ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 06/06/1994

דברי יושב-ראש הוועדה על ביקורו של הרבי מסאטמר בארץ; פינוי עולים מבתי המלון

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 115

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, כ"ז בסיון התשנ"ד (6 ביוני 1994). שעה 00;10
נכחו
חברי הוועדה; ע' ז יסמן - הי ו"ר

אי גור

ב י טמק י ן

מוזמנים; אי כהו - מנכ"ל בפועל, המשרד לקליטת העליה

חי קצב - מנהל מחי דיור ארצי, " "

אי אזיטיען - ארגון שתי"ל

ר' גרביץ

נ י דבי נסקי

לי לזורקון

י י פבז נר - " "

אי צ'קול - " "

י י שוורץ - " "

א' שפירו -

בי גרו יסמן - רכזת קליטה ארצית בנעמ"ת

ג' חבקי ן - י ו"ר פורום הארגונים לקליטת העליה

י י ליבזון - רכזת פניות העולים מחבר העמים, המרכז

לפלורליזם יהודי

עי שחם - מנהל המרכז לפלורליזם יהודי

סי לנדבר - י ו "ר ארצי של התאחדות עולי בריה"מ לשעבר

חי מן - מנכ"ל התאחדות עולי ברית-המועצות לשעבר

אי וילנצ'ק - התאחדות עולי ברית-המועצות לשעבר

ק' פלדמן - מרכזת קליטה, מרכז השלטון המקומי

בי דביטוב - י ו"ר עמותת "קו ישיר"

נ' בלון - מלון "רם", עמותת "קו ישיר"

מי ברשום - מלון "דיפלומט" " " "

גי ויינברג - " " " " "

י' שפירו - מלון "בת ים", " " "

סי פלדמן - כתב פרלמנטרי של העתון "נובוסטטי"

מזכירת הוועדה; ו י מאור
קצרנית
ע' הירשפלד

סדר-היום; 1. דברי י ושב-ראש הוועדה על ביקורו של הרבי מסאטמר בארץ.

2. פינוי עולים מבתי המלון.



דברי יושב-ראש הוועדה על ביקורו של הרבי מסאטמר בארץ

היו"ר ע' זיסמן;

אני פותח את הישיבה. בשבוע שעבר קיימנו דיון בנושא ילדי תימן הנעדרים וילדי

תימן שנמצאים בארץ. במסגרת הדיון התברר שחסידי סאטמר, במשך שנים רבות, גם בתימן

וגם בישראל, פועלים נגד מדינת ישראל, מעודדים את יוצאי תימן לא לעלות לישראל, או

לרדת מהארץ. דובר על 27 יהודים מתימן, שבמקום לעלות לישראל היגרו לארצות-הברית.

דיברו על 14 מקרים שעלו לישראל, אחרי כל המאמצים שהממשלה עם גורמים שונים משקיעה

בהעלאתם ארצה, ולאחר-מכן הם מפתים אותם ומשדלים אותם לרדת.

לא זו בלבד, אלא שיש 56 ילדים שאחרי שהוריהם עלו לארץ הם נמצאים עכשיו

בניו-יורק, מנותקים מהמשפחות וממדינת ישראל.

והנה, הרבי מסאטמר, שהוא אנטי-ציוני, אנטי מדינת ישראל, מגיע כגיבור, ולא זו

בלבד אלא רוצים גם לסגור כבישים על-מנת לאפשר לו לפעול. עוד לא קרה, מאז הקמת

מדינת ישראל, שסגרו אתר חוב בר-אילן, שאותו רוצה המשטרה לסגור בשבת. המשטרה

הסכימה באופן חד-פעמי לסגור בשבת את רחוב בר-אילן לתנועת כלי רכב בשל החגיגות.

זה לא נושא של ועדת העליה והקליטה, אבל לאפשר לאדמור לבקר אצל עולי תימן

שמתגוררים במרכז הקליטה "אושיות", פירושו להודות בכך שצריך לא להעלות את יהודי

תימן לישראל וצריך לתת להם לרדת מישראל. זה להכיר בפעולה עויינת למדינת ישראל

ולעליה.

אחרי הישיבה תבעתי מיחיאל לקט להגיש תלונה, כי המשטרה אמרה שהיא תטפל בכל

דבר, גם אם יש וחשדות, במידה ויש תלונה. והנה המצב מחמיר.

אני רוצה להעביר החלטה, שאנחנו תובעים מהסוכנות היהודית לא לאפשר את ביקורו

של הרבי מסאטמר במרכז הקליטה "אושיות". אנחנו תובעים מהסוכנות היהודית לא לאפשר

לו לעשות את הפעולה ששליחי ו עושים במשך שנים, אם כי בהצלחה מזערית. אני תובע זאת

באופן רשמי מיושב-ראש הסוכנות היהודית יחיאל לקט. דיברתי אתו בשבוע שעבר על כך

והוא אמר שהוא ישקול את הבקשה.

אני גם תובע ממשטרת ישראל לחקור את הפעילות הזאת, שבעיני היא בלתי-חוקית.

מנהל מח' העליה ארנון מנטבר אומר: כל הזמן יש לנו בענין הזה עדויות. אני מאד

מודאג ממעורבותם של חסידי סאטמר בקרב העולים. אם יש לך עדויות, אדוני מנהל כמה'

העליה, למה אתה לא מוסר אותן? אינני יכול להבין את ההתנהגות של הסוכנות היהודית

בנושא הזה.

אני מציע שהוועדה תקבל החלטה ברוח זו. אני מבין שחבר-הכנסת בני טמקין מסכים

לזה, וצריך לתת לה פרסום.

ב' טמקין;

אדוני היושב-ראש, מדוע אתה לא מגיב גם על קריאתו של הרב פרידמן, ראש הרבנים

האורתודוכסים בארצות-הברית, ליהודי ארצות-הברית לא לעלות לישראל ולא לתרום

למגבית?

היו"ר ע' זיסמן;

לא שמעתי על כך.

ב' טמקין;

זה הופיע בעתוני יום ששי . מדובר שם רק על ביקורים בישראל, לא עליה.



היו"ר ע' זיסמן;

אני אקרא את זה ואגיב.

פינוי עולים מבתי המלון

היו"ר ע' זיסמן;

אני עובר כעת לנושא המרכזי שלנו. המטרה של ממשלת ישראל ושלנו היא שלא יהיו

עולים חדשים בבתי מלון. עולים חדשים צריכים מוקדם ומהר ככל האפשר להיות בדירות

קבע. זאת המטרה.

מסיבות שונות, במסגרת קליטת העליה בגל הגדול שהגיע לארץ מברית-המועצות לשעבר

ומאתיופיה, עולים הוכנסו גם לבתי מלון. במשך הזמן היתה התקדמות בלתי-רגילה,

ואנחנו נשמע על כך ממנכ"ל המשרד לקליטת העליה, אפרים כהן, ותראו שמתוך אוכלוסיה

גדולה בבתי מלון רבים, וגם נקבל דיווח לאן הלכה האוכלוסיה הזאת, איך היא הסתדרה

ואיך היא חיה היום.

נשארו אבל עולים, במיוחד מקרים סוציאליים, חולים, ובתוכם חולים במחלות קשות,

קשישים בודדים, צעירים בודדים, מה שנקרא אוכלוסיות חלשות ומיוחדות. יש התקדמות

גם אצלם, אבל היינו רוצים לשמוע איך מטפלים בהם, מה התוכניות, וגם לשמוע באיזו

מידה , בהבנה הדדית ובשיתוף-פעולה עם גורמים שונים, נגיע לכך שלא יהיו עולים

חדשים בבתי מלון. זה נושא הדיון. מר כהן, בבקשה.

א' כהן ;

אדוני היושב-ראש, חבר-הכנסת טמקין, בוקר טוב לכולם. בהזדמנות זו אני רוצה

להודות לחברי-הכנסת טמקין ואפרים גור על העבודה המשותפת שעשינו במלון מרינה

בתל-אביב, ועל כך אדווח בהמשך.

אני מבקש להביא לידיעת חברי הוועדה שעם התחלת גלי העליה לישראל בשנת 1989.

לפני ההחלטה על הקמת קרוואנים היינה החלטה של קבינט הקליטה לשכור בתי-מלון כמאגר

חירום לקליטה המונית. השיא היה באוגוסט 1990 כאשר שכרנו 97 בתי מלון בישראל

ואוכלסו בהם כ-17,000 עולים. בתהליך הזה העאולה היה זכאי לקבוע את התקופה

הראשונית שלו לקליטתו ובהדרגה לצאת למקום שבו מצא תעסוקה או מגורים.

לפי דעתי נעשתה. עבודה עצומה בשיתוף עם 'יעמידר'י, משרד השיכון וכל הגורמים

הנוספים, כולל ראשי התאחדויות וארגונים. היום אני שמח לבשר שלמרות שיש קשיים

גדולים בקרב הקבוצה שנשארה, להיום יש 12 בתי מלון. בפעם הקודמת דיברנו על 19 בתי

מלון ובינתיים מספרם ירד ל-12.

אנחנו מאכלסים 964 חדרים ב-12 בתי מלון, כ-2,000 נפש.

היו"ר ע' זיסמן;

איפה נמצאים עכשיו 15,000 עולים שהיו בבתי מלון?

א' כהן;

חלקם בדיור קבע, בודדים הועברו להוסטלים. חלק מהם הועברו למגורונים, אלה

שהעדיפו בהתחלה לקבל מגורונים, וחלקלא מבוטל הלכו לשכירויות או למשכנתאות, כאשר

הם צירפו תעודות עולה לביצוע משכנתא עם המשפחה. לכן, כשאנחנו מדברים מהי ההצלחה

הגדולה ביותר בביצוע המשכנתאות בישראל בתקופה של 4 שנים, התשובה היא שלמעלה

מ-82,000 בתי-אב מהעולים שהגיעו מאז 1989 ועד היום מימשו משכנתאות ורכשו דירות

בישראל.



אנחנו נמצאים בתקופה לא קלה. בעצם הקבוצה שהייתי מגדיר אותה כקבוצה חלשה

עדיין מצויה היום ב-12 בתי מלון, והלק לא מבוטל ממנה שייך לקבוצה היותר חזקה,

ותיכף אתי יחס לזה.

העולים מרוכזים בארבעה בתי מלון בירושלים: גן העיר, מגדל העיר, רם ודיפלומט.

מלון דיפלומט הוא המלון הגדול ביותר - 465 חדרים, 279 מהם מאוכלסים על-ידי 643

עולים.

כשאני לוקח דוגמא של בית-מלון אחר, "תפארת אמנון" בבני-ברק, אין לי בעיה, כי

"תפארת אמנון" זה מקום יוצא מן הכלל, מתאים לקשישים, ואנחנו הולכים לחתימת חוזה

לתקופה יותר ארוכה. יש גם דרישה מצד העולים להישאר באזור המרכז, ומיד אתייחס גם

למלון מרינה ואפרט.
היו"ר ע' זיסמן
אני רוצה להבין קודם-כל את העניינים העקרוניים ואחר-כך ניכנס לפרטים. נשארו

2,000 איש. ארנה יכול לאפיין לי את הקבוצה הזאת? אני צודק כשאני אומר שאלה

אוכלוסיות מיוחדות וחלשות?

א' כהן;

בהחלט כן.
היו"ר ע' זיסמן
מה היא החלוקה שלהם, גם הגיאוגרפית?
א' כהן
הריכוז הראשון הוא בירושלים. הריכוז השני - בתל-אביב. במלון "צידון" יש

85 משפחות ובמלון "תפארת אמנון" בבני-ברק יש 54 משפחות. באשר למלון "מרינה",

הודעתי למנהל בית המלון שב-23.4.94 סיימנו את החוזה אתם. לכל העולים ששהו בית

מלון הוצעו פתרונות. לצערי, כ-20 איש עדיין לא יצאו מהמלון.

היו"ר ע' זיסמן;

זאת אומרת שבתל-אביב יש לך את מלון צידון, מרינה, שאתם לא מאריכים את החוזה

עם הבעלים, והם צפויים לפינוי אם הם לא ייצאו. עכשיו תאמר לי מי הם ה-20, איזה

מקרים יש ומה המצב אתם.

הי קצב;

ה-20 האלה עומדים - חציים משפחות זכאיות וחציים משפחות לא זכאיות. לכל

המשפחות הזכאיות, בהתאם לכל ההגדרות, כולל החריגים שעשינו על-מנת להוסיף למשפחות

הזכאיות, הצענו להם דירות חדשות כחלופה אי, בעפולה, בנצרת, בבאר-שבע, טבריה, צפת,

באר-שבע. כחלופה בי הצענו להם לעבור זמנית למלון "צידון" צידון בתל-אביב, במרחק

5 דקות הליכה, והם עמדו בסירבם. ההצעה לעבור למלון צידון כללה תקופה של חודשיים

ללא תשלום, הובלה על-חשבוננו וכל הסיוע. חברי-הכנסת טמקין וגור בילו שם אתנו ערב

שלם, ועברנו משפהה-משפחה, מקרה-מקרה, הצעה-הצעה, יחד עם ארגוני המתנדבים, וכולם

הגיעו למסקנה ברורה שההצעות שלנו הוגנות מאד. המשפחות עדיין ממאנות לקבל את

הצעותינו, וזה המצב.

ב' טמקין;

היום יש שם 20 איש. כמה היו אז?
א' כהן
כשאתם הייתם היו במלון 43 איש.
ב' טמקין
חבר-הכנסת אפרים גור ואני השתכנענו מדבר אחד, אדוני היושב-ראש, וגם אמרנו

זאת, שההצעות שהוצעו הן הטובות ביותר שאפשר להציע במצב הקיים ובמסגרת האילוצים

הקיימים. אין הצעות יותר טובות שאפשר להציע להם. גם התרשמנו שהלכו מעל ומעבר

בכל אחד מן המקרים ללכת לקראת העולים כדי לפתור את בעייתם, וכך גם אמרנו לעולים.

אני מבין שחצי מהם השתכנעו וההצי השני עדיין לא כל-כך משתכנע. אבל הטיפול היה

ממש פרטני, מעל ומעבר למה שאפשר היה לצפות.
היו"ר ע' זיסמן
בעוד כמה ימים, כשיהיה דיון בבית משפט, יוצא צו פינוי ויוציאו אותם החוצה.

א' כהן;

אם בית המשפט יחליט כך. הייתי רוצה שזה לא יגיע לבית משפט, כי לעניות דעתי,

הפתרונות הטובים ביותר ניתנו במלון מרינה, והלוואי והיו לנו אותם פתרונות לעולים

שלא נמצאים במלון מרינה, שנמצאים בדיור שכור בסביבת מלון-מרינה, הם היו מקבלים

באהבה רבה את הפתרונות שהצעתי, אם זה צפת, טבריה, באר-שבע או עפולה.

במלון צידון מתגוררים 85 בתי-אב. אנחנו מחזיקים את מלון צידון כמלון

חירום, כאשר מגיעים עולים לשדה התעופה, יש עולים שבוחרים לשהות בו 3-2 לילות עד

שיימצא פתרון. זו מעין תחנת מעבר והיא משרתת את המערכת וגם את העולים, ונמשיך

להחזיק בבית מלון זה גם אם הוא יהיה ריק, כמאגר חירום למקרה שיגיעו עולים לשדה

התעופה.

הלוואי שהיו לנו עוד 3 או 4 בתי-מלון כמו "תפארת אמנון" בבני-ברק. השירות

שניתן שם לעולים מבחינת מגוון שירותי קהילה, חברה, נקיון, טיפול, הוא יוצא מן

הכלל טוב. אני ביקרתי שם שלוש פעמים, גם שר האוצר ושר הקליטה ביקרו שם, ועל-סמך
זה שר האוצר נתן הנחיה
אם תמצאו עוד כמה מקומות כאלה, אני מוכן לחתום על חוזה

לטווח ארוך, עבור העולים שאין להם פתרון עד שיוקמו הוסטלים במדינת ישראל.

היו"ר ע' זיסמן;

ב"תפארת אמנון" התפוסה מלאה?

א' כהן;

כמעט מלאה, כי חלק מהפתרונות נתנו לאותם עולים שנמצאים ב"מרינה", כפתרון

חלופי בתנאים טובים ביותר, ולצערי גם בזה לא נענינו. או, אנחנו נמצאים עכשיו

בתהליך עבודה במלון "סאן" בבת-ים, כדי להעביר את הקשישים שזקוקים לשירות רפואי

קרוב כמו בית-חולים איכילוב, ולכך נועדו החדרים האלה ב"תפארת אמנון", ולכן אני

אבוא למלון "סאן" בבת-ים.

במלון "סאן" יש 210 חדרים, מאוכלסים - 76 . כשאני מציין שיש במלון 210 חדרים,

פירוש הדבר שאנחנו משלמים עבור 210 חדרים; וכשאני אומר שבמלון "דיפלומט" יש 465

חדרים ומאוכלסים 279 חדרים, מדינת ישראל משלמת עבור 465 חדרים.

היו"ר ע' זיסמן;

אם כך, עד שיבואו עולים, מדוע ארנה מחזיק שני אנשים בחדר? תן לכל אחד מהם חדר.



א' כהן;

יש לי רעיון יותר טוב, לצמצם יותר בתי מלון וללכת לבתי מלון לטווח ארוך יותר.

לבטל מספר בתי מלון ולעשות טיפול נקודתי, עם הרשות המקומית, וכוי.

היו"ר ע' זיסמן;

למה אתה שולל מה שאני אומר? אם יש לך 200 חדרים פנויים ב"דיפלומט", ויש שני

בודדים בחדר, ובודד הוא משפחה, למה לא לתת לכל אחד מהם חדר ושיחיו יותר טוב, עד

שיבואו אחרים?
ב' טמקין
להוציא אותם זה קל, אבל להכניס אותם אחר-כך יהיה קשה.

א' כהן;

נכון. ראשית, זו המגמה של ממשלת ישראל ושל משרד הקליטה. אני לא רואה בבית

מלון פתרון. גם לישראלים בריאים בית מלון הוא טוב לשהיה של שבוע ימים עם האשה,

לא יותר. למעלה משבוע ימים זה קשה, למרות שמדובר על בית מלון. זו חממה קשה, אלה

אנשים מוגבלים שסובלים, ולא טוב להם שם. צריך לעשות הכל כדי להוציא אותם, ותיכף

אתיחס לתוכניות להוצאתם.

היו"ר ע' זיסמן;

אדוני המנכ"ל אתה סותר את עצמך. אני פתחתי את הישיבה ואמרתי שהיעד הלאומי,

המוסרי, הציבורי, הציוני הוא שלא יהיה אף עולה חדש באף בית מלון. אבל יש נסיבות.

כל הכבוד שממשלת ישראל, כולל המשרד לקליטת העליה הצליחו להוציא 15,000 איש. יש

לנו 2,000 איש. אין לך עכשיו פתרון לרוב ה-2,000.

א' כהן;

יש לי פתרון.
היו"ר ע' זיסמן
אני לא עושה אידיאליזציה של בית מלון, אבל כל עוד הם חיים בבית מלון, האחריות

היא שלנו, שלך, תקל על חייהם שם ככל האפשר. תמצא בתי-מלון נוסח בני-ברק במקומות

אחרים ותקל עליהם ככל האפשר. אל תגיד לי שקשה לחיות בבית-מלון. אין לך פתרון

אחר.

א' כהן;

במלון "סאן" בבית-ים יש 210 חדרים, 76 מהם מאוכלסים. בישיבה שהתקיימה אצלי

לפני כשבוע ימים הוצעו פתרונות על-ידי צוות משותף, כולל פסיכולוג, שנתן פתרונות

לפינוי מלון "סאן" בבת-ים. הפתרונות הם דירות בבאר-שבע, בנצרת, בצפת, בטבריה,

בעפולה. חלק מהעולים יעבור ל"תפארת אמנון", חלק מהם יעבור למקומות אחרים. כל

אחד מחם יקבל טיפול פרטני. זו לא חבילה כוללת. לכל מקרה ניתן פתרון. חולה

שצריך בית-חולים, צריך לתת לו פתרון בבית-חולים. אדם בריא, צריך לתת לו מקום

איפה שיוכל למצוא גם עבודה. לכן הצוות יושב עכשיו ועובד בצורה אינטנסיבית, כל

מקרה לגופו, בצורה פרטנית ומיוחדת לפינוי מלון "סאן". אני מקווה שנפנה את המלון

הזה במסגרת פתרונות הדיור שעומדים לרשות משרד הקליטה.

במלון "הבית" בנתניה יש לנו 26 חדרים, 21 מהם מאוכלסים. גרים שם בעיקר זוגות

קשישים. בשבוע הבא אני אבקר שם. הם מקבלים טיפול מצויין. העולים מרוצים. אין

בדעתנו לגעת בזה.



במלון "הנסיכה" בנתניה יש 159 חדרים, 125 מהם מאוכלסים. זה גם מלון חירום

לאזור המרכז, שמטרתו לאפשר לעולים המגיעים לשדה התעופה בן-גוריון, או לעולים, כמו

שקורה לעתים קרובות אנחנו מקבלים דיווח שזוג עולים נזרק החוצה מפני שלא עמד

בתשלום שכר-דירה, או כל מצב אחר, ויש לנו מקרים כאלה כמעט יום-יום, אנחנו חייבים

שיהיה לנו מאגר חירום שיתן פתרון באותו לילה. שלא ייווצר מצב שיבואו אנשי תקשורת

ואחר-כך נמצא את הפתרון המתאים.

ב' סמקין;

מה זה "לעתים קרובות"?

א' כהן;

למשל, בשבוע שעבר היו לנו שלושה מקרים כאלה.
חי קצב
יש 12 - 15 מקרים כאלה בחודש.
א' כהן
יש עוד בית-מלון בנתניה, "המלך דוד", ובו 67 חדרים, 41 מהם מאוכלסים. במלון

"סירונית" יש היום שתי משפחות. הוצע להם לעבור למלון "הנסיכה" והם סירבו.

היו"ר ע' זיסמן;

צריך לא לעודד אותם להישאר שם. צריך להגיד להם לצאת משם. כמו ב"מרינה",

יפנו אותם.

א' כהן;

מאחר שאנחנו מכירים את הבעיה של האשה העיוורת, אין ביכולתי להציע לה דירה

בטבריה, כי זה לא מתאים לה. הצעתי לה לעבור בינתיים למלון "הנסיכה", במרחק כמה

דקות, שאתו יש לנו הסכם חתום, והיא מסרבת לעבור.

דרך אגב, יש בתוכנית שלנו לסגור את מלון "המלך דוד" עם 41 החדרים המאוכלסים

ולהעביר את העולים ולרכז אותם במלון "הנסיכה" כדי שגם הטיפול יהיה מרכזי. זה

יתואם עם הרשות המקומית, שירותי רווחה, ועוד, כדי שיהיה ריכוז במקום אחד והם לא

יהיו מפוזרים בשלושה מקומות קטנים, כשיש לנו עודף חדרים ריקים.

לגבי חיפה, אני לא קורא לזה בתי מלון. זו מעין אכסניה, הוספיס בבנדורי . אני

אבקר שם ביום חמישי בשבוע הבא. לחלק מהעולים יינתנו פוזרו נות הולמים והם ירצו

לקבל אותם, וחלק מהם יישארו בבנדורי, כי יש לנו עדיין 23 חדרים ריקים בבנדורי.

ירושלים. כפי שציינתי בראשית דברי, יש ארבעה בתי-מלון, בסך-הכל 693 חדרים,

מהם 497 חדרים מאוכלסים. החילונו, ויש אישור מהאוצר שניקח את מלון "דיפלומט"

ונחתום הסכם לטווח ארוך, להעביר את העולים הזכאים מבתי המלון "נוף העיר", "מגדל

העיר" ו"רם", כי לפי דעתי מלון "רם", שממוקם בתחנה המרכזית, אינו מתאים, ולהעביר

אותם למלון "דיפלומט". יש שם כל הצוות המקצועי, הן של הרשות המקומית, הן של

רשות הקליטה, משרד העבודה והרווחה - כל הגורמים, לרכז אותם במלון "דיפלומט",

ואנחנו במשא-ומתן קשה עם הי שיף בקשר לחתימת חוזה לתקופה של 3 שנים, על-פי אישורו

של שר האוצר. מר שיף הציג דרישה כספית מוגזמת - 17 מיליון שקל לשנה. אם היינו

קצת יותר זריזים היינו יכולים בסכום הזה לבנות בנייה ציבורית ולתת פתרונות דיור

לכל העולים שנמצאים שם. וכשאני מדבר על 3 שנים פלוס מע"מ זה סכום אדיר.



התחלנו לחשוב על יולופות והוריתי למנהל מחי הדיור, שבגלל מצוקת העולים לא נשלם

מחשבון המדינה כספים שלא מגיעים. נתמודד עם זה, גם אם נצטרך למצוא מקומות

חלופיים על-מנת לתת פתרון לעולים הזכאים. כך ניסו במלון "מרינה" ובמקומות אחרים.

אנחנו משרתי ציבור, בנוסף לדאגה הגדולה ביותר. קודם-כל העולים ואחר-כך הכסף.

אבל אנחנו מופקדים גם על הכסף, יש לנו אחריות ציבורית עליו, כדי שהדבר הזה לא

יגרום לנו, בגלל המצוקה, להיגרר.

אני מקווה שהשכל הישר וההבנה המשותפת יביאו לכך שחוזה ייחתם ואז נתחיל לעשות

את ההתארגנות המיוחדת עם הרשות המקומית, עם עיריית ירושלים, משרד העבודה והרווחה,

משרד הקליטה, ואזף אם תהיה לנו אפשרות נחתום חוזה לשלוש שנים. זה יאפשר לממשלה

להיערך לפתרונות דיור אחרים, אם במסגרת ההוסטלים ואם אחרים, כדי לינת אפשרות

לאנשים גם שקט נפשי פסיכולוגי, כי העולים חיים באי-ודאות שיוצרת אצלם מתח ולחץ.

אבל אם העולים יידעו שחתמנו על חוזה לשלוש שנים, גם להם וגם לנו יחיה זמן לעשות

את הטיפול בהבנה, בשקט, ללא לחצים וללא צו של מנהל בית-מלון שרוצה לחתום על

הוזה, הוא שולח לעולים הודעה שהם יפונו בכוח ב-21 בחודש.

אני מבין את העולים שנתונים תהת הלהץ של הודעות סותרות, ואני מקווה שהשכל

הישר יביא בימים הקרובים בשורה טובה לעולים החדשים בירושלים.

אדוני היושב-ראש, לשאלתך אם יש לנו חדרים ריקים, מדוע לא להעביר אליהם עולים

ולהקל על הצפיפות? קודם-כל, ברור לחלוטין שברגע שאני מעביר אותם, אני לא יכול

להחזיר אותם לעולם.
היו"ר ע' זיסמן
זה לא ברור.

א' כהן;

לי זה ברור מתוך נסיון אישי של שנות עבודה רבות בקליטה מול אנשים, ואני יודע

מה עשינו, כשהיתה מצוקה קשה של ילד חולה ונתנו שני חדרים, והמשפחה יצאה, ומשפחה

אחרת שיצאה באה אלי בטענות ושאלה: למה נתת לה שני חדרים ולי אתה לא נותן? אז

אני מנסה להסביר גם באמצעות אנשי מקצוע, עובדים סוציאליים, שאותה משפחה היתה

זכאית, כי הילד חולה והם היו צריכים לקבל שני חדרים עם שירותים.

היו"ר ע' זיסמן;

אני לא מבין. איזו הצדקה ציבורית ומוסרית יש להחזיק 200 חדרים ריקים שעומדים

לרשותך ואין עולים שיכולים לאכלס אותם? אתה משלם עבור החדרים האלה כסף רב.

א' כהן;

לא. גם העולה משתתף בתשלום שכר-דירה. הוא משלם הרבה כסף עבור זה.

היו"ר ע' זיסמן;

אינה אומר שיצר האדם רע מנעוריו, ומי שיעבור לא ירצה לחזור. אני לא מקבל את

זה. זו המדיניות הרשמית של המשרד לקליטת עליה, להחזיק 200 חדרים ריקים ולשלם

למר שיף?
א' כהן
לא. אני אסביר לך כמה זה עולה לעולה.
היו"ר ע' זיסמן
התפקיד שלכם הוא להתמודד עם זה, ויש דרכים שונות. אני בטוח שמה שאני אומר

יופיע בדו"ח מבקר המדינה ואז תקבלו את זה בצורה יותר קשה. כי היא תטען, איך אתם

מחזיקים חודשים רבים חדרים ריקים? מה אתם עושים עם החדרים הריקים האלה? ופה אתם

מחזיקים שניים בחדר אחד. אם אתה לוקח, למשל, שני גברים, שהם שתי משפחות, אם

אחר-כך יתעורר צורך תאכלסו בעוד אחד את החדר.

א' כהן;

אם תעשה את זה, העולה לא יוכל לעמוד בתשלום שכר-דירה.

היו"ר ע' זיסמן;

אולי צריך לשנות את הקריטריונים? מוטב לשלם לשיף ולהחזיק חדר ריק, אבל לגבות

מהעולה את מלוא הסכום? זה לא נראה לי הגיוני.

חי קצב;

אולי כדאי לשאול גם את העולים אם הם מוכנים.

היו"ר ע' זיסמן;

אנחנו נשאל את העולים. הרי הזמנו אותם. אבל קודם-כל אנחנו מקבלים דיווח.

אולי אתה יודע את הדיווח חזה, אבל בשבילי רוב הדברים ששמענו הם חדשים ומאד

מעניינים. אני נתקל בדבר שלא ידעתי עליו.

ח' קצב;

אנחנו לא עד כדי כך נוקשים. כשיש מקרה של חולים שצריכים להיות בחדר לבד, הם

מקבלים אישור לכך. יותר מזה, אנחנו גם מאפשרים להם אלא לשלם לפי תעריף של חצי

חדר. זאת אומרת, אנחנו גם מאפשרים להם להיות בחדר לבד, מסיבות בריאות וכשיש

אישור של רופא ושל עובד סוציאלי שאסור לאותו אדם להיות עם עוד אדם בחדר, ובנוסף

לכך מאפשרים לו לשלם עבור חצי חדר.
היו"ר ע' זיסמן
זה שיקול-דעת שיש לכם.

חי קצב;

כן. על-סמך אישור רפואי. אם מחר תיעשה בקורת וישאלו למה לזה אישרתם ולזה

לא, יש לנו כל התיקים וכל האסמכתאות. זה צד אחד של המטבע.

מצד שני, גם לאחר שנהפוך את המקום לדיור מוגן בשכירות ארוכת-טווח, אנחנו

מדברים על שני אנשים בחדר. הסטנדרד הוא שני אנשים בחדר. כל הדיור המוגן שהממשלה

הולכת להפעיל, לא מדברת על אדם אחד בחדר אלא על שניים בחדר.

ג. שכחנו נקודה עובדתית אחת. המלון נמצא בתהליך פינוי. יש לנו קשיים. מי

שהתנסה בעבודה עם העולים, ואתה התנסית בכך לא פחות מאתנו, יש קשיים עצומים בפינוי

מול העולים.

בתי המלון מחולקים לשניים; בתי מלון שאנחנו מפנים ובתי מלון שאנחנו רוצים

לאכלס אותם בשכירות ארוכת-טווח. כלומר, לצמצם בתי מלון ולאכלס אחרים. נתקלנו

בתופעה של מה שנקרא הרעת תנאים. כשבאנו לפנות את מלון "מרינה", איפשרנו לאדם

להיות בחדר לבד, בדיוק כמו שאתה אמרת, אדוני היושב-ראש. מה היה בפינוי? "אם לא

תתנו לי ב"תפארת אמנון" חדר לבד, אני לא עובר. אבל רגע, אנחנו הזמנו. ב"תפארת

אמנון" נשארו לנו בסך-הכל 8 חדרים, והם צריכים להספיק ל-20 איש. אין לנו

רזרבואר, אנחנו חייבים. אמרו לנו; לא, זה הרעת תנאים.



בבעיה כזאת נתקלנו גם במלון "צידון'' עם משפחות חד-הוריות.

נקודה אחרונה. חייב להיות לנו קו עקבי וחקו חעקבי הוא חקו הטיפולי. אם בסוף

חדרך אנחנו רוצים לחגיע, גם בסטנדרד של חדיור חמוגן וגם בסטנדרד של איחוד

בתי-מלון לתקופה ארוכת-טווח, שצריכים להיות שניים בחדר, אנחנו חייבים להכניס אחד

לחדר, כי על כל חדר אדם משלם עבור חצי חדר 450 שקל, ופירוש הדבר שהעולה משלם

מכיסו כ-10 שקלים לחודש, כי מגיעח לו השתתפות של משרד השיכון והוא צריך לשלם

בסך-הכל 5% מ-450 שקל.

אם אנחנו נותנים לו חדר לבד, זה 900 שקל לחודש. בהעלאת שכר הדירה ותשלום

העולה אנחנו עובדים על קו אוניברסלי, פרט למקרים שיש להם אישור רפואי, שחייבים

לעשות את זה. הקו האוניברסלי מחייב אותנו ללכת לפי תעריף של חודש לחדר, של משפחה

כמה היא משלמת, משפחה חד-הורית כמה היא משלמת, ויחיד כנגה הוא משלם. אי-אפשר שכל
אחד יתחיל לעשות דין לעצמו
זה יהיה בחדר לבד וישלם 450 שקל. שיש בתי-מלון שאין

בהם מקומות, אז יהיה כל אחד בחצי חדר וישלם 450 שקל לחודש. זה יוצר מרירות

וטיפול לא אחיד.

ס' לנדבר;

מהי ההשתפות של משרד הקליטה מכספי מדינה? אם העולה משלם 900 שקל אתם משלמים

1,800 שקל?

ח' קצב;

לא. אנחנו משלמים בממוצע 1,000 שקל לחדר מכספי מדינה.

היו"ר ע' זיסמן;

הנתון שמסרת עכשיו קצת משנה, אבל לא לגמרי. לא נתיחס לזה כדי לא להתעכב, אבל

זה נתון חשוב מאד.

בי דביטוב;

מר אפרים כהן תיאר מצב קשה. אני מבין את המצב, ואנחנו מבינים שאי-אפשר לתת

לנו יותר. אני רואח שוועדת העליה והקליטה היא הקרובה ביותר לעולים החדשים. יש

10% - 15% עולים בבתי מלון שרוצים לקנות דירה, אבל לא יכולים. ואם אפשר לבקש

מוועדת העליה והקליטה, שקודם היה בממשלה ממפלגת העבודה הבטחות, ו-10% - 15%

יכולים לקנות עם הבטחות - - -

היו"ר ע' זיסמן;

אני לא מבין אותך.

ב' טמקין;

אני מבין. הוא אומר שמפלגת העבודה הבטיחה במצעה, מה שאף לא אחד העז,

שהתנאים של משכנתאות, החזרים וכדומה, יהיו כאלה שפשוט היום ברור שלא מקיימים את

מה שהיה כתוב אז במצע, והוא מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, לממש את המצב של מפלגת

העבודה שדיבר על משכנתאות מאד גבוהות, על אחוז מאד קטן מהכנסתו של העולה שיילך

להחזר המשכנתאות, וכדומה. זו הבעיה עם מצעים, שאנשים קוראים אותם ושומרים אותם.

בי דביטוב;

10% - 15% מהעולים יכולים לקנות דירות, מה שהם לא עשו קודם.



השר בן-אליעזר בנה רק 230% דירות סוציאליות, אבל בתוכנית הוא צריך לעשות

אלפים. כך זה כתוב בדו"ח מבקרת המדינה. אנחנו צריכים לדרוש שהוא יעשה מה שהוא

צריך לעשות בתוכנית. שני מכתבים לממשלה שהיא עושה, ומכתב לשר בן-אליעזר, שהוא גם

יעשה בשביל דיור סוציאלי. אני בטורו שבקשר לבתי המלון היום לא היו כל-כך הרבה

בעיות אם הם היו עושים את זה.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו נתיחס למה שאמרת. אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה. הרי אתה מטפל בעולים

בבתי מלון. אתה באת אלי ודיברת אתי על מלון "מרינה" ו"טירונית" בנתניה. אהרי

ששמעת עכשיו שאפילו חבר-הכנסת אפרים גור ובני וטמקין היו יהד עם אפרים כהן והביב

קצב, והגענו למצב כזה שהגיעו למסקנה שה-20 שנשארו.... כשאתה באת אלי דיברת על 23,

ובינתיים ירדו שלושה. כשבאת אלי היו שש משפחות במלון "טירונית" ועכשיו יש שתיים.

ברור לך שמה שהם עושים הם פוגעים בעצמם. אתת פועל עכשיו כדי לשכנע אותם לצאת?
בי דביטוב
יש עכשיו משפחות במלון "מרינה", למשל משפחת יפימוב. נותנים לו בבאר-שבע,

לפני אישור מרופא, הוא נכה %100, שהוא לא יכול להתקיים בבאר-שבע, והוא מבקש לגור

באשדוד, כי הוא לא יכול לגור במקום שבו מזג האוויר יבש. אם זה כך, אני לא יכול
להגיד לו
תעבור בבקשה למלון אחר. כי אנשים קיבלו דירות באשדוד, וזה היה כתוב

בעתונים, והוא לא קיבל הצעה כזאת.

ס' לנדבר;

הוא לא צריך לקבל. באשדוד יש נכים שלנו ואנחנו מסרבים להם.

בי דביטוב;

יש אשה בשם מרינה שובינה, אמרו לה לעבור לטבריה. היא אמרה שהיא לא רוצה

לעבור לטבריה. אמרתי לה; תעבירי בקשה למלון "צידון", וכך היא עברה למלון

"צידון".

היו"ר ע' זיסמן;

ארנה אומר שמתוך 20 המקרים שנשארו שם יש מקרים שאתה חושב שהם צריכים לעבור ויש

מקרים שצריך להתחשב בהם. אתה לא אומר שכל העשויים צודקים.

בי דביטוב;

אני חושב שלא כל עשרים המקרים צודקים.

היו"ר ע' זיסמן;

זאת אומרת, בתוך העשרים שנשארו יש כמה מקרים שצריכים לקבל את התנאים שמציעים

להם ויש כמה מקרים שאתה חושב שצריך להציע להם תנאים אחרים. אבל אתה לא מצדיק

אותם באופן טוטאלי.

בי דביטוב;

אבל עכשיו אין במלון "מרינה" 20 איש אלא 10 - 12 איש, מקרים קשים.

היו"ר ע' זיסמן;

אבל אתה מסכים עם מה שאמרתי לך?



ב' דביטוב;

כן.

היו"ר ע' זיסמן;

רציתי לדעת מהי העמדה שלך.

ר' גרביץ;

לגבי מדיניות הממשלה של פינוי בתי מלון, ברור שזו פעולה הומאנית, כמו שאמר

השר יאיר צבן. השאלה מהו הפתרון, אותו כוך שהאנשים גרים בו, או הרחוב.

האוכלוסיה שנשארה בבתי-מלון היא אוכלוסיה סופר-קשה.

יש לי פה לדוגמא נתונים על אוכלוסיה שנשארה בירושלים, כאשר מדובר על 82 אנשים

הולים במהלות כרוניות, 29 אנשים עם נכות פיזית, חולי נפש, מפגרים. שלא לדבר על

משפחות של בודדים ומשפחות חד-הוריות. האוכלוסיה הזאת צריכה קירבה למרכז הארץ.

לאנשים האלה יש כל האישורים לגור במרכז הארץ. הם מטופלים במרכזים רפואיים כמו

"הדסה" או "איכילוב". קשה היום להעביר אותם לפריפריה. להעביר אדם כזה היום לצפת

או לטבריה, אתה כאילו מנתק אותו מהחיים.

חלק מהאנשים שנמצאים שם הם משפחות חד-הוריות שבקושי. מצאו תעסוקה. להעביר

אותם לשדרות ולאופקים זה אומר שאתה מנתק אותם, אתה מעמיס את האנשים האלה על

המדינה, שצריכה לשלם להם דמי אבטלה.

לגבי הפיכת בתי המלון להוסטלים. בית מלון זה מקום זוועתי, לחיות שם זה תנאים

תת-אנושיים. אם אתם הופכים את מלון "דיפלומט", למשל, להוסטל, האם יש לכם תקציבים

להפוך את המקום הזה גם למקום שאפשר לחיות בו? הרי אי-אפשר לחיות בו באותו מצב.

בעצמך אמרת שבקושי אפשר להחזיק מעמד שבוע בבית מלון, ואיך אתה רוצה שאנשים יגורו

שם 3 שנים באותם תנאים, כשהם רוחצים את הכלים באמבטיה או בשירותים?

אם יש תקציבים לזה, אם יש כסף, לא רק לשכור את המקום אלא גם כסף להפוך אותו

מתאים למגורים.

לגבי עוד שאלה. אתה אמרת שבעלי מלון "דיפלומט" יוצרים לחץ. אנשים כבר

קיבלו צו פינוי שני. זה אומר שב-21 בחודש לבעל המלון יש זכות להפסיק להם את

החשמל ואת המים. אם אתם מודעים למצב הזה, למה אתם לא שולחים נציגים רשמיים, כמו

שאתם מסבירים פה, למה אי-אפשר שנציגי משרד הקליטה יבואו למלון, יעשו אסיפה כללית

ויסבירו לאנשים איפה הם נמצאים? הרי בעצמך אמרת שאי-ודאות יוצר מצב של לחץ, למה

הפעולה הזאת לא התבצעה?

א' כהן;

תקבל תשובה.

ר' גרביץ;

לא אני צריך לתת תשובה. האנשים המבוגרים שנמצאים שם, על סף התקף לב, אנשים

מבוגרים שלא יודעים לאן להעביר את כל הדברים האלה. אני לא צריך תשובה, הם צריכים

לקבל תשובה.

אי כהן;

אני אשיב לך מה עשינו בשביל העולים האלה.



ר' גרביץ;

רציתי לשאול עוד שאלה לגבי העלות לעולה שהיא כל-כך גבוהה. אתה אמרת שהמחיר

לחדר הוא גבוה מאד ולא צריך לשכן עולה אהד בהדר. הרי זו גישה פטרנליסטית. תשאל

את העולים, אולי הם כן מוכנים לשלם את הכסף עבור השכירות? למה צריך לההליט בשביל

העולים? העולה יכול לההליט לבד אם הוא מסוגל לשלם או לא. הרי הוא איש מבוגר.

ע' שהם;

בסל-הכל, מתוך הבדיקה שערכנו וקיבלנו עשרות פניות בנושאים אלה, הגענו למסקנה

שמשרד הקליטה עושה המון כדי לפתור את המצוקה הזאת. ההתרשמות שלנו היא כמו של

חברי-הכנסת בנימין טמקים ואפרים גור שהיו בשטח וראו.

עם זאת, אני הושב שמה שהזכיר רומן גרביץ בענין הקשר הישיר עם העולים, זו

נקודה שמפוספסת. כאשר הגענו למלון "מרינה" וגם למלון הנשיא בירושלים, וגם

ל"דיפלומט", התרשמנו מהעולים שהם לא מבינים מה קורה. הם מקבלים את ההודעות מן

המלונות. הם מקבלים כל מיני תביעות משפטיות בהיקף של 200 עמודים, הם שומעים כל

מיני שמועות, ובעצם הם לא מקבלים את האינפורמציה הרשמית בצורה מסודרת ואמיתית.

יכול להיות שנשלחו אנשים ודיברו אתם. יכול להיות שנשלחו אנשים ממשרדים

שונים, כי כאשר הגענו למלון "מרינה" ראינו שם נציגים של משרד השיכון, משרד

הקליטה, ולפעמים לא היה תיאום ביניהם, וכל מיני דברים כאלה. נדמה לי שזו נקודה

שאפשר בקלות יחסית לטפל בה כדי שהעולים יידעו איפה הם עומדים.

נקודה שניה, שהזכיר כאן החבר, לדעתי היא משמעותית מאד. בדו"ח מבקר המדינה

מס' 44 מדובר על 8,000 יחידות דיור, שאחוז קטן מאד מהן מומש, והשאלה היא איפה זח

תקוע. אם יש בבית-שמש רק דירה אחת עם עשרות מדרגות, שאותה מציעים לכל העולים, זה

לא יעלה על הדעת. שוב פעם, בקלות יחסית יש אפשרות להפשיר דירות מן הסוג הזח

ולהציע אותן לעולים וזה יפתור את הבעיה במלונות. נדמה לי שלא צריך לחכות שוב

למבקרת המדינה אלא באמצעות הוועדה הזאת לנסות ולגלגל את הדבר כך שהדירות האלה

יופשרו, לפתוח את הפקק הזה. אלה הנקודות המרכזיות.
נ' בלון
אני גרתי במלון "הנשיא" ועכשיו אני גרה במלון "רם" בירושלים. המצב קשה, אין

דירות. לגבי תאריך הפינוי של בתי המלון, בדרך-כלל משרד הקליטה יודע שנה מראש על

התאריך של סיום החוזה.

לקראת הפינוי אצל משרד הקליטה אין תיק על כל דייר שמתגורר בבית המלון ואין

נתונים לגבי אורנה משפחה, ולכן אי-אפשר להציע פתרונות למשפחה. הטווח שאנשים גרים

בבתי מלון הוא משנתיים וחצי עד ארבע שנים. בתקופה זו לאנשים יש כבר שורשים. חלק

מהם מצאו עבודה, חלק מהם נכנסו למרכזים רפואיים או מקבלים טיפול ממרכז רפואי

בסביבה. זוהי בעצם התקופה של הקליטה.

אחרי שמתחיל הפינוי מעבירים את האיש למקום חדש, במרחק עשרות קילומטרים ממקום

מגוריו. בדרך-כלל האנשים שמעבירים אותם הם אנשים חולים, או משפחות חד-הוריות

שבקושי ראש המשפחה מצא איזו שהיא פרנסה. אלה ילדים שבקושי מסתגלים למצב החדש

בבית-הספר, וברגע שהם מגיעים למקום החדש הם צריכים להתחיל הכל מחדש, וזה מאד קשה

לאנשים שאין להם אמצעים כספיים ולא כוח. בגלל זה יושבים אנשים במלון "מרינה" ולא

יכולים לזוז. זה הלחם שלהם, שהם עובדים בסביבה, ואלה הדמעות שאתה רואה כאן.

בגלל זה ב"סירונית" נמצאות שתי משפהות. משפחה אחת שהבן שלה משרת בצבא, היא

גרה לבד בקומה והיא מפחדת מזה ובכל ערב אני מתקשרת אליה. למשפחה הוצעה דירה באחת

הערים, אינני יודעת באיזו, אבל במצב זוועתי. זו דירה לא מסודרת, דירה שלא טיפלו

בה.

במשפחה השניה האם עיוורת 100% והאב נכה, יש להם ילד בן 5.
היו"ר ע' זיסמן
האם את יודעת שמציעים למשפחה דירה בסביבה, במרחק כמה דקות הליכה ולא במרחק של

עשרות קילומטרים? למה היא לא עוברת לשם?

נ' בלון;

המשפחה הזאת עברה ממלון אחד לשני. הבעל נכה ואין להם כוח לעבור.

היו"ר ע' זיסמן;

מה זה אין כוח? יעזרו לה לעבור. מה הבעיה? אני רוצה תשובה עכשיו. מה יותר

טוב, להישאר לב אשה עיוורת במלון, או לעבור כמה מטרים?

נ' בלון;

עוד כמה מטרים ועוד כמה מטרים, וכל החיים זה כך.

היו"ר ע' זיסמן;

למה זה כל החיים כך? מה את רוצה? אני שואל למה המשפחה הזאת לא עוברת למלון

שנמצא במרחק כמה מטרים?
נ' בלון
כי האנשים רוצים להיות אזרחים. נמאס להם לעבור מבית-מלון אחד לשני.

היו"ר ע' זיסמן;

אבל כולם עברו, רק הם נשארו. כמה משפחות גרו במלון :סירונית"?

א' כהן;

60 משפחות.

היו"ר ע' זיסמן;

58 משפחות כבר לא גרות שם. נשארו שתיים. מציעים למשפחה, של האשה העיוורת,

לעבור את הכביש, כמה מטרים. את תשאי באחריות אם יקרה משהו למשפחה הזאת. אי-אפשר

לספר לנו ספורים. אם יש בעיה, אני אבקש ממשרד הקליטה שיקהו אותה על הידיים

ויעבירו אותה.

נ' בלון;

לא. הם עברו לבד ושילמו 350 שקלים עבור ההעברה. אחרי 3 שנים האנשים צריכים

להתחיל לחיות.

משרד הקליטה משלם הרבה מאד כסף בעד פינוי והעברה של הנכים. אולי אפשר לקנות

לאנשים האלה דירות ולהשכיר אותן?

היו"ר ע' זיסמן;

ואם אי-אפשר? אז מעבירים אותם למלון אחר.
ב' טמקין
אני רוצה להגיד משהו עקרוני. יש פוליטיקה גדולה ויש משפחות ובני-אדם,

בפוליטיקה הגדולה יש מאבק על זה שתהיה יותר בנייה באזורי הביקוש, המרכז שאנחנו

מדברים עליהם, וכולנו - לפחות אלה שיושבים פה - שותפים לדרישה לבנות כמה שיותר

במרכז, ומהר.

עובדה היא שיש מספר מוגבל של דירות לדיור סוציאלי ולאנשים עם בעיות פיסיות

ואחרות באזור המרכזי. אני לא הייתי בנתניה, אבל אני מניח שבאותו מלון זה אוהו

מצב. לא יכול להיות שלמשפחות במצב קשה מציעים דירות בטבריה, צפת וכיוצא באלה.

לא טוב להם, מציעים להם לעבור למלון אחר. למוגבלים, כאשר יש פתרונות בהוסטלים או

בבתי-אבות, מציעים את הפתרונות האלה. אלה לא פתרונות אידיאליים, עד שיימצא

הפתרון הגדול של בניה ציבורית מרכזית. מי שדואג באמת למשפחות ולא עוסק בפוליטיקת

של ארגונים, הוא צריך להגיד למשפחות האלה לא לסבול. יש יותר מדי ארגונים שחיים

מהצרות של העולים.
ג' חבקין
סוף-סוף מישהו אמר את זה.
ב' טמקין
אני לא יודע לגבי אחרים. לי זה כואב. כשאני מגיע למקום כזה, אישית זרו

כואב לי מאד.

השאלה היא אם אני משתמש במשפחה הזאת או מנסה לעזור לה קצת במצב שבו היא נמצאת

וממשיך את המאבק הכללי בעד בניה באזור המרכזי.

אני לא מדבר על עניינים אבסטרקטיים. אני מדבר על אנשים קונקרטיים. ראיתי

ב"מרינה" תיקים על כל אחד מן העולים, עם פסיכולוג שמדבר על כל אחת מהמשפחות ומת

קורה עם כל משפחה. לא שאין תיק ולא יודעים מי המשפחה, כמו שאת אמרת. היינו

ב"מרינה" וראינו את הבעיות. הבעיות קשות. אני הייתי בחוץ וחבר-הכנסת אפרים גור

היה בפנים. יצאתי מחוץ למלון, ניגשו אלי משפחות - לא ממלון "מרינה", שהן במצב

דומה מאד, והם לא מקבלים את ההצעות שהוצעו לדיירי מלון "מרינה". הם אמרו: קראנו

בעתון בשפה הרוסית מה מציעים לדיירי מלון "מרינה". למה אתם נותנים להם כל-כך

הרבה ולנו לא?
ב' גרויסמן
אני חושבת שצריך להכניס קצת סדר לתוך הדברים שנאמרים על-ידי נציגי משרדי

הממשלה. אני ישבתי אמנם רק בישיבה אחת בתור ממלאת-מקום, שבה דנו על חלוקת דיור

ציבורי ארצי, וחביב קצב הסביר לנו מי זכאי לדיור ציבורי במרכז הארץ: חולים

כרוניים למיניהם, שיש להם בעיות בריאות קשות, אי-אפשר לשלוח אותם לפריפריה.

אי-לכך האנשים האלה זכאים לדיור ציבורי במקום שבו הם גרים. מר קצב, האם זה נכון?
ח' קצב
כן.
בי גרויסמן
יש אנשים כאלה בבתי-מלון, אבל אני מדברת לא רק על בתי המלון. יש עוד מקרים

כאלה בדיוק, של אנשים נכים, מקרים סוציאליים מאד קשים.



לפי הקריטריונים שפורסמו בעתונים ובראדיו בשפה הרוסית, האנשים האלה זכאים

לדיור ציבורי. והנה אנהנו מגיעים למצב שכשמגיעה שעת האפס, מסתבר שאין דיור

ציבורי. יכול מאד להיות שמישהו ממשרד השיכון צריך לשבת ולשמוע את הדברים האלה,

כי אני מאמינה שמשרד הקליטה מאד רוצה לעזור. אבל במצב כמו שהוא אנהנו גורמים

לדיס-אינפורמציה מאד גדולה בקרב העולים.

היו"ר ע' זיסמן;

תודה. דרך אגב, אדם מקבל מגורים בבית-מלון. חייל משוהרר מצה"ל שאין לו איפה

לגור, לא נותנים לו בית-מלון. פה נותנים לעולים בית מלון. מה קורה פה? צריך

לשפר את התנאים בבית-מלון, אבל אי-אפשר להגיד שלא נותנים דבר. אם לא היו נותנים

דבר, את זה הייתי מבין.
אי גור
אדוני היושב-ראש, אני מוחה על ההשוואה הזאת. זה בדיוק מה שניסה לעשות השר

בנימין בן-אליעזר כשהוא הופיע בכנס של המשפהות החד-הוריות.

היו"ר ע' זיסמן;

לאשה עיוורת נותנים מגורים במלון, במרחק 10 מטרים מהמלון שהיא גרה בו עכשיו,

והיא מסרבת לעבור. זה קרימינמלי להגיד למשפחה הזאת: תישארי פה, למה? כי צריכים

לתת לה דירה.
אי גור
את זה אתה יכול לומר, אבל חסר לנו עכשיו לשסות את החיילים נגד העולים.
היו"ר ע' זיסמן
אנהנו לא משסים אף אהד. אנחנו רק רוצים להסביר שצריך להקל על העולים ולעזור

להם, אבל לא צריך לתת להם דברים שאין לנו, שאיננו יכולים לתת אותם. אני מסתמך על

הדו"ח שלך. אתה הגעת למסקנה שהאנשים שגרים במלון "מרינה" חייבים לצאת משם.
אי גור
במצב הנוכחי שאין פתרונות אחרים, המלצתי להם לקבל את הפתרונות המוצעים.
היו"ר ע' זיסמן
תודה רבה.
בי גרו יסמן
למשרד הקליטה יש תקופת זכאות של 3 שנים שבהן העולה נקרא עולה חדש. יש לו עוד

5 שנים אפשרות לקבל משכנתא. מה שקורה עם האוכלוסיה השניה שנמצאת בבתי-מלון, אלה

משפחות חד-הוריות בדרך-כלל, שמסיימות את תקופת הזכאות של 3 שנים מבלי שהם יתאקלמו

בארץ, וכעבור 3 שנים הם צריכים להתחיל את כל התהליך מחדש במקום החדש. אנחנו

צריכים לתת דעתנו על אלה.
ס' לנדבר
נוצרה סיטואציה שלפעמים בגלל כמה משפחות שלא יצאו ממלון כלשהו, חושבים

שהעולים מברית-המועצות עושים ספקולציה. יש מקרים כאלה. לפני חודש שלחנו מכתב,

שהעתק ממנו שלחנו גם לחברי ועדת העליה והקליטה, ובו כתבנו שהפתרונות שהתאחדות

עולי ברית-המועצות ממליצה עליהם על-סמך מסמכים ודיווחים ותוכניות שבוצעו על-ידי

בעלי מקצוע, המלצנו לשר השיכון לתת פתרון ל-100,000 נזקקים. שר השיכון קיבל את



הדברים ואנחנו חושבים שעם הפתרונות שהצענו תוך שנתיים אפשר לבנות 100,000 יחידות

דיור, כשלא צריכים כספים נוספים, רק להעביר מסעיף אחד לשני.

אני רציתי לשאול. באמת יש סיטואציה מסוימת, בעיר כמו ירושלים, שאנשים כבר

התאקלמו בעיר, ואלה מקרים סוציאליים שקשה להם לעבור למקום אחר. בהשתתפות של משרד

הקליטה, שאתם עכשיו משתתפים ב-50% מדמי השכירות, אפשר לתת פתרון זמני לשנתיים עד

שיהיו פתרונות אחרים, ולקחת דירות בשכירות שיהיו בידי משרד הקליטה. היום אתם

משלמים 2,000 שקלים עבור הדר אחד.

א' כהן;

היום אנחנו משלמים 1,000 שקלים לחודש.
ס' לנדבר
כן, אבל העולה גם כן מקבל תשלום ממשרד הקליטה. אתם משלמים 2,000 שקל לחדר?

ח' קצב;

כן.

א' כהן;

המשרד משתתף ב-1,000 שקלים לחודש לחדר.

היו"ר ע' זיסמן;

זאת אומרת, אם יש שניים, 500 שקל עבור כל אחד.

ס' לנדבר;

2,000 שקלים זה 650 דולר. בסכום הזה אפשר לשכור דירה ולתת להם פתרון זמני.

אפשר לשכור דירה גם בסכום של 400 ו-500 דולר.
ו י מאור
אבל זה כולל תשלום עבור חשמל, מים וגאז, וארנונה.
ר' גרביץ
הם ממילא מקבלים פטור מארנונה, אם מדובר במשפחה נזקקת.
ג' ויינברג
אני רוצה להראות לכם מכתבים שקיבלנו במלון "דיפלומט", לפיהם רוצים שנעזוב את

המלון בעוד שבועיים. משרד הקליטה לא עשה דבר עד היום. אתם יודעים שיש במלון

דיפלומט הרבה נכים וחולים, הם בלחץ.

קשה לעבור ממלון אחד למלון אחר. עד סוף נובמבר 1992 גרתי במלון ייזוהריי

ועכשיו אני גרה במלון יידיפלומטיי. עברנו למלון יידיפלומטיי מפני שהדלתות במלון היו

שבורות, דברים שלנו היו בחוץ, והיינו במצב מאד קשה. יש לי אמא, נכה לגמרי, וזה

היה מאד קשה. אחרי שעברנו למלון יידיפלומטיי לא יכולתי לעשות כלום במשך 40 ימים,

ואמא שלי לא יכלה לקום מהמטה שלה. עכשיו אנחנו פוחדים שיהיה אותו דבה.



במלון "דיפלומט" יש הרבה נכים קשים. מר כהן, לפני כהודש שלחתי לך צילומים של

אחד החדרים במלון, בו גרים שני נכים, אמי ואני. אני נכה 75% אנחנו גרים כמו

בעלי-חיים. עוד מעט נגור בלי מים, בלי חשמל ובלי גאז. לא רק אנחנו, יש עוד כמה

משפחות במצב מאד קשה.

אני שואלת: איך אתם יכולים כך? אנחנו נמצאים בארץ למעלה משלוש שנים, ומשפחת

בילוף שעברה ממלון "שושנה" למלון "דיפלומט" נמצאת כמעט 4 שנים. גם הם צריכים

לעבור למלון אחר.

אני מבקשת מכם לבדוק מה עושים בלשכת ירושלים. כי אני מכירה הרבה מקרים לא

כל-כך קשים שקיבלו דירות בירושלים, ומקרים יותר קשים לא קיבלו עד עכשיו והם גרים

כך למעלה משלוש שנים, ובמשרד הקליטה כל הזמן אומרים לנו: עוד מעט תהיה בשבילכם

דירה, וכך אנחנו מחכים למעלה משנתיים. אחרי שאמרו לנו שאנחנו צריכים לקבל דירה

בעוד שבועי ים.
היו"ר ע' זיסמן
שמעתי אותך. אנחנו נבוא ביום רביעי השבוע למלון "דיפלומט" ונטפל בבעיות שלך.

מי ברשום;

אני גר במלון "דיפלומט" כבר שנה רביעית. ניסיתי- לבנות שם מרכז, או

שיתוף-פעולה בין כל העולים בכל בתי המלון. כאשר הבן-אדם חולה הוא מרגיש את הכאב.

מי שמסביבו רק משתתף בכאב.

אדוני היושב-ראש, כבר נפגשתי אתך פעם ואני רוצה לציין שיש לך מידע מעוות לגבי

חיי העולים בבתי-מלון. אני מייצג פה 400 עולים שגרים במלון "דיפלומט". הם שלחו

אותי להגיד את האמת ואת האמת הזאת אני אומר כבר שנה רביעית. כולם כבר ביקרו
במלון "דיפלומט"
שמיר, חברי-כנסת, וכולם ראו את המצב הזה. דרך אגב, הגענו לבתי

מלון בהפנייה של משרד הקליטה.

אם במלון "מרינה" היה לכם עסק עם אנשים בריאים, במלון "דיפלומט" נמצאים אנשים

חולים שאף מטוס לא יכול להוציא אותם.

היום אין אוכלוסיה חזקה במלון דיפלומט. מי שהלה מסוגל לצאת יצא, ואלה שנשארו

שם אלה ה"שמנת" של המקרים הסוציאליים.

למה במשך 3 שנים אף נציג בכיר או רשמי של משרד הקליטה לא הגיע עם אוטובוס קו

7 עד למלון "דיפלומט" ודיבר עם העולים, על מצבם ואיך הם חיים שם?
ג' ויינברג
לא היינו באים לכאן אם היינו מקבלים תשובה-פתרון לגבי מלון "דיפלומט". אם עד

ה-21 בחודש לא תימצא תוכנית חלופית להציע לעולים, באותו יום ינתקו לנו את החשמל

ואת המים.

אם היו מציעים לנו בזמנו בתי-מלון או מקום אחר כמו אשדוד, אשקלון, היינו

בוחרים לגור שם. הבעיה שהיום השתכנו בבתי מלון בירושלים, הילדים שלנו לומדים,

אנחנו עובדים. מדובר במשפחות חד-הוריות שאיך שהוא מסתדרות. שינוי המקום היום

אומר קליטה חדשה, מחודשת, וזה קשה מאד.

יש עוד אנשים שנמצאים בבתי-מלון כבר 3 - 4 שנים ואז תקופת הזכאות שלהם לעזרה

בשכר-דירה פגה. מה הפתרון לגבי האנשים האלה?



היו"ר ע' זיסמן ;

אני הצעתי למנכ"ל המשרד לקליטת העליה שביום רביעי השבוע, או ביום ראשון

בשבוע הבא, נבוא לשם ב-8 - 8.30 בבוקר ונבדוק את המצב. אני מציע לא לדבר עכשיו

על מלון "דיפלומט".

מאחר שהיתה הודעה שרוצים לחתום על חוזה לעוד 3 שנים, יש לנו בעיה, לא כמו

במלון "מרינה". אנהנו נבקר שם ונברר את הבעיות.

א' שפירו;

אני עצמי ביקשתי לפני כחודשיים לא לנגוע במלון "סאן", כי היחסים שם היו

גרועים. עכשיו המצב השתפר ולפני כחודשיים ביקשתי מחבר-הכנסת אפרים גור לא לטפל

בזה. היום המצב במלון הוא קטסטרופלי. הבטיחות ירודה ביותר. בעל המלון עושה

שיפוצים בזמן שהעולים נמצאים במלון והמצב הבטיחותי בפרוזדור גרוע. מישהי נפלה.

היום אני אפילו לא מסוגלת להוציא את הדברים מהחדר.

היו"ר ע' זיסמן;

בימים הקרובים נהיה במלון "סאן" בבת-ים ונבדוק את הדברים. מי שצריך לטפל

בבעיות האלה זה משרד הקליטה. אנחנו לא משרד הקליטה. אני אקח אתי את שר הקליטה

למלון "סאן", וגם למלון "דיפלומט". אנחנו הכנסת. יש ממשלה והיא צריכה לדעת את

הדברים האלה. אתם צריכים להבין את ההבדל ולא לנאום נאומים.
ר' גרביץ
בדיון הזה דובר על מקרים פרטיים ואני רוצה להתייחס לבעיה הכללית. יש החלטת

ממשלה מיום 25.11.92, לפיה הממשלה שמה בעדיפות גבוהה ועליונה את פינוי בתי המלון.

היא גם קיבלה החלטות ש-50% מדירות "עמידר" המתפנות יופנו לדיירי בתי המלון.

משרד הקליטה הצהיר שהשנה יש במצאי 3,500 דירות מתפנות. אם יש להם את הדירות

האלה במלאי, למה צריכים את כל הסבל הזה?
אי גור
אין להם.

היו"ר ע' זיסמן;

מר כהן יתייחס לזה. שר הקליטה צריך לראות את הדברים. הממשלה צריכה לעשות

את זה. אנחנו רוצים לדרבן את הממשלה, ללחוץ עליה.

א' כהן;

משרד הקליטה נמצא בשטח ואף אחד לא יכול להתווכח על כך. מנהל המחוז, המנכ"ל,

מנהל מח' דיור, כל הפקידות הבכירה נמצאת בשטח. גם עכשיו יש במלון "סאן" צוות

עבודה בראשות מנהלת לשכה. אני ביקרתי במלון "דיפלומט". יש שם צוות שמבצע את

ההוראות שלי והסביר לעולים מה שאני אמרתי פה לחברי הוועדה ולעולים. הסברתי את

הקשיים ולא הסתרתי דבר. העובדה שמנהל מלון "דיפלומט" רוצה להכניע אותנו כספית,

אולי חלק תומך בכך.

אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שמדינת ישראל קלטה 600,000 יהודים: 22,000 זוגות

קשישים, 19,000 משפחות חד-הוריות ו-30,000 בודדים קשישים, ו-4,000 או 5,000 נכים

קשים.



עולים חדשים;

זאת פרופגנדה.

א' כהן;

זאת לא פרופגנדה, זאת המציאות. אני גא במדינת ישראל שקלטה 600,000 יהודים,

עם הון אנושי ועם בעיות אנושיות, שאנרונו מתמודדים אתן יום-יום. אם חבר קם בתוך

הכנסת ואומר שזו פרופגנדה, אני מצטער בשמו על דבריו.

יש לנו קשיים ואני לא מטאטא שום דבר מתחת לשטיח. העולים לא יכולים לקבל מה

שהם רוצים. אני יכול לתת רק מה שיש לי. אם מציעים לעולים שאין להם בעיית תעסוקה

לעבור לטבריה, איו כל סיבה שהם לא יעברו לטבריה. איפה יש בעיה? כאשר עולים מצאו

עבודה באזור המרכז ואז קשה למצוא להם תעסוקה בצפת או בטבריה. יש עולים, יש

מנגנון רווחה, מנגנון ביטוח לאומי אשר נותן להם דמי קיום בכבוד, והם מקבלים דירה

ציבורית וסיבסוד שכר-דירה סוציאלי. את זה מדינת ישראל נותנת ושום סירוב לא יכול

להיות.

איפה יש לי בעיה? כשיש לי משפחת עולים חזקה, שצריכה למצוא תעסוקה ואני מציע

לה דירה ועדיין אין לה תעסוקה. שם יש לי בעיה. אבל יש עולים רבים שלפי

הקריטריונים הם לא בתחום כוח העבודה אלא צריך לתת להם פתרון דיור, ויש פתרונות

דיור. אז אם מדינת ישראל, בהתאם ליכולת שלה, מציעה היום לעולים לגור בצפת,

בטבריה או בעפולה, בבאר-שבע ובמקומות אחרים, והם מסרבים, אין לי דירות בין גדרה

לחדרה, ולא יהיו בזמן הקרוב.

אם אנחנו מציעים בתי-מלון חלופיים ומשתדלים לפתור את הבעיה באמצעות הוסטלים

ובאמצעות כל מיני פתרונות אחרים, אין עולה אחד ברחוב.

אני לא אומר שאין קשיים ואני יודע שמלון "דיפלומט" איננו המקום האידיאלי. אני

אומר: יש התמודדות קשה, יש בעיות, וכל אדם והבעיות שלו הם עולם ומלואו ואינני

מתעלם מהנושא הזה.

בחודש נובמבר התקבלה החלטה שאנחנו מתחילים לחלק דיור ציבורי. 2,054 משפחות

עולים מצאו פתרון בדירות חדשות במדינת ישראל. אני לא מדבר על המשכנתאות, ו-380

מתוך הדירות המתפנות של "עמידר".

אם יש לי דירות הדשות ודירות מתפנות בנתיבות, למה שאתן דירה מתפנה כשאני יכול

לתת גם דירה חדשה? ואני עושה את זה. אבל אין לי דירות לא בגדרה ולא בחדרה. ואם

ונהיה לי דירה, אני אתן אותה לפי סדר העדיפות למשפהה הקשה ביותר שזקוקה לטיפול,

ולא למי שצועק.

ממשלת ישראל מקבלת החלטה קשה לשלם מיליוני שקלים כדי לקחת בית-מלון לשלוש

שנים. אם השיקול הוא לשלם שכר-דירה או לקנות דירות, אני לא מוסמך להחליט על כך.

אני מוסמך לדאוג לכך שאף עולה זכאי לא יהיה ברחוב, ואני אדאג לכך שהעולים שנמצאים

בבתי-מלון ואינם זכאים, צריכים לצאת מבתי המלון. הם לא חייבים לקבל המשך סיבסוד

של 1,000 שקל בחודש ממדינת ישראל כאשר שני בני הזוג עובדים. אנחנו ניתן טיפול

ייחודי ופרטני למשפחות מסכנות וחולות שזקוקות לטיפול יסודי ומעמיק, ואף אחד איננו

ולא יהיה ברחוב.

אם אנחנו מציעים בהתאם ליכולת שלנו - ואינני רוצה לחזור על הדברים שאמרו

חברי-הכנסת טמקין וגור - זה מה שיש לנו וזה הטוב שיש לנו. שואלים אותי: למה אתה

נותן עדיפות לבתי מלון? הרי יש הרבה משפחות במצב לא פחות קשה שמשלמות 450 ו-500

דולר בתנאים לא-תנאים, וגרות 3 משפחות בדירה אחת - לאלה לא מגיעה דירה, לא מגיע

להם טיפול?



חובתי כמנכ"ל משרד הקליטה לראות את הבעיה בראיה כוללת, בלי להתעלס מבעיה

אישית של כל עולה ועולה.

אנחנו נפגשים עם ראשי התאחדויות, ראשי ארגונים ואנשי הפורום הציוני. אנחנו

עונים לכל מכתב. גב' לנדבר דיברה על אובדן זכאות. אני מודיע לכם שזכאות היא 5

שנים ולא 3 שנים כפי שהיא אמרה, לכל פתרון דיור.

היו לנו קשיים בכמה ישובים, ובצדק טענו, אי-אפשר להכביד עלינו רק את

האוכלוסיה החלשה. נעשה מאמץ. ישבנו מול ראש עיריית ראשון-לציון וסגנו, בהשתתפות

נציגי משרד העבודה, משרד החינוך, הג'וינט וגורמים אחרים, שיחד אתם אנחנו מכינים

תוכנית לקליטה בקהילה. סוף-סוף שיכנענו את ראש עיריית אשקלון ובשבוע הבא נתחיל

לאכלס 240 דירות.

בשבוע שעבר נפגשתי עם ראש עיריית עפולה, שם נתחיל לאכלס קרוב ל-400 דירות.

בשבוע שעבר נפגשתי גם עם ראש עיריית צפת, שם אנחנו מתחילים לאכלס עוד 350 דירות.

בנוסף ל-2,000 דירות אנחנו בתהליך איכלוס של עוד 1,000 יחידות דיור. גם הדירות

לא תמיד זמינות ולא תמיד מתאימות. אם יש לנו דירה בת 4 חדרים, לא ניתן אותה

לזוג; ואם הדירה מצויה בקומה ארבע, לא ניתן אותה לנכה, כי אנחנו צריכים גם להבין

את הבעיה של העולה וגם לתת לו דיור מתאים. יש קשיים. מדינה שקולטת 600,000

עולים, לא הכל הולך חלק.

ב' טמקין;

מה יקרה ב-21 בחודש אם לא תגיעו להסכם עם בעלי המלון?

היו"ר ע' זיסמן;

כשיצאת מהחדר הצעתי שנבקר בבתי המלון האלה בסוף שבוע זה או בתחילת השבוע הבא.

ב' טמקין;

האם אנחנו לא מעלים את המחיר רק בעצם הביקור שלנו?

היו"ר ע' זיסמן;

אני מוכן לדחות את הביקור ל-22 בחודש. ברור שאנחנו חייבים לבקר שם ולעזור.

משרד הקליטה חייב לקחת בחשבון שאולי לא יהיה הסכם לשלוש שנים עם בעלי "דיפלומט".

א' כהן;

אנחנו לוקחים את זה בחשבון.
היו"ר ע' זיסמן
אני רוצה לדעת מה התוכנית האלטרנטיבית. יש פה בעיה, כי מדובר פה על מאות

אנשים. עוד נדבר על המועד, אבל צריך להיות עקרון.

אי גור;

אדוני היושב-ראש, חברים יקרים, אני קצת כועס, שלא כהרגלי, מן האופן שהדיון

הזה מתנהל היום. נוצר רושם כאילו אנחנו אנשי הציבור וראשי משרד הקליטה באנו

לשכנע את נציגי העולים שהגיעו לכאן בצדקת המצב, בצדקת ההצעות שאנשי משרד הקליטה

מציעים להם, כדבר שנגזר עליהם וכמשהו שהם חייבים לקבל וזהו זה.



הוויכוח איננו, ידידי אפרים כהן, בשאלה מדוע אינכם נותנים מה שאין לכם. אני

בהחלט מסכים שמשרד הקליטה לא יכול לתת מה שאין לו, ומשרד השיכון לא יכול לתת מה

שאין לו. הוויכוח הוא בשאלה מדוע אין לכם? מדינת ישראל מביאה מאות אלפי עולים

לארץ ואנחנו יודעים, בזמן הנתון, לא אחרי 3 שנים, שאחוזים כאלה וכאלה הם מקרים

סוציאליים, ובחוברת שלכם כתוב כמה מתם חייבים לקבל דירות ציבוריות, כמה מהם

חייבים לקבל הוסטלים. בחוברת שלכם פתוב שבשנת 1993 כך וכך אלפי עולים יקבלו

פתרונות סוציאליים וב-1994 יקבלו כך וכך עולים פתרונות סוציאליים, וב-1995 כנ"ל.

ומה שאתם בעצמכם כותבים ועושים מסיבות עתונאים ומודיעים בחגיגיות לעולים

חדשים שהנה אתם מחלקים - אתם אינכם מסוגלים לבצע. הטענה שלי היא לא אליך כפקיד

בכיר של המדינה, ואליך מר חביב קצב. לא אתם הכתובת לבקורת החריפה שלי, הכתובת

היא הממשלה, שלצערי גילתה כאן אוזלת-יד משוועת, זועקת לשמים, בנושא של פתרונות

דיור בכלל ולמקרים סוציאליים במיוחד. ושום פתרון לא ייצא עכשיו מהישיבה הזאת,

למרות שיושב-ראש הוועדה מאד רוצה לעזור ולסייע, וחברי חבר-הכנסת טמקין כנ"ל, וגם

אני. שום פתרון, מלבד זה שנצהיר הצהרות יפות, דקלרטיביות, וזה ייכנס לפרוטוקול -

שום פתרון אופרטיבי לא יהיה מעכשיו לעכשיו.

הפתרון יכול להיות רק אם הממשלה תקצת משאבים גדולים מאד כרגע לבנייה מאסיבית

ומהירה של דירות מכל הסוגים, בעיקר דירות סוציאליות, עם תמריצים לקבלנים ולאלה

שיהיו מוכנים לבנות את ההוסטלים.

לכן, הוויכוח האמיתי הוא בשאלה מדוע אין לכם. בוודאי; שאינכם יכולים לתת מה

שאין לכם. ובמקום שהמדינה תבין שזאת הבעיה, מן הרזרבה של קליטת העליה לוקחים

מאות מיליוני שקלים ונותנים אותם - אינני אומר שלא צריך לעזור לקופת-חולים, אני

עצמי חבר בקופת-חולים הכללית, צריך לעזור לה, אבל נותנים את זה לקופת-חולים מן

הרזרבה של קליטת העליה, במקום לשפר בכסף הזה את מצבם של אלה שכבר נמצאים בישראל.

הממשלה הזאת עושה זאת פעם שניה, גם בתקציב לפני שנה וחצי וגם בתקציב של השנה

הזאת. זה העוול הגדול ביותר, זה הוויכוח האמיתי. משום שאם לא יבינו שזאת בעצם

הבעיה המרכזית, אנחנו נתכנס בוועדה זו ובפורומים אחרים, נבוא למלון "דיפלומט"

ולמלון "סאן" בבת-ים, ולנתניה, אבל פתרונות אמיתיים לא יהיו.

חברי בני טמקין, עם כל הבנתי את אלה שנמצאים בחוץ ואיו להם חדרים בבתי-מלון,

והם משלמים שכר-דירה גבוה יותר - ואני יפול להבין את הבסיס לכעס שלהם - אסור לנו

בתכלית האיסור ליצור קונפרונטציה בין עולים שנמצאים במלון וכאילו נמצאים בתנאים

של לוקסוס, הם לא נמצאים בתנאים של לוקסוס, לבין עולים שנמצאים בחוץ ומצבם גם קשה

והם משלמים שכר-דירה גבוה. לאלה קשה ולאלה קשה, ואסור בתכלית האיסור ליצור מצב

של עימות בין שתי אוכלוסיות של עולים, כשם שאסור ליצור בתכלית האיסור מצב של מתח

בין ותיקים, חיילים, לבין העולים החדשים. לאלה מגיע לפי דעתי, בצדק, כי צריך

לעזור גם לחיילים ולאחרים, אבל במצב של אוכלוסיה ותיקה ובמצב של חיילים בוודאי לא

העולים החדשים אשמים, וגם כך יש התגברות של עוינות בציבור הישראלי נגד העליה.

יותר ויותר אנשים חושבים שהעליה היא נטל ולא ברכה. שר הקליטה בעצמו, כדי לרכך את

התגברות העויינות, אמר אתמול שהוא מוציא 70 תעשיינים לברית-המועצות, כדי שלאחר

שובם יסבירו לציבור בישראל איזו ברכה גדולה העליה הזאת מביאה עם ההון האנושי

האינטלקטואלי והמקצועי. סימן שיש בעיה. זאת אומרת, הוא בעצמו פועל, ואני מברך על

הפעולה הזאת. אסור ליצור מתחים מיותרים במקום שלא צריך.

לכן, לא אגיד עוד פעם מה צריך לעשות ואיך. הדברים ידועים לממשלה ולמשרד

השיכון. הבעיה היא בביצוע, בהקצאת משאבים.

לסיכום, לפי דעתי אנחנו צריכים - בנוסף לביקור במלון, ואתה תזדעזע למראה חלק

מהמקרים - להזמין לכאן בדחיפות את שרי האוצר, השיכון והקליטה, כי רק הם יכולים

לקבל על עצמם את האחריות ולא אף אחד אחר.
היו"ר ע' זיסמן
אני רוצה לסכם את הדיון. יש דברים עקרוניים ויש דברים ספציפיים.

לגבי מלון "דיפלומט", אני נתתי שלושה תאריכים. אני חושב שזה לא ישפיע על

המשא-ומתן, אבל אם אתם חושבים שזה כן ישפיע, נדחה את הביקור לאהר ה-21 בחודש.
א' כהן
אני מאד מבקש שתדחו את הביקור.

היו"ר ע' זיסמן;

בבקשה. אל תתנו לנו עכשיו תשובה. תשקלו היטב, כי במלון "דיפלומט" יש מאות

אנשים. אתם רוצים לאכלס אותו עוד יותר - צריך לבדוק את תנאי החיים שם ובאיזו מידה

המלון הזה, גם אם הוא מסכים להאריך את החוזה לשלוש שנים נוספות, יכול לינת תנאי

חיים משופרים שאנחנו רוצים.

אני רוצה לבקר במלון "סאן" בבת-ים, ובהזדמנות זו לראות גם את מלון "צידון".

שם אין בעיה עם הארכת החוזה. הנושא העקרוני הוא שאותם עולים שצריכים להישאר שם

עוד תקופה ממושכת, צריך לדאוג לכך שיהיו להם בבבת' המלון תנאי חיים הולמים, ולשפר

אותם.

אני גם מתיחס ברצינות להערות שהושמעו. אני יודע שבמשרד לקליטת העליה יש

בדרך-כלל עובדים טובים ומסורים, אבל ההערות שהושמעו פה, שצריך ללוות את הטיפול

בהסברה ובאינפורמציה באופן מתמיד ושוטף, אלה הערות ששמעתי אותן לא רק בישיבה זו,

וזה לא בא במקום הליווי השוטף והרצוף של עובדי המשרד לקליטת העליה. כנראה שצריך

להרבות בהסברה ובאינפורמציה בקרב אוכלוסיה מסויימת, גם ותיקה. לאחר ששמעתי פה את

ההערות, לפי דעתי יש מקום לזה.

א' כהן;

אני מקבל את זה ואנחנו נפעל בהתאם.

היו"ר ע' זיסמן;

תודה רבה.

דבר נוסף, הוועדה פונה ל-20 העולים שנשארו במלון "מרינה" וקוראת להם לקבל את

ההצעות ולצאת, אחרת האחריות היא עליהם. אני בטוח שבית-המשפט יורה לפנות אותם.

אם יש מקרים מיוחדים שעדיין אפשר למצוא להם פתרונות, אני בעד זה.

אני מדבר על הצד העקרוני. אחרי שאני שומע שני חברי-כנסת שהיו שם, כמו שאומר

המנכ"ל אפרים כהן, אנחנו מסירים כל אחריות, ומי שמעודד אותם - אינני יודע אם זה

גורם ציבורי או פרטי - עושה את זה על דעת עצמו. אבל אם יש מקרים מסוימים שעדיין

אפשר לשקול, אני בעד זה. ואם יש משהו ספציפי, אני מוכן לבדוק את זה.

אותו דבר לגבי שתי המשפחות במלון "סירונית" בנתניה. אני לא מקבל את זה בשום

פנים ואופן. הם צריכים לצאת, אחרת יוציאו אותם. אם יש בעיה של הסבר נוסף, תשלחו

לשם עוד פעם את אלה שצריכים להסביר להם בשפה הרוסית ושהם ינסו לשכנע אותם.

כל מה שאמרתי לגבי מלון "מרינה" תקף גם לגבי מלון "סירונית".

אני חייב להגיד את האמת. היו 17,000 עולים בבתי-מלון, נשארו 2,000. כל

הכבוד שיצאו 15,000 עולים, אי-אפשר להתעלם מזה. אני עדיין מודאג מאד לגבי

ה-2,000, והפתרון איננו בהעברתם לבתי-מלון אחרים, אלא בבנייה תקציבית של הוסטלים



ודיור ציבורי, ובענין זה אני בדעתו של חבר-הכנסת אפרים גור. הייתי רוצה שתהיה

תוכנית, שתוך שנה לא יהיה אף עולה חדש, מאלה שבאו לארץ ב-1989, בבתי מלון. בדיוק

כמו שיש תוכנית שתוך 3 שנים לא יהיה אף אחד באתרי הקרוואנים. אבל אני חייב לומר

ש-15,000 עולים יצאו מבתי המלון, ולכולם היו תיקים. אי-אפשר להקשיב לכל אחד. יש

גם מציאות, יש עובדות.

אני מודאג מהעובדה ש-2,000 עולים עדיין מצויים בבתי מלון, בגלל הקשיים, בגלל

המצוקות. הקשבתי לדברים הנכונים שאמר רומן גרביץ. צריך שתהיה תוכנית איך

מוציאים אותם באופן הדרגתי - כל אחד והבעיה שלו - ומגמת הוועדה היא ללחוץ על

הממשלה ועל השר לקליטת העליה שה-2,000 האלה ייצאו תוך שנה, כי העולים ממשיכים

לבוא, למרות שבמספרים קטנים יותר. באים אלינו מקרים יותר קשים, באחוז יותר גבוה,

כי יש תופעה מכוערת שהצעירים נשארים באוקראינה האנטישמית וברוסיה, שתהיה אולי

פאשיסטית בעוד כמה זמן, חם שולחים לכאן את ההורים שלהם ואנחנו חייבים לקבל אותם,

כי מדינת ישראל צריכה לקבל כל אחד.

מאחר שזו עליח מאד קשה, צריך לפתור את הבעיות של העולים האלה, אחרת מספרם

יגדל ויילך ואז הלחץ יהיה יותר גדול על כולנו.

אלה הדברים העקרוניים שרציתי לומר. אחרי שנבקר בבת-ים ובתל-אביב,

וב"דיפלומט" בירושלים נתיחס לכל אחד בנפרד לפי הממצאים שנמצא שם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 12:15

קוד המקור של הנתונים