ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 08/11/1993

סקירת שרת העבודה והרווחת א' נמיר על פעולות משרדה הנוגעות לרווחת העולים החדשים

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 79

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, כ"ד בחשון התשנ"ד (8 בנובמבר 1993). שעה 11:00

נכחו;

חברי הוועדה; ע' זיסמן - היו"ר

י' בא-גד

אי גולדפרב - במקום חה"כ גי שגב

אי גור

בי טמקין

עי מאור

ח' פורת

א' רביץ
מוזמנים
שרת העבודה והרווחה אי נמיר

די לפלר - מנכ"ל שרות התעסוקה

ח' פוזנר - ראש האגף לשרותים לפרט, עבודה ורווחה

אי כהן - מנהל לשכה לאקדמאים, מ' העבודה והרווחה

צי רוזן - דובר משרד העבודה והרווחה

אי גפן - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

ני בן-צבי - שרות התעסוקה

מ' סלפוברסקי- מחי שרותי רוויה, הסוכנות היהודית

מי גרייס - הפורום הציוני

בי גרויסמן - רכזת קליטה ארצית בעמ"ת

שי רון - רכזת מחוז, מחי הקליטה בועד הפועל

מ' זינגר - החברה לעולים מבריטניה

מזכירת הוועדה; ו י מאור

קצרנית; עי הירשפלד

סדר-היום; סקירת שרת העבודה והרווחה חברת-הכנסת אי נמיר על פעולות משרדה

הנוגעות לרווחת העולים החדשים.



סקירת שרת העבודה והרווחת א' נמיר על פעולות משרדה הנוגעות לרווחת העולים החדשים

היו"ר ע' זיסמן;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה ולקדם בברכה את שרת העבודה והרווחה אורה

נמיר. זו פעם ראשונה שהיא מופיעה בפני ועדת העליה והקליטה כשרה.

ככל שתהליך השלום מתקדם אנחנו מקווים שלמרות הדם והמכשולים הוא יגיע לסיומו

המוצלח, גובר הרצון הלאומי-ציוני שיותר יהודים יעלו ארצה. יש לנו רק שליש מהעם

היהודי בארץ ושני-שלישים עדיין בגולה, ואנחנו יודעים שהיהודים לא עולים בהמוניהם

כפי שעלו בתקופות שונות, בעיקר בגלל שתי סיבות: חוסר תעסוקה ובעיות דיור. דווקא

בתחום הקליטה החברתית יש הצלחות והישגים במקומות רבים בארץ.

הנושא הראשון שהייתי מבקש מהשרה נמיר להתייחס אליו הוא התעסוקה. אנחנו

יודעים שלפי הסטטיסטיקה 87% מן העולים מועסקים, לעומת 74.5% לפני שנה ו-64% לפני

שנתיים. אבל סטטיסטיקה היא סטטיסטיקה, ובתוך 87% יש רבים שמועסקים בעבודה חלקית,

זמנית וארעית, ואנחנו יודעים שעדיין לא חל אותו מפנה לגבי תעסוקה בארץ בכלל ולגבי

העולים בפרט.

בקשתי מהשרה היא לסקור את מצב התעסוקה ואולי למסור לנו אם יש תוכניות ואיזה.

אני תמכתי בה תמיכה פוליטית עקבית בכל מיני יוזמות ופרוייקטים בתחום העבודות

הציבוריות והיזומות וכיוצא בזה. אני יודע שרבים מהשעובדים בפרוייקטים אלה, שהם

יוזמתה של השרה, הם עולים חדשים.

שנית, באיזו מידה כל המאגר של ההכשרה המקצועית בתיאום עם משרדים שונים הוא גם

אפקטיבי. אנחנו שומעים יותר ויותר שאנשים מסיימים קורסים ועושים הסבה מקצועית,

אבל אחר-כך הם לא נקלטים בתחום המקצועי החדש שהם למדו. יש גם הרבה מאד התמרמרות

על כך שמקומות מסוימים כאילו מבטיחים להם: תלמדו את המקצוע הזה, תכשירו עצמכם

ואתם בוודאי תועסקו, ובסופו של דבר הם לא מועסקים.

אם היום אנחנו קוראים ויודעים מהי עמדתך ומהו מאבקך על העוני בישראל, אנחנו

מתפלאים יותר ויותר שמעגל העוני כולל אחוזים גדולים ביותר של עולים חדשים, והשאלה

היא באיזו מידה אנחנו מתמודדים עם זה ובאיזו מידה אנחנו גס אוכפים את חוקי העבודה

בישראל, שחלק מהם גם חוקקו ביוזמתך האישית. בחלק מהם היה לי הכבוד והעונג להיות

תקופה מסוימת חבר בוועדת העבודה והרווחה בקדנציה הקודמת והייתי שותף לכמה מהחוקים

האלה. לא החוקים הרבים שאתה קורא עליהם ואחר-כך הם נגמרים בקריאה הטרומית או

בקרי.אה הראשונה, ורוב החוקים הם כאלה. אני מדבר על החוקים שעברו גם את הקריאה

השניה והשלישית והם נכנסו לתוקף.

השאלה היא האם זה ייתכן ת שאנחנו למעשה חוזרים למאה ה-19, שלא רק נערים

ונערות וילדים וילדות ערבים, אלא גם יהודים, ובתוכם עולים חדשים, עובדים לפי

חוקים של המאה ה-19 ולפי לפי חוקים של המאה ה-21. זו נסיגה חברתית שערורייתית,

והשאלה היא אם אנחנו יכולים להתמודד עם זה, אם לא צריך שתהיה יוזמה ממשלתית לתקן

את החוקים, כי יש במדינת ישראל יהודים שנולדו עם ערכים של נצלנים, אין להם ערכים

מינימליים של אנושיות ושל ציונות. הם רוצים רק להרוויח ולא איכפת להם לנצל

אחרים.

אני גם יודע על מקרים מאד חמורים של ילדים בירושלים, בעיקר עולים, שמנוצלים.

אני העליתי הצעה לסדר-היום בענין זה ואני זוכר את תשובותייך הכנות. השאלה אם

אנחנו מתקדמים בנושא הזה.

אני מקווה שבשבוע הבא הכנסת תדון על הישגיה של הוועדה הבין-משרדית, שגם משרד

העבודה והרווחה לקח חלק בה, לגבי עבריינות ואלימות של נוער. אני חושב שזו פעם

ראשונה שממשלת ישראל הקימה ועדה בין-משרדית ויש מסקנות. אני מבקש שתתייחסי גם

לזה.



שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

לא ידוע לי על ועדה בין-משרדית כזאת.

ח' פוזנר;

זו ועדה בריכוז משרד המשפטים. זה לא קשור דווקא לנושא קליטת עליה.
שרת העבודה והרווחה אי נמיר
מי מייצג את המשרד שם?

ח' פוזנר;

דייר מאיר חובב.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

ובמה עוסקת הוועדה הזאת?

חי פוזנר;

היא מרכזת את כל הפעילות, כולל מימוש החקיקה בנושא אלימות.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני אתייחס גם לזה.

אדוני היושב-ראש, רבותי חברי-הכנסת ואורחים נכבדים, תרשה לי להציג תחילה את

אנשי המשרד שבאו אתי לכאן. מימיני יושב דוד לפלר, מנכ"ל שרות התעסוקה. מולי

יושב חיים פוזנר, שעומד בראש האגף לשרותים לפרט, ברווחה. זה אגף שלמעשה מממן חלק

גדול מתקציבי אגפי הרווית ברשויות המקומיות. בעקרון 75%, אבל זה פחות, כי הם

לוקחים בדרך-כלל עובדים נוספים. לידו יושב אברהם כהן, מנהל לשכה לאקדמאים. ניצה

בן-צבי, מהעובדות הוותיקות והבכירות של שרות התעסוקה, שעוסקת במיוחד בנושא של

קליטת עולים, הוויסות של שרות התעסוקה.

אני רוצה לפתוח בנושא שהזכרת והוא קו העוני. אני חייבת לומר שאפילו אני

הייתי מופתעת, אבל בנתונים שמסרתי לפני שעה קלה, דווקא בקבוצה של העולים יש ירידה

במספר החיים מתחת לקו העוני. יש לי גם הסבר לכך, אבל הגידול הגדול ביותר הוא של

משפחות מרובות ילדים שחיים רק מקצבאות המוסד לביטוח לאומי, פלוס השלמת הכנסה,

והזקנים. אלה האוכלוסיות הקשות ביותר.

במאמר מוסגר אני רוצה לומר שזו פעם ראשונה שזה כך קרה, שהיום הצגתי תוכנית

מתוך קצבאות הביטוח הלאומי, לא ביקשתי אפילו אגורה אחת יותר על 15 מיליארדי

השקלים שאנחנו מחלקים, כדי להוציא מקו העוני 130,000 נפשות שחיות מתחת לקו העוני,

והבאתי הצעות ממשיות, אבל על זה יהיה דיון גם במליאת הכנסת וגם בוועדת העבודה

והרווחה.

ב' טמקין;

שמעתי היום בתקשורת שיש עליה במספר השכירים.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

זה לא נכון. אני שמרתי בסוד את פרסום הנתונים. ?



ב' טמקין;

מאלי בן-גרא שמעתי את זה.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

א. תמיד הדברים דולפים וכשיש דליפות יש עיוותים. ב. בפעם הראשונה הובאו

הצעות לתיקון המצב. בקרב העולים ההדשים שופר המצב. העוני בקרבם ירד מ-34.6%

ב-1991 ל-29.5% ב-1992 . זו ירידה של 5%. לפי הערכתי, חלקם הגדול עובד, כי הם

מוכנים לקהת כל עבודה. יש לנו בעיה אחרת, שהיא קריטית מאד, שחלקם הגדול אינו

עובד במקצועם ואינו עובד בעבודות שתואמות את רמת ההשכלה והידע שלהם, וזה בזבוז

הון אנושי עצום. אחר-כך אדבר על זה, כי יש לנו בעיה עם הכשרה מקצועית. יש לנו

עכשיו תוכנית דווקא לנושא הזה, שבחלקו הגדול יהיה עולים חדשים. זה נושא שמעניין

מאד את כולם ועוד יעניין.

בקרב המשפחות השכירות יש יציבות במימדי העוני, ואפילו ירידה של 2% בשנה

שעברה. זה עדיין גבוה. גם אצל המשפחות מרובות ילדים כל שני במשפחה הוא מובטל.

מספרם ירד מ-28% ל-26%. היום פירסמתי רק את הנתונים הרשמיים והשקענו בזה הרבה

שעות עבודה כדי להביא גם הצעות לתיקון.

באשר לעולים, אני מראש אומרת שאני מאד לא שבעת-רצון ממה שקורה גם במשרד שלנו

בנושא העולים החדשים. בשרות התעסוקה - ולאחר-מכן יוסיף מנכ"ל שרות התעסוקה

והאנשים שלנו שעוסקים בזה, כי הדבר המעניין ולכן ביקשתי שיבוא לכאן גם מי שמנהל

את הלשכה האקדמאים - יש לנו בעיה קשה מאד, שאין לנו מה להציע. החרפה הזאת שלפני

שבועיים בביקורי אופקים באה אלי קבוצת פרופסורים וביקשו ממני שאעשה להם טובה

ואסדר להם עבודה בנקיון בעיריית אופקים - בנקיון, רק שיהיה לנו מה לעשות.

ברביע השני של 1993 מועסקים במשק 152,000 עולים חדשים לעומת 60,300 בשנת

1992. יש עליה מאד גדולה במספר המועסקים, אבל רובם לא עובדים במקצועם. 22% מתוך

הקבוצה הזאת מועסקים במשלחי-יד מדעיים אקדמאי ים ומקצועות חופשיים. 30% - כפועלים

מקצועיים בתעשיה ובבינוי. 27% מועסקים כעובדי שרותים. 11% מועסקים כפועלים

פשוטים, ו-10% מועסקים במשלחי-יד אחרים.

שיעור האבטלה בקרב עולים חדשים נמצא בירידה זה כבר מספר חודשים, מ-38.9%

ב-1991 ל-19.4% ברביע השני של 1993 . גם לפי ההתפלגות ראיתם שרוב העולים עובדים

במקצועות שאין להם שום קשר לא לרמת ההשכלה שלהם ולא למקצוע שאתו הם באו.

במספרם של העולים החדשים הבלתי-מועסקים יש מגמת ירידה מ-48,000 ברביע הראשון

של 1992 ל-36,500 ברביע השני של 1993 . במספרם של עולים חדשים דורשי עבודה בלשכות

התעסוקה יש מגמה דומה של ירידה מ-5,8004 ברביע הראשון של 1992 ל-18,500 ברביע

השלישי של 1993

המשרד אחראי על הטיפול בקליטה תעסוקתית של העולים. אני רוצה שנזכור שאנחנו

לא מופקדים על יצירת מקומות עבודה. הקליטה התעסוקתית כוללת יעוץ והשמה בעבודה.

בנוסף לשרותי היעוץ וההשמה הרגילים מקבלים העולים שרותים מיוחדים המופעלים במיוחד

עבורם.

המשרד מטפל בעולים מכל הגלויות, עולי מדינות חבר העמים, עולי אתיופיה ואחרים.

שרות התעסוקה מטפל בכל העולים שנמצאים בארץ עד שנה במחלקות הרגילות, ולאחר שנה

הם עוברים לטיפול במחי הבטחת הכנסה. . .

מנכ"ל שרות התעסוקה הינחה את מנהלי הלשכות לווסת ולשבץ עולים בוגרי קורסים

במקצועות שהוכשרו בהם, גם כאשר הם רשומים במחלקות להבטחת הכנסה. בכל המרכזים

לתעסוקת אקדמאים וברוב לשכות התעסוקה יש לפחות עובד אחד, וכל פעם שאני מקבלת

מהשטח תלונה שאין שם עובד, אני מיד מתקשרת עם מנכ"ל שרות התעסוקה ואנחנו עומדים



על כך שיהיה שם לפחות עובד אחד דובר רוסית שמטפל בעולים. לא תמיד הוא נמצא כל

השבוע. במקרים רבים אלה מתנדבים. גם מקרב העובדים שלנו אין לנו כמעט דוברי

רוסית.

אני חייבת לומר שבמוסד לביטוח לאומי הנושא הזה מאד הצליח. אגב, לפי הנחיה

שלי בחיפה יש לנו שם סניף הביטוח הלאומי שאליו הם באים לקבל הבטחת הכנסה, דמי

אבטלה ואת כל האינפורמציה על הזכויות המגיעות להם, והתורים שם הם דבר שקשה לתאר.

לפי הנחיה שלי אנחנו שכרנו היום קומת משרדים מיוחדת שלשם יעבור רק הטיפול בעולים

החדשים, שלפחות את השרות יתנו להם כמו לבני אדם.

אנחנו גם מקפידים על כך, ואני מודה שלא תמיד אנחנו מצליחים בכך, שבכל הוועדות

הרפואיות יהיה אדם דובר רוסית. אני מזמינה כל מי שיודע שזה לא כך, להודיע לנו,

ואנחנו מוכנים לקבל כל עזרה וכל אינפורמציה, כי הקשר עם השטח, ככל שהוא יהיה חזק,

ואני מאד מקפידה על קשר עם השטח, לא תמיד אתה יודע ושומע.

העולים האקדמאים שרשומים במרכז לתעסוקת אקדמאים, בגמר השנה הראשונה לשהייתם

בארץ רשאים להמשיך ולפנות גם למרכז לתעסוקת אקדמאים בנוסף לטיפול שהם מקבלים במחי

הבטחת הכנסה. כמו-כן פקידי השמה מהמרכז לתעסוקת אקדמאים מוצבים ברוב מרכזי

הקליטה ומרכזי ההכוונה של משרד הקליטה.

מביו העולים החדשים נקלטו בשרות התעסוקה 20 עובדים דוברי רוסית. זה היה

התנאי. בראשית "מבצע שלמה" קיבלנו 12 עובדים ותיקים מאתיופיה, שהוכשרו ושולבו

בעבודה באתרי הקרוואנים כפקידי השמה והם הועסקו כחצי שנה.

מכאן אני רוצה לעבור לדברים שמהם אני מתרשמת, ממה שקורה בשטח.
חי פורת
האם את חברה בוועדת השרים לנושא עליה וקליטה? הוועדה הזאת בכלל מתכנסת?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

היא מתכנסת. אינני בטוחה אם אני חברה בוועדה, אבל אני יודעת שיש לי בעיה קשה

מאד של זמן. כפי שאתה יודע אני עובדת במשרד הרבה מאד שעות, ואני לא משתלטת על

העבודה.

חי פורת;

או שאת לא רואה בחברות בוועדה סדר-עדיפות ראשון.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני אסביר לך במה אנחנו הולכים עכשיו להתמקד. מקום ראשון בסדר העדיפות שלי

זה אבטלה, שכולל גם עולים חדשים; שרותי רווחה לעולים חדשים, משפחות חד-הוריות.

אני צריכה לעשות תמיד את השיקול מה אני יכולה לעשות באותן שעתיים במשרד ומה אני

אעשה באותן שעתיים בוועדת שרים לענייני קליטה. אני מסכימה שזה לא בסדר שאני לא

הולכת לשם, אבל אני אומרת לכם שאני לא מסוגלת מבחינת הזמן להגיע לשם. כשדנים שם

בנושאים שקשורים ישירות למשרד, הולכים לשם אנשי המשרד הנוגעים בדבר. אבל יש לי

קשר רצוף עם שר הקליטה, ואנחנו נמצאים גם באותו בנין, ובמידת הצורך אנחנו יושבים

יחד על כמה נושאים.

אינני רוצה לקרוא כאן את הסקירה. אני רוצה לפתוח בכמה דברים שלדעתי הם

הבעיות הקשות ביותר בתחום העליה. קודם-כל, כולנו יודעים שמספר העולים יורד במספר

האבסולוטי שלו מדי חודש. כל חודש באים פחות עולים.



היו"ר ע' זיסמן;

זה לא נכון. מספר העולים השנה הוא יותר גדול ממספר העולים שהגיעו בשנה

שעברה.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אני אומר לך מה כן נכון.
ש' רון
אולי מספר העולים קטן בהשוואה לגלי העליה הראשונים.

היו"ר ע' זיסמן;

זה שמספר הקשישים, המבוגרים, ההולים והנכים והמקרים הסוציאלים הוא גדול, זה

נכוו, אבל אנהנו מדברים על מספר העולים ברוטו.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

גם אם יש קצת עליה בעליה, מדי חודש יש ירידה במספר העולים שמגיעים לישראל.

האחוזים בתוך הקבוצה של זקנים, נכים, של משפחות חד-הוריות שמגיעים ארצה, גדל

והולד מדי חודש. ביקשתי מהביטוח הלאומי להכין לי את ההתפלגות של משפחות

חד-הוריות באחוזים, כולל אתיופים. המספר הגדול הוא מחבר העמים, אבל האחוז של

משפחות חד-הוריות עולים חדשים הוא כפליים מאחוז המשפחות החד-הוריות הישראליות.

מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם, על-פי חוק הביטוח הלאומי, לפיה גבר בו

65 ואשה בת 60 אוטומאטית מקבלים בשדה התעופה בו-גוריוו את כרטיס קצבת הזקןשל

המוסד לביטוח לאומי, בלי ששילם מעולם אגורה אחת לביטוח לאומי. זה משמעותית יותר

ממה שהוא מקבל היום ברוסיה. זה נכוו לגבי הנכים, הזקנים והמשפחות החד-הוריות.

זה גם מעודד אצלם את המוטיבציה לבוא לישראל, כי שם המצב קשה מאד. האוכלוסיות האלה

שם היות על סף חרפת-רעב.

אני רוצה רק שנדע, שעבורנו, בנתח של קצבאות הביטוח הלאומי, מדי חודש זה הופך

לנתח יותר גדול וזה יכול גם להשפיע על גובה הקיצבה שאנחנו נוכל לשלם לכל

האוכלוסיה. אני רוצה להודיע לכם כשרת העבודה והרווחה, שאינני חושבת שהמדינה

יכולה או צריכה לשלם קצבאות למעלה מ-15 מיליארד שקלים בשנה. בשנה הבאה זה יהיה

17.5 מיליארד שקלים, יותר מתקציב הבטחון. יש גבול. זה יכול להיות מעט לכל אחד,

אבל למדינה כמדינה יש גבולות כמה כסף יש. אני לא אומרת זאת בפעם הראשונה. אמרתי

זאת גם כשהייתי באופוזיציה, אבל רציתי שנדע שיש כאו בעיה מאד קשה.

אנחנו יודעים גם על הרבה מקרים שהצעירים עוזבים את רוסיה לארצות-הברית וקנדה,

ואת ההורים הם מכוונים לכאן, וזו מציאות שאנחנו צריכים להתמודד אתה.

הבעיה מספר אחת היא תעסוקה, ואם לא תחיה כאו תעסוקה שתתאים לרמת ההשכלה

ולמקצוע, או סביב למקצוע, צעירים לא יבואו לכאן. רשומים היום בלשכת התעסוקה

לאקדמאים כ-15,000 אקדמאים, מהם כ-9,600 עולים חדשים, ו-6,000 מהנדסים. בישראל

איו צורך בכל-כך הרבה מהנדסים.

אנחנו החלטנו, מתקציב המשרד, ללכת להסבה מקצועית של 5,000 אקדמאים, שאז הנתח

של העולים החדשים, מטבע הדברים, יהיה מאד גדול. אני לא מרשה יותר לקיים לא הסבה

מקצועית ולא הכשרה מקצועית, אם לא נעשית קודם לכו בדיקה בשטח אם יש תקוה, סיכוי,

הבטחה למקום עבודה.



לקחנו חברה פרטית שעשתה לנו סקר. -זה הולך בעצלתיים, אבל אחרי דיון אתם אני

יודעת למה זה הולך בעצלתיים. הם עובדים פרטנית מול כל מפעל ומפעל. אמרו לנו שיש

צורך עצום במתכנתי מחשבים. הכשרנו מתכנתי מחשבים, ובפועל מתברר שצריכים בודדים.

אנחנו אישרנו לחברה הזאת להתחבר עם עוד חברות, כולל "מנפאואר", כדי שיעזרו לנו

למצוא מקומות עבודה, ונכון להיום, אחרי 5 חודשים, מתוך 5,000 - 1,000 בלבד מצאו

מקום עבודה.

אני אומרת זאת במסגרת הוויכוח שלי אם יש צמיחה או אין צמיחה. אילו היוגה

צמיחה, היוגה צריכה להיות גם קצת יותר עבודה. אני כשרת העבודה והרווחה לא אאשר

קורס או עוד הסבה מקצועית כשאני יודעת שהאיש יסתובב אחר-כך עם תעודה ולא יהיה לו

לאן ללכת לעבוד. מבחינה זו העולים מאד פתוחים והם מוכנים ללכת לכל עבודה, אבל

אי-אפשר לעשות את זה לאורך זמן. אין ספק שיש לכך השפעה אדירה על מבנה העולים

שבאים לישראל.

מנכ"ל המשרד לא יכול היה לבוא היום לדיון, מפני שהוא יושב פעם נוספת עם החברה

הזאת. אנחנו הולכים לתגבר אותה, ואנחנו מוציאים על זה הרבה כסף, אבל כל אגורה

שווה, כדי לעשות הסבה מקצועית ל-5,000 איש, ואני מעריכה שלפחות 4,000 מתוכם יהיו

עולים חדשים. חלק מהם למדו מקצוע שאיננו דרוש בארץ, כמו מהנדס יערות, וחלק מהם

אנשים מבוגרים. אני לא מדברת על בני 45 אלא על בני 55 פלוס, שזו משימת מאד קשה.

בייחוד כשמשקיעים בכוח-אדם, מטבע הדברים משקיעים יותר בצעירים כדי שיהיו להם יותר

שנות עבודה. זה נכון לגבי העולים וזה נכון גם בתחום האבטלה של הישראלים.

כבר כמה שנים אנחנו מקיימים בברית-המועצות לשעבר קורסי הכנה לעליה לישראל.

בהתחלה הייתי "סקפטית", וגם היום אני לא חסידה גדולה של זה, אבל אם זה יכול להביא

לכך שעוד כמה מאות יהודים מברית-המועצות לשעבר יעלו מדי שנה לישראל, ההשקעה שווה.

לא כולם עולים. קשה לנו מאד לעשות מעקב אחריהם, אבל אני יודעת שהיום לומדים

בקורסים אלה 1,700 איש. במוסקבה לומדים 809, והמקצועות מאד מעניינים: בניה,

הנדסה. יש 375 שלומדים הנדסה במוסקבה. לומדים גם הוראה טכנולוגית, וקצת כלכלה.

יש קורסים כאלה בריגה, בטשקנט, במינסק, בקייב ובקישינוב. אלה המקומות שאנחנו

מקיימים את הקורסים במימון שלנו, יחד עם לשכת הקשר. שקלתי את זה היטב כשבאתי

למשרד אם לקיים את זה, אבל לשכת הקשר שיכנעה אותי שהיתרונות של ההשקעה כאן עולים

על החסרונות.

היו"ר ע' זיסמן;

למה אי-אפשר לעקוב אחרי זה? כשהייתי שם ראיתי שכולם רשומים. אפשר להשוות מי

עלה ומי לא עלה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני הורדתי משמעותית את מספר הנוסעים מהמשרד לחוץ-לארץ סביב הקורסים האלה,

ואני מבקשת סליהם, אבל אני לא חושבת שזו חברת נסיעות. מה שאפשר - עושים. הבעיה

היא לא השוואה, כי גם כשמשווים לפעמים מתברר שזה לא זה.

יש לי גם קצת נתונים על הרווחה, אבל אני מבינה שזה לא נושא הדיון היום. אני

מציעה שאנשי שרות התעסוקה יוסיפו בענין התעסוקה.

היו"ר ע' זיסמן;

אולי את מוכנה רק להתייחס לאחד הנושאים שהעליתי, חוקי העבודה והעסקת בני-נוער

בניגוד לחוק בהיקף שלא היה כמוהו במדינת ישראל, ואיך אנחנו נלחמים בנצלנים

היהודים במאה ה-21.



שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אני לא בטוחה, אדוני היושב-ראש, ואף אחד לא מדד אם זה יותר או פהות, אבל

התופעה קיימת והיא מאד מדאיגה. אנחנו הקמנו במשרד יהידה מיוחדת לאכיפת הוקי

עבודה, שהיא משולבת לשרות התעסוקה ולמשרד העבודה והרווחה. היחידה הזאת מופקדת על
אכיפת מספר חוקים
1. חוק עובדים זרים, ולצורך זה זה גם עובדי שטחים שעובדים כאן

ללא רשיון . 2. חוק בעייתי שנוגע כל-כך לעולים החדשים הוא חוק שכר מינימום. 3.

חוק עבודת נוער.

אתן לך דוגמא. עשינו פשיטה על השוק בבאר-שבע, לאחר שהגיעו אלינו הרבה מאד

ידיעות ששם עובדים ילדים. הפשיטה נעשתה בשעה 2 לפנות בוקר, כי הם מגייסים את

הילדים ואת העובדים כשהמוצרים מגיעים לשוק הסיטונאי. האנשים שלנו היו שם מ-2

בבוקר ומצאו שם 115 ילדים באותו בוקר. 3 מהם היו יהודים. זה לא אומר שאנחנו לא

אחראים לאכיפת החוקים גם על ילדי בדווים, פלשתינאים.

אנחנו עושים את הגיחות האלה מדי פעם, כי יש בזה גורם מרתיע. אבל ברגע שיש

שיתוף-פעולה בין הילד שרוצה לעבוד לבין הורי הילד שרוצה לעבוד לבין אותו סוחר או

רוכל בשוק, איננו מסוגלים לעשות זאת, אלא אם נהיה שם כל היום מהבוקר עד הערב.

דבר נוסף שאנחנו עושים, כשאני חוקקתי - וסליחה שאני מתבטאה כך, כי אני הייתי

היוזמת ותמובילה את חקיקת חוק שכר מינימום - לקחתי בחשבון שיהיו הרבה אנשים שלא

יבצעו את החוק. כשחוקקו את חוק שעות עבודה ומנוחה ואת חוק עבודת ילדים ונוער,

איש כנראה לא יושב שתהיינה בעיות, שלא יאכפו את החוק, והחוק לא נותן בידינו שום

אמצעים אדמיניסטרטיביים מרחיקי-לכת. אנחנו נגיש את הצעת החוק לתיקון. היחידה

שלנו מפעם לפעם עושה גיחות. עד היום המדיניות שלי היתה לא להוציא זאת לתקשורת.

היום, אחרי שעברנו שלבי התארגנות רבים, אנחנו רוצים מפעם לפעם לצרף את התקשורת

לסיורים אלה, כדי שזה ירתיע. אחרת זה לא מרתיע. הצמדנו עורך-דין מיוחד ליחידה

הזאת כדי שלא נעבור על החוק.

הבעיה הקשה ביותר אצל העולים החדשים היא שלא משלמים להם שכר מינימום. תמיד

חשבתי, והיום אני עוד מתחזקת בדעתי, כמה חשובה העבודה המאורגנת. במפעלים

המאורגנים זה כמעט לא קורה, ואם זה קורה יש את מי לקרוא לסדר ומיד מתקנים.

התעשיינים משתפים אתנו פעולה. אבל רוב המפעלים בארץ הם בלתי-מאורגנים, מפעלים

קטנים שמעסיקים 10 - 20 - 30 עובדים, ושם יש הפקרות מוחלטת.

גייסנו עכשיו את מועצות הפועלים. פירסמנו ועוד פעם נפרסם את מספרי הטלפון של

היחידה שלנו לאכיפת חוקי עבודה. רוב הזמן היחידה עוסקת בנושא שכר מינימום. מה

קורה? האנשים פוחדים להתלונן, כי הם יודעים שברגע שהם יתלוננו, מיד יפטרו אותם.

יושבים כאן נציגי כל הארגונים. בשמם, לא צריך למסור את שמו של העובד. היום

יש תחכום יותר גדול, ואני מכירה את זה מסיורי במפעלים של עובדי קבלן שאני פוגשת.

גם כשנותנים תלוש בלי שם, ממספרים אותו, ומיד יודעים איזה עובד נתן את התלוש

כשאני מביאה את התלוש לבדיקה, ועל המקום האיש מפוטר.

אנחנו לא חיים במדינה שעל כל אזרח אנחנו יכולים להעמיד שוטר, אבל אני לא ארים

ידיים. אני פונה דרככם לכל ארגון, לכל גוף, ואנחנו ניתן לכם את כל הטלפונים.

אנחנו עושים עכשיו סבב שני של תשדירי שרות בטלוויזיה. חלק מהם נעשה ברוסית, עם

מספרי הטלפונים, כדי שאנשים יוכלו לטלפן ולהתלונן והיחידה שלנו מיד מגיעה.

הנושא הקשה ביותר הוא שכר מינימום. עושקים את העולים החדשים, ובגדול, בגלל

המצוקה שלהם.



עי מאור;

אני רוצה לשאול על הקשר בין מנגנון הפיקוח והאכיפה, שעכשיו גדל, לבין בתי

הדין לעבודה. זאת אומרת, האם התלונות מטופלות ביתר אינטנסיביות?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני חייבת לציין לשבה את נשיא בית-הדין לעבודה ואת בתי הדין לעבודה. למרות

העומס, שר המשפטים ואנוכי רוצים להפעיל להץ על שר האוצר. השנה לא הצלחנו לקבל

תוספת. שר המשפטים קיבל תוספת למערכות משפט אחרות, אבל לא לבית-הדין לעבודה.

אבל על-פי הסדר שהיה לי, ובקשה שלי שנענתה על-ידי נשיא בית-הדין לעבודה, הנושאים

של היחידה שלנו לאכיפת הוקים מקבלים קדימות ראשונה בכל בתי-הדין לעבודה, כי

האפקטיביות שלהם היא רק אם עונים מיד.

י י בא-גד;

האם זה נכון שבתי הדין לעבודה לא עובדים במשמרות ונוצרים תורים גדולים מאד?

וזה תיקון קל שיכול לשנות את המצב.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

על בתי המשפט אחראי שר המשפטים, וגם על בתי-הדין לעבודה. זו מערכת משפטית

לכל דבר, אף-על-פי שהיא בנויה אחרת. אנחנו מתכוונים לעשות משהו, כי אנחנו

מוכרחים לקבל תוספת כוח-אדם. אם לא נקבל תוספת כוח-אדם, לא יעזור גם אם הם יעבדו

במשמרות. אותם שופטים לא מסוגלים לשבת 18 או 20 שעות על כס המשפט. מספרם של

שופטי בית-הדין לעבודה הוא קטן מאד.

היו"ר ע' זיסמן;

מר לפלר, אולי אתה יכול להגיד לנו על פרוייקטים שישנם. יש הרי מפעלים בהקמה.

האם יש להם הערכה?

די לפלר;

לגבי מפעלים בהקמה, אנחנו יצרנו קשר עם מרכז ההשקעות ואנחנו מקבלים מהם

עידכון לגבי מפעלים שאושרה הרחבה או הקמה של מפעל חדש, ושם אנחנו מעבירים את זה

ללשכות. במקרים שאלה עובדים אקדמאים זה עובר ללשכה לאקדמאים ושם הם מכשירים

אותם, ושם הלק גדול מבעלי המקצוע הם עולים חלשים. אבל זה תהליך איטי.

לגבי הפתרונות שבינתיים הצענו, מתוך העבודות בקרן הקיימת שמעסיקות היום 2,700

עובדים, כ-1,137 הם עולים חדשים. בעיקר בפריפריות, ששם אנחנו מבצעים את הדברים

יש היענות של העולים החדשים ללכת לזה כפתרון זמני.

דבר דומה קורה לנו בחקלאות בעיקר באזור הדרום ועמק יזרעאל, ששם יש מאות

עולים, רובם מאתיופיה, שעובדים ברוקלאות הממוסדת. שם אנהנו נותנים תוספת של 30

שקל ליום עבודה, כך שהמשכורת שהעובד מקבל היאכמה מאות שקלים מעל לשכר המינימום,

ובזה מועסקים כמה מאות עולים. כל אלה הם פתרונות זמניים כמובן.

לגבי פרוייקטים אחרים, יש לנו דברים נקודתיים. מתפרה באתר הקרוואנים

בבארותיים שנתנה פתרון לכמה עשרות נשים.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

עד היום לא שילמו את הכסף עבור ההכשרה המקצועית.



ד' לפלר;

יש קורסים אחרים לנשים שאנחנו עושים, אם זה בתחום משק בית, אמנויות וירידים

שאנחנו מנסים לעזור לרון לשווק את מוצרי האמנות שלהם, בכיוון שפעם היה "משכית",

לתיירים ולציבור הרחב. אבל כמו שהשרה ציינה, המסלול העיקרי שאותם עולים צריכים

לעבור הוא מסלול של הכשרה מקצועית, ולפעמים הפער הוא גדול מאד, כי גם כשההשכלה

הפורמלית קיימת אצל דורש עבודה אקדמאי, המפעל או בעל העסק יעדיף ישראלי עם תעודה

שהוא יודע מה היא. אי-אפשר להכריח מעסיק לקחת עולה, גם אם פורמלית יש לו ההשכלה

הדרושה. לכן זה המסלול העיקרי שאנחנו מנסים להפעיל בקרב האקדמאים ובעלי המקצוע.

היו"ר ע' זיסמן;

אני רוצה לשאול כמה שאלות. א. יש ענפים שמתפתחים. אני יודע שאין אף

בית-מלון בירושלים שיש בו עולים. כולם אומרים עכשיו שאין כמעט אף עולה בבית

מלון, וכל מי שרוצה להשקיע ולבנות בית-מלון בירושלים, יכול לקבל הקלות והטבות

מרחיקות-לכת. כלומר, זה ענף שיתפתח ככל שיהיו יותר בטחון ושלום. זה אומר שיהיו

יותר אנשים בתחום התיירות והאירוח. אין לכם הערכה? הרי צריך להכשיר אנשים ובתוכם

גם עולים חדשים, בתחומים שונים. אני רואה את ענף התיירות והאירוח כענף שיתפתח

ויתרחב.

ב. סגן שר החינוך והתרבות הודיע לנו בוועדה שבמקום 2,000 מורים יש השנה

התחייבות להעסיק 3,000.

עי מאור;

וצמצמו ל-1,800.

היו"ר ע' זיסמן;

אני יודע, אבל אני רוצה לקבל תשובה רשמית. בשנה שעברה היתה בעיה תקציבית.

מאחר ששנת התקציב התחילה ב-1 בינואר, לא התחילו מ-1 בספטמבר כאשר שנת הלימודים

נפתחת, אבל השנה הכל חלק. אני רוצה לדעת אם יועסקו עוד 3,000 מורים ב-1994. או

לא.

הימה תוכנית, שאני חושב שהיא מעשית, של צירוף גורמים: העיריות, השלטון

המקומי, משרדי הממשלה, מתנ"סים, כל מיני גורמים במה שנקרא תחומי העשרה. אמנם

מדובר במשרות חלקיות, אבל זה גם מקטין את העוני ואולי לחלק מהאנשים זה נותן גם

פו-נסה שלמה בתחום המוסיקה, ציור, כושר גופני, שעורי עזר במתימטיקה, ועוד.

ביום ששי הייתי בקורס של מנהיגות קהילתית של הסוכנות היהודית שמתקיים פעם

בשנה. היו שם 100 איש מכל מיני מקומות בארץ. ניגשה אלי אשה חד-הורית מחיפה
ואמרה לי
אני מורה למתימטיקה. הציון הממוצע בארץ במקצוע זה הוא נמוך. למה לא

מעסיקים אותי 4-2 שעות בשבוע? ואני שואל: האם יש תוכניות כאלה, או לא?

דבר נוסף, הרי אנחנו יודעים איזה מפעלים נמצאים בהקמה. אני יכול לתת לך

רשימה של מפעלים שיקומו בירושלים ב-1994. האם אין הערכה מי יועסק במפעלים אלה

בפל הארץ? אולי צריך לעשות גם הכוונה של בעלי מקצועות?

אני מסכים עם השרה שעדיין אין מפנה בתחום ההשקעות ואין עדיין צמיחה. אנחנו

מקווים שאלה יבואו. אבל אפילו בתחומים הבסיסיים האלה אני חושב שאנחנו לא מנצלים

עד תום, בכמה וכמה ענפים ובכמה וכמה מקצועות את מה שאנחנו צריכים לנצל. זו

תתושתי. אם אני טועה, אתה ודאי תעמיד אותי על טעותי.



ד' לפלר;

לגבי המפעלים החדשים שמוקמים אנחנו עומדים בקשר עם מרכז ההשקעות ומקבלים את

הדיווח לגבי המפעלים, יוצרים קשר עם בעלי המפעלים שקבלו אישור להרחבה או להקמה,

מקבלים מהם פרטים לגבי הצרכים, ולפי זה אנחנו או מספקים את דורשי העבודה או

מכשירים את דורשי העבודה לצרכים של המפעל, לכשהוא יוקם.

לגבי ענף התיירות ונושא המורים, אני אבקש, ברשותך, מגב' בן-צבי האחראית על

התחום, להשיב.
נ' בן-צבי
לענף המלונאות למעשה נכנסו הרבה מאד עולים בכל חלקי הארץ. הבעיה היא שיש להם

בעיה עם השפה האנגלית ולכן לא כל-כך רואים אותם כרגע ברמות הבכירות בתור פקידי

קבלה. חלק מהם עובדים כמלצרים, חדרניות, באחזקה, במספרים די משמעותיים.

לפני פחות משנה היה לנו קו פתוח מכאן באמצעות הסוכנות היהודית לברית-המועצות

והבאנו 50 משפחות ישירות משם לאילת לעבודה במלונאות. כך שיש פעילות, ואם אתה

עובר בבתי המלון בארץ אתה שומע הרבה מאד רוסית. אנחנו מנסים לתגבר את זה.

כאמור, יש להם בעיה עם שפה וגם על זה אני מקווה שנתגבר.

לגבי המורים, באוצר דיברו בזמנו על חינוך משלים וניהלנו אתם משא-ומתן. הם

העבירו את כל הענין הזה ללשכה פרטית, "תיגבור", שבאמצעותם היו צריכים בעצם להגיע

כל המורים-עולים בכל המקצועות שאחר/ מזכיר. נרשמו המונים, רק חלקם לא עברו הכשרה

במשרד החינוך, או לא הספיקו לעבור את ההכשרה, ולכן הפעי- הזח. זאת הבעיה היחידה

שמשרד החינוך צריך למעשה לתגבר את ההכשרה, מכיוון שמדובר, וכך נאמר לנו על-ידי

"תיגבור", שחלק מהעולים לא מוכשרים וברגע שהם יוכשרו הם ישלבו אותם במקצועות

ההוראה בחינוך משלים. הם משלמים 1,800 שקל לחודש לכל מורה שעובד בין 5 עד 6 שעות

ליום עבודה. מדובר על מורים לציור, מוסיקה, מתימטיקה ופיסיקה.

אני רוצה להתייחס לעוד נקודה אחת לגבי העולים. חלק ניכר מהעולים חם קשישים

שאינם יכולים לעבוד - גם בין הרוסים וגם בין האתיופים - ובנוסף לכך יש לנו קבוצה

גדולה של עולים קשישים, וגם אמהות לילדים שאינן יכולות לעבוד 8 שעות עבודה,

ובעיקר משפחות חד-הוריות שמתקשות לצאת לעבודה.

אין לנו תקציבים. אילו היו לנו תקציבים ייתכן שהיינו יכולים לעשות דברים

הרבה. יותר גדולים, כדוגמת בארותיים. אנחנו הולכים עכשיו גם לנתיבות עם חוסר

תקציב, עם עזרה של הסוכנות היהודית בפרוייקטים, בצעדים מאד איטיים. אילו היה לנו

תקציב יכולנו לפתור הרבה מאד בעיות של משפחות חד-הוריות.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר; ,

אני מציעה שנשמע את מר אברהם כהן, מנהל הלשכה לאקדמאים. זה הדבר המשמעותי

ביותר בכל הבעיה של העולים.
היו"ר ע' זיסמן
בבקשה.
א' כהן
אנחנו עומדים מול אוכלוסיה שהיא אגוז מאד קשה לפיצוח ולסידור בעבודה. אנחנו

מטפלים בהם בשני טווחי זמן. פרנסה צריך לתת לאנשים, אני מדבר בעיקר על העולים

החדשים, ולכן אנחנו מנסים בצורה יסודית למצוא להם סידור במקצועם האקדמאי, שזה

כולל גם הכשרות, התאמות, הסתגלות וקורסים, אבל אנחנו מנסים לדחוף אותם בכל כוח גם

לעבודות שתפרנסנה אותם מרגע שהתמיכות של משרד הקליטה מסתיימות.



אני חייב לומר לזכותם של העולים, וזה בהכללה גדולה, שהם מוכנים לעבוד והם

עובדים. אבל אני רוצה לומר באותה מידה של נחישות שהם אינם מרפים ממקצועם והם

חוזרים אליך ושואלים, ומביאים את הרשיון, ואנחנו לא מצליחים לקלוט עובדים במספרים

גדולים במקצועות אקדמאי ים.

השרה הזכירה את נושא ההכשרה המקצועית, שלפי דעתי הוא האגוז שאולי-אולי יתן

פתרון. ברגע זה ממש מתקיימת אותה ישיבה, ואני רוצה להבהיר את no שהשרה חידשה
בענין. היא אמרה
קורס חייב להסתיים בעבודה, אין לו מטרה אחרת. זה לא בית-ספר,

זה לא אוניברסיטה, זה לא מכון. מכאן נגזר הקושי העיקרי. אין לקיים קורס שאין

בסופו עבודה. לכן, כל נושא ההתקשרות והחיפוש מתחיל מסופו של תהליך. בואו נגיד

איפה יש עבודה, איזה סוג עבודה, נגה הן ההתמחויות שצריך, מה צריך להוסיף, מת צריך

להחסיר, ואז אנחנו אומרים מי מוכן להכשיר אותם. את המימון יעשה המשרד, אבל הקושי

הוא באיתור המקומות והכנת תוכנית ההכשרה, הפיקוח עליה וסידור בעבודה.

כאן אנחנו עושים, לפי דעתי, נסיון שיכול להביא לחידוש ולפריצה. אם נצליח

לקיים הכשרה תוך שנה ל-1,300 איש, ותהיה התחייבות לקלוט 1,000 איש מהם במקצועות

אקדמאיים, לפי דעתי זה יילך על מספרים קטנים, אבל זה עץ שיילך ויגדל. אבל יתרונו

הגדול - לא אוניברסיטה, לא תעודה, אלא עבודה. מי שרוצה שילמד חופשי.

הוזכרו כאן שני מקצועות שלנו יש קשיים אתם, והם רפואה והוראה. אלה תחומים

שהקליטה בהם היא בתחום משרד הבריאות וקופות החולים במקצועות הרפואה, ומשרד החינוך

לגבי מורים. כל ההכשרות של משרד החינוך נעשות בתיאום אתנו. אנחנו נותנים להם

היצע כוח-אדם, את ההרכב, את המורים, לשונות ועוד. קצב ההכשרה נתון באופן בלעדי

תחת פיקוח של משרד החינוך. גם הקליטה בסופו של דבר היא של משרד החינוך.

עד לפני שנתיים הכשרנו יותר ממה שאפשר היה לקלוט, וכנראה שעכשיו יש ירידה

קצת, והקליטה הצפויה, כפי שהוזכרה, לא נתקיימה. קלטו פחות ממה שחשבו. יש 3,000

מורים-עולים, אבל 2,000 מהם ללא עבודה. ניסינו במבצעים מחוזיים לפתח פעילויות

שאינן דרך משרד החינוך, בעיקר במתנ"סים. פנינו למתנ"סים בירושלים והצענו להם

לפתוח שעורים פרטיים באמצעות מורים-עולים. זה ועובד בכמה מקומות בירושלים, ואם

זה יתן פרנסה אנחנו נפתח את זה במקומות אחרים.

אנחנו משתדלים למצוא כל נישה, כל פינה שנראית לנו שאפשר לדחוף אפילו כמה

מאות, לא אלפים. עשינו מבצע גיוס עם המשטרה לישראלים ולעולים. המשטרה ראיינה

אצלנו במחוזות שוטרים, גם ישראלים ותיקים וגם עולים, ואני רוצה להגיד לכם שזה מצא

חן בעיני המשטרה. היא לא קלטה הרבה, כמה עשרות, אבל אנחנו נמשיך בפעולה הזו.
היו"ר ע' זיסמן
המשטרה קיבלה אישור לקלוט 1,000 איש.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

היא לא מצליחה. זה דבר לא ייאמן. בהתחלה הם נתנו תנאים הרבה יותר טובים

מאשר אנחנו הצענו, למשל, בקורסים לבנין במסלול של 6 חודשים שהם ספור הצלחה. יש

לנו שם הרבה רוסים, אלה שרוצים ללכת למקצוע, ושם יש להם אפשרות להתקדם ולהשתכר

יפה מאד. הם היו מתחרים שלנו, כי הם הציעו שכר יותר גבוה. בשלב מסוים הם באו

אלינו וביקשו את עזרתנו לגייס אנשים. נדמה לי שעד עכשיו הם הצליחו לגייס 500 אי

600 איש.
אי כהן
הציפיות שלי לגבי אקדמאים במשטרה הן די קטנות, אבל מסתבר שהמציאות היתה יותר

טובה. הם הצליחו לגייס אקדמאים אפילו לתפקידי שיטור. כלומר, יש במשטרה תיפקוד

כאקדמאי - עורך-דין, רופא או עובד סוציאלי, ותיפקוד של שיטור. גם למסלול השיטור

קלטנו אקדמאים.



אפיק שני שניסינו בחודשים האחרונים היה איכות הסביבה. יש הרבה מאד בעלי

מקצועות רפואיים מבין העולים שאין להם סיכוי לעבוד במקצועם, או שהם לא יוכרו או

שהרמה היא אחרת. ניסינו לנווט אותם ל-2 - 3 קורסים מתואמים למשרד הבריאות, כשגם

הקליטה היתה מתואמת עם משרד הבריאות לכל מיני תפקידים הקשורים בשימור איכות

הסביבה.

אני חושב שהתחזיות היו ורודות מהמציאות. אנחנו נתקלנו בכמה קבוצות, גם בצפון

וגם במרכז, שלא סודרו בעבודה. יזמנו פניות למרכז השלטון המקומי ולרשויות מקומיות

בצפון. כל הרשויות היו מוכנות לקלוט אותם אבל על-חשבון משרד הקליטה. כלומר, את

התפקיד רצו; את העבודה היו מוכנים לספק, תיקצוב לא היה להם. אני פניתי גם לפקיד
במשרד לאיכות הסביבה ואמרתי לו
אולי אפשר לתאם עם משרד הבריאות? אם יימצא תקציב

לשנה - שנתיים, יכול להיות שנקלוט מתחומים פרה-רפואיים שממש תקועים בשוק, לאיכות

הסביבה. עשינו מבצע מיוחד ואחר-כך בסוכות היה יריד בנושא מחשבים, ובתיאום אתם

השתתפנו ביריד הזה והשתדלנו להביא גם ישראלים ותיקים, גם עולים במקצועות אלה

לקליטה. אין לנו עדיין הדו"ח כמה נקלטו, אבל אני מקווה שזו תהיה פעולה להמשך

בעתיד.

נתתי פה רק 3 - 4 דוגמאות שהן מעבר לפעילות היום-יומית. הפעילות היום-יומית

היא ריצה אחרי המשרות וזיווג בין אדם לבין המשרה.

אני חושב שבתיאום טוב יותר עם משרד הבריאות - וכשאני אומר תיאום טוב יותר אני

מדבר בעיקר על קביעת מדיניות - ועם משרד החינוך, נוכל לסדר עבודה לאנשים גם

במקצועות אלה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני רוצה לא ליצור כאן אשליות. שר הבריאות מנהל מאבק קשה מאד עם שר- האוצר,

ואם אתם יכולים לעזור אז כל עזרה שלכם היא יותר מרצויה. הוא רצה לקלוט 2,000

רופאים בבתי-הספר, כך שבכל בית-ספר יהיה עולה, ולא הצליח. כלומר, זה לא רק ענין

של מדיניות. בין כמה מחברי הממשלה יש מחלוקת, וזה דבר רגיל. יש שרים שמתנגדים

לסבסוד שכר.

אתמול בבוקר הלכתי לראש הממשלה כדי למסור לו את ההצעה על קו העוני, גם להגדיל

את מספר ההולכים לעבודות מיידיות וגם בקשר לסבסוד עובדים בחקלאות. יש 1,500

ישראלים, לפי תחשיב של שרות התעסוקה, שאם הם יקבלו תוספת של 30 שקל ליום ועוד 8

שקלים לנסיעות, הם יילכו לעבוד בחקלאות. היום הרוקלאות המשפחתית בנויה כולה על

עובדי שטחים ועל תאילנדים. שר האוצר מתנגד עקרונית לכך וראש הממשלה אתמול אישר

זאת. זה גם ציונות, זה לא רק שאנחנו צריכים. בשבילי ציונות זו מלה מאד מכובדת,

שמזמן איבדה את המשמעות הצינית שלה. כשיש לנו 122,000 דורשי עבודה ואין עוד

עבודות זמינות והשוק החופשי לא מוצא להם פתרונות, אנחנו חייבים לווסת את הנושא של

כוח-אדם.

אני מזמינה אתכם להפעיל לחצים. אם לא תהיה החלטה בנושא של קליטת 2,000

רופאים, למשל, אין מי שישלם את התקנים. אז לא תהיה קליטה. זה לא רק ענין של

תיאום.

אם אתם רוצים לשמוע נתונים בנושא הרווחה, אני מציעה שמר חיים פוזנר ימסור

אותם.

היו"ר ע' זיסמן;

בבקשה, ואחר-כך נעבור אל חברי חכנסת.



ח' פוזנר;

אנחנו התארגנו עם הסוכנות היהודית, ממאי 1991, כאשר כל הקליטה הועברה מאחריות

הסוכנות היהודית לאחריות המשרד והרשויות המקומיות, מה שהיה קרוי קליטה ישירה,

ומאז המחלקות לשרותים חברתיים ברשויות המקומיות מתוקצבות לפי פורמולה שיש לנו עם

האוצר, לפי מספר העולים, על בסיס חד-פעמי שהוא התשתית, ובסיס משתנה לפי מספר

העולים.

הפעולות שאנחנו עושים הן בשני תחומים: 1. כללי, לעזור לכל עולה להסתגל בארץ,

מה שאנחנו קוראים פעילות קהילתית, עבודה עם קבוצות, מרכז למשפחות חד-הוריות וכו'

2. תחום פרטני, השירותים שאנחנו נותנים לכלל האוכלוסיה של מדינת ישראל, ניתנים

גם לעולים.

בהתחלה בנינו את זה על סמך העקרון שניתן את זה לעולים על-פי אותם כללים

הפועלים לגבי האוכלוסיה הוותיקה, מכיוון שמאד חששנו מיצירת שתי קבוצות ומההשלכות

החברתיות שיכולות להיות לענין הזה, וגם על בסיס השרותים הקיימים. זאת אומרת,

לקחנו את השרותים הקיימים, והיכן שהיה צורך הרחבנו אותם.

אינני אומר שכתוצאה מאילוצים, בייחוד בקשר לאוכלוסיה האתיופית בקרוואנים, לא

חרגנו פה ושם מהעקרון הזה בהתאם לצרכים מקומיים, אבל בסך-הכל שמרנו עליו והשרותים

לעולים ניתנים ומוכנים בכל מקום.

יש לנו הרבה מאד שרותי מידע, כי נתקלנו ועדיין אנחנו נתקלים בחוסר המידע של

העולים, וגם בחוסר הבנה ליכולתם לצרוך את שרותי הרווחה בארץ. אני יכול לפרט את

סוגי השרותים שאנחנו נותנים, אבל זה בסך-הכל מקביל לכל השרותים שאנחנו נותנים

לכלל האוכלוסיה.

בנושא זקנים השרה כבר ציינה שהוכנסו תיקונים בחוק הביטוח הלאומי, ולמעשה זקן

שמגיע ארצה לא צריך לעבור שום מערכת ביניים. הוא מקבל את קצבת הזקנה מיד כשהוא

מגיע ארצה. זה באופן כללי.

אציין גם שעשינו הסבה לעובדים. זאת אומרת, עובדים בעלי כישורים אקדמאים,

שעלו מרוסיה, הסבנו אותם לעבודה סוציאלית. אנחנו מדברים בסך-הכל על 100 עולים

אקדמאים ו-150 עובדים סמך-מקצועי ים שעשינו להם הסבה. אנחנו מעודדים את ההתנדבות,

שחלק מהם קצת נעזרים גם בסיוע מקצועי שלנו, מקרב העולים, ויש לנו תוכניות להרחיב

גם את קורסי ההסבה לעולים כפי שזה ניתן בתחום העבודה הסוציאלית, שהעולים יעזרו

לעצמם, כי זה יותר טוב מאשר אנחנו נעזור.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

כמה אחוזים מכל נתח התקציבים שלנו לרווחה הולך לקליטה?

ח' פוזנר;

אין בידי כרגע הנתון המדויק, אבל זה כ-10%.

היו"ר ע' זיסמן;

אינני יודע אם תקציב המדינה בקריאה השניה והשלישית יהיה אותו תקציב, אבל

בקריאה הראשונה הוא היה 126 מיליארד שקל, ושר האוצר אומר ש-11 מיליארדים שקלים הם

לעולים חדשים. לך תחפש את זה במשרדים השונים. כך שבמסגרת הסכום של 11 מיליארד

נמצא גם הסכום הזה.
ח' פוזנר
המספר אצלנו הוא כ-32 מיליון שקלים שהולכים לשרותים שונים לעולים, כאשר אמרתי

כבר שלמעשה העולים נעזרים גם בתשתיות הקבועות, וזה סדר-גודל של 5% ו-10% על

התקציבים שלנו.

יו' פורת;

אני מעריך מכבר את כוחות המעשה ואת יכולת היוזמה והביצוע של שרת העבודה

והרווחה, והיא תעיד על כך שאפילו בקליטה די מתוכננת, עוד לפני כניסתה לתפקיד

דיברתי על כך שהיה ראוי שאת תטלי את התפקיד הזה.

אני מעריך שמה שנעשה על-ידך עד כה במסגרת מגבלות התקציב שעומד לרשותך נעשה

מתוך מירב ממאמץ להביא להעסקתם של העולים ולרווהתם. יהד עם זה נדמה לי, ואני

הושב שהדברים האלה גם נאמרו על-ידך לא אהת, שכדי לשנות את הדברים באופן מהותי יש

צורך ביוזמות, בעיקר יוזמות חדשות בתחום התעסוקה, שנקודת המוצא שלהן היא התעסוקה.

יוזמות בתחום תעשיה או בתחום פרוייקטים, הן בתחום עתיר מדע וכדומה, שנקודת המוצא

שלהם, ההכשרה בחם מעבר להיבט הכלכלי הטהור הוא איך אנחנו מוצאים פתרונות תעסוקה.

אני מרגיש שהסוגיה הזאת היום נופלת בין המשרדים, ואולי חמור מזה, גם נמצאת

באיזה שהוא מקום נמוך בסדר העדיפויות, וזה גם נשמע לא אחת בחלק מדברייך שבהם את

מתריעה על חוסר הצמיחה במשק. לא בכדי שאלתי אותך קודם אם את יושבת בוועדת השרים

לענייני עליה וקליטה. ייתכן שלוועדה הזאת אין "שיניים". אני לא שומע בזמן

האחרון על פעולות שלה. יש גם בקורת לא קלה על מה שמתרחש במשרד הקליטה בפועל, אם

כי גם הוא חסר- "שיניים" מאז הקמתו.

אנחנו שמענו בוועדה זו, כדוגמא, במשך שעה ארוכה את הרעיונות והיוזמות של ועדה

בראשותו של כתופי ברנובר מבאר-שבע, שהוקמה מטעם משרד ראש הממשלה, שלפחות חלק גדול

מהם אומצו על-ידי הוועדה. הרעיונות הובאו על-ידו לראש הממשלה הקודם ולראש הממשלה

הנוכחי וזכו לברכה, ובפועל לא נעשה עמהם דבר.

יש פה קידום, אבל יש לי רושם שכל היוזמות היותר מהפכניות שבהן אומרים: הבה

ניקח אנשים שיטלו חלק במימון ובתקציב ממשלתי, שייזמו פרוייקטים, שיגלגלו אותם

ושיקבלו את מגיבוי בשלבים הראשונים, כל אותן חממות וכדומה, כל אותם תחומים הונחו

הצדה היום ואיננו רואים התקדמות ממשית בענין הזה.

כל עוד הממשלה הזאת קיימת, אני רוצה לזרוק בפנייך אתגר, שאני יודע שלא יהיה

לך קל להעביר אותו. דומני שאין היום בממשלה מי שאחראי בפועל להיבט הזה. זאת

אומרת, אם אני צריך לשאול מי אחראי היום על יוזמות תעסוקה, בעיקר של עולים חדשים,

כשהדבר הזה משלב בתוכו גם את הפרוייקטים שקשורים למשרד התעשיה והמסחר, גם לתחומי

תיירות, גם בתחום משרד המדע והפיתוח, או גם בתחום משרד הקליטה, מי בפועל מרכז את

זה, דומני שהגורם שהיה מיטיב לעשות את זה יותר מכל היה משרד העבודה והרווחה, גם

מתוקף הגדרת והפקידו, כשנקודת המוצא היא תעסוקה לעולים.

יכול להיות שזה יהיה כרוך בוויכוחים ובמאבקים. אני שואל: מי מופקד על

בדיקה, על בחינה ועל מימוש התוכנית שהניח פרופ' ברנובר לפנינו? מי היום אחראי

לזה? יש היום כתובת בממשלה של מי שצריך לדאוג לענין הזה? אני אינני יודע. לא

שמעתי שמשרד התעשיה והמסחר אימץ את זה. בינתיים זה נתון, כפי שלמדנו לדעת, בידי

האוצר, והם כדרכם שמים על זה את ידם ומקפיאים את הענין.

היו גם יוזמות אחרות שהובאו לפנינו. בשעתו ראינו את המאגרות וכדומה. משרד

הקליטה איננו יכול לעסוק בזה, אין לו "שיניים". בכלל, אין לו לא תקציבים ולא כלים.

אני חושב שהמשרד הייעודי והנכון הוא משרד העבודה והרווחה. אני זורק כאן אתגר,

שהמשמעות שלו היא הרבה יותר רחבה, כמובן, שאת תאמרי - כפי שאת יודעת לעתים גם

להעז ולקחת אחריות, ואולי במסגרת ועדת השרים לענייני עליה וקליטה, או בדרך אחרת, י



לקבל את האחריות ליצירת יוזמות תעסוקתיות בקנה-מידה משמעותי שיתנו פתרון רדיקלי.

כי אחרת, חרף העובדה שיש רגיעה כלשהי בנושא העליה, העולים לא זועקים עד לב השמים.

על פני השטח יש כביכול רגיעה, אבל אני יודע שבשטח יש מצוקה גדולה מאד, וכפי שאת

אמרת, בצדק, כמה זמן עוד יוכלו עולים שהוכשרו לתחומים אחרים לעסוק רק בענייני

נקיון ובעבודות מזדמנות?

י י בא-גד;

מישהו מאתנו נמצא באולימפוס. אני שומע פה דברים על אבטלה, נושא מדובר מאד

בחיי היום-יום. אני רוצה ששרת העבודה והרווחה תדע שבמציאות אי-אפשר להשיג אף

עובד אקדמאי. אני מחפש בנרות מתכנתים. אנחנו מדברים על מורים, ואני אומר לכם

שקשה, אין- להשיג מורים. ב"נחלים" יש 200 עובדים ולולא הרוסים שהצילו את המצב עם

המעבר מהעסקת ערבים להעסקת רוסים, אבל היום גם הרוסים נעלמים, ואז אנחנו נשארים

במצב שבכל הענפים - נקיון, עובדי מטבח, מורים - אין למצוא כוחות עבודה. האנשים

עובדים משרה אחת, שתים ושלוש, ואני יכול להביא נתונים.

אינני יודע בידי מי הסמכות לחוקק חוק לפיו עובד ישראלי לא יוכל לעבוד יותר

ממשרה אחת. מצד אחד יש אנשים שעובדים מעל לכוחותיהם, יום ולילה, ומצד שני יש

אנשים שאין להם לאכול. צריך למצוא דרכים נוספות, מפני שבין הספורים על אבטלה

לבין המציאות בשטח, וכדי למצוא עובד טוב, בלי לפתות אותו ובלי לפצות אותו, אתה לא

מצליח. ואני נמצא במרכז הארץ, במקום שקל להגיע אליו. אני יודע, גם ממקומות

אחרים, שקשה מאד להשיג עובדים. לכן, יש פה פער, והממשלה צריכה להיות היוזמת לאזן

בין הפערים האלה.
ב' טמקין
אין שום ספק שיש בעיה קשה והיא בעיה של כל המשק ולא רק בנושא העולים. היא

נוגעת לעולים באופן מיוחד, כמובן, אבל שמענו גם כמה נתונים שהם בסך-הכל מעודדים

לגבי גידול בתעסוקה וירידה באבטלה בין העולים, וגם זו תוצאה של התפתחויות במשק.

אני יודע שבענין של יוזמות ותמיכה ביוזמות לפתיחת עסקים קטנים בקרב העולים,

ושל פרוייקטים מדעיים וכדומה, זה דווקא קיבל חיזוק בתקציב האחרון. אינני יודע את

הנתונים המדוייקים, אבל זה גדל בתקציב ולא להיפך. אני יודע שעל זה נאבק מאד משרד

הקליטה, ובשביל לתת מחמאה לשרת העבודה והרווחה לא צריך עד כדי כך להמעיט בחשיבותו

ובמאבקו של שר הקליטה.

ח' פורת;

זה לא נאמר.

ב' טמקין;

מאחר שהשתתפתי בחלק מהדיונים האלה עם שר האוצר, אני יודע על גידול בתמיכה

ביוזמות מהסוג הזה בתוך התקציב של משרד הקליטה. זה לא מספיק, כמובן, כמו כל דבר

אחר.

אבל אני חושב שהבעיה היא הרבה יותר רצינית ושרת העבודה והרווחה הגדירה את זה

יפה. יש גבול לכסף שבידי המדינה, וזה נכון בכל תחום, ואז השאלה היא איך אתה מנצל

את הכסף הזה. .

אני רוצה להתייחס לנושא אחד, ועכשיו הגשתי גם חוק שמבוסס על ועדת פוגל, שאותה

הקים שר האוצר.



שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

יש הרבה ועדות פוגל.

ב' טמקין;

ועדה לבדיקת חוק עידוד השקעות הון. כל שנה הממשלה מעודדת השקעות חון בסכומים

גדולים מאד, והשנה נדמה לי שזה כמעט 900 מיליון שקל.

כל המחקרים מראים שהעסק הזה לא כל-כך יוצר מקומות עבודה ושאף אחד לא יכול .

להוכיח קשר בין התמיכות האלה לבין יצירת צמיחה במקומות שלהם ניתן הכסף, וגם לא

יצירת מקומות עבודה. בכלל זה מעודד השקעות בהון ולא מעודד השקעות ביצירת מקומות

תעסוקה, והציעו שהכסף יושקע בצורה כזאת שהוא י יצור מקומות תעסוקה. בוועדה היה

רוב דעות שצריך לשנות ולא שינו דבר. אגב, זה כתוב בספר התקציב עצמו, שלא בטוח

שיש קשר בין עידוד השקעות הון לבין יצירת מקומות עבודה וצמידה במקומות שבהם

משקיעים.

אני מקווה שיקבלו את השינוי הזה על-מנת שהוא ייצור מקומות עבודה באזורים שהם

הנפגעים ביותר מחוסר תעסוקה. אגב, אם עידוד השקעות הון בעיירות הפיתוי) היה כל-כך

מוצלח, מזמן עיירות הפיתוח כבר לא היו צריכות להיות כאלה. מדוע הן לא מפסיקות

להיות עיירות פיתוח אם זה כל-כך מוצלח?

אבל אני רוצה להוסיף משהו בקשר לדברים שאמרה השרה על 2,000 רופאים. יש עידוד

השקעות הון. למה אין עידוד השקעות הון אנושי?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

לא אותי אתה צריך לשכנע. אתה יודע בדיוק את מי. אנחנו שלישיה שבאופן עקבי

מצביעה נגד התקציב.

ב' טמקין;

אני לא אומר את זה כדי לשכנע אותך. יש חוק עידוד השקעות הון. חבר-הכנסת

זיסמן, ארנה צריך לדעת שכל המחקרים האקדמים אומרים שיש קשר בין התוצאה של עידוד

השקעות הון, לתת סובסידיות להון במקומות, לבין המבנה האנושי החינוכי התרבותי של

המקום שבו משקיעים. איפה שהמבנה התרבותי-חינוכי של המקום נמוך, כל עידוד השקעות

ההון הזה לא יוצר בסופו של דבר את הצמיחה.

לכן אני אומר, בואו נעשה חוק עידוד השקעות הון אנושי, שאני מתכונן להציע.

נקים מרכז עידוד השקעות הון אנושי, הוא יקח את המקרה של 2,000 רופאים, כנגה עולה

למדינה להחזיק אותם בצורה אחרת, כמה זה יחסוך במובן של רפואה מונעת,וכדומה; איזה

סוג של מבנה אנושי זה יוצר בבתי-הספר וכדומה; כמה בעיות זה מונע לעתיד.

ככלכלן אני מתפלא על האוצר שתמיד עושה חשבונות מה קורה באותה שנה, לא מה קורה

בעוד 5 שנים, כמה זה יעלה אחר-כך בבתי-כלא ובבתי משפט מכיוון שאתה לא משקיע

במניעה, וזה מה שנקרא חוק עידוד השקעות הון אנושי. אני הייתי מקים מרכז השקעות

כזה. כמובן שענין קליטת העליה היה צריך להיות גורם מרכזי בזה. שלא יתנו לי 900

מיליון שקלים לשנה, שיתנו לי 20% ממה שיש בחוק עידוד השקעות הון לחוק עידוד

השקעות הון אנושי, ואני חושב שזה היה עוזר מאד. אם אפשר היה להשפיע על שר האוצר

בכיוון זה, אני חושב שזה תפקיד שכולנו צריכים למלא.

א' רביץ;

לא הייתי בתחילת הישיבה, אבל שמעתי את דברי חבר-הכנסת בא-גד ואני מוכרח לומר

שלא הבנתי אותו. מחד גיסא הוא אמר שיש לאסור על עובדים לעבוד בשתי משרות, ומאידך

גיסא הוא אמר שהוא לא משיג עובדים.



כנראה שבכל-זאת יש בעיה, כי חבר-הכנסת בא-גד מנהל מוסד שמעסיק 200 עובדים,

והוא טוען שחרא איננו משיג עובדים. אינני יודע, קימת בעיה בשרות התעסוקה בתיווך

העובדים האלה? זה נכוו שיש בעיה כזאת?

ד' לפלר;

הוא אמר שהוא לא פונה לשרות התעסוקה, אינני יודע למה. אני יכול לבדוק את זה.
היו"ר ע' זיסמן
גם בשבוע שעבר אמר חבר-הכנסת בא-גד שרזוא מחפש עובדים ולא מוצא. אם יש פה

משהו מיוחד שנוגע ל"נחלים", אז כנראה שזו בעיה.

אי רביץ;

אם זאת הבעיה כפי שחבר-הכנסת בא-גד מציג אווזה, מצבנו מצוין.
ב' גרויסמן
אני רוצה להביא כמה נתונים מהשטח ואני מבקשת ממשרד העבודה ומשרת העבודה

והרווחה לראות בנו שותפים למאמץ המשותף. יש לי קודם-כל שאלה. בוועדת העליה

והקליטה הקודמת חילקתי דף שקיבלתי אותו מלשכת העבודה לאקדמאים, ובו היתה רשימה

ארוכה של קורסים המוצעים על-ידי לשכת העבודה. מעל לרשימה היתה הערה: הגבלת גיל

עד 45.

אני מבקשת לשאול שאלה. בנושא של הסבה מקצועית, זאת-אומרת רכישת מקצוע חדש,

יתכן שזו השקעה גדולה למדינת ישראל. אבל כאשר מדובר בקורס עידכון, כאשר המתכנת

שמגיע לארץ, או כל אדם אחר, על-מנת לקבל רשיון עבודה בארץ ועל-מנת להיכנס לשוק

העבודה בתנאים שווים לאלוה של בעל מקצוע ישראלי, רוצה לקבל קורס עידכון גם בתחום

הזה, הוא איננו יכול לקבל.

נדמה לי שאנחנו חייבים לתת לפחות הזדמנות שווה לאדם, והעובדה שהוא עלה לארץ

בגיל 46 עדיין לא פוסלת אותו.

דבר נוסף. חשוב מאד היה לשמוע שהקורסים להסבה מקצועית להבא באמת יתבססו על

היצע וביקוש בנושא עבודה. אני רוצה לשאול מה קורה עם העולים החדשים שמימשו את

זכאותם לעבור קורס אחד על-חשבון מדינת ישראל ואף אחד מהם לא התקבל לעבודה. אני

רוצה לספר לכם על קורס שנקרא הנדסת אריזה ולוגיסטיקת המוצר. היו 3 קבוצות כאלה

באזור תל-אביב.
אי רביץ
כמה שנים צריך ללמוד את זה?
בי גרויסמן
צריך ללמוד את זה חצי שנה. לקורס הזה התקבלו רק מהנדסים בתחום המכונות, וזאת

לאחר מיון קפדני ביותר.

אני רוצה להביא לידיעתכם סיכום דברים של מקרה שקרה באשדוד, ואני משוכנעת

שתהיה התייחסות כלשהי להבא. בלשכת העבודה באשדוד אספו אנשים בגילאים שונים. יש

בידי כל המכתבים.



שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

כבר דנו בזה ותיקנו את זה. אני שמחה מאד שנעמ"ת עוסקת בקליטת עליה. כבר היו

דיונים על זה וזה כבר הופסק. זה כבר טופל לפני 4 חודשים בלשכתי.

עי מאור;

אני חושבת שהדיון במקומו ואני משבחת את יושב-ראש הוועדה, כי על-מנת להשפיע על

קצב העליה ועוד יותר על הדמוגרפיה של העליה, אין- ספק שהתעסוקה הוא דבר מרכזי

ביותר ולכן אני מברכת על כך.

מאחר שאנחנו מצויים עכשיו בדיון על התקציב, אני מציעה להתמקד בהצעות שאני

מציעה, שאנחנו כוועדה ניקח על עצמנו להיאבק בתקציב המדינה. הצעה ראשונה היא

בנושא שנקרא קרן יצירת מקורות תעסוקה. אנחנו צריכים לתת גיבוי למשרד העבודה

והרווחה נגד האוצר, כי מול 760 מיליון שקלים בתקציב הקודם יש אפס בנושא הזה .

בתקציב הנוכחי. זו שערוריה לכל מצב התעסוקה, אבל במיוחד העולים הם שנהנים מקרן

כזו. לפיכך הצעתי הראשונה היא לתבוע מיליארד שייח לנושא תעסוקה, בנוסף למה שהמשק

והצמיחה עושים.

דבר שני הוא בנושא האקדמיזציה, כפי ששמענו ממר כהן, מנהל הלשכה לאקדמאים.

בוועדת החינוך והתרבות דובר על אקדמיזציה של המכללות האזוריות. לצערי הרב,

בתקציב המדינה לשנת 1994 זה לא מופיע בתוספת תקציב כפי שהובטח. אמנם השר אמר לנו

שכנראה זה יהיה ברזרבות. הצעתי היא שהוועדה תתבע, כי אני רואה בזה מקור עבודה

לפרופסורים באופקים, בשדרות ובצפת. המכללות גם פזורות במקומות שונים בארץ והן

יכולות לתת מקומות להרבה פרופסורים, וזה ממש ציונות עם תועלת תעסוקתית. לפיכך זו

הצעתי השניה, לתבוע הגדלת התקציב, מתקציב המדינה, שעובר למכללות האזוריות ולהשפלה

הגבוהה בכלל.

דבר שלישי הוא תקני מורים. הוויכוח הוא בשאלה מי צריך לסבסד את זה, האוצר או

משרד החינוך. לשיטתנו לא חשוב מי יממן את זה, אבל ברור לי שאנחנו לא צריכים

להסתפק אלא לעמוד על 3,000. יזה לא נמצא בתקציב. אני מציעה שלא נוותר, אפילו שזה

יהיה רק מ-1 בינואר. בתי-הספר יכולים לקלוט את זה בהעשרה, וזה לא נימוק שזה לא

- התחיל בספטמבר.

דבר רביעי, מעונות יום. הצעה שאת יודעת עליה מדיונים בוועדת העבודה והרווחה

היא בנושא של הגדלת קליטת ילדי רווחה, תקציב והגדלת הסיבסוד. זו נקודת-ראות של

יציי:ת מקורות תעסוקה, ודיברנו על זה הרבה בוועדת העבודה והרווחה, על ייצור מקומות

חשובים לקליטת עולות ועולים נוספים במערך החינוך. .

הצעה חמישית היא בנושא הבריאות. לא אחזור על דברים שנאמרו בקשר להעסקת

רופאים בבתי-ספר. אני ללא ספק מצטרפת להצעה.

הצעה ששית בנושא בריאות. אני חושבת שהיום, דווקא עם תהליך השלום, משרד

הבריאות יחד עם משרד התעשיה והמסחר ומשרד העבודה והרווחה היה צריך ליזום תשתית של

בריאות כלכלית. זאת אומרת, שיהודי העולם יבואו מהאזור לרכוש פה שרותי בריאות,

וזאת דווקא בגלל ההון האנושי של העולים, שרבים מהם רופאים ואחיות. אני בטוחה

שצריך להפוך את זה לענף כלכלי ושרות ביחד, וזה דורש זמן חפיפה וכו'.

הצעה שביעית היא בענין האכיפה. אני מסכימה בהחלט עם יושב-ראש הוועדה שלנו

בנוגע לאכיפת חוקי עבודה על עולים. אשמח אם יגדילו עוד י ותר את המודעות לכך

באמצעות הטלוויזיה והראדיו, ולהדגיש את הענין שהארגונים יכולים לתבוע בשם העולים.

יחד עם זה אני בטוחה שאנחנו צריכים לתמוך ברקיקה נוספת שתגן על זכויות עובדים, כי

היום יש חוק יסוד חופש העיסוק. מול זה יש חוקי עבודה טובים אבל לא מספיקים. אין

חוק יסוד זכויות העובדים, והוא נחוץ מאד.



בענין בתי הדין לעבודה אני מגבה את דברי השרה, להעלות את הסטטוס של השופטים,

כי שופטי בית-הדין לעבודה מתוגמלים כמו שופטים של בית-משפט שלום ושופטים של

בתי-דין אזוריים, וזה מוריד את הסטטוס בהכנסה וזה חלק מהמילכוד.

גברתי השרה, יש שני נושאים שהעלית אותם פה והם לא מן הענין. אני רוצה להעיר

בעניו הכשרה מקצועית. העובדה שאתם עושים קשר הדוק מדי בין הקורס לבין מקום

העבודה, גם מכה נשים, גם מכה עולים, להערכתי, וצריך שיהיה מרחב גמישות.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

בשום אופן לא. אנחנו לא דמי אבטלה בי.

אני גם אענה לך על הרקיקה. אני הושבת שאינפלציה של חקיקה זו טראגדיה.

כהברת-כנסת מנוסה, עוד הוק ועוד חוק ועוד וחוק זו התרופה לאי-אכיפת חוקים. .

מ' גרייס;

דובר כאן הרבה מאד לגבי רופאים בכלל ורופאי בתי-הספר בפרט. אני רוצה רק

להוסיף דבר שאולי חלק מהאנשים יודעים וחלק לא יודעים. לפני כשנה 70 איש סיימו

קורס רופאים לבתי-ספר, בחיפה ובתל-אביב, ואף אחד מהם לא קיבל עבודה. אף אחד.

פנינו למשרד הבריאות ולפני 3 ימים קיבלתי תשובה פורמלית קצרה: אין לנו כסף עכשיו

וגם לא יהיה לנו כסף ב-1994. האוצר מתנגד.

שמענו פעם את שר הקליטה שציטט את שר האוצר ואמר: אני גדלתי ולמדתי בבתי-ספר

שלא היו בהם רופאים. אם כבר השקיעו כסף בקורס, אולי כדאי בתור נסיון לפחות לקחת

חלק מ-70 האנשים האלה ולהכניס אותם לבתי-ספר.

דבר שני שעליו דיברה שרת העבודה והרווחה, שלפני שנה בערך העולים החדשים

אקדמאים, אחרי שנה לשהייתם בארץ עוברים לטיפולן של לשכות עבודה של לא-אקדמאים

ומקבלים הבטחת הכנסה. נכון שיש להם אפשרות וזכות להמשיך ללכת ללשכת העבודה,

שיחפשו עבורם עבודה, אבל מצד שני ברגע שהם נמצאים בטיפול של הבטחת הכנסת הם

חייבים ללכת לעבודה כלשהי, ואז חלק מהם, אם הוא רופא שנמצא בטיפול של הבטחת

הכנסה, שולחים אותו לעבודות נקיון, והוא חייב ללכת, כי אחרת הוא גם לא מקבל הבטחת

הכנסה.

זה עוגן על-ידי חוק, ולי נראה שבכל-זאת צריך לחפש איזו שהיא דרך. כי מה

שקורה הוא שאדם בא לארץ, הוא הולך לאולפן, אחר-כך לאולפן ב', אחר-כך הוא עובר

קורס, השנה הסתיימה ואין לו זמן לחפש עבודת.

דבר אחרון. גב' בן-צבי דיברה על הקורסים לעובדים בבתי-מלון, ושהעולים

מברית-המועצות לא שולטים מספיק בשפה האנגלית. אני הושבת שזה צריך להיות חלק

מתוכנית הלימודים.
נ' בן-צבי
יש. עכשיו מכניסים גם אנגלית.
מ' זינגר
לפי כל הסקרים והסטטיסטיקות, אם היו אומרים אמת, 70% מהעולים לא קיבלו את

העבודה מלשכת העבודה או באמצעות מודעה בעתון. הם קיבלו את העבודה מפני שהם הכירו

מישהו, וזה קיים בכל העולם, לא רק בארץ. אנשים מקבלים עבודה דרך קשרים שונים.

לעולים החדשים בכלל, לאו-דווקא מברית-המועצות, אין הקשר הזה, ומה שחסר בארץ זה

קורסים לחיפוש עבודה. זה דבר שאנחנו עושים כבר שנתיים בחברה לעולים מבריטניה, שם

מקיימים למעלה מ-70 קורסים עם קרוב ל-2,000 עולים מרוסיה. לפי סטטיסטיקה שהפורום

הציוני עשה בשבילנו, ,/'60 עובדים כבר ו-40% במקצוע.



אני מסכים עם שרת העבודה והרווחה שאין טעם לעשות עוד הסבות מקצוע. אבל צריך

לשבת עם בן-אדם ולשאול אותו מה הוא היה רוצה לעשות. לעולה מרוסיה אף פעם לא היתה

הבחירה הזאת. הוא יודע שזה המקצוע שלו וחוץ ממנו הוא לא יודע דבר. אתה שואל את

העולה מרוסיה מה המקצוע שלו והוא משיב: מהנדס או מנקה. הוא לא מבין שבין זה

ובין זה יש הרבה עבודות בארץ.

אני מאד ממליץ להרחיב את הנושא איך מחפשים עבודה, איך לשפר את התדמית של

הבן-אדם כדי שהוא יוכל לנהל משא-ומתן.

א' גפן;

קודם-כל אני רוצה להתיחס למה שהזכיר חבר-הכנסת חנן פורת לגבי דו"ח ברנובר.

הדו"ח הזה לטענתו נקבר וחוסל במסדרונות משרד האוצר באיזה שהן דרכים. כדי שהוועדה

תדע, ההמלצות של הדו"ח, ודברים נוספים שהיו במסגרת הדו"ח הזה, הועברו לוועדה

בין-משרדית שמרכז אותה נציג ממשרד התעשיה והמסחר. הדו"ח הזה הוצג בקבינט הקליטה

וההחלטה לבחון את ההמלצות לפני שמקבלים איזה שהן החלטות לגבי פרוייקטים כאלה

ואחרים התקבלה גם במסגרת קבינט הקליטה. אם כן, לענין הדו"ח הזה יש מי שבודק היום

את המלצות הדו"ח והוא נמצא בטיפול.

אי גור;

תוך כמה זמן הוועדה הזאת אמורה להגיש את המלצותיה?

אי גפן;

אני לא יושב בוועדה, אבל מאינפורמציה שאני מקבל מסביב, אני חושב שתוך פרק זמן

די סביר הם צריכים לסיים לפחות את העבודה על חלק מהפרקים בדו"ח, כי הרי היתה שם

הפרדה למגזרים שונים במשק.

לענין הדיון הכולל בנושא תעסוקת עולים אני חושב שחבל שאין כאן נציג של משרד

הקליטה, כי במשרד הקליטה, כפי שהוועדה יודעת, יש מסלולי סיוע שונים על-מנת לטפל

באוכלוסיות קשות בקרב העולים שמתקשים למצוא תעסוקה, ובכלל לטפל באוכלוסיות

מיוחדות מקרב העולים ולפתור להם את בעיות התעסוקה. לקראת התקציב של שנת 1994 גם

חלק מהנושאים האלה תוגברו במסגרת תוספות שקיבל המשרד. זו יריעה שלמה של נושאים

בתחומים שבהם משרד הקליטה פועל, אם זה קידום העסקה במגזרים שונים, ואם זה קליטת

מדענים עולים, ואם זה גם עידוד יזמות של עסקים קטנים בקרב העולים.

אני חושב שהנושאים האלה קיבלו תוספות משמעותיות במסגרת התוספות שקיבל משרד

הקליטה.

לגבי השקעה בהון אנושי. אנחנו, ואני חושב שיש שותפים לדעה הזאת, רואים את

התקציבים שיש במשרד העבודה והרווחה שמיועדים להכשרה מקצועית כהשקעה בהון אנושי.

כביכול יש פה טענה שהממשלה לא משקיעה בהון אנושי. כל התקציבים במשרד העבודה

והרווחה שמיועדים להכשרה מקצועית, שגם בתוך המסגרת הזאת יש כ-10 מיליון שקלים

בתקציב 1994 שמיועדים לתוכניות מיוחדות לעולים חדשים, כל הכספים האלה הם השקעה

בהון אנושי.

עי מאור;

הבעיה היא אחוזים, כמה שכנים לבטון של הכבישים וכמה שמים לטובת המעסיקים וההון

לעומת השקעה בהון אנושי. אינני אומרת שזה אפס, אבל אם ניקח את האחוזים, יש פה

עיוותים. זה הטיעון בכל אופן.



אי גפן;

הסכומים שיש להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווהה הם גדולים מאד וההשקעה

בהון אנושי היא רק במסגרות של הכשרה מקצועית, מפני שהתוספות שניתנו בתהום ההינוך

בכלל הן השקעה בהון אנושי.

לענין פרוייקטים ויוזמות שהועלו כאן כלאחר-יד בכמה נושאים, אם זה היה מורים

או רופאים ואחיות. אני רוצה להתייחס לענין של רופאים בבתי-ספר. אני לא כל-כך

מבין מה ההתלהבות מהתוכנית שיש כביכול להעסיק רופא בכל בית-ספר במדינת ישראל. כבר

היום ההוצאה הלאומית על בריאות במדינת ישראל היא גבוהה מאד. כבר חיום שיעור

הרופאים לאוכלוסיה הוא מהגבוהים בעולם ואינני חושב שאנחנו צריכים למצוא איזה שהן

דרכים, שהן די כפויות, על-ידי ניפוח מנגנון של סקטור ציבורי, להתחיל להעסיק עוד

2,000 רופאים בבתי-ספר.

מדינת ישראל לא יכולה לקלוט את כל הרופאים שמגיעים מברית-המועצות לשעבר. יש

אפשרויות להסב הלק מהם למקצועות פרה-רפואיים כאלה ואחרים שאולי חסרים למערכת

הבריאות.
א' רביץ
יש לכם תוכניות בכיוון של הסבה מקצועית של רופאים למקצועות קרובים לעולם

הרפואה, והעסקתם? אתה אומר דבר שנשמע טוב. השאלה אם יש תוכנית כזו בכלל.
אי גפן
למיטב ידיעתי יש איזו שהיא התייחסות בדו"ח של פרופ' ברנובר לנושא בריאות,

לאו-דווקא בימי שלום, אבל לגבי יצוא שרותי בריאות לחוץ-לארץ. כפי שאמרתי בתחילת

דברי, ההמלצות האלה נבדקות כרגע ואני מניח שמי שיצטרך לקבל החלטות לגביהן יקבל

אותן.

שי רון;

הכל יודעים שאחוז הנשים המובטלות, באחוז הכללי, הוא מאד-מאד גבוה. יקרים לי

נתונים האם גם כאן הלח ירידה.

כללית, בנתונים שהוצגו כאן, בהחלט יש ירידה משמעותית באחוז המובטלים בקרב

העולים, והנתונים שהוצגו כאן בהחלט מדברים בעד עצמם. אבל אני שואלת שאלה אחרת.

אנחנו נמצאים עכשיו בתחילת עידן השלום והכל מדברים על הפוטנציאל הכלכלי שחבוי

במשא-ומתן. מעבר לאותן הצעות שיש, השאלה היא אם יש איזו שהיא תוכנית מגרה כללית

שמתייחסת לניצול פוטנציאל העולים, כמו שהשרה אמרה - ובשביל כולנו הציונות היא

עדיין לא מלה צינית - כדי שהנושא של קליטת עליה יהיה בסדר-עדיפות כזה שמקרב

הצעירים מכלל העולים לא ו1הול ירידה בעקומה של העולים שעולים לארץ אלא תהיה עליה.

שאלה אחרת שאני רוצה לשאול היא לגבי הקלות בתחום הרווחה, לגבי נשים

חד-הוריות, לגבי עולות במיוחד, ואנחנו יודעים שמצבן הכלכלי קשה ומהו אחוז האבטלה

בקרבן. האס יש תוכניות כדי להקל עליהן בנושא רווחה?

נושא נוסף. עלתה תוכנית יוצאת מן הכלל במשרד הקליטה, וזה בקנה-מידה מאד

מזערי, התוכנית של בקה אל-גרביה, שהיא זיווג בין מורים למוסיקה במגזר הערבי.

השאלה היא אם אי-אפשר להרחיב את הפרוייקט, שהוא אמנם מזערי, ולהעמיק אותו במגזרים

נוספים, או אפילו במגזר הערבי. י .

שאלה אחרונה. אתמול שמעתי את שר הקליטה יאיר צבן שדיבר על 29,000 ילדים

שאינם נמצאים במסגרת החינוך הפורמלי. 29,000 ילדים מתוך 90,000 ילדי עולים זה

אחוז מאד גבוה של ילדים, שמתוך אין-סוף סיבות, שלא ניכנס אליהן עכשיו, אינם



לומדים. זה אחד מאותם נושאים שדורשים תיאום בין משרדי הממשלה לגבי נושא הקליטה.

לדעתי זה נושא נושא שצריך לקבל טיפול בעדיפות ראשונה והשאלה היא נגה עושים בעניו

זה.

היו"ר ע' זיסמן;

צריך לבדוק את זה.
ש' רון
סגן שר חינוך והתרבות אמר עם פתיחת שנת הלימודים שיש 7,000 ילדים מחוץ למערכת

ו-10,000 ילדים שלא מבקרים ביקור סדיר בבית-הספר. זאת אומרת, יש בערך 17,000

ילדים. היום שמענו על 29,000. אני שאלתי את השר והוא אמר שהמספר 17,000 שאני

הצגתי איננו משקף את המציאות. אבל אפילו 17,000 ילדים הוא בהחלט מספר גדול.

ההרגשה היא בכל-זאת טובה, שמזה שנה יש לנו כתובת והיא שרת העבודה והרווחה.

אנחנו עושים ומסייעים לעולים, אבל אני מצפה ליותר שיתוף-פעולה בין מועצות הפועלים

שעושים עבודה באמת מבורכת. יש מועצות פועלים שהפכו ללשכות עבודה ממש, כמו בנצרת

עלית, ואני מקווה ומצפה להרבה יותר שיתוף-פעולה גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית

בין משרד העבודה לבין ההסתדרות.
שרת העבודה והרווחה אי נמיר
חברת-הכנסת ענת מאור, אני רוצה להשיב לך תחילה, כי אני רואה גם את כל הצעות

החוקים שאת מציעה. את לא חייבת לקבל את דעתי. אני 20 שנה חברה בכנסת, חוקקתי

כמה חוקים מאד-מאד חשובים. אני חושבת שלהרבות בחקיקה זה דבר מסוכן ביותר. זו

התשובה לפחות אכיפה. אני חושבת שמדינת ישראל מבחינת חוקי עבודה היא אחת המדינות

המתקדמות ביותר בעולם.

אני יודעת שקל יותר לחוקק חוק מאשר לעשות. אני חוקקתי כמה חוקים מאד קשים,

כמו חוק שכר מינימום וחוק ביטוח סעוד. מי שחושב שעל-ידי רקיקה הוא משנה את

העולם, פשוט טועה טעות מאד-מאד יסודית. חברת-הכנסת מאור, בעיית הבעיות היא אכיפת

החוקים הקיימים. יש חוקים שצריך לתקן אותם, לשפר אותם, להתאים אותם למציאות

משתנה, אבל הבעיה היא אכיפת החוקים כולם, ללא יוצא מן הכלל.

בשום אופן לא אסכים לקיים הכשרה מקצועית כשאין מה לעשות לאחר-מכן עם העובדים,

גם .ישראלים, לא רק עולים חדשים. זה לדעתי דבר בלתי-אחראי. אני לא חושבת שאנחנו

משרד לריפוי בעיסוק. אנחנו משרד שצריך להכין כוח-אדם מיומן, מקצועי למשק. בעיית

הבעיות היא שאין צמיחה. לו היתה צמיחה לא היתה בעיה כל-כך קשה לעשות הסבה של

אקדמאים.

בקורסים של הכשרה מקצועית לומדים השנה כ-130,000 תלמידים, 55% מהם מובטלים.

אם יודיעו לי שאני המשרד לריפוי בעיסוק, אז נעשה קורסים. אבל אנחנו מוכרחים

לבדוק את השטח. קשה לנו, כי אנחנו עושים את זה עכשיו באמצעות גופים חיצוניים,

דבר שבעבר לא עשינו, אבל מוכרחים לעבוד עם גופים חיצוניים.

העבודה היא מסובכת. כי מה שצריכה הצור הגלילית, או מה שצריכה צפת, לא דומה

למה שצריך ישוב כמו כרמיאל או חיפה. יש לנו בעיה. מבחינה מספרית, מחדרה צפונה

מצוי המספר הגדול ביותר של מובטלים. האחוז הגבוה ביותר של המובטלים הוא בנגב.

אינני רוצה להיכנס לפרטים כי אני לא מפזרת הבטחות. אבל אני מתכוונת עכשיו

ללכת יחד עם שלושה שרים, שיש להם נגיעה לפרוייקטים תשתיים גדולים מאד, אל ראש

הממשלה כדי שהכיוון של ההשקעות שלנו יתמקד באזורים מוכי אבטלה, ויש היום שניים

כאלה: חיפה והצפון והנגב.



חבר-הכנסת חנן פורת, אני לא מוכנה לקחת על עצמי את היוזמות לתעסוקה. א. משום

שלנושא יש שר העליה והקליטה שזה תפקידו, ואני יודעת שקשה לו מאד, כמו שקשה לרבים

מאתנו בוויכוח שיש לנו סביב שולחן הממשלה, ותפקידו של כל שר אוצר הוא לשמור על

הקופה. זה בכלל לא ויכוח אישי, זה ויכוח בשאלה של תפיסת-עולם. אני חושבת שצריך

להשקיע משמעותית הרבה יותר בתעסוקה.

משרד העבודה והרווחה ושר העבודה והרווחה לא אחראי על יצירת מקומות עבודה.
לענין זה יש משרדים אחרים
משרד התעשיה והמסחר, משרד התיירות, משרד האוצר, משרד

הבינוי והשיכון, משרד התחבורה. משום המודעות הגדולה שלי הלכתי לנושא של עבודות

מיידיות, ובשנה הבאה ניצור מקומות לעוד 2,100 עובדים. זה לא הפתרון לבעיית

התעסוקה, זו עזרה ראשונה.

לכן אני מציעה, אם הוועדה רוצה להתמקד בנושא הזה בגדול, היא חייבת להזמין גם

את שר האוצר וגם את שר התעשיה והמסחר. חייבים לדבר עם המשרדים הכלכליים. ;

לנו יש עכשיו שיתוף-פעולה מאד חזק עם משרד התיירות, כי משרד התיירות הוא עתיר

עבודת ידיים מכל הרמות של ההשכלה ומכל הגילאים. אנהנו הולכים עם משרד התיירות

לפרוייקטים גדולים מאד של הכשרה מקצועית. גם הדימוי של משרד התיירות עלה מאד ויש

ביקוש ללכת לתיירות.

גם נשים יכולות לעבוד בתיירות. רק בחודש האחרון יש עליה של 2%, מ-58% ל-60%

דורשות עבודה. אם הן רוצות לעבוד בקרן קימת או בארכיאולוגיה, הן יכולות, אבל
אנחנו לא אומרים להן
אם לא תלכנה לא תקבלנה הבטחת הכנסה.

היצע העבודות לנשים שיש לנו נכון להיום הוא מאד מצומצם ומוגבל. נשים

ואקדמאים זו הבעיה הקשה ביותר שאנחנו עומדים היום בפניה, ואת זה אני אוכל לעשות

רק יחד עם המשרדים. אני מתכוונת לעשות את זה וללכת על שני האזורים הבעייתיים

ביותר היום בארץ, שאנחנו חייבים לינת בהם תשובות.

מנכ"ל שרות התעסוקה יבדוק את הטענה שאי-אפשר להשיג עובדים. מפעם לפעם גם

ללשכות התעסוקה יש קשיים, אבל חבר-הכנסת בא-גד עצמו אמר שהוא לא הולד ללשכות

התעסוקה. אנחנו יכולים ליצור לו קשר עם הלשכה בפתח-תקוה. אנחנו גם צריכים לבדוק

מפעם לפעם את הלשכות שלנו, אם מתפקדים שם כהלכה וכו'.

לגבי גיל 45, על-פי החוק אסור לנו לפרסם מודעות כאלה, אבל זה לא משנה את

המציאות. יהיה קשה מאד להשקיע השקעות גדולות בהכשרת כוח-אדם בגילאים יותר

מבוגרים.
אי רביץ
אבל גב' גרויסמן שאלה על עידכונים, שזה קורס קצר.
שרת העבודה והרווחה א' נמיר
חבר-הכנסת רביץ, זה הכל אותו הדבר. לא היית כאן כשסקרתי את פעולות משרדי

והודעתי חד-משמעית שלא עוד קורסים להכשרה מקצועית, לא עוד עידכון, לא עוד הסבה

מקצועית כשאין להם אחר-כך לאן ללכת לעבוד. עכשיו נעבוד רק על החיבור. אמרתי

לוועדה שאנחנו משקיעים ל-5,000, ואחרי 4 חודשים יש לנו רק 1,300 מקומות עבודה.
אי רביץ
אבל את זה תעשו גם אחרי גיל 45?



שרת העבידה והרווחה א' נמיר;

הבעיה שלנו היא לא גיל 45 אלא הגילאים היותר גבוהים קצת, אבל אנחנו תלויים גם

בשוק העבודה. זה הכל פועל יוצא מהאבטלה. אם תהיה עבודה, לא תהיה מגבלה של גיל

45. גם אין הגבלה כמדיניות. אנחנו יכולים לומר העדפה, אבל כמדיניות אנחנו לא

מצהירים, ואסור להצהיר על מדיניות. אנחנו עובדים בהתאם לביקושים.

אני מבקרת באתרי קרוואנים ולא ראיתי שם כל-כך הרבה פעילויות, גב' רון. זו פעם

ראשונה שאני שומעת ואני מברכת על כך. לא ראיתי אתכם שם בשום שכונת קרוואנים.

היו"ר ע' זיסמן;

אני כן ראיתי אותם שם.

שי רון;

בחצרות יסף.
שרת העבודה והרווחה אי נמיר
בחצרות יסף ההסתדרות עושה מבצע קטן, צנוע, אבל ראוי לכל ההערכה.

היו"ר ע' זיסמן;

בגבעת המטוס בירושלים יש פעילות מאד חיובית של ויצ"ו ונעמ"ת.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני בעד שיעשו. אני בכלל חושבת שכל ארגון מתנדב שעושה, תבוא עליו הברכה.

אבל לא יעלה על הדעת שרק יבואו הנה וימתחו בקורת על משרדי הממשלה.

מכאן אני מגיעה. למעונות הילדים. אם המחירים של החזקת ילדים במעונות ילדים

יהיו כפי שהם, אנחנו לא יכולים לשלוח ילדים למעונות ילדים. מחצית ממעונות הילדים

ריקים.

השנה הוספנו 1,000 ילדים לרווחה. אנחנו מדברים היום על הדו"ח בנושא העוני.

כשאנחנו מתמודדים עם משפחות במצב קשה, מדובר רק בעולים חדשים, והמשפחות שהן כבר

דור שלישי ורביעי יהיו בסדר עדיפות מסי 5? יש גבול עד כמה אנחנו יכולים להשקיע.

אתה גם שואל כמת בכל דבר. כאשר שני בני הזוג משתכרים ברוטו 4,000 שקל, ונטו זה

3,000 שקל, הם משלמים את מלוא העלות שהיא למעלה מ-600 שקל לילד ולמעלה מ-700 שקל

לתינוק. איך הם יכולים לעמוד בזה? אני חושבת שגם ארגוני הנשים יצטרכו לעשות מאמץ

ולהוריד את המחירים. אי-אפשר את כל העלות האדמיניסטרטיבית של הארגון ושל תנועת

הנשים לזרוק על מעונות ילדים, ואני יודעת על מה אני מדברת, כי באתי משם.

המצב הוא שמחצית ממעונות היום ריקים, בייחוד בערי הפיתוח. גם הארגונים

הדתיים, שהתקן שלהם יותר נמוך מהתקן שאנחנו שומרים בארגוני הנשים, כי הם מחזיקים

פחות תקנים, פחות עובדים מיומנים, שולחים את הילדים למעונות אלה. יש היום מעונות

גם של ש"ס וגם של ארגונים אחרים, שבעד 100 שקל לחודש נותנים מעון, עם ארוחה חמה,

עם הסעה, והורים במצב קשה אומרים: בסדר, אז הרמה החינוכית של אותו מעון יותר

נמוכה, אבל לפחות אני יכול לשלוח לשם את הילד.

יש כאן בעיה מאד סבוכה. גם לארגוני הנשים קשה. שכל אחד יבוא עם הניירות שלו

למתוח בקורת? גברת רון, את יודעת מה אני יכולה לעשות עם הבקורת? צריך לבוא עם

קבלות בעשייה.



אני מודה ומתוודה שבנושא קליטת עליה המצב רחוק מלהשביע את רצוני. אינני

יודעת איך לעשות את זה, אבל אני אעשה את זה רק לאחר שיחה עם שר הקליטה. אני יודעת

שגם הוא מנהל מאבקים מאד קשים ליד שולחן הממשלה.

היו"ר ע' זיסמן;

אבל הוא לא הצליח בכמה וכמה נושאים. צריך לעשות רביזיה בתקציב המדינה.

תקציב המדינה איננו משקף את המציאות המשתנה. ככל שאנחנו צועדים לקראת שלום צריך

יותר חוסו חברתי, ובגלל העדר חוסן חברתי גם תהליך השלום עלול להתפוצץ. אינני

צריך לשכנע אותך, אבל ההבדל בינך וביני הוא שאת נלחמת, אבל יש לך חובת משמעת, ולי

אין חובת משמעת, ואם לא תהיה רביזיה בתקציב המדינה אני צופה שיהיו הרבה "שפים",

לא שפי אחד יחיד.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

ראיתי שצילמת את חלוקת קצבאות הביטוח הלאומי. אני רוצה שתדעו ש-34% מתוך כלל

מקבלי הבטחת הכנסה במדינה הם עולים חדשים. באיזה שהוא מקום צריך להחליט או -או.

אין לכל, פשוט אין.

אני לוקחת, למשל, סעיף שני של השלמת הכנסה. מתוך כלל מקבלי השלמת הכנסה

במדינה 31.4% הם עולים חדשים. אלה נתונים לחודש אוגוסט. מכלל מקבלי דמי אבטלה -

20% הם עולים. אנחנו לא יכולים לבוא אליהם בטענות, כי אין עבודה, ואם אין עבודה

לא יהיה להם ממה לחיות. זקנה ושאירים - 11%. כלומר, כל אחוז שאני נותנת זה הרבה

יותר ממשקלם בקרב האוכלוסיה מבחינת אחוזים, וכאו כל אחוז הוא מאות מיליוני שקלים.

עם כל זה, אני אומרת שלא עושים מספיק. אני יכולה גם לומר על עצמי שאני לא

מרוצה ממה שהמשרד עושה בתחום קליטת עליה. אני מאד מקווה שכאשר אבוא לכאו בפעם

הבאה אפשר יהיה לפרוס פריצת-דרך של שיפור. אני לא מדברת על מהפכה.

אני חוזרת ואומרת: כל עוד יש לנו 122,000 דורשי עבודה רשומים בלשכות, הצפי

שלנו בחודשים הקרובים הוא שהמספר הזה לא יירד. הצפי שלנו הוא שבחודש הזה המספר

יהיה פחות או יותר דומה. בשלושת החודשים לאחר-מכו אנחנו צופים שיהיה גידול, כי

בחורף בדרך-כלל יש גידול. כל עוד לא יהיה פתרון - ועל זה אני נאבקת בכל ישיבת

ממשלה, ואני לא ארים ידיים, כי מדובר גם בישראלים וגם בעולים חדשים. זה המפתח,

וזה גם המפתח לרווחה. אם לא תהיה עבודה לא תהיה רווחה. גם בענין קו העוני

התשובה היא קודם-כל עבודה.

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך ואני מתנצלת אם לא היו לי תשובות לכל השאלות.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מצטער שלא יכולת לשמוע את חבר-הכנסת אפרים גור.
שרת העבודה והרווחה אי נמיר
הוא גם לא שמע אותי .
היו"ר ע' זיסמן
בפעם הבאה הוא ישמע אותך ואת תשמעי אותו. את הדברים שאמרנו במהלך הישיבה,

כמו למשל בעניו הרופאים והבריאות, נסכם בתור החלטות של הוועדה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:20

קוד המקור של הנתונים