הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 135

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי, כי בחשון התשנ"ה (25 באוקטובר 1994), שעה 00;10

חברי הוועדה; ע' זיסמן -היו"ר

י' בא-גד

אי גור

אי זנדברג

ב' טמקין - משקיף

עי מאור

מי מאיה

יושב-ראש הכנסת שי וייס

הרב אי חמרה - רבה הראשי של יהדות סוריה

מי ששון - נשיא התאחדות עולי סוריה

מ' ידיד - יו"ר התאחדות עולי סוריה

יהושע קלש - יו"ר הנהלת התאחדות עולי סוריה

יוסף קלש - מזכיר התאחדות עולי סוריה

אי כהן - מנכ"ל המשרד לקליטת העליה

ח' קצב - המשרד לקליטת העליה

מזכירת הוועדה; ו י בנאור

ע' הירשפלד

סדר-היום; פגישה חגיגית לכבוד רבה הראשי של יהדות סוריה הרב אברהם חמרה.



פגישה חגיגית לכבוד רבה הראשי של יהדות סוריה הרב אברהם חמרה

היו"ר ע' זיסמן;

אני פותח את הישיבה. היום הזה הוא יום השוב והסטורי כי הכנסת דנה בהסכם שלום

עם המדינה הערבית השניה אחרי מצרים, ויש להניה - - -

ב י טמקין;

העתונאים מחפשים חבר-כנסת אחד שלא היום ישתמש במלה הסטורי.

היו"ר ע' זיסמן;

שמת לב שעשיתי שינוי. כולם אומרים קודם הסטורי. לכן, אחרי מרושבה אמרתי חשוב

ואחר-כד אמרתי הסטורי. אולי אין תחושה הסטורית, כי התחושה היא שכאילו הכל מובן

מאליו. אני חושב שלא הכל מובן מאליו. כמי שגר בעיר הזאת 19 שנה כשהיתה מחולקת

ונלחם נגד הירדנים, כמי שכמעט נהרג במלחמת ששת הימים ברמת-רחל, וכמי שגר ליד

רמת-רחל שנים רבות בשכונת בקעה, בשבילי זו גם תחושה מיוחדת שאנחנו מגיעים לשלום.

לכולם זה מובן מאליו, אבל לא לי. אחרי כל מה שעבר עלינו זה שלום.

אני רוצה לקדם בברכה את הרב חמרה, רבה של יהודי סוריה, ואת ראשי התאחדות עולי

סוריה, את מר ששון שהוא לא רק אחד האנשים הבולטים אלא גם אדם שמילא שליחויות

לאומיות וישראליות מדרגה ראשונה. אני חושב שגם זה עכשיו רגע חשוב והסטורי.

לפני כמה חודשים נסעתי לארצות-הברית מטעם הסוכנות היהודית וביליתי יום וחצי,

בקרב יהודי סוריה בניו-יורק, ומר ששון ידע על כך. אני חייב לומר שלפני שלושה

שבועות, כשאנשי הסוכנות הביאו לכאן 30 חבריה מיהודי סוריה, ואפרים כהן היה כאן -

ולכן מאד התרגשתי, כי בתוכם היו כמה אנשים שנפגשתי אינם בפעם הראשונה בבית-הכנסת.

אני מדבר עכשיו כחבר מפלגת העבודה. בכל ועידה, בכל מרכז דיברנו על הצלת

יהודי סוריה, והנה אין כבר בעיה של הצלה. לצערי הרב, עדיין נשארו שם כנגה יהודים.

צריך להבין מה קרה, שאין כבר ענין של הצלת יהודי סוריה, וזאת הודות לכל המאמצים

שהושקעו במשך השנים על-ידי ממשלות ישראל, הסוכנות היהודית וכל הגורמים, כולל

ועדות פעולה למיניהן, בנחישות, בנחרצות ובהתמדה, והמאבק הזה הוכתר בהצלחה.

אחד הדברים ששמעתי בניו-יורק היה שהרב חמרה יעלה לישראל. על-ידי זה שעלית

אתה עשית לא רק מצווה, כי לא יכול להיות יהודי טוב שלא יעלה לארץ-ישראל. מוטב

מאוחר, אבל שיעלה.

אני מאחל לך ולמשפחתך להיקלט יפה בארץ. אני גם מקווה מאד שעלייתך תביא לידי

כך שגם אחרים יבואו בעקבותיך.

מאד שמחתי לשמוע באותה פגישה - ליד שולחן ועליו אוכל סורי טעים, וגם אוכל שעד

היום לא ראיתי. אני כבר 46 שנה הי בעיר ירושלים, שהיא עיר בעלת אופי מזרחי,

וקונה בשוק מהנה יהודה, אבל היו שם כל מיני מאכלים שעדיין לא ראיתי - שמלבד בן

אחד, רופא, שצריך להשקיע בו מאמץ, כל המשפחה, כולל כמה סטודנטים, כבר נמצאים

בארץ.

אני מאחל לך להיקלט טוב, ומקווה שתעשה ירוד עם החברים שגם הארורים שעדיין

נמצאים שם יגיעו. אני מקווה גם שבקרוב, תוך שמירת האינטרסים הבטחוניים והלאומיים

של מדינת ישראל, נוכל לבקר יהד בבית-הכנסת המרכזי של יהודי סוריה בדמשק.

הרב א' חמרה;

בעזרת השם.

בעזרת השם.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת בני טמקין.

בי טמקין;

אני רוצה לברך אותך קודם-כל בברכת ברוך הבא. זו באמת שמחה רבה שארנה פה. לא

אדבר פוליטיקה, אבל אני רוצח לציין את העובדה שיש פה שני הברים ממפלגתי, מרצ,

שבאו לברך רב בישראל.

(יושב-ראש הכנסת שבח וייס נכנס לחדר)

שלום. אני מתנצל על האיחור.

אדוני היושב-ראש, אני כבר בירכתי, ואני בטוח שאתה מזדהה עם כל מה שאמרתי.

כעת מברך חבר-הכנסת טמקין. אני מודה לך שהתפנית ובאת.

אני רוצה לומר לך שכעולה שעליתי לארץ לפני עשרים וכמה שנים, גם כן מבוגר, אני

מאחל לך שהקליטה שלך בארץ תהיה לא פחות טובה מהקליטה שלי, ושהרצף של אנשים שבאים

לארץ ו נקלטים בה יימשך. אני מאחל לך ולכל יהדות סוריה שייקלטו בארץ בשלום.

אני מצטרף לברכה החמה. של יושב-ראש הוועדה. אני ממש מתפלל - גם אנשי מרצ

מתפללים - שנהיה יחד במשלחת של ועדת העליה והקליטה של הכנסת וניסע לבקר

בבית-הכנסת ובסוריה שחיה אתנו בשלום. ברוך הבא.

עי מאור;

אני מברכת אותך מאד בברכת ברוך הבא. כמי שליווותה הרבה עולים בתור מורה

באולפן, לפחות אתה חוסך לך את לימוד העברית, כי אני שומעת בפיך עברית יפה.

אני מאמינה שקליטה טובה היא תמיד קשה, ובכל מצב. אני מאחלת לך הרבה צלחה.

אנחנו מצפים שהבים מיהודי סוריה, כמו מכל המדינות, שעומדים בצומת הבחירה, וגם

אם בחרו בתחנה הראשונה לא לבוא לישראל, אכן יראו בישראל בית.

היום הזה הוא יום מאד מרגש ואני רואה בהצטלבות הנהדרת שהיום אנהנו מקבלים את

פניך ומאשרים בכנסת את הסכם השלום עם ירדן, תחנה מאד חשובה בדרך להסכם המלא עם

סוריה, ואז הגשר שלך יהיה מאד חשוב.

ברוך הבא, והרבה ברכות לכל התאחדות עולי סוריה, שעשתה עבודה רכה לאורך דרך.

הרב אי חמרה;

תודה רבה.

חבר-הכנסת זנדברג, בבקשה.

יצא לי כבר לפגוש את הרב חמרה במזנון, בירכתי אותו והתנצלתי על כך שאני אאחר,

מכיוון שדיברתי במליאה על הסכם השלום עם ירדן.

עי מאור;

ותמכת בו.

א' זנדברג;

כן, תמכתי.

אני יליד הארץ, נולדתי בשנת 1962. במשך שנים גדלתי עם הילה של מסתורין, כאב,

הזדהות וסימפטיה שהיתה פה עם יהודי סוריה שנמצאים שם ולא יכולים לצאת. לכן,

לראות אותך פה ולקרוא בעתונות על כך שאנשים יצאו - ואני מפריד כרגע את השאלה לאן

הם הלכו - עצם העובדה שהם קמו ויכלו לצאת ועזבו את המקום הנורא, כמו שזה הצטייר

פה, שקוראים לו סוריה ודמשק, עבורי זה כמו חלום. זה דבר שמבטא את הסולידריות

היהודית בכלכ מקום, ובעיני זה החשוב מכל.

אני מאחל לך ולאלה שהגיעו לכאן קליטה והשתלבות מהירה ככל האפשר. עד כמה

שהספקתי להתרשם מהשיחה בינינו, נראה לי שזאת לא תהיה בעיה גדולה, לפחות באופן

אישי לך. אני מקווה שבאמת תהיו סנונית ויתר היהודים שיצאו ונמצאים היום

בארצות-הברית או במקומות אחרים יחליטו לעשות את הצעד ולהגיע לכאן, כי אני חושב

שמדינת ישראל היא שער, לא רק ברמה האידיאולוגית, או בית, מקלט ברמה האידיאולוגית,

אלא היא צריכה להיות גם בהמה המעשית בית לכל יהודי באשר הוא.

בהזדמנות זו אני גם מצרף ברכות לכל אלה שהיו מאחורי המבצעים השונים ועסקו

בענין. אני לא מכיר אותם בשמות, אבל אני חושב שמן הראוי להזכיר ולציין גם את

חלקם בפועל הזה. ברוך הבא.

היו"ר ע' זיסמן;

אדוני יושב-ראש הכנסת, בבקשה.

יו"ר הכנסת שי וייס;

אני מודה מאד לחברי יושב-ראש הוועדה, חבר-הכנסת עמנואל זיסמן שהזמין אותי

לכאן. אני מתנצל על האיחור. אנחנו היום בעסקי שלום ויש בעיות פרוצדורליות שצריך

לטפל בהן.

אני מאושר להיות במחיצתך, הרב אברהם חמרה. לנו יש ליהדות סוריה פינה מיוחדת

בלב, משום שאתם אחת הגלויות האחרונות, אם לדבר על קיבוץ, שנשארו מעבר לטווח

יכולתנו הברורה להשפיע על גורלכם. כשלא היתה לנו מדינה היינו מורגלים בכגון

אלה, אבל כשיש מדינה, יש לנו אשלייה של כוח, וכורח, ויש איזה? קטע שאנחנו לא

יכולים להגיע לשם - זה יוצר מתח מיוחד.

המיתולוגיה סביב יהדות סוריה קשורה גם לכמה אנשים נפלאים מן הישוב, מהעליה

היותר ותיקה מסוריה. תמיד היה סביב היהדות היחסית קטנה הזאת סוג של הילה. משפרות

ששון, משפחות ארורות, אנשים שיושבים פה, חלק מהם עסקו במדינאות. כשאני שמעתי

אותך, ברשותך, פעם אחת משם ומפה, אני מתחיל להבין את הגזע הזה. עכשיו אני גם



מבין מדוע הנשיא אסד הוא מדינאי כל-כך טוב - לשיטתו, לא לשיטתכם - ומשום שהוא

מדינאי טוב אני מקווה שיהיה שלום. עם כל היריבות הקשה והעיקשת שיש לנו, מאד מרתק

אותי כמורה למדע המדינה הקטע הפוליטי שלכם - אני מתייחס לפוליטי כתופעה הי ובית,

ותדע לך שפה יש רוב למורים למדע המדינה. אנהנו שניים, חבר-הכנסת טמקין ואנוכי.

אנחנו מאד התרגשנו. בואך לארץ הוא גם סמל. קודם-כל שמרה אישית. אתה סיימת

נרושול חשוב, ויש משהו יפה בתופעה של קברניט שקודם-כל דואג שכל מי שנמצא על הספינה

ייצא ויגיע להוף מבטהים והוא יוצא אחרון. אני אומר את זה על רקע כל האסוציאציות

שיש לי כבוגר השואה, תסלח לי, ואינני רוצה יותר מדי לרמוז. זו דוגמא מובהקת של

מנהיגות.

אנחנו מתרגשים מאד ומקבלים אותך ואת הקילה בלב פתוח. אין לי ספק שאתם תתערו.

אתם כבר מעורים בארץ.

אסיים בקשר למשלחת פרלמנטרית לסוריה, שהוזכרה כאן. אני מוכן לממן את זה לכל

הכנסת. שני אוטובוסים הלוך וחזור, חבר-הכנסת זנדברג, זה עשירית מעלות הכרטיס שלך

למועצת אירופה.

ו' מאור;

כעובדת ותיקה אני רושמת את ההבטחה.

יו"ר הכנסת שי וייס;

על-כל-פנים, ברוך הבא.

הרב א' חמרה;

תודה רבה. ברוך הנמצא.

היו"ר ע' זיסמן;

כבוד הרב, בבקשה.

הרב א' המרה;

כולכם יודעים שלפני מספר ימים הגעתי לארץ וזאת הפעם הראשונה אני בישראל, וזה

היום אשר קיוותה לו כל הקהילה הסורית.

אני מודה מאד על החום והאהבה בקבלת הפנים שהיתה לי בשדה התעופה כשהגעתי ארצה,

מצד הממשלה, מצד הסוכנות היהודית, מצד התאחדות עולי סוריה וגם מצדכם. תודה לקדוש

ברוך הוא, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

מצב הקהילה - אתם יודעים שמצב הקהילה היה קשה מאד. אני לא רוצה לדבר על מה

שהיה בעבר. מה שחשוב היום זה ההווה והעתיד. רק כדי שתדעו עד כמה המצב חיה קשה,

לפני שהנשיא אסד עלה לשלטון לא יכולנו להתרחק יותר מ-4 ק"מ מדמשק בלי אישור.

בתוך המדינה הסורית. עשינו כל המאמצים, נפגשנו עם הנשיא אסד בשנת 1974, דיברנו

אתו על כל הבעיות של הקהילה, והוא עשה אישור לכל הבעיות שאנחנו כמו האזרחים

הסורים. הרבה אנשים היו בכלא, והם צריכים להיות 3, 4, 5 שנים, כל אחד כפי מצבו,

והנשיא נתן חנינה ואישר שיהיו בחוץ.

מאותו זמן השתפר מצב הקהילה קצת- קצת. אחר -כך סטיב שלום וחברי קונגרס אחרים

ביקרו בקהילה ודיברו עם הממשלה הסורית. בזמן הפגישה היה לנו חוק שאפשר לצאת

החוצה, אבל לא כל המשפחה, אלא חלק ממנה, בעל ואשתו, ילדים, חלק נשארים וחלק

יוצאים כדי שיצטרכו לחזור לסוריה. כמו ערבון. גם שילמנו ערבון עד שנחזור,

ואחר-כך קיבלנו חזרה את הכסף.



היו לנו בנות רווקות, מגיל 25 ומעלה, ומפני שהקהילה היא כמו משפחת אחת, הן לא

יכלו להתחתן. יש הרבה בחורים מסוריה בארצות-הברית, פנינו לממשלה הסורית ואמרנו

אולי יתנו להן לצאת, בלי לחזור. הנשיא קרטר נפגש עם הנשיא אסד בשוויצריה ואמר לו

מה המצב. באותו זמן הנשיא קרטר נתן כמו מתנה מהנשיא אסד ל-14 בנות שיכולות לצאת

ולהתחתן בארצות-הברית. אני עשיתי כל החתונות ביום אחד, כדי שהממשלה הסורית תראה,

אבל לא כולם התחתנו בשמות שאנחנו עשינו. אחר-כך בכל שנה הישאנו 20, 25, 15 בנות

שיצאו לניו-יורק ולאט-לאט גם המצב הכלכלי של יהודי סוריה השתפר.

ב-1992 נפגשנו עם הנשיא אסד למשך שעתיים בקשר למשפחת סווירי שישבו בכלא והיום

הם מבקרים בישראל. אבל בסוף הוא אישר שכל המשפחות, אם הן רוצות לנסוע, הן יכולות

לנסוע לכל מקום בעולם אבל לא לישראל. זה היה בהתחלה. אנחנו עשינו הרבה מאמצים

כדי שיהיו בארצוה-הברית. הסוכנות היהודית עשתה כל מה שביכולתה כדי שזה יהיה

סודי. אבל בשבת שהחלטתי לבוא, כי זה היה בפרשת "לך לך", רציתי גם לתת נאום קטן

לקהילה הסורית. אמרתי להם קטע מהפרשה, והוספתי שכל מי שנוסע לישראל הוא נוסע

לעצמו. כל מי שמתרחק מארץ-ישראל הוא מתרחק מעצמו. אברהם אבינו עליו השלום לא

ראה את כל הדברים, הברכה שבירך הקדוש ברוך הוא, אבל אברהם אבינו הלך כאשר השם אמר

לו. היו אז מלחמות בארץ, וכשיש מלחמות יש קורבנות, ואברהם אבינו חסכים לעלות

לארץ-ישראל - כי הבאתיה. אמרתי להם גם כן יברכך השם מציון, הברכה תהיה רק מציון.

יש הצלחה ויש ברכה. ההצלחה היא דבר טבעי אבל הברכה היא דבר לא טבעי.

השבת הזאת היתה מרגשת כנאד. אמרתי להם: כל מי שאוהב אותי יכול ללכת אחרי גם

כן לישראל.

אבל העבודה לא נגמרה. אולי צריך שיתוף-פעולה עם כל הגופים שפעלו בענין זה,

לא רק בעניו העליה לארץ-ישראל, אלא גם שהקליטה תהיה בתנאים טובים. אמרתי גם שיש

שני סוגי אנשים בשביל אהבתם לארץ. יש סוג אחד שיושב בישראל, עם כל העניינים

הקשים. למשל, הפיצוץ המחריד שהיה בשבוע שעבר ברחוב דיזנגוף בתל-אביב, אבל הוא

אומר: כן, גם זה יעבור. אלה עננים שחורים בשמים והם יעברו, כי הוא אוהב להיות

בישראל. אבל יש סוג אחר של אנשים, שאוהבים את ארץ-ישראל אבל אולי הם רוצים גם

מותרות.

אנחנו יצאנו מסוריה לארצות-הברית, וזאת בתנאי, מפני שלא יכולנו לצאת ישר

לישראל. כשהיינו בסוריה חשבתי שכל הקהילה, אם יש לה אפשרות לעלות לישראל, תיכף

ומיד יעלו לארץ-ישראל. אבל יש שמועות כאלה, ואני יכול לתת דוגמא. יומיים לפני

היציאה הייתי בחתונה בארצות-הברית, והיו שם 7 רבנים. אמרו לי: איזו ברכה אתה

אני אורח היום, אני נוסע. אחד הרבנים שאל אותי:

לאן ארנה נוסע? כי בסוריה הייתי הולך וחוזר. והוא שאל: אתה חוזר לסוריה? אמרתי:

לא, אני נוסע לישראל. אמר לי: כן, אתה נוסע לישראל אבל זה ביקור? אמרתי: לא.

אני רוצה להשתקע בישראל. שאל: לבד? אתה ואשתך? איפה הילדים? אמרתי לו: לא,

המשפחה, אמא שלי ואחי רוצים לעלות. אמר לי: זאת הפעם הראשונה שאתה מבקר בישראל?

כן, זו פעם ראשונה. - ותיכף ומיד החלטת לעלות לישראל? אמרתי לו: כן.

יעזור השם.

יש שמועות שהם מפחדים. כולם אוהבים את ארץ-ישראל. אנחנו שומעים "קול ישראל"

כל בוקר בשעה 06:30, ולא הולכים לישון עד ששומעים בשעה 12:00 את החדשות. יש להם

התרגשות גדולה מאד בענין ישראל.

אני התחלתי לעבוד בקהילה ב-1961 בתור מורה, באותו בית-ספר תלמוד תורה הרמב"ם

שלמדתי בו בתור ילד. ב-1963 הרב משען, זכרונו לברכה, אמר לי שאני יכול למלא את

מקומו. אבל הייתי צעיר בן 20 ולא יכולתי להיות מורה בגיל זה, מפני שיש חוק סורי

שאומר שאם אתת רוצה להיות מורח אינה צריך להיות בן 20, אבל אני הייתי מנהל בגיל

20. הוא אמר לי: כן, 6 חודשים אתה יכול למלא את המקום. כעבור 6 חודשים הוא לא

אולי נבחור במורה מבית-הספר שיהיה מנהל, לא אני. אמר: כן, אין

בעיה.



אבל היתה קהילה גדולה בחאלב, וכולם שמעו שרוצים להחליף אותי ושיהיה מנהל אחר.

אמרו: אתם עם הרב 6 חודשים, אולי תנסו עוד 6 חודשים, שנה אחת, כדי שנראה. למה

אינם רוצים להחליף? אחר-כך התרגלתי בזו העבודה. עד 1970 הייתי חבר בוועד. נכנסתי

לעבודה בשני כיוונים, כיוון מדיני וכיוון דתי. ב-1972 הייתי סגן הרב קדמו זכרונו

לברכה. ב-1976 בחרו בי לרב הקהילה. לפני 4.5 שנים התפטרתי מכל האחריות שלי

בתחום הדתי והמדיני ואמרתי להם שאם הם רוצים לבחור בן-אדם שיהיה לראש הקהילה ורב

הקהילה, הם יכולים.

ההתפטרות היתה לשבוע - שבועיים, אבל לא רציתי לחזור אלא עד שהיה משאל בתוך

הקהילה. זה היה בשבילי מצב קשת מאד ורגיש מאד.

עכשיו אני ברוך יושם בכנסת, במדינה הכי חופשית בעולם, מדינת ישראל. אבל אם

אני רוצה לתאר איך עבדתי בקהילה, הייתי אומר שאולי הייתי דיקטטור לקהילה, אבל

דיקטטור רחום.

אולי בעתיד תדעו מה היה הכי קשה בשבילי בשנים שעברו. בשלוש השנים שעברו אחרי

הפגישה עם הנשיא אסד כל יום ביקרו בביתי חבר קונגרס, סנטור. עם כל השגרירים

הייתי ביחסים טובים. אני רק לא רציתי לדבר כשאני אתם לבד, פי אתם יודעים שיש

מודיעין בקהילה. אם יש עוד בן-אדם בפגישה, אולי המצב יהיה לא כל-כך טוב, והענין.

הזה היה רגיש מאד, ושואלים למה הרב עובד לבד. אבל לא הייתי לבד. הרבה פעמים

נסעתי לאירופה ולארצות-הברית ודיברתי עם הרבה אנשים מאחורי הקלעים. תודה לאל,

עכשיו אני בישראל וברוך השם שקיימנו והגיענו לזמן הזה.

יו"ר הכנסת שי וייס;

אני מתנצל, יש אזכרה לנשיא הראשון של המדינה, חיים וייצמן. תפקיד של

יושב-ראש הכנסת הוא קצת רב. שמחתי להיפגש אתך, ותבוא אלינו מדי פעם.

בעזרת השם. תודה רבה.

אני רואה שני תפקידים שעומדים בפנינו. התפקיד הראשון הוא שאנחנו מחזקים את

ידיך ואת ידי כל אלה שממשיכים במאמצים. הסוכנות היהודית, ממשלת ישראל, שאלה

שנמצאים בארצות-הברית - כי יש כאלה שנמצאים לא רק בניו-יורק, יש כאלה שעברו גם

למקומות ארורים בארצות-הברית, אם כי הריכוז הגדול הוא בניו-יורק - יבואו לישראל.

לא ננוח ולא נשקוט, כי זו המשימה המרכזית של עם ישראל ושל מדינת ישראל, לרכז את

היהודים כאן.

שנית, אנחנו חיזקנו את הסוכנות, בעיקר את המשרד לקליטת עליה, במאמצים להשיג

סיוע ועזרה מירביים ליהודי סוריה. בהתחלה זה לא היה כך, ואני חושב שגם היו

בעיות, כפי שאתה אומר, זה גזע לוחם. היתה אפילו שביתה בירושלים ואנחנו היינו

בקשר, ואני חושב שהם באו על סיפוקם, אבל יש עדיין בעיות. אם במסגרת ההתאקלמות

שלך תרצה עזרה מוועדת העליה והקליטה או מחברי שיושבים פה, אנחנו נמשיך לעסוק

בעניינים שנוגעים לכם.

תודה רבה.

כי חלק מהם לא מבינים שהעזרה שהם מקבלים, הלוואי על כל עם ישראל, הלוואי גם

על הוותיקים. הלק מהעולים מקבלים את העזרה ונהנים ממנה, אבל כנראה שהם סובלים

מגישה לא נכונה. לפעמים כשאתה נותן משתו אתה צריך לתת אותו בגישה נכונה, בסגנון

נכון, ובזה אני מצדיק אותם.

יש בעיות ביורוקרטיה בישראל. אמרת שזו המדינה החופשית ביותר בעולם, וזה

קומפלימנט גדול, אבל זו גם מדינה שיש בה הביורוקרטיה הגדולה ביותר בעולם, למרות

הכל, ואנחנו רוצים להקל. בנושא הזה אנחנו עומדים לרשותך, לרשות מר ששון ולרשות

פעילי ההתאחדות, כי ככל שהם יתאקלמו ו יסתגלו יותר טוב בחברה הישראלית, זה ימשוך

אולי את אלה שנמצאים שם, ואני מקווה שנתראה בשמחות בקרוב.

הרב א' חמרה;

אתמול נפגשתי עם בחור שעלה לישראל. בחוץ-לארץ הוא למד רפואה באוניברסיטה 4 -

4.5 שנים, והוסרה לו שנה כדי לגמור את הלימודים ולקבל תעודה. הוא התחתן ובא

לישראל כעולה חדש, ואמרו לו שהוא צריך לעשות מבחן, ולא התחשבו בכל חמש השנים שהוא

למד. יש לו כל התעודות, ציונים טובים, ואמרו לו שהוא צריך להיבחן כמו בחינת

בגרות ואחר-כך להתחיל שוב ללמוד רפואה.

בי טמקין;

מאיזה אוניברסיטה הוא בא?

הרב א' חמרה;

אוניברסיטה בדמשק. יש לו כל הציונים ברמה גבוהה. אני מכיר אותו היטב. אמרו

לו שהוא צריך להיבחן ואולי אחרי הבחינה הוא יתקבל ללימודי רפואה, שנה ראשונה.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מציע שאת הפרטים האלה תמסור למר אפרים כהן, ואם יהיה צורך תעזור לו.

אנחנו מטפלים גם בבעיות כאלה. צריך לבדוק את המקרה.

אי כהן;

חביב קצב יקח את הפרטים.

הרב א' חמרה;

זה ענין מאד-מאד רגיש. ברוך השם, אתם עשיתם כל מה שביכולתכם כדי העליה תהיה

הכי קלה וטובה, אבל יש גם בעיות אחרות. הוא למד, והתחתן, ואמרו לו שהוא צריך

להיבחן, אבל אחרי הבחינה הוא ילמד שנה ראשונה. זה לא נכון.

יש לנו הסטוריה גדולה ורצינית שעשינו עם כל הרופאים, עבודה גדולה מאד.

היו"ר ע' זיסמן;

יש בעיה, צריך לבדוק אותה, ואם יש בעיות נוספות נבדוק גם אותן. אבל אני

מבין שגם אתם צריכים לבדוק כמה דברים ביחד.

אני מציע שנשמע כעת את מר משה ששון, ואחריו - חבר-הכנסת הרב משה מאיה.

אדוני היושב-ראש, היות והדגש הושם על הקליטה ולא כל-כך על העליה, הייתי רוצה

לומר כמה מלים.

כולנו מודעים לכך שיהדות סוריה, מן היום הראשון להקמת המדינה, יותר נכון מליל

כ"ט בנובמבר, יחס השלטונות וההמון בסוריה כלפי הקהילה בדמשק, בחאלב ובקמישלי

התהיל עוד באותו לילה, כאשר היו פרעות, שריפות, 300 פצועים היו בדמשק, 22 הרוגים,

וכך בהאלב ובקמישל'. מאז ועד היום למעשה, כולל ימי תהליך השלום, ירק השלטונות

לקהילה היהודית הוא פועל יוצא של יחסי ישראל-סוריה. זאת אומרת, זו אולי הקהילה

הקרובה ביותר שסבלה מעצם הקמת המדינה.

אנהנו לא מדברים פה על עליה רגילה, או על עזרה רגילה. המאמץ שתיארת הוא

כל-כך נכון, שאנחנו כל הזמן חרדנו לקהילה הזאת, מה לא חשבנו ומה לא טיכסנו עצה

ומה לא עשינו בכל אותם הימים שבהם הם היו בני-ערובה.

היום אפשר לומר ברוך רושם, נשארו שם כ-250 יהודים. הלקם עוסק בהכנות ליציאה,

הלק אחר מעריך שהנה בבוא השלום אולי הירק ישתנה, ולכן הלק קטן הושב להישאר. העיקר

הוא שהקבוצה הגדולה של יהדות סוריה שוב איננה בת-ערובה..

לגבי בואם לכאן, אני אתחיל מהסוף. אין כל ספק שהחלטתו של ראש הממשלה בזמנו

להתייחס אל היהודים שיעלו מסוריה כאל פליטים ולהעניק להם את כל היחס המשופר במקצת

ביחס לאחרים, נובע מהעובדה שהם היו בני-ערובה ומהעובדה שהם סבלו ויצאו בחוסר כל.

כ-230 - 240 משפחות נמצאות בישראל, מרביתן מרוכזות בסביבות בת-ים וחולון. חלק

מהן, על אף כל העזרה, ומשום שבאו בחוסר כל, עדיין נמצא במצב מצוקה. אנחנו

כהתאחדות יוצאי סוריה בישראל עורכים בימים אלה סקר של כל המשפחות.

ברשותך, כשיסתיים הסקר על מסקנותיו, אני ארשה לעצמי להעביר לך העתק, עבורך

ועבור חברי הוועדה, כפי שהוא יועבר, כמובן, למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ואולי אז

יהיה מקום לטכס עצה או לקבל הנחיה או תדריך.

היו"ר ע' זיסמן;

זו תהיה הפעם הראשונה שבוועדה יתקיים דיון פתוה על יהודי סוריה, כי עד עכשיו

הדיונים היו סגורים.

במקום להרבות בדברים, נגיש לכם את הסקר הזה, תעיינו בו, תשאלו, תזמינו אותנו

- אם תרצו, ואני חושב שבכך נתרום. זה יהיה סקר מאד אובייקטיבי, מאד עמוק. אני

מקווה שתוך הודש הוא ייגמר.

אתה תודיע לנו.

מי ששון;

אני אביא לכם אותו. תודה.

מי מאיה;

ברשות היושב-ראש, אני ממש שמה שנפל בהלקי לברך את הרב חמרה בבואו לישראל. אני

קשור מאד עם יהדות סוריה שנים רבות. בתל-אביב יש ישיבה של יהדות סוריה,

שהבר-הכנסת לשעבר מנחם ידיד הוא אהד מחברי העמותה שאני עומד בראשה כבר 22 שנה, כך

שיש לי קשרים הדוקים עם יהדות סוריה.



אני רוצה לברך בקצרה, כיוון שהזמן קצר. רב תפקידו להיות דוגמא. הדוגמא

האישית של הרב תמיד משפיעה מאד על הקהילה. הרב לא צריך לדבר, לפעמי ו מעשיו

השקטים, הליכותיו, משפיעים הרבה יותר מהדיבורים שלו.

אני חושב שהמעשה שעשה הרב חמרה, שהוא החליט לעלות ולהשתקע בישראל, יהיה דוגמא

יפה לכל יהודי חאלב, ולכל יהדות סוריה, שיבואו וישתכנו כאן בישראל. אנחנו מחכים

להם בזרועות פתוחות. אני מקווה שיעזרו להם בכל התחומים. זו קהילה שהצליחה יפה

בישראל ואין סיבה שכל השאר לא יבואו לישראל ויצליחו גם הם.

היו"ר ע' זיסמן;

תודה רבה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת אפרים גור. בבקשה.

אני מצטרף לכל המברכים. אני חושב שהרגע הזה מצטרף לאותם רגעים המפעמים,

המרגשים ביותר שיש בחייו של עם, העם שלנו. אני מברך אותך, כבוד הרב ומקווה,

כיתר חברי, שגם יתר אחינו יהודי סוריה, בעיקר אלה שנמצאים עדיין בסוריה, יצטרפו

אליך-אלינו במדינת ישראל כדי שנמשיך יחד לבנות את מה שקודמינו בנו כאן במדינת

ישראל. תהיה ברוך.

היו"ר ע' זיסמן;

תודה רבה, ולהתראות.

הרב א' חמרה;

תודה רבה.

היו"ר ע' זיסמן;

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55