ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 15/03/1994

שידורים לעולים בארץ וליהודים בחו"ל

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



גוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 103

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

שהתקיימה ביום ג/ גי בניסן תשנ"ד, 15.3.1994, בשעה 08:40



נפחו;

חברי הוועדה; היו"ר ע. זיסמן

א. רביץ

י. בא-גד

מוזמנים; מ. גולדמן, סגן שר החינוך והתרבות

א. מסלה, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

ט. וינטרוב, הפורום הציוני

מ. קמינסקי, חברת בזק

מ. גולדמן, סגן שר החינוך והתרבות

ש. קלפנר, מנהל אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת

מ. קירשנבאום, מנכ"ל רשות השידור

י. רוביו, רשות השידור

מ. ינון, יו"ר הוועד המנהל, רשות השידור

מזכירת הוועדה; ו. מאור

נרשם ע"י; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

שידורים לעולים בארץ וליהודים בחו"ל



שידורים לעולים בארץ וליהודים בחו"ל

היו"ר ע, זיסמן; השבוע הוא השבוע האחרון של הכנסת לפני פגרת

הפסח. הדיונים בכנסת במקום להתחיל בשעה

16:00 מתחילים בשעה 10:00 וביום רביעי בשעה 9:00. ביטלתי שתי ישיבות של

ועדת העלייה והקליטה, אבל באישור נשיאות הכנסת, דיון זה, שהיה צריך

להתקיים אתמול, נדחה להיום, והוא מתקיים, כי אנחנו מייחסים חשיבות

גדולה לדיון זה. ב-17 לנובמבר 92' לכנסת, קיימנו פה דיון. אני חושב

שרוב הנציגים של רשות הציבור היו מלבד מר קירשנבאום, שאני מקבל אותו

בברכה ומאחל לו הצלחה בשליחות החשובה שלו. אני רוצה לקרוא בפניכם

שניים-שלושה סעיפים, שהיו והינם רלוונטיים גם היום.

למשל, הוועדה קובעת כי בשידורי רשות השידור ליהודים בתפוצות יש חלק

חשוב לשמירת הגחלת היהודית וליצירת קשר רצוף ויום-יומי של היהודים

בחו"ל עם המתרחש בארץ. לא חל כל שינוי, להיפך. בנושא זה יש היום יותר

צורך. הייתי בשליחות לפני שבועיים בכמה קהילות יהודיות בארה'יב ובקנדה.

הופתעתי לראות שיש רדיו בעברית ביום ראשון. יש צורך בשידורים אלה

בחו"ל. הם נשמעים, ואין צורך שזה ייעשה באמצעות אחרים. אפשר היה לעשות

זאת אך ורק באמצעותנו, אבל בעיקר יש צורך פה בארץ. מצאתי בחוק שלפני

שנים רבות מצאו שיש בארץ 18% מיעוט אזרחים של מדינת ישראל שדוברים

ערבית, אבל יש יותר מ18%, שהם דוברי רוסית. זה לא רק 600,000 איש שעלו

מאז 1989, זה גם אחרים. אנחנו יודעים שקשישים וזקנים וסוגים מסוימים של

האוכלוסיה - רכישת השפה העברית היא תהליך ארוך מאוד ואיטי בשבילם, ויש

גם שפות אחרות. לפני זמן מה הופתעתי, כשבאה אלי משלחת ואמרה לי - אנחנו

טיגרינים, ו-18% מיוצאי אתיופיה הם טיגרינים. לא ידעתי שיש 18%. הבעיה

היא שאינם מבינים אמהרית. אינני יודע אם זה נכון או לא. אני שם זאת על

השולחן. יש צורך של אוכלוסיות שונות לשמוע אינפורמציה, פרשנות בשפות

שונות. אני רוצה לקרוא עכשיו סעיף אחר, שהוא לא רק באחריות של רשות

השידור, אלא גם של ממשלת ישראל. לכן הזמנתי גם את סגן השר. הוועדה אמרה

- אנחנו רושמים לפנינו את קשיי המימון של רשות השידור בהמשך השידורים

לחו"ל עקב העלות הגבוהה של השימוש במשדרים לשידורים ארוכי טווח. הוועדה

רשמה לפניה את קשיי המימון של הנהלת הערוץ השני בהמשך השידור של תכנית

אקטואליה. זה נושא שחזר מספר פעמים, והיה בדיונים כאן. הוועדה קובעת כי

יש להבטיח את המשך השידורים הללו תוך העמדת תקציב מיוחד לנושא. הוועדה

מבקשת מראש הממשלה ומהשרים הנוגעים בדבר לדווח לה תוך זמן קצר על

ההתקדמות בביצוע החלטות הוועדה. אני חייב לומר שקיבלתי מכתבים, אבל אין

בהם התקדמות.
מ. גולדמן
אני רוצה להתייחס להערה האחרונה. תגובת

ממשלת ישראל.

היו"ר ע. זיסמן; יש מספר נושאים שטיפלנו בהם, וממשלת ישראל

נענתה בחיוב, וקיבלנו אותם. בנושא זה כל מה

שקיבלתי עד עכשיו בעל פה ובכתב לא היה בו משום התקדמות.
מ. גולדמן
ברשותך אדוני היו"ר, מייד עם כניסתנו למשרד

הטילה עלי השרה שולמית אלוני, בזמנו - שרת

החינוך והתרבות, להקים צוות היגוי משותף למשרדי הממשלה והסוכנות

היהודית בכל הקשור לשידורים מחו"ל, ואכן קם צוות היגוי, שבו לקחו חלק

משרד החוץ, הסוכנות היהודית ולשכת הקשר. מובן שמשרד החינוך היה האכסניה



של כולם, והתחלנו באהרון הראל כיו"ר רשות השידור הקודם, שניהל משא ומתן

עם חברות טלוויזיה רוסיות. ואכן הגיעו משרד החינוך ורשות השידור להסכם

ומספר תוכניות שודרו. רשות השידור מינתה את הגב' אסתר סופר לאחראית על

נושאים אלה. ריכזנו מאמץ תקציבי לא מספיק. משרד החינוך נתן את החלק

המרכזי התקציבי. השותפים האחרים העבירו סכום קטן. עם הקמת משרד המדע

והאומנויות נכנס גם הוא כשותף לפרויקט המשותף של משרדי הממשלה השונים,

העוסקים בזה. יש צוות היגוי, שאני עומד בראשו. בשנה הקודמת נרכשו זמני

שידור בטלוויזיה של ארצות חבר העמים. משדרים אחת לשבוע תכניות מישראל.

אני מדבר על שנת 93', ואנחנו כבר בתחילת -94'. התכניות שודרו בטלוויזיה

של מוסקבה, סנט פטרבורג, לנינגרד ערוץ 6, אודסה, מולדובה ורשת הכבלים.

בשלב הראשון שודרו תכניות, שהופקו ע"י שירות הסרטים הישראלי, ולאחר מכן

על פי החלטת ועדת ההיגוי הועברה ההפקה לרשות השידור. התכניות שיקפו את

הנעשה בארץ בכל תחומי החיים. להצלחה מיוחדת זכתה התכנית, שתיארה את

מהלכי השלום של ישראל. סך הכל שודרו בשנת 1993 12 תכניות של שירות

הסרטים הישראלי ו-13 תכניות, שהופקו ע"י רשות השידור ו-6 תכניות שהופקו

ע"י הסוכנות היהודית. סה"כ שודרו 31 תכניות, שהוקרנו על מסכי הטלוויזיה

של עשר תחנות, בסך הכל - למעלה מ-300 הקרנות. כל השידורים שודרו בשעות

צפייה. מובן שזה היה החישוב. בגלל הצלחת הפרויקט בשנת 93' הרוסים נתנו

לנו אופציה נוספת להרחבת השידורים ב-50 תחנות טלוויזיה נוספות. עלות

הפרויקט לשנת 93' היא כ-228,000 דולר כולל הוצאות עבור הפקת תכניות

בתשלום לטלוויזיה הרוסית עבור זמן שידור. אלה הדברים שרציתי להבהיר

לחברים וגם לוועדה. זה אולי אינו מספיק. תמיד אפשר לעשות יותר. אנחנו

רואים גם משרד החינוך שמפעיל מערכת חינוכית לחבר המדינות בשיתוף פעולה

עם גורמים נוספים. אנחנו רואים בשידורים אלה מנוף חשוב לעלייה לארץ.

אהבת הארץ הייתה ההנחיה להכנת שידורים אלה, בהתאם לשיחות שהיו לנו גם

עם מנכ"ל רשות השידור ואנשים העובדים איתו. ההנחיה הייתה להראות יותר

את מה שנעשה בארץ, כדי שנוכל ליצור גירוי אמיתי לתושבים מחבר המדינות,

שיסייעו לקליטת העליה גם לגורמים של הסוכנות היהודית. אני מוסיף את

הפעלת 13 בתי ספר והפעלת 140 בתי ספר של יום אי ואחה"צ והפעולה של

הסוכנות היהודית שם. כל הדברים האלה יחד משלימים אחד את השני, אנחנו

כבר בימים אלה נערכים לחתימת חוזה לשנת 94' עם רשות השידור. שוב הסכום

הוא מוגבל. אני מקווה שמשרדי הממשלה השותפים כמו משרד החוץ, הסוכנות,

משרד הקליטה, משרד המדע והאומנויות, יקחו את חלקם בהשתתפות התקציבית.

נוכל להרחיב את הפעולה לפי הפרוגרמה שהצגתי כאן לגבי 94'.
היו"ר ע. זיסמן
אני דיברתי גם על שידורים בארץ.
מ. גודלמן
לשידורים בארץ אינני מתייחס. אין לי מנדט

לזה. אני מדבר על המנדט שאני אחראי עליו

ובהסכמה של משרדים אחרים לעניין.

מ. קירשנבאום; אני מציע לצורך הדיון שנבהיר בדיוק את סוגי

השידור, אחרת אנחנו נערבב מין בשאינו מינו.

אנחנו מתעסקים כרשות השידור בשידורי רדיו גם ב-19 שפות לחו"ל, ואנחנו

משדרים גם לעולים בארץ. אנחנו משדרים גם לישראלים בחו"ל בגלים קצרים.

אלה הן שלוש קטגוריות של שידור שונות אחת מהשנייה ונפרדות, ואין טעם

לערבב את הדברים. המטלה שבקשר לרשות השידור, בעיקר בנושא של השידורים

לחו"ל ושידורים לעולים בארץ, זו מטלה היסטורית, שהיו לה שותפים יחד עם

רשות השידור, משרד החוץ, הסוכנות, לשכת הקשר ותקציבים של עשרות מיליוני



שקלים. בשלב מסוים, באופן שרירותי ביותר, כל משרדי הממשלה והסוכנות

סגרו את הברזים, והשאירו את הכל כנטל על משלם אגרת רשות השידור. בכך

בעצם גם הכבידו על כל תקציב ההפקה של רשות השידור, רדיו וטלוויזיה.

העצות שקיבלנו מהאוצר, ולא רק עצות, ההנהיות כמעט, היו - תפסיקו את

השידור בכלל. אם לא משלמים לכם, אל תשדרו. תשדרו רק אם משלמים לכם.

לרשות השידור יש קצת יותר אחריות מאשר למשרדים הממשלתיים. היא איננה

יכולה להרשות לעצמה לחתוך את הדבר הזה ולהשאיר באמת את הקהילות בחו"ל

וגם את העולים פה ללא שידור, ולכן אנחנו ממשיכים במאמץ קשה ביותר,

שאינני מאמין שנוכל להמשיך בו לאורך ימים בגלל עלויות הפקה, בגלל קשיים

תקציביים, שיש לרשות השידור. אינני מאמין שנוכל בדרך הזו, שאנחנו

הולכים בה היום, להמשיך ולתת את אותו שירות, שאנחנו נותנים היום. גם את

השירות הזה אנחנו לא נותנים באופן מלא. אנחנו משדרים רשת רקע ומעסיקים

את העובדים בתנאים של חרפת רעב, ובאים אלינו, כמובן, כל מיני משרדי

ממשלה ושרים ופוליטיקאים כאלה או אחרים שאומרים - איך ייתכן שרשות

השידור מעסיקה עובדים בשכר כל כך נמוך?!-. בעיקר אומרים לנו את זה אותם

שרים, שהיו צריכים לממן את השידור הזה, ולא עושים זאת. האמת היא שרשות

השידור אינה יכולה לתת שכר אחר לעובדי "רקע". היא אינה יכולה להגביר את

השידור. העלויות של שידור בגלים קצרים הן גדולות מאוד. בכלל השידור

בגלים קצרים הוא דבר שילך ויתמעט, לא רק אצלנו, אלא בעולם כולו, משום

שעוברים לשידור לווייני ובכל מיני שיטות מתקדמות, ולא דרך אנטנות וילון

מסובכות, התופסות שטחי קרקע עצומים ובעלויות עצומות של תפעול וגם של

אחזקה. לכן צריך להבין שאנחנו נמצאים בעצם במעין תקופת מעבר מהבחינה

הטכנולוגית ומהבחינה שנצטרך לעשות החלטות קשות לא בעוד זמן רב בנושא

היקף השידור לחו"ל והיכולת של רשות השידור לעמוד במשימה זו. צריך להבין

דבר נוסף, שיש לובי חזק מאוד בנושא של שידור לחו"ל, ואני יכול להגיד

לכם מהתקופה הקצרה שאני ברשות השידור, שלא נתקלתי בשום תחום בלובי כל

כך אגרסיבי בנושא זה, שוב, מצד גורמים האמורים לעזור לנו במימון שידור

זה. את זה הם אינם עושים, מצד שני, יש דרישות רבות ועצות רבות. בכל זאת

הרחבנו את השידור. הוספנו שידור שבועי בטלוויזיה של מגזין ברוסית

לתועלת האוכלוסיה הרוסית פה, "קליידוסקופ". נכנס תוך שלושה-ארבעה

חודשים לשידור לווייני של ערוץ 3, שבתוכו אנחנו מקווים, אם משרד הקליטה

אמנם יסייע בידינו, לשדר שעה ברוסית כל יום בטלוויזיה. היתרון של זה

הוא שהשידור הלווייני הזה משודר גם בכבלים, והאוכלוסיה הרוסית במדינת

ישראל, על פי אומדנים שיש לנו - כ-65% ממנה, אולי אפילו יותר, מחוברת

לכבלים. זאת אומרת חלק גדול מהאוכלוסיה הרוסית במדינת ישראל יוכל לצפות

גם בתכנית זו של השעה ברוסית.

קריאה; גם בקרב הקשישים 600/0?

מ. קירשנבאום; אני חושב שכן. אינני יודע, אין לי אומדן על

פי גילים. אבל האוכלוסיה הרוסית מחוברת

ללוויין ולכבלים לא כל כך בגללנו, אלא בגלל הערוצים הרוסיים. יש להם

עניין לצפות בערוצים הרוסיים, ולכן הם מחוברים לזה. אז אנחנו פועלים

גם בתחום זה. צריך להבין שאנחנו מדברים פה רק על אוכלוסיות אירופאיות

או על אתיופים, אבל אנחנו גם משדרים בערבית בכמות שידור גדולה מאוד. יש

לנו רשת שידור ברדיו, כפי אתם יודעים. יש לנו שידור בטלוויזיה, ובאותו

ערוץ לוויין, שאנחנו אמורים לעלות איתו בעוד מספר חודשים, אנחנו נשדר

כחמש שעות ביום טלוויזיה בערבית גם כן, בעיקר לתועלת המרחב המקיף אותנו

ושיש באפשרותו לקלוט את השידור בצלחות לוויין. זה דבר נפוץ ביותר

במצרים, ערב הסעודית, פחות נפוץ בסוריה ובמקומות אחרים.



יש בעיה בכלל לרשות השידור, איננו מסתירים אותה, עם כל הנושא של שידור

בשפות, בעיקר בנושא של שידור ברוסית. אנחנו בעצם מחזיקים שני מנגנונים

נפרדים ברשות השידור לשידור ברוסית. מנגנון אחד הוא המנגנון הוותיק,

שמשדר ברוסית לחו"ל בגלים קצרים, ויש מנגנון נפרד לחלוטין, שמורכב

ברובו מעולים חדשים מרוסיה, המשדר באופן בלתי קשור לחלוטין לאותו גוף

המשדר לחו"ל. זה יוצר בעיות רציניות. את עובדי הרקע קלטנו שוב כמעט

בהוראת שעה בגלל לחץ שהיה לקלוט עובדים אלה. לפעמים שני המנגנונים

משדרים ב"שתי שפות", כיוון שהגישה של המשדרים הוותיקים היא שונה מהגישה

של המשדרים החדשים. מעבר לבזבוז העצום שיש בתוך רשות השידור בנושא זה,

יש בעיה שנוצרת גם ביעדי השידור עצמם, כיוון שהעולים מרוסיה בארץ

שומעים טקסטים אחרים, גישה אחרת לכל מיני נושאים, ממה שהקרובים שלהם

ברוסיה שומעים בשידורים לחו"ל. נצטרך לתת את הדעת על כך. יש בכלל

פרובלמטיקה מסוימת, שאני חושב שלא צריך להתעלם ממנה, ובטח לא ועדה כזו,

בכל הנושא של שידורים, בעיקר פה בארץ, לאוכלוסיות של עולים חדשים. ישנה

תמיד הבעיה שמצד אחד נותנים שירות טוב, שמסייע לקליטה, ומצד שני

מנציחים תרבות, ובזה מדחיקים את הקליטה, כי בזה שאנחנו משדרים את

התרבות הרוסית ב"רקע", אנחנו תורמים לזה שאנשים ממשיכים בתרבות, שאותה

הם הביאו איתם, ופחות מסתגלים אל התרבות שלנו.
היו"ר ע. זיסמן
התרבות ב"קול ישראל" ובטלוויזיה היא יותר

אוניברסלית-כללית מאשר ישראלית.
מ. קירשנבאום
היא בראש ובראשונה בעברית. הבנתי למה

התכוונת, ולכן אני עונה. יש אסכולה, הטוענת

שהעולים צריכים להתמודד עם השפה העברית ועם הקשיים, שצריך לשדר להם

בעברית קלה וללמד אותם עברית גם דרך הרדיו, אבל שהם צריכים להיכנס

לתרבות הישראלית בדרך הקשה אולי, אבל המהירה יותר, ולאו דווקא בדרך של

הדחקה והנצחה. זה ויכוח פילוסופי. העובדה היא שאנחנו משדרים ברוסית

כמות גדולה מאוד של שעות. אנחנו משדרים באתיופית, בטיגרינית, ואני יודע

שאיננו משדרים מספיק, משום שהאוכלוסיה הטיגרינית רוצה יותר, והאוכלוסיה

הקווקזית רוצה יותר. יש אגב שפות, שאני בטוח שהן מקופחות לגמרי. ניתן

למצוא אוכלוסיות יהודיות המדברות שפות, שאנחנו לא משדרים כלל. יש טענה
של הקווקזים
יש רשת רקע, שמשדרת כל כך הרבה שעות ברוסית. אי אפשר

למצוא רבע שעה לקווקזית ואי אפשר למצוא לקבוצות אחרות?! אנחנו ארץ

קולטת עלייה. זה כמובן יוצר פרובלמטיקה. אני חושב שהמאמץ שרשות השידור

עושה הוא מאמץ עצום וראוי.

ישנה בעיה הקשורה לשידורים לחו"ל, שגם עליה צריך לתת את הדעת. אנחנו

משדרים בגלים קצרים. כולם יודעים שזה דבר חיובי לשדר לקהילות בחו"ל

ולשמור על קשר עם הקהילות בחו"ל. יש דבר אחד שאיננו יודעים, זה מה הן

באמת כמויות הקליטה שלנו, לאן אנחנו באמת מגיעים, לאיזה כמויות של

אוכלוסיה; הרי הרדיו נקלט בגלים קצרים, ואז בחלק מהקהילות אנחנו יודעים

שיש סך הכל בכל הקהילה רדיו אחד, הקולט בגלים קצרים, שאפשר להאזין לו.

לא לכל האוכלוסיה בחו"ל, שאנחנו מגיעים אליה דרך האנטנות המשובחות, יש

בכלל רדיו. מעולם לא נעשה סקר רציני, עמוק, אומדן אמיתי של האפקטיביות

של השידורים האלה. אנחנו כמובן מקבלים מכתבים, והמכתבים הופכים להיות

אינדיקציה של האפקטיביות, אבל זו אינדיקציה מאוד שטחית. יכול להיות

שהמכתבים מייצגים מאות מעטות של מאזינים. ביקשנו לבדוק את הדבר באותה

ועדה משותפת, שסגן שר החינוך דיבר עליה פה.
היו"ר ע. זיסמן
אתה יכול להתייחס לשאלה למה אין שימוש מוגדל

בחסות ובפרסום גם בשפות השונות?

מ. קירשנבאום; אנחנו עושים מאמץ גדול בפרסום לגבי שפות.

השפות היחידות שהן אפשר להתחיל להרגיש

ניצנים של פרסום הן ערבית ורוסית. אינני רואה בדיוק את המפרסם הקירגיזי

בארץ או את המפרסם אחר. זה פשוט איננו. אם רוצים להשתית את השידור על

חסדי המימון מתוך פרסומות, השידור הזה יתבטל בתוך שבוע. לא ניתן לממן

את זה בשום צורה דרך פרסומות.

היו"ר ע. זיסמן; אני מקבל עותקים של עיתונים שונים. אני רואה

שמספר העיתונים ברוסית הוא בקו עלייה, ולא

בקו ירידה.

י, רובין; אני אוסיף כמה משפטים, מבלי לחזור על מה

שהמנכ"ל אמר. משפט המפתח, שלפחות בשנה

האחרונה שמענו, זה "סדרי עדיפויות". והם משתנים, וכל מה שאמרת וציינת

וחלק גדול מהטיעונים כלפינו מתבססים על כל מיני דברים שמשך שלושים שנה

מיום שהחלו שידורים לחו"ל לא השתנה דבר. משתנים סדרי עדיפויות. כרגע

איני מדבר על כל נושא התקצוב, אבל בהנחה שאנחנו נמשיך כרדיו לתקצב את

כל מה שאנחנו מתקצבים בסכומי עתק, מה שקורה בגלים קצרים זה דבר שילך

ויכלה מהעולם. עוד אתמול הייתה למנכ"ל ולי פגישה עם נספחת התרבות של

שגרירות צרפת, שבאה לדבר איתנו על מה שנקרא "ממסרים". גם הם אינם

יכולים להרשות לעצמם את הטכניקה הישראלית של משדרי ענק, שזוללים כל

מיני הוצאות חשמל ודברים אחרים בכמויות אדירות כדי לשדר ישירות מפה

לאמריקה. גם הם רצו להיעזר בנו כדי לשים פה כמו האמריקאים תחנות ממסר

או כל מיני דברים אחרים. אפילו הB.B.c- - כשאתה קולט אותו במכונית שלך,

אינך קולט אותו בגלים קצרים, אלא כשהוא משודר לקפריסין ומשם משדר בגלים

בינוניים כמו פה. הטכניקה של רשות השידור לפני שנים, ואחד מהשיקולים,

שמשרד התקשורת המשיך בגללם לרכוש בהוצאות עתק את המשדרים עם הווילונות,

זאת טכניקה, שפסה מהעולם. כל המעצמות, לא אנחנו, כל המעצמות יורדות

מהסיפור. בתחנת יבנה יש משדרים בגלים קצרים מתקופת המנדט הבריטי,

העובדים על מנורות רדיו בסדר גודל של בנייני ענק, שזוללים חשמל. אלה

דברים שפסו מהעולם. זה מתייחס לעניין בזבוז הציוד, שיש לנו איתו בעיה.

אנחנו נתקלים בשני סוגים של בעיות כל פעם שאנחנו צריכים לעשות שינוי

הכי קטן. חלק קטן מהבעיה זה העובד'- 1 מבפנים, ואני מבין את החרדות שלהם.

איש אינו רוצה להיות מפוטר, ולא התכוונו לפטר. עובדים אלה נזעקים ורצים

החוצה, ומפעילים את הלובי שהמנכ"ל דיבר עליו, וזה לא טוב. זה אסור. לא

טוב לפטר עובדים, אבל יש קבוצת עובדים, העולה לנו 3-2 מיליון שקל

משכורות בשנה. כדי שלא יפוטרו, חלילה וחס, מתכוונים לעשות הסבות

למיניהן. אבל הם מפעילים לובי חיצוני, שלוחץ עלינו להמשיך לעשות מה

שאנחנו עושים, שעולה לנו 30 מיליארד שקל. כדי להחזיק עובדים ב-3

מיליארד שקל כופים עלינו מטלה של 27 מיליון שקל, שאפשר היה לעשות אותה

גם בצורה אחרת.

הלובי הזה זה גם הסיפור של המשדרים. משרד התקשורת ובזק, ואינני רוצה

להיכנס לעימותים איתם, אבל הם מחזיקים דינוזאורים וכופים אותם עלינו

במחירי עתק. אני זוכר את הסיפור שג'יבריל השתלט על תדר. קודם כל, הוא
לא התשלט
ואם היה משתלט, אז מי בכלל מקשיב לתדר הזה?! גם אנגליה וצרפת

עוברות מהדבר הזה. יש היום טכניקה של כבלים, מעלים ללוויין במחיר זול,



ועולים למקומות שרוצים. יש טכניקה אחרת של התכניות, שדיברת עליהן, כמו

שאהרון הראל עשה בטלוויזיה. כלומר - צריך משהו לחו"ל, מקליטים פה,

שולחים קלטות (בין אם זה באמצעים פיזיים או באמצעות לוויין, שזה קצת

יותר יקר) ובמדינות עצמן מיירטים את השידורים, ומשדרים לאן שצריד לשדר.

אינני נכנס לדבר השלישי, שזה סדרי עדיפויות של שפות.

בצדק התחלת בדיוק בנקודה העיקרית. היום העברית היא הדבר שלוחצים עלינו

הכי הרבה לקבל; ישראלים ויורדים ולא יורדים, קהילה דיפלומטית ושליחים

וכאלה שרוצים ללמוד עברית. בגלל כל ההיסטוריה זה נמצא אחרון בסדר

עדיפות מבחינת משדרים בגלים קצרים, כי צריך לשדר בהונגרית וברומנית;

אבל, סליחה, בעברית זה הדבר החשוב ביותר! הגיעו מהונגריה מכתבים של

ראשי קהילה, שמדברים על 300,000 יהודים ויותר. הלוואי! שיעלו פה לארץ!

המנכ"ל דיבר על חיסכון, שזה דבר בפני עצמו. אינני רוצה להיכנס לשאלה של

תקציב רשות השידור בגלל כל הפטנט של האגרות הציבוריות, שהלכו ונשחקו

במשך עשר השנים האחרונות. תקציב רשות השידור בסופו של דבר נשחק! במקביל

לזה גדלו המשימות שלנו, בין אם זה שידור לחו"ל, כמו שאמרו, ובין אם זה

משימות בארץ. אנחנו משדרים בהונגרית וברומנית, ובגלל זה איני מצליח

להעלות רשת נהגים, שתילחם בתאונות הדרכים. מה חשוב יותר? זו רק דוגמה

אחת.

אני שומע בשיחות את דעתם של אנשי משרד החוץ על גלים קצרים, את דעתה של

לשכת הקשר לעיתונות על גלים קצרים; אלא מה, רשות השידור עושה זאת על

חשבונה. זה לא מפריע לאיש שזה לא על חשבונו. נציג משרד החוץ או נציג

לשכת הקשר, בשיחה לא פורמלית יגידו לך שגלים קצרים זה בעיקרון "פסה".

למשרד החוץ יש תקציב מסוים להסברה. הם מעדיפים להוציא את העלונים שלהם

לחו"ל, מאשר לתת מזה אגורה אחת בארץ. הם חושבים שיותר יועיל לשלוח את

העלונים לחו"ל. אז אני צריך להמשיך לשדר בגלים קצרים. בסופו של דבר גם

לטובת המשימות פה בארץ וגם לטובת השידורים בחו"ל צריך לאפשר לרשות

השידור להיערך בתקציב שהיא תוכל להרשות לעצמה לקבוע בו גם סדרי

עדיפויות.

אני חוזר ואומר, הדבר החשוב ביותר בשבילי היום, עם כל הכבוד לכל השפות

שמנו אותן כאן, זו העברית. וכשאנחנו מדברים על ישראל, זה עניין של

חדשות. אינני נכנס כרגע לתכניות. חדשות ברוסית, כבר צוחקים עלי על

הדברים שאני משדר מכאן לשם, מפני שהיום יש פתיחות, בדיוק כמו שמשדרים

חדשות באנגלית באנגליה ובארה"ב. זה בדיוק מה שצריך לשמוע מישראל. חסר

להם חדשות באנגלית מישראלי! אותו הדבר בברה"מ - אני משדר חדשות ברוסית,

שאולי קצת שונות מהחדשות האחרות, אבל בשביל זה הם צריכים טכניקות

קליטה, שלא כדאי להם להשקיע בשבילן. גלים קצרים זה גם השקעה גדולה

יותר. מקלט קטן שווה 150-100 דולר. מי מחזיק את זה בכללי! אז הם יכולים

לקלוט את מה שנוח להם. אנחנו לא נגד השידורים לחו"ל. בארץ זה בסדר יש

רשת רקע. גם פה אנחנו יכולים לשמוע את הבקשות, אבל שלא ילחצו מכל

הכיוונים. יש רשת שיכולה לשדר 24 שעות, אבל אם הייתי נענה לכל הבקשות,

הייתי צריך לשדר 72 שעות ב-24 שעות האלה. בתקציב שיש לי, וגם זה יותר

מדי, אני משדר בערך 14.5 שעות. אי אפשר לשדר ולא להוריד. אי אפשר.
מ. ינון
אני רציתי להתייחס מבחינה טכנית לנושא של

שידורים בגלים קצרים ושל אמצעים אחרים

שקיימים. בבריה"מ לשעבר כמות המקלטים היא עצומה. בזמנו עשיתם סקר

והגעתם לכמות מאזינים עצומה, נדמה לי 3 מיליון לפני 88'. אני מדבר על



גוף אובייקטיבי שעשה את הסקר. יש מקלטים בחבר העמים. גם בארה"ב יש מקלט

של גלים קצרים, שעולה 50 דולר, וכל אחד יכול להחזיק אותו בכיס. בארה"ב

יש אוכלוסיה גדולה שרוצה לשמוע עברית, ויש להם קשרים. בגלל הצמצומים

שנעשים ברשות השידור מגבילים אותנו להפעיל משדר אחד. בגלים קצרים תמיד
מפעילים שלושה משדרים
מפעילים תדר מרכזי ושני תדרים נוספים, כדי

שהמאזין יוכל לבחור את התדר הטוב ביותר. אינני זוכר איפה, אבל דיברתי

עם צרפתי, שעכשיו מפעיל תחנה עצומה של שישה משדרים בגלים קצרים. זה

התחנה שלנו. אמנם אתה צודק שהציוד שלנו שחוק, ויש ציוד המופעל משנת

71/ כאשר גולדה מאיר הפעילה את המרכז "גלים קצרים ליהדות בריה"מ", אבל

הם ממלאים אותו תפקיד. גם אנחנו, אס נגיע להסכמים בינלאומיים עם מדינות

אחרות, אנחנו יכולים לשדר בשבילם לאפריקה ולמקומות אחרים. קיימת כאן

אפשרות להחלפת שעות שידור. הצרפתים לא הפסיקו לשדר בגלים קצרים, כי

עדיין לא המציאו טכניקה שמאפשרת שידור בגלים קצרים בצורה אחרת. אמנם יש

מחשבות על שידורים בלוויינים, אבל כמה אנשים היום מחוברים אפילו

בכבלים?! אמנם יש הרבה אבל כמה אנשים יכולים לקלוט ישירות מהלוויין?!

יהיה מעבר. לא מכחישים שיש התפתחות, אבל יהיה מעבר, והמעבר יימשך אולי

עשר שנים. האם בזמן הזה אנחנו צריכים להפסיק את האמצעי היחיד שיש לנו

להגיע ישירות לבית המאזין?! עכשיו בקשו מאיתנו להפעיל כל העוצמה

בשידורים בגלים קצרים.
קריאה
אתה יכול ליצור לך תחנות קרקע, ומתוכן תוכל

להפיץ את השידור שלך. בכל מדינה שאתה רוצה

להגיע אליה, עשה עיסקה עם תחנת קרקע, היא תפיץ את השידור שלך. אתה יכול

לכל אירופה להגיע.
ש. קלפנר
קודם כל אני חושב שבגדול אני מסכים לדברים

שנאמרו ע"י מוטי קירשנבאום. יש באמת תהליך

של שינוי טכנולוגי. זה תהליך שהתחיל. הוא עדיין לא בשל ולא נתן פתרונות

מלאים למה שבעבר ובהווה נתנו שידורים קצרים. המדינות המשדרות בגלים

קצרים עדיין לא יורדות מגלים קצרים, לא סגרו תחנות ומשדרים, ממשיכים

לשדר תוך כדי מעבר ותוך כדי השתלבות בתהליך הטכנולוגי. צריך לזכור

שהתהליך הטכנולוגי של שידור באמצעות לוויין ותחנות רדיו במקומות עצמם

לא יותר זול מהפתרון הקודם בשלב זה לפחות. שימוש בלוויין הוא יקר

ביותר. קליטה מלוויין מחייבת צלחות יקרות או להיות מנויים של רשתות

טלוויזיה בכבלים, המוכנות גם להעביר את השידור. התהליך קיים. אנחנו

צריכים להשתלב בו. אסור לנו להתרפק על פתרונות מלפני שלושים שנה, אבל

גם אסור לנו להזניח פתרונות אלה לפני שהתהליך החדש, הפתרונות החדשים,

אכן יהיו כבר ישימים ויגיעו לציבור הרחב. מוטי קירשנבאום שאל עד כמה

השידורים נקלטים. לציבור יש מקלטים, והוא קולט. היה סקר ישן. צריך

לבדוק את הנושא מחדש מעת לעת.

נקודה נוספת שאני רוצה כאן לחזור עלית, וכולם מודעים לה, אבל במידה רבה

אנחנו תמיד בדיונים מהסוג הזה מתעלמים ממנה. לדעתי, בהחלט יש צורך

אמיתי לציבור רחב לקלוט את שידורי ישראל ברחבי העולם. כדי לענות על

צורך זה יש צורך בתקציבים כבדים ביותר, גם בפיתוח הציוד, באמצעים

לווייניים ובכל האמצעים. יש פער אדיר בין כאלה שיש להם בעניין זה דעה

ועצה ועניין, בעלי עניין, שאומרים - כן צריך לשדר -: למשל, משרד החוץ,

לשכת הקשר, הסוכנות היהודית. כולם אומרים - כן, צריך לשדר, ויותר לשדר,

ויותר שעות, ביותר כיוונים -. והפער גדול בין אלה, שיש להם עניין, לבין

אלה שמוכנים לממן את העסק הזה. בסוף כל הנטל נופל על רשות השידור. רשות



השידור מתקציבה צריכה לממן את מכלול השידורים: את הערוץ הראשון ורשתות

א', ב' ג' ו-ד' וקול המוסיקה ו"רקע" ומלחמה בתאונות דרכים וגם את הרשת

הזו. וכשהיא צריכה להרים את כל המטלות האלה מתקציבה, ודאי שלא תוכל

לעשות את זה בהיקף שבעלי העניין היו רוצים. לכן, בהחלט, בעלי העניין -

אם הם רוצים להיות בעלי דעה, הם צריכים להיות גם בעלי מאה ולהשתתף

בעסק.
לסיכום
רשות השידור הציגה את עמדותיה בפני שרי המדינה. שרת התקשורת

היא השרה הממונה על רשות השידור, ועד כמה שאני מבין היא שרת מתכוונת

לקיים דיון בנושא זה ולקחת בחשבון את כל ההיבטים וגם את כל העמדות.

התרכזנו עכשיו בעיקר בשידורים לחו"ל. אין ויכוח, וגם לא היה ויכוח,

כשהיה פה הדיון בנובמבר 92'. אני אמרתי אז מלת ביקורת על הממשלה, ולכן

סגן השר סיפר שזה מעט מדי ובוודאי לא תשובה למה שאנחנו צריכים. אין לי

ספק בכך שהמעמסה העיקרית או כמעט הבלעדית מוטלת על רשות השידור. זה

אינו יכול להיות כך. אנחנו התחלנו בדיונים עם ועדת העלייה והקליטה

בנושא רפורמה בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונית. אחד הדברים, שאולי

אנחנו צריכים לשנות, זה שצריך להפנות כספים גם לזה. כל מי שחושב שצריך

לבקר את המגבית חושב כך, אבל הרוב חושב אחרת, וזה גם מה שהתגבש בוועדה.

מה שמתגבש מכל מיני צדדים, כולל אצל היו"ר בפועל של ההסתדרות הציונית,

הוא שצריך לחלק את המעמסה אחרת ואת המשאבים אחרת. אין ויכוח שמדינת

ישראל, הסוכנות היהודית וכל הגורמים האחרים חייבים לקחת חלק במימון.

לפי דעתי שידורים לחו"ל זו חובה לאומית של ממשלת ישראל. היא צריכה

לעשות זאת גם ממיסיה. שידורים בארץ זה חלק מהאגרה. הייתה עליה ביקורת

בלתי מרוסנת מצד מספר חברי כנסת. יש שתי אפשרויות לבטל את האגרה

ולהבטיח את המימון בדרך אחרת. אם אינך יכול לתת את המימון, אתה חייב

לבטל את האגרה. האגרה כוללת שירות לכולם. במדינה דמוקרטית, שיש בה

שוויון, צריך שידורים בערבית. האוכלוסיה הישראלית היא אוכלוסיה מגוונת.

יעלו השנה, לפי הערכתנו, כ-100,000 איש. אנחנו בתהליך מתמיד של קליטת

עלייה וקיבוץ גלויות. זה לא ייפסק כל עוד רוב העם היהודי בחו"ל. לא

רציתי להפריע למר קירשנבאום, והסכמתי עם רוב הדברים, אבל נפגעתי. האם

אני מדבר על שפות של אוכלוסיות קטנות?! אנחנו מדברים בעיקר על רוסית.

זה רוב העליה. רובם יודעים רוסית. אחרי יותר משבעים שנה של רוסיפיקציה,

שכולם צריכים לדעת רוסית, התברר שיש חלקים של בריה"מ לשעבר, שזו אינה

השפה בהם. אני מדבר על רוסית ועל אתיופית. אם באו טיגרינים, וזה 180/0,

זה בשבילי הפתעה שיש אחוז כה גבוה שלא מבינים את האמהרית. אני מדבר על

רוסית ועל שפות כמו אמהרית, שיש אחוז גדול של אנשים שמדברים אותן.

בסופו של דבר השפה העברית היא גם השפה המאחדת אותנו. קשה לאנשים בגיל

מבוגר ללמוד עברית. עכשיו יש פחות יידיש ברדיו. ועדה יכולה להפעיל לחץ.

הוועדה הזו היא גם לובי. אנחנו עשינו לובי, אז 45 רופאים (לצערי, אחד

לא, אבל 44 רופאים) קיבלו רשיון לרפואה לפני מספר ימים בלחץ הוועדה. 60

קייסים עובדים במועצות הדתיות לאחר שביתה של 17 יום. אנחנו לובי,

ובנושא זה אנחנו לא רק נקבל החלטה כדי לצאת ידי חובה, אנחנו נעשה לחץ

גדול מאוד. אולי יהיו שינויים, אם לא תקבל את המשאבים ואת העזרה

הכספית, אבל שידורים בארץ זה כלול באגרה. האגרה היא לא רק כדי שיהיה

ג'ז בעברית בטלוויזיה, היא מדברת על כך שיש לדבר גם בשפות אחרות. צריך

לעשות אבחנה בין חו"ל לבין הארץ. אני רוצה את ההתייחסות שלך ושל אחרים

לנושא זה.
מ. קמינסקי
אנחנו בהחלט שוקדים על ביצוע חוק רשות

השידור בכל מה שנוגע לשידורים של עולים בארץ



ושל יהודים ובכלל בחו"ל. זו אחת המטלות שהחוק הטיל עלינו. איננו

מתכוונים להתחמק מהמטלה הזאת. אנחנו מקיימים אותה כבר מקום המדינה ועוד

לפני קום המדינה, ואנחנו נמשיך לקיים. אני חושב שלהיפך, בחודשים

האחרונים הראינו את המסירות שלנו לעניין. לא קיבלנו בינתיים פרוטה לזה.

עשינו שני מהלכים, שאחד קשור ברדיו לרוסים ואחד קשור לטלוויזיה. אחד זה

התכנית שהזכיר המנכ"ל לגבי יום שישי, שנכנסה ללוח השידורים הרגיל. יש

צוות שמורכב חלקו מאנשים מבפנים, העוסקים בתחום של הרוסית מהרדיו

והטלוויזיה, וחלקו מבחוץ, והוא ילך ויתחזק, כאשר אנחנו נפעיל במלואו את

ערוץ 3. יתרה מזאת, לאחרונה התחילו, וזה דווקא עניין שמביא לקליטת

עלייה, ב"רקע" לשדר את "מבט" ברוסית. כלומר אדם יוכל לשבת ולהסתכל במבט

בטלוויזיה לשמוע ברקע מה שאומרים ברוסית, ואני יודע שיש לזה הצלחה.

קיבלנו כבר הדים. זה מראה שאיננו מתכוונים להתחמק, אלא להיפך, אנחנו

ממציאים כל יום רעיונות חדשים איך להשביח את השידור הזה ולעשות אותו

יעיל יותר ולקשור את האוכלוסיה עם מה שמתרחש בארץ. לא מדובר סתם בהמשך

של תרבות רוסית ושפה רוסית. לכן אני חושב שהמחויבות, אם נלך לפי סדר

עדיפויות, היא באמת קודם כל לקליטת עלייה. אנחנו לא מתכוננים לרדת

מהנושא של קליטת עלייה. יש לנו תכנון לטווח רחוק לעשות צעד של מיזוג,

של שילוב של שתי המחלקות הרוסיות, שיש לנו, שחלקן משדרות בחו"ל וחלקן

בארץ. היה מהלך שבוצע בלחץ של זמן, כשהתחילה פתאום העלייה הרוסית במסות

גדולות, והיו רעיונות. אינני חושב שצריך להצטער על זה. היו גם יתרונות

למהלך כזה של שידורים שונים קצת לארץ ולחו"ל, אבל יכול להיות ששלב זה

כבר נגמר, וגם כלכלית זה לא מתקבל על הדעת, במיוחד אם נזכור שדווק.א את

העולם פטרנו מאגרת רשות השידור לשנתיים הראשונות ביוזמת הכנסת. זה

בעצם התנדבות של משלמי אגרה אחרים לטובת העלייה. אינני מצטער. אני רק

מציין זאת כעובדה. אינני חולק על זה, ואינני נגד. להיפך, אנחנו מקבלים

זאת באהבה כחלק מתהליך הקליטה. אנחנו חושבים שזה צעד מתקבל על הדעת,

סביר ונכון למזג בעתיד הקרוב את העניין לכוח אחד, שבו נשדר גם לארץ וגם

לחו"ל. עברו כבר שבע שנים או יותר מאז שמשרד החוץ והסוכנות ירדו מהנושא

של השתתפות בתקציב השידורים לחו"ל. אני חושב שלא יהיה מנוס מלשחרר את

רשות השידור מכל הנושא של העברת השידור מישראל לחו"ל. כלומר רשות

השידור תהיה מופקדת על תוכן השידור, על הפקת השידורים, אבל השאלה היא

איך להעביר אותם - אם באמצעות מגברים מלפני שלושים או עשרים שנה או

בלוויינים או בתחנות מקומיות. זה יכול להשתנות ממדינה למדינה. יכול

להיות שמשרד החוץ חושב כך ולשכת הקשר חושבת אחרת, והסוכנות חושבת אחרת.

לפי דעתי כל הנושא צריך לצאת מרשות השידור. רשות השידור תהיה בית הפקה

לשידורים לחו"ל. את העברת השידורים האלה לבית הצופה או לבית המאזין

יעשו הגורמים הממלכתיים, שיש להם עניין בזה ומופקדים על הנושא. רשות

השידור אינה מופקדת על העברת השידור למדינה בדרום אמריקה או בברית

המועצות. כשרונה הוא להפיק את התכניות. עובדה שזה גם איננו בשליטתנו.

איננו קשורים לתכנון מתי משרד התקשורת מביא משדר בהשקעה של מיליוני

דולרים ומתקין אותו. כל המפות האלה, כמו שזה מונח אצלכם על השולחן, גם

אני רואה אותן פעם ראשונה. יש אמנם גוף תיאורטי של תיאום, אבל אינני

חושב שאנחנו מעורבים בקניית הציוד, בתכנון, בטווחים. אינני חושב שמנכ"ל

רשות השידור או מנהל הרדיו מעורבים בהכרעות אלה, ואינני בא בטענות. כך

זה בנוי עשרות שנים, ואני חושב שאולי זה נכון שאנחנו צריכים להשתחרר

מהטכנולוגיה הזו, שיש עליה כל מיני דעות. כל התכנון של סדר עדיפויות

גדול עלינו. אנחנו נתרכז בשידורים בארץ, בעולים החדשים. אני חושב שזה

חלק גדול וחשוב באוכלוסיה. ראיתי פעמים רבות בבתים של שגרירים ושליחים

ושל כל הישראלים המפוזרים - יש לנו עניין ולהם יש עניין להקשיב ולשמוע

מספר פעמים ביום חדשות מהארץ ברשת ב'. אני חושב שבזה צריך להמשיך, אם



אפשר, בעניין של הגלים הקצרים למקומות שאליהם מגיע השידור של רשת ב'.
איך דברים אלה יגיעו
אם אהרון הראל יקים וזברה כזאת, או חזי כרמל יקים

לוויין כזה זה לא בטיפול שלנו, וזה גם טכנית וגם תקציבית צריך לבוא מכל

הגורמים העוסקים בכך בחו"ל - משרד ההוץ, הסוכנות היהודית, לשכת הקשר,

כל הגורמים שיש להם עניין בזה. כמו שהם אינם מומחים בשידור, כך אנחנו

איננו מומחים בטכנולוגיה, ואין זה באחריותנו. אנחנו מקבלים שובר תשלום

להעביר לבזק 40 מיליון שקל בשנת 94' או 93/ אם אני זוכר את המספרים,

עבור המשדרים לאו דווקא של העולים. הרוב זה דווקא ובעיקר גלים קצרים,

וזה מתוך האגרה שכל שני וחמישי בכנסת יש חברי כנסת שמציעים לבטל אותה.

רק השבוע קראתי בעיתון שהציע יו"ר ועדת הפנים לבטל את אגרת רשות

השידור, כי כתבה בליל שבת, שלא ראיתי אותה, לטובת ראש הממשלה, הרגיזה

אותו. הוא מציע מייד לבטל את אגרת רשות השידור. זה לא רק מהליכוד. זה

קורה גם הפוך. שבוע אחרי זה תהיה כתבה על הפגנה, תציע הממשלה לבטל את

כל תקציב רשות השידור. כל אלה המתעניינים בנושא צריכים לקחת בחשבון

שזהו תהליך, שלפי דעתי הוא נכון ובלתי נמנע, והוועדה צריכה לקחת

בחשבון, לגייס את המשאבים או להחזיר את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לטפל

בתשלום עבור בזק.

מתחילים בשידור של כיתות לימוד בעברית ב"רקע", עושים זאת המומחים של

חינוך למבוגרים במשרד החינוך. . אני אומר כל הזמן, אנחנו עסוקים ביוזמות

לשפר את השידורים לעולים החדשים בארץ, לכן אין לנו כוונה, ואיש לא העלה

על דעתו, להתחמק מהמטלה הזו. אנחנו חושבים שזה לכבוד לנו להיות שותפים

בתהליך קליטת העלייה.
ט. וינטרוב
הרקע שלי הוא של עיתונאית, לכן אתייחס בדיוק

מבחינה מקצועית לתכנית. אתם מדברים פה על

שינוי טכנולוגי. היינו רוצים לראות גם שינוי יחס לאנשים, אנשים כמו

שהם. רקע היא תכנית אינטגרציה נהדרת. אולי אתם פשוט אינכם יודעים, הם

פשוט ראש גשר לאינטגרציה. הם נותנים מידע, מסורת, אהבת הארץ. זה לא

תרבות רוסית. אנחנו יכולים להתווכח עם נשארנו בתקופת כור היתוך, או

שכאשר מגיע המון אנשים אולי צריך לדבר על אינטגרציה אחרת, אולי זה

שילוב. הם אינם יודעים עברית. זה לא שהם אינם רוצים ללמוד עברית. לרובם

פשוט אין שיטה ללמוד. הם מרוויחים לחם לילדים. לא מבוגרים. אני הגעתי

לפני 12 שנה. למדתי כסטודנטית במשך חמישה חודשים. הכל היה מוכן. אי

אפשר להשוות. קשה להם. הם רוצים להיות חלק מהארץ. זה לא שהם יוצרים

גטו. אני הייתי נותנת להם פשוט גושפנקה, פרס לשליחות על מה שהם עושים

בתכנית העלייה. הם אינם מקבלים אפילו' שכר מינימום. זה נורא מתסכל. הם

ממורמרים, וכאשר קבלן או בעל עסק פרטי, סליחה על הביטוי, דופק אותם, זה

כן מובן, אבל כאשר זה רשות השידור - התחושה היא מאוד לא נוחה. אנשים

עברו מכרז, הם מקצוענים, והם אפילו אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש

דירה. אין להם פשוט אמון בכך שמחר "רקע" לא תיסגר. אינני מאשימה. זה

משתקף בדיוק במה שקורה פה ובמה שקורה בכל המדינה - העולים אינם בראש

סדר העדיפויות. אתם גברים מכובדים וחזקים. אילו הייתם רוצים לקבל כסף,

הייתם משיגים למטרה זו. אם אנחנו מדברים מלים יפות על אהבת הארץ

וציונות, אני חושבת שהגיע הזמן לעשות. צעקנו וחייכנו והפגנו ודיברנו

ונפגשנו עם כל הנוכחים. אני מבינה שמלת המפתח זה "כסף". אם רוצים

עלייה, צריכים לעשות משהו.



א. רביץ; את רוצה לומר לי שעובד רשות השידור מול עובד

ישראלי, שניהם בעלי אותם כישורים, שניהם

עושים אותו דבר, זה מקבל משכורת אחת, והשני מקבל משכורת פחותה?
ט, וינטרוב
הוותיק מקבל פי שלושה, לידיעתך.

היו"ר ע. זיסמן; הם עובדים לפי חוזים, ואלה קבועים.

ט. וינטרוב; מדובר בעיתונאים בדרגה ראשונה, וזו הרגשה

מאוד לא נוחה.

א. מסלה; באתרי הקרוונים יש עדות לכך שההתקרבות של

העלייה הרוסית יותר קרובה מזו של העולים

שבאו מאתיופיה. קשה לי להסביר את זה, אבל אני יכול לשער. כשבא אדם מכפר

נידח ולא ידע לקרוא ולכתוב, והוא יושב בכתה באולפן ללמוד עברית, למרות

שנותנים לו שם ללמוד עברית זה מאוד קשה. לכן הזמן וההתקדמות שלו בעברית

יכולים להיות ארוכים מאלה של העולים שבאו ממדינות יותר מפותחות. דבר

נוסף, לעולי אתיופיה - מידע, אינפורמציה, חדשות על המתרחש בארץ ובעולם

כולו באים מהרדיו. אין כלי אחר שמשמש לתקשורת. אין עיתונים שיוצאים כל

יום או כל שבוע, כמו שאני רואה שיש לעליות אחרות. משרד השיכון עשה סקר

בין עולי אתיופיה, וגילה ש-80% מאזינים בשפה אמהרית. וזה אומר שאנשים

ממש דבוקים לרדיו. זת ציבור מאזינים גדול. היום הגיעו פניות רבות מאוד

מקרב העדה לא לשנות את שעות השידור. בסך הכל יש לנו שעתיים של שידור

ביום: 3-2 ו-7-6. בשעות הערב יש ציבור גדול שהיה רוצה להאזין בשעות

היום, אבל אינו יכול. רק קשישים נשארים בבית. רוב רובה של העדה יוצא

לעבודה, והציבור הזה ממש נפגע. פניתי לרשות השידור, למנכ"ל, למנהל

הרדיו, ואני גם שלחתי העתק ליו"ר כאן. קיבלתי ממנהל הרדיו,. מר אמנון

נדב, תשובה שמסבירה שיש קשיים ברשות השידור, ואולי יימצא פתרון בעתיד.

זה לא נראה לי. אני פונה בהזדמנות זו בבקשה להשאיר את שעות השידור, כפי

שהיה במתכונת ו-1קודמת. הציבור האתיופי זה ציבור שיש לו רק רדיו, ואין לו

עיתונים. יש ציבור שמדבר רק טיגרנית, והם 18%-20% מבני העדה. הם לא

מבינים אמהרית. ברשות השידור מקציבים להם מתוך אותן שעתיים עשר דקות עם

עובד אחד, שמשתכר 1,500 שקל לחודש. ביקשנו גם מוועדת עלייה וקליטה מתוך

שעתיים אלה לתת לטיגרנים חצי שעה ולהסתפק בשפה אמהרית במשך שעה וחצי.

לא ביקשנו להגדיל את שעות השידור. צריך אולי להגדיל את מספר העובדים

בטיגרנית, כי אדם אחד אינו יכול לכסות את חצי השעה ולתת לציבור זה

תחושה טובה. יחד עם זאת אמרו לי העובדים ברדיו שהתחילו לצמצם בעובדים.

היו שני עובדים במשכורת מלאה, עובד אחד בחצי משרה. עכשיו רוצים ארבעה

עובדים בחצי משרה. האנשים העובדים בחצי משרה מקבלים 750 שקל, ואינני

יודע אם אותם אנשים עובדים היום בשכר מינימום במשק.

היו"ר ע. זיסמן; הכנסת נמצאת בפגרה, ואני ייחסתי חשיבות

גדולה לדיון. נחזור ונדבר על זה, אבל אני

רוצה להביא את הדברים לידי סיכום, כי המליאה נפתחת ב-10. הבעיות הועלו.

אני מבקש להתייחס, ואני רוצה לסכם.
מ. קירשנבאום
אני רוצה להגיד מספר מלים, כי אני יודע

שצריך לקצר בישיבה. נראה לי מוזר שרשות

השידור עומדת על ספסל הנאשמים, כשהיא היחידה שעוד נושאת בנטל הזה, שכל



המשרדים התנערו ממנו לגמרי. כולם באים להוכיח את רשות השידור. אני

חשבתי שבאנו על מנת לקבל תודה על המאמץ שאנחנו עושים, מאמץ אדיר בשידור

לחו"ל, לעולים פה. מלבישים את זה על כספי אגרת רשות השידור. צריכות

להיות פרופורציות. העובדים ברקע הם 38 עובדים, שאנחנו קיבלנו אותם

לעבודה זמנית, הם עובדים לפי הנורמות של עבודת זמנית ברשות השידור,

ואינם משתכרים עבור עבודה זמנית פחות ממה שמשתכר עובד העובד בעברית,

זמני. צריך להבין זאת. צריך להבין דבר נוסף, שעובדים אלה רוצים להיות

עובדים קבועים ברשות השידור. "רקע" הוקמה כהוראת שעה. מה יקרה בעוד שנה

או שנתיים או חמש שנים, כשיחליטו שאין כבר צורך ב"רקע"? 38 עובדים אלה

יהיו ברשות השידור. לא כולם יוכלו להשתלב בעבודה בעברית. יהיו עובדים

קבועים עד גיל 65 ברשות השידור, ואתם, חברי הכנסת הנכבדים, תשאלו איך

זה שברשות השידור ישנה אבטלה סמויה, כשיש עובדים קבועים, שאין להם

עבודה ואין מה לעשות איתם. גם הגורמים שהיו צריכים לעזור לנו לקלוט

עובדים אלה כמו משרד הקליטה התנערו לגמרי, הפקירו את הכל, השאירו אותנו

לבד עם כל הבעיה הזאת. אנחנו, עם הכסף המעט שיש לנו, מנסים בכל זאת

להחזיק את הגוף הזה כמה שיותר, לשלם לו, אני מודיע לכם - לא נוכל

להחזיק מעמד לאורך ימים. אני מסכים בהחלט עם מה שנאמר פה על הקהילה

האתיופית. אין לי שום ספק שהצורך של הקהילה האתיופית בשידור מיוחד

בשפות האמהרית, הטיגרנית, לא משנה מה, הוא צרוך הרבה יותר גדול מזה של

הקהילה הרוסית, הרבה יותר גדול. ההסבר שקיבלנו פה הוא גם נכון. הקליטה

שלהם בארץ היא יותר קשה. הבעיה של השפה שלהם קשה יותר, ומגיעות להם

הרבה יותר שעות על חשבון הרוסים, אבל הלובי של הרוסית לא יאפשר שנוותר

על שעות מהרוסית לאתיופית. לא יהיה דבר כזה, משום שהלובי של האמהרית

הוא חלש יותר. אבל אם היינו צריכים לעשות באמת שיקול נכון על אמצעים

שיש לנו ואיך לחלק את המשאבים לפי הצרכים האמיתיים, אני יכול לומר לכם

שהיינו משדרים באמהרית יותר ממה שאנחנו משדרים ברוסית. לרוסים יש גם

ערוצי הכבלים ברוסית. הם קולטים את הטלוויזיה הרוסית, ויש להם

קומוניקציה, והם קולטים עברית מהר, בחלקם הגדול, ומתאקלמים, תודה לאל,

גם בחברה הישראלית הרבה יותר מהר. לקהילה האתיופית יש בעיה של קליטה

בחברה הישראלית, ופה המשימה שלנו. אין לי שום ספק שכוח שידור היה צריך

להיות הרבה יותר חזק, ולא רק עובד אחד בטיגרינית, אלא יותר. יש ויכוח

על השעות, שהן שעות אחרי העבודה - איזו שפה לשדר, כי אלה השעות הטובות

והיותר חשובות. הן חשובות גם למאזין הרוסי וגם למאזין האתיופי

ולטיגריני ולקווקזי. לכל מאזין יש סך הכל מספר שעות אחרי העבודה, שהן

יוקרתיות בשידור, ונאבקים שם באמת למי צריך לתת עדיפות, למי צריך לשדר.

אי אפשר לרצות את כולם בדבר זה.

לסיכום, אדוני היו"ר, אני רוצה לומר דבר אחד: אנחנו נושאים בעול הזה,

זה עול קשה מאוד לרשות השידור, ויש עלינו לחצים עצומים. אין שום סיכוי

שאנחנו נרצה את כולם או אפילו חלק. אני יודע שיש כפיות טובה וזלזול

כלפי רשות השידור על איך שהיא מקפחת את העובדים הרוסים והאתיופים. בסך

הכל אנחנו עושים מאמץ גדול. אם לא נסתייע ולא נקבל סיוע ומימון

לשידורים האלה בעתיד, לא תהיה בעיה, נהיה מוכרחים לקבל את הנחיית משרד

האוצר שבזמן אישור התקציב אמר לנו - הפסיקו לשדר לחו"ל, אם לא משלמים

לכם. אל תשדרו בחו"ל, ואל תשדרו לעולים, ואל תשדרו לאף אחר-.

מ. גולדמן; אני חושב שגם המגמה של 94' זה ללכת על פי מה

שאמר יו"ר רשות השידור. רשות השידור תפיק,

ואנחנו ננצל את השלוחות הקיימות בחבר המדינות כדי להרחיב את הפעולה

בהסכמים שייעשו. אני מקווה, על פי ההתחייבות שהייתה, שנוכל מייד בחודש



מרץ להיכנס לפעילות, כפי שהובטח שערוץ 3 ירחיב את שידוריו לקראת חודש

מרץ. לנו כממשלה ולכל אזרח בישראל חשוב בעיקר איך מגדילים את העלייה

ואיך יוצרים פה אווירה כזאת שהשדר מישראל לחבר המדינות יהיה כזה שירצו

ושהעלייה תגדל ותצליח כאן.

היו"ר ע. זיסמן; אני בטוח שמה שאגיד יהיה על דעתם של חברי

הכנסת רביץ ובא-גד. מה שאנחנו מסכימים זה

לגבי השידורים לחו"ל. בנושא הזה אני חושב שאנחנו מביעים הערכה לכל מה

שנעשה ע"י רשות השידור כולל השיפורים שהיו והשכלולים שהיו, אבל החשיבות

של השידורים לחו"ל הולכת וגוברת. היא גוברת בעיקר בבריה'ימ לשעבר. היום

הכל פתוח, והיום מכינים את העולה לעלייה. זה לא כמו שהיה. היום יש

קורסים לעברית, יש הכשר- מקצועית, יש בתי ספר יהודיים בכל ימות השבוע,

יש בתי ספר יהודיים בימי ראשון. היום יש חינוך יהודי והעמקת חינוך

יהודי וחיזוק הזיקה למדינת ישראל. במקומות רבים אנחנו חייבים להסתייע

בשידורים לחו"ל. בנושא זה אין ויכוח לגבי מימון וחלוקת המשאבים. אתם

תקבלו את ההערכה ואת הכבוד הראויים לכם. יחד עם זאת תקבלו גם את

החיזוק, עם כל המשתמע מזה, כי אנחנו מתכוננים לעשות פעולה בנדון.

לעומת זאת, לגבי השידורים בארץ יש חילוקי דעות. אגיד מה מוסכם. אנחנו

מעריכים כל מה שנעשה. אני תמים דעים איתך לגבי מה שאמרת לגבי יוצאי

אתיופיה, אבל אני חושב שגם אתה צריך קצת להתעמק במה שקורה עם יהדות

בריה"מ. הם אינם עשויים מדבר אחד. הייתי ברמלה. שם הריכוז הגדול ביותר

של יוצאי בוכרה. אין הבדל בין יוצאי אתיופיה לבין רוב יוצאי בוכרה. יש

בארץ אלפי יוצאי בוכרה, זה פשוט אינו נכון שאנחנו מבקשים תנאים מיוחדים

לסוגים מיוחדים באוכלוסיה של בריה"מ. גם אם אינני מאלה שרשות השידור

מפרגנת להם בגלל סיבות שונות, אני תמיד מגן על רשות השידור, ואפשר

להוכיח זאת בפרוטוקולים של החודשים האחרונים. איפה כל אלה שבאופן קבוע

הפכו לעובדים של רשות השידור.

אני רוצה לומר לגבי עובדי "רקע". גם אנשים קבועים במדינת ישראל מפטרים.

אנשי תע"ש, שנפגשו איתנו אתמול, מבקשים את עזרתנו, כי לא יעלה על הדעת

שתע"ש בירושלים ייסגר. הם, לדוגמה, אנשים קבועים. אז לא יעלה על הדעת

שאנשים יעבדו במשך שנים כזמניים. לא מתקבל על הדעת. בתור מי שמכיר את

הנושא של תנאי עבודה ומעמד של עובדים, אני רוצה לומר לך שיש לי ביקורת

רבה על כל מיני דברים בתחום זה ברשות השידור. אני מצאתי לנכון להגיד

שהבעיה של עובדי רשת רקע היא לפי דעתי איננה בעיה אישית. זו בעיה

מהותית, יסודית ממדרגה ראשונה. הרי הם רוכשים את השפה העברית. בתיאטרון

הקאמרי והבימה למשל, רוכשים את השפה והופכים לחלק מהצוות. עולים חדשים

מבריה"מ עיתונאים, נדונים לכך שלעולם לא יהיו עובדים קבועים. מאחר שאני

מכיר את הרקע שלך, אני יודע שנבחרת לתפקיד זה לא רק לפי הכישורים

והיכולת, אלא גם לפי נתונים ערכיים שיש לך. אני פונה לכל השלישייה, ומר

ינון יודע זאת. בנושא זה אולי הזנחנו את המאבק, אבל עכשיו אחדש את

המאבק. אני רואה זאת כמאבק עקרוני ממדרגה ראשונה, לא רק אצלכם, אלא גם

במקומות אחרים. לא יכול להיות דבר כזה שיהיו עובדים משני סוגים. גם

עובד קבוע אפשר לפטר, אם יש צורך. אבל שזה יהיה כך, זה לא בא בחשבון.

הדבר החשוב ביותר בעיני הוא שאנחנו לא ניכנס עכשיו לפרטים של שינוי

שעות וזמנים. זה אינו תפקיד של ועדה. גם חברים שלי הסכימו איתי. איננו

יכולים להתערב בדיון היומיומי. זו זכות שלכם. אני מדבר על העיקרון.

העיקרון צריך להיות שאנחנו בעד העמקה והרחבה ככל האפשר לפי הדברים



שקיבלנו היום. אתם צריכים להתחשב בכל מיני נתונים כולל הנתון של

הטיגרינית, שאין ספק שיש אלפים, שייקח להם שנים רבות לקלוט את השפה, אם

בכלל יקלטו את העברית. בנוסף לכך, יש תהליך של עלייה כל הזמן. המסרים

והשליחות שנעשים באמצעותכם הם חשובים ביותר מכמה וכמה בחינות. אין זה

אומר שאתם צריכים לשאת לבד בכל המעמסה, אבל המעמסה היא בעיקר עליכם,

להבדיל ממה שאתם עושים לגבי שידורים בחו"ל.
א. רביץ
אני חבר בוועדה לערוץ השני ברדיו

ובטלוויזיה. מכיוון שאני מייצג ציבור מסוים

במדינת ישראל, העליתי אצלם בקשה, שהתקבלה בסופו של דבר, לקראת ההפרטה

והמכרז שעתיד לבוא. ביקשתי שיהיה מכרז גם לרדיו לציבור דתי מסורתי,

ואכן יהיה בשני מקומות בארץ. אני ביקשתי שיהיה ערוץ אחד, ושהוא יכסה

באופן יוצא מהכלל את כל הארץ. לא הסכימו. עשינו פשרה - אזור בני ברק

וירושלים. אולי אתם תיזמו, אולי אנחנו בוועדה משהו דומה. להערכתי, יש

ציבור של חצי מיליון תושבים עולים חדשים, ולפי נתונים שאנחנו קיבלנו

בוועדה אני חושב שזה שוק בלתי רגיל. חצי מיליון תושבים פשוט צריכים

להיכנס לתודעה של המסחר של הרדיו, ונוציא זאת להפרטה ולמכרז. אני זורק

זאת, אדוני היו"ר, כאתגר בוועדה.

הישיבה ננעלה בשעה 10;10

קוד המקור של הנתונים