ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 25/01/1994

התכנית לעידוד היזמות של עולים בשנת 1994

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 36

מישיבת ועדת העליה והקליטה

שהתקיימה ביום ג', יג' בשבט התשנ''ד, 25.1.1994, בשעה 10:00



נבחו;

חברי הוועדה; חיו"ר ע. זיסמן

י. בא-גד

א. גולדפרב

א. גור

ע. מאור

ר. נחמן

ח. פורת

א. רביץ

ג. שגיא

ד. שילנסקי

מוזמנים; השר לקליטת עליה, י. צבן

א. הורביץ, המשרד לקליטת העליה

ת. הורביץ, מדענית ראשית, המשרד לקליטת העליה

ד. צ'מנטקי, המשרד לקליטת העליה

י. צ'מנסקי, המשרד לקליטת העליה

י. כהן, רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

א. גפן, רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

י. לוי, משנכ"ל, משרד המסחר והתעשיה

ר. בר יוטף, טגן מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה

והרווחה

ר. שגיא, ממונה על קליטת עולים בשכונות שיקום, משרד

השיכון

ק. גרוטמן, סמנכ"ל הטוכנות היהודית

ר. דווידוביץ, הטוכנות היהודית

י. שטרן, ראש מדור קליטה ויזמות ויו"ר הנהלת התאחדות

יזמים חדשים, לשכת המטהר

ש.דריפר, ראש התחום ליזמות ופיתוח עטקים קטנים בג'וינט

י. חיזקי, התאחדות התעשיינים



י. ברודוליו, חבר נשיאות הפורום הציוני

ש. רון, רכזת מחוז, מחלקת הקליטה בוועד הפועל

א. כבירי, רשות לעסקים קטנים

צ. רובינשטיין, יו"ר פורום המנהלים, מט"י - מרכז טיפוח

יזמות

י. קופרברג, לשכת ארגוני עצמאיים

ד. שוורץ, מנכ"ל בפועל של המרכז ברחובות, המרכז ללימודי

פיתוח

י. פורת, מנהל חברת "מיכלול"

י. הס, ארגון אמריקאי למען יהודי אתיופיה

ד. פריטל, האוניברסיטה העברית בירושלים

מ. גרפונקל, מתנדבת בקליטת עליה

ד. דמנסקי, מרצה, הטכניון
מזכירת הוועדה
ו. מאור
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

התכנית לעידוד היזמות של עולים בשנת 1994



התכנית לעידוד היזמות של עולים בשנת 1994
היו"ר ע. זיסמן
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה וברצוני

לציין בפתח הישיבה שיש הבנה וסיכום עם משרד

הבריאות, בקשר לפתרון הוגן וצודק, לגבי קבוצה של 45 רופאים. הוחלט על

דרך צודקת שתאפשר להם לקבל רישיון. אני מקווה שכולם יקבלו את הרישיון

ויהיו רופאים טובים בישראל.

הנושא שלנו היום, הוא אחד הנושאים החשובים. כל מי שמאמין שאבטלה איננה

אמצעי לפתרון הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל, ושמדינת ישראל ממשלתה

וכל הצדדים האחרים צריכים להיאבק, כדי שלא תהיה אבטלה בישראל, ושתהיה

תעסוקה הולמת לכל, צריך לדעת, שבמאבק נגד האבטלה צריך לחפש גם דרכים

בלתי שיגרתיות. אחת הדרכים היא, לאפשר יזמות פרטית, באמצעות הלוואות,

תמריצים וסיוע מגוון, לעולים חדשים, על מנת להיכנס יותר ויותר לתחומי

מלאכה, תעשיה ויוזמות שונות בתחום זה. אני חייב לציין, שגם בתקציב

המדינה, ובתקציב המשרד לקליטת עליה, יש משאבים לכך, ויש שיפור לעומת

התקציב, של השנה שעברה. אין ספק שיש גם יוזמה גם של גורמים אחרים. מספר

העולים שנקלטו בתעסוקה של ממש בתחומים אלה, איננו מספיק, ולפי דעתי

צריך לעשות כל מאמץ להגדילו. הנושא שעומד לפנינו הוא האם ההכשרה,

ההכוונה, הסיוע הכלכלי, ההלוואות למיניהן, תמורת מתן ההלוואה, משך

ההלוואה, תקונה של הלוואה, כל סויע בתחום זה, האם הוא מספיק? לפי דעתי

נעשו דברים אבל לא די, צריך לעשות הרבה יותר בעניין העסקתם של עולים

בתחום היוזמה הפרטית. זה נושא הדיון, ולדיון זה הזמנו את השר לקליטת

העליה, יאיר צבן, ראשי משרדו וכן נציגים מהתעשיה, מהמסחר, מהעסקים,

וארגוני הבונים. אני מקווה שבסופו של הדיון נצא עם סיכומים שיסכמו את

הנושא ונסייע במאבק לתעסוקה לכל והקטנת מספר המובטלים בכלל, אבל במיוחד

בקרב העולים החדשים בפרט. רשות הדיבור לשר יאיר צבן.

השר לקליטת עליה, י. צבן; אדוני יו"ר הוועדה, חברי הכנסת, מוזמנים

נכבדים. אני מצטרף לדברים שנאמרו בפתח

הדיון. אני חושב שזה דיון חשוב, יוזמה ברוכה של הוועדה ואכן נמצאים כאן

הגורמים הרלוונטים, ובוודאי יתווספו במהלך הדיון, נוספים, שיכולים

להשפיע על ניתוב נכון של הפעילות הממשלתית והחוץ ממשלתית בתחומים האלה.

נמצאים אתנו כאן גם מנכ"ל המשרד אפרים כהן ואורי הורוביץ שהוא אחראי

במשרד על תחום היזמות ואבקש ממנו את"כ, אחרי הסקירה הקצרה שלי, להשלים,

בכמה המחשות את הפעילות שלנו.

אני רוצה להדגיש דבר אחד, מן המפורסמות הוא שבעולם המערבי נושא העסקים

הקטנים והיזמים של העסקים הקטנים, הפך להיות, אחד ממסלולי הצמיחה

העיקריים. אינני רוצה להרבות בנתונים, אני חושב שהיום זו כבר מוסכמה

שאכן כך הם פני הדברים, וכך הם גם הולכים ומתפתחים בארצנו. לכן, מבחינת

צמיחת המשק ובהקשר לכך, גם מבחינת הפחתת שיעורי האבטלה, אין ספק,

שאנחנו עוסקים בקטע חזית חשוב מאוד, בהתמודדות עם אתגרים אלה. גם עם

הצמיחה וגם עם המלחמה באבטלה. המחקרים לגבי העליה מברה"מ לשעבר, שהגיעה

לארץ במהלך שנות ה-70', מלמדים, שפחות או יותר כ-17% מאלה שנמנו אז עם

כוח העבודה, פנו במהלך השנים, לעסקים עצמאיים. זה אחוז לא מבוטל.

ההערכה שלנו, משותפת לגורמים השונים העוסקים בדבר, שהפוטנציאל בעליה

הזאת גדול יותר. אינני יכול להגדיר את השיעור המדויק. נוכל לדעת זאת,

רק, כשנפתח אפיקים נוספים להתפתחות הפעילות בתחום זה. המעבר שם

לליברליזציה, להפרטה, וליזמות עיסקית, וכן ההתפתחויות במשק הישראלי, גם



הקווליפיקציות של כוח העבודה, שבא במסגרת העליה הזאת, כל אלה יחד

מלמדים, שהפוטנציאל כאן, יהיה פוטנציאל יותר גדול. אם היום יש בארץ

קרוב ל-195 אלף עולים שנימנים עם כוח העבודה נעגל את זה ל-200 אלף כי

זה יהיה תוך שבועות, ואם ניקח כנתון פרספקטיבי 20% אנחנו מדברים על

פוטנציאל ששואף לקראת המספר של 40 אלף עולים שיהיו מעורבים בצורה זאת

או אחרת ביזמות עיסקית.

הכלים העומדים לרשות הפוטנציאל הזה אינם מבוטלים. הממשלה החליטה בתקציב

השנה להכניס סעיף נכבד של כ-300 מיליון שקל העומד לרשות המסלול הזה. לא

רק לעולים חדשים, גם לישראלים, מבחינת המשאבים, ככל שידוע לי, נמצאים

כאן, נציגי האוצר. כרגע ודאי לא עומדת על הפרק, שאלת המחסור במשאבים.

נכון שהקרן הגדולה היא של 300 מיליון. יכולת ההישענות של העולים על

הקרן הזאת, היא בעייתית. ודאי ימסרו כאן נתונים, הבדיקות הכלכליות שם,

הן יותר מעמיקות ויסודיות. התנאים לא פשוטים, תנאים שהולכים לקראת

היזם, אבל אינם פשוטים. שונים הם הדברים, במידה מסוימת, בקרן המנוהלת

ע''י משרד הקליטה. זוהי היא קרן לעסקים זעירים הייתי קורא לכך, ושם

אנחנו הולכים, כמובן, גם בגלל אופי ההלוואות, להליכים יותר גמישים,

לקראת העולים. במשך שלוש השנים האחרונות הסתייעו בקרן שלנו כ-1,500

עולים יזמים. החלטנו השנה לשים דגש חזק על התחום הזה, ואנחנו רוצים

השנה, לעשות בשנה אחת, מה שהספקנו לעשות, בשלוש שנים הקודמות, ולהגיע

לפחות ל-1,500 יזמים, במסגרת הקרן שלנו. כמעט הכפלנו את התקציב לסעיף

זה, ואני מאמין שאגיע גם להסדרים והבנות עם האוצר, שאם יהיה צורך,

המיגבלה התקציבית לא תמנע את האפשרות לקדם פרויקטים נוספים.

אנחנו פעלנו במסגרת הקרן, שהלוואה המירבית בה, היתה, ואני יודע שברגע

הראשון זה נשמע מגוחך, ואנשים שואלים, מה בכלל אפשר לעשות בסכום הזה,

13,000 שקלים. העולה שבא לבקש את ההלוואה הזאת, היה צריך להציג מצידו

סכום דומה, שליש מהלוואה זו היה בגדר מענק מותנה, יש סיבסוד מסוים של

הריבית, ואני רוצה שתדע אדוני היו"ר, אנחנו מתייחסים לתקציב ההלוואות

כתקציב ש-50% ממנו זה ראשית כל בגלל המענק המותנה, שנית בגלל סיבסוד

הריבית, ושלישית בגלל כשלונות שישנם. עד עכשו אני חייב לומר שרמת חהחזר

היא גבוהה. היא נעה בין 85%-80%, ובתחום זה זה נחשב לשיעור מעודד. אורי

הורוביץ יתן לכם כמה המחשות, מה אפשר לעשות בסכומים כאלה. ביקרתי בכמה

מקומות שנהנו מהסיוע הזה, קליניקות של רופאים, שלושה-ארבעה התאגדו יחד,

נעזרו בסיוע הקימו קליניקה, מכונים לתרגומים, ויוזמות מיוזמות נוספות.

כפי שאתה יודע אדוני היו"ר מערכת זו פועלת בעזרת מוקדים לטיפוח יזמות

המשותפים לרשויות המקומיות, למשרד הקליטה, לג'וינט, לסוכנות, ללשכת

המסחר. לפי דעתי זה אחד הפרויקטים המוצלחים במדינה. מקום שבאים העולים

החדשים, לא רק עולים חדשים, אבל עולים חדשים מקבלים סיוע, ואנחנו

בהידברות, ותיכף אומר על זה כמה מלים, עם לשכת המסחר ועם איגוד היזמים

העולים, בתוך לשכת המסחר, בראשותו של יורי שטרן שנמצא כאן, אנחנו

מדברים על פעילות מיוחדת לשכלול התפקוד של מט"י כלפי העולים החדשים.

בסך הכל התמונה הכללית היא כזאת שבשנים האחרונות 2,500 יזמים עולים

נעזרו בקרנות הממשלתיות השונות כדי לפתוח עסק, מתוכם 1,500 בעזרת

משרדנו, 1,000 בעזרת גורמים אחרים שבוודאי ידווח עליהם כאן.

אנחנו, אדוני היו"ר, עבדנו תכנית פעולה נרחבת מאוד, נבצע פרויקטים

משותפים למשל עם לשכת המסחר, עם איגוד היזמים העולים, נכחתי בשבוע שעבר

בכנס במגרשי התערוכה בתל-אביב, שהם יזמו, כנס מוצלח ביותר, ודאי נשמע



על זה דיווח, 1,000 יזמים עברו את הכנס הזה במשך היום. פעילות שוקקת,

יש שם לדעתי, פוטנציאל בלתי רגיל בכל התחומים, גם בתחומים של יצירה וגם

בתחום של שיווק בברה"מ לשעבר.

אני רוצה לסכם ולומר, כאן יש תחום שאפשר לפרוץ בו פריצה גדולה קדימה.

עד עכשו 2,500, הדרך לקראת 30-40 אלף היא ארוכה, אני חושב שצריך לעשות

מאמץ, ביחוד בהקשר של הרשות הגדולה של 300 מיליון. שם הפוטנציאל הגדול

ואנחנו צריכים למצוא דרכים יותר מתוחכמות ואינטנסיביות, כדי לחולל שם

פריצה רצינית.

א. הורוביץ; אעשה הערכת מצב קטנה עם המחשות. אנחנו

נמצאים בתחום שאוכלוסיה גדולה של עולים

מתעניינת ונוקטת בצעדים ראשונים, כדי לממש מסלול קידום בקליטתם בארץ.

היקף האוכלוסיה שאנחנו יודעים, אשר מתענין בנושא זה, הוא כשליש מדורשי

העבודה. נעשו מספיק סקרים כדי לתת לנו את התמונה הזו. 20% מהגברים
באוכלוסיה כבר נקטו בפעולות כגון
חיפוש מימון, התקשרות למט"י. נעשות

פעולות של תעסוקה, המכינה אותם, לקראת, הקמת עסק פרטי וכיוצ"ב, הם

נתקלים במידות שונות של הענות ושל הצלחה, בדרך כלל כ-50% מאוכלוסיה זאת

הם בקשר עם המרכזים לטיפוח יזמות והם מדווחים על זה, שהם נמצאים, בתוך

תהליך שהוא לא קל להם. אני חושב שמה שאנסה להגדיר זה הפרופיל

והדוגמאות, של מי שנמצא היום בתוך מעגל הביצוע. משהו על הפוטנציאל ואיך

אנחנו חושבים להגיע אליו, מכיוון שאני חושב שזה יתן את הפרמטר הכללי.

מה שאופייני לאנשים המעורבים, מבין העולים, הוא שהם מוכנים לגמש את

העיסוק שלהם, מאחר והם רואים בזמן ההולך לאיבוד או בהזדמנות הניתנת להם

את המפתח להצלחה. יש לנו קבוצה של אנשים שהקימה, לאו דווקא בתחום

המקצוע המוגדר שלהם, אלא בתחום שהם מאמינים שהם יכולים להצליח בו.

דוגמאות לזה - מורה למתטמתיקה שמקימה גן ילדים מאחר והיא אוהבת ילדים

ובזה היא מצאה תעסוקה, בנהריה. דוגמה אחרת - אישה שאינה יכולה לצאת

מהבית והיא מתחילה בסריגה ובמתפרה ואח"כ היא לוקחת חמש נשים נוספות

ויוצאת מהבית למקום על יד, דוגמה אחרת - בעלי מלאכה שהם מתחילים

מתיקונים בבתים, אם זה שיפוצניקים של בתים חדשים או של בתים משומשים,

נגרים או אנשים הנותנים שירותים אחרים ושירותי סיעוד ועד לשירותים

טכניים, וכו' ואנחנו מגיעים עד לקבוצה שמצאה מפתח גם לשווקים הפנימיים

כגון, פועלי מאפיות שהחלו עם מאפיה קטנה.

י. נחמן! אנחנו מכירים את הנושא, אנחנו חיים בקשר

מתמיד עם האוכלוסיה, אנחנו יודעים במה

מדובר. אולי תגיד לנו עכשו כמה אנשים ביקשו הלוואות ולא קיבלו? כי לא

היה מספיק כסף. אנחנו רוצים לדעת איך להרחיב ולקדם את זה. חסרים לך

כלים. תגיד כמה חסר לך?
א. הורוביץ
השנה פוטנציאל העולים, שיכלו לממש הקמת עסק,

בעזרה ציבורית, היה בערך כפול מאלו שקבלו

עזרה. השנה קבלו, כ-700 עולים סיוע, ולעומת זאת הפוטנציאל, בוודאי שהיה

1,500-2,000. אלה גורמים עולים שהיו בקשר ראשון עם תחנות יעוץ ועם

סניפי משרד הקליטה. אנחנו יודעים שיש עולים רבים שהקימו עסקים ללא

ליווי וייעוץ כי הערוצים האלה לא פותחו מספיק מהר. אלה אנשים שנמצאים

בסיכון גבוה. ידוע ממחקרים כי מי שפותח עסק, ללא ליווי מתאים. הסיכון



שלו שואף ל-80%-70% והוא עלול להיסגר כעבור שנתיים שלוש. כאשר ישנו

ליווי, הסיכון קטן, באופו דרמטי ל-20%-30%. מאחר וישנם אנשים שפנו, ולא

קבלו עזרה בזמן, אנחנו רואים שתי תופעות, אחת המתנה ארוכה מאוד, של

חודשים, להלוואה, ולמתן יעוץ. בערים שונות, למשל באזור הדרום, לא קמו

מרכזים לטיפוח יזמות, מאחר ואנחנו נעזרנו ברשויות המקומיות, ואם הם

התקשו, היה לנו קשה, לפתח את הדבר מספיק מהר. באותם מקומות שיעור

הפונים הוא קטן - ושיעור המאוכזבים הוא גדול. אנחנו יודעים את הדבר הזה

כי אנחנו נעזרים בסקרים כדי לאמוד את מספר האנשים שלא מיממשו את

הענין.

ר. נחמו; אפשר לקבל חומר לגבי המימצאים שלכם. אנחנו

קבלנו חומר אבל חומר זה אינו אומר מה שאתה

אומר, למשל נושא הרשויות המקומיות או נושא הפרובלמטיקה או איתור

המאפיינים, אם יש לכם חומר על נושא זה, אני רוצה לקרוא ולראות מה הם

האינדיקטורים.
י. הורוביץ
אנחנו פועלים היום ישירות במרכזים לטיפוח

יזמות והם נותנים את מלוא השירותים,

בכ-12-13 נקודות ישוב מרכזיות, כולל הגליל וגם ישובים קטנים. בסך הכל

פותחו שם מלוא השירותים לעולים ולאנשים אחרים. יש מקומות רבים בהם

אנחנו נעזרים, ביחידות כלכליות, של הרשות המקומית שנותנות שירות חלקי.

אנחנו יודעים שישנן בסך הכל כ-20 תחנות יעוץ. יש עוד מקומות רבים שאינם

מכוסים.
י. לוי
באופן כללי המשרד פיתח סדרת כלים מהותיים

ותקציביים תוך פעילות מסיבית ולא התייחס אך

ורק למגזר העולים. הבעיה שלו היתה צמיחה כללית. אם אני מדבר על חוק

לעידוד השקעות הון, ודאי שהמגמה היתה, להרחיב את הפעילות של ההשקעה,

כשהעולים כמובן, משתלבים כעובדים בתוך המערך כולו. יחד עם זאת היו לנו

כמה כלים מאוד ספציפים לנושא העולים, הן מבחינה ישירה והן מבחינה

עקיפה. הכלי הראשון שאציין, זה מסגרת התקציב. הוא ניתן למדען שלנו,

כאשר הגדרנו לנו, איך לנצל את המדענים הרוסים במסגרת התעשיה. כולכם

שמעתם, ואין מה להרחיב בנושא החממות הטכנולוגיות, אעדכן במספרים על

החממות הטכנולוגיות. למעשה מתוך 28 חממות שאושרו בכל רחבי הארץ, רובן

בעיירות הפיתוח, יש כ-236 פרויקטים, מהם 21 פרויקטים סיימו את תקופת

החממה. לפי הערכתנו, קבענו לנו קנה מידה, של הצלחה של 20% שזו הצלחה

טובה מאוד. זוהי ההערכה של המדען הראשי. בפועל עוסקים שם 1,064 מדענים

מתוכם 823 עולים.
השר לקליטת עליה. י. צבן
אתן דוגמה אחת: הייתי בחממה של דימונה, 7

פרויקטים גמרו את תקופת הסיוע ורק אחד נפל,

אחד הלך למו"פ עם סימן שאלה, 5 עלו על מסלול עיסקי, זה נתון מדהים.
ר, נחמו
אני מזמין אותך לחממה טכנולוגית אצלנו

מהטובות בארץ עם עיסקאות, הזמנתי את השר

שיבוא לראות איך קלטנו את העולים.
י. לוי
הנקודה שלנו, ברור לנו לגמרי שזה שלב אלף,

שיש להגדיל את מספר החממות ואנחנו הולכים



להגדיל אותן בעוד 3. אבל מה שחשוב יותר, זה להעמיק את הפעילות בתוך

החממות באופן מסחרי עיסקי.

היו"ר ע. זיסמן; תגיד לי התקציב החדש, אתה אמרת במה הוא שונה

מהתקציב של השנה שעברה?

י. לוי; לפי הערכתנו, כל הנושא היה פרויקט חדש

ותקציב חדש. הוקצו לו מאות מיליוני שקלים

ונקודת המוצא היתה, איך להכניס תקציב שולי, על מנת להרחיב את האלמנט

המסחרי. למשל אנחנו מדביקים יותר יועצי שיווק בתוך המערכת כי חשוב

ביותר לאתר אותם נושאים, שאפשר למצוא להם שיווק, כדי להגדיל את האחוזים

מ-20% ל-30%. זה נושא שחשוב לנו ביותר לטפל בו. להעמיק את הפעילות בתוך

החממות ולנושא זה אנחנו מקדישים זמן.

פרט לנושא החממות הטכנולוגיות, אנחנו מתעסקים הרבה ביזמים, ולאו דווקא

בתחום המדע, בתחום העסקים. הג'וינט יספר לכם, זה כלי משולב, אנחנו

משולבים כמשרד למתן חונכים. יש לנו פרויקט חונכות, שהיום טיפל ב-600

מפעלים, בעיירות הפיתוח בעיקר. מה שהוא עושה, זה דבר מוזר, הסטטיסטיקה

מראה, שבעיירות הפיתוח בשמונה שנים, נסגרו כ-70% מהמפעלים. הגענו

למסקנה שמה שחשוב ביותר, זה לבסס מפעל קיים, כי הסיבה המרכזית לסגירת

מפעלים זה כשל ניהולי. ההתמקדות שלנו כיום, היא לא רק בכספים, אלא

בשיפור מערכת הניהול. לצורך זה הקמנו כלים, שבעבר המשרד לא התייחס

אליהם, כמו חונכות ניהולית, שבה אנחנו לוקחים מומחים מהשוק הפרטי

ומצמידים אותם למפעל ל-200 שעות. 30 שעות הוא מאבחן את הסטיות שלו

וב-170 שעות הוא מלווה את היזם. יש לנו היום כ-400 יועצי חוץ. טיפלנו

ב-600 מפעלים עד שבוע שעבר, כל חודש היינו קולטים 40 מפעלים חדשים מתוך

המערכת. אנחנו עכשו אוספים נתונים של עולים, ובשבוע שעבר כשהתקיימה

פגישה אצל שר הקליטה, הבטחנו לבדוק אלמנט זה מההיבט שלנו, כדי שנבוא עם

נתונים מספריים. שר הקליטה הזכיר ובצדק, את הקרנות שלהם לעזרה ליזם

הזעיר, למרות שהסכום לא נראה גדול יש לו השפעה על היזם הזעיר. לא צריך

לשכוח שהעולים כבר נמצאים פה כמה שנים, חלקם הקימו עסקים, יש מקום

לאפשר להם הלאה בהיקף גדול יותר ולהגדיל את התמיכה הכספית. לצורך זה

הקמנו קרנות בהיקפים גדולים יותר. הקמנו פול של 300 מיליון שקל וכבר

השתמשו בהם 1,500 עסקים. מתוכם 7.70/0 עולים השתמשו בו, למרות שלא קבלנו

את זה בשבילם, אבל השתמשו בהיקף של 5.5 מיליון שקל בערך לחמישים עסקים

של עולים וזה הולך ומתרחב. כלומר זאת נקודת המוצא, ועכשו הגשנו בקשה

להגדיל את הקרן בעוד 400 מיליון שקל. ברור לנו שזה כלי אפשר לקבל בו

הלוואה של עד 750 אלף שקל לחמש שנים, כשהיזם שם מכיסו 200/0. מי שמכיר את

הבעיות עם הבנקים יודע, הבעיה היא בטחונות, וכלי זה מאפשר לשים רק 200/0.

על תכנית עיסקית, אתה יכול לקבל את האשראי ללא בטחונות נוספים בהיקף של

עד 750 אלף שקל.
ר. נחמן
מי ערב לכסף?
י. ליי
על חלקו האחד המדינה ועל האחרת הבנק. הקרנות

שלנו בנויות כך ש-200/0 היזם שם, 400/0 הממשלה

ו-400/0 הבנקים. לדעתי זה גרם למהפכה, היום מסתמנת מהפכה בעולם, ובבנקים

אשר משתכנעים להתייחס לעסק, כאל עסק, ודורשים יותר תכניות עיסקיות. בנק

הפועלים למשל כתגובה על הקרנות הממשלתיות, הקים לעצמו, פרויקט דומה,

בלי ערובת מדינה בכלל. מדובר בהיקפי אשראי בהיקף הרבה יותר גדול, כי



הבנק השתכנע שזו היא הגישה היותר נכונה, להתייחס אל עסק כאל עסק,

ולמנוע את האבסודר, שעסק כושל בעל בטהונות, יקבל אשראי, ועסק מצוין,

ללא בטחונות לא יקבל אשראי. כמו כן אנחנו הולכים בכיוון שונה בנושא

המדענים, דברנו על זה בהרחבה בשבוע שעבר אצל שר הקליטה, התברר להפתעתנו

שמפעלים רבים בארץ לא העריכו די, את תרומתו, של המדען העולה, הדבר נבע

מכך, שהמדען בא ללא שפה, ללא הכרת המכשור והטכנולוגיה המערבית, כך

שמפעלים שהוא פנה אליהם, לא זיהו את היתרונות הגדולים שלו. כך קרה כאשר

מפעל ישראלי, בשם די.אס.אי., בתחום הטכנולוגיה הגבוהה ביותר, שהעסיק

200 מהנדסים ישראלים בתחום הטכנולוגי הגבוה ביותר, קלט במקרה שלושה

מהנדסים רוסיים וחשב שהם אינם ברמה מספיקה, כאשר הוא נאלץ להעסיק אותם,

הוא נתן להם תכנית הכשרה מיוחדת מאוד, עם מיטב האנשים, והנה כעבור חצי

שנה הסתבר לו, בניגוד לתחזיותיו כי האיכות שלהם הרבה יותר גבוהה, ממה

שחשב. כתוצאה מזה הוא פנה ללקוחותיו והתאפשר לו להגדיל את היקף

ההזמנות. כאשר הוא בא לממשלה, הוא אמר: אני מוכן יש לי עשרה פרויקטים,

כל פרויקט מעסיק עשרה מדענים, ואני עצמי מוכן לחתום אתכם חוזה, להכשיר

אותם חצי שנה, ולהעסיק אותם שלוש שנים. זו קליטה לתמיד. ובלבד שיינתן

סיוע שבשלבים הראשונים של ההכשרה, וסיכון בהיקף של 24 אלף דולר. כרגע

אנחנו מנסים לאמץ את השיטה הזו גם למפעלים אחרים. התחלנו את זה

ב''רדינט", זה מפעל אלקטרוניקה שהיצוא שלו 130 מיליון דולר, בתחום

המחשבים, ועובדים על שני פרויקטים, אחרי שהשתכנע שניתן, להעסיק

מהמדענים הרוסיים, הרבה מעל למה שהוא חשב. הוא רוצה לגייס 100 מדענים

עבור עצמו, ומכיוון שהוא מאמין שהשמנת כבר נגמרה בארץ, הוא רוצה להביא

ישירות 100 מדענים מחו"ל. כרגע אנחנו נערכים לטפל בהבאתם של אותם מאה.
א. גולדפרב
אם אותו מפעל לא יקבל.

י. לוי; הוא מוכן להתחייב לזה. כיוון שהבטחון המלא

ביותר, שהוא זקוק להם, הוא, שכל חודש הוא

קולט 35 מדענים למפעל שלו.
א. גולדפרב
איך הוא מתחייב, באיזו צורה?

י. לוי; די.אס.אי. התחייב בחוזה, אני מתחייב להעסיק

אותם שישה חודשים ועובדה, עברו שנתיים הוא

מעסיק עדיין אותם. הכשרה חצי שנה והעסקה שלוש שנים.

י, צבו; אולי רק משפט תשובה לחבר הכנסת גולדפרב, עד

עכשו אני אומר השאלה היא במקומה ואני אומר

מעבר לתשובה של ידידי יוחנן לוי, גם ההתחייבות של די.אט.אי. אינה

התחייבות שנלך איתה לבית משפט. בסופו של דבר קובעת ההצלחה. קשה לי

להאמין שנצליח לנחזיק מעמד בנתון הזה, כי הוא נתון טוב מדי. כ-80%

מהמדענים שתקופת הסיוע שלהם נגמרה, ממשיכים להיות מועסקים ע"י הפירמות

במיגזר העיסקי. זה לא כך באוניברסיטאות, אבל במיגזר העיסקי זה המצב.
ש. דריפר
אני מייצג כאן ארגון יהודי אמריקאי א-פוליטי

הג'וינט, ברשותכם אני רוצה לספר, מה אנחנו

עושים בנושא העולים החדשים. אח"כ אענה לשאלות ואתה תראה שאנחנו איננו

מקפחים גם את אזור מגוריך. לפני שאספר מה שהג'וינט עושה, אני רוצה

לציין לשבח את המשרד הקליטה, כשותף נאמן לחלק גדול של פעולותינו, בעיקר



בפעולות עם גוון בכיוון של אוכלוסיה חלשה וקשה, כי גם העולים החדשים

מתחלקים, לאוכלוסיות חזקות וחלשות ואין לראותת כמקשה אחת.

נתחיל בפעולות באופן כללי, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית והג'וינט

הקימו את פרויקט מט"י שדובר עליו כאן, אני חושב שזה אחד הפרויקטים

היפים במדינת ישראל בנושא פיתוח כלכלי. אני חושב שהנושא של עולים חדשים

עורר את נושא היזמות במדינת ישראל, כי עד שהפרויקט, של מרכזי טיפוח

יזמות וחממות, לא עלה על הפרק במדינת ישראל, כמעט ולא הכירו את המושג

של, תכנית עיסקית. הבנקים נטו להתעלם, מנושא התכניות העיסקיות. היום יש

מהפיכה בנושא זה.

הג'וינט, בתקופה של כשלוש וחצי שנים, עוסק בנושא יזמות וקליטת עליה,

בצענו כשלושים קורסים וסדנאות בנושא הקמה וניהול עסק קטן, התמקדנו

באוכלוסיה האתיופית באזורים כמו חיפה, אשדוד ויש הצלחות. אנחנו מתמקדים

היום עם משרד הקליטה בקווקזים הנחשבים לאוכלוסיה בעייתית, מזווית

התעסוקה. יש רצון ללכת ליזמות ויש להם גם פוטנציאל גנטי אם אפשר לומר.

הפרויקטים מתקיימים בקרית אתא, קרית-ים ובקרוב באור עקיבא. היום אנחנו

מתמקדים, בפרויקט, של נשים חד-הוריות, עד לעליה מברה"מ לשעבר, נשים

חד-הוריות באו בדרך כלל מקרב העשירון העליון, העליה הפכה נושא זה

לבעיה, היום יש לגביו פרויקטים מיוחדים. בין אם זה בתחום השמה או בתחום

יזמות וגם כאן יש הצלחות. אני רוצה לציין, שאיגוד לשכות המסחר, שותף

נאמן בפרויקט, ויורי שטרן, יעיד על הצלחת הפרויקט. יש לנו פרויקט יפה,

של אימוץ עמותת עולים, בכל הנושא, אם זה בניה, אם זה טיפול חברתי, ועם

משרד הקליטה, פרויקט "תקע יתד". כאלף משפחות, עומדות לתקוע יתד באור

עקיבא, שזה אזור קשה, בפני עצמו.

קריאה י. מה ארגון הג'וינט היה רוצה מהממשלה מארגונים

ממלכתיים וציבוריים, כדי להגדיל את הפעולה?
ש. דריפר
אני מודה לך על השאלה, לפני שלושה חודשים

חזרתי משוויץ, מכנס בינלאומי, בנושא של

עסקים קטנים, היו שם מטובי המומחים בעולם, מאוד התרשמתי מהמרצה שבאה

מטיואן, שזו מעצמה כלכלית, והסבירה את הזוית שלה בנושא של פיתוח כלכלי.

המסר העיקרי שלהם היה הדרכה, הדרכה והדרכה. בטיואן כל הזמן עסוקים

בלהכשיר את האוכלוסיה. כל הזמן במאמץ להעלות את רמת האוכלוסיה בעוד

דרגה. אני חושב ששלושים קורסים כמו שקיימנו עד היום זה יפה אבל בהחלט

לא די. אני חושב שצריך לשטוף את כל אוכלוסיית העולים בנושא של הכשרה

והדרכה.

ברשותך אני רוצה להתייחס לנושא קרן ההלוואות. הבעיה היום אינה ההון

ההתחלתי להתחיל עסק, אלא הליווי המקצועי. יש נטיה לחשוב שאפשר להקים

עסקים במדינת ישראל ובעולם בכלל, אם יחלקו כסף. ככל שמחיר הכסף יהיה

נמוך יותר יקומו יותר עסקים. זה אינו נכון. העסקים שורדים בזכות הליווי

המקצועי שאנחנו נותנים להם, באמצעות המט"י, החממות ופרויקטים אחרים.

זאת נקודת המפתח, ליווי מקצועי והדרכה. צריך לעשות זאת הרבה בהיקף גדול

יותר ממה שזה נעשה היום.

תשר לקליטת עלית. י. צב;.- בקבינט הקליטה האחרון, החלטנו, שהקורסים

להכשרה מקצועית ליזמים, שהיו מוגבלים עד



היום, לאנשי אקדמיה, יורחבו בהיקפים גדולים מאוד ויקיפו גם אנשים ללא

תואר אקדמאי אבל בעלי נכונות ויכולת לפתוח עסקים.
ר. נחמן
דבר זה נוגע לכל מערכת החינוך ולאו דווקא

לעליה, הכל מבוסס על בסיס חינוכי.
י. שטרן
לשכת המסחר שהיא גוף המאגד עסקים בסקטור

השירותים והמסחר, נכנסה לפעילות, בתחום

קליטת עליה, לפני קרוב לארבע שנים, במשותף עם הג'וינט ועם הסוכנות

היהודית, מחלקת העליה. ושני גופים אלה איפשרו ללשכת המסחר את הרחבת

הפעילות בנושא.

בתחום היזמות אנחנו מתמקדים בכמה מישורים, אחד מהם זה היעוץ הראשוני

לעולים, אנחנו תחנת יעוץ במיוחד בנושא סחר חוץ, הצעות עיסקיות מברה"מ

או ממדינות אחרות. כאלף איש עוברים דרכנו בשנה למטרת הכוונה ראשונית.

מהפעילות הזו, נוצרה גם המעורבות של לשכת המסחר בהקמת מט"י תל-אביב,

שזה היה המט''י הראשון, שקם בשיתוף עם הג'וינט, משרד הקליטה ועכשיו גם

הסוכנות בפנים. אנחנו מפתחים כל מיני קורסים, והדגש שלנו הוא על קורסים

בשפה רוסית. אני מציין זאת, כי הסרת הגבולות והמחסומים שאינם מאפשרים

לעולה, לקלוט חומר, נראית לנו כמטרה חשובה כשלעצמה. אנחנו מארגנים

מועדון עסקים כל שנה, בתל-אביב, בירושלים, בחיפה, באשדוד וכוי, לפעמים

זה גם מפגש ראשון, עם נושא יזמות לעולים. מחלקת ההתישבות והתחדשות

ופיתוח של הסוכנות היהודית מקיימת כל חודש סמינרים, בערי פיתוח ליסודות

היזמות. זאת פעולה חשובה מאוד, של שני גופים אלה. את הסמינרים עושים

בערי פיתוח לפי רשימה מוסכמת, מבחינתנו אין קו ירוק, אנחנו חוצים

והולכים לאן שמזמינים אותנו. לידינו הוקמה התאחדות יזמים חדשים שיש לי

הכבוד להיות יו"ר הנהלה שלה. היא מאגדת היום 260 עסקים שהקימו עולים.

ההתאחדות מוציאה כל חודש ירחון כלכלי, בשפה רוסית, עם תרגום לעברית,

שנקרא עיסקיתון. בכנס האחרון כשעשינו ספירת מלאי גילינו שהעסקים שבתוך

העמותה הזאת הם בערך עשירית, מכלל העסקים, שפתחו עולים לפי הערכותנו.

עסקים אלה יצרו ישירות כאלף מקומות עבודה במשק. היום הם מייצאים מדי

חודש את תוצרת הארץ לברה"מ לשעבר, בסך של חמישה מיליון דולר. זה מגיע

לכשליש, מהיצוא הישראלי לברה"מ, וזה כשלעצמו יותר עוד 1,500 מקומות

עבודה בתעשיות השונות. בתוך ההתאחדות יש אנשים שקולטים 15-20 עובדים

רובם עולים חדשים, ללא הגבלת גיל או מין, וזה חשוב מאוד כי אוכלוסיות

חלשות כמו עולים מבוגרים, או. נשים, מהנדסות וכו' מוצאות פתרון קל מאוד

כי אין הגבלה של שפה, מנטליות וכוי. יש לנו תכנית עם הג'וינט של יזמות

משפחות חד-הוריות ויש לנו פעילות גם בקרב עולי אתיופיה.
הבעיות המטופלות הן
יש לנו תכנית עם הג'וינט שמטרתה השמת עולים ותיקים

אתיופים. אנחנו מאמינים כי יכולתם של עולי אתיופיה לפתח קשרי מסחר עם

אתיופיה, למרות שעד היום, אין חברות ישראליות רבות הנכנסות לנושא זה.

עכשו אנחנו בשלב של מכינה לקורס זה. איתרנו כבר מספר עולים בין 10-15

שיש להם גם יכולות אישיות גם מיומנות מסוימת וגם קשרים שם, על מנת לפתח

קשרים אלה. יש פה פוטנציאל לא מבוטל, וע"י זה אנחנו רוצים לפתח שכבה

אליטיסטית, בקרב העולים, שתהיה מקובלת, גם בקרב האליטה העסקית

הישראלית. לא רק עסקים קימעונאים אלא ממש סחר הוץ. עסקים קימעונאים לא

מזלזלים בהם. למדו אצלנו עולי אתיופיה בקורסים שונים, וקלטנו אותם גם

בהתאחדות יזמים חדשים. גם היו בכנס.



הבעיות, הן קודם כל, כל המערכות, כפי ששאול דריפר ציין, שנפתחו רוכל

הודות למשבר התעסוקתי שיצרה העליה. מט"י וחממות והכל מה שהיה במגירות

יצא לפועל הודות לכך. אין היום מערכות לכלל האוכלוסיה. התפקיד הקריטי

של משרד הקליטה, שהוא הגוף הממשלתי, שדואג ליהודיות טיפול בעולים, הוא

מתו הלוואות. והלוואות, לפי דעתנו, צריכות להיות יותר קלות להשגה

לעולים, כי אין להם הלוואות מסוג אהר. הלוואות עיסקיות גרידא, זה הקרן

הממשלתית. הלוואות שנותנות לעולה דריסת רגל בעולם העסקים, אלה הלוואות

של משרד הקליטה, ואנהנו מקווים שזה יתפתה וגם יוקל. במערכת של חונכות

עסקית, היום, יש כמה חונכים דוברי רוסית, זה פרץ דרך למפעלים של עולים,

כי קודם לא היתה הידברות. אם אנחנו עושים קורסים לעולים מבוגרים

וחושבים שהם צריכים לקלוט את החומר המסובך, על המשק הישראלי ועל ניהול

העסק, בשפה עברית, אנחנו מקשים עליהם, ומונעים מאוכלוסיות שלמות

להתפתח.

נושא התדמית. צריכה להיות פעולה מתואמת של גורמים רבים לשפר את תדמית

העסק של העולה, כי זה מהווה מחסום בקבלת הזמנות ובחדירה לשוק. חושבים

אם הוא עולה אז הוא איננו מוצלח גם בתחום עסקים ויש לשפר את זה. אני

חושב שהכנס שלנו תרם לזה כי כבר יוצאות כתבות בעיתונות.

השתתפות של נציגי עולים יזמים, בקבלת החלטות מדיניות, של משרד הקליטה,

זו המדיניות היום וזה חשוב מאוד. אנחנו המדינה היחידה בעולם במערבי,

שאיו לה מדיניות ממשלתית, לפיתוח קשרים עם ברה"מ לשעבר, בכך אנחנו

פוגעים ישירות בעליה. אנחנו מפלים את העולים לרעה, בתחום של יבוא,

למשל. מדינות ברה"מ לשעבר, היום, ללא הגיון, או הצדקה פוליטית, או

כלכלית, נמצאות עדיין ברשימה שחורה של מדינות, שכל יבוא משם מחייב

רישיון. רישיון זה ביורוקרטיה, פרוטקציות. בזה העולה מופלה פעמיים. אם

בתחום מסוים לגבי מוצר מסוים לא ניתן בכלל להשיג רישיון יבוא מברה"מ

הוא מופלה לעומת יבואנים ממדינות אחרות, כי לו יש קשר עם מדינת מוצאו,

ולא עם מדינות אחרות. כאשר כבר מקבלים רישיון, אז בדרך כלל העסק הותיק

הוא הראשון שמשיג רישיון ולא העסק החדש של העולה ואז הוא מופלה בשנית.

כל המדיניות של אי תמיכה בפעילות כלכלית עם ברה"מ, היא מדיניות הפוגעת

בעולים. הפסיביות שלנו בתחום זה היא פסיביות שהורסת היום, גם בסיס

לעליה, של אנשי עסקים יהודים רבים, מברה"מ, שהיו מגיעים הנה מחר, אם

היו יוצרים התקשרות כלכלית, וניתן לעשות זאת.

אני מגיע לדבר אחרון שאנחנו מקווים שיהיה בשיתוף עם משרד הקליטה, ואולי

עם גורמים אחרים, בוודאי עם גורמים עיסקיים, שכבר אתרנו. הכוונה להקמת

מרכז מידע ליזמים עולים. ליזמים דוברי שפות מארצות מוצאם של העולים. אם

מחר תהיה עליה מדרום אמריקה, נפתח גם את הנושא הזה. זה טוב גם לעולים

ויותר, לתיירים, שמגיעים היום מחבר העמים, ומחפשים בכל חודש התקשרויות

עיסקיות, והכוונה מינימליסטית, במשק הישראלי אין ואין לאן לפנות.

בוודאי שבכל הנוגע לסחר חוץ, גם לעולים אנחנו היום הכתובת היחידה.

אנחנו צריכים למחשב את זה ולעלות רמת הטיפול.
ר. דוידוביץ
אני מייצגת את הסוכנות היהודית, המחלקה

לפיתוח והתיישבות. אעשה זאת ממש קצר, כי רוב

הכלים הוזכרו. צריך להדגיש, את שיתוף הפעולה הרב בכל מה שנעשה. הסוכנות

היהודית, הגיעה ל30 אלף קליינטים, בתכניות שלה, בגליל ובנגב. רובם

המוחלט עולים, כי באמצעות העולים התחילו היוזמות. אני מדברת על הכשרות



מקצועיות על קרנות, על חממות עיסקיות, על מט"י על חממות טכנולוגיות, על

סדנאות על מכלול התחומים שבחם אנחנו מעורבים.

החממות הטכנולוגיות הוזכרו; אני רוצה לחדד ולומר שאנחנו עושים עכשו

מחקר הערכה של שיעור ההצלחה של מו"פ בעולם, אם הוא עומד על 5% זה הרבה,

השר אמר שיש לנו בכמה חממות פרויקטים ששבעה מתוך חמישה מצאו הון פרטי

ועיסקי. אנחנו מוזמנים עכשיו לכל מיני כנסים בינלאומים, בשביל להגיד

איך עשינו זאת. זו פשוט תופעה נדירה. הרוב המוחלט הוא עולים, וזו דוגמה

לעבודה במודל, שאנחנו חושבים, שצריך לעבוד בו. קרי, הסקטור הציבורי

שנתו דחיפה לשנתיים, ויצא כעבור שנתיים. ובמקומו נכנס ההון הפרטי. אני

מסכימה שצריך לעשות על החלק הזה מאמץ שיווקי גדול מאוד. כי זה פרויקט

חלוץ ברמה בינלאומית. הקרנות הבנקאיות, בשונה מהקרו הממשלתית, פועלות

בגליל ובנגב. 26% מאישורי הבקשות הם לעולים זה אחוז בהחלט לא גדול אבל

בהשוואה ל-7% הוא משמעותי. אנחנו מדברים על סידרי גודל של הלוואות, 41

אלף שקל ממוצע להלוואה, וזו נישה, בין הקרנות הגדולות, לבין הקרנות

המאד קטנות, ואני חושבת שמעניין לציין, כי נוסדו למעלה מ-300 עסקים,

בזכות הקרנות שלנו, שמעסיקות כ-1,250 עובדים, רובם ככולם עולים.

על מט"י לא אחזור, רק אומר משפט על חממות עיסקיות. החממות העיסקיות הן

כלי מיוחד, שהוקם על פי מודלים בינלאומים, הכוונה היא שילוב, של מקום

מסובסד, הנותן שירותים, לעסקים שאינם מחקר. עסקים, החל מנגריות,

מרפדיות וכלה בבתי תוכנה קטנים. אנחנו מעסיקים כ-150 אנשים בשש חממות

עיסקיות שפועלות בארץ. זה מודל חדש, 61 מהם יזמים עולים. אציין אמנים

עולים. כאן אני חותרת לכיוון מה הם הצרכים לעתידי האמנים העולים זוכים

לטיפול ממוקד כי זאת אוכלוסיה מיוחדת. שיתוף פעולה בין משרד הקליטה,

החלק של התרבות בתוך משרד החינוך והסוכנות היהודית. זאת שלישיה שחברה

יחד, בשליש מהתקציב, וכל אחת מהן נותנת תמיכה.
קריאה
האם צריך לראות את זה כהודאה שהסוכנות אינה

מקטינה את חלקה.
ר. דוידוביץ
אני מקווה שאכן זה כך. בינתיים לא אכזבנו

לאורך כל הדרך. אומנים עולים מקבלים טיפול

בין אם הם מוזיקאים בתזמורות ובין אם הם אומנים פלסטיים המשפרים חזיתות

של בתי ספר, ובין אם הם פרסומאים וקולנוענים שפתחו עסק ביוזמה עצמית

שלהם. 32 יזמים עולים, פרסומאים, במאים קולנוענים וכד' פתחו חממה

יצירתית בנושא זה והיום הם חלק מה"בום" הגדול העובר על גל ענף הפרסומת

והקולנוע.
היו"ר ע. זיסמן
האם בין האמנים כלולה אמנת העולים?

ר. נחמן; באריאל אנשים מעל גיל 75 הקימו את מקהלת

הצבא האדום שמשדרת מהשטחים. שני צעירים

הקימו תיאטרון בובות, שהשתתף ברוסיה בפסטיבל הבינלאומי, זה פרויקט

לדוגמה, איך הוא נכלל בתוך הפרויקטים שלכם?
ר. דוידוביץ
תיאטרון בובות אחד הגיע אלינו, אינני יודעת

אם בזה מדובר, בכל מקרה הם צריכים לפנות

למשרד הקליטה או אלינו או לתרבות של החינוך, כל אחד מאיתנו הוא פרטנר



זהה, זה יגיע לוועדת שישה, שניים מכל אחד מהגופים. יש קריטריונים

ברורים והוא יטופל.
השי לקליטת עלית, י. צבן
דבר יותר פשוט, זה גוף, זו אינה קומבינציה,

יש מרכז לקליטת אומנים עולים, המורכב, כפי

שאמרה רונית דוידוביץ, משלושת הגופים, יש לו הנהלה ופועלים וכדי. אז

אנא לפנות אליהם, יש להם כללי סיוע.
ר. דוידוביץ
בקשר לצרכים ההמשכיים. אני מסכימה עם שאול

דריפר לחלוטין, נושא ההדרכה, הייעוץ,

החונכות והליווי הצמוד, הוא מאוד מרכזי. אני רוצה להדגיש את נושא

השיווק עבור יזמים. אנחנו מוצאים שזה קטע קריטי. יזמים שמתחילים לצמוח

עם הליווי והחונכות והכלים מוכרחים לחשוב על מתכון, ויש כמה כלים

שאנחנו מתחילים ללמוד אותם, ממקומות שונים בעולם. נשמח לחלק אותם עם כל

הפרטנרים שלנו, לקדם את נושא השיווק תחל מהרמה הבינלאומית, אנחנו

נוהגים לראות בעסקים קטנים, עסקים זעירים ובהחלט נשמח לעזור בענין זה.
היו"ר ע. זיסמן
האם תוכלי להמציא לנו חומר, אם יש לכם, גם

אם יש לך ענין מיוחד באנגלית ובצרפתית.
ר. דוידוביץ
כן בהחלט, אין לנו בעיה לתרגם. נושא השיווק.

משפט נוסף שנדרש, אני חושבת שיצירת אקלים

יזמי זה משפט הנשמע מאוד ערטילאי אבל אני רוצה משפט אחד, על האקלים

היזמי הזה, שצומח מן השטח. אני חושבת שאחד הערכים המוספים של הסוכנות

הוא בביזור. לא הזכרו פה את היחידות לפיתוח כלכלי, אבל אני חושבת שזו

עוצמה בלתי רגילה. נערכה מהפכה בגליל ובנגב. 30 יחידות כלכליות אנשי

מקצוע, דלתם פתוחה לכל יזם, יושבים בשטח. אין צורך לבוא לירושלים ולא

לתל-אביב, דופקים בדלת ושואלים כל שאלה. זה יצר אקלים יזמי. זה אומר

לאנשים רבותי, נהדר להיות יזם. יש לכם דלת פתוחה בואו תקבלו כל יעוץ

וחונכות.

משפט אחרון ברשותכם, ההתמחות הענפית בנושא היזמות. הזה. התחלנו את

הפריזמה. פתחנו את הכל לכולם, לאט לאט אנחנו מתמחים, יזמות בתחום

הרפואה, אין דינה, כדין, היזמות בתחום המסחר, ואין דינה, כדין, היזמות,

בתחום המדע. אני חושבת שהגיע הזמן שנעבור שלב אחד קדימה ונתמקד בפוקוס

עם העולים הרי הם אינם אחידים והותיקים אינם אחידים, ונתחיל להתמקצע

לפי מקצועות ולפתוח קורסים ליזמות ענפית ממוקדת יותר. משרד הקליטה יקח

את טיפול הרוחב, כי יש פה המון כלים, והרוחב משותף לכולם בנושא העומד

פה לפנינו והוא העולים, כאוכלוסיה יחודית. יש בהחלט מה לעשות בנושא זה

ואנחנו נברך.
ק. גרוסמן
אני רוצה להעיר, אנחנו עוסקים בצד השני של

המטבע, בהבאת אנשים אני יכול לציין שיש

התעניינות גדולה של יורדים שנימנים על פלח האוכלוסיה הזה שקרוי מעמד

בינוני זה בעיקר בולט בעליה מהמערב, אפילו יש מספר ארצות, ובגלל

הטלויזיה אינני רוצה לציין אותן, שמגלות התעניינות.
היו"ר ע. זיסמן
אני מעונין לדעת מה קורה עם יהודי דרום-

אפריקה או עם יהודי ברזיל? 1,400 מהם הגיעו

השנה לישראל.
ק. גרוסמן
מכיוון שאני חושב שאינך מעודכן ואינני רוצח

לחיכנס כרגע למספרים, יש חתעניינות גדולח גם

בדרום-אפריקח, כדאי שנזכור שבעולם חמערבי, פלח תאוכלוסיח שנמנה על

המעמד הבינוני הוא גדול מאוד, יש ארצות, בעיקר בדרום אמריקה זאת כמעט

פירמידה הפוכה, ולכן ההתעניינות, בסיוע ליזמים היא לא רק בענין הכספי

וצודקת רונית דוידוביץ, זה ענין של אקלים. אני מסכים שיש בחבר המדינות

העצמאיות פוטנציאל אשר לאחר תהליך מסוים של היכרות והדרכה וזיהוי

היכולות שלהם, יכולות לבוא לכלל ביטוי. לא די שאדם ירצה לפתוח עסק,

צריכים גם לזהות את היכולת שלו לקיים ולהפעיל עסק מסחרי. בארצות המערב

נושא זח מאוד בולט לאחרונה. בימים אלח התקיים כנס באתונה של כל מערב

אירופה. אני מדבר גם על איטליה לא רק צרפת ואנגליה, הולנד, גרמניה וכך

הלאה. אותו דבר לגבי דרום אמריקה, אפילו במימדים יותר גדולים וכבר יו"ר

הוועדה הזכיר את דרום אפריקה אז אני מצטרף אליו.
א. הס
אני רוצה להודות לשר הקליטה ולצוות העובדים

אפרים כהן ואורי הורוביץ שמסייעות לנו מאוד.

והגורמים הנוספים, הסוכנות היהודית, ומשרד העבודה והרווחה, בעיקר בשטח.

אני רוצה להתחיל בצורה קצת שונה ממה שהוצג, מנקודת המבט, של מה שנקרא,

היזמים העולים בשטח. אני מזמין את כל היושבים פה משר הקליטה ועד ליוי'ר

הוועדה לבוא לערד. ביוזמתנו החל פועל, בערד, מוקד ראשון להפקות ולמוצרי

קולנוע ווידיאו ליצוא ולשווקים המקומיים בתחום הזה. מדובר בקבוצת עולים

שעברה את חבלי הקליטה הקשים ביותר כולל התעלמות המוסדות מהם, מדובר

בעולים מצרפת. זו קבוצה שהביאה ציוד ב-750 אלף דולר מצרפת. אישים

בולטים ביותר בתחום הטלויזיה והתקשורת בצרפת. היוזמה שלנו, אחרי שנה,

כאשר הגיעו כבר לפת לחם, וסלחו לי על ההתבטאות, במלים שלנו הם "נתקעו"

בנו וכתוצאה מזה הם נחתו בערד. בערד יצרנו קשר עם כל הגורמים ואנחנו

מודים לרונית דוידוביץ, על חמחלקה להתחדשות, שבזכותם בעצם, זה קיבל

תנופה. נושא זה, היום ממוקם. הוא מתחיל להעסיק כשמונה עולים בתחום הנ"ל

ומתחיל לצמוח. אני רוצה להסביר על מה מדובר. מדובר על פרויקט, שאנחנו

מגדירים, כפרויקט התשלובות. פרויקט שאיננו אמור להצמיח עסק אחד קטן

בלבד, אלא להצמיח קומפלקסים תעסוקתיים המתמחים בנושאים מסויימים. האתגר

שלנו איננו מסתפק בזה ויהיה זה כשלון, אם בערד, יקום רק מרכז הפקות

קולנועי אחד. האתגר הוא כאמור, וגדעון שגיא, העוזר לנו, מכיר את זה,

להצמיח לא מוקד אחד להפקות קולנוע, אלא 10-15 ואף יותר. כי הגענו

למסקנה שערד היא מקום בעל יתרונות יחסיים בתחום הפקות קולנוע. כתוצאה

מכך ערד תהפוך למוקד קליטה וצמיחה בתחום של מוצרי קולנוע ווידיאו וכל

הקשור בכך, וכבר לעולים מצרפת, מארה"ב ומברה"מ תהיה כתובת שתסייע להם.

אני רוצה להגיד כמה משפטים נוספים. אנחנו מדברים, על קומפלקס בהתהוות,

של עשרות מפעלים ועסקים קטנים לצעצועים ולמשחקים, בקרית שמונה. מדובר

בקומפלקס של שלושים מפעלים למחזור ומוצרים לאיכות הסביבה בעכו. אני

רוצה להגיד לח"כ עמנואל זיסמן, אם אתה תעזור לנו, נפתור בעיה מאוד

רצינית. מסתבר שאזור הדסה עין-כרם, זה אזור בעל פוטנציאל בלתי רגיל,

להצמחה של עשרות מפעלים ועסקים רפואיים. ממפעלים עתירי ידע, קליניקות

רפואיות, וכל הכרוך בכך. פרויקט זה נמצא בשלב יזמות ראשונית, הרשות

לפיתוח ירושלים מוכנה ללכת על זה, הדסה מוכנה ללכת על זה, אם ניתן עוד

דחיפה קטנה ונגבש קבוצה של עשרות יזמים קטנים, למפעלים ולעסקים

רפואיים, גם באזור הזה יקום מפעל כזה.
צ. רובינשטיין
באתי לדבר, בשם רשת מרכזית של חוק יזמות

בישראל, ואס היו קוראים לה בשם אחר, הייתי

מדבר על כתובת מקומית ליזם. כתובת שיזם מסוג כלשהו, בעל מקצוע, רופא,

עמותה, יכול להכנס אליה, לדבר על עסק, ולקבל את כל השירותים שאנחנו

מעריכים שיזם צריך לקבל, בכתובת אחת, מסודרת ומקצועית. החל משלבי

התכנון, גיוס הון, חונכות, ליווי, גישור עם משקיעים, הדרכה מסיבית וכל

שירות אפשרי. כתובת זאת התחילה, מכתובת מקומית, אבל מהר מאוד הבנו,

שרצוי שהכתובת תהיה, כתובת ארצית. ואז כאשר החברות המקומיות התאחדו

נוצרה רשת מרכזי טיפוח יזמות בישראל. כל מרכזי טיפוח יזמות בישראל,

עובדים ברשת, והרשת היא אמיתית. כאשר התחלנו את התהליך, חשבנו שאנחנו

מתמודדים רק עם היזם הקטן, מהר מאוד הבנו, שיזם אחד אינו דומה ליזם שני

ויש צורך בהתמחות, בפיתוח אמצעי הדרכה מיוחדים לעולים, לישראלים,

ולענפים מסוימים. אני יכול לתת דוגמאות. הגענו למסקנה שעם עולים חדשים,

בעלי עסקים קיימים, צריך להפעיל אלמנט, שנקרא חונכות קבוצתית. נכון

שאנחנו עושים חונכות, אחד על אחד, אבל יש מכנה משותף רחב מאוד בחיי

היום יום משותף לכולם ויש להם בעיות עם זה. אז הקמנו מועדון עסקים, כך

קראנו לזה, ויש סדנה מתמשכת של בעלי עסקים קיימים שמקבלים תשובות

אמיתיות לגבי קשיים עיסקיים בחיי היום יום.

דוגמה נוספת היתה דרישה מצד ענף הבנין המאופיין. המועדון הזה איננו

מטפל רק בקשיים הוא יוצר אינטגרציה חברתית ועסקית הוא מסביר להם שאם יש

קשרים לא צריך פרוטקציה. הוא נותן את כל האלמנטים החשובים לאיש עסקים

בעולם המודרני. זאת דוגמה.

דוגמה אחרת ענפית, ערכנו סדנאות לנהגי הסעות, ענף שהתפתח גם בגלל הפטור

ממסים וגם בגלל הכישורים הלא גבוהים הנדרשים לצורך הענין, ענף הבנין,

או סדנה לרופאי שיניים, ככל שזה נשמע פשוט זה איננו כל כך פשוט, יש

בעיה לפרסם. איך משיגים לקוחות? איזה שירות צריך לתת? אלה רק דוגמאות.

אני רוצה לדבר על התהליך. התחלנו את התהליך מטיפול של אחד על אחד. די

מהר הבנו, שאנחנו חייבים, להשקיע במחקר ופיתוח. אנחנו חייבים לתת טיפול

יעיל יותר במודל של עלות תועלת. לכן התחלנו להתמחות. הקורסים בהתחלה

היו קורסים בגודל מסוים ושמם היה: קורס לפתיחה, לתכנון, להקמה וניהול

עסק. מהר מאוד למדנו, שצריך ללמוד הקמה לחוד. ניהול עסק זה עולם אחר

לגמרי, וניהול עסק לעסקים קיימים, מה אנחנו עושים, זה דבר שונה. אנחנו

מלמדים אותם הקמה, הם כבר שכחו את זה מזמן, אז אנחנו עושים סדנאות

לניהול תזרים מזומנים. זה מאוד חשוב. היזמים הקטנים והבינוניים לא תמיד

יודעים זאת. או סדנאות לשיפור המכירות, אמנות המכירה. כשאנחנו מדברים

על התכנון אנחנו מדברים על חשיבות השיווק, את הטכניקה של המכירה אפשר

לעשות במודל מאוחר יותר. זאת דוגמה נוספת.כרגע אנחנו עמותות מלכ"ר.

שמעתי שמאוד חשוב לדבר על נתונים, רק בגדול הרשת המונה מעל 15 מרכזים

ברחבי הארץ, טיפלה במעל 10,000 יזמים, מעל 2,000 עסקים, מעל 5,000

מקומות עבודה חדשים, ואם תבדקו ושאול דריפר מהג'וינט יכול להוציא את

המספר, מקומות העבודה אצלנו, נוצרים בעלות הנמוכה ביותר, שקיימת במשק.

זה נכון. עשרים מיליון דולר הלוואות. זאת הרשת. הרשת היא דינמית, כל

יום חושבים מה המוצר החדש שהיזם צריך. לא באתי לבקש, באתי להציג, כמובן

שהסיוע הוא בכל הרמות. אם אנחנו מדברים על קרן הלוואות או על פרויקט

החונכות המצוין של יוחנן לוי, אם אנחנו מדברים על תוכניות. על טיפול

באוכלוסיות מיוחדות שיש להן פוטנציאל יזמי, יותר קשה להגיע אליהם. אני

מדבר על קווקזים ואתיופים, ואורי הורביץ דבר על דברים אלה.



השר לקליטת עליה. י. צבן; לכמה אנשים נתתם שירות?
א. הס
אני מדבר על יותר מ-10,000 יזמים, ויותר

מ-2,000 עסקים. אנחנו יכולים לספור את השמות

ולהוכיח אם מישהו ירצה. הראשון קם לפני שנתיים וחצי.

לסיום, אם היזם רוצה לפתוח עסק ומחפש כתובת מקומית, הוא לא רוצה משרדי

ממשלה, ולא רוצה גופים וארגונים גדולים. הוא מחפש לבוא לשטח, למט"י ושם

הוא יקבל את כל מעטפת השירותים. אני רואה אותנו, כאינטגרטורים קטנים

שלכם, בממשלה, למימוש המדיניות לטיפוח היזמות.
ד. שוורץ
ד"ר דפנה שוורץ, מנכ"ל בפועל של המרכז

ללימודי פיתוח ברחובות, אנחנו עוסקים מזה

שלוש שנים, מאז תחילת גל העליה, בהכשרה ליזמים עולים, בקורסי הדרכה

ליזמים עולים, במחקרים, בסקרי הערכה ומעקב אחרי תכניות, ובמידת

האפקטיביות שלהם. ראשית, אני רוצה להגיד, שמהדיון הזה ברור, שיש תכניות

רבות בשטח ונעשה הרבה. יש ארגונים רבים, ויש הרבה רצון טוב. אבל

להערכתי, מטרת הדיון היום אינה לחלק שבחים על העבר, אלא לחשוב מה הלאה,

והאם תכניות העבר, מתאימות להיום? והאם הצרכים שהיו אז נכונים כיום.

השאלה היא מה אנחנו עושים הלאה, כדי שעולים לא ישארו באותה נקודה במשך

שלוש שנים אלה.

המרכז ללימודי פיתוח, היא חברת בת, של הסוכנות היהודית, זה גוף מקצועי

העוסק במתן הדרכה בארץ ובעולם ועוסק גם בנושאי מחקר, יעוץ וליווי.

הגשנו הצעה גם לקורס יזמות באריאל, והיא לא התקבלה.

לגופו של ענין, אני רוצה להגיד, נראה, כבר מהדיון היום, שחסר מאגר מידע

מרכזי, והבנה כוללת של הבעיה. כיום הגורם המקשר בשטח זה אורי הורוביץ,

אינני יודעת כמה הוא עובד לבד וכמה לא, אבל נראה שהוא עובד לבד ומקשר

בין כל הגורמים ודוחף כל הזמן ומאיר את בעית העולים מטעם משרד הקליטה,

הוא הממונה מטעם משרד הקליטה. הוא המכור לדבר, הוא מסתובב ומנסה להעלות

את הצרכים היחודיים של העולים, מתוך היכרות מעמיקה של הנושא. אני חושבת

שחייבים לבוא היום עם תכנית כוללנית, מקיפה, על כל מרכיביה ומתאימה

לצרכי העולים. תכנית שתיתן כלים למערכת, להתמודד. יש לי כאן חוברת

מחקר, שבזמנו המשרד לקליטה ומדע ביקש מאיתנו, עשינו מחקר, יש לנו

נתונים מוצגים, אבל זו אינה רמה של נתונים שצריכים לעבוד איתם היום.

אחת המסקנות שהסקנו מעבודתנו בנושא היזמות של העולים הוא, שיש תהליך

השתנות. צריכים להבין, עסק קטן, היזם והעסק זו מקשה אחת שקשה מאוד

להפריד ביניהם. הבעיות של היזם הן הבעיות של העסק ולהיפך. העולים

בתהליך קליטה מתמשך והבעיות שלהם השתנו, גם בעיות העסקים השתנו לאורך

זמן. גם עסקים שהוקמו ושנחשבים מוצלחים. אני בטוחה שחלק מהדוגמאות

שהבאתם שהן דוגמאות מוצלחות, הן דוגמאות מן העבר. היזמים בשלב הראשון

בארץ נכנסים לנישה מסוימת שזו אינה הנישה הסופית בה הם מתכוונים

להישאר. מהנדס לפעמים פותח שירות קטן לטלויזיות אבל המחשבה שלו היא לא

להישאר בשירות לטלויזיות, אלא ליצר משהו או לפתח משהו נוסף, הוא

בתהליך. לכן הצרכים משתנים. העולים נכנסו לנישה במסלול שקל היה להם

להכנס בשלב הזה של קליטתם בארץ. היום הם רוצים לעלות ברמת היזמות, ולכן

התכניות צריכות להיות תוכניות מותאמות, שתתנה תשובות מתאימות.
י. כהן
איני חושב שניתן להוסיף על מה שנאמר גם על

ידי נציגי משרד הקליטה ומשרד התעשיה. זה

בהחלט יקיף את הנושא, משני קצותיו. אוסיף רק שאנחנו במשרד האוצר תומכים

בגישה זאת של יתר דגש בתחום היזמות, יתר הפניית משאבים לתחום זה של

יזמות.
ר. נחמן
אפשר לקבל נתונים, כמה כסף האוצר הקציב וכמה

הסוכנות וכל יתר הגופים בכמה זה מסתכם?

י. כה;-. נאמר כאן שבמשרד התעשיה יש כמה וכמה קרנות.

היו"ר ע. זיסמן; יש 11 מיליארד שקל לקליטת עליה מתוך 127

מיליארד.

ר. נחמן; קודם כל אני מברך את יו"ר הוועדה חבר הכנסת

זיסמן אחד ההאנשים הבודדים, כיו"ר בכנסת,

שטרח לצאת לשטח בכל רחבי ארץ ישראל, לרבות האזור שאני בא ממנו. אני

מרגיש חופשי לדבר כי אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים, אני מקווה שהשר

צבן יבוא בעקבותיו, יעשה ביקור ויראה את העבודה היפה שנעשית. זו הזמנה

רשמית.

אני שמח על הכינוס ועל הישיבה הזאת, אני חושב שצריך להעלות את הדברים

מדי פעם בדיון פומבי וציבורי, להעלות את ההצלחות, את הכשלונות, וגם

להסיק המסקנות ולהפיק לקחים. בדרך הטבע כל אחד מציג את הדברים הטובים,

הדברים הפחות טובים לא עולים על השולחן, אז אולי כדאי לעשות פורום אחר

ולנתח אותם. לי חסר כאן בדיון הזה דווקא הניהול על פי חריגים. אני מבקש

מהחברים המייצגים את כל הגופים לקבל דיווח אמיתי, מהן ההצלחות ומהם

הכשלונות ומהם הלקחים שכל אחד בתחומו מסיק, ומהן הדרכים וסך הכל

המאמצים שצריכים להיעשות כדי לתקן את מה שיש, דרכים אופרטיביות. רק כך

נוכל לקבל תכנית עבודה על התחומים השונים. יש לי שתי שאלות בנושא. מהי

הגדרת עולה? וכמה זמן הוא נחשב עולה? שאלת העליה היא קטע קטן בתוך

המגזר שנקרא משק.

הדבר השני, האם הסיוע הכספי מותנה בוותק? האם הוותק הוא גם חלק מסך כל

מה שהוא יכול לקבל, כי זה שייך להגדרת העליה.
א. גור
אדוני השר, יו"ר הוועדה, עמיתי חברי הכנסת,

אורחים נכבדים. אני רואה את העובדה שהיצוא

הישראלי גדל השנה במימדים יפים מאוד למדינות מזרח אירופה ולמדינות חבר

העמים. היצוא הישראלי, לפי הנתונים שהתפרסמו לאחרונה הוכפל, לחלק עולם

זה, והגיע לכ-300 מיליון דולר. אין ספק שפתיחת שווקים חדשים לפני

התעשיות בישראל והיצוא הישראלי תורמים תרומה של ממש לצמיחה של המשק

בארץ, ליצירת מקומות עבודה ולהעסקתם של עולים חדשים ולא רק הם אלא גם

ישראלים ותיקים. את ההיבט הזה, דומני, שיש להבליט, כדי לנסות ולכרסם

בשחיקה התדמיתית ובשחיקה של תודעת הקליטה, שמתהווה, ככל שחולף הזמן, של

גלי העליה הגדולים למדינת ישראל. מתוך ההיכרות שלי עם שווקי ברה"מ

ומזרח אירופה אני יכול לקבוע כמעט בוודאות שקיים שם פוטנציאל נוסף של

מאות רבות של מיליוני דולרים. על המשק בישראל והרשויות הממונות להיערך

נכונה כדי לשווק את מדינת ישראל, את תדמיתה, ואת תדמיתה התעשייתית של



ישראל ואת המוצרים הישראלים. דבר זה לוקה בחסר בכלי התקשורת ההמוניים

של רוסיה, ושל הרפובקליקות הסמוכות לה. ככל שהתדמית תשווק, אין לי צל

של ספק, שבאופן ישיר, יהיה גם קידום מכירות של המוצרים הישראלים.

משמעות הענין היא מאות מליונים נוספים של דולרים. יש לנצל את העובדה

שהחלק האירופי של רוסיה והרפובליקות הסמוכות, מאוד קרוב גיאוגרפית,

למדינת ישראל, גם בהפלגה טווחי הזמן בין -3-4 עד 12 ימים לסנט-פטרבורג.

למדינת ישראל יש מבחינה הזאת עדיפות על פני ארה"ב המזרח הרחוק, יפן,

ומדינות רחוקות בכל הקשור ליבוא של מוצרים למדינות הללו שמשוועות לכל

סוג של תוצרת ובכלל זה למוצרי מזון. לתעשיה ישראלית בתחום מוצרי המזון

יש מה להציע אפילו בנושא של מחירים, למרות שאנחנו, קצת יותר יקרים,

מאשר חלק מהמדינות בעולם.

הדבר השני, אני שמח, שאני שומע כאן, הכרזות של השר לקליטת העליה, לגבי

הצורך, להגדיל קרנות שונות, ובכלל זה הקרן מטעם משרד הקליטה לעידוד

יזמות עיסקית בעסקים קטנים, אני מקווה שבמסגרת התקציב, שכבר אושר השנה,

תמצא לך אפשרות, אדוני השר, להגדיל את הקרן פי ארבע, כפי שהודעת

לאחרונה ומשרד האוצר יאות לתמוך בגישה זאת. אני רוצה להציע כאן

שהמערכות הממונות על הנושא, ובכלל זה משרד האוצר, ימצאו דרך, להגדיל את

האשראי העומד על הפרק של יצוא בכלל. כרגע, אני מדבר על מזרח אירופה ועל

מדינות חבר העמים. אם רק היו עומדים לרשות היצואנים העולים, שנמצאים

כאן בארץ, מטריות כלכליות או גיבוי כלכלי, וזה אינו בהכרח, כסף מזומן,

שבמסגרתם יוכלו לקבל אשראי, מהיצרנים בישראל, וליצא. את הסחורות. אין לי

ספק שזה היה מגדיל בצורה משמעותית את היצוא הישראלי.

דבר נוסף, אם החברה הממשלתית לסיכוני סחר-חוץ היתה מבטחת את האשראים

למפעלים, ליצרנים עצמם בטווח של חודש-חודשיים, אין לי ספק כי הבטחון

שלהם, להעניק אשראים ליצואנים עולים, היה גדל, וכתוצאה מכך היצוא היה

גדל. אסתפק בזה אני מציע שהדיון הזה לא יהיה אחרון, כי הנושא חשוב

ועשוי לתרום תרומה משמעותית.

אני תומך תמיכה מלאה בצורך להקים מרכז, כפי שדובר כאן ע"י מספר אנשים,

מרכז שיתן תשובות גם לעולים, וגם ליזמים שבאים בתור תיירים, לגבי

אפשרויות עסקיות כאן.

ח, פורת; ראשית אני מצטרף לברכות על היוזמה, אני

חושב, שכפי שצויין כאן, שביוזמות הפרטיות,

בעיקר במעגלים של היזם הקטן, נעוץ הפתרון המרכזי לבעיות התעסוקה של

העולים. דבר זה נכון לגבי כלל התעשיה בארץ, והדבר הוכח במרוצת השנים,

והוא נכון כפל כפליים, לגבי נושא העולים. הנתונים שנמסרו כאן, על

ההיקף, הם מדהימים ומעוררים השתאות. מגיע הרבה יישר כוח.

אני רוצה להסב את תשומת הלב לכמה נקודות שחלקן הועלו כאן ולחדד אותן.

נקודה אחת שהועלתה כאן ע"י ד"ר דפנה שוורץ. יש צורך בניקוז של כל

המעגלים המטפלים בענין מאגר מידע כולל. מאגר מידע כולל, הן של היוזמות,

והביקוש להן, הן של המקצועות והאפשרויות של העולים יכולה להיות דבר

מבורך, בעיקר למי שלא תמיד יודעים איך מגיעים אל היזמות. הרי לעתים

נקודת המפגש הראשונה היא הקשה. דבר זה מצריך שיתוף של כל המועצות

המקומיות האזוריות והעיריות. אני חושב שלשלטון המקומי יש חלק חשוב

ומרכזי. נמצא פה ראש העיר אריאל הוא לוקל פטריוט של אריאל. בכל מקום יש

לך את ראש העיר והאמביציה שלו. ושל ראשי מועצות ואזורים מקומיים, למצוא



תעסוקה לעולים, לפתח מפעלים תוך נכונות לנדב את כל המידע של העולים

שנמצאים במסגרתם כולל מקצוע וכד. אם הדבר ייעשה ברשת ארצית ויעלה על

מחשב כפי שניתן היום לעשות במערכות מודרניות, היא מסוגלת להביא אותנו

להיקף יותר גדול של סיוע ביזמות של עולים. אני חושב שטוב יהיה אם מפה

תצא קריאה, או המלצה של הוועדה לריכוז ארצי כולל של מסגרת מאגר מידע,

אבל לא ארצי.

אני רוצה להוסיף עוד דבר, אני חושב שנושא היזמות, מן הראוי שתכלול לא

רק את היזמות ומה שמוגדר אצלנו באופן מובהק, כתחום של תעשיה זעירה וגם

אותם תחומים הנושקים להם בתחומים החינוכיים התרבותיים, הוצאות ספרים

וכדי. תחומים אלה מוגדרים על ידינו פחות כמישור עיסקי, אבל אפשר לתת

להם, ביטוי שיווקי וביטוי תעשייתי. אתן דוגמה שאני מטפל בה, מדובר

בתנועה הנקראת מחניים, המוכרת לחלק גדול מהמטפלים בנושא עליה. במסגרת

תנועה זאת, הוצאנו מאות אלפי ספרים, בעיקר בתחום של קירוב לבבות

ליהדות, הגדה של פסח, מחזורים, וסידור חדש כשחיפשתי דרך איך לתת לכך

ביטוי שיווקי. ראיתי שההתייחסות לנושאים אלה היא כמו לגבי דבר שהוא

מחוץ לתחום העסקי. היום צריכים להחיל את המעגל העיסקי גם על דברים

אלה.

דבר אחרון רציתי לתהות ולשאול, מדוע למפגש זה, לא הוזמן פרופסור ירמיהו

ברנובר, בשעתו הוא הגיש דוח רציני מאוד שנידון אצלנו בוועדה. צוות שלם

עסק בזה במשרד ראש הממשלה.

ג. שגיא; אני פשוט לא יכול להעלות על הדעת, נראה לי

שאין הסבר להישגים הכלכליים של המדינה בשנים

האחרונות ללא קליטת העליה. העליה הביאה איתה איכות אנושית. היא הביאה

ידע ספיצי שלא היה, אבל בעיקר ודבר זה נאמר ע"י קודמי, זיקה לארצות

המוצא שלהם, וקשר מיוחד שיש לו ערך מוסף כלכלי שכאן הרחיבו עליו את

הדיבור. מעבר לכל הפעילות העיסקית, והמעורבות הכלכלית, של העולים בכל

התחומים אני חושב שהנושא של היזמות העצמית מביא לידי מיצוי מובהק את כל

היתרונות שמביאה איתה העליה. אני חוזר שוב אל הנושא שהזכירו, הקשר

לארצות המוצא שמעמיד את ישראל כגשר, בין מדינות אירופה ומדינות אחרות,

בין העולם התעשייתי לבין ארצות מזרח אירופה ולהיפך. את היתרונות

הגיאוגרפיים הזכירו כאן, לזה מתווסף הקשר האישי, הידע, ההתמחות, הכרת

המשק וארצות המוצא וכיו"ב. אינני רוצה להרחיב את הדיבור בשלב הזה, אבל

אני רוצה להזכיר, וחשוב להזכיר בוועדה זאת, שמעבר ליתרונות הכלכליים

שמביאה איתה פעילות מסוג זה, היזמות, היא הבסיס להמשך קליטת העליה

מאותן ארצות. היא מבטיחה את מקורות התעסוקה, ואת השתלבות העולים, היא

הביטוי המובהק ביותר של קליטת העולים, ולכן אנחנו חייבים לעשות פעילות

נמרצת ובלתי שיגרתית. אני רוצה לראות את ההשקעות הממשלתיות, עומדות

בפרופורציה, לתרומה שתורמים היזמים ותורמת היזמות העצמית, של העולים.

אינני בטוח שדבר זה בא לידי ביטוי בקרנות המושקעות היום בתחום של עידוד

התעסוקה ועידוד ההון בכלל. אינני בטוח שדבר זה פרופורציונלי לתרומה

שמביאה העליה ואני רוצה לראות את השיקול הזה, נלקח בחשבון ע"י האוצר

וע"י הגורמים המטפלים בנושא זה. בהתאם לכך אני רוצה לראות תפנית

במדיניות ההשקעות, משום שלאחר שעברנו את חבלי הלידה בתחום זה, וכאן

יושבים כל המוסדות והארגונים, שהגיעו להישגים מרשימים מבחינת ארגון

המערכות. עברנו את חבלי הלידה, והגענו לשלב שבו צריך לקצור את הפירות,

ופירושו של דבר להעמיד את הכלים ופירושו של דבר, כלים ספציפיים שיתאימו

לדרישות וליכולת של העולים לקלוט, לעבד ולנצל אותם. זה יכול להיות גם



בתחום התדרכה תיעודית שלח הם זקוקים. וכן הכשרה בשפתם, על מנת להכניס

אותם במהירות האפשרית, למעגל הפרודוקטיבי של פעילות עיסקית תורמת.

י. בא-גד; כבוד השר, אינני יודע איך מחדירים את זה,

שהצלחת העולים היא הצלחתנו. אין אנחנו והם,

אלא, הם זה אנחנו. למה אני אומר זאת. היה לך בשנה שעברה מאבק גדול על

תקציב עליה וקליטה. בחלק הצלחת והצלחנו, בחלק לא. לדעתי ועדת העליה

והקליטה, כולנו, חברי הכנסת, צריכים לבוא לפגישה מיוחדת עם שר האוצר,

ולהסביר את הענין עליו אנחנו מדברים, אני דורש מהיו"ר לקבוע או לזמן

אותו אלינו או לקבוע את הפגישה. הענין שאנחנו מדברים זו הצלחת העליה

והקליטה. לא יתכן שנשמע פה מנציג משרד המסחר והתעשיה שנעשו דברים

נפלאים. אסור לזלזל אבל עדיין הצרכים מרובים, דווקא בתחום הפעילות

התעשיה הזעירה. אני אומר, יש לנו הזדמנות לבנות תעשיה שלא היינו רגילים

אליה. עולי ברה"מ יכולים לתרום לנו בתחומים שלא היו מקובלים במדינה.

בואו ניישם את הידע מברה"מ בישראל.

לסיכום אני קורא ליו"ר לקחת יוזמה באותם דברים. אנחנו והם הם זה

אנחנו.
ע. מאור
אני מתנצלת מאחר והייתי בוועדת החינוך. אני

קודם כל רוצה לברך על החוברת שראיתי ועל מה

שאני רואה במציאות בנושא הפעילות של משרד הקליטה בערים רבות, לעידוד

היזמות באשקלון, כרמיאל, בתנועה הקיבוצית בתל-אביב. שלוש ההערות שאני

רוצה - משפט להערה.

הראשונה - ליו"ר הוועדה תפקידנו לתבוע מהממשלה ומהאוצר, לא ממשרד

הקליטה, לתת את המשאבים, שכן ביצירת מקורות תעסוקה יש אפס בתקציב

המדינה ובמאבק הזה אסור לנו להרפות. זאת הבשורה לקליטה. אני אומרת

שבנושא התקציב תוספת התקציב, ליצירת מקורות תעסוקה ליזמים, זאת מטלה של

המדינה, ואי אפשר שמממשלה תקצה לזה אפס בתקציב המדינה, לעומת 760

מיליון בשנה הקודמת ואח"כ תבוא בטענות לוועדה. זה תפקיד המדינה.

שתיים - אני מברכת על התפלגות של אנשים בעמוד שבע ופנייתי לעשות ככל

הניתן לעודד נשים יזמיות ובעסקים קטנים.

שלוש - אני מציעה לצוות לבדוק, את נושא, פיתוח יוזמות בתחום הבריאות,

ויצוא ושיווק הבריאות, שכן יש רופאים רבים מאוד. תודה.

7. צ'מנסקי דני צ'מנסקי מהטכניון. אני מאוד שמח להיות

כאן, שמח על הדיון, לפני עשר שנים כשעליתי

ארצה לא היה עם מי לדבר אלא עם הסטודנטים שלי בטכניון. היום אני

בשביתה, אין לי סטודנטים, אני מאוד שמח שניתנת לי הדקה הזאת. רבותי,

כשלון של יזם בעסק אינו כשלון של כל התהליך שמתרחש כאן. שנתיים של

פעילות אינן מספיקות על מנת לעשות הערכה של מה שמתבצע. אנחנו צריכים

לחשוב על תהליך זה במונחים של בקרת טיב בתהליך יצור. אינני יודע כמה

אנשים כאן הקימו עסק אבל כאשר אני אחרי עשר שנים יוזם עסק, ולמרות

מדיניות ממשלתית מוצהרת צריך ללכת לבג"ץ על מנת לקבל רישיון אז אין

לצפות מעולים חדשים שהם יוכלו להתגבר על בעיות של מחסומים שקיימות

במערכת זו. הבעיה אינה כסף, זה שהשיגו כסף לחממה טכנולוגית במקום זה או

אחר, זה אינו מפתיע. היום יש עודפים של כסף. נראה איך העסק יתפקד בעוד



עשר שנים, איך יגדל, יצמח, ייצא. רבותי, המאמץ. המרכזי שיש לכם זה לשנות

את הדעות הקדומות על תפקידם של עסקים קטנים במשק. מכיוון שאם אנשים

יחשבו שאפשר להצליח בעסקים, שטוב להיות יזם במקום להיות מנכי'ל של בנק

לאומי וטוב לא לבקש לחם ועבודה אלא ליצר מקום עבודה, הרי שכולנו

נצליח. תודה רבה.
השי לקליטת עליה י. צבן
אדוני היו"ר חברי הוועדה הנכבדים ומוזמנים.

האלטרנטיבה שהצעת אינה זאת העומדת בשוק.
י. הס
יואב הס מהאגודה הישראלית למען יהודי

איתיופיה. שמענו על דברים רבים שנעשים עם

העולים שבאו מרוסיה והסביבה ואנחנו מאוד שמחים על זה. אני חושב, שצריך

להשקיע, הרבה יותר ממה שהושקע עד היום, כדי להביא את האנשים מהעדה

האתיופית המונה למעלה מ-50,000 איש. שלא נגיע למצב כזה כמו ששומעים פה

שרק 10 או 15 מקבלים הכשרה.
השל לקליטת עליה. י. צבן
אני רוצה לומר גם בתשובה לחבר הכנסת רון

נחמו כתבתי לו זאת גם בפתק, שואלים האם יש

רק הישגים - וודאי שלא, יש מחדלים, יש חסרים. אומר מהי בעיה מספר אחד,

בעיה מספר אחד כרגע זה הפער הגדול בין פוטנציאל של 30-40 אלף איש לבין

מימוש של כ-3,000 איש. זו הבעיה וזה האתגר. את הדרך הזאת צריך לעבור.

אני מאמין ששנת 94' תהיה שנה של מפנה דרמטי בתחום הזה. אמנה טלגרפית את

הסיבות לכך. הגדלה דרמטית של המשאבים, העומדים לרשות הקרן של הרשות

לעסקים קטנים. כיום התקציב 300 מיליון, לדעתי במהלך השנה יתווספו עוד

סכומים לא מעטים. בסדר גודל של מאות מיליונים, לעומת השנים שעברו, זאת

התפתחות דרמטית. הדבר שני היקף הפעולה של משרד הקליטה יגדל בענין זה

השנה, ביחס לשנים קודמות, פי שלושה עד פי ארבעה. הדבר השלישי, הגדלת

מספר המט"י מרכזים לטיפוח יזמות, שמעתם את הסקירה היפה של צבי

רובינשטיין לפי הערכתי בין ל-20-22 שלוחות במהלך השנה. זה בוודאי עליה

רצינית. הדבר הרביעי - עצם הקמת הרשות לעסקים קטנים גם זה שינוי דרמטי,

דברתי רק על התקציב. הדבר החמישי - הכפלה של היקף ההכשרה המקצועית

ליזמים במשך השנה. הדבר הששי - פרויקט ברנובר -שרוני, מה שהעלה חנן

פורת, פרויקט זה, יוצא לדרך. הקמת מאגר מידע של 40-60 אלף מהנדסים ועוד

פיילוט של פרויקטורים, שיתחברו, עם יזמים עולים, וינסו להריץ את העסק

קדימה. יש כבר החלטה, אנחנו מחפשים עכשו את הרכז המתאים לכל התכנית

ונצא לדרך. הדבר השביעי - מה שאמר חבר הכנסת גור, פתיחת שווקים חדשים

בחבר המדינות העצמאיות, הדבר השמיני - מרכז מידע. אנחנו נשלים את זה

בתכנית מיוחדת, לגבי פיתוח התחום הזה בקרב עולי אתיופיה, נעשו דברים

קצת מעבר למה שדיבר עליהם ד"ר יורי שטרן ואני חושב שהסך הכל הזה יביא

אותנו ב-94' לנקודת תפנית.
היו"ר ע. זיסמן
אנחנו רוצים להגדיל לחזק ולשפר את הנושא

הזה, הוועדה תלווה את הדברים שאמר כאן השר

יאיר צבן, אנחנו מייחסים חשיבות גדולה ביותר להעמקה הרחבה וחיזוק של

נושא זה לעולים החדשים ולמשק הישראלי. הישיבה מסתיימת.

הישיבה ננעלה בשעה 02;12

קוד המקור של הנתונים