ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 14/06/1994

פרויקט התשלובות של המועצה הציונית

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום ג', ה' בתמוז תשנ"ד, 14.6.1994, בשעה 11:00



נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ע. זיסמן

א. ויינשטייו

ב. טמקיו

ד. שילנסקי

מוזמנים; י. אביעזר, המועצה הציונית

מ. אודנהיימר, המועצה הציונית

ת. בן דוד, המועצה הציונית

ר. גולו, המועצה הציונית

צ. גורדון, המועצה הציונית

ב. דינו, המועצה הציונית

א. הס, מנכ"ל המועצה הציונית

ש. ורקנה, המועצה הציונית

מ. טסטה, המועצה הציונית

ש. סורק, המועצה הציונית

א. קדם, המועצה הציונית

פ. קריספיל, המועצה הציונית

ש. סרי, סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

א. גורדון, ראש מחלקת העלייה, הסוכנות היהודית

ד. ברבי, מועצת ארגוני העולים

מ. גריגר, מועצת ארגוני העולים

ש. פולק, מושב מסילת ציון

נ. שרלין, ד"ר, מכללת הגליל המערבי

ד. קריטל, עורך פרסומים על יהדות ברה"מ

ב. ראולאי, ארגון ישראלי למען יהודי אתיופיה

גי. וידצקי, יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית

ז. דובר, מנהל הסניפים של המועצה הציונית בישראל

ו. שקרצי

א. זאבי

ד. פיורקו, הרשות לתכנון לאומי וכלכלי, משרד הכלכלה

והתכנון

ב. אייל, ראש תחום קליטת מדענים עולים, משרד המדע

והטכנולוגיה

ר. פרידור, אחראית על חממות טכנולוגיות, משרד המסחר

והתעשייה

ג. חביליו, מנהלת מחי פרוייקטים וקשרי חוץ, שרות

התעסוקה

מזכירת הוועדה; ו. מאור
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

פרוייקט התשלובות של המועצה הציונית



פרוייקט התשלובות של המועצה הציונית

היו"ר ע. זיסמן; אני מתכבד לפתוח את הישיבת של ועדת העלייה

והקליטה.

לפני כן ביקש חגר הכנסת בני טמקין להעלות נושא, שאני הושב שלא יהיה

צורך בדיון ארוך כדי לקבל בהיוב את הצעתו.
ב. טמקין
אני רוצה להעלות נושא שנדמה לי שהוא חשוב

מאוד גם למשק וגם לעולים ההדשים. אנחנו

יודעים שקיימת בעיה חריפה של עליית מחירי הדירות ויש כל מיני תכניות

להורדת מחירי הדיור. במה שנוגע לעולים אנחנו יודעים שקיימת תקופת זכאות

למשכנתאות של חמש שנים, ולגבי חלק מהעולים תקופה זו הולכת ומסתיימת.

אמנם עולים רבים מנצלים את הזכות ואת הזכאות הזאת למשכנתא, וזה סימן של

קליטה בארץ, אבל לגבי חלק מהעולים, ההתקרבות של התאריך שבו מסתיימת

הזכאות שלהם גורמת לחרדה מאוד גודלה. לחלקם יש בעיה לממש את הזכות, וזה

גם יוצר לחץ של ביקוש בתקופה מסוימת, ועניין זה ילך ויחריף ככל שיותר

עולים יתקרבו לסוף תקופת הזכאות. אני כבר פניתי אישית, אבל אני חושב

שהוועדה צריכה לשקול גם היא פנייה להאריך את תקופת הזכאות למשכנתאות,

גם כדי לעזור לעולים לממש את המשכנתא בתקופה שניתנה להם וגם על מנת

להוריד את הלחץ ולפזר את הביקוש הזה על פני תקופה ארוכה יותר. אני מציע

שתקופת הזכאות תוארך לשמונה שנים במקום חמש שנים, כפי שהיא היום.
קריאה
למה שמונה ולא תשע, למה הגעת למספר שמונה?

a? טמקין! אם הייתי אומר שבע אז היית שואל אותה שאלה.

ההגיון הוא לפשר על פני תקופה יותר ארוכה

אני מקווה שתוכניות הבינוי ואספקת אדמות באופן יתר חופשי תאפשר לפתור

את הבעיה של ההיצע של דירות. לא אתנגד לכך שתנקוט בתקופה יותר קצרה או

יותר ארוכה, אבל נדמה לי שזו תקופה הגיונית לצורך מימוש העניין.
א. גורדון
אני מכיר את הבעיה, פניתי בשבוע שעבר לשר -

השיכון ולשר האוצר באותו עניין ממש. לא רק

שיש מצוקה בדיור, וכתוצאה מכך, במקרה של העולים החדשים, הם נתונים

בלחצים, התלבטויות, היסוסים, חששות. אלא זה מזיק לכל נושא הדיור

במדינה, מה גם שלא פעם קשה להם, לאחר שלוש שנים הם עדיין לא יושבים

באופן יציב. לכן ההצעה צודקת לחלוטין. אם נצליח לתת להם הארכה בזכאות

שלהם לתקופה נוספת של כשלוש, ארבע, חמש שנים מבחינת התחושה שלהם זה דבר

טוב. זה גם יהיה נכון מבחינת הביקוש לדירות במדינה וחשוב שהוועדה תחליט

על כך ותצטרף ללחץ, כולל על משרד הקליטה, שהוא יהיה בעד העניין.
א. ויינשטיין
חי'כ ב. טמקין העלה כאן סוגייה מאוד חשובה

ומיידית. הממשלה החליטה לפני מספר שבועות על

בנייה של 7,500 יחידות דיור במחירים מוזלים. דהיינו שמחיר דירה יהיה

בערך 80,000-70,000 דולר. צריך לדאוג לכך שאחוז מסוים יוקצה לעולים

חדשים ולמשפחות חד-הוריות. אני הייתי מעורב בשביתת הרעב של המשפחות

החד-הוריות שהיתה לפני מספר חודשים, ואז שר השיכון והבינוי הבטיח שיהיה

פתרון, אמנם המשכנתאות יוזלו בשיעור מסוים אבל זה לא מספיק. אני חושב



שב-80,000-70,000 דולר משפחות חד-הוריות, עם בעיות קשות, תוכלנה להתסדר

עם פתרון כלשהוא.

אני מציע שעכשיו הפנייח לשר הבינוי והשיכון תהיה עס גושפנקא של ועדה

ויחליטו לגבי הקצאה של מספר אחוזים מ-7,500 יחידות הדיור לעולים

חדשים.
ש. סורק
אני יו"ר לשכת המהנדסים והאדריכלים.

כמעורבים ישירות בפרויקט של הממשלה להוזיל

את מחירי הדיור. האפקט של הצעדים שהממשלה נוקטת גם מבחינת בנייה וגם

מבחינת הגדלת ההיצע יהיה בעוד שנתיים אם לא בעוד שלוש. חייבים לקבל את

השנתיים שלוש הנוספות האלה על מנת לעודד את העולים, משום שגם

80,000-70,000 דולר למי שלא בדיוק עובד או שעובד במשרה שבקושי שכר

המינימום של המשק משולם, גם הסכום הזה הוא הרבה מאוד.
ג' וידצקי
כיוון שאפשר לממש את הזכות הזו פעם אחת ולא

יותר מדוע צריך בכלל להגבילו מדוע שהעולה לא

יממש את הזכאות כאשר תהיה לו אפשרות?
היו"ר ע. זיסמן
העקרון מקובל, אני מציע לא לקבוע שמונה

שנים. אינני יודע אם צריך לעשות זאת באופן

בלתי מוגבל, כפי שגבי ג'ודי וידצקי מציעה. אני מציע להשאיר את זה פתוח,

העיקר שצריך להעביר את העקרון בהקדם. נקבל זאת כהחלטה ואעביר זאת

כהחלטה ואשוחח עם שר האוצר, עם השר לקליטת העלייה ועם כל מי שצריך.

אתמול שר השיכון והבינוי ושר האוצר קיימו דיון בסיעת מפלגת העבודה

בנושא מדיניות השיכון החדשה של הממשלה. כתשובה לשאלות שלי, נאמר במפורש

ש-7,500 יחידות דיור לא יהיו באזור אחד או שניים, אלא תהיה תכנית של

פיצול שתכלול גם עולים חדשים. אבל מה שאתה מעלה זה נושא נכבד מאוד, ושר

האוצר התחייב בכתב, ב-30 לדצמבר 93' לפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית .

על התקציב, ומאז כבר קבלתי מספר מכתבים ממנו על פתרונות לגבי המשפחות

החד-הוריות. אמנם יש עלייה במספר המשפחות החד-הוריות שנזקקות ומשתמשות

בזכות לקבלת משכנתא. זה יוצא בחודשים האחרונים ממוצע של 400 משפחות

חד-הוריות בחודש. בקצב הזה במשך ארבע-חמש שנים 20,000 המשפחות

החד-הוריות הקיימות יקהו משכנתא. זה לא נכון, מפני שבעוד כמה חודשים

נגיע למצב שתהיה ירידה תלולה. מי שלוקח משכנתא אלה אותן משפחות

חד-הוריות, שנכנסות למעגל של תעסוקה קבועה ויציבה. זה נותן להן הרגשת

בטחון ויציבות. חלק אולי גם מגיע למצב שמשפחה חד-הורית הופכים לזוג

ולמשפחה, אבל המשפחות החד-הוריות לא נשבעו שישארו חד-הוריות עד סוף

החיים. יש כל מיני סיבות כלכליות, חברתיות, סוציולוגיות, אבל חלק גדול

מאוד מהמשפחות החד-הוריות לא יוכלו להגיע לבטחון לקחת משכנתא, והפתרון

לגביהן אינו משכנתא. הפתרון לגביהן זה הגדלת שכר הדירה באופן משמעותי,

תמיכה בשכר הדירה לתקופת הביניים ובנייה ציבורית ובנייה עממית ציבורית,

לא רק להם אלא גם לאחרים. מאחר שלא זה נושא הדיון, אני מתחייב להביא

נושא זה בצורה מסודרת עוד לפני שהכנסת תצא לפגרה בסוף יולי השנה.

ולנושא המרכזי. בימים האחרונים, יש הרגשה של התרוממות רוח. יש ירידה של

10%באבטלה, כשבכל העולם האבטלה גוברת. גם בקרב העולים האבטלה היא

בירידה, אבל הבעיות הן שחלק מהעולים עובדים בעבודות זמניות, ארעיות, הם

עובדים לפי משימה חולפת, חלק עובדים בפרויקטים. ואורה נמיר, שרת העבודה



והרווחה, טענה בוויכוח שהית עם שר האוצר שצריך גם תקציבים לפרויקטים

מיוחדים. ללא הפרויקטים המיוחדים האלה בתחום היעור או בעבודות

הארכיאולוגיות או בתחומים אחרים, לא היתה גם ירידה סטטיסטית באבטלה.

יש לנו גם בעיה אחרת, שחלק מהעולים לעולם לא יוכלו לעבוד בישראל באותו

מקצוע שהם רכשו בארץ מוצאם. יש לנו עודף בלתי רגיל בתחום הרפואה, רפואת

השיניים ומקצועות אחרים, ולכן אי אפשר יהיה להעסיק רופאים בתחומים

מסוימים והם צריכים לעשות הסבה מקצועית. אנחנו מקווים שמדינת ישראל

תגדל מבחינת האוכלוסיה, שלא נהיה רק חמישה וחצי מיליון, והגידול של

האוכלוסיה יביא להגדלה בתקנים, אבל צריך להבין שאין מדינה בעולם שקלטה

במקצועות מסוימים אנשים כה רבים, ולא כולם יכולים לעבוד באותו מקצוע רק

שיש בעיה של הסבה מקצועית. חלק מהעולים עובדים במקצועות לא שלהם, אבל

הם רוצים לחזור למקצוע והם יכולים, וזה אחד הדברים המבורכים ביוזמות,

כי הפרויקטים האלה הם אינם רק תעסוקה, הם גם מאפשרים לעבוד באותו מקצוע

או במשהו קרוב למקצוע. אלה פרויקטים שלא רק מסייעים לממשלה, למשרד

הקליטה ולגורמים אחרים באחד הנושאים החשובים ביותר שיש, התעסוקה, כי

תעסוקה מאפשרת קיום הוגן, תעסוקה גם מאפשרת בטחון אישי והשתלבות

והסתגלות טובים יותר לחברה הישראלית.

הפרויקטים האלה הם גם שותפות בין עולים לבין ותיקים. זה דבר מאוד מאוד

מבורך. לכן מצאתי לנכון לקיים את הדיון.
א. הס
ח"כ ע. זיסמן מלווה את הפרויקט הזה

מחיתוליו, והעידוד והגיבוש שקבלנו ממנו היה

לנו לעזר בחבלי הלידה והקליטה של הפרויקט כולו.

הגשנו לראשונה, לקראת הדיון בוועדה, אוגדן של 25 תכניות לאיזון תשלובות

כלכליות בשפה האנגלית. המטרה של האוגדן הזה היא לשגר ולהפיץ אותו בקרב -

הקהיליה העסקית בעולם היהודי, במטרה לגייס עוד אנשי עסקים להשקעות

ולתרומות בפרויקטים לתעסוקה ולצמיחה בכל חבלי הארץ.

מטרת הפרויקט היא ניצול אוצרות הידע המדעי והטכנולוגי העצומים שקיימים

בישראל, בקרב שורה של מוקדים עתירי ידע וגם בקרב העולים שהגיעו ארצה,

בעיקר ברמות של מדענים ומהנדסים. באותם מוקדים יש פוטנציאל גדול של

יזמות שזה הולך יחד. המטרה היא לתרגם ולמצות אוצרות ידע אלה לתעסוקה

ולצמיחה בתפזורת בכל חבלי הארץ.

התפיסה של הפרויקט - אוצרות הטבע והיזמות של ישראל קיימים במגזר שאנחנו

קוראים לו פרויקט התשלובות והכוונה לאוניברסיטאות ולמכללות, הכוונה

למרכזים רפואיים גדולים בישראל, לחברות תעשייתיות מובילות, בעיקר

היי-טק, למה שנקרא אתרי תיירות ואומנויות בולטים, וגם אזורים בעלי

נתונים אקלימיים ופיזיים מיוחדים שיש בהם חומר גלם שסביבו אפשר לעודד

צמיחה של אלמנטים עיסקיים, קרי תעסוקתיים.

בעבודה של למעלה משלוש שנים איתרנו למעלה מחמישים מוקדים עתירי ידע

כאלה. מה שמציע הפרויקט ומה שאומרת תפיסת הפרויקט זה ליזום צמיחה של

אלמנטים עיסקיים ותשתיות סביב המוקדים עתירי הידע שציינו אותם. כל

תשלובת שאנחנו מדברים עליה אמורה לכלול כמה עשרות של מפעלים ועסקים

עיסקיים, ואמורה לכלול תשתית שכוללת גם מחקר ופיתוח, הכשרת כוח אדם

מיומן ומרכז מבקרים.



פתחנו מספר מסלולים בפרויקט התשלובות. אתחיל במסלול תשלובות רפואיות.

חמרכזים הרפואיים בישראל, בתי חולים כמו הדסח עין כרם או רמב"ם וסורוקה

וכל האחרים, הם בעלי פוטנציאל צמיחה עיסקי, ולכל אחד מהם יש ידע מדעי

רב וטכנולוגי, כולל רעיונות למוצרים ופטנטים רפואיים. סביב בתי החולים

ומשרדי הממשלה ובסיוע של קהילות יהודיות והקהיליה העסקית אנחנו מציעים

לעודד צמיחה של פארקים לתעשיות רפואיות, שירותי רפואה, פעילויות של

מחקר ופיתוח רפואיים- ישומיים, פעילויות של הכשרת כוח אדם רפואי, מה

שנקרא יצוא ידע רפואי ואלמנטים רפואיים נוספים שימצאו לנכון.

אגב, יושבים איתנו כאן יזמי תשלובות, וד"ר אביעזר ישראלי הוא בעצם

מוביל את הנושא של התשלובות הרפואיות והמיומנות שלו בהחלט גבוהה ביותר.

המסלול השני זה מסלול של תשלובות אוניברסיטאיות. הכוונה היא לעודד

צמיחה של אלמנטים עסקיים בשילוב ובשיתוף האוניברסיטאות, שהן בעצם מכרות

הידע הגדולים ביותר של ישראל. יושבת כאן ד"ר נורית שרלין, שמייצגת את

מכללת הגליל המערבי בעכו, ויחד איתם אנחנו יוזמים תשלובת גדולה של

עשרות מפעלי מחזור ומפעלים למוצרים ולשירותים באיכות הסביבה.

כל הגופים שעליהם אני מדבר, גם אוניברסיטאות, בתי חולים ומכללות, אלה

גופים שדברנו איתם והם מצפים וממתינים לראות איך נמשיך לקדם את זה,

כלומר איך המערכת כולה תעזור להם לנצל את הפוטינציאל העיסקי והתעסוקתי

הגדול שקיים בהם.

מסלול נוסף זה תשלובות תעשייתיות. הכוונה לעודד צמיחה של חברות בת

ומפעלי בת ומרכזי מחקר ופיתוח והכשורת כוח אדם ומרכזי מסחר ועסקים סביב .

קונצרנים תעשייתיים מובילים. יושב כאן פנחס קריספיל, שהוא יזם של

תשלובת למוצרים ושירותים למשק הרכב בקרית גת, וזה פרויקט ממש זמין.

מפעלים כמו נגב קרמיקה ופניציה בירוחם, למשל, שאנחנו מציעים יחד איתם

לעודד צמיחה של חברות בת למוצרי קרמיקה וזכוכית ולהקים יחד איתם מרכז

לאומנויות זכוכית וקרמיקה ומכון טכנולוגי לנושאים אלה. בישוב כמו

ירוחם, פרויקט מהסוג הזה הוא משמעותי ביותר לתעסוקה ולצמיחה.

המסלול הרביעי זה תשלובות חקלאיות, ויושב פה שוקי פולק ממושב מסילת

ציון שהוא יזם של תשלובת למוצרים ולשירותים למשק הפרחים. מדובר בתשלובת

זמינה ביותר, השטח ישנו וזה פרויקט שמצוי בתחילת ישום.

מסלול חמישי אחרון זה תשלובות תיירותיות ואומנותיות, ומישל טואטי הוא

יזם תשלובת למוצרי קולנוע ומוסיקה בערד. זו קבוצת עולים מצרפת שהביאה

ציוד ב-750,000 דולר לארץ, והיזמות שלה זה דבר ממש ראוי לציון ולמלוא

הסיוע.

גם את דרך ההקמה של הפרויקטים פתחנו בצורה מאוד הדרגתית ומובנית. האתגר

של כל תשלובת הוא אתגר כלכלי. המטרה היא שכל תשלובת תיצור ותעסוק

בפיתוח יצור ושיווק עשרות מוצרים ושירותים ליצוא והחלפת יבוא ברמה

נקודתית. הפועל היוצא בפרספקטיבה תעסוקתית זה כמה מאות מקומות עבודה

בכל רמות המיומנות, מדענים, מהנדסים, טכנאים, עובדי מינהל, שירותים

ושיווק, עולים וישראלים יחד, כולל ישראלים שאמורים לחזור מחו"ל.

אחרי שאיתרנו כל תשלובת יחד עם מומחים ברי-סמכא, נשיאי אוניברסיטאות,

מנהלי בתי חולים, ראשי קונצרנים תעשייתיים, אנחנו מציעים ליזום בדיקת



היתכנות כדי לראות האם יש מקום לקומפלקס כזח במקום מסוים, ואם התשובה

הכלכלית היא חיובית אנחנו מעודדים שני מסלולים של צמיחה של תשלובת.

מסלול של עידוד יזמות מקומית, של מה שנקרא יזמים קטנים, ומסלול שני

משיכת חברות רב-לאומיות ומשקיעים שיפתחו מפעלי בת או מפעלים במסגרת

אותה תשלובת או לידה או במסגרתה.

היות שאנחנו רואים זאת כפרויקס לאומי אנחנו מציעים להקים צוות היגוי

בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטים, ממשלה, סוכנות, קהיליה עסקית, רשויות

מקומיות ואקדמיה, שיחד יקדמו את הפרויקט בצורה מובנית ושיטתית, יבקרו

אותו, יעקבו על נקודות חולשה ויתרונות.

מה שעשינו עד כה - גיבשנו את הרעיון, אנחנו משווקים תכנית מקיפה,

איתרנו, כתבנו וניסחנו עשרות תכניות עם מיטב אישי המשק והאקדמיה בארץ

וכל הגורמים הרלוונטיים. חילקנו את הארץ למספר אזורי צמיחה, נגב, גליל,

מרחב ירושלים, מרכז הארץ, יהודה ושומרון. הפרויקט זמין, מספר תשלובות

מצויות ממש בשלב יזמות. יושבת פה רות גולן, שהיא מנהלת חממה טכנולוגית

ועיסקית בגוש עציון ומובילה תשלובת של מוצרי יודאיקה לעולם היהודי.

הפרויקט יצא לדרך ויש לנו למעלה משלושים יזמים ברמה של רות גולן או

פנחס קריספיל.

נושא התעסוקה הוא אחד המרכיבים שיקבעו בנושא קליטת עלייה, גם בנושא של

קליטת משוחררי צהי'ל וגם בנושא של משיכת ישראלים חוזרים. אנחנו פונים

לממשלה ולכל הגורמים ומבקשים יותר מודעות, יותר פתיחות וקצת יותר

מעורבות. מדובר על פרויקטים כלכליים. האתגר הגדול ביותר הוא למשוך את

קהילית המשקיעים, אבל כדי ליצור חיבור עם קהיליית המשקיעים כדי למשוך

משקיעים שאין לנו כל קשר איתם גם בארץ וגם בעולם היהודי צריך לבוא עם

חומר בצורה מסודרת, צריכה לבוא מערכת, לא גוף בודד כמועצה ציונית אלא

צריכה לבוא ממשלה או סוכנות יהודית, צריך לבוא עם מערכת שלמה, ואז תהיה

היכולת למשוך משקיעים ויזמים, לבנות את הפרויקט לגבש תא קבוצות היזמים

הפוטנציאלים, למשוך את קבוצות העולים בצורה שבאמת יצא משהו מהפרויקט.

המערכת תומכת בנו, מגבה אותנו, מעודדת אותנו, לא נתקלנו בשום נוגדנים

מיוחדים שניסו להסיר אותנו מהפרויקט הזה, ועובדה שאנחנו יושבים פה עם

קבוצה גדולה מאוד של יזמים ורבים אחרים שלא הוזמנו.
ז.דובר
זה לא סוד ששום ממשלה בישראל לא מצאה עד

היום הזה פתרון לנושא התעסוקתי. אחוז האבטלה

יורד ועולה, ול-500,000 עולים שהגיעו ארצח אין בסיס רציני, וכולם דשים

ורוב הפתרונות הם פתרונות זמניים.

פרויקט התשלובות של המועצה הציונית זה למעשה פרויקט שלא יתן את הפירות

שלו מחר או מחרתיים, אבל זו תשתית יסודית לניצול כל האוצרות שנימצאים

במדינה שלנו, שאם יקום גוף ויאמץ אותו הוא יתן מענה. הרי פעם צריך

לעשות תשתית, הרי אי אפשר תמיד לתת פתרונות זמניים. אינני צריכים לציין

את העובדה שכל הזמן בורחים לנו מוחות מהארץ, כל אחד נוסע לארץ הגדולה

למצוא עבודה. פרויקט התשלובות מציע לנצל את כל האוצרות שיש במדינת

ישראל ולבנות סביבו פרויקטים, אינני יודע אם זה יצמח מחר אבל בעוד חמש

שנים יהיו מאות ועשרות כאלה. קיבלנו תמיכה מכל קצוות המשק, כל חברי

הכנסת מכל המפלגות. אבל כשבאים לחבר כנסת, הוא אומר, זה פרויקט מצוין



כל הכבוד לכם, אז מה יוצא מזה? ברוכת חוועדה שהביאה סוף סוף את הדיון

הזה בפרויקט התשלובות.

אני מציע שהוועדה תבדוק ותהליט על פרויקט התשלובות כפרויקט משקי לאומי,

וככזה על כל המשתמע להתחיל ולהזיז דברים כמו שצריך. הרי ראינו את אזורי

הסחר החופשי ליצוא, רצו - העבירו, אז אנחנו לא רוצים רק שיבואו מבחוץ,

אפשר גם מבפנים לעזור בנושא זה.
א. גורדון
יש נושאים שהם בהחלט בלתי שגרתיים, הם בהחלט

נושאים שיכולים להביא איתם המון דברים שלא

נראים בעין היום מבחינה לאומית. אחד הנושאים האלה זה רעיון התשלובות.

הפרויקט התחיל להתבשל בסוף שנת 1990 תחילת 91/ וללא ספק כיום אנחנו

בשלבים מתקדמים.

הייתי תומך בפרויקט גם אם הייתי חושב שאי אפשר לבצע אותו. אני מאמין

שמדינת ישראל זקוקה היום למחשבה יצירתית, לדמיון, לחלומות, אם רוצים

לפתור בעיות בדרך לא שגרתית, כי הדרך השיגרתית לא פותרת את הדברים. אני

בעד כל רעיון חדש, אבל אני תומך ברעיון בגלל שאני חושב שהרעיון חשוב

ומבריק, ואם נדע להמשיך ליישם אותו נתרום לא רק לקליטת העלייה, אלא

לפיתוחה ולצמיחתה של מדינת ישראל.

בשנים האחרונות הביאה מדינת ישראל 600,000 עולים. 500,000 מחבר העמים,

100,000 ממקומות אחרים בעולם. אין לי ספק שההישגים הם גדולים, אבל יש

כאבים וקשיים. אם מדובר על 80% מועסקים, נכון שלא כולם בעבודה שלהם,

אני חושב שזה הישג גדול בכל קנה מידה. אני יכול לתת לכם מספרים

מדהימים. למשל גילינו בימים האחרונים במחקר של-90% מהעולים מרוסיה יש

טלוויזיות, ליותר מ-80% מהעולים מרוסיה יש מקררים, גילינו שלמעלה מ-25%

נסעו לחו"ל לנסיעות משפחתיות או עיסקיות, זה הישג גדול.

אתמול הרמטכ"ל כינס את המטה הכללי לדיון, שארך ארבע שעות. בזמן שלמדינת

ישראל יש שפע של בעיות קיומיות בטחוניות קשות ביותר, ישבנו עם כל המטה

הכללי של צה"ל, יאיר צבן ואני, על סוגיות העלייה והקליטה. הרוב המוחלט

של העולים כאן אתנו, וזה דבר חשוב. אבל בוויכוח הגדול על הצד הכלכלי

אינני מאמין בתזה שצריך לתת לכוחות השוק לעבוד. במדינה רגילה בימים

רגילים התזה הזאת מתאימה. במצב הזה אני מתגעגע לימים של פנחס ספיר, אז

הממשלה לא התערבה בנעשה במשק, הקימה חברות ממשלתיות, הביאה משקיעים

ארצה, היא לא חיכתה שכוחות השוק יתיחילו לעבוד. ואם כוחות השוק התחילו

לעבוד הם לא פתרו את הבעיה, אובייקטיבית הם אינם יכולים לפתור את

הבעיה. אני רואה בהצעה הזאת מנוף חשוב לצמצום האבטלה, אבל הרעיון אומר

דבר מעניין. איננו מדברים בגדול על כל מדינת ישראל, אלא פרויקט אחרי

פרויקט במקום קונקרטי, נקודתי, אם נעשה אותו אנחנו נוכל גם להיעזר

בתעסוקה לא רק לעולים החדשים אלא גם לבנים שלנו בוגרי הצבא. אז בא אריה

הס והקימו לעניין הזה דונם ועוד דונם ועז ועוד עז בעבודה קשה, מתסכלת,

מפרכת, מאתיים פעילים יש לגוף בכל הארץ, יש מועצה לגוף, והוא הגיע

להישג שאני רואה בו הישג גדול, שבמשק הישראלי כל הגורמים המובילים

מכירים היום בפוטנציאל הגלום ברעיון. בתחילה היה קשה מאוד, היו סקפטים.

אבל מאחר שהיתה כאן התמדה, היום אנחנו נמצאים במצב חדש לחלוטין. אין

ויכוח על הרעיון. אם כי אני רוצה להוסיף משהו כללי שנבין שהרעיון הוא

באמת בזמנו, רוב המדינות המתועשות היום מכירות בצורך לגבש סביב נושא

כלכלה חזון לאומי, שיוביל לניסוח מטרות מוגדרות. כלומר איך יוצרים



תכנית אב ליצירת תעסוקה ברמה מקומית, אין תשובה אחרת חוץ מהתשובה של

אותם אנשים היושבים פה עם מוטיבציה עצומה, שחיים את הנושא הזה באופן

אמיתי.

בפרויקט התשלובות יש תשלובות שמצויות בתהליכים שונים של ביצוע, יש

רשימה של תשלובות נוספות שמחכות ליזמים ולמשקיעים על מנת לצאת לדרך

המלך, אבל הרשימה הזו שמונחת כאן לנגד עינינו היא מקיפה, היא טוטאלית,

והיא איננה שיגרתית. ברשימה יש למשל, תשלובת קרית גת למוצרים ולשירותים

למשק הרכב התעבורה היבשתית. תשלובת אחרת למוצרי תקשורת המוניים. תשלובת

קרית שמונה לצעצועים, משחקים ומתקני תיירות. תשלובת תעשייתית

לאירובטיקה. תשלובת מפעלי מחזור בגליל. הייתי במכללה של הגליל המערבי

בשיתוף עובדים על העניין הזה. זה נותן תשובה גם עניינית, גם מקומית

ויותר ויותר אנשים נכנסים לפרויקט הזה. כל דבר שכזה זה עולם ומלואו.

באנו לכאן היום מאחר שיש נגיעה ישירה לוועדת העלייה והקליטה, משום

שהדאגה שלנו היא לתעסוקה לעולים להצטרף למעגל הגדול התומך ברעיון.

אנחנו גם מתכננים פגישות של המועצה עם ראש הממשלה יצחק רבין, או עם

שרים בכירים, משום שכאשר דוחפים רעיון זה לוקח זמן, זה דבר טבעי. אני

יודע שאם אנחנו היום בוועדה נקבל את ברכת הדרך, ואינני מדבר כאן כראש -

מחלקת העלייה והקליטה ולא כאיש הסוכנות היהודית, אלא כאזרח שהנושא נראה

לו בהחלט חשוב, אני מאמין שבעוד מספר שנים העניין יהיה כל כך ברור וקל

והאנשים לא יבינו ולא יאמינו שהיו קשיים בדרך להקמתו.

לגבי העם היהודי. אני מאוד מחשיב את הנושא הזה. לי ברור שאנחנו בתחילת

הדרך, גם הם זקוקים לרעיונות חדשים, ומבחינה זו יש שפע של וריאציות.

הסוכנות היהודית חייבת להתחדש. גם היא צריכה להבין שצריך לאמץ את

המחשבה הזאת ואת הטיעון הזה.

אני אומר ליו"ר הוועדה, שאנחנו מבקשים שכמו שהוא ליווה אותנו עד עכשיו,

שימשיך ללוות אותנו הלאה. אנחנו זקוקים לתמיכה הזאת ואני מאמין שיגיע

הרגע שנרים כולנו כוסית, מאחר שהפרויקטים האלה בהחלט עשויים לשנות

ולהוסיף את הנדבך המרכזי והעיקרי לצמיחת המשק ולתת תעסוקה לעובדים

עולים מברה"מ, שלא פעם מחפשים עבודה קונקרטית מסוימת שרק התשלובות

יכולות להביא להם את התשובה.
קריאה
יש לי 500 אנשי כלכלה, שמתעסקים היום אך ורק

בפרויקט התשלובות בכל הארץ.
היו"ר ע. זיסמן
האם יש ביקורת, תביעות או דרישות במאבק

הבלתי פוסק והבלתי מתפשר עם הביורוקרטיה?

איזו עזרה אנחנו יכולים לתתז

ש. סורק; כמי שהיה שותף מתחילתו של הנושא למסע השכנוע

בצידקת הרעיון, כאשר אנחנו כלשכה מקצועית

נותנים את הגיבוי הרעיוני, הכלכלי והטכנולוגי לנושא, אני רוצה להסביר

בכמה משפטים את המהות של הרעיון ואת היופי שבו. משום שכשאתה בא למנהל

בית חולים ואומר לו בוא תחשוב על שיווק ועל עסקים, הוא אומר עזוב, זה

איננו תפקידי. תפקידי לתת שירותי רפואה. ה"עזוב אותי" הזה היה קיים

מראשיתו של הפרויקט אצל גורמים רבים מאוד, משום שחיי היום יום או היעוד

הראשוני שלהם הביאו אותם לכך. במיוחד כשאתה בא כמועצה ציונית, מה

למועצה ציונית ולנושאים כלכליים עיסקיים.



בהדסה עובדים מאות ואלפי אנשים שיש להם רעיונות למוצרים, למכשירים

רפואיים ולשיטות עבודה או דברים טכנולוגיים שיכולים להרים חצי מדינה

מבחינת היקף תעסוקה צפוי או חזוי. אבל איש מהם כמעט לא מתעסק בזה.

הרעיון נותן את המענה, את התוספת, את הכיוון הנוסף שלא באחריות ישירה

של אותו מקום או אותו מנהל או אותה הנהלה, שלא יודעת להוציא ולמצות משם

את הנושא. יש לו מערכת שיווק משלו ויש לו מערכת חשבונאית משלו ויש לו

עובדים וסביבה לבנות מערכת המפתחת מעבדות שמפתחות מכשור, להכשיר אנשים

שיטפלו במחזור, הרי אנחנו יודעים שכל מכשיר רפואי דורש ידע לטפל בו

לתחזק אותו וכן הלאה, לפתוח מרכזי שיווק ומכירה וכן הלאה.

רעיון זה הוא לא שיגרתי מסיבה נוספת. תפיסת העולם הליבראלית הכלכלית של

המדינה היום ,היא תנו לשוק להסתדר. גם קליטת העלייה היתה קליטה ישירה,

שהשוק יסתדר. אבל היום מחפשים פתרונות לא שגרתיים, אז רבים על אזורי

יצוא לסחר חופשי, מנסים למצוא כל מיני פתרונות לא קונבנציונלים למדינת

ישראל, משום ש-600,000-500,000 איש שעולים תוך חמש שנים משנים את .

המאזן, אתה חייב למצוא פתרונות לא שיגרתיים ומהירים שלא יתנו פירות

בעוד עשר שנים. לנו כלשכת המהנדסים והאדריכלים היה אינטרס נוסף. הגיעו

למעלה מ-50,000 מהנדסים. אנחנו הכפלנו ויותר את מספרנו תוך 4-3 שנים,

מה עושים איתם? ובמקצוע ההנדסה אם אינך ועובד במקצוע ולא מתעדכן באופן

שוטף, תוך 7-5 שנים אתה בחוץ, ולא יעסיקו אותך כמהנדס עוד כי איבדת את

כל הידע שלך.

נדרשנו אפוא בתחום הטכנולוגי הזה לפתרונות יותר בלתי שגרתיים, כי אחרת

הולך לאיבוד הון שהושקע בו מיליארדים ובמקום לנצל אותו מאבדים אותו.

תפקידה של הממשלה להתערב איפה שהשוק נכשל, והשוק נכשל בקליטת העלייה

ונכשל על אחת כמה וכמה בקליטת המהנדסים. השוק נכשל בצמיחה הכלכלית,

ועובדה שמדינת ישראל מעודדת.

א. ויינשטיין; איך מטפלים ב-50,000 מהנדסים? איך אפשר לא

להכשל? איך אפשר להשיג להם את העבודה מיד?

אני כאיש אופוזיציה אינני מסכים לכך.
ש. סורק
קצב הצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל עד תחילת

שנות השישים היה גבוה מיפן ומהרבה מדינות

אחרות. אחד המדדים על מנת לעשות את הדברים פשוט לצמיחה כלכלית זה התל"ג

לנפש. אנחנו היום לא נמצאים בתל"ג לנפש של ארה"ב בשנות ה-60. היפנים

חלפו ועברו אותנו והם מדברים היום על 27,000 דולר לשנה לנפש, ואנחנו

מדברים חיום על לעלות ל-14 זה יהיה הישג גדול. אם אתה מדבר על מדדים

ברורים למשק צומח ולעוצמה כלכלית של משק אז כל הכבוד לזה שאנחנו

13,000-12,000 דולר היום תל"ג לנפש, לעומת מדינות ערב אנחנו בוודאי

בעוצמה כמעט פי עשר מהם, אבל לעומת המדינות שאנחנו רוצים להגיע לרמתם

מבחינה כלכלית ואיכות חיים וכדי כמו אירופה ויפן וארה"ב, אז הם מדברים

על 27,000-23,000 דולר, ושוויץ מובילה בראש עם 33,000 דולר תל"ג לנפש.

כלומר אצלנו קרה משהו בתהליך בשלושים שנה האחרונות שהביא לכך שאם היינו

על דרך מסוימת אנחנו נעצרנו בדרך הזו, עובדה שהעלייה נעצרה בין השאר

בגלל בעיית תעסוקה, משום שלא היו לנו פתרונות בקצב הנדרש. אני מדבר על

פתרונות בקצב סביר, ונדרש זה לא אומר שכל עולה שמגיע מיד מוצא תעסוקה,

אבל מבחינתי יש פה עולים שהגיעו ב-89' ואנחנו מדברים כבר על חמש שנים

וב-90' זה ארבע שנים, ואם מדברים על אותו 20%-30% מהעולים שאיננו מועסק



ועל למעלה מ-50% מהעולים שאינם מועסקים במקצועם, מבחינתי זה כשלון. כי

למדינת ישראל יש משאב אחד ברור, וזה כוח האדם שלה. היכולת האנושית.

מדינת ישראל משלבת היום מה שאין לאף מדינה בעולם, זה ידע מארצות המזרח

ויכולת הטכנולוגיה הגבוהה של ארצות המזרח מברה"מ לשעבר, יחד עם ידע

וטכנולוגיה מערבית, כי אנחנו מכוונים לארה"ב ומכוונים לעולם המערבי. יש

לנו היום במדינת ישראל יחוד שאין באף מקום בעולם, ואיננו יודעים לנצל

אותו עד הטוף. קצב הצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל ויצירת מקומות תעטוקה

איננו עונה על הצרכים, ותוך מטפר שנים נאבד עשרות אלפי מהנדטים, ואיש

לא ישתמש בהם יותר כמהנדטים והם לא יתרמו יותר למשק.
ב. טמקין
יש הבדל אחד בין יפן לישראל, הכריחו את

היפנים שלא יהיה להם צבא. אין להם גאווה

לאומית גדולה.
ש. סורק
לשוויץ יש צבא שמוציאים עליו הון תועפות

כטף, למרות שהוא לא לוחם, כי הם חושבים שזו

אידיאולוגיה. אז אפשר להתווכח על אחוזים ונתונים. אינני יכול לצמוח

בקצב של יפן, אבל הייתי רוצה לצמוח בחצי מהקצב של יפן.
א. ויינשטיין
אני חושב ששום מדינה בעולם המערבי לא הייתה

מגיעה להשגים בהיקפים שאנחנו הגענו אליהם.

כאשר מגיעים לפתע 500,000 איש, יש בעיות רבות, אבל אני חושב שהביקורת

מוגזמת.
היו"ר ע. זיסמן
אני רוצה שתגיד לנו במה אנחנו יכולים לעזור

ולטייע כוועדה שיש לה משקל פרלמנטרי בקידום

הפרויקטים האלה, ועם אילו מכשולים לפי דעתך אנחנו צריכים להתמודד.

ש, סורק; אני חושב שמדינת ישראל עשתה דברים נפלאים

בתחום קליטת העלייה. אני עדיין חושב שאפשר

לעשות את הדברים יותר טוב. אני חושב שהפתרונות שאנחנו מדברים עליהם הם

פתרונות לכלל הציבור. נושא התשלובות פותר את הבעיה מרמת הנהג, מרמת

הטבח, מרמת הטכנאי לרמת המדען. זה פתרון כולל לאו דווקא לרמת

המהנדטים.

נדרשו כוחות ותעצומות נפש לא קטנים לשכנע ברעיון ובצדקת הרעיון, מפני

שהוא היה באמת בלתי שגרתי.

נדרשת מעורבות ממשלתית במקום שהשוק לא מטתדר לבד. הממשלה עושה זאת

בעידוד ופיתוח עטקים קטנים וגדולים בקרנות המדען הראשי למיניהן וכן

הלאה. מה שפה נדרש זה מעורבות ממשלתית ישירה ע"י רפרנטים במשרדים

ממשלתיים, כולל תקציב, משום שכאשר מחפשים תקציב להכנת תכנית עיטקית, זה

הבטיט לכל רעיון תכנית עיטקית שבאה ואומרת יש הצדקה כלכלית, מה

הפוטנציאל הצפוי וכן הלאה. כמו שממשלה השקיעה בזמנו במפעלי ים המלח

מאות מליוני דולרים, למרות שלא ראו בזה רווח מיידי אלא רווח לטווח

ארוך. כך נדרש להשקיע כטף ולא לחכות רק לכטף מהשוק ברעיון ובקידום נושא

התשלובות. בגלל זה לא התקדם הנושא בקצב שהיה נדרש להתקדם עליו, אנחנו

נדחים בלך ושוב, יש לנו הבטחות שלא קויימו ע"י כל מיני גורמים בממשלה

ויש לנו מעט מידי כטף. העזרה והטיוע שניתן פה הוא פתרון ומענה לטווח

שיעזור במיוחד לציבור הטכנולוגי, כי אנחנו מדברים על תשלובות שיש בהן



מחקר ופיתוח, שירותים והכשרה, ומי שמלמד ומפתח אלה אנשים שיש להם רקע

אקדמי וטכנולוגי כזה או אחר. שינוי הקצב דורש כסף, כסף יבוא מהממשלה

בעידודכם ובסיועכם.

א. ישראלי; אני יזם של נושא תשלובות רפואיות. נושא

תשלובות רפואיות נותן למעשה פתרון אידיאלי

לבעיות שהצגתם כאן. זה נושא שגם אנשים בתחום הרפואה וגם אנשים בתחום

הטכנולוגיה אינם מיישמים את יכולתם המקצועית למעשה. בעיה נוספת היא

נושא הרישוי. מצד שני אנחנו רואים שקיימים עולים רבים בתחומים אלה שיש

להם הידע והיכולת לתרום, אם לא בערוץ הראשי של רפואה בערוצים משניים של .

קידום טכנולוגיה רפואית וערוצים משניים של שירותים רפואיים, כולל גם

אנשי טכנולוגיה שיכולים לתרום הרבה מאוד, מהנדסים וכדי בתחום של מוצרים

ברפואה.

הייתי בשליחות עלייה שלא קשורה כלל לפרויקט זה, באוקראינה, וגיליתי

אוניברסיטה יהודית בקייב, שבה יש ביה"ס להנדסה, ואחת הפקולטות היא

לטכנולוגיה של מכשור רפואי. יש פוטנציאל של אנשים שיכולים לעלות ארצה,

ואנשים אלה בוודאי יוכלו להתשלב בתשלובת מהסוג הזה. האוניברסיטה נקראת

"אינטרנציונל סלומון יוניברסיטי". הייתי הישראלי הראשון שביקר

באוניברסיטה ונתן הרצאות ודיבר עם הסטודנטים ועם אנשי הסגל. השפה שם

היא רוסית ויו"ר המחלקה אמר לי לדבר איתם אנגלית, כי הם מבינים,

הסטודנטים כולם אמרו לא, דבר עברית. דברתי עברית והיתה איתי בחורה

שתרגמה מעברית לרוסית, כך שזו היתה לשון ההרצאה.

.. יתרון התשלובת הוא שילוב של אנשי מחקר ושל תעשיות ותעשיות ישומיות.

במסגרת הבדיקה הראשונית של הנושא ביקרתי בבתי חולים רבים בארץ וראיתי

את העניין העיסקי שיש לבתי החולים כלומר בתי חולים היום הם במצב בעייתי

מבחינה כלכלית והם רואים בזה גם מנוף עבורם לנצל את הידע שיש בבתי

החולים בארץ ואת הידע שיש לעולים חדשים לתרום.

לפני כחצי שנה הציג הפורום הישראלי פרויקטים שונים לעולם לעסקים. 20%

מהפרויקטים, שרובם נכתבו ע"י עולים, היו בתחום הרפואה. כלומר פוטנציאל

ישנו, רצון ישנו, צריך להזיז את זה. הפרויקט צריך להגיע לפרויקט כלכלי,

אבל המשמעות הכלכלית שלו חייבת להיעשות במימון ממלכתי. בנושא תעשייה

בודקים היתכנות של פרויקט. מדינת ישראל מממנת את כל בדיקת ההיתכנות, כך

שכאשר ההיתכנות קיימת אפשר עם כל זה לבוא אל גופים תעשייתיים, משקיעים,

ולקחת את המימון מהם, ואת המנוף הכלכלי. כלומר יש לראות את השלב הראשון

כתשתית שהמדינה משקיעה בו. אחר כך אפשר לדבר יש עם כל מיני גופים.

דברתי עם חברות כמו טבע וכדי בתחום המכשור הרפואי, אני מתכוון לדבר עם

קולגות שלי בחברות בתחום המכשור הרפואי בעולם. נושא של בריאות הוא נושא

שמקבל היום מימד עצום. חדלו לדבר על רפואה כמו שמדברים היום על בריאות,

עידוד הבריאות זה נושא שאנחנו יכולים לתרום בו הרבה. הרבה מהרפואה של

מזרח אירופה, בגלל בעיות של חוסר משאבים, התמקדה יותר בנושא של בריאות

שהעולם המערבי כבר זנח בגלל כל המחזור המתקדם. כך שהפוטנציאל ישנו,

ואני מקווה שנקבל את התמיכה המתאימה להקים מספר גנים כאלה, כי הרצון

ישנו והגנים יכולים להיות בעלי אופי שונה. יכול להיות גן מרכזי לכמה

בתי חולים שבהם קיימים גופי מסחר ובתי חולים כתעשייה, ויכולים להיות

גנים הקשורים לבתי חולים שבהם ינתנו שירותים פרה-רפואיים, כמו שירותים

רפואיים או נילווים שבהם יכולים לשלב אנשי רפואה שאין להם את הרישוי

להיות רופאים, או אנשי מקצועות רפואה שיכולים לתרום הרבה מאוד מניסיונם



לקדם הן את הנושא של הרפואה, הן את עצמם והן את העלייה. אנשים שפגשתי

אותם באוקראינה, בישיבות עם מהנדסים וכדי, שאלו אותי מה נעשה בארץ. אני

רואה זאת כתשובה עתידית לאנשים האלה, אל תדאגו אתם יכולים לבוא ארצה,

כי מה שמרתיע אותם זה נושא העבודה. לומר להם אל תהססו כי יש פתרונות,

יש עתיד, יש צמיחה. לפיכך אני חושב שהפרויקט הזה שאני עומד בראשו הוא

בעל יכולת צמיחה וקליטה ועידוד עלייה גבוה מאין כמותו.

ב. טמקין; עד עכשיו אני לא הבנתי מכל מה שאתם מדברים

האם אתם מדברים על תכנית או על משהו שכבר

מתקיים ויצר מקומות עבודה.

א. ישראלי; הפרויקט הזה הועלה לפני מספר חודשים. מאחר

שאני בעצם כאילו עובר לעבוד בנושא זה, בדקתי

את הנושא מבחינת הפוטנציאל שלו. יש לזה רגליים. עכשיו השלב הוא של

היתכנות, כולל קביעת המקומות וקביעת השותפים והמועמדים המתאימים לקראת

הפריצה אל הקמה של גנים כאלה והפוטנציאל ישנו, הרצון ישנו, וצריכים

לרוץ קדימה.
נ, שרלין
כאשר נפגשתי עם אריה הס וזאב דובר בתחילת

שנה זו אי אפשר היה שלא להידבק בקסם, והקטע

היצירתי בפרויקט התשלובות הוא למעשה שטף אותי ואת מכללת הגליל המערבי

שאני מייצגת כאן. למכללה יש רקע בקליטת עלייה, במיוחד עלייה מרוסיה,

ונעשתה עבודה רבה מאוד גם עם העלייה מאתיופיה בשנים האחרונות. מדובר על

אלפי עולים שברובם עברו אצלנו הכשרות, לומדים, למדו וגם נקלטו באזור.

מדוע אנחנו בכלל הקשבנו לרעיון זה כאשר אריה הגיע אלינו? אנחנו נמצאים

באזור עם בעיות אקולוגיות, אזור שיש בו התעשייה הכבדה ביותר בארץ. אני

מדברת על מפרץ חיפה, אני מדברת על הגליל המערבי, מילואות, פרוטרום, עמק

עכו, המבנה הטופוגרפי של הכרמל לא עוזר לנו. זה אזור שוותיקים שהתיישבו

בו אהבו אותו בגלל שהוא היה נקי ללא שום משקעים אנתרופוגנים של האדם

באזור. כאשר באו עם הרעיון ואמרו אולי, אני אישית חשבתי כן, אבל

קטונתי. פה צריך לעשות עבודה יסודית, ובעזרת משרד העבודת תוקצב סקר

היתכנות ראשוני אשר נמצא עדיין בשלב של הגהות, הוא עדיין לא לפרסום,

וסקר זה אומר שהמועצה הציונית זרקה את הכדור נכון. אם נצליח לעשות זאת

באזור, אנחנו ניתן קודם כל פתרון לבעיות אקולוגיות של כל התעשיות

הנמצאות באזור. בנוסף לתעשיות שהזכרתי התעשייה העיקרית היא בני האדם

שגרים באזור, ומדובר לפחות על 600,000 איש שמייצרים מדי יום 900 טון

פסולת ביתית, שהיא היום אחת הבעיות העיקריות של המדינה, וכולכם יודעים

שחוק המיחזור עבר וחייבים לתת פתרון לנושא הפסולת. צריך למחזר את כל מה

שנפלט, אם זה פסולת ביתית, תעשייתית, של המפעלים הרבים באזור ופסולת

ממפעלים כמו מפעלי מזון, שהיום היא הולכת לשפכים וניתן להוציא ממנה

חומרים בשיטות טכנולוגיות ולהתשמש בהן שימוש חוזר.

אנחנו בודקים את הנושא וסקר ההיתכנות מציע רעיונות. האזור יכול לחזור

לקדמותו, להיהפך לאזור נקי ובריא. התיירות באזור הגליל המערבי היא כרגע

בתאוצה, ויש הסכמים עם אירופה בנושא זה. מועצה אזורית מטה, אשר נבחרה

כמועצה אזורית לחוף ים, מייצגת את הקשר הזה. יש חילופים גם בין אנשים

בעיקר מאנגליה, מאיטליה, מקפריסין, שעובדים על הנושא. הגליל המערבי הוא

אסם האבוקדו של האזור. יש פה אפשרויות לשמור על החקלאות הקיימת על ידי



שימור הסביבה הבריאה, לפתח מוצרים שנוכל לשווק אותם ואשר יביאו עבודה

מכל החקלאות המפותחת באזור.

אנשים שאנחנו נמצאים איתם במגע באזור הגליל המערבי מאוד רוצים להישאר

בגליל, ואם נצליה בנושא זה לשפר את בעיית התעסוקה אכן ישארו באזור. לכך .

המכללה פנתה לאזור זה ושמה תשומות.

1

אני מאוד רוצה לפנות אליכם להמליץ מחדש לאפשר בהכשרה ובהסבה של עולים

את שלב הסטאג', שלמעשה לאחרונה בוטל. בתקצוב הכשרות לעולים חדשים יש

תקצוב להכשרה אבל אין תקצוב לשניים-ארבעה חודשים של סטאג' במפעלים או

במקומות אחרים שנותנים להם פוטנציאל אדיר אח"כ להיקלט בעבודה.
ש. פולק
אני היזם של תשלובת הפרחים. אנחנו עוסקים

בפרחים כעסק משפחתי, גרים במושב מסילת ציון

באזור מטה יהודה. התחלנו את הפעילות שלנו בתחילת שנות ה-80'. אנחנו

מאוגדים כחברה בע"מ והבעיה שלנו לא מתחילה דווקא בכיוון ההתעסקות. אני

שומע חברות ואנשים היושבים פה שהבעיה העיקרית היא איך מקדמים את העניין

של הון וכך הלאה. מהשלב הראשון שהתחלנו לפעול הבעיה היא בעצם הקשר

שלנו עם המוסדות. ברגעים אלה שאנחנו מדברים יש כלים חקלאיים וקבלנים

שעובדים עם הון עצמי שלנו, שאנחנו מנסים ומפתחים את אותם רעיונות

שחלמנו כבר תקופה ארוכה. מדי שנה אנחנו מתפתחים. אותו מפגש ראשוני

שנוצר עם אריה הכניס את כל הפעילות שלנו למסלול אחר לגמרי, וכחברים

בתוך אוכלוסיה מעורבת של עולים וותיקים ומשוחררי צה"ל באזור מטה יהודה

החלטנו שצריכים להיות יותר מעורבים. באזור, ולעשות מאמץ לשתף את הסביבה

בכל הפעילות שלנו. אנחנו בטוחים שהפעילות שבה אנחנו עוסקים תוכל לשלב

אוכלוסיה ממגוון של פעילויות. אנחנו עוסקים במחקר ופיתוח, הצוות שלנו

מונה סדר גודל של שלושים איש, שמתוכם חמישה אגרונומים, אנשי מקצוע

שיודעים את העבודה. יש לנו מחלקה של מחקר ופיתוח, אני אישית יועץ מטעם

משרד החקלאות באופן פרטי במחקר ופיתוח בדרום. באזור ירושלים אין לנו

דבר כזה, אבל אנחנו התחלנו בשלבים הראשונים לבנות ולהעמיד תשתית בסיסית

שממנה אפשר להתקדם הלאה.

הבעיות מתחילות בזה שצריכים לפרוץ דרכים לכיוון האתר להיות בקשר עם

משרד התחבורה, לפעול לרישויים מכל מיני כיוונים, לפעול בתחום של הקמת

קורס של הסבה מקצועית של חברים שאנחנו מכירים מהסביבה הגרים ביישובים

בסביבה, שחשוב להסב אותם לכיוון של הפעילות שלנו. אין לנו בעיה להשיג

עובדים נוספים. יש חמישה אגרונומים שהם בעלי מקצוע, בוגרי הפקלוטה

לחקלאות, יש חברה צעירים משוחררי צה"ל, עשרה אנשים שעובדים בצוותים

שונים, ומתוכם עוד כחמישה עולים שעובדים בתעשייה. חלק גדול מהם לא עבד

אף פעם בזה, אבל אין שום בעיה להכשיר אותם לעבודה זו. אבל אין ספק שיש

אפשרות לפתח את זה למימדים יותר רחבים. יש לנו מחר פגישה עם ראש המועצה

ואני מאוד מקווה שהוא ירתם ויעמוד בראש הפרויקט מבחינת העזרה שצריך

להגיש לנו. ראש המועצה האזורית, מאירקה ויזל, הוא מקיבוץ נתיב הלי'ה. עד

כמת שאני מכיר אותו אין לי ספק שהוא יעזור לנו ויתמוך בכיוון. הבעיות

הנוספות שיש לדוגמה זה נושא של חיבור לרשת החשמל. כל דבר כזה יכול

להיות תהליך ארוך, ואני מצפה מהוועדה לקחת לתשומת לב את הנושא ולהקל

איפה שניתן.
מ. אודנבייגר
אנחנו מהאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה,

ואם מדברים על עתידה של מדינת ישראל אנחנו



חושבים שאם תהיה אינטגרציה אמיתית והצלחה בכל תחומי החיים של העולים

מאתיופיה, זה יכול להיות מודל בכל העולם ממדינה שהיא רבת לאומים. ישראל

עשתה משהו ששום מדינה אחרת לא עשתה. בכל אוכלוסיה של מהגרים שהגיעו

למערב, אם הדור הראשון הצליחו בעסקים קטנים אז האוכלוסיה הצליחה. זה

קרה ליהודים בארה"ב, לקוראנים ולטינים, ואילו אוכלוטיות שלא הצליחו,

שאפילו בשכונות שלהם לא היו בעלי עטקים, כמו השחורים בארה"ב, אז כל

האוכלוטיה וגם הדור השני לא הצליח. פגשנו את אריה הט בוועדת העלייה

והקליטה לפני ארבעה חודשים ודברו על כל הנושא של עידוד עטקים לעולים

חדשים. אחת מהיוזמות שלנו כבר לפני שמונה חודשים היא שאנחנו מנטים

לעזור לעולים מאתיופיה שאינם יודעים איך לעשות תכנית עיסקית ואינם

יודעים איך להגיע לדברים האלה ולהוביל אותם לתוך הביורוקטיה ולתת להם

הזדמנות לקבל את המשאבים. אנחנו מאוד התלהבנו לשמוע שכבר למועצה

הציונית היה רעיון על תשלובת אתיופית. אחד הדברים שנאחנו חושבים שהוא

צריך להיות בנוי עליו זה העניין של יצוא ויבוא לאתיופיה, כי זה אחד

מהדברים שאתיופים רבים רוצים ויודעים לעשות. אתיופיה היא מדינה של 52

מיליון אנשים, שיכולה להיות שוק אדיר. וגם מקום שיכול להיות שער לכל

יבשת אפריקה. מאשה לובלטקי אמרה שמדינת ישראל עכשיו מגבירה את עניין

העטקים והבאת ידע לאתיופיה, וכמובן לכל אפריקה. אבל העולים מאתיופיה

צריכים תמיכה לעשות זאת. הם צריכים שיהיה להם גיבוי מדיני של ידע

וגיבוי של טכניקה איך לעבור את כל הדברים הקשים וכוי. אנחנו חושבים שזה

יכול להצליח.
ב. אליהו
אני כרגע עובד עם הארגון הישראלי ליהודי

אתיופיה. עולי אתיופיה יודעים מה לעשות ואיך

. . לעשות, העבודה היתה תרבות שלנו. כרגע אנחנו מקבלים עזרה מביטוח לאומי.

אנחנו לא רוצים רק לקבל עזרה מהממשלה, יש לנו כוח לתת. עזרה לממשלה.

כרגע אני עובד בעטקים קטנים, יש הרבה אתיופים שרוצים לעבוד בעטקים

קטנים כמו מטעדה, מטפרה, תפירה ועוד. אנחנו רוצים תמיכה כלכלית ועוד.
א. ויינשטיין
. אריה, לפני מטפר שנים היית אצלי כשהפרויקט

היה בחיתוליו. לאחר מכן היה אצלי זאב דובר

מטפר פעמים, ואתה פעם נוטפת, ואני רואה שבינתיים הרחבתם והגדלתם -

תבורכו.

אני שואל מה היחודיות שיכולה להיות לכם, למועצה הציונית, בתחום הזה

שאיננו בטיפול המשק עצמו ומשרדי הממשלה, כי יש לנו היום מערכות רבות.

ראשית המשק, אם חברה עיסקית חושבת שהיא יכולה להתרחב היא תעשה זאת

בעצמה. כי היא הראשונה שיודעת שמשמעות הדבר רווחים, רווח לבעלי המניות,

ולכן היא תעשה זאת. כנ"ל משרדי ממשלה. יש לנו משרדי ממשלה הקשורים

בקליטת עלייה ובתעטוקה, ויש לנו מערכות שלמות. כל רעיון שמתחיל להתגשם

מטבע הדברים שהוא פתאום מוצא אפיקים לא סופיים. אני חושב שהמועצה

הציונית יכולה לתרום רבות בכך שהיא תהווה קשר בין אותם עטקים קטנים או

יוזמות יותר גדולות לבין הגולה.

יש לנו בתפוצות מאות עיתונים יהודיים שיוצאים אחת לשבוע ומגיעים

למיליוני יהודים, והם מצפים לחומר מישראל. ע"י משלוח אחיד לכל העיתונים

אפשר לפתח מידע על עטקים שונים בישראל של העולים החדשים ואפשרות היצוא. .

למשל, ח"כ ב. טמקין ואנוכי היינו לפני שבוע בערב לטובת אל"ם - עמותה

לילדים במצוקה. שם ראינו להקה אתיופית, להקת זמר שבמשך שעה וחצי ריתקה

ישראלים. מדובר במפעלים של עולים. יש מפעלים ויש אמנים שיכולים לשווק



את עצמם ואולי אינם יודעים איך לעשות את זה, יש כאן משווקים ואמנים שהם

יכולים למכור את תוצרתם ואת השירות שלהם, וזה יכול לתגיע לתוכנות

ולמוצרים יותר עתירי ידע, ואני חושב שיהודי העולם ישמחו להשתתף בדרך זו

של קליטת העלייה. אנחנו תובעים ומקבלים מיהודי העולם סיוע לקליטת

העלייה, הם משתתפים במבצע משה ובמבצע שלמה והשתתפו מכספם בעליית יהודי

רוסיה, אבל כהשם יקבלו מוצרים של מפעלים של עולים חדשים לכאורה פשוטים,

אבל שיש בהם סמליות לקליטה שלהם, אני חושב שבכך אתם תוכלו לעשות דבר

יחודי.
ב. טמקין
אין לי שום ספק שאנחנו צריכים לתת תמיכה

לפרויקטים האלה. אין לי שום ספק שצריך לעזור

באותם צווארי בקבוק שלגביהם שמענו כאן, ואני בטוח שיו"ר הוועדה גם

בסיכום וגם במעשה יקח זאת בחשבון ונפעל יחד לעזור במה שניתן. אין לי

ספק שיש צורך ביוזמות יחודיות מהסוג הזה, כי יש פה מצב שבו מי שמתרחב

באמת מתרחב מעצמו. תחום הראייה של הממשלה לא תמיד לטווחים שבהם אנחנו

מדברים כאן, ואין לי ספק שצריך לברך על היוזמה ועל הצורה שהיא לובשת.

לציונות המתחדשת יש עוד משימה אחת חוץ מלחדש את הקשר שלה עם העם היהודי

ולגייס אותו, במיוחד בתנאי שלום שאני מקווה שאנחנו מתקרבים אליהם.

כשאני שומע שהוועדה הזאת צריכה לתפוס תפיסה לאומית, וכשאני שומע

שהולכים לפתח משהו בגליל, אסור להתעלם מכך שיש שם אוכלוסיה. לא הייתי

רוצה שבדיון במדינה אחרת ידברו רק על חלק מהאוכלוסיה והאוכלוסיה

היהודית תעלם מהמפה. אני חושב שצריך להזכיר כאן שלמדינת שיראל של היום

יש משימה ציונית נוספת חשובה ביותר, וזה לשלב את האזרחים הערביים

במדינת ישראל בכל פרויקט שאנחנו מדברים עליו. זה מעבר קשת ביותר ויש

צורך בפרויקטים מיוחדים שעוזרים להם. שיקום השכונות, למשל, לקח על עצמו

בין היתר לפעול בנושא יפו, וביפו יש אזרחים ערביים, ולא התעלמו מהעניין

הזה. אינני רואה התנגשות בין תפיסה ציונית יסודית החותרת לריכוזו של

העם היהודי במולדתו לבין זה שכל אזרחי מדינת ישראל ישולבו. אני מבקש

שבמועצה הציונית ובכל ארגון ציוני, בכל פעם נדון מחדש על ההגדרה החדשה

של הציונות המודרנית בתנאים של קיומה של מדינת ישראל, גם בתנאי שלום.
ד. שילנסקי
אנחנו בכל מצב משתדלים למלא את שליחותנו.

אני בעד שוויון זכויות, אני נגד הפליה נגד

אזרח כלשהוא של מדינת ישראל בגלל גזע דת או צבע, ואני לאורך כל דרכי

הפוליטית הוכחתי זאת. אבל אינני חושב שהתנועה הציונית צריכה לטפל

בבעיות של הערבים. אני יודע שלדרוזים יש תנועה ציונית והצטפרו למועצה

הציונית. המדינה תטפל באזרחיה. אינני מדבר על יחידים ואני בטוח שאבות

הציונות ןאבות תנועת העבודה חשבו וחושבים כמוני.

אני מכיר את הפרויקט באופן שטחי, החכמתי קצת עכשיו ואתחיל להתעניין

יותר בנושא. באופן כללי הרעיון נראה לי, וצריך לעודד אותו.

שמעתי פה רעיון נכון על המפעלים הקטנים ועל האזורים של שחורים בארה"ב.

שמענו פה את החקלאי בן העדה הקוצ'ינית, ואולי הקליטה של העדה הזו צריכה

לשמש לנו דוגמה, עדה זו השתלבה במדינת ישראל לתפארת והם התחילו הכל

מדברים קטנים ובזעת אפם.

לצערי נתקלתי במספר מקרים של עולים מברה"מ בעלי יכולת עצומה שניסו ללכת

בגדול, בעידוד של ישראלים, ולצערי שברו את הראש.



הקליטה נכשלה בגלל מספר סיבות מהחוץ ומבפנים. גס בתקופה שאני הייתי

בשלטון, אבל בתקופה שבה הייתי בשלטון הגיעה מסה ועכשיו לא מגיעה מסה.

איננו יודעים להעריך איזה מטמון טמון בעולים כמה עולה לגדל מהנדס פה

בטכניון ועכשיו מגיעים מהנדסים ברמה עם ניסיון, ואם משלבים אותם

בטכנולוגיה שלנו הם הרי גדולים, כל העולם רוצה אותם והיה מתפאר בהם,

ואצלנו לא מבינים את הבעיה. איפה לוקהים תעסוקה ל-50,000 מהנדסים? אם

מקימים מפעלים עתירי ידע ומדע מכל פרוטה שמשקיעים יצמח העץ פי כמה

וכמה, ואנחנו צריכים לעשות כל מאמץ, לשלב אותם בתעשייה האדירה שאנחנו

יכולים להקים, ובשטח זה אני מסכים שהקליטה נכשלה וכשלון הקליטה משפיע

גם על העלייה.

ב. אייל; המועצה הציונית ראויה להערכה על שהיא השיגה

תמיכה ציבורית ותמיכה בשטח ותמיכה במה שקרוי

במימסד עוד לפני שהיתה מונחת תכנית אופרטיבית ממשית. נושא התעסוקה בכלל

ותעסוקה לעולים בפרט זוכה למאמצים מרובים מגופים נוספים. ראוי לתאם

ביניהם. אני רוצה להזכיר דוגמה אחת, את ועדת ראש הממשלה לקידום

התעסוקה, שקרויה ועדת ברנובר שהגישה דו"ח עם המלצות. ההמלצות אושרו ע"י

הממשלה, ע"י ועדת העלייה והקליטה, הוקם פורום לביצוע חלק מהתכנית הזו

ולדברים יש נקודות מגע רבות מאוד וכדאי שלא נפעל בכל מיני כיוונים.

לתכנית המוצעת כאן יש יתרונות רבים ויש לה גם נקודות תורפה קשות מאוד.

היתרונות הריאליים הבולטים שלה זה קודם כל הגישה האינטגרטיבית, בעוד

שהגישה הכללית זו גישה סקטוריאלית, כל אחד עוסק בה על פי המנדט המסור

בידו. הגישה היא אינטרגטיבית בין קישור, מחקר, פיתוח השוק, מגזרים

עיסקיים וכך הלאה.

היתרון השני הבולט זה הניסיון לראות ראייה לאומית כולל ולא לדבר על

פרויקט אחד ולנסות לבצע אותו, אלא לפרוץ פרויקט לאומי שמתפרס על פני כל

התחומים ועל פני כל הארץ ועל פני כל המיגזרים של התעסוקה.

היתרון השלישי שאני רואה בתכנית הזאת הוא הגישה הבלתי שיגרתית. לכולנו

יש נטייה לפעול על פי קופסאות בשיגרה ועל פי מנדטים.

אבל חלק מהיתרונות האלה הן נקודות התורפה של התכנית הזאת. הרי לא שיש

לנו תכנית מאוד יפה גרנדיוזית שכולנו תומכים בה וכולנו מברכים אותה

וכולנו נתאמץ לסייע ונתאמץ לקדם, אבל הבעיה מה עושים עם זה איך מקדמים

עם זה מה זה שווה בשטח. מבחינה זו יש כאן נקודות תורפה, בראש ובראשונה

לא ברור לחלוטין מה זו תשלובת. המונח הוא יפה, מה זהו האם זה מפעל, האם

זו חממה עיסקית, זה מכון או מרכז, מה זה בשטח? לא ההגדרות מעניינות אלא

התרגום של הדברים האלה בשטח. הגישה המקובלת לגבי התכניות האלה היא קודם

כל להראות מה נעשה בשלוש השנים האלה בשטח. אנחנו דווחנו. השתתפנו

בישיבות.
היו"ר ע. זיסמן
מאחר שאתה ממלא תפקיד חשוב בנושא זה ובעיקר

בנושא המדענים, אני מציע לך שתדון איתן על

כל נקודות התורפה, ובשיתוף פעולה איתם תנסה להתגבר עליהם.

ב. אייל; הגישה הנכונה לגבי פרויקט לאומי היא קודם כל

להראות שהדבר הוא יכול להתקיים, שהוא בעל

ערך, שהוא פותר בעיה, ולאחר מכן להגיע.
ר. גולן
אני מרכזת את התשלובת בנושא של מוצרים

ושירותים לעולם היהודי בגוש עציון.

יש לי מספר הצעות קונקרטיות לוועדה על מנת לתכלת את התקדמות הפרויקטים

בתשלובות.

אני מציעה לנסות ולהוסיף סעיף בכל הכלים הקיימים, כמו קרן לקידום

השיווק, מרכז ההשקעות. בכל המקומות האלה דובר כבר בנושא, הובעה

התייהסות חיובית לנושא, ולא בוצע שום דבר. צריך בנושא של חקיקה או

הקיקת משנה להוסיף את פרויקט תשלובות כסעיף נוסף לתמיכה של כל הגופים

הרלוונטים הקיימים בפרמטרים, בבדיקות הם צריכים כמובן לעמוד בדרישות

הקרנות לסוגיהן, אבל להיות שם בנים חוקיים ולא שאנחנו נצטרך לבוא ולחזר

ולבקש כל מיני עזרות אקס-גרציה.

יושבת לצידי הגברת רינה פרידור, שהיא מרכזת את נושא החממות הטכנולוגיות

בארץ. היא הקימה במינימום אדמיניסטרציה וביורוקרטיה גוף שבשלט רחוק

הקים מערכת של הוראות מאוד גמישות והגיוניות, 28 חממות טכנולוגיות שבהן

יש 250 פרויקטים ומעסיקות למעלה מאלף מדענים, רובם מדענים עולים. אני

חושבת שזח דגם יוצא מן הכלל פשוט ללמוד איך עושים זאת ולהקים מנהלת

קומפקטית עניינית, להקים את התשלובות במסלול לא רעיוני.
א. קדם
אני מנהל עמותת רעות בירושלים שהוקמה

ב-1990, והכוונה הייתה לשלב אנשי שכונות

בפעילות עם עולים חדשים, גם כדי להקטין את המתח וגם כדי שיעזרו לעולים

החדשים להתשלב. זה גם הוכיח את עצמו בתקופה הזאת שהמון עולים חדשים

עוברים לגור בשכונות ובעיירות הפיתוח. ישנו פרויקט אחד שהתחלנו איתו

והוא הולך ותופס תאוצה, וזה נושא האומנים. אנחנו רוצים לאגד את כל

האומנים העולים ולשלב ביניהם אנשים מעיירות פיתוח. מתברר שהעסק למרות

שהוא קשה הוא גם קל, כי אם אנחנו באים בפניות למוסדות ציבוריים, יש

פסטיבלים, יש תכניות, אנחנו רוצים גם להקים להקות עולים חדשים, המוסדות

והאנשים פתוחים לזה. לדוגמה, בחגיגות המימונה ויום העצמאות הצלחנו

להכניס 50% מכל הלהקות בכל הארץ של עולים חדשים. אנחנו רק בתחילת הדרך,

אבל זה פרויקט שהעלויות שלו כמעט שואפות לאפס ויכול להביא תנופה

לתעסוקה וגם למעשה אינטגרציה חברתית בין השכונות לעיירות הפיתוח, שלא

פחות חשובה מנושא התעסוקה.
היו"ר ע. זיסמן
ראשית לא דנו בתעסוקה לעולים מכל ההיבטים.

דנו מה יוזמת המועצה הציונית ואיך אנחנו

תומכים, מסייעים, מחזקים ומקדמים. אני אומר את הדברים כי קיימנו פה

דיונים לגבי. עזרה לכל המפעלים הקיימים בארץ, והם מגוונים מאוד ויש כמה

משרדי ממשלה לנושא העולה העצמאי והעסק העצמאי. אנחנו גם דנו בתכנית

ברנובר. הממשלה אימצה את התכנית והיא מיישמת אותה. המאבק בעד תעסוקה

ונגד אבטלה הוא מאבק בלתי פוסק. אבל פתחתי את הישיבה שיש הישגים. זה

מעבר לשיקולים פוליטים ואידיאולוגים, יש עובדות. עובדה שיש ירידה

משמעותית באבטלה גם אצל עולים. אבל, צריך גם לנתח את הדברים. כשמנתחים

את הדברים אנחנו אומרים שאנחנו רוצים שהעובדים יעבדו עבודות קבועות,

שכולם יהיו קבועים. לא עבודות זמניות, ארעיות, משימות חולפות, זה איננו

נותן בטחון אישי, זה לא נותן יציבות וזה גם גורם למתחים. גם אצל

הוותיקים זה גורם למתחים, אצל כולם. מי שאיננו קבוע ומי שחושב שיפסיקו



את עבודתן במועד זח או אחר חוא מתוח ועצבני, ולכן זח גורס גם לבעיות

משפחתיות ואחרות וכוי.

יש בעיה שניח אצל עולים, שצריך להגיד את חאמת לעולים. אם ישנו שליח או

מישחו שמרמח את העולים ואומר להם אתה תעלה לישראל ותעבוד אך ורק במקצוע

שלד, זה שקר גס. עדיין לא מצאתי תלונה נגד שליח כזה של הסוכנות

היהודית. מהנדס מים, למשל, אין מים בישראל, אז הוא לא יכול להיות מהנדס

מים? אני פגשתי קבוצה של עולים שיש להם כל מיני חידושים בתחום הנשק, מה

לעשות שבישראל סוגרים עכשיו חלקים מהתעשיה האווירית והתעשייה צבאית

ובכלל יש ראורגניזציה שלמה? אז איננו זקוקים לזה. חייבים להגיד יש

ארגונים שמטפלים בעולים ואומרים לעולים שהם חייבים לעבוד במקצוע, מדינת

ישראל חייבת לעזור להם. מי שמדבר כך ראוי למלוא ההוקעה והגינוי. יחד עם

זאת יש דרכים שונות, והמועצה הציונית עושה ברוח תולדות הציונות, ציונות

מודרנית, הרצאות, ימי עיון. היא היתה בעיקר בתחום העיוני וההסברתי, היא

נכנסה עכשיו לפסים מעשיים. אולי ע"י זה לא קיצרה את ימיה אלא היא תאריך

את ימיה, כי היא עברה משבר. מדינת ישראל לא רק מכשירה הכשרה מקצועית

בארץ, אני ראיתי במוסקובה ובקייב ובמינסק שעולים חדשים לא רק לומדים

עברית. זה לא 89' 90'. העלייה עכשיו מאורגנת מסודרת, יש זמן ללמוד

עברית יש זמן לעבור הכשרה מקצועית, יש זמן להתכונן ולהיערך עוד לפני

העלייה. לגבי העולים שבאים זה יתרון, הם גם יכולים להביא כל מה שהם

רוצים. חלק קטן באים הנה לפה, כי יש אינפלציה מטורפת ויש מצב כלכלי קשה

ויש אבטלה, צריך יותר להשקיע בהכשרה מקצועית גם שם וגם פה. יש מפעלים

שמכשירים עובדים עוד לפני עלייתם, לכן המטרה העיקרית של הישיבה היתה

לשמוע סקירה מראשי המועצה הציונית, מהיזמים, מכל אלה במוסדות ממלכתיים,

ציבוריים ואחרים שהם חלק מהשותפות הזאת, וזה מאוד מסייע. האחריות

העיקרית היא על ממשלת ישראל, יש גם אחריות על הסוכנות היהודית, אבל

באחריות הזו צריכים לקחת חלק גם ארגונים ומוסדות. מה שעושה המועצה

הציונית על ראשיה ראויה להערכה ולמלוא התמיכה.

לגבי דבריו של ח"כ ב. טמקין, זו מדינה יהודית, נכון יש מיליון ערבים.

אני בעד שוויון זכויות מלא, כמו שיש מיזוג גלויות וכמו שיש מיזוג בין

ותיקים ועולים אני בטוח שבמקום כמו בגליל גם ערבים יכולים להתשלב, אבל

צריך להבין מה המטרה של הוועדה הזאת. הוועדה הזאת מטרתה להמריץ את

הממשלה להעלות יותר עולים. להמריץ את הממשלה לשפר את התנאים הכלכליים

והחברתיים בארץ כדי שתהיה תנופה יותר גדולה. תפקיד המועצה הציונית זה

לארגן תעסוקה עבור עולים, והעולים הם יהודים, הם שבים למולדת שלהם.
א.גורדון
אינני יודע מה זה ציונות חדשה, אני יודע מה

זה ציונות בהקשר לעם היהודי. אנחנו אחראים

לעם היהודי ואנחנו נעסוק בעם היהודי.

לפני הישיבה שמענו דברים כמו מה פתאום המועצה הציונית באה עם רעיון

חדש? עזבו אותנו עם רעיונות חדשים, טוב לנו כך. הישיבה כאן תרמה להמשך

העניין של ההסברה שלנו בנושא זה. המציאות בשטח מוכיחה מעל לכל צל של

ספק שקיים מעצור מסוים בדרך ליוזמה יצרנית בחברה הישראלית. השאלה של

הפרויקטים אינה רק הפרויקטים לגופו של עניין, והם חשובים, אלא איך

אנחנו מפתחים מחשבה חדשה, יצירתית דרך הפרויקטים הלאה. אני מודה ליו"ר

הוועדה על הגיבוי, העזרה, התמיכה והליווי, ואני מאמין שבעוד שנים

ההישגים יהיו רבים.



אני קורא לממשלת ישראל לאמץ את רעיון הפרויקטים, זה צריך להגיע עד

למנהיגות של ראש הממשלה. לא ייתכן שלממשלה לא תהיה מנהיגות חברתית,

כלכלית וזו גס אחת ההזדמנויות לעניין זה. בצד המהלד המדיני הצודק אני

קורא לממשלה לבדוק היטב את משרדיו ולתת הכשר לדבר גורלי וצודק מאין

כמוהו.

ש. סורק; הציונות היום היא לא חדשה, זה לא שלח את עמי

יותר, עמי לא בא לפה מפני שאין לו תעסוקה.

היום חלק נכבד מתפקיד הציונות זה ליצור פה מדינה כלכלית חזקה ולמצוא פה

מקומות תעסוקה כדי שהעולים ימשיכו לבוא הנה.

היו"ר ע. זיסמן; יש שינוי בזמנים. במקום ימי שני ושלישי יהיו

עכשיו ימי שני רביעי.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15

קוד המקור של הנתונים