הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 93

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, ה' בשבט התשנ"ד (17 בינואר 1994). שעה 00;11

נכחו;

חברי הוועדה; ע' זיסמן - היו"ר

אי גור

ב' טמקין - משקיף

א' סלמוביץ - משקיפה

ד' שילנסקי

מוזמנים; פרופ' ח' בויקס - מנהל תמחי למקצועות רפואיים, מי הבריאות

ד"ר מ' קלמן - מנהל המח' לבריאות השן, משרד הבריאות

י' רוזן - מנהל ענף הכשרה ורישוי, המי לקליטת העלית

ו' אנג'ל - סמנכ"ל מחי העליה, הסוכנות היהודית

ד"ר מ' ליטנר - המועצה המדעית לרפואת שיניים

א' הלחמי - יו"ר מועצת ארגוני העולים

ד' מור יוסף - רופא שיניים, עולה חדש

מי סולמן - יי " " "

סי טנא - מועצת ארגוני העולים

י' גנדלר - נציגת עולים

ס' צ'קובסקי - נציג עולים

ל' שמידט - נציג עולים

בי שמיט - נציגת עולים

נ' בן-צבי - שרות התעסוקה

מ"מ מזכירת הוועדה; ח' פריידן

קצרנית; ע' הירשפלד

סדר-היום; בחינות רישוי לרפואת שיניים לעולים חדשים.



בחינות רישוי לרפואת שיניים לעולים חדשים

היו"ר ע' זיסמן;

אני פותח את הישיבה. הנושא הוא: בחינות רישוי לרפואת שיניים לעולים

חדשים.

יש לנו שני סוגים של רופאי שיניים: 1. רופאי שיניים שבאים מארצות הרווחה;

2. רופאי שיניים שבאים מארצות לא-רווחה, והבעיות שהתעוררו הן לגבי הבחינות ותהליך

הקליטה, ואיזו הקלה -- מבלי לפגוע בטוהר המקצוע ובאיכות המקצוע - צריך לתת כדי

לקלוט אותם ולהקל עליהם ככל האפשר עוד לפני קליטתם ובקליטתם בארץ.

אני יודע שיש סעיפים נוספים שקשורים לזה, אבל אני מבקש להציג את הנושא

בצורה כזאת. מדינת ישראל קולטת עולים בעלי מקצועות שונים, כולל רופאי שיניים,

אבל התעוררו בעיות עם קליטת רופאי שיניים מארצות הרווחה ומארצות לא-רווחה. מסביב

לזה אני מבקש מפרופ' בויקס להציג את עמדת משרד הבריאות.

תודה רבה. כבר התבטאתי פעם כי במדינה לא היה סדר מסוים. עד לפני כמה

שנים כל מי שבא עם דיפלומה זכה לקבל רשיון לעסוק ברפואה, וברפואת שיניים, ואז

התחיל להיות סדר במדי נה.

בשנת 1992 פורסם חוק רופאי שיניים, ובחודש אוגוסט 1992 נערכה הבחינה

הראשונה לרופאי שיניים. הרבה מאד דובר על החוק הזה והיה הרבה מאד רעש סביבו.

ברגע שיצא החוק הוא תבע מכל מי שרוצה לעסוק ברפואת שיניים במדינת ישראל, ואין לו

ביום יציאת החוק רשיון, לגשת לבחינות. החוק הזה צויין לשבח על-ידי מבקרת המדינה,

כיוון שהוא איננו מפלה בין עולים חדשים לבין ישראלים, כיוון שגם הישראלי, שהוא

בוגר בית-הספר לרפואת שיניים בתל-אביב או בחוג לרפואת שיניים בירושלים, וגם

העולה, ולא חשוב מהי ארץ מוצאו, צריכים לגשת לבחינה הזאת.

עד עכשיו התקיימו מספר בחינות. באוגוסט 1992 נערכה בחינה אחת, אחר-כך

בתחילת 1993. בסתיו 1993. וב-3.3.94 תתקיים בחינה נוספת.

הבוחנים הם משרד הבריאות או, למשל, כמו בלשכת עורכי-הדין, שהלשכה בוחנת?

הבוחנים הם ועדה שמתמנית על-ידי משרד הבריאות. יושב-ראש הוועדה הוא איש

משרד הבריאות, וחברים בה רופאי שיניים, חלקם אקדמאים וחלקם לא-אקדמאים.

כיוון שהרמה של רפואת שיניים היא מאד-מאד שונה, וכיוון שרפואת השיניים

התקדמה בצורה פנומנלית ב-3. 10 השנים האחרונות, יותר מאשר ברפואה, מבחינת

הטכנולוגיה, הטכניקה של חומרים, וכוי, וזה קידום טכנולוגי פנומנלי, וכיוון שיש

שינויים גדולים מאד ברמות בין ארצות שונות, פרקטיקות שונות וותק שונה, אנחנו

מוצאים הצדקה מלאה בחוק רפואת שיניים ואין איש שפטור מחובת בחינה לרפואת שיניים.

איננו יכולים לעשות כמו בנושא הרופאים, שם נקבע ותק של 14 ו-20 שנים, כי אם רופא

שיניים עובד בדרך-כלל כבודד, אחד לאחד, ומכיוון שיש שינויים כל-כך דרסטיים, כפי

שאמרתי, החייבים לבחרן אותו, ולא משנה מה הותק שלו או הסטטוס שלו המקצועי או

האקדמי. ולכן יש בחינות, גם לישראלים, גם לישראלים חוזרים וגם לעולים חדשים, לא

משנה מהי ארץ המוצא.

הבעיה היא קורסי הכנה. עשינו קורסי הכנה בתל-אביב, בירושלים, ובתקופה

מסוימת גם בחיפה, ובמספר קורסים היו היצעים ולא היו מספיק ניגשים. בשני הקורסים

האחרונים הפרה רצתה לתת. יותר חלב משהעגלים רצו לינוק, והם לא הופיעו לקורס.



מחיר הקורס גבוה, למרות הסובסידיות. ידוע לי ששני בתי-הספר לרפואת שיניים,

הן בירושלים והן בתל-אביב מהבלים סובסידיה מאגודה בשם "אלפא אומגה" בארצות-הברית,

אשר עוזרת לבית-הספר להתפתח, וחלק מהכסף הולך לתמיכה בקורס. למרות זאת הקורס

עולה כ-4,000 דולר לישראלי חוזר ו-2,000 דולר לעולה חדש. המחיר הריאלי הוא קצת

יותר מ-4,000 דולר, והסכום של 2,000 דולר שנקבע לעולה חדש הוא מחיר מסובסד מאד.

היו"ר ע' זיסמן;

מסובסד פירושו שמישהו משלם עוד 2,000 דולר?

פרופ' ח' בויקס;

כן, "אלפא אומגה". כיוון שבית-הספר החליט ללכת לקראת זה, חלק מהכספים שהיו

אמורים ללכת לפיתוח בית-הספר הולכים לדברים אלה. בית-הספר שייך לאוניברסיטת

תל-אביב ולאוניברסיטת ירושלים. הוא חלק מהאוניברסיטאות.

אי גור;

מה משך הקורס?

פרופ' חי בויקס;

משך הקורס היה בדרך-כלל 4 חודשים. הוא כלל חלק עבודה תיאורטית וחלק עבודה

פראקטית במעבדות, שאנחנו קוראים להן מעבדת פאנטום, שבה עובד התלמיד המשתלם על

מידגם שעוזר לו לעשות את העבודות הפראקטיות בצורה פחות או יותר מודרנית.

לפני כמה שבועות התעוררה בעיה גדולה כאשר היתה פניה לבג"צ, כשפתאום היה

מספר גדול מאד של עולים וישראלים אשר צריכים לגשת לבחינה, והתברר שאין מספיק הכנה

לבחינות אלה. אני רוצה להסביר איך התנהלו הקורסים עד עכשיו, ומה מוצע עכשיו,

שצריכה להתפרסם הודעה מטעם משרד הבריאות.

כיוון שמעבדות הפאנטום האלה הן לשרות התלמידים הלומדים בבית-ספר לרפואת

שיניים, הזמן היחיד שאפשר להשתמש בהן להוראה הוא בחודשי הקיץ כשהתלמידים אינם

לומדים, מסוף יוני ועד סוף אוגוסט, והבחינה נערכת בספטמבר. לכן קורס אחד נערך

בקיץ, ולפעמים הקורס נערך בחיפה, כשהוא תלוש מהמציאות של הפאנטום.

המה' לבריאות חשן של משרד הבריאות בשיתוף-פעולה עם בתי-הספר לרפואת שיניים

ועם המועצה המדעית של הסתדרות רופאי שיניים, מציעים את ההצעה הבאה; לקראת הבחינה

הקרובה ב-3 במארס השנה תצא היום או מחר הודעה לפיה ב-23 בחודש, ביום אי הבא, נפתח

במעבדת הפאנטום של תל-אביב, 21 כסאות פאנטום לאנשים שרוצים לגשת לקורסים האלה.

ד' שילנסקי;

מאחר שאיננו בעלי מקצוע, לא ברור לנו מה זה הפאנטום.

פרופ' חי בויקס;

מעבדת פאנטום להוראה זו מעבדה שיש בה מספר כסאות רופאי שיניים ושם תקועים

גולגולת פלסטיק עם שיני פלסטיק, עם כל המיכשור הדרוש. המדריך והחניך שצריך לעבוד

עומדים, קודחים חורים, מכינים פלאטות ודברים אחרים, לא על בני-אדם.

בימים אלה עומדת לצאת הודעה רשמית שבית-הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת

תל-אביב מעמיד לרשות התלמידים את המעבדה 4 פעמים בשבוע, החל ביום ראשון הקרוב ועד

ה-8 במארס. התאריך 8 במארס נקבע מפני שהבחינות הפראקטיות השנה יהיו באוניברסיטת

תל-אביב וצריכים להכין את המעבדה לקראת הבחינה, שתיערך כשבועיים וחצי אחרי הבחינה



התיאורטית. המעבדה הזאת עומדת פתוחה לשירותם. גובים מהם סכום מסוים, שלדעתי הוא

סכום נומינלי לשמוש, ובעצם בן-אדם זקוק ל-10, 12 עד 15 פעמים חשיפה למעבדה הזאת

כדי להתמצא בה. מכיוון שיש לנו מספר שבועות לא קטן. בין ה-23 בינואר ועד ה-8

במארס, יש אפשרות להרבה מאד תלמידים ללכת לאחד מאותם 21 כסאות כדי ללמוד כיצד

להשתמש בהם בעבודה. זה המצאי, יותר מזה אין.

בנוסף לכך, מעבדת ירושלים תעמיד לרשות האנשים שרוצים, החל ב-8 בחודש, או

קרוב לתאריך זה, עודף של זמן, למי שרוצה ברגע האחרון לברר ולתקן נקודה נוספת. זה

לגבי הבחינה שתיערך ב- 3 במארס, ובסוף חודש מארס תתקיים הבחינה המעשית.

אשר לבחינה התיאורטית השלמה אשר תיערך בספטמבר, החל מחודש מאי השנת פותחים

בתי-הספר קורס הן בירושלים והן בתל-אביב. הקורסים האלה יינתנו בתחילה בחודשים

מאי-יוני. בזמן שהתלמידים הישראלים לומדים יתנו את הצד התיאורטי ובחודשים

יולי-אוגוסט יתנו את הצד הפראקטי במעבדת הפאנטום, כך שהאנשים יהיו מוכנים לבחינות

שייערכו בספטמבר.

בנוסף לבקשת הקהל, החל מחודש נובמבר השנה יתחיל קורס שלישי בחיפה. בחיפה

אין בית-ספר לרפואת שיניים. בקורס בחיפה ילמדו אנשים של היפה ותהיה ואפשרות

להשתלב במעבדות הפאנטום של תל-אביב וירושלים במשך התקופה הזאת ולהכין אנשים בקורס

השלישי הזה לקראת הבחינות שתיערכנה בשנה הבאה.

היו"ר ע' זיסמן;

אולי אתה יכול להגיד לנו כמה מבין אלה שעברו כבר את הבחינה נכשלו או עברו

אווזה, ומה קרה עם העולים?

ביקשתי מדייר קלמן להוציא מהמחשב את המספרים. לדייר קלמן יש המחשב המדויק

ביותר במשרד הבריאות והוא יתן לכם את הנתונים.

אני מודה לפרופ' בויקס, אבל הבקשה הגיעה אלי הבוקר בשעה 10 ולכן אני מתנצל

שאין לי כל הנתונים.

מגל העליה בהתחלת 1989 עלו ארצה 1,417 עולים חדשים רופאי שיניים. 1,214

מהם עלו מברית-המועצות, 59 מצרפת, 47 מארגנטינה, 44 מארצות-הברית, 31 מרומניה, 14

מאורוגוואי, ועוד 69 איש הגיעו מ-26 ארצות שונות.

אחד הדברים הרושובים שהייתי רוצה להביא לפני כבוד הוועדה הוא, שבתקופה של

כארבע שנים יש לנו רופאי שיניים מ-35 ארצות שונות, שלכל אחד מהם שפה אחרת, תרבות

אחרת, השכלה אחרת, שיטות עבודה אחרות, רמות שונות. קודם-כל אני רוצה להגיד באופן

פורמלי לפרוטוקול שאני דוחה את הרעיון של ארצות רווחה וארצות אחרות, כי זו אפליה.

אצלי במחלקה עובדת רופאת שיניים, עולה חדשה מרוסיה, שעברה את הבחינה במועד אי.

קלטתי אותה לעבודה אצלי כי היה לי תקן פנוי, ואני לא אוהב את הגישה כאילו שאלה

שבאו מאנגליה או מדרום-אפריקה הם טובים ואלה שבאו ממזרח אירופה הם לא טובים. יש

אנשים טובים ואנשים פחות טובים.

לכמה מתוך 1,417 יש היום רשיון והם עובדים בפועל?



ד"ר מ' קלמן;

לרובם יש רשיונות. נשארו לנו 131 איש מתוך 1,417 שאין להם רשיון. מבין

אלה שעלו בשנת 1993. נכון להבוקר, 97 איש עלו ארצה. אני לא כולל פה תיירים שלפי

מהווה של משרד הבריאות אנהנו נותנים להם להיבחן. אנחנו מאפשרים לכל אדם יהודי

בכל ארץ בעולם לבוא ארצה ולהיבחן, ובנקודה זו אני מודה לפרופ' בויקס שהסכים

לרעיון שלנו, שיבוא להיבחן. אם ייכשל, הוא יכול לנסות עוד פעם, הוא לא צריך

לקבל ההלטה ולארוז את כל הדברים.

אלה שבאו כתיירים לא נכללים בנתונים שלי, מפני שהם עדיין לא קיימים בשבילי.

הלק מהם, במיוחד מדרום-אפריקה, עוברים את הבחינה וחוזרים לדרום-אפריקה. יש היום

בדרום-אפריקה 16 רופאי שיניים שקיבלו רשיונות מ-1987, כשנסעתי לשם להביא אותם,

עלו ארצה, קיבלו רשיון והזרו לקייפטאון. אין להם שום ענין לעלות. במשך כל השנים

עלו מדרום-אפריקה כמה עשרות אנשים.

העליה הרצינית ביותר היא מברית-המועצות, והשניה בגודלה, מכובדת בי ולזר,

היא מצרפת.

הבעיה הגדולה ביותר עם הבחינות היא שרופאים מארצות רווחה הושבים שישראל היא

ארץ מהעולם השלישי והם לא מכינים את עצמם לבחינה. זה היה המאפיין. אנשים

מארצות-הברית, מאנגליה ומדרום-אפריקה נכשלו בבחינה, למרות שהם באו מאוניברסיטאות

טובות מאד. כל אלה עברו פעם שניה את הבחינה. זאת אומרת, ברגע שהם ראו מה זה, הם

הכינו את עצמם, ואני חייב להגיד שהלק מהם עשו את הבהינה טוב, הלק פהות טוב, אבל

עשו.

לפי מיטב ידיעותי, כל אלה שקיבלו רשיונות, ופה יש הבדל בין ארצות המערב

ומזרה אירופה, מצאו עבודה. ממזרה אירופה, לצערי הרב, יש כ-134 איש, וזה לא

מדויק, שלמרות שיש להם רשיון אין להם עבודה. רובם קיבלו רשיון ללא בחינה, ואחד

שקיבל רשיון גם אחרי בחינה.

ב' טמקין;

איך הם קיבלו רשיון ללא בחינה?

ד"ר מ' קלמן;

הם קיבלו רשיון לפני התאריך הקובע של קבלת ההוק ב-1992 . זאת אומרת, בעצם

נתינת הרשיון ביד אתה לא נותן לו עבודה. אחת השגיאות הגדולות, כולל של ידידי

במשרד הקליטה, ואני מכבד אותם, שהם השבו שבזה שאתה מקל על הבחינה אתה פותר בעיות.

נהפוך הוא, ככל שהבהינה קשה יותר, אדם שכן עובר את הבהינה, מקומו בטוה יותר.

מפני שלעולה הדש מרוסיה שקיבל רשיון ב-1991. אומרים: אתה מרוסיה, לא רוצים לקלוט

אותך. אבל אדם שעבר בחינת רישוי יקבל עבודה גם אצלי, מפני שאני יודע שהבהינה היא

ברמה בינלאומית מכובדת. אני חושב שאנחנו צריכים פעם אחת ולתמיד להגיד שעם ישראל

זקוק ומגיעה לו רמה של רפואת שיניים גבוהה. אם לא הגבוהה ביותר בעולם, בוודאי

קרוב לזה. לאלה שמדברים על אפליה אומר שעובדה היא שהשנה נכשלו בבהינה שלושה

בוגרי "הדסה", ילידי הארץ ששירתו בצה"ל, נכשלו דווקא בהלק המעשי של הבהינה. זה

רק מראה שוועדת הבוחנים היא סוברינית, ואני כמנהל המהלקה לבריאות השן לא מתערב

כלל. לידי יושב הבר ועדת הבוחנים והוא יגיד שאף פעם לא נכהתי בישיבה של ועדת

הבוחנים.

הבהינות מתורגמות היום לערבית, שהיא שפה רשמית, לרוסית, רומנית, אנגלית,

צרפתית וספרדית. אני רוצה להתנצל במיוהד בפני הצרפתים בפומבי, שאחת הבעיות הקשות

ביותר היא לתרגם בחינה. אנשים הושבים ששולהים את הבחינה להברה כלשהי לתרגום, וזה

לא כך. על-מנת לתרגם בהינה אדם צריך 3 דברים: להבין עברית, להבין את השפה, וגם

להבין ברפואת שיניים. עולה חדש מצרפת, שנמצא בארץ 10 שנים ויודע עברית, כבר שכח

את הצרפתית שלו ואת הטרמינולוגיה מצרפת.



הושמעו טענות מוצדקות. אני יכול להגיד באחריות שכל הטענות נבדקו, ובדקנו

אפילו עד כדי כך, שאותן השאלות - והיו מספר שאלות שהתרגום שלהן היה לא מוצלה -

ד"ר זוסמן, יושב-ראש ועד הבוחנים אמר למחשב: בוא נמהוק את כל השאלות האלה ונבדוק

שוב ונראה. לא היה איש שלולא השאלות האלה היה עובר את הבחינה.

אנהנו עושים הכל כדי לשפר את רמת התרגומים. יש לנו בעיה של תקציב. למשל,

משרד הקליטה מממן את הקורס שניתן לעולים הדשים, באמצעות משרד הבריאות. מקציבים

2,000 דולר לקורס. כדי לעשות קורס טוב, לאוניברסיטה הוא היה עולה 4,000 דולר.

הם עושים את המקסימום שהם מסוגלים. אבל אני לא פוגע באוניברסיטאות אם הם אומרים

לי: אינני יכול לעשות מה שהייתי רוצה עם תקציב כזה. למרות שאנהנו סופגים את

ההפסד ולמרות שאנהנו מקבלים מפה ומשם עזרה, זה קשה מאד. משרד הקליטה, עם התקציב

שלו צריך לעזור לכל העולים, לא רק לרופאי השיניים, ואני לא סבור שרפואת שיניים

הוא הדבר החשוב ביותר בעולם.

כפי שאמרתי, יש 131 איש שמחכים לקורס. יש הסדר ביני ובין ידידי יוסף רוזן

ממשרד הקליטה, לפיו לפני שהם מתהילים את הקורס הם עושים מבחן בעברית. מפני

שלפעמים לשבת בקורס ולא להבין מה קורה זה בזבוז כסף וזמן. אחר-כך נותנים להם

קורס של כ-6 שבועות ללימוד המונחים של רפואת שיניים בעברית. שאלו אותנו: למה

אי-אפשר לעשות קורס בשפת האיש? כפי שהסברתי לכבודו, כשיש לך עולים מ-30 ארצות, זה

לא ניתן פיסית. בקורס האחרון שהתקיים בקיץ בתל-אביב היו אנשים מרוסיה, מצרפת,

מכל ארצות דרום-אמריקה, רופאה אחת מיוגוסלביה, מסכנה שלא יודעת אנגלית, רוסית או

עברית. היא באמת מסכנה, נופלת בין כל הכסאות, ואין לנו אפילו דרך טכנית לתרגם את

הבחינה ליוגוסלבית, מפני שאין בארץ אף רופא שיניים יוגוסלבי שמבין עברית מספיק

טוב.

פרופ' ח' בויקס;

יש לנו אווזה בעיה לגבי בחינות ברוקחות.

יש גם בעיה אחרת. מי יקציב לנו כסף לתרגם את הבחינה ליוגוסלבית?

יש משרד לקליטת עליה. לאיזו מדינה בעולם יש משרד לקליטת עליה? ישראל היא

המדינה היחידה בעולם שיש לה משרד לקליטת עליה.

כבוד היושב-ראש, אשמח מאד אם מישהו ימצא תקציב ויאפשר ליוסף רוזן לתקצב את

זה. כולנו נסכים לכך.

אתה שם את זה על השולחן ואנחנו נמצא את הדרך.

אני שם את זה על השולחן, ונשמח מאד אם מישהו יוכל להרים את זה.

אלה שעלו בשנת 1993 מחוץ-לארץ, 3 מצרפת עברו את הבחינה בהצלחה וקיבלו

רשיון, ו-2 מארצות-הברית. חלק מהעולים שהגיעו מארצות-הברית, אנגליה וארצות אחרות

נכשלו בבחינה. 13 איש מצרפת נכשלו, והסיבה היא שזו היינה קבוצה גדולה ביותר אחרי

ארצות-הברית. לצערנו הרב, לי יש רושם שחלק מהם לא התכוננו מספיק לבחינה, ובזה גם

אנחנו אשמים, שלא יכולנו לערוך קורסים לעולים חדשים אלא פעם בשנה, מפני שיש



טכניקה. קודם-כל עברית, טרמינולוגית, זה קשה מאד. כשיש עליה יותר מאסיבית קל

יותר לארגן קורסים. אס קרה, כמו בשנת מסוימת, שהגיעו 800 עולים, אין שום הגבלת

תקציב, אפשר לעשות 10 קורסים. אבל כשיש מספר קטן של אנשים, אין מספיק קורסים.

אני חושב שאסתפק בדברי אלה. אני מוכן לענות על שאלות, אם יהיו כאלה.

פרופ' ח' בויקס;

יש מספר בעיות. ראשית, לגבי הבחינה התיאורטית הבעיה היא לא רק תקציב, היא

גם בעיה טכנית. כמו שאמר ד"ר קלמן, צריך שהאדם שכותב את התרגום יהיה מהימן עלינו

ושהוא לא ידליף. יש לנו בעיה עם מהימנות, כי במקרים רבים לאנשים יש נאמנות

כפולה. אם הוא מכיר את השפה, הוא נאמן גם לאנשים שנבחנים בה, הם חברים שלו. לכן

דרושה כאן מהימנות, וזה קשה מאד, שהוא מכיר את המקצוע מעודכן ל-1993, עם

טרמינולוגיה של 1993 . היתה לנו בעיה שהבחינה ניתנה לרופא שיניים, לפי דעתי טוב

מאד, בן של חברים שלי, שלמד בצרפת לפני כ-12 שנים, אבל הטרמינולוגיה השתנתה מאז

והיו בעיות בתרגום לצרפתית. יש בעיה של קונפידנציאליות, כפי שאנחנו קוראים לזה,

מפני שהבחינה הולכת לכתיבה, לתרגום, לבקורת התרגום, להדפסה למי שיודע להדפיס

באותה שפה, ושהוא לא ידליף.

באו אל קצין הבטחון של משרד הבריאות, לא בנוגע לרפואת שיניים, והציעו לו

100,000 שקל כדי שיגנוב בחינה בנושא מסוים, מהכספת שלי. זו בעיה קשה מאד.

ב' טמקין;

אני רוצה לשאול כמה שאלות. אני מבין שב-3 במארס 1994 תהיה בחינה. האם

נכון שהבחינה התיאורטית כוללת 180 שאלוונ?

ד"ר מ' קלמן;

נכון.

ב' טמקין;

האם נכון הדבר שצריך לענות על השאלות האלה ב-3 שעות?

ד"ר מ' קלמן;

כן.

האם זה אומר שלכל שאלה יש דקה לענות עליה? האם נכון שהקורס שניתן קודם הוא

קורס שנותן ציון מגן, שעוזר, או פוגע?

ד"ר מ' קלמן;

הוא לא פוגע.

ב' טמקין;

קיבלתי מספר מכתבים של אנשים שעברו את הפרוצדורה הזאת, וגם אליך הגיעו

העתקים של המכתבים האלה. מדובר באנשים דוברי פורטוגזית. הם טוענים, למשל, שהם

היו באותו קורס פראקטי ובבחינה הפראקטית דווקא הם קיבלו ציון מעל לממוצע. מצד

שני, בבחינה התיאורטית הם קיבלו ציון נמוך במיוחד, מכיוון שהבחינה נעשתה, במקרה

שלהם, בספרדית. הם היו צריכים לבחור שפה, והזמן שניתן להם לענות, והיכולת שלהם

להתמודד עם השאלות התיאורטיות היה מוגבל מאד, וזה פוגע ביכולת שלהם אחר-כך לעבור

את הבחינה התיאורטית פרופר.



אני דובר ספרדית ואני לא מסוגל לקרוא את המכתב שהם כתבו לי בפורטוגזית.

לוקח לי הרבה מאד זמן להבין מה שכותבים לי בפורטוגזית.

אינני יודע כמה אנשים עלו מבראזיל, אבל כל אדם כזה הוא ספור בפני עצמו והוא

עולם במלואו. האם חשבתם להתמודד עם הקטע התיאורטי הזה לגבי אנשים שעוברים את

הבחינה הפראקטית בצורה קצת יותר מתחשבת?

היו"ר ע' זיסמן;

השאלה היא למה דווקא 3 שעות ולא 6 שעות או יותר שעות? הרי זה לא מדעי, זה

קצת שרירותי.

כמה מתוך 1,417 רופאי שיניים קיבלו פטור מן הבחינה לקבלת רשיון?

ד"ר מ' קלמן;

עד מארס 1992 לא היו בחינות לרופאי שיניים.

אי גור;

כמה מהם הגיעו לפני 1992? האם הבנתי נכון שמתוך כלל רופאי השיניים שהגיעו

לישראל, ל-131 איש אין עדיין רשיון? זה אומר שהם ניגשו לבחינה ונכשלו, או שטרם

ניגשו? אני רוצה להבין את הסוגיה הזאת.

מתוך הנסיון שהצטבר אצלכם, הייתי רוצה מנקודת מסירת האינפורמציה שמסרתם,

לדעת מה הם הדברים שטעונים תיקון או שיפור, שאתם עצמכם הגעתם אליהם ומציעים אותם,

וכתוצאה מבעיות אובייקטיביות של האוניברסיטאות, שמבחינה טכנית, בגלל העדר

פאנטומים, אינם מסוגלים להכשיר מספר גדול יותר, או בגלל בעיות תקציביות? הייתי

רוצה לשמוע גם מה הם הדברים שטעונים שיפור, שאנחנו כוועדה של הכנסת, מן הצד של

הממשלה, כולל משרד הבריאות, יכולים לסייע.

אי סלמוביץ;

אתם אומרים שכמעט שאין היום אנשים שרוצים להשתתף בקורסים. האם שאלתם את

עצמכם מה הסיבה שאנשים לא רוצים להשתתף בקורסים האלה? אמרתם שיש לכם הרושם שהפרה

רוצה להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק. מה הסיבה לכך? הרי צריכה להיות לכך סיבה.

האם אינכם חושבים שעלות הקורס גבוהה מדי? בסך-הכל מדובר פה בעולים חדשים,

והאם משרד הקליטה מממן חלק מעלות הקורס, או את עלותו המלאה?

מתוך 131 רופאי שיניים עולים שדיווחתם שאין להם עדיין רשיון, האם יש לכם

רישומים, או מעקב, כמה פעמים אנשים ניגשו לבחינה ולא הצליחו בה, ומה משך השהות

בארץ של אותם אנשים שניגשו כמה פעמים לבחינה ולא הצליחו?

אמרתם שמאז 1989 ועד 1992 לא התקיימו בחינות.

היו"ר ע' זיסמן;

זה חוק חדש שנחקק ביום האחרון של הכנסת ה-12, ב-18 במארס 1992. ודאגו שהחוק

הזה יעבור.



א' סלמוביץ;

כמה אנשים היו בארץ עד לאותו מועד?

נמסר לי שאנשים שהשתתפו בקורס הכנה, יש כאלה שלא קיבלו שום אישור או שום

תעודה המעידה על השתתפותם, גם אם הם לא ניגשו לבחינה, מה הסיבה לכך? אני יודעת

שהיה איזה שהוא שלב שבו עולים חדשים, שעוד לא היו בקיאים בשפה העברית, נדרשו

לעבור בחינת מגן בעברית. מה הסיבה שהצבתם תנאי כזה?

ד' שילנסקי;

בררווב הירקון יש מגרש חניה למכוניות ועובד שר בחור ברחיצת מכוניות. הוא

רופא שיניים, עולה חדש מרוסיה, נשוי, שצריך לפרנס אשה וילדים. הבעיה שלו כפולה:

א. תשלום עבור הקורס; ב. הוא צריך לעבוד ולפרנס משפחה. השאלה היא אם יש מישהו

שעוזר לעולה חדש חסר-כל?

הוא לא משלם עבור ההשתתפות בקורס, והאיש מקבל אפילו דמי קיום.

ד' שילנסקי;

זה מה שהוא סיפר לי.

מר רוזן, מה עושה המשרד לקליטת עליה? בבקשה.

י' רוזן;

במקרה של רופאי שיניים אין הבדל בין הטיפול שמשרד הקליטה מגיש לרופאי

שיניים לבין הטיפול שהוא מגיש ליתר העולים בתקופת הזכאות. זה אומר שעל-פי

ההנחיות רופא שיניים זכאי להשתתף בקורס אחד מטעם הממשלה, ללא תשלום. בתקופת

ההשתתפות בקורס הוא זכאי לקבל הבטחת קיום.

מעבר לזה, אם העולה החדש נמצא בתוך השנה הראשונה לעלייתו ארצה וחוק הביטוח

הלאומי עדיין לא תופס לגביו, הוא זכאי במשך התקופה, אם הקורס לא נפתח, לקבל דמי

אבטלה, פנימי של המשרד לקליטת עליה על-מנת להבטיח את קיומו. היה והוא נכנס

לקורס, הוא זכאי לקבל הבטחת קיום, כפי שאמרתי קודם.

הבטחת קיום נקבע כל שנה בתיאום בין האוצר ובין משרד הקליטה כחלק מהשכר

המינימלי במשק, על-פי טבלה. פעם קראנו לזה דמי קיום והיום אנחנו קוראים לזה

הבטחת קיום, כשהשווינו את עצמנו לכללים של הביטוח הלאומי בנושא הזה.

היו"ר ע' זיסמן;

תתרגם לנו את זה למספרים. כמה מקבל אדם שנמצא בארץ למעלה משנה, רווק או

נשוי.

י' רוזן;

לדאבוני לא הבאתי אתי את הטבלה המעודכנת.

אני מבקש שתמציא אותה לנו.

י' רוזן;

אם אינני טועה, אנחנו מדברים על 650 שקלים לחודש לרווק ועד 1,280 שקלים

ל-4 נפשות. זוג מקבל בין 700 ל-800 שקלים.

א' גור;

זה היה 841 שקלים.

י' רוזן;

העידכון האחרון נעשה בספטמבר 1993, ועכשיו הסכום צריך להתעדכן מחדש.

אי גור;

אדוני היושב-ראש, דמי הקיום הנ"ל בתקופה שהיא פחות משנתיים של שהות בארץ,

לא מושווים למה שביטוח לאומי משלם לכלל האזרחים במדינה, אלא ב-200 שקל פחות

מהסכום שניתן לעולים חדשים.

י' רוזן;

נכון. אמרתי את זה.

היו"ר ע' זיסמן;

מר רוזן, אני מבקש שתמציא לנו נתונים מה היה עד ספטמבר 1993 ומה עודכן מאז.

י' רוזן;

בסדר.

פרופ' ח' בויקס;

אני רוצה לחזור ולומר שב-1992 התחילו בחינות. חברת-הכנסת סלמוביץ, ב-1948

נולדה מדינת ישראל ואז הייתי חייל. עד אז לא היה צבא עברי ולא היו בחינות

לקצונה. היה קורס מ"כ, קורס מ"מ. ברגע שהמדינה הוקמה נוצרו הקורסים האלה ומאז

יש חוק לגבי זה.

אותו דברי לגבי בחינות לרופאי שיניים. עד 1992 קרו הרבה דברים. המדינה

החליטה ב-1992 שאין ברירה, צריך לעשות בחינות לרופאי שיניים, ומאותו רגע והלאה חל

מפנה מסוים. יש בחינות.

לשאלה בענין 180 שאלות ב-3 שעות - זה קצב בחינות סביר לגמרי, ולמי שמתקשה

בשפה נותנים תוספת זמן.

היו"ר ע' זיסמן;

לפי שיקול-דעת של מי, של הבוחנים במקום?



פרופ' ח' בויקס;

אני אשיב על כך. הבעיה היא שרוב האנשים לא עוברים את הבחינה מפני שיש להם

בעיות שפה. כשאיזה עובר על הבחינה שלהם, אותן שאלות שהם כן ענו עליהן, גם אלה היו

לא נכונות. כלומר, קרוב לוודאי שהם היו נכשלים על אותן שאלות שהם ענו עליהן.

לגבי עלות הקורס, 4,000 דולר לאדם, זו העלות האמיתית של הקורס. יש מגבלה

מסוימת לבתי-הספר לקיים קורסים כאלה, מכיוון שצריך אנשים, צריך אמצעים, אנשים

צריכים להתקיים, אנשים גם מלמדים במשרה מלאה בתפקיד שלהם.

לשאלה כמה אנשים קיבלו פטור. כפי שאמרתי, החוק איננו מכיר בפטור. כל אדם

שרוצה לקבל תואר של רופא שיניים ולעבוד עם רשיון של רופא שיניים מעבר לחקיקת החוק

חייב להיבחן. לאיש אין פטור.

לשאלתו של חבר-הכנסת גור כמה אנשים קיבלו פטור לפני כן? - הרבה מאד אנשים.

פרופ' בויקס, לא שיכנעת אותי בדבר אחד והוא אורך הבחינה. יש אנשים שחושבים

לאט, ששוקלים לאט את הדברים, ויש אנשים שחושבים מהר יותר. למה זמן הבחינה נקבע

ל-3 שעות? למה צריך להשאיר את זה לשיקול-דעת? אם יש בעיה כזאת, ואני קיבלתי

מכתבים על כך, לפי דעתי אין שום סיבה שלא תתנו אפשרות מראש, ולא שזה יהיה נתון

לשיקול-דעת של הבוחן במקום, שאנחנו מכירים את זה גם מבחינות בגרות ומבחינות

אחרות, שנותנים עוד 5 דקות ועוד 10 דקות. זה יוצר לחץ פנימי והלחץ הפנימי מוציא

את האדם מריכוז. אתה יודע שיש היום במדינת ישראל מגמה לבטל את הבחינות

הפסיכומטריות.

ז ו בחי נה קשה מאד.

היו"ר ע' זיסמן;

אני יודע שהיא קשה. ההתעקשות שהיתה בכמה נושאים הביאה לתוצאה הרבה יותר

קיצונית, לצערי. אני מכיר את התהליך הזה מספר שנים ואני יודע גם מה דעת שר

החינוך בנושא. ההתעקשות בנושאים אלה הביאה לתוצאה הרבה יותר קיצונית.

יש אולי בעיה גם בשפות מסוימות, זה לא רק ענין של קצב מחשבה וכושר מחשבה.

אני מציע לכם לאפשר את זה מראש.

ד"ר מ' קלמן;

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה דברים. אני בתפקידי למעלה מ-23 שנה

ומ-1971 אנחנו עושים בחינות ממשלתיות למרפאי שיניים מברית-המועצות, ואני אישית

הייתי יושב-ראש ועדת הבוחנים במשך כל השנים ובחנו למעלה מ-600 איש. בלי לתקוף אף

אחד, כשמישהו נכשל בבחינה אלה הן הסיבות: השאלה לא תורגמה טוב, אין מספיק זמן,

ועדת הבוחנים נגד ערבים, יהודים, ישראלים, נוצרים - כל דבר. פעם קיבלתי מכתב

שאני נגד אנגלים ודרום-אפריקאים. סיבות אחרות: אני חולה, לא למדנו את החומר.

יש כל הסיבות, פרט לסיבה ארזת, שאני לא יודע. למה? מפני שרופא לא מסוגל להגיד

שהוא לא יודע.

במשך השנים הגענו למסקנה שוועדת הבוחנים שגתה בכך שנתנה לאנשים רשיונות,

שהיום אני מכה על חטא על כמה מהם, שטעינו לקולא ולא לחומרא.

שנית, אין אצלנו אפליה. היו טענות מרגשות ביותר של אנשים. .



באשר לזמן הבחינה, זה לא שיקול-דעת של הבוחן במקום. אגב, ביום אחד בוחנים

ב-2 - 3 מקומות, לפי מספר הנבחנים, ויש לתם זמן סביר ביותר. יתרה מזו, השאלות הן

שאלות ברירה, שהנבחן צריך לבחור ולסמן איקס. מי שיודע גומר את הבחינה בפחות

משעתיים. אין ספק שיש אנשים עם קשיים.

אדוני היושב-ראש, זו לא הבעיה. אני אעביר את האווירה הזאת ליושב-ראש ועדת

הבוחנים. אני רוצה להבהיר שאין לי שום סמכות בזה. ועדת הבוחנים היא גוף

אוטונומי מהמחלקה לבריאות השן, היא קובעת, וטוב שזה כך, כי אחרת היה קונפליקט

עניינים ברור.

כמה נתונים נוספים. אני מתנצל שאין אתי כל הנתונים, אבל אם אני אקבל את ,

הפרוטוקול אני אכין מסמך עם כל הנתונים, עד האחרון, מפני שרק הבוקר ידעתי על קיום

הישיבה הזאת.

1,250 איש מגל העליה הנוכחי קיבלו רשיונות עד כניסת החוק החדש. החוק עבר

בכנסת ב-18 במארס 1992 . היועץ המשפטי של המשרד קבע שכל מי שהגיש בקשה, אפילו עד

ה-26 במארס, היום שבו הוא פורסם ב"רשומות", פרופ' בויקס נתן רשיון "בליינד" והוא

הגיש את הבקשה. אפילו היה בלשכת הבריאות רלא מילא את כל הטופס בבוקר ה-26 בחודש,

והיה חסר לו מסמך זה או אחר - - -

אי גור;

מה זה רלבנטי לענייננו?

ד"ר מ' קלמן;

זה רלבנטי. היו כמה ערעורים. אפילו עכשיו מישהו טוען שהוא היה בלשכת

הבריאות עפולה לפני התאריך הקובע. אנחנו נבדוק את זה עד הסוף ואני מניח שפרופ'

בויקס יחליט לטובת האיש.

למה כל-כך מעט אנשים ניגשו לקורסים אז? עשו קורס ב-20.6.93 בירושלים. רוב

המועמדים היו ערבים, ישראלים חוזרים שגרים בצפון הארץ, שפשוט לא יכלו לגשת לקורס

מפני שהיתה להם בעיה של דיור בירושלים. גם למשרד הקליטה יש בעיה גדולה מאד שאין

דיור. אם שאלתם מה לדעתי אפשר להציע לשפר, אז לדעתי חייבים לשפר: א. את הסכום של

דמי קיום. אי-אפשר לחיות מ-700 שקל. זו בעיה שהאוצר צריך לפתור אותה. ב.

צריכים לתת להם קורס קצת יותר ארוך ושיעלה קצת יותר כסף. ברוך השם היום יש לנו

הזדמנות, כי באו פחות עולים, ולכן אולי תכסף שהשיגו ב-1992 עבור 200,000 עולים

שיעלו ארצה והם לא עלו, שלא יחזירו את הכסף לאוצר אלא ישתמשו בולטובת אלה שכן עלו

ארצה.

לנגה לא עושים את הבחינות לציון מגו באוניברסיטאות בשפתו של האיש? - מפני

שבקורס אחד היו 16 שפות שונות. טכנית לא ניתן לעשות את זה. זה חבל, זאת בעיה,

אבל בכל-זאת הרי יש גבול בין הרצוי ובין האפשרי, ויש דברים שלא ניתן לעשות, ואני

מודה ומתוודה בענין הבחורה היוגוסלבית, מפני שהיא היתה אצלי ואין לנו תשובה

לדברים מסוימים ואנשים צריכים להבין שבכל טוב יש רע. בכל חקיקה יש פגמים, וגם

בחוק הזה, אם כי בינתיים לא מצאנו כאלה. אם יש לכם רעיונות מעשיים, בבקשה, אני

בטוח שהרוב יהיה בעדם.

לקורס בירושלים הגיעו רק 35 במקום 50, בגלל הדיור. גם לקורס בחיפה לא

הגיעו המקסימום מסיבה אחרת, לא יפה. היו כאלה שהחליטו, מסיבות השמורות עמהם,

להפיץ בין המועמדים שהקורס בחיפה הוא קורס סוג ב'. אפילו בחור ערבי אחד שנכשל

כתב שהוא נכשל מפני שאני שלחתי אותו לקורס לערבים. זה לא יפה, אבל כולם רצו

להשתתף בקורס בתל-אביב, ובתל-אביב התקיים אז קורס לעולים. אי-אפשר לערבב אותם כי

זו קהילה אחרת לגמרי. ואם נותנים קורס לישראלים חוזרים, שזה בעברית של עמך, (טהר

יותר, העולים החדשים אבודים. מנסיוננו בעבר למדנו שאי-אפשר לערבב אותם. אנחנו

צריכים לתת לעולים תשומת-לב אינדיבידואלית ככל האפשר.



אם היה יותר תקציב יכולנו לעשות קורס אחד לעולים חדשים מצרפת, קורס אחד

אולי לדרום-אמריקאים, שבסך-הכל היו 12 איש, וקורס שלישי לרוסים, אבל זה יעלה המון

כסף.

מבחינה טכנית, בתרגומים אנחנו עושים הכל. דייר זוסמן, יושב-ראש ועדת

הבוחנים דואג לכך שבבחינה יהיה נוכח מישהו שדובר אותה שפה, אפילו יוגוסלבית. זה

לא עזר מספיק, לצערנו הרב.

אני רוצה להעיר כמה דברים באופן ספציפי לבחינה עצמה. נושא הזמן נקבע

מבחינה מדעית בייעוץ עם מומחים בבחינות, שמלווים אותנו כל הזמן בוועדה להערכת

הבחינות, הן מבחינת דרגת הקושי, הן מבחינת דרגת האבחנה, הן מבחינת התרגומים. נכון

שאנחנו נתקלים בבעיות תרגום, והדברים כבר נאמרו, כך שלא אדוש בזה.

על-כן אנחנו בטוחים מאד בתוצאות שמפורסמות מאוחר יותר. לצערנו הרב, האנשים

שניגשים לבחינות לא מצליחים יותר, אבל הבעיה היא לא כל-כך בבחינה עצמה כמו שברמת

הידיעות שהאנשים האלה, לצערי הרב, בבחינה, מסיבות אלה ואחרות, מפגינים. היינו

שמחים אם היו עוברים יותר.

יש לנו גם בעיה נוספת של ישראלים שניגשים לבחינות. אני מצטער שאני מערב פה

תחומים, כי זה לא נושא שנוגע לוועדת העליה והקליטה, אבל אני חושב שהאנשים שנמצאים

בחו"ל, לומדים וחוזרים ארצה, גם הם זכאים לתשומת-לב ועזרה, והם לא מקבלים שום

עזרה ושום תשומת-לב. הם משלמים את מלוא עלות הקורס, הם עומדים באותם קריטריונים,

באותם קשיים ובאותן בחינות.

היו"ר ע' זיסמן;

אתה מתכוון לישראלים שלא יכלו להיקלט כאן, נסעו לחו"ל ולמדו שם והם חוזרים.

יש פעמים שגם הם נבחנים ברומנית, כי הוא למד ברומנית, או בשפה אחרת.

היו"ר ע' זיסמן;

כמה ישראלים כאלה יש להערכתך?

רבים מאד. יש מאות אנשים.

280 ישראלים חוזרים מחכים להיבחן.

למה אני מערב אותם? כי כל הטענות לגבי תרגום, לגבי שפה, לגבי זמן, הרי

הבחורים האלה באו מפה, נסעו לשם, הם יודעים את ההרגלים, יודעים את המקום, יודעים

את שיטת הבחינות, את הבחינה האמריקאית, וגם הם נכשלים. כאשר אנחנו משוחחים אתם

ושואלים מדוע הם נכשלו, מתברר שתוכנית הלימודים שלהם שם אולי היתה שונה, הדרך שהם

למדו היתה שונה.

כדי לגשת לבחינה חייבים להתכונן אליה. אי-אפשר לבוא לבחינה בלי להתכונן

אליה ולעבור אותה. אני מכבד כל בית-ספר לרפואת שיניים בעולם, אבל אם אני אסע

להיבחן במקום אחר, אני אלמד מה שנדרש על-פי המקום שנבחנים בו.



ב' טמקין;

לא קיבלתי תשובה לשאלתי לגבי המשקל שאתם מייחסים לבחינה הפראקטית מול

הבחינה התיאורטית, במיוהד במקרים של אנשים שמתקשים מפני שהבחינה לא בשפתם.

דייר מ' קלמן;

את השאלה הזאת שאלתי את יושב-ראש ועדת הבוחנים, ויש שתי פנים לתשובה.

קודם-כל, המוסד, שהוא מוסד אוניברסיטאי בארץ - אוניברסיטת ירושלים, תל-אביב, וגם

חיפה הוא מוסד מוכר על-ידינו - הוא קובע איך הוא נותן את ציון המגן. אבל אני

רוצה להבהיר שבאופן מעשי, מתוך למעלה מ-700 איש שנבחנו מאז שהנהגנו את בחינות

הרישוי, מספר האנשים שעברו כתוצאה מציון המגן מסתכם בפחות מאצבעות יד אחת. הגענו

למסקנה שטוב שיש ציון מגן, מפני שזה מעודד את האיש ללכת לקורס, ולשם כך יש ציון.

היו מעט מאד אנשים שקיבלו 55 בבחינה ובגלל ציון מגן 6 הם קיבלו 61.

ב' טמקין;

לא זו היתה השאלה.

פרופ' הי בויקס;

השאלה היתה אם בן-אדם ייכשל למשל בתיאוריה ויעבור בפראקטיקה, או להיפך, אם

הוא צריך לעבור שלב אי לפני שהוא יכול לגשת לשלב בי.

דייר מ' קלמן;

בבחינות רישוי הוא צריך לעבור שלב אי לפני שהוא יכול לגשת לשלב בי. שלב אי

זה תיאוריה.

ב' טמקין;

בן-אדם שהוא רופא שיניים שלמד בחו"ל, בא לישראל וניגש לקורס הזה. הוא ניגש

לבחינה הפראקטית במסגרת הקורס הזה ומוציא ציון מאד גבוה, אבל לא עובר את הבחינה

בתיאוריה.

היו"ר ע' זיסמן;

יש גם דברים שהם לא בתחום הסמכות שלהם. לצערי הרב, או לשמחתי הרבה, יש גם

עצמאות של המוסדות להשכלה גבוהה. שר החינוך אמר לי: אל תתן לי חוק להפסקת

הבחינות הפסיכומטריות, תן לי יפוי-כוח לנהל משא-ומתן.

אנחנו נכנסים לתחום שהוא לא שלנו.

ב י טמקין;

אני הייתי מרצה באוניברסיטה והיו לי 400 תלמידים בכתה. פתאום תלמיד בא אלי

אחרי הבחינה - בחינה רגילה בקורס אחד, שלא קובעת את כל מסלול חייו - ואמר לי: עם

העברית לא יכולתי להתמודד באותו יום, נכנסתי ללחץ גדול מאד. תעשה לי בבקשה בחינה

מיוחדת. מכיוון שהתרשמתי מההשתתפות שלו, מהשאלות שלו ומההסברים שהוא נתן לי,

איפשרתי לו להיבחן שנית, כי אני רוצה להתמודד עם הבעיה. גם אם מדובר בבן-אדם אחד,

צריך להרנמודד עם הבעיה שלו.

אני שואל שאלה פשוטה: יש קורס הכנה שנותן ציון מגן, והוא כולל חלק

פראקטי. בחלק הפראקטי נתנו לו ציון מעל הממוצע, אבל בחלק התיאורטי הוא כבר

מגלה שיש לו בעיה לענות על השאלות בשפה הספרדית והוא מפחד להגיע גם לבחינה



התיאורטית במארס, שתהיה גם כן בספרדית, כשהוא דובר פורטוגזית. אפשר להעביר את

האוניברסיטה היא לא מחלקה שלי ובזה סיימנו את הענין

והחבר יה האלה יכולים לחזור לבראזיל. אולי אפשר למצוא את הדרך להתמודד עם השאלה

הזאת?

דייר מ' ליטנר;

החלק העיוני נבחן לחוד, ועל זה הוא מקבל את הציון, וכל חלק מגן בבחינה שלו,

בהמשך.

יש שקלול של שני הציונים?

דייר מי ליטנר;

החלק הזה יכול להיות משוקלל, אבל אין צורך בכך. כל חלק נבחן בפני עצמו.

אם הוא טוב בפראקטיקה, הוא יהיה טוב בפראקטיקה ויוגן על-ידי זה.

אני רוצה להבהיר עוד דבר. באולם הבחינות, בנוסף לשפות שד"ר קלמן כבר ציין,

היו אנשים דוברי גרמנית, תורכית ושפות נוספות, וניסו לעזור להם.

אי סלמוביץ;

האם אתם מגבילים את מספר הפעמים שבהן ניתן למשרתתפים לגשת לבחינה?

פרופ' חי בויקס;

לצערי הרב לא.

י י ג נדלר;

אני באתי לכאן לייצג קבוצה מאד מצומצמת של אנשים ואנחנו לא הגענו כלל לדון

בעניינם. אני מייצגת כאן קבוצה של 10 איש, ובתוכם נכללת האשה מיוגוסלביה. אני

מדברת על רופאי שיניים בעלי ותק של למעלה מ-19 ו-20 שנה. אלה אנשים שלא רק עבדו

כרופאים בארצותיהם אלא היו בעמדות מאד גבוהות. אלה אנשים שלפני 20 ויותר שנים

סיימו אוניברסיטאות ומאז לא ישבו כסטודנטים-תלמידים. אלה אנשים שמעולם לא ראו מה

זה שיטה אמריקאית, מה זה לשבת, לקרוא ולענות. אלה אנשים שמזמן כבר לא יודעים מה

זה לעבור בחינה בתיאוריה.

החוק התקבל ב-26.3.92 הסוכנות היהודית ידעה מיד על קיומו של החוק הזה?

הם ידעו עליו 7 שנים לפני-כן. אני כתבתי על כך לאורי גורדון ולכולם.

י י גנדלר;

והסוכנות היהודית העבירה את הידיעה הזאת לכל הארצות?

היו"ר ע' זיסמן;

כבר נאמר כאן מספר פעמים שהחוק הזה הוא לא רק לגבי עולים אלא לגבי כל אחד

ואחד. יש שוויון מוחלט.



י' גנדלר;

אני מבינה. יש לי רק שאלה אחת. כאשר בן-אדם מהגר לארצות-הברית, הוא יודע

שהוא צריך להגיד שלום למקצוע. כאשר הוא עולה לישראל הוא יודע שהוא יכול כאן

להמשיך במקצוע שלו?

היו"ר ע' זיסמן;

לא, אין חוק כזה בישראל. בישראל יש חוק שאומר שכל יהודי שמחליט לעלות

לישראל ולהשתקע בה, חייבים לעזור לו לעלות ולהשתקע. אין חוק שמבטיח שאותו איש

יעבוד באותו מקצוע.

י' גנדלר;

חלילה, לא אמרתי שמישהו מבטיח לו. אבל ליידע אותו שעליו לעבור בחינה, אני

חושבת שזה סביר.

לפני שהוא עולה?

י י ג נדלר;

בוודאי. זה מה שקורה עם ארצות-הברית, אולי הוא היה מחליט אחרת. הבן-אדם

הזה היה ראש מחלקה בברית-המועצות במשך 25 שנה, ועכשיו מחזירים אותו לספסל

הלימודים. הוא יכול לעבור את הבחינה הפראקטית.

היו"ר ע' זיסמן;

יש חוק בישראל וצריך לכבד אותו. מרו שאת אומרת לא מתקבל על הדעת. אף אחד

לא הישלה אותו. הוא עלה לישראל כדי להיות בישראל. אם בינתיים חוקקו חוק בישראל,

הוא חל עליו. את יכולה להגיד שצריך אולי לחוקק חוק שיתקן את החוק הקודם. מה שאת

מבקשת עכשיו הוא לא ישים, לא מתקבל על הדעת.

בי טמקין;

אגב, אני למד מנושאים אחרים שהאינפורמציה שמועברת אל העולים איננה שלמה,

איננה נכונה ואיננה נלקחת בחשבון כאשר אנשים מקבלים החלטה.

אני רוצה להזכיר בהזדמנות זו שפרופ' בויקס הבטיח לי בישיבה הקודמת, בנושא

מקביל, להעביר אלי העתקים של מכתב שמודיע ל-400 רופאים שעוברים הסתכלות, שהם

צריכים לעבור הערכה קלינית. אני עדיין מחכה למכתב הזה.

אינני אומר שזה צריך להשפיע על המקרה של 10 אנשים, אבל חלק אינטגרלי של

התביעה שלנו כלפי המוסדות - הסוכנות היהודית, משרד הקליטה, כלפי כולם - הוא

להודיע לעולים מה מצפה להם. גם מי שאיננו חי במדינת רווחה צריך להודיע לו.

היו"ר ע' זיסמן;

חבר-הכנסת טמקין, אתה יכול ליזום מה שאתה רוצה. אני חייב לכבד את החוק.

בי טמקין;

אף אחד לא אומר לא לכבד את החוק.

אם באמת הישלו אותו, רימו אותו, מי שרימה והישלה אותו יבוא על עונשו. עברו

כבר שנתיים מאז שהחוק נחקק. גב' גנדלר, מתי הוא עלה?

ב-7 באפריל 1992 הוא עלה ארצה. שבועיים לפני-כן נחקק החוק. הם עלו ארצה

בהודש אפריל. באוגוסט 1992 הסטומוטולוגים קיבלו הצעה להיבחן ללא הכנה מוקדמת,

אמנם ברוסית, אך בנושא כמו מערכת הרווק והאתיקה של רפואת שיניים בישראל, האנשים

האלה נמצאים 4 חודשים בארץ, עוד לא יודעים מימינם ומשמאלם, והם מקבלים הצעה כזאת.

בספטמבר 1992 נפתרו קורס הכנה שנמשך 4 ימים בלבד, כי אז פתאום התברר שהקורס

לא יכול להימשך כי האנשים האלה לא קיבלו לפני-כן קורס של 6 שבועות ללימוד

הטרמינולוגיה. לאהר-מכן, בנובמבר 1992 נפתח הקורס בירושלים שנמשך 4 חודשים, וכאן

אני רוצה להשיב למר רוזן ממשרד הקליטה, שאומר שיש להם הבסיס לחיות, להתקיים.

מדובר על רופאים עם ותק של 20 שנה ויותר. רבותי, הגברת הזאת ישנה במשך 4 חודשים

על ספסלים ברחוב, בחודשים הקרים, כי לא היה לה כסף לחזור כל יום לאשדוד, ולא היה

לה כסף למצוא כאן דירה, כי העולה מקבל 190 ש"ח כהשתתפות בשכר-דירה. האיש הזה

התקיים, לא תאמינו, בשקל אחד ליום, כי הוא בודד והוא מקבל תמיכה בשיעור 190 שקל.

אנחנו מדברים על 1992.

כן. הוא קיבל 190 שקל לחודש עבור שכר-דירה. אני רוצה שמישהו ימצא בארץ,

במקום כלשהו, שכירות ב-190 שקל.

בירושלים נפתח קורס לרופאי שיניים שנמשך 4 חודשים. שוב הצמידו אותם

לשולחנות, הם למדו כמו ילדים טובים ואז הציעו להם להיבחן ולקבל ציון מגן, אבל

בשפה העברית הפעם.

את מעלה מקרה מאד קשה ומזעזע. לא ידעתי על כך, אבל חבל שאת מגלה אותו רק

היום.

אי סלמוביץ;

אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן. אני הגשתי שאילתה במליאה לפני 8 חודשים.

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך מאד שסוף-סוף אינה נותן לנו להגיד את זה, כי

חברת-הכנסת סלמוביץ מטפלת בזה כבר חודשים.

נגה שהיה היה, מישהו צריך לטפל במה שהיה. השאלה היא מה אנחנו עושים עכשיו

במקרה הזה.



א' סלמוביץ;

אני מטפלת בנושא הזה כבר 8 חודשים. הגשתי שאילתה במליאה לשר הבריאות. סגן

שר הבריאות השיב לי, ובהמשך אני רוצה לצטט מתוך התשובות שלו, שלא דומות למה

ששמעתי פה. יש סתירה ביו השניים וצריך להחליט מה האמת.

לאחר שסגן שר הבריאות הבטיח שהוא יבחן מחדש את הענין, אחרי שקיימתי אתו

שיחה בעקבות העלאת השאילתה ושום דבר לא נעשה, פניתי לשר הקליטה. נפגשתי אתו

באוגוסט, מסרתי לידיו את השאילתה ואת התשובה והוא אמר שגם הוא יבחן את הדברים.

ומאז לא נעשה דבר. מאז אנחנו מדברים בינינו על קיום הישיבה הזאת ורק היום הגענו

לדיון מעמיק, כך אני מקווה, בנושא הזה.

פרופ' חי בויקס;

יש לי שאלה. האם האדון הנכבד הזה ניגש לבחינת המגן?

לא.

פרופ' חי בויקס;

האם הוא ניגש לבחינות הרישוי?

י י ג נדלר;

לא.

למה לא? הוא יכול לגשת לבחינות רישוי בלי בחינת מגן, ונאמר לך בצורה

מפורשת; בחינת הרישוי היא ברוסית מדוברת. ציון המגן מוסיף לו 4 נקודות.

פרופ' בויקס, האם אתם מכירים את המקרה הזה?

פרופ' חי בויקס;

לא.

אני, לדאבוני, מכיר ומכבד את ידידי, אני לימדתי אותו בקורס הזה. מה הבעיה?

מישהו, אינני יודע מי, הסית את הקורס שלו - ואני רוצה שהוא יכחיש את דברי - לא

לגשת לבחינה, מפני שמישהו הבטיח שיעשו רעש בכנסת, ולתת להם זכות לקבל רשיון ללא

בחינה. הם לא נבחנו לאות מרואה, למרות שמשרד הקליטה הוציא כמה עשרות אלפי דולרים

עבור הקורס, ואני שמעתי מהפורום הציוני שמישהו הבטיח להם שידאגו לשנות את החוק.

אני מציע שבסוף הישיבה הזאת אתם תנסו לברר את הנושא, ונראה באיזו מידה

אנחנו יכולים לקדם אותו. אני לא רוצה להפוך את זה עכשיו לנושא המרכזי של הדיון.

זה נושא חשוב שצריך לבדוק אותו ביחד. תנסו אחרי הישיבה לבדוק אותו.

אבל כבר שמענו את הדברים האלה, וזח לא נכון. על מה נדבר?

אני מציע לך לקבל את הצעתי. לא נקבל הצהרות עכשיו. אני רוצה לקדם את

הנושא. לכן אני מציע שבסוף הישיבה תשוהחו על כך. לא ייתכן ששר הבריאות ענה מה

שענה לחברת-הכנסת סלמוביץ ואין תזוזה בענין. אני רוצה להוציא אותו מהקפאון. לכן

אני מציע שתשוההו ביניכם, ואם לא תגיעו ביניכם להסדר, נמצא את הדרך לתת את הגיבוי

כדי להמשיך ולטפל בעניו.

לעומת הישיבה הקודמת שקיימנו בוועדה בנושא זה, וחשבנו שפתרנו אותו, אני

חושבת שקצת התקדמנו. אני חייבת להגיד שלי אישית אין כמעט טענות למשרד הבריאות.

הרי משרד הבריאות אחראי על רמת הרפואה וזה המנדט שלו. אני פונה היום יותר אל

משרד הקליטה. הוא צריך לשמור על האינטרסים של העולים ולתת איזה שהוא מענה

לבעיות. אני לא אומרת שכולם יהיו רופאי שיניים, אבל חייבים למסד ניתוח תוצאות.

הרי אנחנו לא יודעים שום דבר על התוצאות, לא ביקשנו ממשרד הבריאות תוצאות, כמה

מהם נכשלו, 5%, 20%, 100%? האם יש להם איזה שהוא סיכוי להיות רופאי שיניים? אני

חושבת שהאחריות הזאת מוטלת על משרד הקליטה וחייבים למסד את הענין, לא שמישהו יהיה

נחמד ויעשה טובה. כלומר, קודם-כל שיהיה ניתוח תוצאות, ועל-פי ניתוח התוצאות נהיה

חייבים לעשות את האבחנה שעשית בתחילת הישיבה בין ארצות רווחה ולא-רווחה, למרות

שאני מסכימה שזה לא 100% לא פה ולא שם, אבל על-פי התוצאות להתאים תוכניות. הנחת

היסוד שלי היא שהרמה של רפואת השיניים בצרפת לא יורדת מהרמה של רפואת השיניים

בארץ.

היא שונה.

היא שונה. יכול להיות שלפי זה נתאים קורס שונה. יכול להיות שאנשים שבאים

ממדינות הגוש הקומוניסטי צריכים לעבור קורס באורך X על נושאים Y, ואנשים שבאים

מאנגליה, מדרום-אפריקה, מצרפת ומדרום- אמריקה צריכים קורס שונה באורך Z ובתוכן

אחר. למה ללכת על קורס של 4 חודשים? אין לי מושג מי קבע את זה ומי קבע את תוכן

הקורס.

ועכשיו אני מגיעה לקורס. הענין של הקורס לא היה ממוסד, ואני מבינה שזה לקח

שנה וחצי למשרד הבריאות להיכנס לנושא ולשמן את המכונה. פרופ' בויקס, יש לי הרגשה

שיש נטיה לנסות ולמצוא פתרונות, ואני מברכת על כך.

אני חושבת שחייבים - ונראה לי שגם זה נופל על משרד הקליטה - למסד את הקורס,

ולא יכול להיות שרופא שיניים צעיר, או מבוגר, שהגיע ביולי 1993, נכנס לאולפן ל-6

חודשים, נבחן פעם ראשונה ונכשל, צבר תיסכול, הוא לא היה יכול להשתתף בקורס

ובכל-זאת ניסה את מזלו. עכשיו הוא הולך למבחן השני במארס 1993 ואין לי קורס

הכנה. הוא נמצא בארץ והשליח לא אמר לו שהוא מגיע בדיוק בתקופה שאין קורס, כי

השליח לא ידע.

אני פונה גם לסוכנות היהודית. אני מבקשת מהוועדה שתציע שיקבעו מקור אחד

מוסמך שיתן אינפורמציה לכל העולים. כששאלו את ד"ר זוסמן אם יש או אין קורס, הוא

נתן להם את מספר הטלפון של הדקן בירושלים ואמר: תשאלו אותו. אני חושבת שצריך

להיכנס לרגע לנעלי העולים החדשים שצריכים לעשות כל-כך הרבה דברים ופה הם לא

מקבלים תחושה שיש אדם אחד שמוסמך ליגת להם אינפורמציה. אני שואלת: האם

האינפורמציה ששליח הסוכנות היהודית נותן להם היא מוסמכת או לא?

בוודאי. בברית-המועצות לשעבר לא רק הסוכנות היהודית מוסמכת למסור

אינפורמציה. בצרפת זה רק הסוכנות.

אז חייבים להוציא את זה בכתב. כי למי הוא יבוא בטענות שאמרו לו לעלות והוא

נמצא בארץ כמעט שנה, בלי קורס, וכנראה שבלי הקורס אין לו הרבה סיכויים לעבור את

הבחינה, למרות שהוא עבר בהצלחה את כל הבחינות שלו בצרפת. כנראה שיש קורלציה ואני

שמרוה לשמוע שיש קורלציה.

אני חושבת שחייבים לקבוע שני מועדים בהתאם לשני מועדי הבחינות. לא יכול

להיות שאנשים יתחילו לעשות כסף מהענין הזה. לאחרונה נפתחו בארץ קורסים פרטיים,

שעולים 3,000 דולר. אנשים ניצלו את הוואקום הקיים, הם מנצלים את המצוקה של

האנשים והם מתחילים לעשות כסף מהענין הזה, בעידודנו.

קיום מבחן בשגרירויות. אני הבנתי ממשרד הבריאות שהוא רוצה לשמור על רמת

הבריאות במדינת ישראל. זה המנדט שלו, כל הכבוד. אני לא חושבת שזה יפגע ברמת

הבריאות במדינת ישראל, אם בן-אדם שעולה, במיוחד מהמערב, לאחר שהוא מכין את העליה

שלו במשך חודשים, ויש לנו אנשים בעלי משפחות שמכרו מרפאות, עלו לארץ, היו בטוחים

שהם יעברו את הבחינה, והיום הם חיים בארץ כמקרי סעד. זה לא ייתכן. האנשים האלה,

גם לגבי המקצועית שלהם, גם לגבי התחושה שבחיים שלהם הם לא היו יכולים להיות מקרי

סעד בצרפת, כי הם היו בעלי מעמד, אמצעים וכו', ופתאום כאן בארץ הם צריכים ללכת

ללשכת הסעד, זה מוזר מאד.

אני לא מבין. אם אדם לא עובד כרופא שיניים הוא הופך באופן אוטומאטי למקרה

סעד?

כשהוא נכשל בבחינה, כן.

יש עבודות אחרות.

הרופא הזה, למשל, אמר: אני מוחל על כבודי. בינתיים אני אבקש רשיון לעבוד

כשינן ולהתפרנס. הוא הגיש בקשה למשרד הבריאות לעבוד כשינן ונענה בשלילה. בתשובה

"מסמכיך נבדקו בעיון רב על-ידי בעלי המקצוע

שהחליטו כי מאחר שאינך בעל הכשרה מתאימה הנדרשת משיננות, אינך זכאי לרשיון לעסוק

במקצוע. כמובן שאין כל אפשרות חוקית לאפשר לך לעבוד כשינן". הם ניסו, ואין

אפשרות.

זה בדיוק כמו שיש רופאים, מהנדסים ואנשי מדע שעובדים גם במקצועות ארורים עד

שימצאו עבודה במקצוע שלהם. אבל הם לא חייבים להיות מקרי סעד. אני לא מקבל את

זה.

אני מציעה למסד את העניו הזה של בחינה בשגרירויות. הוא לא צריך להעביר את

משפחתו לארץ ולדאוג כאן גם לקיומם. שיתמקד בבחינה, שיעבור אווזה, ואז הוא יעלה

לארץ, או שהוא יחליט לעשות משהו אחר. שהברירה תהיה בידו ושלא נגרום לו לבעיות של

קיום וכו'. זאת הבקשה השניה המאד פראקטית.

אני רופא שיניים, עברתי בחינה לפני 6 חודשים. ניגשתי פעמיים לבחינה.

הגעתי לארץ קצת לפני קבלת החוק, ומסרתי את התיק שלי שבוע - 10 ימים אחרי החוק.

הייתי במשרד הבריאות לפני העברת החוק ולא ידעתי לדבר טוב עברית, ובסוף לא עבדתי

במשך שנה בגלל זה.

ניגשתי פעמיים לבחינה ולא קיבלתי דקה מעבר לשלוש שעות. 3 שעות זה מעט זמן.

יש עוד בעיה. ד"ר קלמן אמר שהוא עזר לעולים ונתו להם יותר זמו. זו לא

אמת. הייתי פעמיים ולא ראיתי את זה.

עוד דבר. התרגום לא היה בסדר. בפעם הראשונה לא יכולתי לקרוא עברית, כי לא

ידעתי. נבחנתי בצרפתית ונכשלתי. בפעם השניה נבחנתי בעברית, עם תרגום לצרפתית.

עשיתי השוואה וראיתי שהיתה בעיה מסוימת, וזה לקח המון זמו, לא רק דקה לשאלה, הרבה

יותר.

כשהייתי במשרד הבריאות בתחילת מארס, לא אמרו לי שהחוק יעבור בעוד כמה ימים

ויעזרו לי, וכשאמרתי את זה אחרי חודש, הם אמרו לי שאיו שום הוכרת שהייתי שם.

לבסוף, כשעליתי לארץ דיברתי עם אנשי הסוכנות היהודית בצרפת וגם הם לא ידעו

שום דבר, ועד היום אני לא יודע אם הם יודעים שהמבחו קשה.

די מור יוסף;

אני 7 חודשים בארץ. אני רופא שיניים כבר 5 שנים. אי-אפשר לעשות ביולי

קורס. חשבתי בדצמבר, אחרי האולפן, ועכשיו איו קורס. אני לא יודע מה לעשות

עכשיו. יש מבחו בעוד פחות מחודשיים, ואי-אפשר לעבוד לבד ולהצליח.

הבבליוגרפיה שנתנו להם מכסה בערך חמש שנות לימוד. זה לא משהו שאתה יכול

להתכונן אליו. זה רק מסביר עד כמה קשה להתכונן לבד לדבר כזה.

ס י טנא;

קודם-כל שאלת הבהרה שלא הועלתה פה. אתם הזכרתם לגבי השפות שהבחינה

מתורגמת. רציתי לדעת לפי איזה קריטריונים נקבעו השפות. מאז ומתמיד אני טועו

שהמטרה של הבחינות היא לעמוד על הרמה המקצועית של המועמד, אבל לא על והשליטה שלו

בשפה.

בוודאי.

בענין מציאת מתרגמים או סיוע, מעבר לזה שבאים אלי אנשים מהתאחדות אמריקה

הלאטינית, ההתאחדות כגוף הציעה את שירותיה, וגם באיתור בעלי מקצוע שיכולים לסייע

בענין הזה, גם בספרדית וגם בפורטוגזית, אבל רוצה להזכיר שבארץ יש לא מעט מערכות

שמתמודדות עם נושא המבחנים, ואני הושב שגם מצאו את הפתרונות, אם זה המועצה להשכלה

גבוהה, אם זה המרכז הארצי למבהנים וכוי. אני בעצמי פעיל בהתאחדות במסגרת

התנדבותית ועובד של משרד העבודה בנושא של בחינות ואני מכיר את הנושא. אני רוצה

להגיד שלדעתי המקצועית ענין הזמן שנקבע לצורך בחינה-שאלה זה זמן נטו, ולא נלקחים

בחשבון כל הגורמים שהוזכרו כאן, כמו למשל השוואה בין שני מבחנים שצריך להחזיק ביד

תרגום במקור עברית ואחר-כך השוואה וכו'. וגם היכולת של האדם במהלך המבחן, כאשר

מדובר על כמות גדולה של שאלות, היכולת שלו והמהירות שלו יורדת והולכת מבחינת

הזמן. כך שיש לקחת בחשבון גם את הנושא הזה.

אני רוצה לשאול את ד"ר קלמן. האם יש לכם מידע לגבי רופאי השיניים שעובדים

לא במקצוע שלהם?

להערכתנו מדובר בכ-600 איש, כולל מספר בוגרי "הדסה" ותל-אביב שעוד לא מצאו

את מקומם בשוק שהוצף ברופאי שיניים. היום יש לנו במדינת ישראל 6,145 רופאי

שיניים, המספר הגדול היחסי בעולם ואין לו מתחרים. לכן אובייקטיבית יש בעיה, שאני

מסכים שזה לא תפקידה של ועדה זו לפתור אותה.

אבל זה תפקידה של גב' ניצה בן-צבי, שהיא פקידה בכירה בשרות התעסוקה, לתת את

התשובה הזאת.

חלקם עובדים בעבודות אחרות והם לא מגיעים אלינו.

יש הרבה משרדים וכל אחד צריך לטפל בדברים שבתחום סמכותו. את אחראית על

התעסוקה, ואת צריכה לדעת מה מצב התעסוקה, מי עובד ומי לא עובד במקצוע.

אני רוצה לשאול את דייר קלמן האם יש לך רישום כמה מתוך 97 רופאי שיניים שעלו

ב-1993 ניגשו לבחינה וכמה עברו אותה?

מתוך 97. לפי מיטב ידיעותי, 31 ניגשו לבהינות. אם תתקשרי אלי למשרד אשמח

לתת לך תשובה מעודכנת.

אי סלמוביץ;

אני רוצה להזכיר, אדוני היושב-ראש, שזו ועדת עליה וקליטה ולא ועדה מקצועית,

ואנהנו צריכים בראש ובראשונה לתת את הדעת על מצוקות הלוליטה של רופאי השיניים

במקרה הזה, או העולים החדשים.



השאילתה שלי התמקדה בעיקר על תחושת האפליה הקשה שנוצרה על בסיס זה שמצד אחד

רופאים אחרים בעלי ותק של 14 שנים במקצוע פטורים מבחינות כאלה, בעוד שרופאי

שיניים אינם פטורים. זה גורם לרגשות תסכול קשים ביותר ולמעשה אני מיקדתי את

השאילתה שלי לסגן שר הבריאות בעניו הזה. אני רוצח להסב את תשומת-לבכם למה שהוא

"אני חייב להגיד שיש לנו בעיה עם רופאי השיניים, כמו הבעיה עם רופאים

אחרים, כגון רופאים כלליים, מבחינת אחוזים. זה פשוט, גם עליית רופאים רבים

החמירה את הבעיה. גם בבתי-הספר שלנו יש לנו הרבה רופאי שיניים שמסיימים, גם

הישראלים - יהודים וערבים שלומדים בחוץ-לארץ וחוזרים לארץ. לכן, לדעתי גם השוק

הפרטי לא יכול לקלוט אותם".

אחר-כך אני שואלת אותו שאלה נוספת: "שאלה מרכזית שלי: מדוע רופא רגיל

אחרי 14 שנה לא צריך לעבור בחינה, ואילו רופא שיניים כן צריך"? ואז הוא משיב לי,

לא כמו התשובות שקיבלתי מכם בנוגע לחומרים או בחינה אחידה. "רופאים בעלי ותק של

14 שנים המקבלים פטור מבחינת רישוי מופנים להסתכלות במסגרת בית-חולים. חוות הדעת

היא כמו מבחן. מה זאת אומרת "הסתכלות"? הוא הולך למחלקה פנימית, למשל, למחלקת

נשים, למחלקה כירורגית, למחלקות אחרות, ושם מנהלי המחלקות, שהם רופאים או

פרופסורים, נותנים את חוות הדעת האם אכן לרופא הזה יש נסיון וידע: בחינה תוך כדי

עבודה. לכן, זו התשובה שלי".

"מדוע אורנה בחינה, אותה הסתכלות, לא נעשית לרופאי

"כי זה לא אותו דבר. את יודעת כמה מחלקות צריך לעבור

רופא כללי. אם הוא עובר את כל המחלקות הראשיות בבית-חולים כללי, זה דבר לא פשוט

- כל גופו של האדם, לא רק השיניים שלו. לדעתי, אי-אפשר לעשות אותו דבר לרופא

שיניים".

אני שואלת מדוע אי-אפשר לעשות אותו דבר? הוא לא מדבר פה לא על חומרים

ולא על שום דבר שאתם הזכרתם. אני ממקדת של השאלה שלי בענין של 14 שנות ותק.

מדוע רופאים אחרים כן ורופאי שיניים לא?

החוק קבע, אחרי נסיון עם הרופאים, כשחוק רפואת שיניים חוקק הרבה אחר-כך,

מבקרת המדינה קבעה בדו"ח שלה שבחוק הרופאים עשו טעות. לא היה צריך להיות שום

פטור, מפני שזה מה שגורם לאפליה. כל הפטור של הרופאים היתה טעות לדעת מבקרת

המדינה ולדעת ואנשים אחרים. מפני שפתאום אדם עם 13 שנות ותק ו-11 חודשים לא מקבל

רשיון, ומי שמלאו לו 14 שנים - ויש לנו אנשים שמחכים בליטא עד שימלאו להם 14 שנות

ותק, ובינתיים מה יקרה להם?

אבל הנקודה היא אחרת. מטרת החוק היא לא לתת לאנשים מתנות, וזה לטובתם

ולטובת הרמה הרפואית של מדינת ישראל. העובדה שיש למישהו 20 או 30 שנות ותק לא

אומרת שהוא יודע והוא יכול להתמודד עם בעיית האיידס ועם כל הבעיות המודרניות, ולא

משנה אם הוא בא מברית-המועצות או מאנגליה. הכלל צריך להיות אחיד, וכל מי שאוהב

צדק י ילך לזה.

זאת אומרת, אחיד מבחינת רופאים אחרים ורופאי שיניים.

רופאי שיניים זה חוק נפרד ומקצוע נפרד. 90% מרפואת השיניים נעשית במסגרת

מרפאות פרטיות. 90%, ואפילו יותר, מהרפואה הכללית נעשית במוסדות. אין לנו פיסית

בארץ מספיק מחלקות לעשות את ההסתכלות הזאת, וזה גם לא שווה דבר, וגם אצל הרופאים

חבל שאנחנו עושים את זה, זה בלאגאן שלם.

אני רוצה להוסיף לא מטעם משרד הבריאות אלא מטעם המועצה המדעית לרפואת

שיניים. אנחנו צריכים קודם-כל לשמור על בריאות הציבור, גם שלנו וגם של רופאי

השיניים, כל אלה שיקבלו טיפול שיניים. מדוע הנושא הזה בכלל לא נדון בחוק רופאי

שיניים? כי למדנו מהטעות. בבחינת ההסתכלות אותו רופא לא נבחן פעם אחת, לא נבחן

3 שעות, לא על חומר שהוא מוגדר וברור, אלא הוא נבחן חודשים והוא נתון לשרירות-לבו

של איש שמסתכל עליו וקובע.

כאן יש לו בחינה של איקס שעות, עובר את הבחינה, זה לא על בסיס שמישהו יכול

לקבל חוות-דעת כזו או כזו, אלא יש דברים קבועים לישראלי, הם קבועים לעולה חדש, הם

קבועים לישראלי שלמד בחוץ-לארץ או בישראל, ואין להבדיל ביניהם. עם כל הכבוד, מי

שלמד ועבד 20 - 30 שנה במקום מסוים, אני מכבד את הנסיון שלו, אבל אפשר לטעות גם

עם נסיון של 30 שנה. יש דרישות מסוימות שצריכות להתקיים במדינת ישראל לטובת

הציבור. אינני רוצה לפגוע באף רופא שעבד 30 שנה ויודע אולי אפילו יותר ממני, אבל

אלה הם כללי המשחק כדי שכולם יהיו שווים בפני החוק.

האם הרופאים בישראל היו מוכנים לכך שכל 5 שנים תהיה בחינה כללית לכל

הרופאים, ומי שלא עובר את הבחינה, גם אם הוא עובד 20 שנה בבית-חולים "בילינסון",

יפסיק לעבוד שם כרופא? אתה חושב שהרופאים בישראל יסכימו לזה?

הנושא הזה נדון במועצה המדעית של רופאי שיניים ואנחנו בוחנים את זה.

אני מבטיח לך שאתם תבחנו את זה זמן רב מאד.

הקריטריון הוא 16 נבחנים.

אני רוצה להבהיר לגבי ההסתכלויות של הרופאים, למרות שזה לא נושא הדיון.

הנושא של חוות הדעת הסתיים. אין כבר חוות-דעת. היה תיקון בתקנות. היום יש

בחינה לאחר ההסתכלות. אין בחינת רישוי, יש בחינה להערכה קלינית.

לגבי התרגומים, משרד הקליטה בעד תרגומים. אנחנו חייבים לשקול את הנושא הזה

לגופו.

אנחנו הצענו מפתח, והוא התקבל בישיבה האחרונה של קבינט הקליטה, שלפחות לגבי

רושפות שהוזכרו, שהן מקובלות על שני המשרדים, ואני שמח שגם ברפואת שיניים זה

התקבל. לגבי אוכלוסיות אחרות הצענו, וזה התקבל לפחות כפשרה, שאם יש בין 8 ל-10

איש, חייבים בתרגום. אם יש פחות - לעת-עתה אין תשובה, אבל הצענו, וגם זה התקבל,

שישתדלו להעמיד איש דובר אורנה שפה ליד הנבחנים בזמן הבחינה.

שמענו מפי ד"ר קלמן על המצוקות של משרד הבריאות, אבל לא שמענו על המצוקה

שאותה קשה לתרגם לכל השפות, והמבחן לא דורש יותר משלוש שעות, ואתה הזכרת שלא כולם

יכולים. חוץ מזה, המבחנים נערכים במשך 3 שעות בחודשי הקיץ, ויש לי כאן עתונים,



עשיתי שעורי בית עליהם. זו לא מדינה אחרת, זו פשוט שפה רוסית. 3 שעות, שבהן

אסור לשתות מים, אסור לצאת לשירותים, יש רק הפסקה אחת של 10 דקות. אסור לדבר או

להסתובב.

רבותי, אנחנו מדברים על בני-אדם בני 45 ו-50, אנשים שהיו בעמדות בכירות.

אתם פשוט שמים פס על האנשים האלה. אני לא מדברת עכשיו על הצד המקצועי, אני מדברת

רק על המצוקה הנפשית, מה אתם עושים עם האנשים האלה. איך הם יכולים אחר-כך לאהוב

את הארץ, לאהוב את המקום, להיות פטריוטים? האם זה מה שאנחנו רוצים?

את מסתמכת על הדברים שהם אמרו לך. את היית בבחינה?

אני לא מסתמכת על מה שהם אמרו לי. הם לא משקרים. אני מסתמכת רק על

המבחנים.

אני מקווה שכל מה שרשום שם אמת, כי שמעת מה שאמר העולה ההדש לחבר-הכנסת

שילנסקי ומה התברר פה.

לא לזה התכוונתי. אני רוצה לחזק את ידי חבר-הכנסת טמקין ולשאול: ברגע

שהחוק נכנס לתוקף, האם כל הרופאים שהגיעו שבוע - שבועיים או חודש לפני-כן בשנת

1992, גם הם חייבים בבחינה הזאת? האם כל רופאי השיניים חייבים לעבור אותה? האם

אתם יכולים לקבוע שכל הרופאים, גם אלה, יעברו את הבחינה?

חוץ מזה אני רוצה להגיד שאם לרופא אחר אתם צריכים למצוא מקום עבודה,

משכורת, ולתת להם את כל התנאים על-מנת לקלוט אותם בארץ, רופאי השיניים יוצאים

לשוק החופשי. לא רק שהם מסבסדים את עצמם ברגע שינתנו להם את הרשיון והם יכולים

כבר לעבוד ולהרוויח, ולתת מקום עבודה לאנשים נוספים, הם גם לא זקוקים לעזרה ממשרד

הקליטה או מגורם ממשלתי אחר. תודה.

הגענו לסיכום. אינני חושב שאם למישהו יש משהו הוא צריך להסתיר את זה. יש

דרכים שונות כדי לטפל בדברים האלה. אני חשבתי פעמיים על הספור שלך, שהיא ישנה על

ספסלים. אינני מבין מדוע לא טיפלו בה באותה תקופה. אני בדרך-כלל מאמין לאנשים,

אבל יש כאלה וכאלה, ומתברר שאנחנו עם נורמלי כמו כל העמים. יש בינינו עבריינים

ופושעים, וגם בין העולים יש אנשים שלא תמיד אומרים רק את האמת.

אני אומר זאת כי יש דברים מסוימים שאני מצטער אם זה היה כך, אבל אני לא

מבין מדוע אי-אפשר לטפל בהם היום. לשם כך קיימת ועדת העליה והקליטה ואנחנו

משתדלים לטפל בדברים האלה, ואנחנו גם משנים דברים.

אני יכול לסכם את הדברים כך: א. יש חוק, אבל גם החוק הוא לא תורת משה

מסיני. אולי יש צורך שנבדוק את החוק. למה חקקו אותו כך? הטיפול בחוק הזה נמשך

חודשים רבים.

8 שנים.

אני זוכר את התקופה מנובמבר 1988 עד מארס 1992. כי הייתי אז חבר כנסת וחבר

בוועדת העבודה והרווחה. אז זה לא דבר שמישהו בשעת חזון אמר כך והעבירו את החוק

בשלוש קריאות.

לכן, מי שצריך להודיע לעולים החדשים ונושא באחריות זו הסוכנות היהודית.

אין ספק בדבר חזה. היא הנציג הבלעדי של מדינת ישראל.

לפני שחם עולים לארץ.

כן. בברית-המועצות לשעבר יש עוד גורם אחד, וחוא לשכת הקשר, ויש חלוקת

סמכויות ביניהם. כך שבברית-המועצות לשעבר יש אנשים שיכולים לומר: אמרו לי בלשכת

הקשר, ויש מקומות שבהם הם יכולים להגיד: שליח חסוכנות היהודית אמר לי. אני מוסיף

גם גורם שלישי והוא השגרירויות והקונסולים, שגם הם מוסרים אינפורמציה. אלה הם

הנציגים של מדינת ישראל.

מח קורה אם השליח טועח?

אם השליח טועה, זה כמו שהרופא טועה. מה עושים? - משלמים דמי נזיקין.

מתלוננים.

מה עושים אם אני עושה טעות? מוקיעים אותי, לא בוחרים בי בפעם הבאה. במדינה

דמוקרטית יש דרכים שונות. אני שואל מה עושים במקרה שמשלים, מרמים? - אז נוקטים

בצעדים נגדם.

אבל אני מתרשם שאולי היתה טעות בזמן ההסתגלות של החוק. אולי היו צריכים

לתת לחוק תקופת מעבר של מספר חודשים, אם כי אני חייב לחביע הערכה למאמץ שהושקע

בחקיקת החוק.

אם נחיה משוכנעים שיש קבוצה מתקבלת על הדעת של רופאים שבאמת לא נמסרה להם

אינפורמציה, או הם הוטעו במתכוון - ואם זאת הקבוצה, את זה תבררו אחרי-כן - אז

צריך לעשות משחו יוצא מן הכלל. בכל חוק יש אפשרות לעשות משהו יוצא מן הכלל. אני

עדיין לא התרשמתי שזה כך. אני משאיר את זה לשיחה לאחר הישיבה. אם באמת יש קבוצה

של 10 אנשים, שעלו לארץ סמוך לאחר קבלת חחוק, צריך לחפש את חדרך לעזור להם. אחת

חדרכים חיא אולי תיקון חחוק, כדי לעשות דברים רטרואקטיבית על-מנת לתקן עוול.

נבדוק את הדבר הזה. אני בינתיים לא משוכנע בדבר הזה, אבל אם יש דבר כזה צריך

למצוא את הדרך. זה באופן כללי.

לגופו של ענין, אנחנו רוצים שיחיו מקסימום תרגומים. אנחנו יודעים שתרגום

עולה כסף והתשובה היא שיש שפות רשמיות. פרט לשפה הסינית, כי לא שמעתי שיהודים

מסין עולים לארץ, ואין יהודים שעלו וביקשו שיתרגמו את הבחינה לסינית. אני מבין

שהשפות הרשמיות באומות המאוחדות, שבהן מכירה מדינת ישראל הן צרפתית, אנגלית,

ספרדית, רוסית.

גם רומנית.

רומנית היא עדיין לא שפה רשמית אבל שמעתי את השפות. מר רוזן אמר שיש בין 8

ל-10 שפות. אינני יודע אם זה צריך להיות המספר, אבל צריך לעשות מאמץ ולהשיג את

התקציבים על-מנת לעשות תרגום מקסימלי. אי-אפשר לתרגם בכל שפה. אינני יודע אם

יעלו לארץ רופאי שיניים מאתיופיה. יכול להיות שבין הפלאשמורה שם יש גם כאלה.

בינתיים אין. אבל כן דרשנו שיהיה תרגום לגבי בחינות אחרות ליוצאי אתיופיה, ללא

קשר עם רופאי שיניים.

כלומר, אי-אפשר לקבל החלטה שאנחנו רוצים שהבחינה תתורגם לשפתו של כל עולה.

גם לא מתקבל על הדעת שאנשים לומדים מקצועות רפואה ולא יודעים לפחות שפה רשמית

אחרת.

שמעתי שיש בעיה עם פורטוגזית. אינני רוצה לקבוע בין 8 ל-10 שפות. אם יש

בעיה כזאת, אני חושב שאנחנו כוועדה נקבל החלטת עקרונית וגם נדרוש, ואני גם אדבר

עם השר לקליטת העליה יאיר צבן, שהוא צריך למצוא את התקציב לדברים האלה. ואם יש

בעיה עם יוגוסלבית, צריך למצוא דרך לעזור לאותה אשה. אני יודע שבסרייבו יש רופאי

שי ניים.

אני מבין שאתם מקבלים את המלצתנו שצריך להמליץ בפני הנוגעים בדבר שמשך

הבחינה יהיה ארוך יותר, וחבל להתווכח על כך. מה שעברת לא יהיה יותר, מר סולמן,

ואני מסכים אתך. אינה רק חיזקת את מה שאנחנו אומרים.

כבוד היושב-ראש, הייתי רוצה שכבודו יכתוב מכתב.

כן. את כל ההחלטות האלה נוציא בכתב. אבל אני מודיע לכם מהי הפרוצדורה.

הפרוצדורה היא שבמדינת ישראל יש אוטונומיה למוסדות להשכלה גבוהה וזה חוק יסוד של

מדינה דמוקרטית. אני יכול להתווכח עם המוסדות להשכלה גבוהה בתחומים רבים, אבל

אני לא יכול לכפות אליהם. צריך ללכת בדרכים של הסברה ושכנוע. זה הלחץ שלנו. לא

רק לכפות. אנחנו לא יכולים לקבל החלטה שהם לא יכבדו אותה.

אני רוצה להסב את תשומת-לבכם שבבחינות בדרך-כלל לא יוצאים לשירותים, לא

אוכלים ולא שותים. אנחנו מדברים על אנשים שעברו כל מיני בחינות בחייהם, אבל אם

קורה דבר כזה, יש תקנון שאומר שאם אדם לא יכול להתאפק וכו'.. אבל אנחנו גם

יודעים שהשירותים משמשים מוקד להעתקות. הכל אפשרי.

באוניברסיטה יש אנשים שיוצאים עם הנבחן לשירותים ושומרים עליו.

גם פה, ואם לא עושים את זה, צריך לקבל את התלונה. אם יש שרירות-לב,

גסות-רוח והתעלמות, אז יש דרכים שונות לטפל בזה. אני לא מעלה על הדעת שיש

מדיניות לא לאפשר דבר כזה.

כשנקבל ממר רוזן את טבלאות הסיוע אני אביא אותן בפניכם. זה לא רק ענין של

עידכון. אנחנו רוצים לדעת באיזו מידה זה מאפשר לאדם להתכונן באופן רציני ומכובד

ולעבור את הבחינה. אנחנו נבדוק את זה יחד, אם מבחינה ריאלית צריך לתקן את זה, או



רק מבחינת העידכון.

אי גור;

אתה מדבר עכשיו רק לגבי רופאי שיניים או בכלל?

אני מדבר רק על רופאי שיניים.

משום שזיו נכון לגבי כולם.

זה נכון לגבי כולם. אני תומך בגישתו של חבר-הכנסת גור.

נבדוק את זה ביחד. הבר-הכנסת גור, אתה הרי חבר כנסת מאד ער ופעיל בנושא

קליטת העליה, אבל לא היית ער כל-כך לנושא הזה. בשבילי זה דבר הדש, ואני הבינותי

שיש בעיה לא רק של עידכון, אלא צריך לבדוק באיזו מידה, ריאלית, זה נותן לעולה

אפשרות להתכונן ולעבור את הבחינה. הוא יגיש לנו את זה בהקדם, ואם צריך להסיק

מסקנות לגבי רופאים, או לא רק לגבי רופאים, נעשה את זה.

אני רוצה להציע הצעה לגבי היוגוסלבי, הפרובוסלבי ואהרים שאי-אפשר לתת לו את

הבחינה בשפתו, והוא עבר את הבחינה הפראקטית והתרשמו שהאיש יודע לעבוד. גם במסגרת

האוניברסיטה, כשמדובר ב-400 וב-500 אנשים אני מוצא פתרונות טאקטיים לאנשים על-פי

בעיה ספציפית.

אני רוצה לשאול שאלה. האם הרופאים המכובדים היושבים פה לא יכולים להקים,

לגבי האנשים האלה, שמוכרחים להיבחן בשפה שאיננה שפתם, ועברו נניח בבחינת המגן את

החלק הפראקטי, ועדת חריגים על-מנת לא לזרוק אנשים לרחוב? שני אנשים יושבים בקיבוץ

בית-קמה, ומאחר שאין בבאר-שבע בחינה, הם נוסעים לאן שהם צריכים לנסוע בשביל

להשתתף בקורס; הם עברו את החלק הפראקטי בציון מעל הממוצע, כפי שהם דיווחו לי, הם

מפחדים פחד-מוות מזה, והקליטה שלהם בארץ תלויה בזה שהם יעברו את הבחינה ויקבלו

רשיון. אי-אפשר להתמודד עם הבעיה הפראקטית של האנשים האלה על-מנת שלא יברחו מן

הארץ? אי-אפשר למצוא להם פתרון כלשהו? אם אתם לא יכולים לתרגם להם את הבחינה, כי

זה עולח כסף, או מסיבה אחרת, אי-אפשר לקבל כמה אנשים שלא יכולים לגשת לבחינה

בשפתם ולבדוק אם הם יודעים ומסוגלים לעבוד כרופאי שיניים? אם אי-אפשר, תגידו

שאי-אפשר.

אפשר לבחון אותם בעל-פה.

אני בוודאי לא מוסמך לתת תשובה, אבל אני כן מוסמך להגיד שכבוד היושב-ראש

יפנה את כל השאלות האלה למשרד הבריאות לדיון אובייקטיבי ורציני. כפי שאמרתי, לבי

בוכה עם האשה היוגוסלבית בעיקר, כי דיברתי אתה אישית ואין לי תשובה לבעייתה.

אנחנו יודעים שיש בארץ קורסים פרטיים במקצועות שונים. כעת נודע לי מגבי

הלחמי שיש קורסים פרטיים גם לרופאי שיניים ואני מודה לה שהביאה זאת לידיעתי.

אינני רואה כל הצדקה שאנחנו ניתן פרנסה לאנשים פרטיים בתחום הזה. אם יש הכנות

פרטיות, זה סימן שמה שאנחנו עושים למענם הוא לא מספיק, ואני שואל איך אנחנו

פותרים את הבעיה הזאת? אם הם צריכים לפחות 30 איש לקורס, זאת אומרת שהם כבר

יוצאים מרזנחה שזה יגיע למספר כזה. אחרת הם לא היו קובעים קורס כזה.

הקורסים האלה הם לא לעולים חדשים אלא לישראלים חוזרים. אבל אני מסכים עם

כבוד היושב-ראש. אני חושב שהמערכת חייבת לתת תשובה אקדמית לבעיה אקדמית - לא של

משרד הבריאות, אנחנו לא מתערבים בזה. יש חוק השכלה גבוהה ואנחנו מכבדים את

האוניברסיטאות. כאזרח טוב לא הייתי רוצה לראות מצב שהמוסדות, שאני מכבד אותם,

שהם קובעים את רמת רפואת השיניים בארץ, לא ימצאו פתרון ולכן יהיו כל מיני פתרונות

אחרים. זה לא טוב. מאידך גיסא, במדינה דמוקרטית אינני יכול למנוע מכל אדם לתת

קורס, אם הוא רוצה בכך, אבל אני חושב שזה אומר דרשני ושאולי כבוד הוועדה תצא

בקריאה למוסדות בארץ שהם צריכים לעשות מאמץ גדול יותר על-מנת לפתור את הבעיה.

רציתי להוסיף נקודה קטנה לגבי הקורס. אני הייתי בקשר אתך בקשר לקורס וכל

פעם שרופאי שיניים שלנו הגיעו מצרפת, הם אמרו לנו שקשה להם לקבל תשובה מתי יהיה

קורס הכנה לנבחנים. הם מתקשרים למשרד הבריאות, או הולכים לשם, וכל הזמן אומרים

להם: לא יודעים. לכן ההלטתי גם אני לשאול את השאלות, וגם אני קיבלתי אווזה תשובה

שהם קיבלו.

זאת אומרת שהשליחים בצרפת לא אמרו להם מתי יהיה קורס הכנה, ולפעמים קורס

ההכנה נופל בדיוק בזמן שהם בעצמם באולפן, כך שהם צריכים לדחות את זה והם לא

יודעים אם יהיה אחר-כך קורס.

עולים חדשים שהגיעו לארץ אחרי מועד ההרשמה לקורס לא ידעו שיהיה קורס ולכן

לא ידעו מה זה מועד, מתי יהיה. האנשים האלה הגיעו לתל-אביב, במקום שהקורס

התקיים, ונכנסו לשעור. מישהו אמר לו שמותר לו להיכנס לקורס, ואז דייר קלמן אמר

שהקורס הוא קורס שלהם, לא של האוניברסיטה, והוא היחיד שרשאי לתת אישור להיכנס

לקורס.

לכן, היות והיום הוא אומר לי שהאנשים לא מתעניינים בקורס שלנו, הם לא באים

לקורס שלנו, אנחנו שואלים את עצמנו אם זה נכון שהם לא ידעו שיש מועד, שרוצים

החוצה, כי אתה לא עברת בדרך הנכונה. אני חושבת שיש פה

סתירה, ויכול להיות שאם הקורס לא מעניין את כל העולים שרוצים להשתתף בו, כי דווקא

הם רוצים להשתתף בו מפני שהם רוצים להבין מה קורה בשטח - יכול להיות שאחד הדברים

שמונע מהם להגיע הוא כל הפרוצדורה האדמיניסטרטיבית שלא הגיעה אליהם מראש.

כמו שיש פה נציג של המשרד לקליטת העליה יש פה נציגה מאד נכבדה של הסוכנות

היהודית, שצריכה לדווח לסוכנות היהודית שאנחנו תובעים מממנה, בנושא הזה, אבל לא

רק בנושא זה, לקחת בחשבון שצריך למסור אינפורמציה מעודכנת, ובזמן.

הסוכנות היהודית לא יכולה למסור אינפורמציה אם היא עצמה לא מעודכנת על-ידי

הרשויות הנוגעות בדבר.

המקור הוא שם. אבל הסוכנות היהודית לא צריכה לחכות. היא צריכה גם לשאוב

אינפורמציה מהם. בקיצור, אחד צריך לדווח לשני. זה אחד התפקידים של הוועדה,

אי גור;

צריך להיות תיאום.

אדוני היושב-ראש, לא קיבלתי תשובה לשאלתי בעניו בחינות בשגרירות. 2.

ניתוח התוצאות. כמה מהנבחנים נכשלו והאם כדאי להם להחליף מקצוע?

הערה לגבי הקורס. כמעורה בזה וכאחד מהקובעים בעניו המועד וגם בעניו

הקורסים, הקורס הוא לא הקורס המקצועי. הקורס מורכב משני שלבים, אי ובי. שלב אי

הוא עברית, ומי שייכנס לעברית הוא מי שיוכיח ידיעה בעברית. שלב בי - מי שעבר את

שלב א' נכנס לשלב ב'.

היו מקרים שאנשים נכשלו בעברית ואז הם לא נכנסו לקורס טרמינולוגיה בעברית

וכתוצאה מכך עקפו ונכנסו לקורס המקצועי, ואנחנו אמרנו: עד שלא תלמד עברית לא

תיכנס לקורס. אני חושב שההערה הזאת צריכה להילקח בחשבון, כי זה מה שקורה. אנחנו

מפרסמים את הדברים על-מנת להקל על העולים.

אם אתה זוכר, אנחנו הבענו הסכמה ללכת לקראת דרום אפריקה, בגלל המצב שם,

ושלחתי לך את כל הניירות. לא שמעתי מאז ציוץ אחד מהסוכנות היהודית.

ו י אנג יל;

הטפסים נשלחו לפני 10 ימים.

פרופ' חי בויקס;

אם הסוכנות היהודית תפנה אלינו בעניו זה, נשב ונדבר על האפשרות לערוך בחינה

בצרפתית.

גבי הלחמי, האם ידוע לך שיש רופאי שיניים בצרפת שמוכנים לעבור שם את

הבחינה?

כן, ידוע לי.

ההחלטה לגבי דרום אפריקה מאפשרת זאת והדלת פתוחה, ואתם צריכים רק לתאם

ביניכם.

אם כך, אפשר לעשות את הבחינה גם בברית-המועצות לשעבר.

לא. אתה חושב שנעשה את הבחינה באוזבקיסטן?

אי גור;

למה לא?

היו"ר ע' זיסמן;

תלוי כמה ירצו לגשת לבחינה. אם יש 10 רופאי שיניים באוזבקיסטן, ואם המצב

הבטחוני באוזבקיסטן יאפשר לנו לעשות את הבחינה - - -

פרופי חי בויקס;

זה לא כל-כך פשוט.

תודה רבה לכם. אני מבקש שתישארו, כפי שסיכמנו, כדי לברר ביניכם את הענין.

הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 14:30