא
אני מבקש לדעת אם זה ארגון עצמאי .



אי טנצר;

זה ארגון עצמאי.

אני רוצה לדבר על דברים שהועלו כאן. קודם-כל, לפי הנתונים של הביטוח הלאומי

שהתפרסמו לפני שנה, היחס השלילי לעולים עלה פי שלושה במשך שש שנים.

בסוף אוקטובר 1993 היה מפגש במכון ירושלים בין בכירי העתונאים בשפה העברית

והרוסית. השתתפו בו כ-10 - 15 עתו נאים, ודיברנו איך אנהנו יכולים לעשות גשר

בינינו, איך אנהנו יכולים לשדר את הקליטה לעם ישראל. בסופו של דבר נשארנו כל אהד

בצד שלו, לא היה בינינו קשר. כשהמפגש הסתיים אני דיברתי עם ישראל סגל, עם יעקב

אהימאיר ועם אהרים והצעתי להמשיך, נתהיל לבנות את הגשר. התקשרתי לכולם אבל עד

עכשיו לא קיבלתי תשובה.

אין לי בעיה להגיע לתקשורת, כי ספורים על מצוקה של עולים הדשים יש מספיק,

ולצערי יותר מדי, אבל זה לא בונה את הגשר שאנהנו רוצים לבנות.

דיברו כאן הרבה על רדיו רק"ע. אמרתם ש-60% מהמאזינים הם דוברי רוסית. יש

היום קרע עמוק שמאד מפהיד אותי במיוחד, ואת כל האנשים שמבינים. אנהנו כאילו שני

עמים - רוסים וישראלים, ויזה מפהיד. אני מסתכל לפעמים בעיניו של המשדר בשפה

רוסית, שמשתכר 1,500 שקל. הוא צריך להסביר שהכל בסדר, ולחייך.
ב' טמקין
הוא קיבל פקודה ממישהו להסביר שהכל בסדר?
אי טנצר
אני אומר אם אנהנו רוצים להגיע לקליטה טובה, ואני מאמין שרק"ע הוא כלי מעולה

כדי להגיע לקליטה טובה.

ב' טמקין;

אבל אתה אמרת דבר אהר. או שאמרת או שאתה חוזר בך. אמרת עכשיו שהם צריכים

להגיד שהכל בסדר, בניגוד למי?

אי טנצר;

לא הבנת אותי. אני אומר שהם צריכים להגיע לשלב הזה, אפילו שהכל בסדר. למשל,

אני מעביר בקורת, שבאמצעותה אנהנו יכולים להגיע לקליטה חיובית. על זה אני מדבר.

ואם אדם יושב רעב ומשדר מתוך מצוקה, יש לו בעיה.
היו"ר ע' זיסמן
יש לי בקשה אליך. תיקה אותי לאותו אדם רעב. אני אשלם לך את ההוצאות. אל

תשתמש בזה. אתה יוצר סטיגמה אחרת. אין עולים רעבים, יש עולים עניים. אולי יש

נרקומנים ואלכוהוליסטים, אבל אין רעבים. תיקה אותי אל אותו אדם רעב. אני רוצה

לראות אותו. לא קיים דבר כזה. אין עולים רעבים במדינת ישראל.

אי טנצר;

מה זה רעב? כל דבר הוא סובייקטיבי. אני מדבר על אדם רעב. כי בן-אדם צריך

לשלם שכר-דירה, ודברים אהרים, ואני מכיר כמה עובדים ברדיו רק"ע שבגלל שהיו צריכים

לשלם ממשכורתם בעד הדברים האלה, הס עזבו את רדיו רק"ע ונסעו לחו"ל בכדי לפרנס את

המשפחה, והם באים ארצה פעם בשלושה חודשים כדי לבקר את המשפחה ולהביא משכורת.



אני קורא כעת לכל כלי התקשורת בארץ. עוד לא מאוחר, בואו נתחיל לבנות דבר

מיוחד בשביל עתיד משותף שלנו, כי בסופו של דבר אנחנו עם אחד, והגיע הזמן- שמה

שאמרתי בהתחלה, שהשנאה לעולים החדשים עלתה פי שלושה, אני חושב שכדאי והגיע הזמן

לצמצם אותה.

טי ארבל;

אני רוצה להוסיף כמה מלים על הדברים שאמר מר דואר, יושב-ראש התאחדות חברות

הכבלים ולהרים את הכפפה של יושבת-ראש ארגון יוצאי ברית-המועצות לשעבר ושל נציג

משרד הקליטה. אנחנו הקמנו ערוצים מקומי ים. הערוצים האלה ישדרו בנר ראשון של

חנוכה את השידור המיוחד לעולים מבאר-שבע, בשידור חי, והערוצים האלה פתוחים לקלוט

חומר על עולים. לדעתי, יש לנו עוד שעות שידור שטרם אויישו בתוכניות, אם אפשר

לומר כך, ובפירוש נוכל לקלוט תוכניות שיש לכם או למשרד הקליטה, או שיש לגורמים

קהילתיים, כי המנדט שלנו על-פי החוק הוא בפירוש לעבוד מול קהילה ולתת ביטוי

לקהילה, וזה בא לידי ביטוי בערוצים הקהילתיים המקומיים שלנו.
בי טמקין
אני חושב שטוב מאד וחשוב מאד שהחלטת לקיים את הדיון הזה. במקרה גם אני

התחלתי לעסוק באותו נושא, פחות או יותר בזמן שאתה יזמת, בלי שהיה שום קשר בינינו.

קיימת, כמובן, הבעיה הכללית של דימוי העולים בעיני הציבור בישראל. יש תופעה

קבועה שלוותיקים יש יחס מסויים לעולים. זה לא חדש. כשאני הגעתי לארץ בשנות

השבעים אני זוכר שזה לבש צורה אחרת, אולי וילה, וולוו וכל מיני ביטויים שהיו

בזמנו.

מדובר כאן על עליה מיוחדת במינה. היא באה במאסה גדולה, באותו זמן, לחברה

הישראלית שהגיעה לרמת גיבוש די גבוהה, ובגלל המאפיינים האלה וגם בגלל הרקע, שאין

לנו כעת זמן לפרט אותם, העובדה שיש ציבור גדול מאד בקרב העולים - לא צריך לקבל

בשום פנים ואופן את הנתונים השקרי ים והמטעים של השרה אורה נמיר - אבל יש קבוצה

גדולה של אנשים שאני לא מניח שבקרוב ילמדו מספיק עברית כדי להתמודד עם החברה

הישראלית בתנאים מינימליים, בלי שהם מקבלים סיוע, וחלק מהסיוע הזה הוא האפשרות

שלהם לחיות בתוך מדינת ישראל, לדעת מה קורה במדינת ישראל בשפתם.

כשאני שומע ש-60% מהעולים ממשיכים לשמוע תוכניות רדיו בשפתם, ושהשנה יגיעו

70,000 - 80,000 עולים, אני מניח שנמשיך להתמודד עם הצורך להתייחס להברה הזאת.

יש פה איזון מאד זהיר, מאד בעייתי בחלקו, ואני לא עושה פה הנחות לעולים, אני

לא עושה הנחות בצורך שלהם להתאמץ ולהשתלב, ואני לא עושה הנחות לכל אלה שחיים

מהמצוקה של העולים, שהופכים את מצוקת העולים לפרנסה, לאמצעי שדרכו הם גם יקבלו

אולי מקום בכנסת מתי שהוא. אני חושב שכאשר הם עושים את זה על-ידי הגזמת הבעיות

שקיימות אצל העולים הם לא תורמים לעולים. הם יוצרים דימוי שלילי, הם מדגישים את

הנחשלות ועל-ידי כך מנציחים אותה.

מצד שני, לאמצעי התקשורת בישראל יש גם את שלהם ביחסם לשונה, בציון העובדה

שמישהו עולה כאשר הוא עושה משהו שלילי. כאשר קורה משהו חיובי אני לא רואה את

ההדגשה הגדולה שמדובר בעולים. אף אחד לא שם לב לעובדה שמישהו נבחר לכנסת על אף

שהוא היה פעם עולה. לא שמעתי יותר מדי הדגשות מהסוג הזה. אני שומע כל הזמן

הדגשות הפוכות. זה לא מה שנקרא אובייקטיביות בשידור. לפעמים זו גם הסתה, ליהנות

מן העובדה שיש התנגשות בחברה הישראלית על רקע הדברים שאמרה השרה נמיר, ואז בוא

נחפש את האדם בחברה הישראלית שיכול לבטא באופן הקיצוני ביותר, המעוות ביותר

והשולי ביותר את העמדה ההפוכה לעמדה של העולים החדשים ושל קליטת העליה. כי כך

יהיה "כסאה", ומה יותר טוב מכסאח? ממש כסאח לשם כסאח, גם אם הוא לא מבטא משהו

אמיתי בחברה הישראלית. זה ענין של תרבות שכנראה אי-אפשר כבר להילחם נגדה.



יש צורך בשידורים לעולים החדשים. העובדה שאנשים שמשלמים הרבה עבור פרסומת

אומרת שיש לדבר הזה מעין הצדקה מסחרית לקיומו. אבל הוץ מההצדקה המסחרית יש פה גם

צורך והצורך הזה הוא מתמשך, ואם יש עובדים שעוסקים בזה, ועובדה שלא החליטו לסגור

ולא החליטו להעביר עובדים ממקום אחר, אלא עולים חדשים עושים תוכניות לעולים חדשים

מתוקף תפיסה שאני חושב שהיא נכונה.

מנכ"ל רשות השידור אמר שהעובדים מועסקים בתנאים מחפירים. אני כתבתי מכתב

לשרה שולמית אלוני, עם העתק לשר יאיר צבן. מה לעשות ששניהם מהתנועה שלי ולעולים

החדשים היו ציפיות ממנה?

גי שגיא;

דווקא יש מה לעשות בענין הזה.
ב' טמקין
אני לא יודע מאיפה, איך ואיזה העברות. לא יכול להיות שאנשים מועסקים בתנאים

לגמרי אחרים מיתר חבריהם, ממשיכים לעבוד באופן ממוסד, וגם ימשיכו לעבוד, ושלא

יתנו להם תנאים.

אני שומע שיש להם בעיה עם קביעות. יכול להיות שיש בעיה כזאת, ואני חושב

שהוועדה לא צריכה לעסוק בזה.

היו"ר ע' זיסמן;

התנאים נובעים ממעמדם. הענין הוא שהם במעמד של עובדים זמניים, ארעיים.

בי טמקין;

סליחה, אבל גם בחוזה מיוחד זמני אפשר להבטיח תנאים סוציאליים ושעות נוספות.

מה יותר מיוחד מזה שמדובר על אנשים מאד מיוחדים, בעלי כישורים מיוחדים? אנחנו

מסבסדים במדינת ישראל כל מיני דברים.

אני חושב שמשרד הקליטה, משרד התקשורת ורשות השידור, אינני נכנס לחלוקה,

צריכים לממן את העסקת העובדים האלה בתנאים סבירים. אנחנו לא יכולים להחליט שום

דבר אחר בוועדה זו אלא זה.

יש עוד דבר. שמעתי עכשיו שעשו סרט. לא ראיתי אותו, אני מניח שזה סרט טוב

וחשוב לעשות את זה. לפני כחודש שמעתי שהפסיקו לתרגם את "מבט לחדשות" לרוסית, כי

אין כסף.
מ' ינון
אף אחד לא התלונן על זה, דרך אגב.

בי טמקין;

אני קיבלתי תלונות.

מי קירשנבאום;

הספור הוא פשוט מאד. אנהנו הצענו לעשות את התרגום הזה. היתה לנו שיחה עם שר

הקליטה, שהתחייב לממן את התרגום ב-100,000 שקל. שידרנו את זה חצי שנה, לא קיבלנו

פרוטה אחת. אין לנו כסף.



היו"ר ע' זיסמן;

אם שר הקליטה הבטיח, הוא צריך לקיים את הבטחתו. אני אתייחס לזה.

מי קירשנבאום;

לא מעלים את זה כטיעון. -זו היתה הצעה שלנו ויוזמה שלנו לעשות את הדבר הזה

על-מנת להקל על העולים, כי הבנו שהם ירצו להבין את "מבט להדשות". אנחנו משתמשים

לפעמים ברשת אי לתרגם את שידורי השלום לערבית. אנחנו הצענו את זה והשגנו את

הסכמת משרד הקליטה והכסף לא הגיע.

בי טמקין;

ולא נתנו לכם כסף. הבנתי.

לפני שנכנסתי לכאן קיבלתי מכתב, בו אנשים מתלוננים שיש ברדיו רק"ע תרגום של

"מבט" ובאילת הם לא מצליחים לקלוט אותו, וכך גם עם התרגומים.

אני מציע שהוועדה תקבל חחלטה שעל משרד הקליטה, משרד התקשורת ומשרד האוצר

לבדוק משאבים - 1. על-מנת שחמוסד חזה, שהוא מוסד קיים, מוסד מתפקד, מוסד דרוש

וחשוב, יעסיק את העובדים בתנאים אנושיים. זה באשר לרק"ע. אני מציע שיחדשו את

התרגומים של "מבט", ואם אפשר לענות לתושבי אילת, כי הם לא קולטים את השידורים.

גי שגיא;

לא ארחיב את הדיבור על איכות הקליטה ועל תרומת העליה למדינה, למשק, לחברה, כי

זה לא הנושא. אבל אני חושב שלכולם ברור שככל שאיכות הקליטה של העולים ותהיה טובה

יותר התרומה ונהיה יותר אפקטיבית. בנושא הזה צריך לעשות הכל, ואין שום ספק שנושא

התקשורת, רדיו וטלוויזיה, יכולים לתרום תרומה חשובה מאד לקליטת העולים.

בהקשר הזה אני רוצה לומר שמדהים אותי, שאני חוזר כמעט כל שנה על הריטואל של

תנאי העבודה של עובדי רק"ע. הדיון הזה חוזר על עצמו ואני שומע שהתנאים נשארים כפי

שהם, וסימן השאלה על קיומו של רק"ע עדיין קיים. אני חושב שזה בלתי-נסבל.

אני שומע שחבר-הכנסת בני טמקין שלח מכתב לשר. אני שולה כבר כמה שנים מכתבים

כאלה, ואני שמח שהצטרפת למועדון הזה. נדמה לי שצריך לשים סוף לענין. הוויכוח על

ערכו של רק"ע, על החשיבות, נגמר, מוצה, וצריך פשוט לאפשר למערכת הזאת לחיות. נדמה

לי שאף לא אחד עושה טובה לשום קבוצה כאשר הוא מקיים את שידורי רק"ע. זה אינטרס

של הרדיו, זה אינטרס של רשות השידור, זה אינטרס של החברה הישראלית לעשות את הדבר

הזה.

אני מבקש שנמצא את הכלים, אדוני היושב-ראש, להביא את הענין הזה לסיום חיובי.

זה ביזיון שאנחנו חוזרים ושומעים על העובדים הזמניים שכבר עובדים ארבע שנים ברק"ע

בתנאים-לא-תנאים, על רקע העובדה שהם עובדים זמניים, והדבר הזה נמשך ואנחנו עוברים

לסדר-היום.

השאלה אם הם רעבים או לא רעבים איננה רלבנטית. העובדה שהם עובדים בתנאים

שונים מאלה שיש לעובדים קבועים אחרים ברדיו היא בלתי-נסבלת.

פעם היו ויכוחים אם התוכניות טובות או לא טובות. הוויכוחים האלה נגמרו. אני

חוזר ואומר, יש לנו אינטרס רציני מאד לתרום לקליטת העולים באמצעות כלי התקשורת,

וכבר ציינתי שהקשר בין זה לבין התרומה של העולים למשק ולחברה ידועה.

נשמעה כאן הערה על התדמית שזוכים לה העולים בעקבות ההתייחסות של כלי התקשורת.

בענין הזה אנחנו יכולים לעשות מעט מאד. רוב כלי התקשורת הם חופשיים ונוהגים

על-פי המדיניות והנורמות, שאני לא כל-כך אוהב אותן, אבל זה מה שקורה. אבל אני



רוצה לציין שיותר ויותר מדובר על התרומה של העולים, על הערך הכלכלי והחברתי של

העליה מברית-המועצות בכלל ושל העלית בפרט. שומעים את זה יותר ויותר גם בפרסומים

רשמיים וגם בהתבטאויות של קובעי המדיניות. אני חושב שבמובן זה העולים יכולים

להיות גאים, כי השדר שעובר מקובעי המדיניות הוא מאד-מאד חיובי בסופו של דבר.

ס' לנדבר;

זאת הרגשה שלך. ההרגשה בשטח היא לגמרי אחרת.

גי שגיא;

אני יודע שידיעה סנסציונית באיזה שהוא עתון מכה גלים והיא כואבת, אבל אני

מדבר על הסך-הכל.

אני חושב שלערוץ 2, לכבלים, יש יכולת להשתלב. אני מברך את הכבלים על הפעילות

ועל היוזמה. אבל רבותי, זה גם אינטרס שלכם וגם של ערוץ 2. אם בערוץ 1 אין

כתוביות, שיהיו בערוץ 2. זה ישרת את התחרות שלכם.

ע' פלד;

בסרטי עלילה אנחנו שמים כתוביות.

ג י שגיא;

אני מברך את כל מי שתורם לענין הזה ומבקש שאנחנו נקבל החלטות מחייבות בענין

תנאי ההעסקה, בענין הפעילות של רק"ע, ואני מקווה שיהיה לזה, כפי שאמרנו, סיום

חיובי .

היו"ר ע' זיסמן;

אני רוצה לסכם את הישיבה. ראשית, אין לנו פה ענין של גל עליה חולף. יש בערך

60,000 עולים מברית-המועצות, שאני מקווה שמספרם יגדל, אבל זה ענין של 10 - 15

שנה, אם אני לוקח בחשבון שיש לנו התחרות פרועה עם הגירה לארצות-הברית ולגרמניה.

לגרמניה יש אינטרסים כלכליים ואחרים להקל על ההגירה אליה. פירוש הדבר שאנחנו

צריכים לקחת בחשבון שני נתוני יסוד; 1. שהעליה תימשך; 2. העובדה שמבוגרים וזקנים

במיוחד לא רוכשים את השפה בתקופה הראשונה. אבא שלי היה בארץ 21 שנה, עד שנפטר,

כמעט שלא דיבר עברית. הוא דיבר 7 -8 שפות, אבל עברית הוא התקשה לדבר. יש לנו

בעיה של לימוד השפה העברית בארץ. לכן חשובה תקשורת בשפה הרוסית וגם בשפה

האמהרית. אני רוצה להוסיף שרק לפני כמה חודשים נודע לי ש-18% מהאתיופים לא

מבינים אמהרית. הם מבינים רק טיגרינית. טוב שאתה עושה יותר תוכניות בעברית

וה-80% הופכים ל-60%, ואולי הם יגיעו ל-50%, אבל תמיד יהיו כמה עשרות אחוזים שלא

יוכלו להבין את השפה העברית. לכן, לפי דעתי יש מקום לתרגומים. מר קירשנבאום

השיב בצורה כנה שהוא נותן תשובה, מפני שזה באמת עול של ממשלת ישראל ושל המדינה,

זה לא רק עול של רשות השידור.

בהזדמנות זו אני מתנצל בפנייך, גבי לנדבר, שלא הגעתי לפסטיבל הנוער

שאירגנתם, למרות שמאד רציתי לבוא. זה היה ביום שחזרנו מהערבה ואני העדפתי ללכת

לשר האוצר לדיון על סעיף קליטת עליה בתקציב.

לכן אני מתייחס בכל הרצינות לבקשות של קירשנבאום. לפי דעתי יש גם תגובה.

קיבלנו גם החלטות, שלחנו מכתבים. אתה נמצא כאן פעם שניה, אבל קדמו לך אחרים, ויש

התעלמות מוחלטת מהשתתפות הממשלה בשידורים בארץ ובחוץ-לארץ. לא נתבקשתי להיות

נציג "קול ישראל" ברשות השידור, ואני גם לא מתלונן. עם זאת, לא יכול להיות ששר

האוצר אומר שבתקציב הקודם כל ענין קליטת העליה היה 11 מיליארד שקל, עכשיו 11.5

מיליארד שקל - נוסף עוד חצי מיליארד. אבל כשאינה בודק את התקציבים השונים אתה

רואה שורה של נושאים ומטרות שאינם מטופלים בתקציב. וכשאתה אומר; אני נותן



לקליטת עליה 11.5 מיליארד שקל, זח נכון, אבל זה בדיוק כמו הספור עם מיכה גולדמן,

שהכותרת היתה "הכפלת התקציב לטיפול בנוער מנותק", שמספרית זה היה נכון, אבל זה

מאפשר לטפל ב-800 בני-נוער, ואילו 4,200 ויותר בני-נוער אינם מקבלים טיפול, כי

התקציב לא מאפשר לא כוח-אדם, לא כלים ולא אמצעים לטפל בהם. אבל זה נכון נומינלית

שהתקציב הוכפל.

לכן אני אומר שלקראת ה-31 בדצמבר חייבים לעשות מאמץ, לא רק בנושא התרגום, גם

בנושאים אחרים. מה עוד שהיום יש מצב, גם בברית-המועצות, שלא היה אף פעם, שאנשים

יכולים להכין עצמם לעליה. אפשר ללמוד עברית ואפשר לתת חינוך יהודי, גם למבוגרים,

לא רק לצעירים, ואפשר לעשות כל מיני דברים כדי לקרב אותם לישראל לא רק בדרכים

ובשיטות שהיו נהוגות עד עכשיו.

מאד שמחתי להיות בקהילה היהודית בגרמניה ולשמוע את "קול ישראל". לכן,

ההצעות שהעלה מר קירשנבאום נראות לי ואנחנו ננסח אותן בהתאם.

דבר נוסף לגבי רק"ע. יש בעיה חמורה. כשכל השנים אתה מדבר קיצוץ התקנים,

ואי-אפשר לפתוח את התקנים, פרט לתפקידים ומקצועות מסויימים, על-ידי זה אתה פוגע

לא רק באפשרות שילובם וקידומם של עולים, אתה פוגע גם באחרים. זה מה שקרה היום

בשירות המדינה. יש הבדל בין עובדים במעמד של קביעות לבין אנשים במעמד ארעי

וזמני. מדובר לא רק בעולים חדשים, אבל זה פוגע גם בהרבה מאד עולים חדשים, אלא אם

כן אתה יוצר תקנים.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הכינו ועשו הכשרה מקצועית משלהם, אבל אלה שעברו את

ההכשרה גם נכנסו לעבודה והיום יש להם קביעות. המוטיבציה היא אחרת. הם לא רק

הכשירו והביאו עולים ממקומות שונים בארץ לירושלים לצורך התפקיד הזה, אלא גם הביאו

עולים לירושלים בהזדמנות זו, כי כמעט שאין עליה לירושלים, והם גם הכניסו אוותם

למסלול של קביעות.

גי שגיא;

בדיונים על התקציב, גם כחבר ועדת הכספים, אתמוך בכל הפעילות של יושב-ראש

הוועדה בנושא עולים. עומד להגיע לוועדת הכספים גם הנושא של תקציב רשות השידור.

אני אסייע ואתמוך עד כמה שאפשר, ובתיאום עם מר ינון אני עושה משהו בענין הזה.

אני לא מוכן, וזה מה שמשתמע מתוך דבריך, שעובדי רק"ע יהיו בני-ערובה למאבק

שלנו להגדלת עוגת התקציב לנושא הקליטה. אני חושב שבענין עובדי רק"ע צריך באופן

בלתי-מותנה לדרוש מרשות השידור לסיים את הפרשה של תנאי עבודה, שהם מופלים בירק

לעובדים אחרים. לא יכול להיות שיש תקציבים לכל מיני פעילויות אחרות ורק זה עומד

בין הגדלת התקציב לרשות השידור, או לקליטת עליה בתקציב המדינה, לבין תנאי העבודה

שלהם. לא ייתכן שהבעיה הזאת תעלה מחדש מדי שנה. אני מבקש שהענין הזה יוצג כאחד

הנושאים שרשות השידור חייבת לפתור בכל מקרה ובכל תנאי, ולא להיות בעדיפות אחרונה

מבחינת הצרכים שרשות השידור עומדת בפניהם.

מי קירשנבאום;

אני רוצה, ברשותך, להעיר דבר אחד. צריך להיות מעשיים בענין הזה. רשות השידור

בהחלט מעוניינת לפתור את זה, אבל אי-אפשר, אחרי שמסבירים כמה צריך לעזור לרשות

השידור בסיוע כספי על-מנת לפתור את זה, להגיד: גם אם אין סיוע כספי תפתרו אתם את

הבעיה. לא יכולים לפתור. אם זה יהיה רק בכוחה של רשות השידור ויוטל רק על כוחה

של רשות השידור, הפתרון הוא לפטר את 34 עובדי רק"ע, לקחת מ-60 עובדי המחלקה

הרוסית ב"קול ישראל" ולהעביר אותם לרק"ע. הם מקבלים משכורות גבוהות ברשות השידור

והם יעבדו שם. אגב, זה פתרון שמקובל על האוצר ועל כל הגורמים.

אנחנו עוד מנסים בצפורניים להחזיק את האנשים האלה ולתת להם עבודה, אבל בתמורה

לכך גם יחייבו אותנו לקלוט אותם, בניגוד לעמדת האוצר, ובמשכורות גבוהות ומלאות,

אין זה בכוחה של רשות השידור, כי בזמן שאנחנו קולטים אותם, חייבים להבין שמתוך 60

העובדים שעובדים במחלקה הרוסית ב"קול ישראל" בשידורים לחו"ל יש אנשים מובטלים.



ג' שגיא;

אני לא יכול לקבל את הטיעון הזה.

היו"ר ע' זיסמן;

ארגה לא מקבל אותו כבר כמה שנים. לא קיבלת אותו כשהיית חבר בוועדה המרכזת של

ההסתדרות, ולא קיבלת אותו גם בשנתיים שאתה חבר בוועדה זו. אני אומר לך, הפתרון

הוא רק בכיוון חזה. אם אתה רוצה שנקבל פה החלטה, זו תהיה חחלטה דקלרטיבית, ואני

גם לא יודע אם היא תתקבל. אבל אני לא רוצה לקבל החלטה בצורה כזאת.

גי שגיא;

אני חושב שזה ביזיון. בתוך סדר העדיפויות של רשות השידור, הנושא של עובדי

רק"ע נשאר תמיד כפיתיון לאותה תביעה שלנו, מוצדקת, להגדיל תקציבים, ואני בעד זה,

ואני אפעל בענין הזה, בלי שום קשר לענין, אבל צריך לחיות ברור שזה לא הנושא שצריך

לעמוד בתחתית סדר העדיפות של רשות השידור.

היו"ר עי זיסמן;

ההחלטה שאנחנו צריכים לקבל היא שאנחנו נפעל כדי שהממשלה ורשות השידור יאפשרו

להפסיק את המצב שיש עשרות עובדים עולים חדשים ברשות השידור במעמד של עובדים

זמניים וכל המשתמע מזה. אתה מקבל את הניסוח הזה?

גי שגיא;

אני מבקש בנוסף לזה להציע שאחד מחברי הוועדה יבחן את העדיפויות בתוך רשות

השידור, ויציע פתרונות כדי שבתקופה עד אישור התקציבים עד סוף שנת התקציב, ואם

יידרש גם לאחר-מכן, לבדוק את הנושא הזה עם כל הגורמים - רשות השידור, האוצר ומשרד

הקליטה.

היו"ר ע' זיסמן;

כל הבר ועדה שירצה בזה

ג י שגיא;

אני מבקש לקבל החלטה, שיוטל על חברים, מי שאתה תקבע, לטפל בנושא הזה עם כל

הנוגעים בדבר.

היו"ר ע' זיסמן;

יש חברי ועדה שאינם פה. אני מבין שאתה מעוניין בזה.

ג י שגיא;

לא, אני לא רוצה. אני אסתפק אם תאמר שהיושב-ראש מקבל על עצמו להבטיח שהענין

הזה יסתיים.

היו"ר ע' זיסמן;

אני אפעל להגשים את ההחלטה הזאת. הרי אמרתי את זה. אבל אני מוסיף, שיש

חברים אוזרים שרוצים להיות משולבים במאבק הזה, והם ישולבו לקראת ה-31 בדצמבר.



חבר-הכנסת שגיא, אם אתה באופן אישי תתן יש למאבק למען כמה דברים שאנחנו רוצים

להשיג עבור העולים, כולל הדבר הזה, אני אשמח מאד.

גי שגיא;

אני רוצה להבהיר שזה מבחן מאד רציני בשביל הוועדה, כי זה דבר אלמנטרי.
היו"ר ע' זיסמן
אתה תעמוד במבחן.

ג' שגיא;

אני לא ברחתי משום אחריות.

היו"ר ע' זיסמן;

יכול להיות שנגיש הסתייגות שדורשת איקס כסף כדי להבטיח את הדבר הזה, ואני

רוצה שאתה תצביע יחד אתי בנושא הזה, ולא נענה לשום משמעת סיעתית.

גי שגיא;

אני מודיע לך שאני עושה את כל המלחמות שצריך ואני לא מפר משמעת סיעתית. עם

זה, אני רוצה שתבין, ושיבינו חברי הוועדה, זה מבחן עבור הוועדה, כי זה ביזיון

שמלווה אותנו הרבה מאד זמן.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מקבל את זה, אבל בשביל זה צריך לשנות סעיף מסוים בתקציב, או של משרד

התקשורת, או של המשרד לקליטת העליה, או של משרד אחר, כדי להבטיח את המימון לזה,

והמימון לא יכול לבוא רק ממנו.

מי ינון;

משרד הקליטה התחייב בזמנו.

היו"ר ע' זיסמן;

אם לא נגיע לזה, צריך להיאבק, והמאבק היחידי הוא על-ידי הגשת הסתייגות

ובהעברה כלשהי, ולזה אינך מוכן.

ג י שגיא;

העמדה שלי שונה. אני מבקש לקבל, בנוסף למה שאמרת, החלטה שהוועדה, או מישהו

מטעם הוועדה, ואני אשמח מאד אם זה יהיה היושב-ראש, ידאג, יעקוב וידווח לוועדה על

מה שקורה, וימצא פתרון כדי להתמודד עם הבעיה.

היו"ר ע' זיסמן;

אני אעשה זאת. גם אם לא היית מבקש הייתי עושה את זה.

אי זנדברג;

אדוני היושב-ראש, לדעתי הקונספציה צריכה להיות שהממשלה, משרד הקליטה, קונה

שירותים מרשות השידור לצורך הענין. לכן אין ספק שזה צריך לבוא באמצעות ביטוי

תקציבי. הואיל ואני מכיר ויכול להעריך מה יקרה בדיונים לקראת ההצבעה בקריאה

השניה והשלישית על התקציב, זה יצטרך למצוא את ביטויו במסגרת איזו שהיא הסתייגות.



לכן אני מציע ליושב-ראש שאותה הסתייגות תוגש במשותף על-ידי מספר מקסימלי של

חברים שנמצאים כאן ואז יהיה לה משקל רציני.

היו"ר ע' זיסמן;

בעיקר שיהיה רוב גדול מן הקואליציה.

אי זנדברג;

נכון, ואז נראה מה קורה באמת. זו תהיה שעת המבהן האמיתית.

היו"ר ע' זיסמן;

חבר-הכנסת זנדברג, אני מודה לך שאתה משלים את מה שאמרתי. כל מאבק מסתיים

במבחן, וזה המבחן.

ג י שגיא;

יש פה קונספציה שונה לחלוטין, ואני רוצה לחדד את הענין הזה. מדינת ישראל לא

קונה שירותים. הרדיו, רשות השידור, משדרת לאוכלוסיה חשובה מאד. זה חלק

מהמחוייבות שלה. זה לא שירות מהצד, זה לא בן חורג שלה. אני רוצה שהענין הזה

יהיה ברור. לכן לא קונים שירותים.

אי זנדברג;

לפי התפיסה שלי היא צריכה לקנות שירותים מרשות השידור בכל דבר, לא רק בענין

הזה.

גי שגיא;

זה בדיוק מה שאני רוצה לומר. זה לא בן חורג, זה חלק מהפעילות של רשות

השידור.

אי טנצר;

אם 10% מאוכלוסיית ישראל הם עולים חדשים וכולם שומעים רדיו רק"ע, אגרת

הטלוויזיה צריכה ללכת לזה.

מי קירשנבאום;

הם פטורים מתשלום אגרת טלוויזיה.

אדוני היושב-ראש, אתה אומר שזה מבחן גדול לוועדה שרשות השידור צריכה לממן

הכל. אבל אין לה כסף.

היו"ר ע' זיסמן;

רשות השידור לא תעשה את זה. זה המצב בשנים האחרונות. יכול להיות שאנחנו

נביא לידי כך שהמימון יהיה גם מצד הממשלה וגם ממנו. אבל להטיל את כל המעמסה רק

עליהם, התוצאה היא תנאים מחפירים ברק"ע, וכבר פעם שלישית אני חוזר על זה. כדי

לשנות את המצב, זו הדרך היחידה שאני מציע לך, אחרת זו רק דקלרציה.

אני רוצה להתייחס כעת לדבר אחר שנוגע לטלוויזיה בכבלים. מספר חברי כנסת

הוזמנו ליום עיון ומסיבות שונות לא היה תכנון כמו שצריך וגם לא ביקרנו. רק אני

הייתי מוכן לבקר באותו יום, אבל היו סיבות מוצדקות שאחרים לא באו.



אנחנו הצענו הצעה, והרי לא יעלה על הדעת שהטלוויזיה בכבלים לא תגיע גם לשכבות

חלשות ונזקקות. יש שכבות חלשות שמעדיפות לאכול פחות או לקנות בגד פחות ולהתחבר

לכבלים. אבל יש גם כאלה, ובעיקר בקרב העולים, שאצלם סדר הקדימויות שונה, ואנחנו

הצענו שתהיה הערכה מחודשת אצלכם לגבי דמי מנוי, וזה גם יאפשר להגיע למקסימום

האוכלוסיה. נאמר לנו שהנושא הזה יישקל על-ידכם. פחות רווח מזה, יותר רווח

מדברים אחרים. אני רק מזכיר לך את זה כי לא היית באותה פגישה.
י י דואר
זה מאד מסובך, שגוף מסחרי יהפוך להיות גוף שעושה את החלוקה הסוציאלית של

המשק. היום זה עולה חדש, מחר זה נכה, מחרתיים זה אלמנה ויתום. אני חושב שקשה

מאד להפוך אותנו לגוף שיגיד איך תהיה חלוקת ההכנסה.

היו"ר ע' זיסמן;

כן, אבל הגוף המסחרי רוצה שאנחנו נעזור לו בכנסת בנושא מאד מרכזי.

י י דואר;

שני דברים. 1. תעשיית הכבלים גובה מכל האוכלוסיה 15% פחות ממה שהיא זכאית

על-פי החוק.

לגבי הנושא הספציפי שנדון פה, אני רוצה להרים כפפה. אני לא מסוגל להפיק, זה

גם לא במנדט שלי ואני לא גוף ממלכתי שיפיק תוכנית לימודים לעברית הן ראשונית והן

מתקדמת, כי העברית היא לא רק בשלב הראשון שהוא למד את הא'-ב'. הוא צריך גם

תוכנית לימודים עברית מתקדמת, ויש גם לימודי יהדות וכו'.

אם יהיה גוף ממלכתי שיפיק את התוכניות האלה, תעשיית הכבלים תמצא את המקום

הנכון לשדר אותן. גם שידור עולה כסף, אבל את זה אנחנו ניקח על עצמנו, לתת את

הדחיפה, לתת חלונות זמן, לתת קידום. כלומר, אם יהיה גוף ממלכתי שיפיק תוכניות

לימוד עברית לעולים מרוסיה, מאתיופיה, לימודי יהדות, הסטוריה יהודית, הסטוריה

ישראלית, אנחנו נהיה מוכנים לפתוח את חלונות הזמן הנאותים. אני אומר את זה בשמי

ובשם כל התעשיה.
ג י שגיא
זו הערה מאד מעניינת. אנחנו נקיים פה דיון על הנושא הזה.
י' דואר
אני לא יכול לעשות תוכנית לימודים. אני לא יודע לעשות את זה וזה לא במנדט

שלי. שהמדינה יחד עם משרד החינוך, יחד עם האוניברסיטה הפתוחה ומי שצריך יכינו

תוכנית מתמשכת, לא לימודי א'-ב'. אין ספק שיש מקום ללימודי עברית המשך.
ג' שגיא
זה מוסמך או שאתה צריך לקבל אישור?
י י דואר
אני מייצג 25% מהתעשיה. אני מודיע לך שכל התעשיה תיפתח לענין חזה. אם יהיה

אומר, נשבץ אותו במקום הראוי ונדחף אותו.



ג' שגיא;

אני מבקש דיון והחלטה מוסמכת על כך.
י' דואר
אין לי בעיה לקבל את המנדט בבית. אני מוכן להעביר את זה כהצעה לוועדה, לאהר

שאקבל את המנדט. זה במישור הפוזיטיבי.

בנושא השני יש לי בעיה עם מוטי קירשנבאום.
היו"ר ע' זיסמן
דבר אהרון. אני מכיר את יושב-ראש ועדת המעקב. יש לו סגנון משלו והוא גם

אחוז קצת מתה, כי הוא עולה הדש.
אי טנצר
לא כל-כך.
היו"ר ע' זיסמן
לא כל-כך, אבל הוא חי את זה ולכן יחסו שונה. אבל בדבר אחד יסודי הוא צודק,

לדעתי, ולכן כינסנו את הישיבה. זו עובדה שיש התבדלות של עולים מברית-המועצות

מרצון, חלק בגלל הסביבה, וזה קיים בשכונות, בערים, ואני ראיתי את זה במו עיני. יש

מסיבות, נשפים, טיולים - הכל על בסיס רוסי.
מי קירשנבאום
הם לא מוכנים להזמין ותיקים.
היו"ר ע' זיסמן
אתה נמנה על הוותיקים והיית רוצה שגב' לנדבר תזמין אותך, אבל יש ותיקים שאינם

רוצים.

יש בעיה כזאת. זאת אומרת, התהליך של קיבוץ גלויות ושל מיזוג גלויות נמצא

במשבר, שלפני כמה שנים עברנו אותו. אומרים לי שכשאני עליתי ארצה ב-1949 היו 4%

נישואי תערובת. לפני כמה שנים הגענו ל-22% - 23%, ועכשיו אומרים לי שיש נסיגה.
מי קירשנבאום
זה היה כך בכל העליות.
היו"ר ע' זיסמן
אתן לך דוגמא ובזה אסיים. כמה הברים ובתוכם אדיסו מסאלה, יושב-ראש ארגון

יוצאי אתיופיה, פנה אלי כשהיתה התוכנית על האתיופים, ואני פניתי. לא ביקשתי לבטל

את התוכנית, ביקשתי שהיא תתקיים, אבל אתה ואני יודעים שהתוכנית קויימה, לאהר

שעברה איזה שהוא תיקון ושיפור, גם בידיעתך ובהשפעתך, מר קירשנבאום.

לכן, יש מקום להשפעתכם, יש מקום לכיוון. יש מגמתיות גם ברשות השידור בכמה

נושאים. בסופו של דבר יש גם שליחות לאומית, והייתי מוסיף גם שליחות ציונית. הרי

הכל נובע מזה.



אני רוצה לסכם את הדיון ולומר שקיבלנו כמה החלטות ואני חושב שאתם תצאו נשכרים

מהן, כי אנחנו ניתן להן ביטוי. נאמר בהן שבמימון ובסיוע הממשלה צריכה להתנהג

אחרת, ואולי אנחנו נתקן כמה דברים. יש לזה יציבות ציבורית, ואני חושב שתהיה לזה

גם תועלת ממשית לקראת 31 בדצמבר. אני כבר רואה שאם יהיה צורך, חבר-הכנסת גדעון

שגיא סוף-סוף יצביע אתי באיזו שהיא הסתייגות, לפני הקריאה השניה והשלישית.

ג י שגיא;

אני אציע להשאיר גרעון יותר גדול של רשות השידור לשנה הבאה כדי לממן את

הדברים האלה.
היו"ר ע' זיסמן
הגרעון הזה הוא פרה קדושה. אפשר לתת לה בתחומים מסויימים.

א' בן-עמי;

אני מבקש זכות תגובה בשם השר בקשר לתרגומים ל"מבט". השר אומר שאכן הוא הבטיח

עקרונית לממן את התרגום. לא הגיעה שום פנייה קונקרטית מרשות השידור בענין הזה.

לפני הפסקת התרגומים לא באה כל פנייה מרשות השידור שהודיעה על הפסקה בגלל

אי-כיבוד ההתחייבות, אבל השר חוזר ואומר כי ההתחייבות בעינה עומדת והוא מבקש לחדש

מיד את התרגומים והמשרד ייענה לכל פנייה קונקרטית בענין הזה.

היו"ר ע' זיסמן;

יפה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 00;12

קוד המקור של הנתונים