ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 02/05/1994

מדיניות משרד הבינוי והשיכון בתחום הדיור לעולים, משפחות חד-הוריות ובכלל

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 108

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, כ"א באייר התשנ"ד (2 במאי 1994). שעה 00;11



נכחו;

חברי הוועדה; ע' זיסמן - היו"ר

י' בא-גד

אי גור

ב' טמקין

לי לבנת - משקיפה

אי רביץ

ג י שגיא

די שילנסקי
מוזמנים
שר הבינוי והשיכון ב' בן-אליעזר

מ' גרזון - סגן מנהל אגף איכלוס, משרד השיכון

אי כבל - יועץ שר הבינוי והשיכון

אי כהן - מנכ"ל בפועל, המשרד לקליטת העליה

חי קצב - מנהל מח' דיור ארצי, " "

אי מזרחי - סגן מנהל מרחב ירושלים, הסוה"י

ר' צפדי - מנהלת מדור איכלוס, הסוכנות היהודית

נ' בן-צבי - שרות התעסוקה

י' מנדלביץ - חבר נשיאות הפורום הציוני

א' רבדל - מנכ"ל הפורום הציוני

סי לנדבר - יו"ר ארצי, התאחדות עולי בריה"מ לשעבר

חי מן - מנכ"ל התאחדות עולי בריה"מ לשעבר

ר' בר-און - יו"ר המועצה הציבורית למען יהודי

בריה"מ לשעבר

די אריאל - המועצה הציבורית למען יהודי " "

לי קיט - יו"ר ארגון משפחות חד-הוריות "עמק"

מי אודנהיימר - ארגון אמריקאי למען יהודי אתיו3יה

ק' פלדמן - מרכז השלטון המקומי

אי באום - "ידיעות אחרונות"

סי פלדמן - כתב פרלמנטרי של "נובוסטי"

מזכירת הוועדה; ו י מאור

קצרנית; עי הירשפלד
סדר-היום
מדיניות משרד הבינוי והשיכון בונחום הדיור לעולים,

משפחות חד-הוריות ובכלל.



מדיניות משרד הבינוי והשיכון בתחום הדיור לעולים, משפחות חד-הוריות ובכלל

היו"ר ע' זיסמן;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. זו למעשה ישיבה מיוחדת. היינו צריכים לדון היום

בנושא חוק סל הקליטה, אבל מאחר שהיו כל מיני פרסומים לגבי מדיניות משרד השיכון

בכלל ובעיקר לגבי דיור ציבורי למשפחות חד-הוריות, דיברתי עם השר ואני מודה לו על

שהוא נענה להזמנתי ובאופן המהיר והדחוף ביותר שינינו את סדר-היום.

הנושא העיקרי הוא משפחות חד-הוריות, משכנתאות ודיור ציבורי. אבל מאחר ששר

הבינוי והשיכון איננו רק שר למשפחות חד-הוריות, הייתי רוצה שהוא יתייחס בדברי

הפתיחה שלו למדיניות משרד הבינוי והשיכון בכלל, לבניה לדיור ציבורי, גם להשכרה.

אני רוצה להסב את תשומת-לב השר לידיעה שהופיעה בעתון "הארץ". אינני בטוח שזה

נכון, כי לא פעם הדברים אינם מדוייקים.

שר הבינוי והשיכון ב' בן-אליעזר;

לא היה ולא נברא. נכחתי בישיבת הממשלה ואני אומר שאף לא מלה אחת ממה שכתוב

בכתבה נכונה.
היו"ר ע' זיסמן
אני אומר בזהירות רבה שלצערי, בזמן האחרון לא כל דבר שכתוב בעתון הוא נכון

ומדוייק. אבל כתוב שראש הממשלה אמר: יש לחזור לבניה ציבורית כדי להוזיל את

מחירי הדירות. אותה ידיעה מופיעה גם בעתון "מעריב".

אני רוצה להוסיף ולומר שב-30 בדצמבר 1993- ערב ההצבעה על התקציב קיבלתי מכתב

משר האוצר, ומאז קיבלתי עוד 3 מכתבים. לפני כמה ימים קיבלתי מכתב שבו הוא מסביר

לי שהוא לא חזר בו מההבטחה לבדוק את גובה המשכנתאות למשפחות חד-הוריות, אבל עם זה

הוא מסב את תשומת-לבי לכך שיש גידול משמעותי של מספר המשפחות החד-הוריות.

רשות הדיבור לשר הבינוי והשיכון. בבקשה.
שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר
מדיניות משרד הבינוי והשיכון, לפחות מאז שאני בתפקיד, היא שבראש מעייניה היה

ונשאר נושא העולים החדשים. יתרה מזו, אם אנחנו מבצעים עכשיו הכנות במסגרת

הרה-ארגון ואני אף לוקח בחשבון את האפשרות שבעזרת השם יקרה נס ויגיעו לארץ

כ-200,000 איש, כך אני מקווה, הרי שמהבחינה הזו אנחנו לא רק עורכים היום מאזן של

מה שעשינו. ועל-מנת לא לטפל בגרסאות השונות מה קרה ומה לא קרה, הייתי ממליץ

להאזין ולראות מה עשינו בכתובים. אדוני היושב-ראש, אני אשאיר לך את כל החומר,

משום שאלה מסמכים של הממשלה.

אני רוצה לדבר על כל מדיניות השיכון לעולים בכללותה, לא אפסח על סעיף אחד, כי

זה דבר שנוגע לכל, ובתוך זה משפחות חד-הוריות.

אחד הדברים המשונים ביותר שקרו, דווקא על רקע השבוע שעבר, ניהלתי מאבק בנושא

המשפחות החד-הוריות, והיום יש לי דין ודברים עם האוצר בנושא העלאת המשכנתא

למשפחות חד-הוריות. ידעתי שיש שתי בעיות מרכזיות באוכלוסיה של העולים החדשים.

1. גמלאים, אנשים שכבר יצאו ממעגל העבודה ונצטרך לפתור את בעייתם בצורה מאסיבית,

ואני אציג את הפתרונות; 2. משפחות חד-הוריות, שבהן ריכזנו את המאמץ הגדול ביותר.

תפקיד הממשלה הוא, בין היתר, להגן על האזרח, ואני אתייחס לזה יותר מאוחר.



אני מתכבד להציג קודם-כל את הסיוע שניתן למשפחות חד-הוריות יחרות דירה לצורך

רכישת דירה. בירושלים - ואני מדבר איורי המאבק שניהלתי, ועלה שיעור המשכנתאות -

8,5004 שקל מענק מותנה; 100,000 שקל הלוואה, עם החזר חודשי התחלתי של 504 שקל.

כלומר, משפחה חד-הורית מקבלת 148,500 שקל.

בישובי המרכז, בעיקר באזור תל-אביב והפריפריה, יש לנו 45,400 שקל מענק,

93,600 שקל הלוואה, והחזר חודשי התחלתי של 472 שקל. סך-הכל 139,000 שקל.

בישובי פיתוח, היכן שברור שהדיור הרבה יותר זול, 25,000 שקל מענק, 72,000 שקל

הלוואה, החזר חודשי התחלתי של 362 שקל. סך-הכל 97,000 שקל.

ישובי קו העימות - 39,200 שקל מענק מותנה, 80,800 שקל הלוואה, החזר חודשי של

401 שקל. סך-הכל 120,000 שקל.

הסיוע הניתן בהשתתפות בשכר-דירה. זכאות אוטומאטית ללא מבחן הכנסות להשתתפות

בשכר-דירה - 600 שקל לחודש למשך 36 חודשים. אם המשפחה עולה, היא יכולה לממש שנה

נוספת ללא מבחן הכנסות כי היא משפחת עולים. לאחר תקופה זו ההשתתפות נבחנת על-פי

טבלת הכנסות שמתעדכנת.

אני רוצה לקרוא לפניכם מכתב ששלחתי לשר האוצר ב-26 באפריל, ונדמה לי שהענין

עומד לעלות גם היום בפגישתי אתו. וזה לשון המכתב: הגדלת סיוע לנ פחות

חד-הוריות. בהמשך לסיכום בינינו שהנושא הנ"ל יובא לדיון חוזר באפריל ש.ז., אני

מוצא לנכון להציג בפניך שוב את בקשתי. משפחות חד-הוריות הן הקבוצה החלשה יחסית

באוכלוסיה, כשהורה יחיד צריך לדאוג לילדים בלא תמיכה כלכלית, פיזית ונפשית של

הורה נוסף. מתוך הסכמה על הצורך בתיגבור קבוצה זו, סיכמנו בזמנו על הגדלת

המשכנתאות למשפחות חד-הוריות בשני שלבים. קבוצה זו גדלה משי ותית בעקבות גל

העליה האחרון ... הגדלת המשכנתאות באוקטובר אשתקד תרמה אמנם לעידוד רכישת דירות

על-ידי קבוצה זו, אך עם זאת, בקצב הרכישות הנוכחי יהיה צורך ליותר מארבע שנים

לפתרון בעיית כל המשפחות הללו, כשכבר עתה ברור שחלקן לא תוכלנה להגיע לדירה משלהן

בסיוע הנוכחי.

כיוון שלכל הדעות עדיף מסלול המשכנתאות, הן מבחינת המשפחות והן מבחינת העלות

לממשלה, אני מבקש להגדיל שוב את המשכנתאות ב-20%, בדומה לאחוז ההגדלה..." וכו'.

כלומר, אני מבקש פה סכום מסוים, סך-הכל 20%. אגב, העלות התקציבית של בקשתי

היא רק 190 מיליון ש"ה לחצי שנה, כש-62 מיליון ש"ח מהם במענק מורנה, וזאת בהנחה

שקצב הרכישות ללא עידכון יגיע בסוף השנה לכ-380 משפחות בממוצע חודשי. אני מקווה

שהעידכון יתרום לתוספת של כ-150 משפחות בממוצע חודשי.
היו"ר ע' זיסמן
אדוני השר, יש פה מזכר מ-1 במארס, שעליו חתומה סגן מנהל אגף האיכלוס במשרדך,

מיכאלה גרזון, והיא מסיימת את המכתב במשפט דרמאטי: "לאור עובדות אלה אין מקום

להגדלה נוספת של הסיוע".

אני מאמין לך. השר שוחט כתב לי ב-3 באפריל: "המספרים מעידים בפני עצמם

והנני להפנות את תשומת-לבך להמלצה שלא לשנות את גובה הסיוע".

יותר מאוחר אפרש לך איך אני רואה את הדברים האלה, כי אני תומך במכתב שלך.

פקידה בכירה במשרדך כותבת כך, ושר האוצר ממהר לכתוב לי כך.
שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר
שר האוצר בדרך-כלל עונה למכתבים שלי. אני הבנתי את שר האוצר שמיהר לענות על

מכתבה של סגנית ראש אגף האיכלוס. אני מציג את הדרישות לממשלה ולא אף אחד אחר.



אני מבקש לפרט עוד כמה נתונים. פירוט הסיוע בשכר-דירה סוציאלי. כפי שאתם

יודעים, יש 3 קבוצות זכאות. קבוצת אי: משפחה חד-הורית - סכום הסיוע הוא 600 שקל

בתום השנה הראשונה לקבלת סל הקליטה. קשיש - כנ"ל. זוגות קשישים - 710 שקל.

קבוצה בי. משפהות ללא ילדים, משפהות עם ילדים, משפחות חד-הוריות ואחרים

מקבלים 810 שקל לחודש בתנאי שהם מתקיימים מקצבאות קיום של הביטוח הלאומי.

קבוצה גי. סיוע לעולים שקיבלו סל קליטה בשנה הראשונה. בשנה השניה, סיוע

למשפחה - 450 שקל. לעולה ותיק - 250 שקל; בשנה שלישית - 360 שקל; בשנה רביעית -

250 שקל; בשנה חמישית - 110 עיקל.

אני רוצה להסביר ולפרט גני טבלה של התפלגות העולים שמקבלים השתתפות בשכר-דירה.

אני מדבר על מספר העולים שמקבלים מאתנו 117,300 שקל. מקצבאות חודשיות המשולמות

לחשבון הבנק - 34,890: באמצעות הבנקים למשכנתאות - 82,410 זוגות עם או בלי

ילדים, שאינם קשישים - 44,010 משפחות; חד-הוריות - 8,990; יחידים שאינם קשישים -

31,030; זוגות קשישים - 9,130; קשישים יחידים - 24,140.

אני מגיע כעת להתפלגות חידות דייר לשכירות, נכון ל-24 באפריל 1994 . אני

מקווה שכל החברים יודעים שמהבניה החדשה הקצבתי 8,000 יחידות דיור חדשות בכל חלקי

הארץ אך ורק לעליה החדשה, ובעיקר לאלה שמוגדרים אצלנו כאנשים שלא יכול:ים להגיע

לפתרון אלא באמצעות דיור סוציאלי.

בגליל - 2,515; בחיפה - 247; במרכז - 122; בירושלים - 1,024; באזור הדרום -

3,121. הדירות האלה באופן עקרוני מוכנות. כרגע, עד כמה שידוע לי, אנחנו מתקרבים

למספר של 2,000 ממשרד הקליטה.

היו"ר ע' זיסמן;

חביב קצב דיווח לנו על פחות מאלפיים.

ממתי עומדות 8,000 הדירות לחלוקה? אינני בא בטענות אליך. נדמה לי שקצב

הטיפול והחלוקה הוא איטי באיר.
שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר
המספר שעומד כרגע לחלוקה הוא זה.

אני רוצה להציג בפניכם טבלה נוספת, שלדעתי היא גם רלבנטית, וזו התפלגות

הדירות שמתפנות ל-1994 והן לא בדיוק הדירות החדשות שאנחנו מדברים עליהן אלא דירות

"עמידר". בינואר התפנו 2,198 דירות; בפברואר התפנו 2,330; במארס - 2,399 דירות.

סך-הכל 7,029 יחידות דיור. כאן מופיע כל הפירוט, מראשון-לציון, רחובות, רמת-גן,

רעננה, תל-אביב, תל-מונד, באר-שבע, אופקים, דימונה, בית-שמש וכוי. אני אשאיר לך

גם את הרשימה הזאת.

אחד הדברים המדהימים הוא התפלגות משפחות חד-הוריות חסרות-דירות, שמימשו

משכנתא מכוונת לרכישת דירה לפי שנים. ב-1990 - חד-הוריות עולות - אפס, ותיקות -

389; ב-1991 - חד-הוריות עולות - 70, ותיקות - 449; ב-1992 - חד-הוריות עולות -

790. ותיקות - 713; ב-1993, ישים לב לנתון הזה, אדוני היושב-ראש - 2,746 משפחות

מימשו זכאותן, מהן 676 משפחות חד-הוריות שהן תושבות הארץ. ברבעון הראשון של 1994

- 1,088 משפחות חד-הוריות, 203 משפחות ותיקות ממרכז הארץ.

אני יכול לתת לכם את החתך לפי מחוזות, אבל הדבר המדהים הוא המימושים בגליל.

אקח רק את שנת 1993 . בגליל מימשו 173; בחיפה - 740; במרכז - 964; בנגב - 351;

בירושלים - 498, ובבניה כפרית - 12.



בשנת 1994 מדובר אך ורק על 3 חודשים. בגליל - 49 יחידות; בחיפה - 273; במרכז

- 483; בנגב - 134; בירושלים - 147; בבכיה כפרית - משפחה אחת.

מדובר בכל העולים החדשים, ואני רוצה לומר מהו קצב מימוש ההלוואות של העולים

מברית-המועצות בין השנים 1989 - 1993. ב- 1989- 596; ב-1990 - 5,132; ב-1991 -

17,210; ב-1992 - 19.155; ב-1993 - 31,628 משפחות. כדאי לראות ולהבין מהי

הפרופורציה של מימוש ההלוואות.

קבוצות זכאות. משפחות עם ילדים שמימשו משכנתאות- 21,246 מתוך 31,628; ללא

ילדים - 4,410; משפחות עם ילד אחד - 8,444; משפחות עם שני ילדים - 7,179; משפחות

עם 3 ילדים - 993; משפחות עם 4 ילדים - 178; משפחות עם 5 ילדים ויותר - 42, ופה

אתה מתחיל להרגיש את הקושי. יחידים - 2,800; זוגות קשישים - 1,149; קשישים

יחידים - 3,778; עולים נשואים לוותיקים - 57; חד-הוריות - 2,698. יש גם התפלגות

לפי מחוזות.

מעניין לראות עוד חתך אחד לגבי עולים מברית-המועצות, סוג דירה נרכשת לפי מועד

ממושך ועוד. ב-1992. יד שניה קנו 8,740; ב-1993 - 13.549 . דירות חדשות: ב-1992

- 7,000; ב-1993 - 13,060. מזה באחוזים, ב-1993 - 50.9% וחדשות - 49.1%.

דיירי הקרוואנים. בתי-אב מחבר העמים שישבו בקרוואנים - 5.794. 15,064 נפשות.

יש כאן התפלגות לגבי מושבים וקיבוצים, שגם אותה אשאיר לעי ונכם. במקומות אלה נושא

הקליטה הולך הרבה יותר טוב משחשבנו. אני מקבל דרישות גם מהקיבוצים וגם מהמושבים,

מלוות בחתימות של האנשים עצמם שרוצים לגור שם. מדובר כאן ב-1,362 קרוואנים

וב-8.972 מגורונים. בתי-אב אתיופים יש לנו 3,845.

כדאי לשים לב לאיפיון של בתי-אב באתרי הקרוואנים. בתי-אב בבסיס החישוב זה

4,880. רכישות מתוך המספר הזה, עד 28.2.94 - 1.377 . בתי-אב סוציאלים שאושרו

לאותו דיור - 774; פוטנציאל לרכישת הדירה - 1,169; פתרונות ייחודיים - פה אני

מודה ומתוודה שיש לנו בעיה. בודדים - 787; גיל ביניים, מה שנקרא 65-50 - 361;

שונים - 420. סך-הכל - 1.568-

אני מדבר על מקומות כבדים. למשל, חצרות-יסף. בתי-אב בבסיס החישוב זה 340;

רכישות עד 28.2.94 - 119; בתי-אב סוציאלים שאושרו - 52; פוטנציאל לרכישה - 18,

וכאן מופיעה ההתפלגות של 151 משפחות.

בנחל בקע מתגוררים ישראלים ועולים מארצות חבר העמים. יש שם 1.308 יחידות

דיור; 542 רכישה עד 28.2.94; בתי-אב סוציאלים - 210. כלומר, בעייתן של 752

משפחות מתוך 1.308 כבר נפתרה. אנחנו כרגע במשא-ומתן לרכישת עוד 108 דירות. היתרה

שנשארה לנו היא 488. אני מחבר את זה יחד עם 376 הבודדים, 60 גיל הביניים, שונים

- 12, יחד זה 488, אבל צריך לזכור שמדובר במשפחות מעורבות, ישראלים ועולים חדשים.

לא אתייחס כעת להתפלגות עולי אתיופיה. אשמח להופיע שוב בנושא הזה.

היו"ר ע' זיסמן;

יוצאי אתיופיה השתמשו במשכנתא הזאת?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

כן. 1,400 מתוך 3,891 באתרי הקרוואנים מימשו משכנתאות.

הוסטלים. יש לנו כרגע 2,000 יחידות בבניה במסגרת הוסטלים. אנחנו מתכננים
שני דברים
1. באנו בדברים עם האוצר על מה שנקרא הוסטלים כלכליים ואנחנו כרגע

במשא-ומתן עם קבוצה גדולה מאד של קבלנים. כרגע זה נמצא בשלב ההידברות, כאשר

מבחינתו של הישיש שגר שם הדבר הוא היינו-הך. בענין זה אנחנו פועלים בתיאום עם



מנכ"ל משרד האוצר, ולשמחתי הגדולה יש נכונות בכל הארץ, כשהכוונה היא לעשות חוזים

עם קבלנים שהבניה תיעשה על-ידם, הממשלה נותנת קרקע או שהיא מקבלת את ההוסטלים על

קרקע פרטית, ואז אנחנו מדברים על קונצסיה ל-20 שנה והמכרז הולך להיות על גובה

שכר-הדירה, שאותו בונה מקבל ישירות מו הממשלה.

מבחינת העולה, אם מצבו הוא כזה, אני מניח שהוא ישלם 14 שקל, 40 שקל או 100

שקל. כלומר, בכפיפות למצבו הסוציאלי. אבל אנחנו מתכוונים לעשות שני דברים: 1.

לקחת קרוב ל-10,000 דירות בהוסטלים ולנסות להריץ את הדבר הזה בשנים 1994 ו-1995.

מעבר לזה, אני מתעתד להציג בפני האוצר תוכנית רב-שנתית שמדברת על 30,000 יחידות

דיור, ואנחנו בוחנים כל מיני אפשרויות. אני בעד בניה תק: יבי. , כמובן. הדבר הזה

תלוי לא מעט בקבלנים. אם נראה שמספר הקבלנים כפי שהוא כ גע, וכרגע יש היצף

בקבלנים שמוכנים להתחיל בדבר הזה תמורת התחייבות הממשלה ל-20 שנה לשלם שכר-דירה,

הרי שאפשר ללכת לא על 10,000 אלא על תוכנית רב-שנתית שמדברת על 30,000 - 40,000

יחידות דיור, ובכך ניתן להבין שפעם אחת ולתמיד התמודדנו עם הבעיה.

עיקר המאמץ שלי כרגע הוא בכיוון של קרקע זמינה, זאת אומרת שאתה יכול ללכת

ולהוציא את התוכנית אל הפועל מהיום למחר, אבל הבעיה היא הזמן שלוקח בוועדות

למיניהן, בעיקר הוועדות המחוזיות, הארציות והמקומיות.
ג י שגיא
יש לוח זמנים בתוכנית שאתה מדבר עליה?
שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר
בוודאי. אמרתי שבשנים 1995-1994 אני מתכוון להעמיד כ-10,000 יחידות דיור דרך

בניית הוסטלים לתושבים קשישים. אני גס חושב שהדבר הזה יביא לנו, בין היתר,

לפינוי דירות "עמידר" וכך נוכל להשתמש במאגר הזה.

ובשורה אחרונה. אני מניח שכבר שמעת, אדוני היושב-ראש, שיצאתי בתוכנית לבניית

10,000 יחידות דיור בעיקר באזורי ביקוש. אזורי ביקוש מבחינתי הם מכרמיאל ועד

אשקלון. 10,000 יחידות הדיור הולכות על עקרון שונה ואחר לגמרי, והוא הפרדת הקרקע

מעלות הבניה עצמה. על-פי החלטה שנתקבלה במינהל מקרקעי ישראל, מרכיב הקרקע, שהוא

מרכיב קשה ויקר מהעלות הכוללת, יירד מ-91% ל-11%. זאת אומרת, אם קרקע לדירה

במרכז המדינה עולה, נניח, 50,000 או 40,000 או 30,000 דולר, הרי שהאיש יקבל אווזה

ב-10% מהמחיר, ואז הוא חותם בעצם שני חוזים: אחד עם המינהל, שנותן לו את הבעלות

על הקרקע, לא לפני שהוא עושה חוזה עם הקבלן, שעל-פי-רוב הוכח כבר במודל הראשון

שהביאו אותנו למצב שדירה כזאת מגיעה ל-68,300 - זה ערך הדירה אחרי שהורדנו את

מחיר הקרקע - ולפי דעתי, אם מדברים על העתיד, היא לא צריכה לעבור את הסכום של

70,000 דולר.

אני מתכוון לקחת את הדבר הזה כמנוף ולהמשיך בו. בנוהל שקבעתי והבאתי לאישור

מועצת מינהל מקרקעי ישראל נקבע שעדיפות עליונה ניתנת למפוני אתרי הקרוואנים. כאן

אני מניח שארזה יכול גם לראות במה מדובר. אנחנו איתרנו קרקע ל-13,740 יחידות

דיור. כרגע מדובר על הפעלה של 6,324 יחידות דיור ב-1994
גי שגיא
סך-הכל יהיה 13,000 יחידות דיור במסגרת ההקלות האלה?
שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר
בוודאי.
ב' טמקין
כמה מזה בירושלים?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

כרגע התכנון הוא כזה. הפעלה ב-1994 - 222 בגליל; בחיפה - 880; במרכז הארץ

- 10,520, מזה הפעלה 4,368 כרגע; נגב - 228, הפעלה - 228; ירושלים - 777. מתוך זה

הפעלה השנה - 626 יהידות דיור. כלומר, מתוך 13,740 6,324 בשנת 1994.

אלה הדברים. אבל היות והישיבה הזו זומנה על רקע מאד משונה, אני רוצה להסביר

מה בעצם קרה. אני הופעתי באולם שהיו בו 800 משפחות חד-הוריות מכל חלקי הארץ.

בתוך הקהל הזה ישבו כ-150 - 160 עולות חדשות, אלה שהיו במשרדי לפני כשנה וניהלו

את מאבקן של המשפחות החד-הוריות. לא רק שהייתי לצדן אלא הובלתי את המאבק הזה

והבאנו למה שהבאנו בעצם בהעלאת הנושא, למרות ההתנגדויות שהיו.

לא רק זה, אלא בסיכום עם ראש הממשלה אמרנו שבסוף אפריל 1994 נלך על שלב בי

וכרגע הענין נמצא בדיון.

מה שקרה שם הוא שבמשך חצי שעה ניתחתי את כל מה שקורה בארץ, מכל הבחינות,

והתעכבתי זמן רב על 10/ שקורה בעיקר בפתרונות למשפחות החד-הוריות. אגב, אני

התייחסתי פה, אדוני היושב-ראש, רק למשפחות חד-הוריות עולות חדשות. אבל אני רוצה

שתדע שהמאבק שלי ושל משרד הבינוי והשיכון בנושא המשפחות החד-הוריות הוא כולל,

משום שאינך יכול להפריד בין אי לבין בי.

בין היתר נשאלות 7 - 8 שאלות. לאחר-מכן גב' מכובדת חטפה את המקרופון, ושם

היו לי 800 עדים, כי האולם היה מלא. היא חטפה את המקרופון והתחילה לצעוק במשך 5

דקות: כל מה שהבטחת לא קיימת. כל מה שהבטחת לא קיימת. שאלתי אותה: גברתי, מה

הבטחתי ולא קיימתי? זכותי לדעת. כי כשאתה בא אחרי הרצאה כ את, עם נתונים כפי

שנתתי לכם, ועם פרק נוסף, כמובן, ואז קרה דבר נפלא. היא אמרה לי: בעצם שלחתי לך

מכתב ולא ענית לי.

אני מקבל כל יום 800 מכתבים בממוצע מכל תושבי מדינת ישראל, יהודים, ערבים

ודרוזים. קשה להאמין ששר שאחראי על הבניה במדינת ישראל יכול לענות על כל מכתב.

לכן יש לנו אגפים שתפקידם לטפל בדברים כגון אלה, הטיפול שלהם כפוף למדיניות השר,

וכך ניתנות התשובות.
שאלתי את אותה אשה
מה ביקשת מאתנו? אמרה לי: ביקשתי 300 דונם קרקע כדי

שנוכל לבנות.

אני מטפל באלפי משפחות שזרוקות היום ברהוב בגלל העמותות האלה. עד סוף ימיהם

ישלמו משכנתא ודירה לא יראו. אמרתי לה: גברתי, אני מצטער מאד, ספור העמותות הוא

ספור שנפל. לא בכל מקום, אני מודה שהיו עמותות שהצליחו. תפקיד השר הוא לא רק

לתת אלא גם להגן על זכויות האזרח, ועל האזרחים, וזה לא הפקר לחלק קרקע בלי לדעת

מה תהיה התוצאה. אגב, היא דיברה על 300 דונם באשדוד. אמרתי לה: אם כבר לחלק

קרקעות, נחלק לכל תושבות מדינת ישראל, גם ילידות הארץ שגם הן דורשות את הדבר הזה.

אז קמו כולם ועזבו. זכותם לעזוב.

למחרת היום הגעתי לבאר-שבע. עמדתי מול 26 משפחות, גברים ונשים, שבכו ואמרו:

ונציל אותנו. מה הענין? הלכנו לעמותה עם קבלן בשם אדלר. אדלר פשט את הרגל, עזב

לארצות-הברית ואנחנו בכביש. משכנתא הם ממשיכים לשלם, כל חייהם.

אדוני היושב-ראש, אני לא מחפש תודה מאף אחד. נבחרתי כדי לשרת ציבור, כדי

לשרת מדינה. חובתי לתת שירותים, אבל חובתי גם להגן על האזרח. תלכו ותראו no

קורה היום באור-עקיבא. אני אעביר לך רשימה של כל העמותות שפשטו רגל ואני היום

נדרש לתת פתרונות.



לא מעניינים אותי המכתבים, הצעקות, שום דבר. אותי מעניינת המשפחה, הילדים.

חשוב לי שבסוף 1995 נהיה לא רק עם פתרונות מאסיביים - ואני התחייבתי בסוף 1995

למחוק את הקרוואנים מאתנו, והם יימחקו - אלא במקביל לזה נתחיל להתמודד חזיתית לא

רק במקרו אלא גם נקודתית מול כל בעיה ובעיה, ונקווה שנוכל לצאת מזה.

י י בא-גד;

מה עם דירות להשכרה למי שלא יכול לרכוש דירה אפילו ב-40,000 - 50,000 דולר?

על זה לא דיברת.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

יש לי הרגשה שלא האזנת לי בדיוק. יש 8,000 יחידות דיור להשכרה, אלה הדירות

הסוציאליות.

אי גור;

חבר-הכנסת בא-גד לא התכוון לדירות סוציאליות.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אני אענה לך. א. יש 8,000 יחידות דיור כאלה. ב. קראתי לך גם את הנוסחה

שיש בערך 5,000 דירות ב"עמידר" שמתפנות.

י י בא-גד;

שוב פעם, אלה דירות סוציאליות. אני מתכוון שתהיה אצלנו בניה להשכרה, כמו שזה

בכל העולם.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אני מציע להפריד את השיכון הציבורי מהבעיה הספציפית שלשמה נקראתי לכאן.

זכותך כחבר-כנסת להציע מה שאתה רוצה. בסוף החודש אני אופיע בוועדת הכספים, וזה

המקום להציע מה שאתה רוצה. קצת קשה לי להשוות בין העולם לבינינו, משום שאנחנו

מדינה מיוחדת. ראית ארץ בעולם שיש לה מינהל מקרקעי ישראל? אני לא ראיתי. בכל

אופן, 92% של הקרקעות עדיין בידי המינהל ובידי המדינה. מדוע? משום שזו מדינת

יהודים. וזה לא כל העולם.

שנית, מה לעשות שהדיור להשכרה לא בדיוק הצליח. כי היהודי, ובצדק מסוים, נושא

הבטחון, הבית, ארבעת הקירות שהם שלו, זה הבטחון האישי שלו, הוא בדמו ואני מכבד את

המגמה הזאת. אם תשאל אותי כאזרח אם אני בעד או נגד דיור להשכרה, אומר לך שאני

נגד.

י י בא-גד;

יש לנו ויכוח בענין זה.

שר הבינוי והשיכון ב' בן-אליעזר;

אני נגד דיור להשכרה, משום שאני רוצה לבטל את התלות של האדם באיש שמשכיר לו

את הדירה. אלא אם אתה מדבר היום על 20 - 30 מיליארד דולר להתחיל לבנות דיור

להשכרה בכל הארץ, אין בעיה, אפשר ללכת ולהציע דבר כזה. תודה רבה לכם.



היו"ר ע' זיסמן;

זו ישיבה מיוחדת ותחילה ידברו חברי הכנסת. אנחנו ניכנס לפרטים. יש פה ויכוח

עקרוני, מהותי, ואני אשתדל לתת רשות דיבור לכמה שיותר מהמוזמנים. אבל בסופו של

דבר אנחנו רוצים להתקדם.

חבל שהישיבה זומנה בשל הנסיבות המיוחדות. דווקא אתה, אדוני השר, שיודע מה זה

יחסי-ציבור, אני חושב שזה משגה חמור מאד שהדברים האלה לא נמסרים שוטף בצורה בהירה

וחד-משמעית. יש דרכים שונות לפרסם את הדברים. אתן לך דוגמא. בשבוע שעבר דנו על

אתר הקרוואנים נחל בקע, שהצהרת שהוא נמצא בעדיפות ראשונה לפינוי.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

חצי מהמחנה הזה כבר מפונה.

היו"ר ע' זיסמן;

בדיון שהתקיים פה התברר לנו ש-4,000 מתוך כ-6,000 נפשות יהיו מחוץ לאתר

הקרוואנים עד סוף אוגוסט. לכן ביקשנו ממך מספרים.

אני בדקתי את הדבר הזה, בדרכים שלי, אם כל המספרים שנמסרו לנו בשבוע שעבר

נכונים. זה דבר בלתי-רגיל. אני רוצה לומר לך שגם לפי מה שמסרת היום, יש

התקדמות, יש שיפור משמעותי בכמה תחומים. אבל הדברים האלה צריכים להתפרסם, ובזמן,

כי זה חשוב מכל מיני סיבות.

אני רוצה להגיד לך מה הן הבעיות, לאחר שאני מביע הערכה על כל מה שנעשה

ב-1993. עד היום. דברי מופנים לא רק אליך, גם אל שר האוצר ואל הממשלה.

אם אני אקח את הדוגמא של אתר הקרוואנים נחל בקע, מי הם ה-2,000 שנשארו שם? אם

תבדוק לפי המספרים שמסרת לנו, תראה שיש שיפור כלכלי וחברתי, שבא לידי ביטוי

בלקיחת הלוואה, משכנתא, ולצאת מהאתר. אבל מי שנשאר שם, גם בחצרות-יסף ובמקומות

אחרים, אלה סוגי אוכלוסיה מיוחדים - א. שאין לה זכות לדיור ציבורי. אני מדבר על

אנשים בני 45 עד 65. יש תופעה מיוחדת במדינת ישראל, שמסיבות שונות באים אליה לא

רק עניים. לאחרונה באים גם עולים קצת עשירים מברית-המועצות לשעבר, אבל מספרם

קטן, שרוכשים דירה תוך זמן קצר. אבל אני מדבר על כך שרוב העולים הם בגיל ^4 - 65

והם נתקלים בקשיים ובמצוקה גדולה בתחומי התעסוקה והדיור, ובעיית שכר-הדירה - ארגה

אמרת 600 שקל, גם בלי להוכיח הוכחה סוציאלית, במשך 36 חודש. כל הענין הוא ששכר

הדירה בישראל הוא דולרי. אין שום פיקוח ושום הקטנה של שכר-הדירה. בעל הבית רוצה

את הכסף בדולרים, וחצי שנה עד 9 חודשים מראש, שנה מראש. אני מכיר עולים חדשים

שלוקחים הלוואה נוספת, והשאלה מה נשאר להם מסל הקליטה, כי כמעט הכל הולך לתשלום

שכר-דירה, ולכן יש גם תופעה של צפיפות, שכמה משפחות גרות יחד, ולכך מתלוות בעיות

חברתיות ואנושיות קשות.

כלומר, יש לנו בעיה קשה, ובדיון שקיימנו בשבוע שעבר הוברר והוכח לנו שיש

קשישים בודדים ויש בודדים צעירים.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אני יודע.

היו"ר ע' זיסמן;

אני אומר לך במלוא הכנות שהדברים האלה לא ידועים. אני מתפלא שלא מפרסמים

אותם. אין סיבה לא לפרסם אותם ולא לתת אינפורמציה נוספת כדי שגם אנחנו כנבחרי

העם וגם הציבור ידע על ההתפתחויות האלה.
אי גור
רוב הדברים האלה מתפרסמים בעתונות הרוסית.
היו"ר ע' זיסמן
לא הכל, ולא בכל העתונים הרוסים,
שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר
אתה צודק בדבר אחד. אני לא עוסק בפוליטיקה, אני עוסק בעשייה. הבעיה שלי היא

באיזו מידה אני פותר בעיות. אם הבעיה היא פרסום, אני יכול להציף את העתונות

יום-יום במשך שנה שלמה. זו לא הבעיה. הבעיה היא באיזו מידה הציבור הנוגע לדבר

הזה חש שיש פתרונות, ללא פרסום, ואנחנו כממשלה לפחות משתדלים.
היו"ר ע' זיסמן
המכתב האחרון שקיבלתי משר האוצר הוא מיום 3 באפריל, מאחר שיש לו התחייבות

והוא רוצה לעמוד בהתחייבות הזאת שהיא התחייבות פוליטית, כלפי וכלפי כמה הברים,

הוא כותב לי מה נאמר על-ידי פקידה במשרד השיכון, בעיני מאד מכובדת ומאד מוכשרת,
והנה אתה אומר
ב-28 באפריל אני דורש 20%. אני לא דרשתי אחוז ב-30 בדצמבר. אני

דרשתי רק עידכון של ממש.

ניקח את שלושת החודשים הראשונים של השנה. 390 ש"ח בינואר, 345 ש"ח בפברואר,

353 ש"ח במארס. מי שעוסק בסטטיסטיקה יכול להגיד שלעומת ינואר יש ירידה במארס.

אפשר לשרק עם המספרים. אבל אני ראיתי שגם ב-1993. כפי שאמרת, וזה נכון, 2746

משפחות חד-הוריות לקחו משכנתא. אני גם ראיתי שבחודשים י נואר-פברואר-מארס, ואפילו

אפריל, המספר היה כפול מהמספר שהיה בחודשים ספטמבר ואוקטובר.

גם אני יודע לקרוא מספרים ולעשות השוואות. אני לא בונה דבר על סטטיסטיקה
חלקית. אבל אני שואל
יש 20,000 משפחות חד-הוריות? העליה נמשכת, וממי היא

מורכבת? היא מורכבת שוב ממשפחות חד-הוריות, קשישים, גילאי 45. הדבר החיובי

היחידי הוא שיש קצת יותר ילדים יחסית למספרם בשנה שעברה. זאת אומרת שמספרן של

המשפחות החד-הוריות נמצא בעליה. אם זה כך, יש תוכנית של ממשלת ישראל, בקצב של

400, זאת אומרת 5,000; זאת אומרת, במשך 4 שנים לא יהיו בעיות עם משפחות

חד-הוריות? אי-אפשר להציג את זה בצורה כזאת, מפני שאני בטוח במה שאני אומר עכשיו,

שבתוך 20,000 משפחות יש כמה אלפי משפחות חד-הוריות, גם בין הוותיקות וגם בין

העולים, שבשום פנים ואופן לא יקהו משכנתא, כי מבחינה כלכלית וחברתית, והייתי

מוסיף גם מבחינה בריאותית ואנושית, הן לא תהיינה במצב שיוכלו להגיע למשכנתא. הרי

רוב המשפחות החד-הוריות הן נשים. יש אשה שמסיבות מקצועיות וכלכליות תוכל להשתקם

ולהתבסס, ויש נשים שלא תוכלנה. זה הניתוח שאנחנו צריכים לעשות.

השיפור שאתה מצביע עליו ראוי להערכה. אני אומר זאת במלוא הכנות, מעבר לכל

מיני שיקולים פוליטיים, אבל זה לא פותר את הבעיה הכלכלית, והיא לא תיפתר גם

על-ידי הגדלת המשכנתא. הגדלת המשכנתא ועידכונה חשובים, כי יש עדיין משפחות

חד-הוריות, שאם המשכנתא תוגדל ותעודכן, מספר המשתמשים בה יגדל, אבל יש גם משפחות

שהפתרון שלהן איננו משכנתא אלא בניה ציבורית, והשכרה.

יש השכרה ויש השכרה. אם ההשכרה היא ממשלתית, ארגה שולט על שכר הדירה, אתה

יכול לא להגדיל אותו, ואתה גם מתרושב בדייר. אבל רוב ההשכרה בישראל היא פרטית,

ואני יודע איך בעל הבית נוהג בעולה חדש.

זו השאלה שאני מציג לפניך ושואל מהו הפתרון לבעייתם של הבודדים. יש בעיה קשה

מאד גם עם גילאי 45 - 65.



ודבר אחרון הוא החלוקה. אני חייב לומר שדברי לא מופנים דווקא אליך, אבל אולי

תוכל לענות לי. אני שומע חודשים רבים על קיומן של 11,000 דירות. אני יודע שפחות

מ-2,000 דירות חולקו. אני שואל את מר כהן, מנכ"ל משרד הקליטה: מדוע לא מאכלסים

אותן? איזה קשיים יש עדיין? הרי היינה בעיה עם קריטריונים ויש כבר קריטריונים.

למה האיכלוס הוא כל-כך איטי?

אי כהן;

כולנו נמצאים בתקופה הסטורית נהדרת שבה אנחנו קולטים היום את העולה

ה-500,000, וזכות גדולה לקלוט את העליה הזו, כשחלק גדול ממנה הם עולים חזקים אשר

רצים בלי המסלול של כל הפקידים. למעלה מ-80,000 ראשי בתי-אב בישראל מימשו

משכנתאות, וזה הישג בלתי-רגיל. כרבע מיליון יהודים מכלל העליה מימשו את המשכנתא.

לשאלתך, אדוני היושב-ראש. ההון האנושי נע קדימה והמשרד מתמודד יום-יום עם

הבעיות האנושיות, עם קשיים של העליה מברית-המועצות לשעבר וארצות אחרות.

כדי להמחיש, מדובר על 24,000 זוגות קשישים, כ-20,000 משפחות חד-הוריות, 4,000

נכים קשים וזכאים אחרים. לרשות המשרד הועמדו בסך-הכל, להיום, 7,502 דירות רשומות

בניר. אף דירה לא נמסרה בין חדרה לגדרה. אף לא דירה אחת נ-מסרה בירושלים, כי לא

היתה בניה. כל הדירות שהועמדו לרשות משרד הקליטה היו בפריפריה הרחוקה והקרובה.

במקום שיש דירות אין תעסוקה, ובהרנאם לקריטריונים של קבינט הקליטה והחלטת ועדת

שרים נקבעו זכאים לקבל דיור ציבורי עולים קשישים, זוגות קשישים, משפחות

חד-הוריות, נכים קשים וחולים.

אי-אפשר לקחת מיקבץ של 600 - 700 דירות באופקים ולהגיד: כל החולים, כל

הקשישים, כל הנכים הקשים יבואו לאופקים. הרי צריך לחזק את אופקים. לכן, משרד

הקליטה מתמודד יום-יום עם הבעיה הזאת.

לגופו של ענין, 8,000 יחידות דיור הן אחריות עצומה שמוטלת על משרד הקליטה. יש

הסכמה של קבינט הקליטה מספטמבר 1993. מה עושים עובדי משרד הקליטה? מה קורה, למה

לא מחלקים את הדירות האלה?

יש היום 2,683 דירות זמינות בלבד לעולים. דירות שהוקצו ואוכלסו - 1,675. יש

לנו בעיות, מאחר שיש דירות בקומות רביעית ואי-אפשר לו1ת אותן לקשישים, לא לחולים

ולא לנכים.
אי גור
כאשר הממשלה מפרסמת ש-8,000 דירות הוקצו לאיכלוס מיידי, ומתחילים באיכלוס

מיד, האם זה לא אומר שכל 8,000 הדירות זמינות לאיכלוס מיידי?
אי כהן
לא. חבר-הכנסת גור, אני מציין: זמינות לאיכלוס מיידי - 2,683 דירות,

ובתהליך לקבלת דירות, שבגלל קשיי פיתוח וקשיים אחרים, ואני יודע ששר השיכון עושה

מאמץ ועוזר בנושא הזה, כ-3,528. זה תהליך קשה, ואנחנו מדברים על מתן דירות

בפריפריה לעולים במצב מאד קשה.
היו"ר ע' זיסמן
למה לא מתקנים את ההגדרה? למעשה אומרים לא אמת, כמו שהיה עם ה-3,000. מוטב
להגיד
אנחנו רוצים, שואפים, חותרים לכך שבשנת 1994 יהיה כך וכך. יש לנו 2,600,

חילקנו 1,600, יש לנו עוד 1,000 לחלוקה. דרך אגב, עברו כבר 9 חודשים ועדיין לא

חולקו 1,000 הדירות.
א' כהן
יש לי- תשובה בעניו 1,000 הדירות. נתתי את הדוגמא של אופקים. אם יש לי ריכוז

של 478 דירות באופקים, יש לי קשיים, ואני מסכים עם ראש המועצה שאומר שהוא לא יכול

לקבל את כל האוכלוסיה החלשה לאופקים. אנהנו רוצים לבנות ערים ולא להרוס אותן.

אנחנו צריכים לינת לעיר את הכלים הדרו ים כדי שהיא תקלוט את הקבוצות החלשות.

ב' טמקין;

אבל אם אי-אפשר לחלק אותן, כי ראש העיר חושב כך ואתם חושבים אחרת, אל תודיעו

שיש דירות.
היו"ר ע' זיסמן
בירושלים יש 1,024 דירות לחלוקה, ומספטמבר אף לא עולה חדש אחד קיבל דירה

כזאת. כשאתה אומר שיש אלף דירות, זה מתפרסם והעולים באים אלי ואומרים: אתה
יכול לעזור לי? ואני עונה
אינני יכול, אין אף דירת. צריך להגיד את האמת.

תעביר את הדברים לשר צבן, שאנחנו בעד אמת.
אי גור
איפה נמצאות 3,000 הדירות בין גדרה לחדרה?
א' כהן
אני מדבר בשם משרד הקליטה. הנתונים שאני- מוסר כאן היום נמסרו לראשי ארגוני

העולים ולהתאחדויות, לעולים עצמם ולראשי הרשויות. בלי עבודה משותפת עם ראשי

הרשויות לא נוכל לקדם את הקליטה. אנחנו מבינים את הקשיים של העולים ושל הרשויות.

אנחנו חייבים לעבוד במשותף בנושא הזה.
אי גור
הנושא שמופיע בסדר-היום של הישיבה הוא לא רק משפחות חד-הוריות. כתוב כאן:

מדיניות משרד הבינוי והשיכון בתחום הדיור לעולים, משפחות חד-הוריות ובכלל.

אינני יודע מה בדיוק אמרה לשר האשה בכנס של משפהות חד-הוריות. שמעתי את כבוד

השר. גם לא ראיתי את הצורה שבה הגברת עשתה מה שעשתה. אם היא עשתה את זה בצורה

לא הולמת, יש לגנות את זה, אם כי אני בהחלט מבין את התפרצות הזעם שלה, שהיא תוצאה

של סבל, גם שלה וגם של משפחות רבות שנמצאות במצב של אי-ודאות לגבי עתידן בכל

הקשור לדיור.
אם הגברת אמרה
כל מה שהבטחת לא קיימת - אני לא אדבר באופן אישי ולא לכתובת

שלך באופן אישי, אני אדבר לכתובתה של הממשלה שאתה אחד מחבריה הבכירים. כל מה

שהממשלה הזאת הבטיחה ערב הבחירות לעולים החדשים בתחום שיפור תנאי הקליטה במדינת

ישראל - כדי להיות זהיר אגיד כמעט בכל הנושאים - הממשלה הזאת לא קיימה דבר. ולא

זו בלבד, העולים החדשים, בתום כמעט שנתיים מכהונתה של הממשלה הזאת, מצאו עצמם

מרומים על-ידה.

הבעיה הזועקת ביותר לשמים והקרדינלית ביותר היא בתחום הדיור, בכל אחד

מהיבטיו. הפסקתם את הבניה הציבורית תיכף ומיד עם כינון הממשלה. אני מתכוון

ביוזמה ציבורית. בשנים שקדמו לכהונתך היו במדינת ישראל, ביוזמת משרד השיכון,

ביוזמה ציבורית, קרוב ל-150,000 התחלות בניה. היום אונם מתהדרים ומתפארים בכך

ש-80,000 משכנתאות נלקחו ונרכשו דירות. אם לא היו בונים את 150,000 הדירות שאתם

הפסקתם את הבניה ביוזמה ציבורית, מה היו קונים העולים החדשים?



שר הבינוי והשיכון ב' בן-אליעזר;

הרוב המאסיבי זו בניה פרטית.

אי גור;

זה לא נכון. אני מצטט מספר התקציב של משרדך לשנת 1994: ב-1989, ערב התחלת

העליה, נבנו במדינת ישראל 19,850 דירות. מזה ביוזמה פרטית - 16,360, יוזמה

ציבורית - - -

ב' טמקין;

שר השיכון מדבר על כך שמימוש המשכנתא התבצע ברובו בדירות פרטיות.

שר הבינוי והשיכון ב' בן-אליעזר;

וגם דירות יד שניה.

אי גור;

זה לא נכון. כתוב פה כמה דירות פרטיות נבנו בשנים אלה במדינת ישראל וכמה

ביוזמה ציבורית. יוזמה ציבורית בשנת 1990 - 46% מכלל התחלות הבניה, ויוזמה

ציבורית בשנת 1991 - 74% מסך-כל התחלות הבניה. אתם הפסקתם את הבניה הציבורית,

היצע הדיור במדינת ישראל ירד פלאים וזה גרם לעליית מחירי הדירות. נוסיף לזה את

עליית שער הדולר לעומת השקל ואנחנו מקבלים בשורה התחתונה שהיכולת של העולים

החדשים להגיע אפילו למשכנתא ולרכוש את הדירה נפגעה באורח קשה וזה אילץ הרבה מאד

משפחות עולים לצרף משכנתאות, קשישים עם צעירים, וצעירים עם צעירים, לממש

משכנתאות.

ואנחנו מתפארים בזה ש-80,000 עולים קיבלו משכנתאות. אני מברך כל משפחה

שלוקחת משכנתא ומגיעה לדירה משלה. אבל מצד שני יש לזכור שני דברים; איזה

אלטרנטיבות אחרות היו לעולים חדשים בשביל להגיע לדירה משלהם? הם אולצו לקחת את

המשכנתאות משום ששום פתרון אחר לא ניתן להם. דירות ציבוריות לא, דירות בהשכרה

לא, מחירי הדיור בשכירות גבוהים מאד, יותר מאשר ההכנסה החודשית שלהם בחלק מן

המקרים. סל הקליטה לא מכסה את ההוצאות לשכר-דירה בשנה הראשונה, אז איזה

אלטרנטיבות היו להם? זה דבר אחד.

דבר שני, לא צריך להתברך ולהתפאר רק בזה שלקחו את המשכנתאות. אם המצב

הסוציאלי והכלכלי שלהם, קרי ההכנסות שלהם, שהן נמוכות בהרבה מממוצע ההכנסות

במדינת ישראל ימשיך בערך כפי שהוא, עם שיפור מסוים, היכולת שלהם להחזיר את

המשכנתאות - לפחות של חלק משמעותי מהם, אני לא רוצה להגיד של כולם - ותהיה מוגבלת,

חלק מהם לא יעמוד בהחזר המשכנתאות. הם לקחו את המשכנתאות כי לא היתה להם ברירה,

כי בלי זה אין להם דירות.

אדוני השר, חמישה דברים מרכזיים הממשלה הזאת הבטיחה אפילו בספרים שהיא פירסמה

לעולים חדשים; תעסוקה הולמת, דיור נאות, חינוך ברמה גבוהה, קליטה חברתית ושירותי

רווחה הולמים. אף לא אחד מחמשת המדדים הללו, אם אנחנו בוחנים אחד לאחד, לא

קויים. מצבם של העולים לא שופר, דיור ברמה נאותה אין. השכלה, חינוך ברמה גבוהה

אין, תעסוקה הולמת - אתה יודע שבערך 70% עובדים לא במקצועם, ברוב המקרים ברמות

שכר נמוכות מאד, חלקם אפילו מתחת לשכר המינימום, כי הם פוחדים להתלונן נגד המעסיק

שלהם מחשש שיבולע להם. קליטה חברתית - אנחנו שומעים שיש שחיקה אדירה בתודעת

הקליטה במדינת ישראל ויש עויינות גוברת והולכת בציבור הישראלי ובקרב הצעירים כלפי

העליה.
היו"ר ע' זיסמן
חבר-הכנסת גור, מדוע אינך מתרכז בשיכון לעולים במובן הרחב? למה לך לנאום

עכשיו נאום פוליטי? אני שומע את הדברים האלה מפיך בכל ישיבה. אני מכיר את הנאום

הזה בעל-פה.

א' גור;

אני אומר זאת מאה פעמים.

היו"ר ע' זיסמן;

אבל לא בכל שבוע נמצא אתנו שר הבינוי והשיכון. הזמנו אותו לא רק לענין

משפחות חד-הוריות אלא לדון על שיכון בכלל. עזוב עכשיו את הקליטה ההברתית.

אי גור;

אני אנאם את הנאום הזה עוד מאה פעמים.

לי לבנת;

אדוני היושב-ראש, בינתיים העולים לא באים, וזאת בגלל הדברים שעליהם מדבר

חבר-הכנסת גור.
אי גור
אני אומר את הדברים האלה משום שאני חש שבכל הישיבות האחרונות יש מגמה לשכח.

לפאר ולרומם את מעשיה של הממשלה למען העולים. אם היה לזה כיסוי ואם זה היה מגיע

לה, אני הייתי הראשון להסכים לכך, ולא חשוב לאיזו מפלגה אני שייך.

היו"ר ע' זיסמן;

אני רוצה לשאול אותך שאלה בצורה חברתית. בשבוע שעבר ידעת ש-4,000 מתוך 6,000

עולים יוצאים מאתר הקרוואנים נחל בקע? זה הישג או לא הישג? האם אתה תומך בשר

השיכון שרוצה לעדכן ב-20% את המשכנתאות למשפחות חד-הוריות? הוא רוצה חיזוק לזה,

כי שר האוצר לא נתן תשובה לענין הזה.

אי גור;

א. הם עוד לא יצאו. ב. אתה יודע שאני תומך בשר השיכון שרוצה לעדכן ב-20% את

המשכנתאות למשפחות חד-הוריות.

היו"ר ע' זיסמן;

אתה רשאי לומר מה שאתה רוצה, אבל אני רוצה שנהיה מעשיים.

אי גור;

בסדר. קודם-כל, בתום שנתיים לכהונתה של הממשלה הזאת אנחנו כבר לא יכולים

לומר אם הממשלה הקודמת כן בנדנה או לא בנינה, בנינה דירה ציבורית אחת במה שנקרא

במרכז, או לא. מי מפריע לכם? תבנו אתם. אתם כל הזמן מדברים על הכוונות לבנות.

תבנו את ההוסטלים, תנו דיור ציבורי, הכל תבנו.

מדוע לא מצליחים לאכלס את 8,000 הדירות שעכשיו אני שומע שאין המספר הזה, כי

מה שלא זמין ולא ניתן לאיכלוס, לא קיים. יש על הנייר, יש בציפיות, זה דבר אחר.

אני חושב שעצם ההחלטה להוציא מערים מבוססות וחזקות אוכלוסיות חלשות ביותר של



העולים החדשים ולהפנות אותם למקומות כמו אופקים, נתיבות, שדרות, באר-שבע, דימונה

וגם בצפון בערים שונות, היתה מוטעית, משום ששום טובה לא תצמח מאינטגרציה בין

אוכלוסיה חלשה מאד לביו אוכלוסיה קשת-יום שחיה באזורי פיתוח, לא לאוכלוסיה

הוותיקה ולא לעולים החדשים. יצמח רק מתח, רק אנטגוניזם, רק עויינות ומריבות בין

שתי האוכלוסיות.
בי טמקין
למה לא יצאתם נגד כל הבניה המטורפת הזאת אז?

אי גור;

הבניה היתה בכל הארץ.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

לא באזור המרכז.
אי גור
אז איפה לקחו משכנתאות ורכשו דירות?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

יד שניה.

א' גור;

לא נכון. באשדוד ובאשקלון לא נבנו דירות?

אדוני שר השכיון, אני מחזיק בידי את הגרף של משרד הקליטה. לפי הנתונים

שמוצגים כאן, דרושים עתה כ-80,000 פתרונות דיור לבודדים, לקשישים, למשפחות

חד-הוריות ולטרום-פנסיה. אני לא מדבר על עולים שמגיעים לילה-לילה או יום-יום.

מתוך 80,000 פתרונות דיור הדרושים, ממשרד הקליטה אומרים לנו, בהנחה שהוא יצליח

ליישם את זה, ש-13,000 פתרונות דיור יינתנו במהלך 1994 ו-7,000 פתרונות דיור

ב-1995. זאת אומרת שעד סוף 1995 יינתנו 20,000 פתרונות דיור. וכבר עכשיו, לפי

ההגדרה שלהם, כ-80,000, בכל הקטגוריות, זקוקים לדיור ציבורי. אין ויכוח על זה,

כי הם קבעו את הזכאות המחמירה, 80,000. מתי תדביקו את הפיגור הזה? כי בשנתיים -

שלוש שנים הבאות, גם אם מספרי העולים כרגע י ירדו, ואני מקווה שזה זמני, צפויים

להגיע כ-200,000 עולים, לפי חישוב של כ-70,000 לשנה, ומתוך 200,000 כמה עשרות

אלפים נוספים יהיו זכאים, כך ש-20,000 הפתרונות לשנתיים האלה בקושי ידביקו את

הצרכים שמתעוררים כתוצאה מעליית עולים חדשים נוספים מעוזה ואילך.

לכן, הפתרונות המוצעים לא עונים על הצרכים הקיימים בשוק, ולצערי, יש להביע על

כך צער ולומר שזה מאכזב מאד את העולים החדשים וגורם אצלם להתפרצויות זעם, הגם

שאינני מסכים לצורה שהם מביעים זאת, הם תוצאה של המציאות הזאת.

לבסוף, משפט אחרון, ואני פונה אליך אישית וגם למנכ"ל משרד הקליטה שיושב אתנו.

20 משפחות עולים, חלקם חולי סרטן וחלקם קטועי רגליים יושבים כשמונה ימים במלון

מרינה בתל-אביב ללא מים, ללא גאז וחשמל, והמעליות מנותקות. לא אכנס עכשיו לשאלה

אם העולים צודקים או לא. עובדה היא ש-3 שנים הם תקועים במלון הזה ויש כרגע

בכוונת משרד הקליטה, בצדק לפי דעתי, לפנות אותם ולהציע להם פתרונות חלופיים.



זה מעשה לא אנושי, מעשה אכזרי שמצביע על מעשה מוג לב של מי שלא מבין את זה,

להשאיר במטה חולי סרטן, כאשר התרופות שלהם נמסות, באין חשמל להפעלת המקרר, 8 ימים

ויותר. אינני סבור שאין בידי ממשלת ישראל ומשרד הקליטה למצוא פתרונות מניחים את

הדעת. אינני אומר לקנות דירות נ"ר לכולם, או למישהו מהם, אינני דורש פתרונות

מוגזמים, אבל אני דורש פתרונות סבירים כדי להפסיק את המצב הזה שהוא חסר-תקדים.

בי טמקין;

אחרי נאום כל-כך נרגש של חבר-הכנסת גור, קשה להתחרות בתיאור הצד השלילי של

הקליטה, ואין לי שום ספק שיש צדדים שליליים.

אגב, בעקבות דברים ששמעתי פה בוועדה, הסתובבתי באתרי קרוואנים שונים ופגשתי

עולים, ודיברתי על 8,000 הדירות האלה. כנראה שכאשר דיברתי אף אחד לא הסביר לי

שכאשר מדובר על 8,000 דירות מדובר על 8,000 בתיאוריה ובעצם אנחנו מדברים על מספר

הרבה יותר קטן של דירות. חבל ליצור ציפיות. מי שחושב שעל-ידי כך שהוא יוצר

ציפיות ומטשטש את העובדות הוא מרוויח משהו, הוא טועה, ועל משרד הקליטה לשנות מיד

את המדיניות הזאת. לא יכול להיות שאומרים לאנשים שיש 8,000 דירות, תירשמו מהר,

והן אינן.

אם יש מדיניות שלא שולחים עולים למקום מסוים בגלל המצב במקום וכדומה, צריך

לקחת אורנה בחשבון כחכלק אינטגרלי של מח שאתה מציע, ולא לצייר תמונה שאיננה קיימת.

אני מעריך מאד את המאמצים שעושה משרד הבינוי והשיכון. אני חושב שלא תהיה

ברירה אלא לעסוק גם ביוזמה ציבורית יותר אינטנסיבית בתחום של בניית דירות.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

להשכרה?

ב' טמקין;

לאו-דווקא להשכרה. אני מדבר על בניה תקציבית. אם הממשלה עושה את זה באמצעות

קבלנים או בעצמה. אגב, אני בענין הזה לא דוגמט של שוק חופשי ולא של בעלות

ממשלתית. אני לא דוגמט של שום דבר. אני מעוניין שייבנו דירות ושהן תעמודנה

לרשות העולים.

כבר שנתיים מדברים על כך שהממשלה הקודמת לא בנתה במרכז, אבל אין שום סיבה

שהממשלה הזאת לא תבנה במרכז יותר. מגיע רגע שארגה כבר לא יכול להגיד את הדברים

האלה, ויש לנו אחריות פוליטית וגם ציבורית.

היו"ר ע' זיסמן;

אתה גם בעד זה שיבנו בירושלים?

ב' טמקין;

אני יודע על נסיונות שלי לעזור לאנשים מסוימים בירושלים, והקושי שאתה נתקל בו

כאשר בן-אדם לא יכול לעזוב את העיר כי הוא בנה את חייו פה. אני לא רואה איך

פותרים את הבעיה בלי להשתחרר מהתפיסה שהיוזמה הציבורית איננה דבר נכון.

זה אמנם לא שיכון, אבל אין ספק שאם קיבלת הלוואה לדבר אחר ואינך מסוגל להחזיר

אותה, ואני מדבר על הלוואות שהתקבלו ואנחנו צריכים לקיים פה בהקדם דיון, אדוני

היושב-ראש, בנושא ההלוואות, כי זו הלוואה על הלוואה על משכנתא, שאנשים לא יכולים

לעמוד בזה.
ו י מאור
בשבוע הבא תתקיים ישיבה עם מר לקט בענין הזה.

ב י טמקין;

אינני יכול להתיחס לתלונה כאן בגלל ההקשר שבו התלונה הזאת מוגשת. אני תמיד

נגד זה שאנהנו ננסה להפריד ביו העולים לבין האוכלוסיה הוותיקה בישראל. בסך-הכל

התפיסה הציונית היא שהעולים ההדשים חוזרים למדינתם, ומנקודת ראות זו אסור להפריד

ביניהם. אגב, אני השתתפתי בפגישה עם המשפהות החד-הוריות עולות חדשות וראיתי את

יחסו של השר, ואני בטוח שהוא לא התכוון לפגוע. אני בטוח שזו תוצאה של אי-הבנה או

של דברים שנאמרו במצב שהיה כנראה קשה שם.

אני רוצה לומר משהו בקשר לקליטה הכללית, בעקבות דברי חבר-הכנסת גור. בין לא

נעשה דבר ולא התקיימה שום הבטרןה והכל שחור, לבין מצב שבו מתארים הכל כהצלחה

גדולה, יש תחום עצום של אפשרויות שבו אנחנו נמצאים. הרבה נעשה, הרבה התקיים. מצב

האבטלה בקרב העולים טוב יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל.

אי גור;

שיפור כן. יש סגר, הערבים לא באים ואחרים עובדים במקומם. זאת האמת.

ב' טמקין ;

אני חוזר ואומר. ידוע, ואינני זקוק להודעות. של אף פורום, של אף ארגון ושל אף

אדם ושל אף עתונאי בשביל לדעת שאחוז המובטלים בקרב ולעולים יותר גבוה מאשר

באוכלוסיה הכללית, ואחוז העולים שנמצאים מתחת לקו העוני גבוה ממספרם באוכלוסיה

הכללית, ובכל-זאת כשאתה משווה מה עושה הממשלה, אתה מיייווה מהנקודה ההתחלתית למה

שקורה עכשיו. אני אומר לך באחריות שיש שיפור יותר גדול אצל העולים מאשר אצל

האוכלוסיה הכללית במדינת ישראל בכל אחד מהתחומים שאנחנו מדברים עליהם: בהכנסה,

במצב האבטלה, בתעסוקה ובדיור .

אם אתה רוצה לתאר תמונה שחורה, שבין היתר תורמת לכך שחלק מהעולים

בברית-המועצות לשעבר שומעים את הדברים האלה שם וקולטים את המסר השלילי לחלוטין,

שלפעמים יש מי שדואג להפיץ אותו, אז שלא יופתע מכך שיש סטיגמה. אם מציירים תמונה

שכל הצעירים שעלו מברית-המועצות נשרו ממערכת החינוך ומסתובבים ברחובות, וזו

התמונה שרוצים להפיץ, בגלל אינטרסים אחרים שלא קשורים לעולים דווקא, אז שלא

יופתעו שיש עולים בברית-המועצות שגם מאמינים לדברים האלה.

עם כל הכבוד, ידוע שהמצב בברית-המועצות גם הוא משפיע על רמת העליה. צריך

להיות הגון ולומר מה לא נעשה, כי אחרת אף אחד לא יאמין לארגון, לא לדובר ולא

לחבר-כנסת ולא לראש שדולה, שידאג לומר שאף הבטחה לא קויימה, המצב חמור ואין שום

שיפור. כי אז, גם כשתציין עובדה נכונה, כמו שקורה במלון מרינה, יחשבו שאולי ארנה

עושה את זה לא לגופו של ענין.

אי גור;

לכן אני אומר לגופו של ענין.
ב' טמקין
אם אתה אומר לגופו של ענין, צריך גם לציין את ההישגים, ואז אתה רוכש גם את

הזכות לבטא את הדברים שלא נעשים נכון.



לסיום, אני רוצה לבקש מהיושב-ראש. כל הזמן אנחנו מדברים ברמזים, אבל לא היה

דיון על השמוש בכספי הערבויות לנושא קליטת העליה, והייתי רוצה לשמוע על כך

מהשרים. נכון, מדובר על חינוך. אני מבין שאם אתה בונה כביש, הכביש משרת גם

עולים, ומאפשר להגיע לתעסוקה יותר מהר וכו'. בסדר גמור. אבל אני רוצה לשמוע פעם

אחת, באופן מסודר, אולי משר האוצר, איזה שמושים נעשים בכספי הערבויות בהקשר של

קליטת עליה. אני רוצה לדעת מה מהדברים שאמרתי לעולים בבחירות האחרונות לגבי שמוש

בכספי הערבויות אמנם נעשה ומה לא נעשה.

היו"ר ע' זיסמן;

ב-1992 רק 790 משפחות חד-הוריות לקחו משכנתא. ב-1993- 2,746 משפחות לקחו

משכנתא. בשלושת החודשים הראשונים בלבד של שנת 1994, אם אני לוקח חצי, יוצא

ש-4,500 משפחות חד-הוריות, מתוך 20,000, לקחו משכנתא בתקופת כהונתה של הממשלה

הנוכחית. זה הישג. אני שואל עכשיו מה עם 13,000 המשפחות האחרות?

אי גור;

תסביר לי מדוע כשעולה חדש לוקח משכנתא וקונה דירה, כי אין לו שום אלטרנטיבה

אחרת, זה הישג?

היו"ר ע' זיסמן;

יש אלטרנטיבה. 19.135 משפחות מקרב העולים מימשו הלוואות ב-1992. ב-1993-

31,000 . זאת אומרת, יש התקדמות. להגיד שדבר לא נעשה, זה נכון לגבי האנשים שלא

לקחו דבר, לגביהם אנחנו רוצים לעשות מאבק משותף ולהשיג. כשאתה חוזר על הדברים

האלה אתה צריך להבין שהם יוצרים חוסר אמינות.
אי גור
לא נכון. אני לא רואה הישג בזה שהם לקחו משכנתא.

לי קים;

אני מנכ"ל איגוד משפחות חד-הוריות, עולים חדשים וותיקים, המונה 4,000 משפחות.

אני רוצה להגיד שני דברים. התנאים של החזרת המשכנתא אינם טובים, מפני שאנחנו

לא יכולים בכלל להחזיר משכנתא. אני רוצה לספר לכם על כנס של משפחות חד-הוריות

שהשתתפתי בו ושמעתי הכל באוזניים שלי. אני לא מכירה את האשה מאשדוד שדיברה על

קרקע ועל דיור באשדוד. היא לא מהארגון שלנו. אבל היינו שם 250 משפחות חד-הוריות

מרוסיה, מהארגון שלנו, ושמעתי ששר הבינוי והשיכון אמר שלעולים אין זכות בכלל

לדרוש משהו, מפני שיש בארץ ותיקים שגרים 2 או 3 דורות בארץ.
היו"ר ע' זיסמן
את שמעת את זה?
לי קים
כן.
היו"ר ע' זיסמן
אולי לא הבנת את העברית שלו.



ל' קים;

אני מבינה עברית. ויש עוד אנשים שיכולים להעיד שזו אמת. אני יכולה לכתוב.

אנחנו לא יכולים לשמוע מלים כאלה משר השיכון. אין לו זכות להגיד ככה.

היו"ר ע' זיסמן;

אם הוא אמר את זה. אני רוצה להגיד לך שמאז יום רביעי יש כל מיני גופים

ומפלגות שלא אוהבים את שר הבינוי והשיכון, ואני הייתי בקשר אתם, אף אהד לא יכול

להוכיח את זה. כנראה שאת לא הבינות, כי אם היה כך, הם כבר היו מרימים אותו על

טיל, כי זה ערב הבחירות להסתדרות. כנראה שלא הבי נו אותו, ועשו בדיקה וחקרו

עולים, ולא יכלו להוכיח מה שאת אומרת. אני לא רוצה לעסוק בזה עכשיו. אני מציע

שתדברי על שיכון.
לי קים
הישראליות באולם התחילו למחוא כפיים ואמרו; זונות לכו לרוסיה.
היו"ר ע' זיסמן
את מוזמנת כאן ואני מתייחס אלייך במלוא הכבוד. אם את והפורום הציוני יכולתם

להוכיח, תוכיחו את זה. אני הייתי בקשר עם אריאלה רבדל. אולי אתם רוצים, אבל עד

היום אתם לא יכולים להוכיח שהוא אמר את זה.

ל' קים;

הוא אמר את זה. זו עובדה.

היו"ר ע' זיסמן;

אז תעשי מה שאת רוצה, לא אצלי בוועדה.

ס' לנדבר;

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, נציגי ציבור, אני יושבת-ראש התאחדות

עולי ברית-המועצות לשעבר. הקו של התאחדות יוצאי ברית-המועצות הוא לא להעריך אף

אהד. אנחנו רוצים להיות שותפים בעשייה של ממשלת ישראל.

ב-18 לחודש זה יתקיים בכנסת יום התאחדות יוצאי ברית-המועצות ואנחנו רוצים

להציג בפני ממשלת ישראל ובפני השרים הבכירים, בפני יושבי-ראש הוועדות וחברי הכנסת

את קווי העבודה של הרנאחדות יוצאי ברית-המועצות לשנה הבאה.

אנחנו חושבים שבמשכנתאות יש כמה בעיות ואנחנו רוצים שאתה תהיה שותף שלנו

בדברים אלה. נוצרה היום סיטואציה כזאת שקשה לעולה הדש לקחת משכנתא. אנחנו נחלק
את הציבור לשניים
ציבור שלוקח משכנתאות וציבור שלא יכול לקחת את המשכנתאות, ומה

שאתה אמרת, חבר-הכנסת גור, לא מדוייק. אני מבינה שאתה כואב את כאב העולים, אבל

אני רוצה להזכיר מה היה בהסטוריה של אשדוד. באשדוד כן בנו 15,000 יחידות דיור

במשך שנתיים. אבל אני רוצה להגיד שאני הייתי, ואני בינתיים יושבת-ראש העמותה

לבניה, ואת האדמה קיבלנו לא מהממשלה הנוכחית אלא ממינהל מקרקעי ישראל, כשבראשו

עמד אז אברהם כץ-עוז בתפקידו כשר החקלאות, והוא עודד את ענין העמותות ואמר שהוא

יעמוד מאחוריהן ויעזור בכל מה שהוא יוכל. אני רוצה להגיד שראש עיריית אשדוד עמד

מאחורינו ואת כל העידוד קיבלנו במקום אחרי-כן.



אבל אני רוצה להגיד שכשלקחנו בהתחלה את המשכנתאות, הסכום שהאנשים הגיעו אליו

היה 75% ממהיר הדירה. נלהמנו בממשלה והגענו ל-95% משכנתא ממחיר הדירה. נכון

שהיום אף בנק לא מסוגל לתת ולא רוצה לתת, ואני רוצה שנגיע למצב שאלה שכן לוקהים

את המשכנתאות, שמהיר הדירה לא יעלה על ערך הדירה שהעולה מסוגל להחזיר. אני חושבת

שיהיה מקובל שהמשכנתא תעלה עד 95% כמו קודם.

אני רוצה גם לבקש ממך שתתערב בעניו הבא. הרבה מאד משפחות רכשו דירות בבניה,

והבניה נמשכת שנה, שנתיים, ואז קשה לבן-אדם גם לקחת משכנתא וגם לשלם שכר-דירה.

אני חושבת שיהיה נכון אם תעשו ברירת תשלום, זאת אומרת שבן-אדם ישלם עבור הדירה

כשהוא ייכנס לגור בה. זה יקל על העולים החדשים שרוכשים דירות.

דיברתם היום על משפחות חד-הוריות. זה נושא כאוב, אבל יש לנו אוכלוסיה נוספת

שהיינו רוצים לדבר עליה, ואלה בודדים שמספרם היום מגיע ל-40,000 והם לא מסוגלים

לקנות דירות. אנחנו מדברים על אמהות, קשישים ובודדים, שעניינם הוזכר במצע של

מפלגת העבודה, כשם שהוא היה במצע של כל מפלגה. מפלגת העבודה צריכה היום לבצע את

הדברים האלה, אבל זה היה המצע של פל מפלגה ומפלגה.

אנחנו חושבים שצריך לעודד בניית דירות סוציאליות. היום פנה אליך ראש עיריית

אשדוד, יחד אתי. אשדוד כעיר קולטת עליה נותנת דוגמא ואנחנו מקימים חברה עירונית

לבניה ציבורית, שבמסגרתה נבנה הוסטלים, בתי-אבות וכי וצא באלה לכל האוכלוסיה

הנזקקת, לא רק לעולים חדשים. אנחנו כנבחרי ציבור, כנבחרי אוכלוסיה הכוללת עולים

מברית-המועצות לשעבר, רוצים שהאינטגרציה תבוא מהר ככל האפשר, ולכן מבקשים ממך

להיות חלק מהעשיה ולהיות יחד אתך. אנחנו בתוך ההתאחדות רוצים להקים חברות בניה.

יש עמותות, ונגעת בענין הזה. אני חושבת שאתה לא צריך להשוות בין העמותות,

כי יש פחות מוצלחות ויש יותר מוצלחות. יש לעודד עמותות שהצליחו.
ר' בר-און
אני רוצה להעלות נושא של קבוצה ייחודית מאד של נפגעי הטרור מקרב עולי

ברית-המועצות לשעבר, אלה שלא הצלחנו להגן עליהם ולתת להם בטחון אישי. לפחות חוב

אישי להם, לשקם אותם, חייב להיות לנו. יש מאמצים גם של הביטוח הלאומי, אבל כל

זה לא מספק. ועובדה היא שמשפחה-משפחה נמצאת בתסכול ובמרירות ובמועקה שהם לא

יכולים להתמודד ארגה.

יושב-ראש הוועדה, אתה היית אתי בביקור אבלים אצל נדיה אברמוב. לנדיה אברמוב

אין היום פתרון דיור, וזה היה בראשית מארס 1993

אנטולי חייקוב גר בירושלים, תוא פשוט לא יודע מה מגיע לו ומה לא מגיע לו, מה

אושר לו ומה לא אושר לו.
יש שתי קטגוריות
1. של שכול, אנשים שאיבדו את יקירהם; 2. של אנשים שנפצעו

ונפגעו בגופם. הפתרונות במקרים אלה צריכים להיות עם המון רגישות, עם המון

גמישות ובלי סחבת. אני בטוחה שניתן למצוא פתרון תוך שעות אחדות לכל המשפחות, רק

צריך רצון לכך.
י י מנדלביץ
אנחנו חושבים שבקרב העולים נוצר רושם שלילי לגבי ההתבטאויות של כבוד השר בכנס

המשפחות החד-הוריות. אולי קשה עכשיו להביא הוכחות לדברים שהוא אמר. אני חושב

שטוב יעשה השר אם הוא ימצא דרך באופן ציבורי לתקן או להסביר באופן ברור מה הוא

חושב לגבי הזכויות של העולים והאפליה בין חלקי ציבור שונים, שאנחנו חושבים שבאמת

אין מקום לשום אפליה לצד זה או אחר. כולם שווים, לכולם מגיע אותו דבר.



שנית, שמענו פה את הפתרונות ואת ההתקדמות בפתרון לדיור לעולים. נוצר אצלנו

רושם שלגבי הגרעין הקשה של העולים במצוקה, ומספרם רב ומגיע כנראה לעשרות אלפים

רבים, אין פתרונות מעשיים מיידיים, ואנחנו חושבים שזה צריך לעמוד כסעיף מס '1

בסדר-היום.

ג. אנחנו רואים ומבקשים כאחד הפתרונות להזור לבניה ציבורית רחבה וגם לבדוק

אפשרות לחדש את היוזמות של העולים בצורה מתוקנת, או להשתמש בנסיון שלילי שאמנם

קיים - לעזור לעולים לעשות את הדבר על הצד הטוב.
א' כהן
אני רוצה להשיב בענין נפגעי הטרור. א. התקבלה החלטה. אין פה פקידות ואין פה

כלום. הוחלט לא לינת דירה ציבורית, אלא לרכוש דירת נייר לכל מי שנפגע מפעולת טרור.

אם יש בעיה של נפגעי טרור אני מבקש להפנות אותה אלי, כי זה נושא שמטופל על-ידי.

גם למשפרות חייקוב ניתן אישור. הם מצאו דירה בשווי 110,000 דולר, היתה הקצאה

של הסכום הזה, ויש לנו גם את האישור הזה כדי שהם ירכשו את הדירה.
ר י בר-און
תודה רבה.

א' כהן;

העולים מברית-המועצות לשעבר מחזירים את המשכנתאות בשיעורים גבוהים ביותר.

אלה עולים שנמצאים בארץ 3 ו-4 שנים ואין בעיה עם החזר המשכנתאות שלהם.

צר לי על מה שקורה במלון מרינה וצר לי גם על הדברים שאמר חבר-הכנסת גור. 3

חודשים רצופים מטפלים טיפול פרטני וייחודי בכל אחד ואחד מהעולים שמתגוררים במלון

מרינה. התנאים קשים ביותר. אני לא מדבר על כך שזה עולה למדינת ישראל 300,000

שקל לחודש. אין עולה אחד שלא היו בידיו 3-2 פתרונות. נתת דוגמא של חולה סרטן

או חולה לב. לאותם חולים הוצעו פתרונות כמו הוסטל בדרך השלום, שזה מקום יפהפה,

או מקום טוב בבני-ברק, והם מסרבים לקבל. במקרה הלא טוב ביותר הוצע לו לעבור

למלון צידון, 5 דקות הליכה ממלון מרינה.

לצערי, ואני אומר זאת בזהירות כפקיד מקצועי, גורמים אחרים מבטיחים לעולים

דברים שהם אינם יכולים לקיימם. המערכת הפקידותית מתמודדת עם עולים שסובלים ממחלת

הסרטן, מנכות קשה, ואנחנו רק נותנים פתרון הולם. לכן, אין עולה במלון מרינה שלא

הוצעו לו 2 - 3 פתרונות.

אשר להחלטה להפסיק את החשמל והמים, ב-28 בחודש הסתיים החוזה וצריך לשלם

300,000 שקל. זו החלטה שעל-פיה פועל בית המלון. למרות זאת צוות של משרד הקליטה

נמצא שם יום ולילה, לשכנע את העולים לא לשמוע לאלה שמציעים לכם פתרון, תשמעו בקול

אלה שכן נותנים לכם פתרון.

אי גור;

למה אתה אומר שלא אתם ניתקתם את המים ואת החשמל? גם כשהחוזה נגמר, משרד

הקליטה משלם כסף לבעלי המלון, כן או לא?

אי כהן;

לא משלם שקל אחד.
אי גור
המלון ביוזמתו הפסיק את החשמל ואת המים? לא משרד הקליטה?

אי כהן;

ביוזמתו ובאחריותו, והזהרתי אותו שיפעל על-פי חוק.

ב' טמקין;

חברי הכנסת והגורמים שנמצאים פה, שמייצגים עולים, ואומרים שיש פתרון, ומי

שדואג לסבלם של האנשים האלה, צריכים להתגייס, יחד עם הוועדה הזאת, לבוא למקום

ולשכנע את העולים לקבל את הפתרונות שמציעים להם. אלא אם כן רוצים להשיג משהו

אחר.
היו"ר ע' זיסמן
זה מה שחבר-הכנסת גור עושה. הוא כל הזמן מנסה לשכנע אותם לצאת, והם לא רוצים.

אי גור;

אתה אומר את זה באירוניה.
היו"ר ע' זיסמן
אתה נושא באחריות?
אי גור
מי שנושא באחריות זו הממשלה הכושלת הזאת. לנתק מים, חשמל וגאז זה מעשה לא

אנושי.

היו"ר ע' זיסמן ;

אם יקרה להם משהו זה בגללך.
אי גור
אם יקרה להם משהו זה בגלל מי שאחראי על זה. זה בגלל ראש הממשלה. זה מעשה

אכזרי. בערב פסח רצו לזרוק אותם מהמלון.
היו"ר ע' זיסמן
אתה גורם לכך שהם לא מקבלים את הפתרונות המוצעים להם.
אי גור
אתה אומר דברים לא אחראים ולא נכונים. אינני יודע מה אמרו לך. אני יודע

שניתוק מים, חשמל וגאז הוא מעשה בלתי-אנושי, ואני אוכיח לך שהפתרונות שעליהם

מדובר כאן הם לא בדיוק הפתרונות.
היו"ר ע' זיסמן
אני אלך אתך לכמה מקומות לבדוק את הפתרונות.



א' גור;

פקיד משרד הקליטה בבת-ים היטעה את מנכ"ל משרד הקליטו;. אל תספרו ספורים.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אני מבקש לומר כמה דברים לסיכום הדיון. השתדלתי להביא בפני הוועדה שני
מרכיבים
1. מה שעשינו, והשארתי את החומר בידי יושב-ראש הוועדה, כי זה עומד

למבחן. אני בהחלט אבקש שתפיץ את הדבר הזה ככל שתרצה. 2. מהיום הראשון שנכנסתי

למשרד הבינוי והשיכון גיליתי רגישות-יתר לנושא עולים חדשים. במכלול שאני עוסק בו

אני חייב גם למצוא את האיזונים השונים, משום שאני חושב שהממשלה חייבת גם להסתכל

על התהליך קדימה. אנחנו מטפלים באיים גדולים מאד, שעדיין, עם כל המאמצים שאנחנו

עושים, אינני יכול לומר שפתרנו הכל. בכלל, ממשלה שמתיימרת לפתור הכל, ואומרת

זאת, היא ממשלה לא אחראית. מבחנה של כל ממשלה תלוי בהישגיה מנקודת ההתחלה שלה עד

נקודת הסיום שלה. כי אני חושב שהעם הזה התבגר. היו זמנים שלקחו את האנשים לקלפי

באוטובוסים. הימים האלה נגמרו. הממשלה הזו קיבלה מנדט לארבע שנים, שבהן היא

תצטרך לעבוד ולתת קבלות, ומבחנה יהיה בסוף תקופת כהונתה.

אני מודע לקושי המיוחד של העולים החדשים, אבל אני גם מודע לכך שכאשר אני מגבש

החלטה, ההחלטה הזו חייבת לקחת בחשבון את כל מרכיבי האוכלוסיה. כן מדיניות של

אפליה לטובה, כפי שעשינו לגבי האתיופים, הלוואי על העולים החדשים, הלוואי על

ילדינו, ואני פטור מלהסביר מדוע נתנו לאתיופים 110,000 דולר משכנתא, 80% ממנה

מתנת המדינה והיתרה בהחזר של 140 שקל לחודש.

מי בודנהיימר;

104,000 דולר מקבלת משפחה עם 10 ילדים, והיום הם גרים בשכונת מצוקה.
היו"ר ע' זיסמן
גם 104,000 דולר זה הרבה כסף. אתה לא מדייק.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

נכון שנעשה עידכון על-ידי האוצר משום הסטיה של ערך הדולר. הרי אנחנו משלמים

בשקלים ולא בדולרים. היה מצב שלמעשה שילמו 104,000 דולר ולא 110,000 דולר. הדבר

הזה תוקן.

לא אפרט, אבל הסיבה המרכזית למה אנחנו ממשיכים בסיוע הזה לאתיופים נעוצה לא

מעט בשאלה למה כולם לא מימשו את קבלת המשכנתא. זה דבר מדהים. אני מוצא עצמי

היום מנהל מאבק איתנים מול כל ראשי הערים במדינת ישראל, שאומרים: אל תביא אותם

לפה. אני נלחם בהם מלחמת חורמה וגם עושה דברים שלא ייעשו. אני מתנה ביקורים שלי

בכך שיקלטו את העולים החדשים.

אני עצמי חייתי 3 שנים באוהל במעברת פרדסיה, והחליטו עבורנו איפה לגור, ולא

הי ו לנו שום טענות.

אני מטפל היום במיליון אנשים שיושבים באזור מצוקה, בשכונות. מי כמוך מודע

למה שהממשלה הזו עשתה בשנה שעברה ולמה שהיא עושה, ועדיין אנחנו רחוקים מהאמת.

אני רוצה להוביל למצב שפתרתי לעולים חדשים את 100% הדרישות ומחר נפתח במלחמות

רחוב? אני אומר את הדברים האלה כפי שהם, לכבוד הוועדה הזאת. חובתו של שר הבינוי

והשיכון לראות גם את השיקול הכולל. אני יודע שהדברים כרוכים בסבל, אבל אני מזמין

את האנשים לבקר אתי בשכונת הארגזים, בשכונת עזרא. יש היום 170 שכונות. אתה לא

יכול להאמין שדבר כזה קורה במדינת ישראל.



ליוסף מנדלביץ אני רוצה לומר, ש-28 שנים שירתתי בצבא. אני שייך לאוכלוסיה

שלא מתביישת להגיד "סליחה". אבל אני רוצה להגיד סליחה כשאני יודע שעשיתי עוול.

על אי-הבנה לא מבקשים סליחה. יש לי ההקלטה של הדברים שאמרתי, מהתחלה ועד הסוף,

והיא יכולה להעיד כאלף עדים. אני לא קבעתי מי ישאל שאלות. הם קבעו. באתי לשם

לשעתיים. לחטוף מיקרופון, ואחרי כל מה שאמרתי לבוא ולהטיח בפני: לא עשית כלום,

לא עשית כלום, לא עשית כלום, כשאני קורא מספרים?

נכון, ידידי יוסף, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה למי שסובל, הוא צודק ב-100%,

הוא לא סובל ב-10%. אם אתה אומר לו שפתרתי בעיות ל-40% או ל-30%, זה לא מרגיע

אותו. הכאב ישנו.

איך אפשר להתמודד עם קבלן שקם ובורח? אבל על מה אתה מבקש שאני אבקש סליחה?

אני מוכן לבקש סליחה מילד, אם פגעתי בו. אבל לבקש סליחה על דבר שלא עשיתי? גב'

קים מציינת דבר שלא נאמר. יש הקלטה. אני הבנתי את דבריה, למרות ששלושה-רבעים

מהעברית שלה קלוקלת, אבל אני מקבל באהבה את כל מה שהיא אמרה, כי הבנתי את הדברים

האלה. אינני בטוח שהיא הבינה מה שאני אמרתי. וכשלפעמים יש מידה של זעם, הדמיון

מתחיל לפעול. לכן, כשם שאתה דורש ממני לא לעשות עוול להם, אני מבקש לא לעשות

עוול לי.

בתחילת דרכי קבעתי מדיניות של "דלת פתוחה". אמרתי לציבור העולים:

תקימו פורום ותביאו אלי פעם בחודש ונקיים משא-ומתן שוטף. להיפך, אני רוצה לראות

אתכם כחלק מהעשיה. אתה יודע ב מדובר? הלוואי שהיה גוף אחד מקובל על

כולם, מה שנקרא נציגות כוללת של כלל העליה, ואז אתה 'ושב גולם, זה אומר: יש לי

רשימה של 4,000, וזה אומר 6,000. אינני יכול לעבוד כך. כי אם אתחיל בזה,

בשכונות יש 70 עמותות, בעיירות פיתוח יש 120 עמותות, וכך הלאה בכל מקום ומקום.

לכן אני אומר שהבעיה היא שלכם, לא שלי. אני מוכן לקיים פעם בחודש מפגשים לא

פוליטיים, אלא ענייניים, כי הפוליטיקה לא מעניינת אותי. הרי אני יכול לפתור

בעיות, אבל בסופו של דבר בקלפי אתה עומד עם הקדוש ברוך הוא ועם עצמך. זה הכל.

אני מוכן שיבואו אלי פעם בחודש, בלי תיווך, ולדבר בצורה לא רק רצינית אלא גם

בצורה קונסטרוקטיבית. יכול מאד להיות שאני אשתכנע שיש 3-2 עמדות. אין לי בעיה

להקצות קרקעעות, יש לי בעיה עם הסבל אחרי הקרקע.

באשדוד איתרתי עכשיו קרקע לבניה נוספת של 10,000 יחידות דיור. אתמול באה אלי

עמותה חרדית ותוך שעה הקציתי קרקע ל-15,000 יחידות דיור לחרדים באשדוד. הם ביקשו

קרקע בחריש, עצרתי את הבניה לשוק החופשי ואמרתי: בבקשה.

בעוד כמה ימים נתחיל עם אזור מזור, מה שנקרא אלעד. בשלב אי נתחיל עם 2,000

יחידות דיור ואחר-כך 5,000

אינני יכול לבקש סליחה מאדם על לא עוול בכפי.
י י מנדלביץ
לא מדובר על סליחה.
שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר
אם דברי אלה גם מוקלטים והם לא בהירים מספיק, אינני יודע מה לעשות.

נושא זמינות הדירות. קודם-כל אני רוצה שתדעו שיש 8,000 יחידות דיור. הן

קיימות פיזית. אלא מה? צודק מנכ"ל משרד הקליטה שקובע שלא כל הדירות זמינות מהיום

למחר, משום שהדבר הזה טעון השלמות פיתוח. למשל, כביש, מדרכה, חשמל חיצוני, גינה.

יש בסף לזה, חובתי ללכת ולראות את מידת הדחיפות. אם יבוא אלי משרד הקליטה - וזאת

התחייבות גם לך ולך - ויאמר לי: תוך חצי שנה אני מאכלס את כל 8,000 הדירות, אני



מתחייב כאן בוועדה לגמור את כל 8,000 הדירות האלה. התקציבים ישנם, אבל אתה צריך

גם לקבוע סדר עדיפות. הדירות ישנן, אבל כשבא אלי נציג משרד הקליטה ואומר לי: יש

לי תכנון לאכלס החודש 4,000, יש לו, אני מקווה תוך חודש לרכז את כל הדבר הזה.
היו"ר ע' זיסמן
אם כך, צדקנו שהבעיה בנושא הזה היא במשרד הקליטה.

שר הבינוי והשיכון ב' בן-אליעזר;

יתרה מזו, הרי אתם יודעים איפה היתה בניה. כשמדברים על אזורי ביקוש, הכוונה

היא לתל-אביב, ירושלים וחיפה. אין לי שם רזרבה קרקעית של מטר אחד. ובצדק

האזורים האלה מבוקשים, כי העולה בא בשביל לעבוד, כדי להתקיים וכדי שהוא יוכל

לרכוש דירה. אני לא יכול לפתור בעיה ולהתחייב פה בפני חברי הכנסת שמחר אני בונה

בתל-אביב, כי אין קרקעות בתל-אביב, אבל אנחנו מתכוונים בהחלט לבנות באשדוד

ובאשקלון.

בשבוע שעבר שיחררתי קרקע ל-18,000 יחידות דיור ב-1994-95 רק בנתניה. הממשלה

הקודמת, עם העדיפויות שהיא קבעה, ואני מכבד את העדיפויות שלה, בנתה איפה שהיא

חשבה לנכון, כשהיא רצתה ליישב את כל הארץ. אני חושב שיישוב הארץ הוא בהחלט שיקול

מכובד, אבל כשאתה מפנה מישהו לאופקים, הוא אומר לך: תתן לי פתרון לעבודה,

לחינוך. ואז אלך לשם.

באופקים אני מוכר היום דירה בחצי ממחיר העלות שלה. אבל אל תדאגו, באה ישועה.

200 משפחות צבא, ואלה משפחות חזקות שמוכנות לגור באופקים, ואני מתכונן למכור להם

שתי יחידות דיור ב-120,000 שקל, כולל פתיחת הקיר המשותף, וזה יגיע ל-150,000 שקל.

עשיתי זאת משום שחשבתי שתוספת של 200 יחידות דיור לאנשי צבא היא ללא ספק מנוף

חברתי. את-- יכול לשאול מה זה ענייני? זה ודאי ענין שלי.

רוב הרכישות שהצגתי פה הן במרכז הארץ, וזה אך טבעי, משום ששם יש עבודה. מרכז

הארץ זה ראשון-לציון, רחובות, נס-ציונה, חלק גדול בתל-אביב ובפריפריה של תל-אביב,

משום שזה מקום העבודה.

מישהו יכול לשאול למה עשינו נ;ה שעשינו בכבישים - בין היתר כדי לבטל את הבעיה

של מי שגר באשדוד, למשל. היום אנחנו בונים עיר ובה 60,000 יחידות דיור, 20% מהן

דירות קטנות. המרחק ממודיעין עד ירושלים הוא רבע שעה, וממודיעין עד תל-אביב זה

25 דקות, ועם הפריסה החדשה של הכבישים אני מקווה שזה יגיע גם לרבע שעה. לכל

הדעות, רבע שעה עד חצי שעה להגיע למקום העבודה זה עדיין לא נורא. כך אני גם הולך

לבנות עכשיו בעירון.
אי גור
גם העולים יכולים לרכוש דירות באופקים באותם מחירים?
שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר
רק שיבואו. מחר בבוקר אני מוכר 1,000 יחידות דיור.
אי גור
מה עם באר-שבע, אותו דבר?
שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר
בבאר-שבע זה ספור אחר. אגב, בבאר-שבע יש ביקוש לדירות ואנחנו מתכוננים

להתחיל לבנות 5,000 יחידות דיור. בביקורי האחרון שם ראיתי שאני עומד עם מלאי של

1,400 יחידות דיור שמיועדות לעולים חדשים.



אני רוצה לומר במלוא האחריות, שאינני מתכוון ומתיימר לתת תשובות ב-100% לכל.

רק אידיוט יכול לעשות דבר כזה. אבל אני יכול לעשות כל מאמץ, כי כל הרעיונות

שמועלים מקומם לא פה, מקומם בניהול מאבק אמיתי מול האוצר לגבי תקציבים. כי כשאתה
אומר לי
בנה בניה תקציבית, בניה תקציבית זו נוסחה טובה, אבל עלותה פר דירה

250,000 דולר באזור המרכז, או 150,000 דולר באשדוד. בבקשה, תשכנע את האוצר,

תשכנע את ממשלת ישראל שזה סדר העדיפות הלאומי הגבוה ביותר שישנו. אני הושב שסדר

העדיפות הלאומי זה עולים, אוכלוסיה הדשה, חינוך, עבודה, ואת זה אפשר להשיג, בין

היתר, על-ידי תשתיות של כבישים, והשנה אנחנו עומדים להשקיע קרוב ל-1.5 מיליארד,

כולל כביש מסי 6. אנחנו צריכים להתכונן לעולם המחר של תיירות, לעולם של תעשיה,

לעולם של השקעות. ארזה יכולה לצעוק: עבודה, עבודה, אבל אתה צריך ליצור את התשתית

למקומות עבודה.
ב' טמקין
התיירים יבואו לראות כבישים?
שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר
לא. תייר שבא לארץ רוצה גם תנאי נסיעה. אני משקיע היום הרבה מאד בפיתוח

הנגב כתיירות מדברית, ובגליל. אלה שתי פינות חמד שאף אחד לא מתייחס אליהן בכלל,

כי זה לא מרכז.

יוזמה ציבורית אלה מלים מאד ליריות. עוד לא היה חבר כנסת שפנה אלי בבעיה

ולא פתרתי אותה, ועוד לא היה חבר כנסת שביקש לדבר אתי ולהבין את התהליך ולא התקבל

אצלי מיד. לכן, מי שרוצה לבוא עם רעיונות, רשאי לבוא, ובלבד שיגיד לי על-חשבון

מה ומהי העלות התקציבית. גם אני הייתי חבר כנסת 8 שנים.

אני מודע לכך שיש לנו בעיה קשה מאד גם עם המשפחות החד-הוריות וגם עם הקשישים.

חשבתי שלתת דירת 4 חדרים לקשיש זה מיותר, במקום לבנות לו דירה בגודל 32 - 40 מ',

כשיש לו חדר שינה, הול, סלון ומטבחון קטן, שירותים, ולמטה יש לו שירותים שמשרתים

את כולם, אם זה מועדון, מרפאה, וכו'.

יש פתרונות. נכון, יש גם תהליכים, וחובתנו במפגשים האלה לראות לא רק אה

השותפות בתכנון ובראיה, אלא גם את השותפות בבעיות. להיפך, אני רוצה שיהיו
שגרירים שלי אצל האוהלים, שיגידו
רבותי, עם כל הקושי, הממשלה הזו משתדלת. יש

גבול למה שאנחנו יכולים לדרוש. אבל לומר לכם שאנחנו מתכוונים להתעלם מהאוכלוסיה?

- לא אני.

מדברים אתי על הקשישים. דרך אגב, וזה לא קשור לעולים, השנה ייעדתי חלק גדול

מתקציב שיקום השכונות לדבר שקראתי לו "שנת הקשיש". כל דירה כזאת, בעיקר דירות

ציבוריות, אנחנו מוסיפים לה קרוב ל-6,000 שקל כדי לרענן אותה, לבנות אותה מחדש.

בזה אני מבקש לומר לכם שאין בידי תשובות לכל. אשמח אם יהיו לי שותפים למאבק,

כי בסך-הכל ארזה מדבר על תקציבים, ושוב תקציבים, אבל אני למדתי בחיי דבר אחד, גם

בכנסת. אנחנו יכולים כל יום לצעוק אחד על השני, אבל בזה איננו מרפאים את כאבה של

המשפחה החד-הורית, של הקשיש ושל האיש הבודד. אתה יכול לרפא את הדבר הזה רק כאשר

אתה מנסה לנטרל את כל הערכים הפוליטיים ולהגיע לאיזו שהיא הבנה של הקשיים ברמה

הלאומית, ויחד עם זה לראות כיצד אנחנו יכולים לתת עדיפות בכיוון זה.

אני שוב מבקש. אין לי בעיה לקיים מפגשים עם העולים החדשים, משום שאני מטפל

בכולם, אבל יש לי בעיה לטפל ב-14 פורומים. אינני יכול לעבוד כך. אם נוכל להגיע

למצב שדווקא בנושא העליה תהיה הבנה בין כל הארגונים לנסות להביא לפני פורום, אני

מתחייב כאן לקיים מפגש כזה פעם בחודש. זה גם יותר נוח לי, כי אז אני מביא את כל

ראשי האגפים של המשרד, את מנכ"ל "עמידר" ומנכ"ל מע"ץ, את כל מנכ"לי החברות, כולם

יושבים ביחד, ואז אפשר להבטיח לפחות, כשר, שמהיום למחר משתדלים פרטנית - אני לא

יכול לדבר על כולם - לתת תשובות, אז אנחנו ניתן תשובות.



אני מודה לכם על ההאזנה. תודה רבה לך אדוני היושב-ראש.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מודה לשר. אני רוצה לסכם את הדיון. אנהנו לא דנו במה שקרה ביום רביעי

בערב. שמענו מה שהשר אמר. אנהנו דנו במדיניות משרד הבינוי והשיכון לגבי עולים,

עליה, ובמיוחד לגבי משפחות חד-הוריות. אני רוצה להתחיל בענין המשפחות

החד-הוריות. מאהר ששר השיכון, במכתב מ-26 באפריל, דורש משר האוצר להגדיל שוב את

המשכנתאות ב-20%, אני מבקש לא רק שנאשר את זה, אני מבקש גם שנגדיל את זה, כי

בשלושת הימים האחרונים קרה בינתיים משהו במדינת ישראל, שהדולר עבר את ה-3 שקלים.
ב' טמקין
בסדר, אבל בכמה אחוזים מסתכמת העליה?

היו"ר ע' זיסמן;

הדולר עלה הרבה.

שר הבינוי והשיכון ב' בן-אליעזר;

אני מציע שתשלח לשר האוצר מכתב בשם הברי הוועדה, שהופיע בפניכם שר הבינוי

והשיכון, בין היתר הציג מכתב שנשלח אליך. למרות המגמה החיובית של המכתב הזה

אנחנו מבקשים להעלות את הענין הזה והזה.

היו"ר ע' זיסמן;

אין על כך ויכוח. דבר שני, אם הדרישה הזאת תתקבל היא תגדיל בעוד אחוז מסוים

את מספר המשפחות החד-הוריות שיקחו משכנתא, אבל היא לא תשובה לאלפי המשפחות

החד-הוריות שאינן יכולות לקחת משכנתא ולעמוד בה, ולכן יש פה פתרו נות אחרים.

בנושא הזה התשובה היא אחת ויחידה: בניה תקציבית, תוך פיזור בכל הארץ. ואם כבר

גבי לנדבר הזכירה את המצעים, נדמה לי שברוב המצעים, לא בכולם, מדובר על הגליל,

הנגב וירושלים.

אדוני השר, אנחנו לא יכולים שלא לקבל החלטה בדבר בניה תקציבית ומתן עדיפות

לירושלים במיוחד ולסביבות ירושלים. הזכרת את העיר מודיעין. הייתי שם בטקס הנחת

אבן הפינה. יש שם קשיים גדולים, כפי שאתה יודע, משפטיים ואחרים.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

היו. 11 חברות כבר עובדות שם.

היו"ר ע' זיסמן;

אבל לא יודעים את זה. למה אתם לא מפרסמים את זה?

אדוני השר, מעבר למה שאמרת, אני מבקש לדעת מה אתה הושב לגבי מענק מקום גם

לדירות יד שניה באזורים מסוימים, כי זה נושא שהופך לדחוק ביותר. אתה מקבל את זה?

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

לא השפתי פה את כל ההתכתבויות ואת כל הדיונים. אני מוכן להשאיר לידיעתך מכתב

שנשלח ברוח זו בדיוק.



היו"ר ע' זיסמן ;

אם כך, ברוח הדברים האלה אני אנסח את הדברים.
ב' טמקין
אדוני היושב-ראש, תבקש גם ממשרד הקליטה לזרז את הטיפול.

היו"ר ע' זיסמן;

כן, קיבלנו החלטה על כך במהלך הישיבה, כולל ההסברים של שר השיכון, וזה לא בא

במקום מה שצריך משרד הקליטה לעשות, ומתברר שהוא צריך לעשות חרבה יותר.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:33

קוד המקור של הנתונים