ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 04/10/1994

קליטה של תלמידים עולים במערכת החינוך

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 133

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי. כ"ט בתשרי התשנ"ה 4 באוקטובר 1994. שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה;

ע' ז יסמן - היו"ר

י. בא-גד

אי גולדפרב

א' ורדיגר

עי מאור

חי פורת

די שילנסקי
מו-זמנים
מי גולדמן - סגן שר החינוך והתרבות

מי יבור - מרכז המטה לקליטת עליה, משרד החינוך והתרבות

מי סמט - משרד החינוך והתרבות

ר' שיפר - משרד החינוך והתרבות

י י קרמר - דובר משרד החינוך והתרבות

חי דולגופולסקי לשכת הדובר, משרד החינוך והתרבות

עי גדור - אחראי על קליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת העליה

מ' נפתלי - על "ם

פ' צלניק - על"ם

ק' פלדמן - מרכזת קליטה, מרכז השלטון המקומי

ר' אזולאי -מועצת ארגוני עולים

בי גודמן - מעצת ארגוני עולים

ר' בר-און - מנכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר

אי ברמן - הפורום הציוני

י י גנדלר - הפורום הציוני, ראש אגף ועדת העליה והקליטה של צומת

גי הולצר - הפורום הציוני, י ו"ר ועדת העליה והקליטה של צומת

י י פרנקל - הפורום הציוני, איגוד מורים עולים

p. שוויביש - הפורום הציוני

ס' רוזנטל - התאחדות עולי ברית המועצות לשעבר

אי מסלה - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

לי פסיל - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

בי גרויסמן - רכזת קליטה ארצית בנעמ"ת

די פריטל - עורך פרסומים ליהדות ברית המועצות באוניברסיטה העברית

י' ביאלר - המרכז להתנדבות

י' קדמן - י ו"ר המועצה לשלום הילד

מזכיר/ת הוועדה; ו י מאור

קצרנית; ש' צהר

סדר-היום; קליטה של תלמידים עולים במערכת החינוך.



קליטה של תלמידים עולים במערכת החינוך
היו"ר עי זיסמן
שלום לכל הנוכחים. אני פותח את ישיבת הוועדה, שתהיה היום קצרה מהמתוכנן,

משום שסגן השר מיכה גולדמן ואנכי חייבים להשתתף בעוד כשעה או שעה וחצי בישיבה

מאד חשובה של הסיעה שלנו שתקיים דיון סוער ונוקב בשאלת צירוף ש"ס לקואליציה.

הישיבה לא היתה מתוכננת מראש, אבל היא מתקיימת ואיננו יכולים שלא להשתתף בה.

הנושא שעל סדר היום של הוועדה הוא נושא מאד חשוב, וגם אם הישיבה הזו

היתה נמשכת כרגיל התכוונו לקיים ישיבה נוספת של הוועדה בנדון, כי הנושא רחב

ומסובך ואנחנו רוצים בהחלט לכסות את כולו.

מדובר במיזוגם ושילובים של העולים הצעירים במערכת החינוך בארץ, על כל

התסבוכות והבעיות המתעוררות מסביב לזה. הצעת התקציב שהממשלה קיבלה טרם נדונה

בכנסת. ב- 24 באוקטובר יתקיים בכנסת הדיון בהצעת התקציב בקריאה ראשונה, והדיון

האחרון יתקיים כנראה ב- 31 בדצמבר. אנחנו רוצים לבדוק, ביחד עם סגן , השר, את

פרטי התקציב, אם יש בו כדי לעודד להמריץ ולהקל על שילובם של עולים חדשים

במערכת החינוך, בכמה הוגדל סעיף שיעורי העזר הניתנים לילדי עולים ולילדי

ישראלים חוזרים, והאם יש בו כדי לאפשר להם להגיע לתוצאות טובות יותר.

אנחנו רוצים לבדוק גם אם יש בתקציב כדי לאפשר ניהול מאבק יותר טוב ויעיל

לטובת אלפי בני נוער מנותק שנמצא מחוץ למסגרת מערכת החינוך. אני זוכר שלפני

מספר חודשים הכריז סגן השר שהתקציב למטרה זו מאפשר טיפול בכמה מאות בני נוער

מנותקים בלבד. בעקבות לחץ שאני אישית הפעלתי בנדון על שר האוצר, ובעזרתו של

סגן שר החינוך והתרבות נוספו סכומים ניכרים למטרה זו, אבל אני יודע שגם הסכום

המוגדל אינו מספיק כדי להלחם בתופעה המזעזעת הזאת של אלפי בני נוער עולים

חדשים שנשרו ממערכת החינוך, כשחלק מהם כלל לא הגיע למערכת, שבגלל צוקה כלכלית

ומצוקה בכלל עוסקים בזנות, בסמים, התאגדו בחבורות רחוב, במאפיות רוסיות

למיניהן ודברים כיוצא באלה.

אדוני סגן השר, אני מבקש שתמסור לנו כאן היום סקירה מפורטת על מדיניות

המשרד בנדון, על המשאבים שהוקצו לנושא הזה, ושעל אף שתוגברו אין בהם עדיין די,

והאם אתה רוצה את עזרתנו במאבק להכנסת שינויים בהצעת התקציב כדי שתהיה בה

תשובה לבעיה הכאובה שבה אנחנו דנים היום. וכדאי אולי להזכיר בהזדמנות זו שלא

היתה הצעת תקציב של איזו שהיא ממשלה, גם לא של הנוכחית, שלא נעשו בה שינויים.

אתה סייעת לנו בקיום יום לימודים ארוך בעיירות הפיתוח החל מה-1 בספטמבר השנה,

אחרי מרד ממש שהתקיים בנדון אחרי הקריאה השניה והשלישית של התקציב.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

שלום לכולם, אדוני היושב ראש ורבותי חברי הכנסת, חברי לעבודה במשרד

ועובדי משרד הקליטה, הסוכנות היהודית וכל הגופים הפעילים בסיוע להצלחת קליטת

העולים.

הדיון הזה בא להשיב בין היתר לשאלה מה אנחנו עושים כדי לחזק את קליטתם

של תלמידים עולים ושל מורים עולים. הנושא שעל סדר היום שלנו מתמקד בתלמידים

עולים, אבל אני לא יכול שלא להתייחס גם למורים עולים, כי גם זה חלק מחיזוק

המערכת לקליטת תלמידים עולים.

אני נמנה על הרואים בקליטת העליה את אחד הדברים החשובים ביותר שעם ישראל

זכה לו, ואני בטוח שכל אחד מאתנו יודע שבנושא המרכזי והחשוב הזה נוטלים חלק

המערכות השונות במדינה.



הופתעתי, כמו שבוודאי הופתעתם גם אתם וכמו שהופתע כל עם ישראל, מדברים

שנאמרו לאחרונה והתפרשו כאילו מדינת ישראל צריכה לקלוט רק את מי שיש לו

אפשרות כלכלית וכוחנית להיקלט כאן. ועוד אתייחס לזה בהמשך דברי.

בתוקף תפקידי אני מטפל לא רק בקליטת ילדי עולים במערכת החינוך בארץ, אלא

אני אחראי גם למערכת החינוך במדינות במזרח אירופה ובמיוחד בחבר המדינות,

ואנחנו מפעילים שם מערכת חשובה מאד כחלק מהמנוף לזירוז העליה ולהגדלת מספר

היהודים העולים לארץ. אנחנו עושים פעולות רבות בתחום הזה. אנחנו מפעילים בתי

ספר עם מורים מישראל, בתי ספר של יום א' ושל אחר הצהרים, מפעילים אולפנים,

מקיימים מחנות קיץ, בשותפות עם הסוכנות היהודית. אנחנו עושים מאמצים גדולים

כאשר המטרה היא להגדיל את מספר העולים מדי חודש, מדי שבוע ומדי יום. ואף אחד,

כולל אנשי המשרד שלנו, לא בודק ומסתכל על הילד בזכוכית מגדלת כדי לראות אם הוא

כזה או אחר, אם הוא בן למשפחה חד הורית או משפחה אחרת.

האמנה שנחתמה בין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית אומרת שעלינו לאפשר לכל

יהודי שרוצה לעלות למדינת ישראל לעשות זאת. כך אנחנו רואים את הדברים. זאת

המשימה וזאת המטרה, ואנחנו משקיעים לא מעט כסף להשגת המטרה. יהיו בוודאי

שישאלו איך זה שמדינת ישראל משקיעה כסף בחינוך יהודי בחבר המדינות ובמדינות

מזרח אירופה, כמו הונגריה, פולניה וציכיה, גם באוסטריה, ובכל מקום שבו אנחנו

יכולים להציל יהודים ולהעלותם ארצה. ואני יכול להוסיף עוד שאנו בודקים עכשיו

אפשרות לפתוח בית ספר בברלין, כדי שילדים יהודים יוכלו ללמוד שם עברית ויחשבו

על עליה לישראל; שלא ילמדו גרמנית וישארו בגרמניה, ושלא ילמדו אנגלית כדי

לנסוע לני ו יורק. אני מתכונן לעשות זאת גם אם הדבר יעורר ויכוח ציבורי בארץ,

וגם אם יהיו שישאלו אותי מדוע מדינת ישראל צריכה לעשות מאמץ כזה בקרב 30 אלף

היהודים החיים בברלין המערבית והמזרחית. א נחנו עושים זאת כי אנחנו צריכים

להעלות כל יהודי שרוצה לעלות לארץ.

רבים מי וצאי ברית המועצות לשעבר חיים היום בגרמניה, במדינות אחרות

באירופה, בארצות הברית ובקנדה, ומדינת ישראל צריכה ליצור את הכלים המתאימים

כדי לעניינם ולהעלותם לארץ, ולמערכת החינוך יש תפקיד חשוב בנושא הזה. כי כאשר

ילד מגיע לארץ, באים אחריו גם הוריו. וכאשר הוריו עולים, באים אחריהם גם בני

משפחה נוספים.

באמצעות מערכת החינוך אנחנו פועלים ביחד עם הסוכנות היהודית להגברת

החינוך היהודי במדינות שמחוץ לישראל. ובישראל אנחנו פועלים ביחד עם משרד

הקליטה, ובנושאים מסו י ימים אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם משרד העבודה והרווחה,

ואנחנו עושים מאמצים משותפים ומתמודדים עם כל הבעיות שמסביב לנושא הזה.

תקציב משרד החינוך בשנת 1994 היה גבוה מתקציב המשרד בשנת 1993 אף על פי

שמספר העולים קטן. שיא העליה היה בשנים 1990-1991, וב- 1992 התחילה ירידה

במספר העולים ארצה, אבל תקציב משרד החינוך בכל זאת הוכפל.

היום יש לנו גידול של 20 אלף תלמידים בשנה במערכת החינוך, כאשר מספר

התלמידים העולים מגיע ל -2000 בחודש. לפני שלוש וארבע שנים היה גידול של 40

ו-אף 60 אלף תלמידים בשנה במערכת החינוך, ומעניין שתקציב משרד החינוך לא ירד,

אלא עלה. זאת אומרת שכל ילד שעלה לארץ מחבר המדינות זכאי היום ליותר שעות,

ליותר תכניות, ליותר פעילויות, ליותר משימות שאנחנו רואים כחלק מהמאמץ הכולל

של הממשלה ושל משרד החינוך לשילובם ולקליטתם. אנחנו רואים בקליטת התלמידים

האלה מנוף חשוב להבאת עולים נוספים, בני משפחה, ידידים וחברים. הצלחות בקליטת

הילדים האלה במערכת החינוך יעזרו ללא ספק להגדלת מספר העולים.



אחת למספר חודשים אני נוהג לבקר בחבר חמדינות, ואני נפגש עם משפחות שם

ושומע מחן על תוכן המכתבים חמגיעים אליהם מהארץ, ואני מתרשם שהמכתבים חם

חיוביים מאלו שהגיעו לשם בעבר. בעבר היינו עדים לתופעה מצערת ביותר, שילדים

עולים חזרו לחבר העמים כדי לעבור שם בחינות בגרות מפני שהשריגו שבארץ אינם

יכולים להתמודד עם בחינות הבגרות, והם מאד רצו לקבל תעודות בגרות. לפני ארבע

שנים חזרו לחבר העמים למטרה זו 900 ילדים, לפני שלוש שנים - 650 ילדים, לפני

שנתיים - 54 תלמידים, ובשנה שעברה חזרו 13 תלמידים בלבד, ואינני יודע עדיין

כמה חזרו השנה. מכל מקום ברור שיש ירידה משמעותית ביותר במספר הילדים החוזרים

לשם כדי לעמוד בבחינות הבגרות, כתוצאה מפעולה שהתחלנו לעשות בנושא חזה.

אנחנו הוספנו למעלה מ- 16 אלף שעות לחיזוק התלמידים הניגשים לבחינות

בגרות, החל מכיתה י'. כיום מכירים בתלמיד עולה במשך 4 שנים, ולא ע יד שנה אחת

בלבד. תלמיד עולה בכתות יי, י"א ו-י"ב מקבל תוספת של שעות, ולא בודקים אם הוא

נמצא בארץ שנה אחת, שנתיים אר שלוש שנים. אנחנו רוצים לעזור לתלמידים האלה

ולחזק אותם, ולצמצם את מספר הילדים הנוסעים לחבר המדינות כדי לעביר שם את

בחינות בגרות. כי ילד שחוזר כדי לעבור בחינות בגרות שם עלול בהחלט להשפיע על

החלטתן של משפחות רבות שם עם ילדים בגילים שישקלו שוב י אם לא כדאי להן לדחות

את מועד עלייתן עד אחרי שהילד יעבור שם את בחינות הבגרות.

לפני חודש הצגתי באודיסה ובקיוב את השינויים שחלו אצלנו במתן סיוע

לתלמידים עולים, ואנחנו מעבירים לשם עכשיו חומר בשפה הרוסית והאוקראינית כדי

להרגיע אותם ולסלק את החששות שלהם מפני קשיים שיעמדו בפני ילדיהם בבחינות

הבגרות. נפגשתי אתמול עם ראש ממשלת ליטא ושוחחתי אתו גם על הנושא הזה, ואחרי

ששמע את הנתונים שמסרתי לו הוא אמר לי כי בליטא הם לא יכולים לתת לתלמידים את

מספר השעות שאנחנו נותנים להם כאן. אגב, אנחנו מפעילים שני בתי ספר גם בליטא,

ויש לנו עני ן להגדיל את מספר בתי הספר שלנו שם. אנחנו בונים את בתי הספר שם

במתכונת שונה מזו הנהוגה בארצות הברית, ובכוונה כך. אנחנו רוצים ללמד עברית

בבתי הספר שם, כדי שבעלות הילדים ארצה יהיה קל להם להשתלב בכתה המקבילה. את

אותו הדבר אנחנו רוצים להשיג באולפנים עבור המבוגרים. בבתי הספר של אחר הצהרים

ובבתי הספר של יום אי אנחנו רוצים להעניק לתלמידים את הבסיס לידיעת השפה

והארץ, כדי שבהגיע הילדים לארץ יהיה קל להם להשתלב במערכת החינוך שלנו.

הרחבתי את הדיבור על הנושא הזה בעיקר בעקבות הדברים שאמרה שרת העבודה

הגברת אורה נמיר. נשאלתי מדוע לא הגבתי על הדברים שאמרה ביום בו אמרה אותם,

ואני הסברתי כי מאחר ואני מוזמן ביום שלישי לישיבת ועדת העליה רהקליטה של

הכנסת אני מעדיף להתייחס לזה בישיבת הוועדה שבה אציג גם נתונים על מה שאנחנו

עושים, כדי שחברי הכנסת ישמעו וידעו את הפרטים.

בישיבה שהתקיימה במשרד בנוכחות השר, המנכ"ל והצוות שעוסק בנושא קליטת

העליה, אמרתי שאנחנו נציג את הדברים בצורה מסודרת בוועדת העליה והקליטה, כדי

שנוכל לפרסמם בתיאום ועל דעת חברי הכנסת וחברי הארגונים השונים הקשירים בנושא

הזה. חשוב לי שחברי הוועדה ישמעו בצורה מסודרת את הפרטים, כי אני רואה בוועדה

הזאת ועדה שממלאת את אחד התפקידים החשובים של הכנסת, ובוודאי של עם ישראל

כולו.

קל מאד ליצור אווירה כאילו הנוער שהגיע מחבר המדינות מסתובב רק בשווקים

ובמקומות אפלים. לכן חשוב שנראה גם את חצי הכוס המלאה, כשלמעשה מדובר בהרבה

יותר מחצי כוס מלאה, אף על פי שצריך תמיד לשאוף להישגים יותר גדולים, ואכן יש

עוד מה לעשות בנדון.

מספר התלמידים שעלו מאז ספטמבר 1989 מגיע ל- 89459 מספר התלמידים בבתי

ספר יסודיים הזכאים לשיעורי עזר מגיע ל- 7,847; מספר הלא זכאים - 41,358.



היו"ר עי זיסמן;

מ' מהם ומדוע אינם זכאים?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

אסביר לכם את המפתח שלפיו אנחנו פועלים. תלמיד מאתי ופה היה זכאי לשעה

שבועית במשך שלוש שנים. משרד החינוך הוסיף לו עוד שעה, בסך הכל שעתיים, אבל

למעשה מקבל התלמיד 1,75 שי נטו. והוא מקבל זאת, כאמור, במשך שלוש שנים. בעקבות

דיונים שהתקיימו בוועדת העליה והקליטה במסגרת הדיון על תקציב 1994., לפני שאושר

סופית, הבטחתי ליושב ראש הוועדה שחמשרד שלנו יקח על עצמו להאריך את המועד

לארבע שנים, במקום שלוש שנים, ושנעשה את זה בשקט וללא רעש. ואכן את זאת עשינו.

תלמיד עולה מחבר המדינות הלומד בגן חובה, בבית ספר יסודי, בחטיבת ביניים

או בתיכון זכאי לשעה שבועית אחת במשך שנה אחת בלבד. לתלמיד בתיכון הארכנו את

משך שהזמן, כפי שכבר הסברתי, והוא מקבל את השעה השבועית בהיותו בכיתה יי, י"א

ו- י"ב, ולא חשוב מתי עלה ארצה.

חי פורת;

איך זה מתבצע בפועל?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

בתי הספר מקבלים אוטומטית זיכוי שעות.

בעקבות הסיכום שלנו עם יו"ר הוועדה הארכנו את התוספת לעוד שנה, והיום זה

מגיע לקצת יותר משנתיים. אחרי שהאוצר נתן לנו תקציב לשעה אחת, המשרד הכפיל

את זה מכוחו חוא. ואני רוצה להסביר לכם כיצד זה מתבצע. תאריך העליה של כל ילד

נמצא בידינו, ואוטומטית אנחנו מזכים את המחוז, והמחוז מזכה את בית הספר לפי

אישורים. הזיכוי הוא אוטומטי עם הגיע התלמידים העולים לבתי הספר השונים.

האוצר מזכה אותנו אוטומטית עבור כל תלמיד עולה, ומעביר אלינו את הכסף

עבור השעות. ובאמצעות המחוזות אנחנו מזכים מיד את בתי הספר הרלבנטיים על פי

מספר התלמידים העולים שלומדים בהם.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

ישנם בתי ספר שקיבלו את ההקצבה הזאת, אבל ניצלו אותה למטרות אחרות.
סגן שר החינוך והתרבות מ' גולדמן
אנחנו הרחבנו את מעגל האנשים המלווים את הנושא הזה. יש היום אנשים

המלווים בצורה צמודה את בית הספר באמצעות המחוז. ישנם מפקחים שתפקידם לפקח על

תלמידים עולים. כתה שיש בה תלמידים עולים מקבלת יותר שעות. כל תלמיד עולה

שנוסף לכתה מאפשר לכתה לקבל יותר שעות עברית. אם ישנם חמישה תלמידים עולים

בכתב, היא מקבלת תוספת של חמש שעות. אם יש בה 10תלמידים, מגיעות לה 10 שעות

נוספות. מורים מיוחדים מלמדים את התלמידים האלה מחוץ לכתה שלהם.

אנחנו משתדלים להעסיק מורים עולים בשעות הנוספות האלה, ובנוסף למורים

האלה מקבל התלמיד סיוע על ידי מורה חיילת, או מתנדבת שירות לאומי

חי פורת;

האם בהוראה המיוחדת הזאת לתלמידים עולים אתם מעסיקים גם מורים עולים?
סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן
יש ביניהם גם מורים עולים, אבל אנחנו מעדיפים כמובן שמורי! ששפתו עברית

ילמד את התלמידים העולים עברית.

אני רוצח לציין רק שלתלמידי בתי הספר היהוסיים קל יותר להיקלט במערכת

חחינוך שלנו, (הדבר קשה יותר לתלמידים חטיבת הביניים ובוודאי קשה לתלמידים

בתיכון.

ח' פורת;

זה בוודאי טוב שבית ספר שמקבל את השעות הנוספות יכול כתוצאה מזה לתת עוד

שעה עברית לכלל הכתה. אבל התלמיד העולה, הזקוק לעזרה, לא נהנה מזה באופן ממשי

ובצורה משמעותית. ואני מדבר בעיקר בתלמידים עולים מברית המועצות לשעבר,

שזקוקים לשיעורי עזר פרטיים אולי באמצעות מי שמכיר גם את השפה הרוסית שהיא שפת

האם שלהם.

יש כאן בעיה נוספת, שגם עליה דיברנו פעמים רבות. אני מתכוון לצורך

בשילובם של מורים עולים מברית המועצות לשעבר שיודעים גם עברית, והם נמצאים

במצוקה. בשעתו חועלה הרעיון לשלב בבתי הספר גם מורים עולים בשביל אותן שעות

ייחודיות הניתנות לתלמידים העולים. האם הרעיון הזה בא לידי ביטוי בתקציב החדש?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

לפני שלוש שנים קלטה מערכת החינוך קרוב לאלף מורים עולים. לפני שה קלטה

4,000 מורים עולים. השנה אנחנו עומדים לקלוט 4300 מורים עולים. יחד עם זאת

אני רוצה לציין פי אנחנו צריכים להיות זהירים בהכנסת מורים עולים לכתות היסוד,

כי ידיעת העברית חשובה ביותר. אנחנו מנסים לעשות מאמץ גדול כדי שמורים עולים

ישתלבו בהוראת אמנות, מדעים, מוזיקה וחינוך גופני בכתות הגבוהות של בית הספר

היסודי בעיקר.

אנחנו רואים את התלמיד העולה החדש כמי שמקבל גם טיפול אישי, גם טיפוטל

קבוצתי, גם באמצעות בית הספר שמקבל תוספת שעות למורה, גם באמצות מורה חיילת

ובת בשירות לאומי. הפעולה הזאת נעשית בכל בתי הספר במדינת יראל.

בחטיבות הביניים ישנם 2,057 תלמידים זכאים, ו- 12,841 תלמידים לא זכאים.

בסך הכל 14,898 תלמידים עולים, מתוך 89 אלף תלמידים עולים בכל הכתות. בחטיבה

העליונה - 10,834 תלמידים עולים זכאים, ו-14 אלף לא זכאים, בסך הכל 25 אלף

תלמידים עולים. המספר הגדול ביותר הוא בחטיבה העליונה.

סך הכל מספר הזכאים מגיע ל- 20,738, ומספר הלא זכאים מגיע ל- 68 אלף. בסך

הכל 89,459 תלמידים עולים. מספר התלמידים עולים בבית הספר היסודי, בחטיבת

הביניים ובתיכון שהם בעלי זכאות מלאה מגיע איפוא ל- 20 אלף, ויש להוסיף עליהם

עוד 7,500 תלמידים עם זכאות חלקית, 6,000 מהם ביסודי.

מה פירוש זפאות חלקית?



סגן שר החינוך והתרבות מי גוילדמן;

למשרד יש תכניות מיוחדות בשביל התלמידים האלה, כמו תכנית 65 ותכנית 70,

ועושים מאמצים מיוחדים באי זורים שיש בהם עליה צפופה. יש כיתות שיש בהן למעלה

מחמישה תלמידים עולים, וזה מעורר קשיים בבית הספר ובישוב כולו, ולכן אנחנו

נותנים שם שעות תגבור בשביל פעולות מיוחדות שיקלו על המערכת. חשוב שיהיה לנו

בנק שעות בשביל אותם מקומות שצריכים לקבל סיוע מיוחד.

בנתונים האלה חסרים עוד 4,000 תלמידים עולים שהגיעו במהלך חודש ספטמבר

ואוקטובר. בקבינט הקליטה, בראשותו של השר יאיר צבן, היתה התייחסות גם לתלמידים

ישראלים חוזרים.

יש אצלנו גם תופעה של עלייה יורדת. כלומר, עולים שהגיעו אלינו וירדו אחר

כך לארצות הברית ולמדינות אחרות, ויש כבר בעולם קהילות של עלייה יורדת. מדי

שנה מתקיים ה- בדנבר, והשנה יתייחסו שם לנושא קליטת העליה בארץ, וגם למצבם

של י וצאי ברית המועצות לשעבר שלא עלו ארצה אלא הגיעו לארצות הברית, לקנדה

ולמדינות שונות באירופה, ומדובר במספרים מדהימים בגודלם. המטרה שלנו אינה

מצטמצמת לעליה של יהודים מחבר המדינות, אלא חשוב לנו גם מה קורה ל- 300 אלף

יהודים מחבר המדינות שהיגרו לארצות הברית ולקנדה, ו- 100 אלף היהודים שהגיעו

לאירופה, וחשוב לנו לעשות כל מה שאפשר כדי שהם לא יהיו מחר אמריקאים, קנדים,

גרמנים וכו'.
יש לנו מספר תכניות
שיעורי עזר לתלמידים עולים. יש לנו פרוייקט 65, יש

לנו יעוץ חינוכי, הדרכה ועוד, במסגרת של 2,000 שעות. בפועל יש תגבור של עוד 17

אלף שעות. יש לנו תוספת בשביל תלמידים עולים מאתיופיה; בשביל פרוייקט 60 הוקצו

900 שעות. פרוייקט 60 הוא בשביל הישובים שבהם צריך לרכז מאמץ מיוחד, כמו אתרי

הקראוונים, ועכשיו במקומות אליהם הועברו משם. זה מקיף 67 בתי ספר. יש לנו

פרוייקט 75 שמיועד לתלמידים עולים מחבר המדינות.

הוספנו 3,000 שעות מעבר לשעות שהזכרתי קודם לכן בתקציב תשנ"ה. כל שעה

עולה לנו 2,600 שקל. וכשאני מדבר על תוספת של 3,000 שעות, פירוש הדבר תוספת של

11 מיליון שקל. וגם זה לא מספיק.

בחבר המדינות אנחנו נתקלים בבעיות לא קלות, כי חבר העמים אינו מתרכז

במוסקבה ובסנט פטרבורג בלבד, אלא ישנו גם האיזור ההררי, ואת האיזור שהתנהלו בו

מלחמות וילדים לא למדו שם במשך שלוש או ארבע שנים, דבר שמעורר בעיות מיוחדות

קשות ביותר. אתה צריך לעבוד עם ילדים שצריך לסגור להם פער לימודים של שלוש ושל

ארבע שנים. מובן שכדי להשיג את המטרה הזו אנחנו צריכים לארגן עבורם שעות

נוספות מעבר לאלו שהזכרתי.

אתמול ישבתי במשך שעה עם אדיסו מסלה ודנו בבעיות נקודתיות שונות, ויש

רבות כאלה. מוטי סמט יוכל להרצות בפניכם במשך שלוש שעות על הבעיות הקשות שיש

לנו, ואנחנו עושים היום פעולות גדולות מאד בקרב התלמידים שעלו מאתיופיה ובקרב

התלמידים שעלו מהבר המדינות. התלמידים שעלו מהאי זורים ההריים שבחבר המדינות

יוצרים בעיות קשות מאלו שמעוררים תלמידים שעלו מאתיופיה ולא למדו שם מספר

שנים, כי עלינו לזכור שלא כל העליה מחבר המדינות הגיעה אלינו ממוסקבה ומסנט

פטרבורג. ותפקידנו להביא ארצה את כל מי שרוצה לעלות, ואנחנו צריכים למצוא

ולעזור לכל ילד עולה.

בשנת תשנ"ה אנחנו מעמידים לרשות התלמידים העולים 60 אלף שעות, מעבר לשעות

שמקבלות הכתות בדרך הרגילה. ואם נתרגם זאת לכסף נגיע לסכום שהוא קרוב ל- 160

מיליון שקל. והסכום הזה לא הופיע בתקציב, וצריך היה להכניס אותו כתוספת מיוחדת

לקליטת העליה.



היו"ר עי זיסמן;

נכון שהיתה עליה משמעותית בתקציב שהוצא על קליטת העליה, וקליטת תלמידים

עולים. אבל השאלה היא אם בכסף הזה אכן סופקו הצרכים על הצד הטוב ביותר.

סגן שר החינוך והתרבות מי ג ולדמן;

בשנת השיא של העליה נקבע שכל תלמיד עולה יקבל סיוע בצורת תוספת שעה

לתקופה של שלוש שנים. נגמרה שנת התקציב, והפסיקו את זה.

סיכמתי עם שר הקליטה ששנינו הולכים אל שר האוצר, ואומרים לו כי מא יור

והעולים מברית המועצות לשעבר המגיעים אלינו היום באים מהאיזור ההררי, איזור

ששם היתה לוחמה, והילדים שם נמצאים במצב קשה, גם בנושא להימודים, אנחנו מבקשים

להשוות את הזכאות שלהם לזו של הילדים שעולים מאתיופיה. כלומר, שעתיים, במקום

שעה אחת, ולתקופה של ארבע שנים. הם מקבלים שעתיים ברוטו, שהם 1,75 שי נטו. את

ההצעה הזאת אנחנו מביאים בפני שר האוצר, ואנחנו מבקשים את הסיוע שלכם להשגת

הדבר. כרגע מדובר ב- 2,500 תלמידים מהאיזור ההררי שהגיעו אלינו, ומרוכזים ב-

9 ישובים.

ישוב כמו שדרות, שעד לפני 3 ו- 4 שנים היה לו הישג יפה בחינוך, מתחיל

לגלות קשיים רציניים כתוצאה מזה שהוא קלט ילדים שעלו מהאיזור ההררי שבברית

המועצות לשעבר, ולאחרונה לא זו בלבד שהוא אינו מצליח להתקדם אלא שיש בו אפילו

נסיגה. מובן שאנחנו חייבים לעזור לישובים כאלה.

מתלונן באזני ראש מועצת שדרות ואומר, שכאשר הוא מנסה לעודד אוכלוסיה חזקה

לעבור לישוב שלול, הם מצביעים על כך שמערכת החינוך בשדרות אינה מתקדמת בקצב

דומה למערכת החינוך של הישוב השכן, אם אנחנו לא ניתן סיוע מיוחד לישוב הזה,

הוא יעמוד במקום ואפילו יסוג לאחור. זה מחייב אותנו לקבל את הגיבוי של ועדת

הקליטה ושל חברי הכנסת, ונצטרך לעשות מאמץ משותף כדי לשנות את הדברים.

הצוות שלנו, בראשות מנחם ורחל, יכינו לנו מסמך, ואנחנו נעשה את העבודה

המתאימה כדי להתמודד עם הבעיות האלה.

יש לנו בעיות קשות בקרב התלמידים העולים מאתיופיה. נעשו מחקרים רבים בקרב

האוכלוסיה האתיופית, ואנחנו מטפלים בבעיות האלה טיפול נקודתי. בעקבות המחקרים

והנסיון הגענו למסקנה שהעבודה לבקרבם צריכה להעשות בצורה נקודתית יותר, ואני

אכן עובר בכל ישוב וישוב ולומר מקרוב את הבעיות שישנן שם. אתמול ביקרתי ביבנה,

ובשבוע הבא אני נוסע לקרית מלאכי, ובשבוע שלאחר מכן לישוב אחר.

אם יש ילד בכתה י"ב בפנימיה שבה לומדים תלמידים אתיופים, והוא אינו מסוגל

להגיע לבגרות, ואם יש ילד שלומד בבית ספר יסודי או בחטיבת ביניים ואינו מצליח

להגיע להישגים מתאימים, זה צריך להדליק אצלנו אור אדום ומצריך פעולה. שמעתי

למשל שבנות הלומדות במוסד מסויים לא למדו כלל מתמטיקה מאז הגיען לארץ, וזה

כמובן דבר חמור ביותר. אנחנו צריכים לעמוד על הקשיים השונים שיש לתלמידים

העולים ולהתמודד אתם בצורה הנחרצת והטובה ביותר, גם אם זה כרוך בעבודה גדולה

וקשה. כי אם לא נעשה את הטיפול הנכון ייגרם נזק לכולם.

אנסה לתאר לפניכם מה קורה כאשר לא עושים את הטיפול הנכון. ניקח לדוגמה

בית ספר יסודי ממלכתי דתי בקרית מלאכי, בעפולה, ביבנה או בכל ישוב אחר. קרית

מלאכי הוא כיום ישוב מבוקש, ורוצים לגור בו תושבים של ישובים שונים שקלטו

משפחות אתיופיות רבות, וכמובן גם תלמידים אתיופים. משרד השיכון פירסם רשימה של

מקומות בהם ניתן להשיג היום דירות.



עולה קיבל משכנתא בגובה של מאין אלף דולר, ובסכום הזה תוא לא יכול לקנות

דירה בתל אביב, ברמת גן, בהרצליה, בירושלים, ברחובות או בראשון לציון, והוא

פונה לישובים יותר מרוחקים. המשפחות הותיקות שגרות שם בדירת שהיתה שווה 60 אלף

דולר יכולות למכור אותן היום ב- 80 או ב- 90 אלף דולר, והן אכן עושות זאת

ועוברות לגור במקום כמו אשדוד, קרית גת, רחובות או ראשון לציון. ואת מקום

המשפחות הוותיקות משנות ה- 50 וה- 60 תופסות היום בקרית מלאכי משפחות עולים

מאתיופיה. % 60 מהתלמידים בכתות השונות בבית הספר בקרית מלאכי הם אתיופים,

והמשפחות הוותיקות שעדיין נשארו בקרית מלאכי מוציאות את הילדים שלהן מבית הספר

ומעבירות אותם לחפץ-חיים. ולכן יש היום בקרית מלאכי כתות שכל תלמידיהן

אתיופים. אנחנו יצאנו נגד כתות-קלט, אלא שהמציאות הפכה את הכתות שם לכתות-קלט.

זו בעיה קשה ביותר שצריך להתמודד אתה על ידי פעולה משותפת של כל הגורמים

הנוגעים בדבר, של אדיסו מסלה, של עוזי גדור, שלנו, של המועצה המקומית קרית

מלאכה.

לפני כחצי שעה הצעתי שנפתח מסלולים בממלכתי, וניתן תגבור של שעות דת,

ונפתח בית כנסת כדי שלא יאשימו אותהו ברצון להוציא את הילדים מחינוך דתי.

החינוך הממלכתי דתי כבר גילה בינתיים שהתלמידים עוזבים אותו. מוטי סמט, שיושב

פה אתנו, הוא הרפרנט של החינוך הממלכתי דתי במשרד, הוא מכיר היטב את הנושא,

ויש לו בוודאי מה להגיד בענין זה.

ביחד עם ראש מועצת קרית מלאכי וראש מועצת יבנה אנחנו מוכנים להקים מודל.

ובקרית מלאכי 30 ילד עברו לחינוך הממלכתי, ואנחנו הבטחנו לתגבר את בית הספר

בשעות, ונעזור להם לבל יעזבו את בתי הספר הממלכתיים דתיים, כי איננו רוצים

שבבתי הספר יהיו רק תלמידים מאתיופיה.

ח' פ ורת;

מה אומרים על כך ההורים?

סגן שר החינוך והתרבות מ' ג ולדמן;

ההורים פועלים על פי האווירה שמסביב. לא פעם טענ ו בפנינו שהקייסים

מתנגדים, וכאשר פנינו אליהם כדי לברר את הדבר, הם השיבו לנו שהם לא יודעים על

זה דבר. כך שקדם לכל היינו צריכים למוטט את הדבירם שנאמרים בשטח.

אדיסו מסלה, ראש מועצת קרית מלאכי ואנשי המשרד ישבו במשך 4 שעות עם

ההורים והסבירו להם את המצב, ומה יכולים להיות התוצאות של מצב הדברים כפי

שהוא.

אנחנו נמצאים היום בתחילתה של דרך, ומדובר עדיין במספרים קטנים בלבד.

השנה נקלטו 1,084 תלמידים בחינוך הממלכתי. אני רוצה שיהיה ברור שלא מדובר

חלילה בנסי ו ן להעביר תלמידים מהממלכתי דתי לממלכתי. המאבק הוא על סיוע

לתלמידים שהגיעו מאתיופיה. נושא העליה מאתיופיה הוא בעייתי וקשה, אבל אפשרש

בההלט להתמודד עם זה.

ח' פורת;

כמה ילדים מתאי ופיה במעמד עולים נמצאים במערכת?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

כ- 7,200 תלמידים שהגיעו במבצע שלמה, ומוגדרים זכאים, ועוד 5,000 תלמידים

המוגדרים לא זכאים. אני מדבר על החינוך היסודי והעל-יסודי.כ- 1,800 ילדים בגני

הילדים, ובעליית הנוער כ- 4,200 בני נוער.



היו"ר ע' ז יסמן;

אולי תוכלו להמציא לנו את המספרים האלה בכתב.
סגן שר החינוך והתרבית מי ג ולדמן
נעשה זאת ברצון.

יש השנה גידול של % 25 אני מעריך שעד סוף השנה יהיה גידול נוסף. יש

בעיות קשות בפנימיות של עליית הנוער, ואינני רוצה שזה יישמע כאילו יש לנו

ביקורת על עליית הנוער, שהפיקוה שם הוא שלנו; כאילו הסוכנות היא הצד ההלש

בעני ן ואנחנו צריכים לשמור על האיזון.

אף תלמיד בנווה עמיאל, לדוגמה, לא יגיע לבגרות, כי שם יש מסלולים של

מקצוע בלבד.

עי גדור;

% 40 מהתלמידים בנווה עמיאל, שכולם השבנו שלעולם לא יגיעו לבגרות. לומדים

בחצי השנה האחרונה בכתות עיוניות כשהיעד שלהם הוא לעבור את בחינות הבגרות.

סגן שר החינוך והתרבות מי ג ולדמן;

אני ביקרתי בנווה אמיעל לראשונה לפני שנה או שנתיים, ואת אותו המצב מצאתי

גם בביקורי בהודיות ועדו מספר מקומות, ואל לכם להשוב שלא נעשית שם עבודה

גדולה ושלא נעשים שם מאמצים גדולים. נעשה שם רבות בכל הנוגע לכלכלה נכונה,

ליצירת פינה חמה לתלמידים, למגורים, לביגוד וכוי. האמינו לי שהמערכות עושות את

המקסימום בכל הנוגע לד ברים האלה. אבל אני רוצה להתייחס לתהום הפדגוגי החינוכי

בלבד, כי בכל התהומים שהזכרתי נהנים הילדים ממצב טוב ביותר, והם זוכים לבית חם

ולמילוי צרכיהם, ועל כך יבואו על הברכה כל הגורמים העושים במלאכה. כל הכבוד

להם.

אלא שהעני ן שלנו אינו מצטמצם בהכשרת תופרות ומכונאים, אלא אנחנו רוצים

לעשות הכל כדי שלילד יהיה סיכוי להגיע לבגרות, ומשרד החינוך עושה את המאמצים

הדרושים בכיוון הזה. אנחנו צריכים לעשות את כל האפשר כדי שהילדים האלה יוכלו

לגשת לבחינות בגרות ולעבור אותן, ואנחנו מרכזים עכשיו מאמץ בכיוון הזה, ומובן

שיש להו בעיות לא קטנות. מר עוזי גדור ממשרד הקליטה, המערכות שלנו, ואדיסו

מסלה כיו"ר עולי אתיופיה והרשויות המקומיות נפעל ביהד, כי רק ביחד נוכל

ללעמוד במשימה הזאת.

אנחנו נמצאים בעני ן זה בצומת דרכים, והמצב לא קל. % 55 מהעולים עברו

למגורי קבע,% 45 בחרו להשאר באתרי הקראוונים, ואנחנו צריכים לתת תשובות גם

לאלה וגם לאלה. המעבר של % 45 שנותרו בקראוונים אינו כל כך מהיר. כשאתה בא

להצרות יסף אתה רואה שעושים מאמץ גדול כדי להפוך את זה לישוב קבע, ויהודה פאתל

עושה שם עבודה טובה מאד מבחינת המועצה. אבל המטרה שלנו היא לפרק את אתר

הקראוונים, ולא להפוך אותו לישוב קבע, כי אנחנו לא רוצים לחזור על טעויות

שעשינו בשנות ה- 50 ובשנות ה- ל60. בשנתיים הקרובות אנחנו צריכים לעשות מאמץ

כדי לפרק את האתרים האלה.

היו"ר ע' ז יסמן;

המשך הישיבה הזאת יהיה ביום שני הבא, ה- 10 באוקטובר, בשעה 11 לפני

הצהרים, ואז נשמע את עמדתם והשגותיהם של הארגונים השונים וכן של חברי הוועדה.



סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

אני מבקש למסור לכם כאן כמה נתונים בעני ן נוער מנותק. בנושא לוזה עשה

המשרד מהפכה מקצה לקצה. באמצעות מינהל הברה ונוער של המשרד, בראשותו של עודד

כהן והצוות שלו, הגדלנו בתשנ"ה את מספר הקבוצות המטופלות. בשנת התשנ"ד היו

בארץ 10 קבוצות של נוער מנותק שקיבלו טיפול מיוחד. בתשנ"ד היו 28 קבוצות כאלה,

ואילו השנה היו 49 קבוצות כאלה. הטיפול בקרב נוער מנותק התרחב עד מאד. מטיפול

ב- 1,250 ילד בשנת התשנ"ד אנחנו קופצים השנה לטיפול ב- 2,000 בני נוער,וזה לא

כולל את הפעולה בתחום הזה שנעשית בשלוש הערים הגדולות, ירושלים תל אביב וחיפה

שמקיפה עוד 300 בני נוער.

לפני כחודשיים נפגשתי בניו-יורק עם מנכ"ל הגיוינט מי יקל שניידר, ואמרתי

לו שאנחנו מבקשים להכפיל את המספר מ- 2,000 ל- 4,000. על פי בקשתו הכנו בשבילו

תיק מסודר בעני ן זה. הוא אמר לי כי הוא רואה בברכה את המגמה הזאת שלנו, ואני

מקווה שנקבל מהג'וינט את התקציב הדרוש כדי להוסיף 25 קבוצות טיפול. אני רוצה

להבהיר כאן כי הטיפול בנוער מנותק מחייב פעולה אישית עם כל ילד וילדה ומחייב

יצירת אווירה מתאימה.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

מה התרומה של הרשויות המקומיות לעני ן הזה?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

הרשות המקומית נותנת שקל מול שקל, איש מול איש. אנחנו הוספנו לפעולה הזאת

אנשים דוברי רוסית, ודוברי אמהארית בשביל ילדים עוים מאתיופיה.

אם אומר מחר לעודד כהן שאני יכול לתת לו עוד 2 מיליון שקל בשביל הפעילות

הזאת, אני בטוח שהוא לא יוכל להפעיל מיד את הכסף הנוסף הזה, כי הוא ? צריך

להכשיר תחילה אנשים מתאימים לפעול בנושא הזה, ואז מדובר בחצי שנה לפחות. אין

זה מסוג הדברים שמיד עם מתן הכסף אפשר להגדיל את מספר המטופלים. אין ספק

שאנחנו מרחיבים את מעגל המטפולים ואת מספר המטפלים, גם בנות שירות לאומי וגם

מורות חיילות נכנסת למעגל המטפלים..

היו"ר ע' ז יסמן;

אתה מודה בגלוי שאנחנו מגדילים את ההמשאבים ואת הטיפול בנוער מנותק, ויחד

עם זאת אנחנו מראש מסירים את האחריות לגבי כמה אלפי בני נוער מנותק. כך בדיוק

אני מתרגם את הנתונים שמסרת לנו. כי אמרת שאתם מטפלים בכ- 2,500 בני נוער

מנותק, בעוד שישנם 5,000 בני נוער כאלה. אז מה עם הנותרים?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

יש פעולה שנעשית על ידי משרד החינוך והתרבות. במקביל יש פעולות שנעשות

על ידי משרדים אחרים, כמו משרד העבודה והרווחה.

קריאה;

משרד העבודה והרווחה הודיע שהוא לא עושה שום דבר בעני ן זה, למרות שהוא

אמור לעשות בזה.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

אני לא בעד טיוח וטשטוש הדברים. אני בעד אמירת הדברים הקשים והכואבים,

ביחד עם הדברים הנעימים. חשוב למסור את הדברים כמו שהם.



ברגע אנחנו מטפלים בשליש מן הבעיה. והבעיה כרגע איננה בגיוס די כסף, אלא

בהכשרת אנשים מתאימים לטיפול בנושא. אנחנו מדברים בדוברי רוסית ושיש להם גישה

לנושא הזה. אני מוכן להתחייב כי בעוד חצי שנה אדווח לוועדה הזאת מה עשינו

בנושא הזה מהיום ועד לאותו מועד. ואת אותו הדבר אעשה בעוד שנה, ובעוד שנה

וחצי.

היו"ר עי זיסמן;

באופן האובייקטיבי ביותר אני יכול לחלק לך מחמאות על כושר הפעולה שלך ועל

נחישותך. כאשר הייתי אצל שר האוצר בעני ן הנוער המנותק הוא טילפן אל השר

רובינשטיין, ואני הקשבתי לשיחה שהתנהלה ביניהם בנושא הזה, שהוא ברור ומוגדר.
והוא אמר לי
מה אתר רוצה? השר אמר שהוא ימצא את התקציב הדרוש לטיפול בכל

5,000 בני הנוער המנותקים.

אני מודע למאמצים הגדולים שאתה משקיע בעבודתך, אדוני סגן השר, ואני מברך

אותך על כך, אבל ואני מניח שיש לך סדר קדימויות שלך, וכבר היום קיבלת כאן

גיבוי בנושא שהעלית. בנושא הילדים המנותקים אתה אומר שאפשר יהיה אולי להגדיל

בעוד כמה מאות את מספר הילדים המנותקים שיזכו לטיפול, כאשר מראש אתה יודע

שמספר הילדים האלה הוא גדול יותר, ואתה אומר שכדי שאפשר יהיה לטפל בהם לא די

בהשגת התקציב הדרוש, אלא צריך להכשיר תחילה את האנשים המתאימים לטיפול בהם.

לכן אני אומר שחשוב שתינתן ההוראה להתחיל מיד בהכשרת האנשים האלה. אני חושב

שאנחנו צריכים על כן לקבל החלטה בעני ן הזה.

סגן שר החנוך והתרבות מ' ג ולדמן;

נתון אחד החסרתי, ואני חייב להשלימו. במקביל לטיפול בנוער מנותק אנחנו

תגברנו את הפעילות שלנו בהתמודדות עם הנשירה מבתי הספר. כי נוער מנותק

ז ותוצאה של נשירה מבית ספר או אי-קליטה בבית הספר. בגרף שהצגנו לפני שנתיים

ראינו עליה במספר בני נוער מנותק, אני בטוח שבעתיד נראה ירידה בגרף הזה שיהיה

כתוצאה מהתמודדות המוגברת שלנו במניעת נשירה. בין היתר נתנו תמריצים לבתי ספר

כדי שיקלטו תלמידים חלשים, כדי שהם ישארו ולא ינשרו. נתנו תמריצים בשעות,

ופתחנו גם מועדוניות בישובים השונים. כל זאת ופעולות נוספות עשינו כדי לצמצם

את הנשירה מבתי הספר.

לנושא הפלאשמורה אתייחס בישיבה הבאה של הוועדה.

חי פורת;

יש לי הערה לסדר. לפנינו שלושה נושאים כבדי משקל: 1. טיפול קודם עלייתם

של העולים ארצה; 2. הקליטה בבתי הספר וההערכות לסיוע ומתן עזרה לתלמידים

העולים; 3. נוער מנותק, שהוא נושא מאד משמעותי, שבהחלט מצדיק ישיבה מיוחדת.

אני מבקש להתייחס כאן עכשיו לנושא המרכזי הוא נושא ההערכות בבתי הספר.

בעתו ן ידיעות-אחרונות התפרסמה היום ידיעה, כי באשדוד עומד לקום בית ספר בשפה

הרוסית, שם יתקיימו הלימודים במקצועות השונים בשפה הרוסית בלבד, וכי זה פרי

יוזמה של סגנית ראש העיר, שהיא בעצמה עולה חדשה מרוסיהל. אני חושב שאת הדבר

הזה צריך לדחות על הסף, כי זו המתכונת שתבטיח אי קליטה של התלמידים העולים,

ותביא לבתי ספר נפרדים ובעקבות זה גם לחברות נפרדות.
חי דולגופולסקי
לא מניע ולא מקצתיה. בית הספר הזה הוא בית ספר מעורב, ושפת ההוראה היא

כמובן עברית. וכל הידיעות שלפורסמו בעני ן זה הם קשקוש גדול.



סגן שר החינוך והתרבות מס גולדמן;

חיים, אני מבקש שמחר תפורסום בעתו ן הודעה בשמי, שמשרד החינוך מתנגד להקמת

בית ספר כזה, ודוחה כלרעיון כזה.

חי פורת;

אני מבין שיש המתקשים בלימוד השפה העברית, וכדי לעזור ולהדריך אותם צריך

להעזר בשפה הרוסית, ואולי אפילו באמצעות ספרי עזר בשפה הרוסית, אבל חלילה לנו

מלהסכים לבית ספר שהלימודים בו יתנהלו בשפה הרוסית.

בעני ן עולי אתיופיה, אני מאד חרד מהמגמה שמדברים עליה כאן בששון ושמחה.

אינני חושד שיש פה מגמה כמו בשנות ה- 50 ל העביר עולים על דתם, ואני יודע שיש

פה מצוקת אמת. אבל לא קשה לשכנע הורים על רקע בעיות אמיתיות, וזה עלול להביא

למצב שבסופו של דבר אנחנו נהיה אחראים לכך שתלמידים רבות מאד, שיכולים לקבל

חינוך דתי, ילמדו בבתי ספר ממלכתיים, גם אם פותחים שם בית כנסת ונותנים שיעור

של מורשת. כי יש בכל זאת הבדל בית החינוך הממלכתי דתי, לחינוך הממלכתי.

על מערכת החינוך הממלכתי דתי מוטלת אחריות גדולה מאד. אני מבין שוותיקים

הורים של תלמידי כיתות שיש בהן % 40 ואולי אפילו % 60 ילדים מאתיופיה יוציאו את

ילדיהם מבית הספר הזה, וכך זה כבר קורה במציאות של היום. המערכת הממלכתית דתית

צריכה לכנס כינוס חירום כדי לדון בנושא הזה, ולבדוק איך משלבים תלמידים באופן

אינטגרטיבי גם בבתי ספר מרוחקים יותר. זה לא רק עני ן של יבנה, אלא גם עני ן של

קיבוץ יבנה...
סגן שר החינוך והתרבות מ' גולדמן
נסעתי לקיבוץ יבנה ונפגשתי עם מנהל בית הספר ועם ראש המועצה. יש שם בית

ספר יסודי ובית ספר תיכון. שאלתי כמה תלמידים אתיופים לומדים שם, והשיבו לי כי

שניים. וכבר אתמול סיכמנו כי 30 ילד מהעיר יבנה יוסעו ללמוד בביה"ס שבקיבוץ

יבנה, ואתה חבר הכנסת פורת יכול לעזור לי במשימה הזאת.

הי פורת;

זאת אחריות שלנו, ואני אומר זאת במיוחד למר מוטי סמט. זו צריכה להיות

החלטה רצינית מאד של מערכת החינוך הממלכתי דתי, כולל אנשי הציבור שלה, האם

אנחנו נרתמים למשימה הזאת, או לא.

אביא בפניכם כדוגמה את בית הספר שלנו בגוש עציון. כאשר ידענו בשעתו שיש

בעיה חנוכית של ילדי עמק האילה, נטלנו על עצמנו כמשימה את קליטתם של ילדי עמק

אילה, ועשינו זאת. והם מהווים היום כ- % 20 מתלמידי בית הספר. זה פעל בצורה

נפלאה, כי בית הספר היה מוכן לקחת על עצמו את המשימה הזאת.

אני חושש מפני האפשרות שהשעליה מאתיופיה תינתק מהשורשים הדתיים, עם כל

הכבוד לבתי הספר הממלכתיים. ואני מציע שהמערכת הממלכתית דתית תתכנס לכינוס

חירום בעני ן זה, כדי לראות איך אנחנו מתמודדים עם העני ן הזה בשטח.

בדקתי את הדברים גם ביבנה, ואני חושב שעזרה חייבת להינתן גם בתחום של

מערכת הבינוי.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

אנחנו עוזרים להם.



עי מאור;

אני חושבת שברור לכולנו שקליטה נבונה נעשית באמצעות תעסוקה, חינוך

ודיור. בנושא החינוך נעשים דברים בחחלט גדולים, אבל אני לא רגוע בענין נקודת

חמוצא של חתקציב חמוגדש לנושא השעות. אני מסכימה שבטיפול הנקודתי יש הרבה חן

וחשיבות, אבל הוא לא בא במקום התקן והסטנדרט.

הדברים שיקבעו בעצם חם איך שאנחנו נקלוט את הנער במערכת, איך הוא ירכוש

את חשפה העברית, יגיע לבגרות וייצא לחיים אזרחיים מלאים.

בהיותי שליחה בארצות הברית במשך שנתיים למדו שם בנותי בבית הספר

הציבוריל, ואני יכולה לקחת דוגמה מהנעשה שם בתחום הזה, כי זו מדינה שבנויה

לקליטת הגירח. בתקן של בית הספר יש שעות לתלמידים זרים, וזה דבר שהוא ברור

מאליו.

אני מבקשת מהשר שבישיבה הבאה יעשה לפנינו השוועה בין התקן שלנו לתקן

שבארצות אחרות קולטות הגירה. אני סבורה ששעה אחת בשבוע במשך שלוש שנים זה

מינימום שבמינימום. יחד עם זאת אין זה נכון שצריך לתת את אותה העזרה ואת אותו

הסיוע לכל ילד וילד, גם לילדים מאתיופיה וגם לילדים מחבר העמים בכלל, ולאלו

שבאו מהאיזור ההררי שם. ואותו הדבדר גם בנושא שהבגרות. אני מבקשת איפוא לקבל

נתונים השוואתיים, ואז נראה מה מתאים לנו ולמצבנו. אני זוכרת שבשעתו דרשה

הוועדה שלנו להגדיל את התקן.

אני מבקשת לשמוע גם על מה נעשה לגבי הקליטה החברתית והכשרת מורים.

חבר הכנסת פורת, אני חושבת שמשרד החינוך לא רוצה בשום פנים ואופן שתהיינה

כיתות של תלמידים מאתיופיה בלבד, ואני חושבת שגם למעלה משליש תלמידים מאתיופיה

בכיתה אחת זה מספר גבוה. אם החינוך הממלכתי דתי ייערך בצורה הטובה לנושא הזה,

אדרבה ואדרבה. המצב הנוכחי כבר נראה לי חמור ביותר.

יי בא-גד;

מספר התלמידים שאינם זכאים גדול פי שלוש וחצי ממספר הזכאים. .70 אלף לא

זכאים מול 20 אלף זכאים. האם זה נובע מכך שהמצב הוא מצו יין, וכל אלה שאינם

זכאים הפכו להיות כבר ישראלים לכל דבר, או שיש פה משהו לקוי?

הובטחה לי תשובה על מה שקרה עם פרוייקט נעלה הראשון, שעבר מהאגודה

לקידום לעליית הנוער. ואם יותר לי להשתמש במלה לא יפה אומר כי רימו אותי,

ואמרו לי שיהיה דיון על כך, ולא היה דיון. יחיאל לקט הבטיח שיהיה פח דיון על

עצם המעבר. אני מבקש לדעת האם העבירו אותם כי הם נכשלו? כי אני יודע שהם

הצליחו בצורה נפלאה.

ידוע שמי שמגיע אלינו מארץ זרה, תהא זו אתיופיה, ברית המועצות לשעבר או

כל ארץ אחרת, צריך לקבל כאן קצת ידע על מקורות ישראל, קצת אידישקייט - יהדות,

מעבר לעני ן הדתי. מה התשובה שלך בעני ן הצורך בלימוד- מקורות היהדות לעולים

חדשים, והאם יש בדעתכם להקצות שעות לימוד נוספות לנושא הזה וכו'.

היו"ר עי זיסמן;

בישיבה הבאה של הוועדה ישיב סגן השר מיכה גולדמן על השאלות שנשאלו כאן

היום, ויוסיף עוד כמה פרטים. נציגי הגופים השונים חקשורים בנושא הזה יוכלו

להתבטא באותה ישיבה, לפני שנסכם אותה.



אני מבקש שמשרד החינוך ימציא לנו את החומר שבקשנו עוד לפני הישיבה השבאה.

היום קבלנו החלטה בענין עולים המגיעים אלינו מהאיזורים ההרריים והצורך

להשוות את תנאי הלימוד של הילדים הדאלה לאלו של הילדים מאתיופיה.

שמענו פרטים על התכניות לטיפול בנוער מנותק, על תגבור התקציבים לנושא

הזה, הצורך בהכשרת אנשים לטיפול בו וכוי.

סגן שר החינוך והתרבות מ' ג ולדמן;

בישיבה הבאה של הוועדה ישתתף הצוות המטפל בנושא, שיוכל להרחיב את היריעה.

היו"ר עי זיסמן;

כמו כן שמענו בסיפוק את הודעת המשרד שאין כוונה להקים בית ספר בשפה

הרוסית.
י י קדמן
אני באתי לכאן מישיבה של ועדת החינוך של הכנסת, ושם שמעתי על הבעיה

החמורה שיש לתלמידים עולים בנושא תשלומי הורים לבתי הספר. אין לעני ן הזה מענה,

ואני מבקש שסגן השר יתייחס בישיבה הבאה גם לנושא הזה.

היו"ר עי זיסמן;

הדברים נרשמו.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:35)

קוד המקור של הנתונים