ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 27/07/1994

חוק סל הקליטה, התשנ"ג-1993. של חבר-הכנסת א' גור

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 130

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום רביעי, י"ט באב התשנ"ד (27 ביולי 1994). שעה 00;08
נכחו
חברי הוועדה; ע' זיסמן - היו"ר

אי גור

ב' טמקין - משקיף

ר' נחמן

מוזמנים; ח' צמיר - סמנכ"ל המשרד לקליטת העלית

א' גפן - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

יועצת משפטית; אי בנדלר

מזכירת הוועדה; ו' מאור
קצרנית
ע' הירשפלד
סדר-היום
חוק סל הקליטה, התשנ"ג-1993, של חבר-הכנסת א' גור.



חוק סל הקליטה, התשנ"ג-1993. של חבר-הכנסת א' גור
היו"ר ע' זיסמן
אני פותח את הישיבה.

אני רוצה לשאול את מר צמיר. האם אתה יכול להסביר לנו מחדש מה המשרד הציע

במסגרת הדיונים על התקציב?
ח' צמיר
כן, אני יכול לחזור על מה שנאמר בישיבה שלשום, שהגענו למסקנה, בהצעת המשרד

לשנת התקציב 1995. שסל הקליטה איבד את המשמעות האפקטיבית שלו מול יעדיו המקוריים.

לכן אנחנו צריכים לבצע פה "מקצה שיפורים", אבל זה לא סתם מקצה שיפורים אלא דבר

יחסית משמעותי, וצבענו שתי נקודות שבהן אנחנו חושבים שזה לוקה בוקר, הנקודה האחת

היא דמי הקיום בתקופה הראשונה, שלפי החישובים שלנו נשחקו בכ-30%, אבל אני מזכיר

לכם שדמי קיום ניתנים רק לחצי שנה. שכר הדירה גם הוא נשחק בכ-30%, והוא נפרס על

שנה שלמה, כשלמעשה הדולק השני שלו הוא אווזה הלוואת סוכנות יהודית מפורסמת שנכנסת

החל מהחודש השביעי. עד כאן הרקע.

לכן אנחנו מציעים לקראת הדיונים להגדיל את סל הקליטה. אנחנו נציע סך-הכל

תוספת לסל הקליטה 5,400 ש"ח לכל יחידה משפחתית. במשמעויות תקציביות מדובר על

כ-100 עד 110 מיליון שקל בתקציב שנתי .
היו"ר ע' זיסמן
תן לנו דוגמא איות או שתיים של סכום שניתן היום, מה התוספת ולאיזה סכום הוא

יגיע.
חי צמיר
לדוגמא, את מרכיב שכר הדירה אנחנו מציעים להעלות בסדר-גודל של 100 דולר,

כ-300 שקל לחודש. כלומר, בתוספת שנתית זה 3,600 שקל. את מרכיב דמי הקיום אנחנו

מציעים גם כן להגדיל בכ-100 דולר לחודש. אבל מאחר שפה זה רק 6 חודשים, אנחנו

מדברים על עוד 1,800 שקל. החיבור של הדברים האלה נותן סכום של 5,400 שקל שעליו

דיברנו.
היו"ר ע' זיסמן
מר גפן, בבקשה.
אי גפן
אין שינוי מהדברים שאמרתי בישיבת ביום שני.
היו"ר ע' זיסמן
אם כך, חבר-הכנסת גור, אני חוזר על מה שהצעתי בסוף הישיבה ביום שני. עמדתך

ידועה. אני מציע שבסעיף 2 נפרט מה ניתן היום. אתה ניסחת את הסעיף ניסוח עקרוני

ואני רוצה לומר בו מה ניתן היום ולעדכן אותו ב-25%, על כל המרכיבים, מלבד המרכיב

של המכס, שאותו נוציא ואתה והסכנה שנוציא אותו.

זאת אומרת, הייתי רוצה לנסה את. החוק כך שהחוק מבטיח שהממשלה מוחקת את השחיקה

- אולי לא ב-100% אבל היא מוחקת את השחיקה באופן משמעותי ביותר. כך אני רואה את

ההצעה של המשרד לקליטת העליה, שעוד לא נדונה, ואינני יודע מה סיכוייה. סיכוייה

יגברו מאד-מאד אם יש החוק, ואני רוצה לפצות על השחיקה. אולי מר צמיר יגיד לנו

למה 25% ולא 24%. או 26%. מה שחשוב לי באופן משמעותי הוא מחיקה של השחיקה הזאת.



אינני רוצת להתיחס היום לענין של הסוכנות היהודית. אני מציע שהוועדה תתיחס

לענין של הסוכנות היהודית בהמשך הדיונים על הרווק, כי אני לא רוצה לפטור את

הסוכנות היהודית מחובתה בשום פנים ואופן.
ב' טמקין
כן, אבל אתה לא יכול לדון על הסוכנות בחוק.
היו"ר ע' זיסמן
אני כן רוצה שיהיה סעיף אחר, מעבר למה שאתה כתבת, ואני מסכים עם זה, אבל

בינתיים אתה כותב בסעיף 3 שאתה מצמיד. אז היתה פה הודעה רשמית מפורשת שיש הצמדה,

אבל אני חושב שסל הקליטה בעתיד לא יכול להיות מוצמד רק למדד. אנחנו צריכים למצוא

דרך, כמו שכר העובדים, כדי להבטיח רמת חיים הוגנת ולא רק הצמדה למדד. אינני יודע

איד לנסח את זה. אני אומר את זה בצורה הגלויה ביותר.

אני רוצה להשיג בחוק שתי מטרות: 1. למחוק את השחיקה ולקבל פיצוי מירבי. כי

אם אני מקבל את הסעיף כפי שאתה מציע, זה אולי פיצוי מלא, אבל לפי דעתי זה יגרום

כל מיני קשיים וסיבוכים. 2. להבטיח שתהיה לא רק הצמדה. הרי אנחנו חיים לא רק

לפי המדד. גם שכר חברי-הכנסת מתעדכו לא רק לפי המדד. יש קריטריון נוסף. אינני

יודע איך, אבל צריך למצוא את הדרך.

אי גור;

אבל כל עוד לא מצאת את הדרך אסור לפסול.
היו"ר ע' זיסמן
העירו את תשומת-לבי, גם היועץ המשפטית של הוועדה, שרצוי שיהיה סכום, כי אנחנו

מכוסים במידה רבה מאד - כשאני מתיחס להערות של שר האוצר ושל ראש הממשלה

מוושינגטון, שיש חוקים פופוליסטיים, אנחנו אומרים שאנחנו מתייחסים לכך שאנחנו

רוצים שמה שאנחנו מציעים ייכנס לתקציב המדינה. בזה אנחנו די מכוסים מבחינה

ציבורית, מבחינה מוסרית ומבחינת פרלמנטרית.
ב' טמקין
אנחנו צריכים לקחת בחשבון כמה דברים. מיותר לומר שיש אילוצים תקציביים ותמיד

יש סכנה שנואשם במקרה חטוב בפופוליזם ובמקרה הרע בטמטום, אבל זה החלק הפחות

מהותי. שנית, שאנחנו משתמשים בכלי שהוא כלי לא רגיל. הסדרים שאינם קשורים

לביטוח הלאומי וכדומה בדרך-כלל הם לא הסדרים שאתה קובע בחוק את הסכומים וכדומה,

ופה אתה עושה משתו יוצא מו הכלל.

אני גם מוכרח לומר באופו גלוי, שאני רואה את ההוק ככלי במאבק התקציבי עם משרד

האוצר לצורך יצירת לחץ עליו שיסכים לשינויים משמעותיים בגובה סל הקליטה ובדרך

הצמדתו.

אני חושב שללכת על ההצעה המקורית של חבר-הכנסת אפרים גור זה גם לא עומד בעניו

של האילוצים התקציביים, מחריף את השמוש בחוק לצורך קביעת סכומים, מתעלם מו העובדה

שבזמנו לא רק שסל הקליטה לא הוצמד כמו שצריך, ונשחק, אלא הוא גם הורד באופו

אדמיניסטרטיבי על-ידי הממשלת בכ-3,000 שקל בבת אחת. חוץ בהורדת חלקה של הסוכנות

היהודית, שגם הוא קרה לפני תקופתה של ממשלת הנוכחית.

אני אומר את הדברים האלה כי אני בטוח שמישהו יעלת אל הדוכן בכנסת ויאמר את כל

הדברים האלה כחלק םהתחמושת כנגד חוק מרחיק-לכת, מכיוון שאני חושב שאנחנו צריכים

לשאוף לכך ושבסופו של דבר האוצר יתרצה ויסכים להצעות של משרד הקליטה ויסכים להקים



ועדה בנוסח שחבר-הכנסת אפרים גור ביקש, לעידכון סל הקליטה, ללימוד הצרכים

האמיתיים ולהפיכת סל הקליטה לכלי אפקטיבי. אבל בינתיים נציע הצעה בחוק, שגם כך

היא מרחיקת-לכת, 25% והצמדה. אינני יודע אם תמצא כלי יותר טוב מהצמדה כל 3

חודשים למדד. אפשר גם לקשור את זה עם עליות בשכר הממוצע במשק.

אגב, כל תוספת בעניו הזה יש לה סכנה אחת.
היו"ר ע' זיסמן
אפילו מר גפן אמר שהאוצר נתן פיצוי חד-פעמי של 5%, על מה היה מבוסס הפיצוי

הזה?
ב' טמקין
אבל כשהאוצר נתן את הפיצוי החד-פעמי בשיעור 5%, אני חוזר ואומר שב-1990 האוצר

הוריד 3,000 שקל בבת-אחת. לצערי, אז אף אחד לא הציע חוק כזה כמו שמציעים היום,

אבל זה כבר ספור אחר.

אי גור;

חברי-הכנסת שוחט וגל הציעו.
ב' טמקין
יפה מאד. בקיצור, אני מציע שבסעיף 2 נקבל פחות את יותר את ההצעה, על-פי

הטבלה של האוצר, שמפרטת כמה מגיע בדיוק לכל משפחה מהממשלה.

אי גפו;

זו טבלה של משרד הקליטה.
בי טמקין
בסדיר, אבל זה מה שמקבלים בפועל. זה מעודכו עד ל-1 ביולי. אפשר לקרות את

הטבלה תזאת ולהצמיד את כל מה שאנחנו אומרים לטבלה הזאת ומציעים להוסיף 25% ולקשור

את זה לשכר הממוצע במשק.
היו"ר ע' זיסמן
אני חוזר על ההצעה שהועלתה בסוף הישיבה הקודמת. סעיף 1 יישאר כמו שהוא.

בסעיף 2 יהיה כתוב: "סל הקליטה שישולם על-ידי המשרד לקליטת העליה ביום 1.1.95

יעודכו באופו חד-פעמי בשיעור של 25% ויוצמד כאמור בסעיף 3". כלומר, מה שמשלמים

ב-1 בינואר 1995, לזה יתוספו 25%. אם היום, למשל, משפחה בת 3 נפשות מקבלת 24,000

שקל, 7,000 שקל זה הסוכנות, נשארים 17,000 שקל.
אי גור
זה כולל מענק מכס.

אי גפו;

זה כולל את מרכיב הסוכנות היהודית.
א' גור
מרכיב הסוכנות זה לא מענק. זאת הלוואה, כמו כל הלוואה רגילה. את ההלוואה

הזאת יכול העולה, או כל אדם, לקחת מבנקים בתנאים טובים יותר מאשר התנאים שהסוכנות

היהודית נותנת. לכן אל תכלול את זה.
ב' טמקין
אני לא כולל. אנחנו מדברים על 17,000 שקל בלבד.

א' גור;

אני מנסח את זה כך: סל הקליטה שישולם על-ידי המשרד לקליטת העליה. סל הקליטה

יכלול ב-1.1.95 גם את עידכון המדדים שיהיה עד סוף שנת 1995.

חי צמיר;

זו הרוטינה, פלוס 25%.
היו"ר ע' זיסמן
לזה יתוספו עוד 25%, ואם אני אתרגם את מה שאתה מציע זה %l3.
א' גור
לא, זה מה שהאוצר מציג.
ר' נחמן
הגזרה לי כאן טבלה שמראה מה היה בשנת 1990, מה המרכיב של הלוואת הסוכנות

היהודית, המכס, מה הנטו שיש פה.
היו"ר ע' זיסמן
יש תשלומים לפי גודל המשפחה. אני מציע שעולה חדש שמגיע היום לארץ יקבל מה

שהוא מקבל היום, בתוספת 25% מ-1.1.95.
ר' נחמן
אני רוצה לשאול אותך שאלה. השנה האינפלציה תגיע ל-14%.
ב' טמקין
בינתיים יש הצמדה למדד.
ר' נחמן
מ-1992 יש הצמדה.
ח' צמיר
יושב-ראש הוועדה רוצה להרוויח גם את ההצמדה הקרובה.
היו"ר ע' זיסמן
הוא מסביר לך למה מ-1.1.95 חבר-הכנסת נחמן, אני מקבל את ההערה שלך. אנחנו

נצמיד לחוק את כל התשלומים לפי המסמך הזה, אבל החוק הוא מ-1.1.95 ומאחר שסעיף 3

מדבר על הצמדה - הצמדה שניתנת, אבל הוא מעגן את זה בחוק - כל מה שיינתן במשך השנה

הזאת עד 31.12.94 למשולם היום, לכל זה יתוספו עוד %25, ובזה פיצינו בעד כל

השחיקה.

דבר שני, אני מקבל מה שכתוב בסעיף 3 בהצעת החוק של חבר-הכנסת גור, אבל אני לא

מסתפק בזה, אני יותר מכסימליסט ממנו. מה יהיה אחרי 1.1.95? העולה יקבל 25% על

כל זה, אבל זה ימשיך להיות מוצמד בלבד, ולפי דעתי זה לא מספיק.
ב' טמקין
ככל שרמת החיים בארץ עולה, גם רמת החיים של העולים החדשים צריכה לעלות באותה

מידה.

אי גור;

מהו הפער בין השכר הממוצע במשק, התוספת בשנת 1993 לעומת מדד יוקר המחיה?

אי גפן;

קודם-כל יש הגדרות שונות של השכר הממוצע במשק, ובעקרון הוא גם מתנהג בקצת

יותר תנודתיות מהמדד. כלומר, גם למעלה וגם למטה, לאורך הזמן. הוא לא בהכרח תמיד

רציף כלפי מעלה כמו שהמדד מתנהג.
ב' טמקין
אבל בהגדרה הוא משקף את רמת החיים של כלל האוכלוסיה בישראל יותר טוב מהמדד.
היו"ר ע' זיסמן
אני רוצה יותר מהמדד. נניח שהחוק יתקבל, ובעוד שנה - שנה וחצי נצטרך עוד פעם

לדבר על זה, כי תתחיל שחיקה מחודשת.

אי גור;

כל הצעה שבאה לשפר את סעיף 3. אני מסכים, בוודאי.

חי צמיר;

לתשומת-לבכם, מדובר על מנגנון העידכון כל 6 חודשים, ובפועל הוא כל 3 חודשים.

ר' נחמן;

בעצם יש שני פרמטרים. 1. המדד, שכל עם ישראל פועל לפיו; 2. מה שאומר

חבר-הכנסת טמקין, המדד של השכר. אם תעשה הגבוה מבין השניים
היו"ר ע' זיסמן
זה לא מספיק. אני רוצה יותר מזה.
ב' טמקין
במה שנוגע לשינוי ברמת החיים של העולים אני קובע מראש שלעולים מגיע יותר מאשר

לאוכלוסיה הכללית. אתה צריך לקבוע קריטריון שכולם חיים על-פיו. או המדד שכולם

חיים על-פיו, או השכר הממוצע במשק שכולם חיים על-פיו. אל תקבע שלעולים החדשים

מגיע אחרת.
ר' נחמן
אז תעשה שיקלול של שני המדדים.
היו"ר ע' זיסמן
בבקשה, אבל אני רוצה שזה יהיה יותר מהמדד.

ר' נחמו;

אם אתה עושה ממוצע משוקלל של שניהם יחד זה יותר מהמדד.
היו"ר ע' זיסמן
מר גפן, מבחינה כלכלית, ממוצע בין המדד לבין השכר הממוצע במשק יתן יותר

מהמדד?
אי גפן
לא בהכרה.
א' גור
יש מנגנון כזה, ממוצע של שני מדדים, בחוק כלשהו?

א' גפן;

אני לא מכיר.
בי טמקין
אדוני היושב-ראש, אתה רוצה לא רק לשפר את המצב של העולה בנושא המדד, אתה

רוצה שמצב העולה ישקף את המצב החברתי-כלכלי של מדינת ישראל. אני חושב שגם מהותית

אתה יכול להגדיר את זה הרבה יותר טוב מאשר אמירה שאתה רוצה לתת להם יותר מאשר

ליתר, אתה נותן להם סל קליטה. זו התרומה של מדינת ישראל לקליטתם.

ההצמדה של סל הקליטה צריכה להיות קשורה ליכולת של החברה הישראלית ולרמת החיים

של כלל האוכלוסיה. השכר הממוצע במשק הוא הדבר המתאים ביותר. אם לא רוצים את זוז,

המדד ימשיך כל 3 חודשים ובזה גמרנו. רובל על כל הוויכוח הזה ביצירת ממוצעים.
ר' נחמן
אני חושב שחבר-הכנסת טמקין צודק. אתה לא יכול לתת שני דברים. יכולות להיות

שתי חלופות. אני אבדוק את זה מבחינה כלכלית. הסעיף הזה בלאו-הכי יבוא לקריאת

שניה ושלישית.
ב' טמקין
תשאיר את זה בינתיים צמוד למדד, כל 3 חודשים, לא 6, ואחר-כך נטפל בזה.
אי גור
כאשר הצעתי את הצעת החוק הזאת אני יצאתי מנקודת הנחה שבגובה הסכום שניתן היום

לעולה במסגרת סל הקליטה בלתי-ניתן לשלם הוצאות שכר-דירה בשנה ראשונה, בלתי-ניתן

לעמוד בהוצאות קבועות אחרות כמו חשמל, גאז, מים, מס' ועד, תחבורה ציבורית, נסיעות

לאולפן, הוצאות רפואיות מעבר לביטוח הרפואי, תרופות וכיוצא באלה.
ב' טמקין
סיפר לי שר הקליטה שהוא היה אתמול עם חיילים והוא בדק איזו תקופה הם היו

באולפן. מסתבר שהם היו חודש - חודשיים באולפן ולאחר-מכן יצאו לעבודה.

ר' נחמן;

זה מחזק את מה שאומר חבר-הכנסת גור.

ב' טמקין;

אני יודע. אנחנו מסכימים עם זה.

אי גור;

זאת היתה נקודת המוצא, ואני משוכנע שגם עבורכם זו נקודת המוצא, כאשר העמדה

שלכם היא חיובית.

היות וזו היתה נקודת המוצא, הדילמה שעומדת בפני היום היא לא אם 25% הם תוספת

טובה, מצויינת, או לא, באשר להכנסה לשנה הראשונה של העולים החדשים. השאלה שעומדת

בפני, ונדמה לי שהיא צריכה לעמוד גם בפני כולנו, היא אם מה שיש היום בתוספת

שאנחנו מציעים כאן כדי לאפשר את הקיום המינימלי ההכרחי לעולים חדשים בחצי שנה

הראשונה מבחינת קיום ובשנה ראשונה מבחינת יתר הדברים שטל הקליטה בא לכסות.

התשובה שלי לשאלה הזאת היא שזה לא מספיק. אין שום ספק שכל תוספת שניתן יש בה

ברכה, הישג, ואנחנו כוועדת העליה והקליטה נהיה ראויים לתודה ולהוקרה מצד ציבור

העולים. אבל לא זה הדבר המרכזי שמנחה אותי ושצריך להנחות אותנו. ושוב אני חוזר

לשאלה המרכזית, מה הם הסכומים שחם הכרחיים - לא לוקסוס, לא פינוקים, לא עבור

מכוניות ודברים אחרים - לקיום מינימלי של העולים באופן שהעולה לא ייאלץ מהיום

השני להגעתו לארץ ללכת לעבוד ולא ללכת לאולפן, כפי שנאמר כאן. כי במצב היום ראשו

של העולה החדש הוא לא לכיוון אולפן, לא לכיוון של הכשרה מקצועית, לא לכיוון של

להתאקלם ולהתערות בישראל מבחינה חברתית כפי שהיינו מצפים שהם יעשו. הדאגה המרכזית

שלו היא איך להביא אוכל לילדיו. וסל הקליטה שבא לענות על הצורך הזה בשנח

הראשונה, או במחצית השנה הראשונה, איננו ממלא את יעודו בצורה מלאה.

לכן הצעתי בשתי הישיבות האחרונות שלא נקבל החלטות שרירותיות מנותקות מן

הצרכים בשטח. הרי כשבאים לתת תרופה לחולה, לא יכולים לקבל החלטה שרירותית. היא

חייבת להיות מותאמת למצבו, מה הוא צריך כדי באמת להבריא, או לפחות כדי שהוא לא

ימות.

כאשר אני עושה את החשבון כמה עולה לשכור דירה באזורים פריפריאליים, כמה עולה

הקיום לחודש למשפחה בת 3 נפשות, כמה הוא צריך לשלם עבור דברים הכרחיים כמו חשמל,

גאז ומים ודברים אחרים, כולל נסיעות פנימיות בתוך העיר, אפילו לא בין עיר לעיר

שהם נוסעים כדי לחפש עבודה וכו' - אני מגיע למינימום שבמינימום ל-31,000 - 32,000

ש"ח.



ההצעה שלנו מדברת, בתוספת למה שיש כבר היום, בערך על 20,000 ש"ח. זאת אומרת,

17,000 ש"ח פלוס 25% אנחנו מגיעים בערך ל-20,000 ש"ח. יש פה חסר של כ-10,000

שקל כדי לאפשר את המינימום ההכרחי.
היו"ר ע' זיסמן
אתה מדבר על משפחה בת 3 נפשות. תחלק בבקשה 32,000 ש "ח ל-6.

אי גור;

אני חוזר ואומר: דמי קיום ל-6 חודשים לפי 1,500 שקל לחודש למשפחה, שזה לא

מוגזם, זה 9,000 שקל. שכר-דירה לפי 400 דולר לחודש נותן לך בערך 16,000 שקל,

כשאתה מוסיף לזה דמי תיווך והוצאות עורך-דין. ב-500 שקל כללתי את כל יתר ההוצאות,

שזה מעט מאד, ורק לפי זה אתה מגיע ל-31,000 - 32,000 שקל לחצי שנה בלבד. לא

הגזמתי.
היו"ר ע' זיסמן
איזו ממשלה אכזרית היא זו שעשתה את השינוי הזה אז? היא הידקה את החגורה עד

כדי כך שפגעה בעולים באופן דראסטי כזה. לא התקוממת נגד זה?
אי גור
התקוממתי. רוב השחיקה היא בחלק הסוכנותי, ואתה יודע מי עומד בראש הסוכנות,

אבל לא ניכנס לוויכוח הזה.

אני מוכן לקבל את ההצעה הזאת, בחלק הממשלתי, כי פה כתוב "מאת אוצר המדינה".

ההפרש בין מה שאתה מציע לבין מה שנציג האוצר הסביר לנו, שחלה שחיקה בחלק הממשלתי

של סל הקליטה, הוא לא גדול. את העולה לא מעניין החלק הממשלתי או הסוכנותי. אצלו

השחיקה היתה למעלה מ-120%, אבל בחלק הממשלתי, לפי הניתוח של האוצר, השחיקה היתה

31%. לכן הפער פה איננו גדול.

אני מקבל את ההצעה של החברים לגבי 25% בחלק הממשלתי. במקביל, מחוץ לחוק -

כמובן שאי-אפשר להכניס את ההצעה הזאת לחוק - אני מציע שהוועדה תחליט להקים ועדת

משנה של הוועדה, שתבחן בכלל את כל הסוגיה.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו נדון בזה, אין צורך בוועדת משנה.
א' גור
או שנבקש מהממשלה להקים ועדת מומחים שתגיש לוועדה שלנו, תוך פרק זמן של

חודשיים, את ההמלצות והמסקנות לגבי בחינת כל הנושא של מסלול קליטה ישירה, גובה סל

הקליטה שצריך. לעשות חישובים. כי גם השר אמר שמסלול סל הקליטה איננו מתאים

ל-25% של אוכלוסיית העולים החדשים.

לדעתי אפשר להעמיד את החוק להצבעה.
היו"ר ע' זיסמן
אם הייתי יכול, הייתי עושה זאת היום. אנחנו נצביע עליו בישיבה הראשונה של

הכנסת שתהיה בפגרה.
א' גור
שמחתי לקרוא בעתון רוסי שאתה הצהרת במקרה הזה של חוק סל הקליטה, היות ואתה

מצדיק אותו, שאפילו תצביע בניגוד לעמדת הממשלה.

היו"ר ע' זיסמן;

אם אני מעביר את החוק זה בניגוד לעמדת הממשלה.
ר' נחמן
שאלה לגבי פרמטרים. צדק חבר-הכנסת גור בדבר אחד. מרכיב הדיור, מרכיב הקיום

ועוד איזו שהיא הוצאה מינימלית, אלה שלושה דבריס בסיסיים שצריכים להיבחן. נושא

הדיור הוא הנושא הקריטי וצריך ללכת על פרמטרים מסויימים.
היו"ר ע' זיסמן
סעיף 2 התקבל כפי שהצעתי. סעיף 3 יהיה לפי הנוסח המקורי, אם כי צריך בדברי

ההסבר לכתוב 6 חודשים במקום 3 חודשים. ב. יהיה כתוב 1.1.95. בדברי ההסבר אני

אתן ביטוי לכך שאנחנו לא נסתפק רק במדד.
ר' נחמן
תרשום אותי כתומך. אני צריך ללכת לוועדת הכספים.
היו"ר ע' זיסמן
גבי בנדלר, יש לך הערה לסעיף 1?
א' בנדלר
יש לי בעיות לא רק עם סעיף 1. אני חייבת לציין שחוק בדרך-כלל נותן הגדרה של

דבר שאפשר להבין אותו, מי קובע מי זכאי, מה הם לקריטריונים לזכאות, או מה

הסכומים, ואת הסכומים האלה מצמיד.

כאן יש לנו מנגנון של הצמדה בהתאם למוצע, בלי שיש לנו את הדברים הבסיסיים

שעליהם בונים את ההצמדה. קח למשל את הגדרת סל קליטה: "הסכום הכולל הניתן מאת

אוצר המדינה לעולה שאינו מתגורר במרכז קליטה מיום הגיעו לארץ, לרבות סכומים

מיועדים". הסכום הכולל הניתן מאת אוצר המדינה -אינני יודעת מהו. הוא יכול

להיות 1,000 והוא יכול להיות 50,000. הוא לא נקבע במקום כלשהו.

א' גור;

ביקשנו ממשרד הקליטה באותו יום.

א' בנדלר;

אני מבינה שביקשנו אבל אני שואלת מה יוגדר בחוק כרגע. החוק כפי שהוא כרגע

הוא דבר די אמורפי. "לעולה שאינו נתגורר במרכז קליטה". האם כל עולה שאינו

מתגורר במרכז קליטה זכאי לכך?

לפני שהגעת נתנו את הדוגמא של עולים מארצות הרווחה, שאינם זכאים לכך. "מיום

הגיעו לארץ", ועד מתי? עד לתום רוצי שנה? עד לתום שנה? במקרה של עולים מאתיופיה עד

לתום שנתיים? הדברים האלה אינם מוגדרים.



"לרבות סכומים מיועדים" - אין לזה שום משמעות, כי אני לא יודעת מה זה, כי זה

לא נוסח שמוגדר באיזה שהוא מקום.
הי צמיר
אני מציע שהיועצים המשפטיים ייפגשו וינסחו את הדברים האלה.
א' בנדלר
אני העליתי רק חלק מהשאלות שמתעוררות כאן. האם אתה מגדיר את הזכאות בהתאם

להרכב המשפהה, גיל הילדים? וכך הלאה שאלות רבות נוספות.
היו"ר ע' זיסמן
אני מבין שסיכמנו את סעיפים 2, 3 ו-4. תיכף נצביע.
ב' טמקין
אתה לא יכול להצביע. אנהנו מסכמים שאנהנו מסכימים עם רוה ההוק ונותנים

ליועצים המשפטיים להגיע להגדרות מדוייקות, כי אתה צריך להצביע על סעיפים כתובים

ומנוסהים. איזה לא יכול להצביע על רוח ההוק. נצטרך להתכנס עוד פעם אהת. אנהנו

נצביע בעד החוק, אלא שהיועצים המשפטיים צריכים להביא לנו ניסוה מוגדר ומדוייק

על-מנת שבאופן רשמי נוכל להצביע.
היו"ר עי זיסמן
אני מוכן לעשות זאת בשבוע הבא. ועדת הכנסת החליטה אתמול, שמלבד ועדת ההוץ

והבטחון וועדת הכספים, כל יתר הוועדות יכולות לקיים עד 5 ישיבות בפגרה, ואם יש

צורך ביותר מזה, זה יהיה באישורו של יושב-ראש הכנסת.
א' גור
אם כך, אני מבקש לקבוע ישיבה ליום שני הקרוב, כי אחרי-כן אני נוסע.
אי בנדלר
אולי אפשר ביום שלישי כדי שאספיק לנסה את הסעיפים עד אז.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו נקבע ישיבה ליום שלישי, 2 באוגוסט 1994 בשעה 9:30 בבוקר.
אי גפן
אני לא ראיתי את הניסוח ר1סופי שאתם מגבשים. אני יכול רק להגיד שמה שאני שומע

כאן, אין בשינויי הנוסח האלה כדי לשנות בצורה מהותית את ההתנגדות העקרונית של

האוצר ולא את ההערכה התקציבית של עלות הצעת החוק.
היו"ר ע' זיסמן
טוב. הדברים נרשמו.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 9:10.

קוד המקור של הנתונים