ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 01/06/1994

פעילות של חסידי סאטמר בקרב עולי תימן בארץ

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 114

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום ד', כ"ב בסיוון התשנ"ד,1.6.1994, בשעה 9:15
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר ע. זיסמן

י. בא-גד

א. גמליאל

א. קהלני
מוזמנים
א. בוקר, ארגון "אחי לי" של עולי תימן

א. גורדון, ראש מחלקת עלייה, הסוכנות היהודית

ח. פסובסקי, סגן ניצב, ראש מדור תביעות, המשטרה

י. לביא, משרד הפנים
מזכירת הוועדה
ו. מאור
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
פעילות של חסידי סאטמר בקרב עולי תימו בארץ



פעילות של חסידי סאטמר בקרב עולי תימן בארץ

היו"ר ע. זיסמן; שלשום היתת לנו ישיבה לגבי ילדי תימן הנעדרים.

אתמול שמענו על ילדי תימן מאיש המוסד. היום יש

לנו פעילות של חסידי סאטמר, והידיעה שאנחנו יודעים אותה היא כזאת: יש

כמה מאות יהודים בתימן, מצפון לצנעא. הם לא נמצאים באזורי הקרבות, ויש

עכשיו מצב שמלחמת האזרחים קצת מקשה על המשך העברתם לישראל. מתוך כמה

מאות שהגיעו לישראל, היו 27 שבמקום להגיע לישראל מתימן הגיעו לארה"ב

ולחצרות של הסאטמר. זה שסאטמר ואנשיו פועלים כאנטי ציונים באופן עקבי

ונחוש, אנחנו יודעים כבר שנים רבות. בחו"ל המאבק עם הסאטמר הוא בתחום
מגבלות שיש בחו"ל
מאבק ציבורי, הסברה, שכנוע. אנחנו פועלים עם הסטאמר

איפה שהוא פועל במדינות ריבוניות ועצמאיות. אבל, יש 14 מתוך ארבע מאות

וכמה שנמצאים בישראל, מרוכזים איפה שהם מרוכזים, שעזבו את הארץ בגלל

שכנוע, שיסוי והסתה של הסאטמרים. זו מדינה דמוקרטית, ואם אני יכול

בדרכים חוקיות במסגרת המשטר הדמורקטי לשכנע אנשים לעזוב את מדינת ישראל

לארה"ב או למקום אחר, זה לגיטימי. אבל, אם אני מזייף תעודות ואני משתמש

באמצעים בלתי חוקיים, צריך להילחם נגד אלה שמעודדים, מממנים ועושים את

זה.

אני פניתי ליועץ המשפטי לממשלה עוד לפני כמה חודשים, כשנודע על

הראשונים, והוא כתב לי שהוא מבקש ראיות קבילות. מבקש הוכחות. פניתי

לסוכנות היהודיה, ואמנון רמבל לא סיפק לי את זה. פניתי לאורי גורדון,

שהוא ראש המחלקה. הוא גם חבר קבוע בוועדת הקליטה והעלייה, והוא נמצא

כאן.

הנושא הוא שיש ראיות לכאורה שסאטמר פועל בישראל. הוא פועל בישראל

ומשתמש בכסף שיש לו ובהשפעה שיש לו ובמעמד שיש לו בניגוד לחוק כדי

להוציא יהודים ממדינת ישראל ולהעביר אותם למחשכי הגולה שלו בניו יורק.

הנושא הוא איננו ילדי תימן. זה היה שלשום הדיון. ועדת העלייה והקליטה

קיבלה החלטה להמליץ בפני ראש הממשלה והממשלה, שתקום ועדה ממלכתית.

הנושא איננו העלייה של יוצאי תימן. אנחנו קיבלנו דיווח, ואנחנו מקווים

שיתגברו על המכשולים שנוצרו בעקבות מלחמת האזרחים שם, והעלייה תמשך.

הנושא הוא איך אנחנו מתמודדים. יש לנו בעיר הזאת, ירושלים, שונאי

יהודים שהם יהודים. הם משתפי פעולה עם אש"ף עד להסכמים וגם עכשיו. זה

מתעורר כאן. זה כמה אלפים. אני במקרה מכיר חלק מהם. בעיר הזאת יהודים

מסיתים, מכפישים, פועלים בניגוד לחוק, ולא נוגעים בהם. מאז קום המדינה

הם הפריעו. במלחמת העצמאות וגם אחרי זה, ואנחנו לא נוגעים בהם. ולכן

אני מייחס לעניין סטאמר חשיבות גדולה. זה הכי קל להצהיר הצהרות, לגנות,

להוקיע, למתוח ביקורת, אבל לנגוע ולאחוז באמצעים נרתעים משום מה.

נמצא פה ח"כ אביגדור קהלני. הוא מכיר את הנושא, מעורה בנושא, ואני מבקש

גם מאורי גורדון שמה שידוע לסוכנות, במידה שמה שנאמר לי נכון, שיימסר

פה לוועדה. אני מוכן גם בעזרת המשטרה לאסוף את הראיות ולאפשר ליועץ

המשפטי לממשלה לפתוח במאבק משפטי כנגד הסאטמרים.

א. בוקר; הבעיה מתחלקת לכמה חלקים. את החלק של הפעילות

שלהם בתימן, שהיא פעילות ארוכת טווח ומוכרת



משנים. עוד לפני שמישהו היה יכול להיכנס לשם, הס כבר יכלו לשים שם יד,

ומכאן בעצם שורש הבעיה. וההמשך זו הפעילות שלהם בארה"ב ובמקביל ההיים

, שלהם בארץ. הם עובדים בכל המישורים ובכל האמצעים שיש להם. אין ספק בדבר

אחד. הם מכירים את מדינת ישראל יותר טוב מכל אחד מאיתנו, מי כאזרח ומי

בתוקף תפקידו. הם יודעים בדיוק מה מותר ומה אסור, ומשתדלים לא לדרוך על

יבלות. הם הכל עושים באמצעים שעומדים לרשותם, ולא עומדים לרשותנו. כשהם

מוציאים ילדים מתימן ללימודים בארה"ב, הם עושים את זה באישור ההורים.

השאלה היא מה קורה עם האישור של ההורים. כשההורה אומר - עכשיו אני רוצה

לעלות, שלא תיקחו לי אותו, הם אומרים: תן לנו אחר תחתיו, תקבל אותו.

ואז מתחיל הסיפור, ואז הם מבינים שמשהו קורה. אם אנחנו נחתים הורה

להביא ילד לפה נניח, זו פורצודרה, מינוי, קשר, אפוטרופוס, וכו' וכוי.

הם יכולים לנצל זאת, מפני שהם לא כפופים לשום חוק. הם יכולים להרשות

לעצמם.

הם מגיעים אחרי שאנחנו עוזבים. בשתים עשרה אחת בלילה הם מתיישבים בבית

של אחד התימנים, ומתחילים לחיות שם. סף הפיתוי שלהם הוא אפס. עם כל

אהבת ישראל, הם חיו שם בתנאים טובים. יש כאלה שאומרים שהוצאנו אותם מגן

עדן. מצבם היה טוב למרות כל השמועות שהיו במהלך השנים. פתאום הם באים

לפה להתמודד עם בעיות קשות מאוד. הם בעצמם אומרים שהכסף מעוור עיני

צדיקים. עם כל הרצון הטוב להיות פה, הם שם חיו בתנאים בהם לא חוייבו

בשום דבר. יש שם מערך מאוד מיוחד, וכאן הם מתמודדים עם בעיות מאוד

קשות. זה קשה לכל עולה, אין ספק, וכאן הם נכנסים בדיוק. לוקחים בחור,

מציידים אותו באוטו, וכל תפקידו הוא אחד: לאתר אנשים במצוקה. לא משנה

אם המצוקה היא בגלל שהילד שלו חולה, ולא מקבלים אותו, כי הוא לא שילם

קופ"ח שנה. הם מתארים את הבעיות.

יותר מכך, הם מתחילים מהילדים. הם אומרים - בואו אלינו, הכל עלינו -

הילדים הולכים להורים, ואומרים להם - אם לא תבואו לגור בבני ברק, אתם

לא יהודים - אנחנו מכירים את זה מעליות אחרות. וזה מתחיל לעבוד. והוא

אומר: - על כל מה שאתה מקבל במדינה, אני מוסיף לך עוד כסף, רק תעשה מה

שאני אומר לך - זה מתחיל בדברי חלקות, ואח"כ זה הופך, (ואת זה אנחנו

יודעים ממשפחות בארה"ב}, לאחזקה בכסף. העולים האלה לא כ"כ מודעים

לעניין. ברגע שהם מכניסים איזה קרוב משפחה שלא נראה להם, מיד לוקחים

להם את מכונת הכביסה, ואומרים - כשתהיה ילד טוב, תקבל אותה חזרה - זה

לא מליצות. אלה עובדות. אני לא מדברת על זה שמגלחים לאנשים את הראשים.
י. בא-גד
מה הסטייה? תגדירי את הסטייה. מה רע, כשאדם בא

לאדם במצוקה ואומר - אני רוצה לעזור לך - אני

רוצה לחדד את העניין הזה.

א. קהלני; העניין הוא זה שחמש שנים אנחנו עובדים על להביא

אנשים לארץ. העניין, ופה, בגלל הקליטה וכל

בעיות הקליטה משחררים אותם לעזוב את הארץ. וזה החמור ביותר. מדינת

ישראל השקיעה בזה, וזה מדובר ממש על פשע.

י. בא-גד; הם יכולים להגיד - אנחנו סתם תומכים.

א. בוקר; זה מה שהם אומרים. אבל העניין הוא לא זה.

העניין הוא שהם משתמשים בחולשה. הם מנצלים את

החולשה של אותם העולים ואת ההבנה שלהם על החיים, ונכנסים לא מתוך שהם



מעריכים אותם או מכבדים אותם, נהפוך הוא. הביטויים שלהם על העולים האלה
הם מאוד קשים
- קנינו אותם בעשרת אלפים דולר, תשלמו יותר, תקבלו אותם

- סחר מכר.

הם מתחילים בשיטה של הפרדת משפחות. הם הכניסו להם לראש שילד שנולד בארץ

לא נותנים לו לצאת מפה. לקחו אשה בחודש תשיעי עם שני ילדיה, הבעל נשאר

פה. סיפרו לו סיפור, והוא אומר שהכל נהדר. היא בארה"ב, הוא יצטרף אליה

באיזה שהוא שלב. בינתיים אין לו העול, אבל בעצם הם הפרידו משפחה.

אחר, שיצא עם שני ילדיו, חזר כמו חתן בחופתו. אשתו אמרה - אמרתי לכם

שהוא יחזור - היא לא הזכירה את זה ששני ילדים הוא השאיר בארה"ב. בגלל

שטיפות המוח לא ברור עד שהוא יגיע איזה ילדים בדיוק הוא יקבל חזרה, אם

הם ישמעו בדיוק למה שהוא אומר.

יש עולה שהגיע הנה. יש לו שני ילדים בארה"ב, שהוא שלח אותם קודם. הם

חיתנו אותו עם מי שהם רוצים בניגוד לרצונו. שלחו את אחד הילדים לתימן,

חיתנו אותו עם אחת, שהאבא התנגד לה בכל תוקף, והילדים אומרים לאבא -

אנחנו מרוצים, טוב לנו, לא נבוא לא"י. שטפו להם את .המוח.. זו מלחמה קשה

מאוד. האיש רוצה להישאר פה. הם מתחילים להפריד.
א. קהלני
כמה אנשים מסתובבים כרגע בשטח?

א. בוקר; סאטמרים? היתה תקופה שהיו פה שבעה, שכנראה

הגיעו מארה"ב. הם גם לא חושפים בפני העולים לא

שמות, לא מקומות.
היו"ר ע. זיסמן
באיזה מעמד הם? של תיירים?

א. נוקר; הם מספרים לעולים שהם מבני ברק, אבל גם לעולים
יש חדות. הם אומרים
הוא סיפר לי שהוא מבני

ברק, אבל הוא מניו יורק. ז"א הם יודעים לעשות את ההבחנות. הם מתיישבים

בבית של אחד שמוכן לשתף איתם פעולה. היה עולה אחד ששיתף איתם פעולה.

הוא קיבל מהם אוטו ועוד כל מיני דברים, פתאום עבודה, פתאום כסף. אחרי

תקופה נעלם האוטו. לקחתי אותו לשיחה ושאלתי אותו, אז הוא הראה לי מכתב

שהוא קיבל מהם, שהם פשוט טוענים שהוא לא עמד במטלות שהם נתנו לו.

י. בא-גד; יש לך המכתב?

א. בוקר; אין לי. הוא לא הסכים לתת לי אותו. אני לא

יכולה להתווכח עם עולה על דברים כאלה. גם מה

שהם אומרים כרגע, הכל משתנה.

עכשיו יש אחד אחר, שאומרים שהוא איש הקשר שמחבר לבני ברק. אבל זה לא

בדוק עוד.

כל פעם יש אחד, שאיתו אפשר לעשות את הדברים.
היו"ר ע. זיסמן
את מופתעת שזה בכל זאת ארבע עשרה? היו יכולים

להיות גם הרבה יותר. איך את מסבירה שבכל זאת זה

רק ארבע עשרה?
א, בוקר
י כי הם בוחרים מראש את האנשים שנמצאים במצוקה,

בכזאת או אחרת. בדברים האלה לא הייתי כ"כ רוצה

לפרט. הם עולים על מצוקות, קשות יותר קשות פחות, ושם הם מנסים. העולים

האלה התפכחו. מרביתם התפכחו גם אלה שהולכים איתם. זה עשוי להיות מאוחר

מדי. אנחנו יודעים כמה ילדים יש לנו, שההורים לא יכולים לקבל אותם

חזרה, כי הם עוברים שטיפות מוח. זה מה שבעצם מטריד מעבר להשלכות שיש

לדברים כאלה על מה שקורה שמה. אם הולכים מפה וחוזרים לארה"ב, אז אולי

לא טוב פה, והבלבול שנוצר שם עוצר לנו את העלייה. ומכאן אנחנו יוצאים,

כי אנחנו מדינה דמוקרטית. אם אדם רוצה ללכת, שילך. אם זה מתחיל לערער

את האמונה שלהם שכאן מקומם, זה מתחיל להיות שיטתי.
א. קהלני
הפעולה של הסאטמרים התחילה עוד בתימן, והצלחנו

לעצור אותה. הם פיתו את העולים שם בתשמישי

קדושה, בכספים וכן הלאה. נגד זה היה קשה לעשות, כי הזרועות שלנו לא

הגיעו לכל מקום. הבעיה היא שהפעולה שלהם נעשית כאן, והפעולה הזאת

מדאיגה. אני אראה לך, ואני לא יודע אם זה נתונים לפרסום, כמה אנשים

חיים היום בארה"ב. זו כמות גדולה מאוד. פה מדובר על עשרות אנשים מתימן,

שעלו לארה"ב ע"י הסטאמרים, וחיים היום בארה"ב. יש. גם הפעילות שנעשית

כאן בארץ. אני לא חושב שהמספרים כאן הם הנקודה החשובה.

אני כינסתי את הוועד שלנו, שנמצא פה כחלק מאיתנו, לישיבות בעניין הזה.

פניתי לשר שחל. זה היה לפני כחודש ימים. התרעתי בפניו על הבעיה. פניתי

גם לשבס, שהוא בעצם מרכז את נושא הפעילות עם משרד רה"מ. ביום שני

נפגשנו עם ניצב עמוס אזני, שהוא עוזר ראש אגף החקירות. זה היה אחרי

מספר שיחות בטלפון ביני לבין ניצב יוסי לוי, שהוא ראש אגף החקירות.

פניתי אליו, עשינו ישיבה לפני יומיים, וניסינו . לדסקס סוגיה זו. אני

אמרתי לא ייתכן שהמצב הזה יימשך. עמוס העלה לראשונה את סוגיות החוק
למיניהן
אם אני מגיש תלונה, מה יקרה. מתוך התחושה שלי, ואחרי השיחה עם

עמוס, נראה לי שאנחנו נמשיך לשבת על הגדר. לא יכול להיות כמצב זה.

המדינה נותנת הכל, כדי שאנשים יישארו כאן.- קולטת אותם יפה, והסוכנות

עושה פעולה מאוד יפה. אין טענות. מישהו בשוליים יכול לבוא בטענה, שאני

חושב שהיא לא מוצדקת, לדעתי. השאלה היא מה אנחנו עושים. נשאלה השאלה אם

בגלל זה הדיון הזה נעשה כאן.
א. גורדון
אני רוצה לנסות לתת את הידע שלי בנושא. אני

רוצה להגיד כבר מראש, המספר לא מעניין אותי.

מעניין אותי העניין העקרוני. המספר לא מעניין, מאחר שלא מדובר במספרים

גדולים. אפשר לומר שהם נכשלו לחלוטין, הסאטמרים. הם הסתובבו, הסתובבו.

יהדות תימן, שעלתה לארץ, ברובה המוחלט נמצאת כאן. הם לא הצליחו. אבל

העניין העקרוני מעניין אותי מאוד. אני מודע לכך שבצד החוקתי אנחנו

בפלונטר, בבעיה, מפני שפעילות הסאטמרים איננה מחוץ לחוק, ואין בסיס

חוקי למנוע קשר עם הסאטמרים במרכז קליטה. אגב, זה לא רק מרכז קליטה.

הפעילות שלהם לא דילגה גם על משפחות בקליטת קבע. בגדרה, תמורת מאות

שקלים, הם הוציאו שתי בנות בגיל חמש ושמונה ללימודים בירושלים. אבל אני

אומר עוד פעם, מבחינה חוקית אין מה לעשות, לדעתי. העולה - אם הוא רוצה,

יכול לצאת לרחוב ולהיפגש איתם.

הבעיה היא בזווית אחרת. מה היה קורה לו היתה קמה בארץ עדת מאמינים עם

תקציבי ענק, שהיתה קוראת, סתם דוגמא, ליהדות רוסיה לחזור לרוסיה? היא

היתה מפתחת פעילות שיטתית על מנת להחזיר אותם, כל יום מודעות ענק



בעיתונות הרוסית. אז מה, ועדת העלייה והקליטה או ממשלת ישראל או

הסוכנות וכתוצאה מזה המשטרה היו יושבים בשקט? מה היה קורה אס בקרב עולי

ארגנטינה היתה קמה עדת מאמינים שהיתה אומרת - הבית שלך הוא בואונס

איירסו היינו יושבים מחובקים? אני קראתי את המכתב שלך, מר זיסמן, ליועץ

המשפטי, ואת התשובה, ואני מבין שאנחנו בבעיה.

אני רוצה להגיד כמה דברים על הפעולה של הסאטמרים בכלל, גם באמריקה וגם

בתימן, כדי שנהיה מרושתים על אותן העובדות. האמת היא שחמש עשרה שנה יש

מאבק בתוך ארה"ב בין פעילי עלייה מצד אחד לבין חסידי סאטמר, המגיעים

להביא את יהדות תימן לארץ. התחילו לפני שנים בכל מיני מגעים. ובמסגרת

המגעים האלה, בעוד שפעילי העלייה ניסו והצליחו בעזרת גורמים רבים להביא

אותם לארץ, הרי שחסידי סאטמר רוצים אותם בארה"ב. אם אתם שואלים אותי מה

הסיבה, אז יסלחו לי חברים אם אני הולך לומר דבר קשה. ככל שלמדתי את

הסוגיה, ככל שהתעניינתי בסוגיה, אני טוען שחסידי סאטמר בזכות התימנים

מקבלים תרומות ומגייסים כספים. כלומר, כשאתה בהרכב החסידים שלך מפיץ

תמונות של תימנים שחיים בעוני משווע, זה הולך טוב בין התורמים, וכמובן

גם מצליחים להביא תימנים לקהילות החרדיות, ומעבירים אותם שטיפת מורו,

ומנתקים קשר עם הקרובים בארץ. מדובר בכסף, ובכסף לא קטן.

במצב שידוע דבר אחד. יש קהילה קטנה של כמה מאות יהודים, שבגלל המלחמה

היא מנותקת. זו מלחמה בין הצפון לדרום, בין צנעה לעדן. יש מחסור בדלק

ובמזון. נשים את כל המישור הזה בצד. לנו אין הקשר ההדוק עם היהדות,

שנשארה שמה מנותקת. המלחמה גרמה לעצירת יסוד, לניתוק טלפונים. אבל

נחזור למלחמה שלנו אם הסאטמרים, בהנחה שמי שצריך עובד על מנת למצוא את

המשך הקשר עם היהודים. אני מאמין שבצורה כזאת או בצורה אחרת הם יגיעו

לכאן.

אני רוצה לחזור לזווית הראייה של המלחמה על נפש יהודי תימן, על לבם

ועתידם.

הדוגמא שנתת, מר זיסמן, על נטורי קרתא היא דוגמא טובה. מדינת ישראל

מאפשרת לנטורי קרתא בארץ לעשות כל מיני דברים, שהם מנוגדים למדינה.

ברור שחסידות גדולה, עשירה, אנטי ציונית, שבסיסה בברוקלין, הכריזה

מלחמה עם הסאטמרים על מדינת ישראל. הם הרבה יותר גדולים מתנועת העבודה

הציונית בארה"ב, ויש להם פי כמה.

בתוך כל הצדדים האלה יש כל מיני מתווכים, עסקנים, אנשי קשר. המטרה היא

לעשות כמה שיותר כסף. במצב הזה הסאטמרים צריכים את התימנים. אין להם

הרבה אפשרויות בצד הזה. הם צריכים ציבור חי כל הזמן.

לפני כחודשיים התקיימה עצרת גדולה של סאטמר בבורפארק. לקראת האירוע

כוסה כל האזור בכרזות ענק. הכותרת היתה: "קול קורא להצלת יהודי תימן",

כמובן, להציל אותם מפני דליקה. ברור שבכרזה גם מפורטת הפעולה של חסידי

סאטמר על מנת לסכל את המזימה הציונית. הם מחלקים לעצמם צלי'שים. הם,

כמובן, שולחים שליחים סאטמרים לתימן. הם דיברו על הקמת בתי מדרש, שם,

בתימן שלהם. בשביל זה צריך הרבה כסף. הם דיברו על הספקת תשמישי קדושה,

תפילין, וספרי תורה שם. וכמובן, הם אמרו שהחשוב מכל זה הבאת משפחות

יהודים מתימן לאזורי ניו יורק, סידורן במגורים, פרנסה ולימוד תורה.

פעולות אלה על פי הכרזה הזאת עולות סכומים רבים, והציבור החרדי נקרא

בהמוניו לתרום למבצע ההצלה. דרך אגב, על הכרזה חתום האדמו"ר עצמו עם



עוד שלושים ואחד אדמו"רים וראשי קהילות חרדיות בארה"ב. היה אירוע.

הגיעו כמה אלפים, וכמובן, נאספו מאות אלפי דולרים למטרה. גם לכבוד

העצרת הודפסה חוברת מיוחדת על פני 36 עמודים, כולל תמונות, וסיפור

הנוגע ללב של יהודי מתימן, ובמובן, המזימה הציונית להעביר אותם על

דתם.

השיטה מאוד ברורה כשיטה. הם נותנים לכל משפחה תימנית בית תמורת חתימה.

הם יחתמו שהם לא יעזבו את המקום, לא יעלו לישראל. כלומר, הם הופכים

אותם לבני ערובה בידי הסאטמרים. יש לי הרשימה שכל מי שעזב את הארץ.

המספר הוא אפסי. אבל הסיפור הוא איך זה עובד. ברגע שלוקח גם ממך ילד או

שני ילדים, המשפחה כבר תקועה. כאן מתחיל העניין. הבעיה היא לתפוס את

נציג המשפחה, מה שנקרא. אגב, היו שתי יציאות לחוץ לארץ, שהעולים הצליחו

לעזוב את הארץ למרות צווי עיכוב היציאה נגדם. לא ברור כיצד נעשה הדבר,

ויש כל המסמכים על כך, והמשטרה גם יודעת על כך.

אחזקת ילדים תימנים בלימודים בניו יורק על מנת למנוע משפחות שלהם שם

לעלות לישראל זו אחת השיטות. הם מפתים אותם בתימן, הם מחזיקים אותם

כבני ערובה, הם מבטיחים לבני המשפחה לקחת את הילד ללימודים ולהחזיר

אותו בסוף השנה. הם לוקחים מתימן לניו יורק ילדים קטנים, אחד מכל

משפחה. זו שיטה לשלוט על גורל המשפחה. לרשות הסאטמרים יש למעלה מעשרים,

עשרים וחמישה ילדים. רובם לומדים בישיבה "מדרשת תימן". המשפחות של

הילדים נמצאות בתימן. אנחנו יוצאים מתוך נקודת מוצא שחלק גדול מהמשפחות

האלה לא יגיעו לארץ אם הילד נמצא אצל האסטמרים. על החוברת שהם פרסמו

מתנוסס צילום של ישראלי חסר פרצוף, חובש כובע טמבל, סמל מדינת ישראל,

לובש כאילו חולצה כחולה של תנועת הנוער, ואוחז במספריים גדולים בידו

השמאלית, וביד הימנית לופת ילד תימני קטן ומתייפח, וגוזז לו את הפאות

שלו.

אני רוצה להגיד משהו נוסף. כמה שבועות קודם לעצרת הורה האדמו"ר מסאטמר

לכל חסידיו לתרום למעלה ממאה דולר כל אחד למען יהודי תימן. התיזה היתה

שאנחנו צריכים להטיס, אנחנו הסאטמרים, שישים וחמישה יהודים מתימן לניו

יורק. עם כרטיס, ויזה וסידורים זה 1,500-1,000 . דולר. זה הכסף שאנחנו

צריכים. סביב זה ברור דבר אחד: זו לא שאלה ערכית, לא שאלה אידאולוגית,

זו שאלה האם מדינת ישראל הולכת להילחם בתופעה הזאת, או שנאחזים בצד

הדמוקרטי ואומרים - מה יש, זו מדינה דמוקרטית.
היו"ר ע. זיסמן
אני שמעתי שיש עכשיו גרעין של יהודים שקוראים

ליהודי דרום אפריקה בישראל לחזור לדרום אפריקה.

תבדוק את הנושא הזה. - יש מדינה חדשה, אין יותר גזענות, צריך לחזור

לדרום אפריקה. אתם באתם לישראל לא בגלל ישראל, עכשיו תחזרו לדרום

אפריקה.
א. גורדון
לכן אני אומר שזו שאלה מאוד עקרונית. אם כי אני

לא רוצה לשכוח ולהגיד לכם, הסאטמרים לא הקימו

שום מוסד חינוכי ראוי לשמו בתימן, הכל פטפוטים. לא רק שהם לא הקימו. כל

ההבטחות שלהם על מזוזות וספרי תורה לא מומשו. מה מומשל הם סחבו כמה

ספרי תורה עתיקים שלנו לארה"ב.

אני רוצה שנבין: את מרכז הקליטה, אם אין לנו אישור ממשטרת ישראל, אם

אין לנו אסמכתא חוקית, אי אפשר לסגור. כלומר, אנחנו צריכים עכשיו בצד



העקרוני של הבעיה הזאת, להתחיל לגלגל את השאלה מה עושים כדי לא להישאר

שקטים בנושא, שהוא מבחינה ערכית, קריטי. מה גס- שהוא יכול להיות תקדים

לעליות אחרות. קהלני אמר כאן משפט מפתח נכון, שלפי דעתי, גם אם אנחנו

מוגבלים מבחינה חוקית, הוועדה צריכה להעמיד את השאלה במלוא החומרה

ולהתחיל לגלגל בכיוון של קבלת החלטה שאנחנו לא יכולים, על אף שאנחנו

מדינה דמוקרטית.

לפי מידע שהגיע מתכוננים הטאטמרים לקנות שטח אדמה גדול בתימן ולהקים

עליו שיכון מסודר לשארית הקהילה. אני חושב שזה קשקושים.

אני רוצה לשאול שאלה אחרת. הטאטמרים לא עובדים בבורופארק בווקום. יש

ארגונים דתיים, כולל הציוניים, והמלחמה הזאת תיא מלחמה ערכית. אם

הוועדה אומרת, אני אקים את כל הנציגות היהודית, הדתית, החרדית. הם

בבורופארק חברים כולם במועצת הרבנות של העם היהודי כולו, והם יתחילו
בתנופה של ההתנגדויות. לדוגמא
עושים עצרת, הסאטמרים לא עושים כלום.

אנחנו, הקולקטיב, לא נקבל את זה. המלחמה הזאת, אם אתה לא תילחם עליה,

יכולה ליצור תקדימים במישורים אחרים לגמרי. לא ייתכן שאנחנו שותקים. מה

המגבלה של הסוכנות היהודית? אם הסוכנות היהודית תצא למלחמה, אז יגידו

שהיא אינטרסנטית. היא רוצה להביא יהודים במובן הצר של המילה. יש הבדל

אם זה כנסת ישראל. זה הבדל גדול מאוד. יש כלים לאתר חלק מהתורמים שלהם.

אני מדבר על שלושים-ארבעים משמעותיים. יצא מכתב מחברי כנסת ויסביר להם.

אנחנו מוגבלים בצד המשפטי של העניין, ואני ממש לא יודע איך פותרים את

הבעיה. אני יודע דבר אחד, שזו בעיה ציבורית, שצריך לפעול בה ולפעול

מהר. מה שאורנה בוקר מסרה זה נכון. באים שבעם חבריה, יש להם מכונית

אמריקאית ויש להם מאות שקלים בכיס. את הטכניקות האלה אנחנו יודעים.

ישנה מצוקה בקרב יהודי תימן. מה שמטריד אותי כאן הוא שאני לא בטוח

שהמשפחות הישראליות-תימניות משפיעות בנקודה הקונקרטית הזאת. אני לא

בטוח.

א. קהלני! זה חלק מהעניין. חלק מהמלחמות אצלנו הן להביא

את הקרובים שלהם. כבר הם עכשיו מתחילים

להתלחש.
א.גורדון
אגב, ההערכה שלי היא שהם יעשו כל פעם מאמץ

להגביר את הפעולה שלהם. לאחר הכסף שהם מסרו

למען העצרת הזאת, הם יעשו כל מיני פעולות. זה לא הולך להירגע.

א. בוקר; יש פה נקודה אחת: הם באים ומחתימים את ההורים

לקחת את הילדים לארה"ב או מפרידים בצורה כזו או

אחרת. אם אותו עולה בא אלינו ואומר י בואו תחזירו לי את הילדים - אין

לנו אמצעים. יש יועץ משפטי, יש חוק. אנחנו בבעיה. הם חושבים - אתם

מדינת ישראל, אני בא אליכם, אתם לא יכולים לעזור ליל! אז כנראה שהוא

יותר חזק.
א. גמליאל
אני מצטער על האיחור. אני ודאי אגיד דברים

שמוסכמים על הרבה חברים כאן באותה רוח. אני

רוצה לפני כן לשרטט את התמונה הכללית. אדוני היו"ר, כדאי שתשמע את

הסקירה ההיסטורית שלי, איך אני רואה את העניין. אנשי סאטמר, למעשה, כבר

חמש עשרה שנה בתימן. אנחנו נכנסנו בתקופה הרבה יותר מאוחרת, בערך חמש

שנים מאז שהתחילו הראשונים להיכנס לתימן. הסאטמרים האלה - יש להם אישור

מאש"ף, אישור ממדינות ערב שהם יכולים להיכנס ולעשות ככל העולה על רוחם.



מי שהיה חלוץ של חסידי סאטמר, שביקר בתימן ועשת שם כביכול עבודה, היה

יוסף בכר. יוסף בכר הוא מלונדון. הוא היה בניו יורק וכוי, הוא קיצוני

שבקיצונים, אפילו יחסית לאנשי נטורי קרתא. הס מסתכלים עליו בצורה

שלילית. אבל, הוא היה האיש שהוביל את המאבק בעניין הזה, גם מאבק

אידיאולוגי, וגם מאבק מעשי. הוא הגיע לתימן, וניסה לעשות הרבה פעולות

בתימן. הוא גייס הרבה מאוד כסף, לא רק מהקהילה הסאטמרית, אולי יותר

מהקהילה החרדית הכללית.

כשאתה בא לאדם חרדי ואתה אומר לו: יהודי תימן יעלו לארץ, יחתכו להם את

הפאות - אז לכל אדם חרדי זה קרוב. - אם הם יבואו לארץ, הם יסעו בשבת,

יחללו שבת, יתקלקלו, זה לא כדאי. נשמור אותם ביהדות - הקהילה החרדית

בארה"ב בעיקר וגם באנגליה השתכנעה קצת בטיעונים האלה, והיה שיתוף

פעולה. אני יודע, למשל, שהרב רפול, הרב של קהילת החלבים בניו יורק, הרב

החרדי, בהתחלה ניסה לשתף פעולה איתם. גם הקהילה הכללית האשכנזית, שיתפה

פעולה בעניין הזה.

הייתי בניו יורק לפני הרבה שנים. נפגשתי עם הרב רפול, גם עם הרבה משערי

ציון, וגם נפגשתי עם חסידי סאטמר בעצמם, עם שלושה. ה דיינים שלהם. נפגשתי
ואמרתי להם
- לפי דעתי, אסור להם להישאר בתימן, צריכים להעלות אותם

לארץ - הם אמרו - לא. הם יעלו לארץ, הם יתקלקלו. אמרתי להם - היום זה

לא שנות החמישים. היום זה עולם אחר. אני בטוח שהם ישמרו על היהדות

שלהם. להפך, אם יישארו בתימן, זה שמד. יש הרבה מקרים של התאסלמות.

מבחינתי הדבר הזה הכי חמור, כי זה מנתק אותם מעם ישראל. אמרו שזה לא

נכון. הוצאתי רשימה של כל הגברים והנשים שהתאסלמו. שאלתי אותם - הבת של

חובני, למה התאסלמה? אז הם ענו - לא שמענו על הסיפור הזה. וכך הלאה. לא

היו להם שום תשובות. אמרתי - לפי דעתי, הדבר שאתם עושים חמור ביותר.

אתם גורמים לכך שחלק מעם ישראל ילך לאיבוד. היה ויכוח קשה. אבל לפחות

העמדתי דברים על דיוקם.

ישבתי עם הרב רפול, הסברתי לו, שכנעתי אותו. עשיתי עבודה עמוקה בעניין.

אני בדקתי את המקורות הכספיים של יוסי בכר. אני יודע שרייכמן נתן לו

מאה אלף דולר. רייכמן שאל אותי: העניין שאני נותן . את הכסף הזה, זה טובל

אתה חושב שהם עושים עבודה טובה? אמרתי לו - תראה, אני יכול רק להגיד לך

שבתימן בשנה הם משקיעים בכל השיעורים שהם נותנים 6,200 דולר. בזמנו

פגשתי את משה צברי בניו יורק. הוא יצא מתימן בתור סטודנט. פגשתיו בניו

יורק, ושאלתי - כמה שיעורים יש? לקחתי את הרשימה של כל המורים, כל

השיעורים, עשיתי חשבון לחודש, יצא לי שכל ההשקעה בתימן היא 6,200 דולר.

אמרתי לרייכמן - אתה נותן לו מאה אלף דולר. תראה כמה הוא משקיע. 6,200

דולר לשנה. אתם מצילים? תפילין בכסף מלא. מזוזות" בכסף מלא. ספרים בכסף

מלא. אם הם רוצים לשחד מישהו להביא אותו לצד שלהם, יכול להיות שהם

נותנים להם בחינם. באופן כללי, הם למעשה איבדו את האמון של התימנים

בתימן. ככה לפי דעתי, לכן ההשפעה שלהם לא היתה חזקה. כמובן, שהם דיברו

איתם שבארץ יש חילוניות וחילוניים, וכוי וכוי, דברים שמרגשים כל אדם

דתי מבחינה דתית. אבל, בסה"כ הם לא האמינו להם. התימנים לא נתנו אמון

בסאטמר. לכן ההצלחה שלהם היתה מוגבלת מאוד, ולכן הם עלו לארץ ולא הלכו

בכיוון של הסאטמרים. למרות ההשפעה החזקה במשך שנים רבות הם לא הצליחו.

האנשים שלנו הצליחו להיות אמינים בעיני העולים, י ובגלל האמינות הם

הצליחו להעלות אותם לארץ. אני חושב שאמינות זה הדבר הכי חשוב. אם

מבטיחים, צריך לקיים, אחרת זה מראה שאנחנו כמו כולם: מבטיחים ולא

מקיימים.



למעשה, הקהילה החרדית התנתקה מהם. הרב רפול עומד בראש קהילה עשירה בניו

יורק, הקהילה הספרדית. היא התנתקה מהם. אני סיפרתי לכולם את העניינים

האלה. אני אמרתי שלדעתי הם את כל הכסף לוקחים לכיס. יש גם על כתבי יד

שמועות שהם לוקחים משם, מוכרים אותם ומתעשרים ממה שהם לקחו בתימן. את

זה לא בדקתי, אבל שמועות כאלה יש. אני - אין לי ביסוס לעובדות האלה.

היה עוד אחד חרדי שהיה נוסע לתימן, שהוא לא ממש סאטמר, אבל הוא לפי

הצורך. לפי הצורך הוא סאטמר, לפי הצורך ציוני, לפי הצורך לא ציוני. הוא

נסע לתימן, וניסה לעשות שם פעילות. בהתחלה הוא הלך לבד, ובסוף שיתף

פעולה עם הסאטמרים. בסוף הוא הסתכסך איתם. בקיצור, גם הוא לא הצליח

בעניין הזה. הוא הצליח להוציא כמה משפחות. הוא לא הצליח לשמור על הקשר

איתם. היום הם לא מסתדרים בכלל.

א. נוקו; אם אתה זוכר, צמח קאדי היה איתנו במגעים, והוא

רצה מאתיים אלף דולר לשנה לקיבוץ, והסביר בשביל

מה. אמרנו לו - תעשה פעילות. היו דיונים ומגעים. הוא שיחק כל הזמן.

כשהוא הולך, הוא הולך עם אלבום, כאילו הוא גדול האומה וגדול העולם. הוא

לקח איתו יהודים, ואמר להם - אני מביא אתכם לארה"ב. בזמנו הוא גם לחץ

להקים מרכז בארה"ב כדי לרכך את היציאה של הקהילה, של מאה איש בארה"ב,

ומשם לטפטף אותם לארץ. הוא רצה לעשות עליהם כסף גרידא. עסק. ומה שקרה

הוא שהוא הביא כמה משפחות והחזיק אותן אצלו בבית, וראה שאת הכסף שהוא

מקבל, את המאות אלפי שקלים, הוא צריך גם להוציא. ואז הוא שמט אותן.

היום הוא אפילו לא מסוגל. אנחנו ניסינו באמצעותו להגיע לאותן משפחות.

אמרנו לו - אתה תעזור לנו להביא אותם לארץ - אבל אין לו שום קשר.
א. גמליאל
למעשה, צמח לקח קבוצה לניו יורק. יש קבוצה

שנמצאת בניו יורק. זה לא בדיוק אצל הסאטמרים.

הם נמצאים אצל הרב קוטלר, ראש ישיבת ליקוויד, אחת הישיבות הגדולות

בארה"ב, והם קשורים מאוד לרב שך, אפילו קשרי משפחה.

בזמנו, התנהל משא ומתן. אני גם הייתי קצת מעורב בעניין הזה להביא את

המשפחות האלה. לנו היה חשוב מאוד לשבור את אלה שהולכים לארה"ב. ברגע

שאתה שובר ומעלה אותם לארץ, אתה יוצר סדק. רצינו שאלה שהיו בארה"ב

יבואו לארץ ויראו את השוני ואת ההרגל, והם יראו בחוש כמה שיותר טוב

בארץ, עם כל הקליטה הקשה. נכון שעוזרים בדיור, אבל חיי היום יום פחות

קשים. בזמן האחרון גם התגלו קשיים. שכר דירה היו לוקחים להם יותר מדי.

יש הרבה קשיים של חיי היום יום: לקנות לחם, לקנות במכולת. יש קשיים. זה

צריך להיות ברור. עם כל הקשיים, ברור לנו כשמש שאם הם מגיעים לארץ, הם

ישנו את הכיוון. הם יבינו שבארץ הכי טוב להם. אני הייתי מעורב במשא

ומתן ביחד עם הרב ועדני. הרב ועדני דיבר עם הרב שך בעניין הזה, והגענו

להסכמה להביא אותם לארץ. ושלמה ז"ל, היה מעורב מאוד בכל הסיפור. הוא

ניהל את המשא ומתן בצורה חזקה וטובה ויוצאת מהכלל, ואנחנו הגענו כמעט

לסיכום. מה שקרה הוא שהיו כמה אינטרסנטים. כל אחד רצה לסחוב לצידו. וזה

לצידו. למעשה, המהלך הזה לא התאפשר בגלל כמה סחטנים שרצו להרוויח כסף

על ההסכמה להביא אותם לארץ. אבל אלה לא נמצאים ממש בתוך סאטמר. אלא

נמצאים בליקוויד, אצל הליטאים. זה הרבה יותר קל. זה יותר פתוח, ויש

הסכמה של הרב שך לעניין הזה.

אני יודע שיש פה בארץ משפחת נהרי. האח שלהם נמצא אצל הסאטמרים. אני

יודע שהוא נמצא במצב לא טוב. הוא עובד קשה מאוד בממרטת עופות. הוא



בקושי חי, בקושי יש לו מה לאכול. אמנם עשו סרטי וידאו, וצילמו את

המקרר שלו עמוס בפירות, ירקות וכוי, אבל הם לא כ"כ נדיבים, כמו שהם

מדברים; ואני לא רוצה את הנדיבות שלהם. אני יודע שמתנהל משא ומתן להביא

אותו לארץ. חשוב מאוד להשקיע מאמצים בכיוון הזה. אני לא יודע מי מחליף

את שלמה. ברגע שאנחנו שוברים את ההסגר הזה, משפחה אחת בלבד שהיתה אצלם

שתבוא לארץ, אנחנו מצליחים לחסל אותם. כך לפי הערכתי. צריך שיבוא אחד

לפה ויסביר כמה טוב לו בארץ, כי נוח לו בארץ, וכמה לא היה לו - טוב

באמריקה. צריך ללכת בכיוון הזה.
נקודה נוספת
הילדים. גם בנקודה הזאת היה לנו משא ומתן. דיברתי עם שלמה

בזמנו. אנחנו צריכים להכות אותם באותו כיוון. הם לוקחים ילדים, אנחנו

גם צריכים לקחת ילדים לארץ. ברגע שאנחנו מביאים את הנוער לארץ, המשפחות

חייבות לבוא לארץ. הם תופסים את הילדים שלהם כבני ערובה. אנחנו צריכים

להקדים אותם בעניין הזה. היתה תכנית והיתה הסכמה לאיזה מקום, באיזה

מסגרת. דוד ביקר שם במגדל העמק, וראה שזה מקום טוב, כי יש כבר קבוצה

גדולה של תימנים שם אצל הרב זוסמן. כדאי להביא צעירים לשם. הם ייקלטו

מהר, ויש כבר המסגרת והמערכת שיכולה לקלוט. הנושא הזה נתקע.
היו"ר ע. זיסמן
היה דיון בוועדת העלייה והקליטה בנושא יהודים

בארצות מצוקה. שמענו פרטים. כך שהגיע הזמן

שהמשטרה תגיד משהו.

ח. פסובסקי; המעשים של חסידי סאמטר, כפי שמקובל על כולנו,

מקוממים. אבל המשטרה לא יכולה להתערב כל עוד לא

נעשות עבירות פליליות. לשכנע להגר מהארץ זו לא עבירה פלילית. לתת להם

כספים, כשהם יושבים במצוקה או לא במצוקה, זו גם לא עבירה פלילית. אם

יוכח שאנשים שעוזבים את הארץ, או שעזבו את הארץ, עשו את זה בדרכים בלתי

חוקיות, למשל באמצעות זיוף דרכונים... דובר פה על שניים שהוצא נגדם צו

עיכוב יציאה מהארץ, ובכל זאת עזבו את הארץ. אני לא שמעתי שהוגשה על כך

תלונה למשטרה.
היו"ר ע. זיסמן
הוגשה אי פעם תלונה בנושא הזה?
ח. פסובסקי
לא. לעת עתה לא הוגשה תלונה, והמשטרה לא יכולה

לפעול כל עוד לא מוגשות לה תלונות.
א. בוקר
אני הגשתי בזמנו, כשיצאה משפחה ללא תעודות. הם

אמרו - זאת לא בעיה שלנו, לכי להתלונן במשטרה.

אני אמרתי כאדם, כאזרח, אני לא שומרת על גבולות מדינת ישראל. המידע

חייב לעבור.

ח. פסובסקי; גם האנשים אני מבינה שנמצאים כאן בקשר עם

העולים. אנחנו צריכים עולים שיתלוננו, אם בוצעו

כלפיהם עבירות פליליות. כל זמן שאין מתלוננים, לא נוכל לפעול. הדברים

הם בגדר שמועה, חששות. זה לא מספיק על מנת לפתוח בחקירה.

לגבי דברי ההסתה שהם אומרים נגד המדינה. שוב, יש סעיף בחוק שנקרא

"המרדה". הוא מכוון גם כלפי מסיתים נגד המדינה. אבל שם הסעיף לא מתכוון

להסתה מסוג כזה, שאומרים שבישראל לא טוב, שרע פה ועדיף להגר לארץ אחרת.

הסעיף הזה דן במעשים הרבה יותר חמורים. כך שלמעשה מבחינת החוק לא בוצעו



על ידיחם עבירות פליליות, שהובאו לידיעתנו. אם יוגשו תלונות על ביצוע

עבירות המשטרה, מובן שתיפתח חקירה. עד כה לא הוגשו תלונות, ולא ידוע

לנו על עבירות פליליות שבוצעו על ייהדם.
היו"ר ע. זיסמן
אני רוצה לסכם, א' - אני רוחש כבוד וההערכה

עמוקה לסוכנות, ובעיקר לאורי גורדון. אני חשבתי

שהיום הוא ישים על השולחן איזה שהן ראיות שיש בהן אהיזה. אני מופתע

מאוד שאף פעם לא הוגשה תלונה. את התשובה של המשטרה אני מכיר, גם

בנושאים אחרים. אבל אילו היתה תלונה, הייתי מדבר אחרת על המשטרה. כי

המשטרה מטפלת גם כשיש חשדות, לא רק כשיש מעשים. לא במקרה אני גם דיברתי

עם היועץ המשפטי, אהרי המכתב הזה שהוא כתב. הוא אמר - תראה הדברים

דומים למה ששמעתי פה. הם מקוממים. אבל אני לא יכול לעשות דבר, אני חייב

להיאחז במשהו. אכן, אני תובע מהסוכנות היהודית לנהוג אחרת. הסוכנות

היהודית אחראית לא רק לעלייה. היא אחראית לשלבים הראשונים של הקליטה

כאן. אחרת הייתי תובע את זה מהמשרד לקליטת העלייה. אם יש תלונה אפשר

יהיה להגיע לידי כך שהמשטרה תתן על זה תשומת לב. המשטרה עכשיו מקבלת

תחומי אחריות, שלא היו לה קודם, עם פינוי עזה ויריחו. מה המטרה של

הישיבה? אני קיבלתי עידוד לכך מאורי גורדון בחודשים האחרונים: מה אנחנו

רוצים? אנחנו רוצים לפתוח במאבק בארץ ובחו"ל. קודם דיברתי על הארץ. אם

העניין הוא עקרוני, חייבים להביא לידי כך שתהיה תלונה.

סה"כ אם אני מסכם את מה שאמר הרב גמליאל, אחרי חמש עשרה שנה, עם כסף

ועם פיתוי, התוצאות שהשיגו הסטמארים הן זעומות. אני מסכם את הנושא

בארץ, כי בארץ יש לנו יותר שליטה, ויותר אפשרויות.

הדבר השני הוא לגבי ה-500 שנשארו שם. מלחמת האזרחים תסתיים, והקשיים

האלה שנוצרו יתגברו. עד פרוץ מלחמת האזרחים היתה התכנית לא להוציא אותם

תוך שנים, אלא תוך כמה חודשים. אם התכנית הזו יכולה להתבצע זמן מתקבל

על הדעת, אז אין מקום לעשות הפרדה בין הילדים למשפחות.

הדבר השלישי, אני מקבל את ההערה של אורי גורדון , אבל זה גם תלוי

בסוכנות היהודית. לא סתם הזכרתי את העניין של נטורי קרתא. יש איזה יחס

כזה סלחני, איזו רתיעה. יש לי כל מיני הסברים לרתיעה הזאת. אנחנו לא

מטפלים בנטורי קרתא, ואנחנו עוד נסבול מהעניין הזה. מדובר לא רק ברב

הירש, אלא בחלק מהמנגנון הפלסטינאי, כך מספרים לי. אבל הם נרתעים לטפל

בנטורי קרתא בירושלים מזה ארבעים ושש שנה. לא יכול להיות שלא יהיה מאבק

בחו"ל.

אני מבקש לסכם בצורה כזאת: אנחנו, ועדת העלייה והקליטה, קוראת לשים קץ

למעורבות על הגבול הפלילי שיש לאנשי סטמאר בארץ. אנחנו תובעים שהגורמים

האחראים יפעלו, כדי שאפשר יהיה לפתוח בהליכים משפטיים נגדם.

יחד עם הסוכנות היהודית והגורמים היהודיים בארה"ב נקיים הדברות

והתייעצות על מאבק משותף כדי למנוע מסאטמר את המשך הפעילות האנטי

ציונית וכדי לנסות ולהחזיר את אלה שנמצאים כאן, ובעיקר את הילדים

שלהם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25

קוד המקור של הנתונים