ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 25/10/1993

ישיבה עם נשיא המדינה על עתיד העלית לישראל

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



ישיבה פתוחה לתקשורת



פרוטוקול מס' 77

מישיבת ועדת העליה והקליטה

שהתקיימה ביום שני, י' בחשון התשנ"ד (25 באוקטובר 1993). שעה 13:00

בלשכת נשיא המדינה

נכחו: נשיא המדינה מר ע' וייצמן
חברי הוועדה
ע' זיסמן - היו"ר

י' בא-גד

א' גולדפרב

אי גור

עי מאור

מ' מאיה

חי פורת

אי רביץ

ג י שגיא
מוזמנים
א' שומר - מנכ"ל בית הנשיא

אי ברנע - דובר בית הנשיא
מזכירת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
עי הירשפלד
סדר-היום
ישיבה עם נשיא המדינה על עתיד העליה לישראל.



ישיבה עם נשיא המדינה על עתיד העלית לישראל
היו"ר ע' זיסמן
אדוני הנשיא, אנחנו מודים לך על כך שנענית בחיוב לבקשתי. זה למעשה מפגש

הסטורי, מאחר שזו הפעם הראשונה שוועדת העליה והקליטה מקיימת ישיבה עם נשיא

המדינה. בדקתי את זה. אם יש הסטוריון שיכול לסתור את זה, שיעשה זאת. כי אנחנו

באננ לא לביקור אלא לשיחה במסגרת ישיבה של ועדת העליה והקליטה, ואני מודה לך.

אני גם מודה למר שומר שעזר לי בתיאום הפגישה הזאת.

הנושא שאנחנו רוצים להעלות בפניך הוא, שדווקא היום, יותר מתמיד, ובעקבות

התבטאויותיך בזמן האחרון - אני השתתפתי בישיבה של חברי מועצת עיריית ירושלים

ושמעתי אותך, ולאחר-מכן שמעתי אותך מספר פעמים בטלוויזיה וברדיו - אתה מדגיש את

הצורך שמדינת ישראל תחתור לא רק להשגת היעד הלאומי-ציוני של שלום עם בטחון, אלא

גם להשגת היעד של ריכוז העם היהודי במולדת ההסטורית.
נשיא המדינה עי וייצמן
נכון. אני חוזר ואומר את זה בכל הזדמנות.

י י בא-גד;

והשלמה.
נשיא המדינה עי וייצמן
אנחנו מדברים עכשיו על שלמות העם היהודי.
היו"ר ע' זיסמן
הייתי אומר שהגשמת הציונות הלכה למעשה צריכה להתבצע על-ידי הגברה והגדלה

של עליה המונית מכל הארצות ומכל המשטרים. זה הכרח למדינה, זה יסוד קיומי לעם,

לחברה ולמדינה. יש לנו בעיה, שהציונות למעשה מתמצה היום באהדה לישראל, בסיוע

כספי ובתחום הפוליטי בלבד. מספר העולים שיגיעו השנה יהיה כ-80,000 איש והעליה

הצפויה לשנה הבאה היא כ-90,000 איש.

.. אנחנו יודעים ש-1.7 מיליון יהודים בברית-המועצות לשעבר שרויים במצוקה

גדולה, גם כלכלית, גם חברתית, וסובלים גם מחוסר יציבות. לפני כנוה ימים ראינו

שבסוחומי נאלצו כמה עשרות יהודים לעזוב הכל ולהגיע לישראל.

יש בעיה קשה גם במקומות אחרים כמו גרוזיה ואזרבייג'אן, ואנחנו חושבים

שהגיע הזמן שנעלה מחדש את הנושא לסדר-היום, ואנחנו חושבים שבסמכות המבוצרת שלך

מאז שנבחרת לנשיא, כשאתה נהנה מתמיכה לאומית עממית רחבה - -
נשיא המדינה ע' וייצמן
תודה.
היו"ר ע' זיסמן
זו תחושתנו. גם אלה שאולי חשבו שהשורשים הרעיוניים שלך התבדו, אתה

ממלכתי, לאומי, ואינה מבטא את תחושות העם, ובנושא הזה באנו להחליף אתך דברים.



בימים אלה, כשעצרת הסוכנות היהודית מתכנסת, אנחנו חושבים שחייבים לעשות

משהו בלתי-רגיל. אני מתכונו להצביע השבוע בעד הצעת התקציב בקריאה הראשונה, בשל

הנסיבות הפוליטיות הרגישות והמיוחדות. אבל התקציב הזה חייב לעבור רביזיה, כי אין

ספק היום שרק התנאים הכלכליים, החברתיים והרוחניים בארץ הם שמונעים עליה גדולה

מברית-המועצות לשעבר, ולא המצב הקשה ששורר שם.

עם זה, אנחנו חושבים שצריך גם לשנות את המדיניות ולהגביר את העליה מארצות

הרוןהח. אנחנו יודעים שיש ארצות מצוקה כמו דרום אפריקה ובראזיל, ויהודים שם,

מסיבות אחרות מאלה הקיימות בברית-המועצות לשעבר, כלכליות, חברתיות, מעדיפים להגר

לאוסטרליה, לניו-זילנד, לארצות-הברית או לקנדה ולא לבוא לישראל.

אנחנו תובעים כבר תקופה ארוכה מאד, למשל, משכנתא בתנאים מיוחדים, שנקראת

משכנתת חוץ-לארץ, שמאפשרת לעולה מארצות הרווחה לקבל את האישור למשכנתא לפני שהוא

עולה ארצה, ותוך פרק זמן מסויים הוא חייב לעלות ארצה.

חייבים להגיע למדיניות של קליטת עליה אחרת, בלתי-שגרתית, במקביל לתהליך

השלום, ואנחנו חדורי תקוה ואמונה שהתהליך הזה יביא לשלום כולל ובר-קיימא עם ארצות

ערב ועם הפלשתינאים בראש ובראושנה. אנחנו חייבים להגדיל את הרוב היהודי היציב.

אם אנשים כמוני, עם תפיסת העולם שלי, הם בעד הפרדה בין הפלשתינאים לבין ישראל, עם

כל המשתמע מכך, כדי לשמור על רוב יהודי במדי נת היהודים וכדי לשמור על אופי

יהודי-לאומי, זה לא יהיה רק בעזרת הריבוי הטבעי ללא הקטנה משמעותית של הנשירה

והירידה מן הארץ, שנובעת בראש ובראשונה מסיבות כלכליות וחברתיות, אלא על-ידי

עליה.
ח' פורת
ומחוסר אידיאולוגיה.
היו"ר ע' זיסמן
לסיכום דברי הפתיחה שלי אומר שמאחר . שאתה מדבר על כך ודבריך מתקבלים,

נקלטים, ואתה יכול לחולל את המפנה, באנו לשוחח אתך על כך. אני חייב לציין שיש פה

9 חברי-כנסת מתוך 15 חברי הוועדה. יש בוועדת העליה והקליטה תופעה מפלגתית

פוליטית מיוחדת במינה. אנחנו מפלגה אחת, מפלגה למען העליה, למען קליטה טובה יותר

וכדי שיותר יהודים יחיו בארץ הזאת יותר טוב ובתנאים יותר טובים. כך שחילוקי

הדעות המהותיים הם לא בוועדת העליה והקליטה. יש חילוקי-דעות, אבל לא מהותיים.

איו בוועדה אותו פולמוס שקיים במליאת הכנסת ובוועדות אחרות, ומצאנו לנכון לבוא

אליך ולבקש שאתה, יחד אתנו, תוביל את הנושא הזה ביתר-שאת מכפי שאתה עושה עד היום.

אדוני הנשיא, אני מציע שתאמר כמה מלים ואחר-כך אתו את רשות הדיבור לחברי

הוועדה.
נשיא המדינה ע' וייצמן
ראשית, אני מודה על היחס, אני לא רוצה להשתמש במלה כבוד, על זה שבחרתם בי

להוביל את הנושא הזה, והנימוקים שנתתם לזה. לי זה נותן סיפוק רב אחרי כמעט 6

חודשים בתפקיד. אני מקבל את זה על עצמי, ואחר-כך אפרט.
ח' פורת
גם אני מודה לנשיא על המפגש הזה, ובעיקר מפני שאני חושב שקולך קורא למען

עליה, ולמען היעד של רוב יהודי, ורוב העם היהודי בארץ-ישראל הוא במידה מסוימת קול

בודד בהנהגה הלאומית.

אני אומר את הדברים האלה מאד בכאב. היתה לי ציפיה שעם חילופי השלטון וחרף

חילוקי הדעות הפוליטיים הקשים יהיה שינוי, או על-כל-פנים הצבת נושא קליטת העליה

בסדר עדיפות לאומי גבוה.



אני אומר בצער רב, ולא מתוך רצון לומר בקורת לשמה אלא מתוך קריאת מפת

המציאות, שלפי הערכתי נושא קליטת העליה נמצא היום בתחתית סדר העדיפות הלאומי.

בכך עולים, חשים בכך אלה שפתוחים וואבים את הדבר, ואתה, שגם בתפקידך אינך

מוצא לכון לבקר, אבל בעצם הצבת הדברים האלה גם כן קורא תגר במידה מסוימת על

האווירה שקיימת היום.

אינני רוצה להיכנס לפרטים, אבל אם השר לקליטת העליה כמעט עמד על קצה משבר

בעניו הזה, והוא נמצא, לפחות מבחינת התפיסה הפוליטית שלו בוודאי במרכזה, בליבה של

הממשלה; אם ניקח לדוגמא שבתחום קליטת מורים עולים פוטרו 2,000 מורים עולים, בזמן

שהיינו צריכים לדבר על קליטה של 6,000, והוצגו תוכניות לכך; 12,000 מדענים,

וכולנו יודעים שהתפקיד המרכזי שלנו ביכולת של גידול העליה נעוץ בקליטה, זו

שעת-כושר, מפני שהיום עומד להיות מונח על שולחן הכנסת תקציב המדינה, וכולנו

יודעים שמדיניות של תפיסת-עולם באה לידי ביטוי בתקציב.

היה אצלנו, למשל, פרופ' ירמיהו ברנובר, והוא הציג בפני הוועדה תוכנית במשך

שעות ארוכות. אילו היה ברור שקולו הוא קול קורא במדבר, מפני שכדי לבצע את

התוכנית הזאת נדרשים איזה שהם משאבים, והוא לא דיבר שם על סכומים גדולים - אבל

התוכנית הזאת אין לה שום ביטוי, לפי מיטב ידיעתי, בתקציב הנוכחי.
נשיא המדינה ע' וייצמן
וזו ועדה שמונתה על-ידי שני ראשי ממשלה.
חי פורת
כן.

אני רוצה לומר לך וגם לעצמנו. זו השעה לקרוא קריאה גדולה בענין הזה, מפני

שבעיקר בברית-המועצות לשעבר הכל נמצא בפרשת דרכים. תמונת המצב ששירטט לפנינו ראש

לשכת הקשר מלמדת שהמצב שם הוא כל-כך נזיל והסערות עלולות להיות לפתע כל-כך

גדולות, שאם לא נכין פה את הקרקע נהיה פשוט פושעים מבחינה הסטורית, מבחינה

לאומית.

אני רוצה להציע לנשיא - 1. לקרוא היום, דווקא על רקע התקציב, ואני חושב

שהדבר הזה יתקבל בברכה מפני שהוא איננו שנוי במחלוקת - לתת דגש חזק ולהעמיד בראש

סולם- העדיפויות את נושא העליה והקליטה. 2. להביא את זה לידי ביטוי. בלי להיות

יועץ שלך ובלי להיות יועץ של אריה שומר, הרל"ש הנאמן, אני מציע לך ליזום מסע

ברחבי ברית-המועצות לשעבר ולקרוא ליהודים לבוא הביתה ולומר: אנחנו נכין לכם כאן

את האפשרות להיקלט בבית. אני ערב לכך.
ע' מאור
קודם-כל אני רוצה להצטרף לברכות של יושב-ראש הוועדה לנשיא. אני אמקד את
דברי הקצרים בשלוש נקודות
1. חבר-הכנסת פורת הדגיש את הקשר בין חשיבות הנושא

ובין תקציב המדינה, ובתוך התקציב אני רוצה לחדד את ענין ההפרטה, ששמחתי לשמוע

אותך מדבר עליו אתמול. הפילוסופיה, שלצערי הממשלה שאני שייכת אליה נוקטת בה,

שהשוק ינהל את עצמו, גורמת לקיפוחן של השכבות החלשות ושל העולים.

2. קליטה בקיבוצים ובעיירות הפיתוח. אני שייכת לתנועה הקיבוצית, תנועה

שרוצה ויכולה לקלוט הרבה יותר.

3. נשים עולות. אדוני הנשיא, מדובר על נשים בהנהלה ובתפקידים בכירים

אחרים. צריך לקדם את הנשים שהן בעלות מקצוע בלתי-רגיל, רבות מהן משפחות

חד-הוריות, שלא מצליחות להגשים ולממש את עצמן, כי הן לא מקבלות את העזרה הראויה.

תודה.
אי גור
כבוד הנשיא, אדוני היושב-ראש, חברי לוועדה, הדבר המרכזי שגורם לבלימת גלים

יותר גדולים של העליה לישראל הוא ללא ספק העדר קליטה מוצלחת יותר מכפי שהיא קיימת

בארץ.

לפני כשבוע-ימים חזרתי ממה שהיתה ברית-המועצות לשעבר ומטבע הדברים נפגשתי

גם בהזדמנות זו עם יהודי המקום, ואין ספק שהדיווחים מישראל על כך שכל גמלאי עולה

שני כמעט הי מתהת לקו העוני, על כך שכמעט כל ילד עולה שני הי מתהת לקו העוני,

ושיש מימדים גדולים מאד של נשירה מכל מערכות החינוך, למעט אולי החינוך הדתי

והעצמאי, חינוך שבעבור עולי רוסיה ועולי ברית-המועצות הוא דבר מרכזי בחייהם, בחיי

ילדיהם, ועל כך שגובה סל הקליטה נשחק באופן אדיר, יחסית לכוח הקניה שהיה לו כאשר

התחילו במסלול של סל הקליטה.

לצורך המרושה אומר לכבוד הנשיא שכאשר הנהיגו בשנת 1989 את מה שנקרא סל

הקליטה, ערכו הכספי היה כ-22,000 שקלים למשפחה בת 3 נפשות. מאז היו 4 מדדים

והסכום היה צריך להגיע היום, בערכים הריאליים שלו, לכ-33,000 שקלים, כדי לאפשר

למשפחה בת 3 נפשות חיים מינימליים בכבוד, כדי לשלם שכר-דירה, הוצאות רפואיות,

הוצאות חינוך ילדים, אולפנים וכיוצא באלה.

בפועל, לאחר שגם הממשלה וגם הסוכנות היהודית קיצצה פעמיים בסל, פעם אחת

קיצוץ מעשי, פעם שניה המירה את סכום המענק שהסוכנות היהודית נתנה, להלוואה שלא כל

העולים נוטלים, גם בגלל הענין הפסיכולוגי, היום הסכום עומד על 12,500 שקלים במקום

33,000 שקלים. ואם אני לוקח רק סעיף אחד שהעולה צריך לממן מן הכסף הזה בחשבון,

שזה שכר-דירה, בהנחה שמינימום שכר-דירה הוא 500 דולר לחודש, ולשנה זה מגיע

ל-6,000 דולר, הרי שבסכום הזה העולה בעצם גמר את כל מה שהוא צריך כדי להתקיים

ולכלכל גם את ילדיו. כתוצאה מכך מצבם של רבים מהעולים בדיוק מגיע מתחת לקו

העוני, וזה לא במקרה קורה. הדברים האלה מחלחלים, ואני יכול להביא דוגמאות של

אי-ניצול משכנתאות, וכדומה.
נשיא המדינה ע' וייצמן
תצאו מתוך הנידן שאחת הסיבות שמקבלים אותי באיזה שהוא קונסנסוס היא שאני

מבקר הרבה ויודע פחות או יותר מה שקורה, מבאר-שבע עד קרית-שמונה. אני חושב שאני

יודע את הבעיות, כולל בעיות הדיור של ישראלים.

לדוגמא, בראשון-לציון פגשתי בקרוואנים ישראלים שנפלטו מדירות כי הם לא

יכלו לשלם 450 - 500 דולר והם קיבלו מעירית ראשון-לציון קרוואן, שהוא לא עלינו,

אבל לפחות הם חיים שם ב-130 שקלים לחודש. זו בעיה מאד-מאד מורכבת ואני אגע בה

אהר-כך. יש בעיות רבות, כולל האתיופים שזו בעיה בפני עצמה.

אי גור;

ברשותך אסיים במשפט אחד. אני הגשתי הצעת חוק שנתמכה על-ידי יושב-ראש

הוועדה וכל חברי הוועדה בנושא של עידכון גובה סל החליטה כדי לאפשר לעולים חיים

מינימליים.
נשיא המדינה ע' וייצמן
כבנה זה צריך לעלות למדינה?
היו"ר ע' זיסמן
אני אתן לך דוגמא מתחום אחר. 4.5 שנים ניתן סיוע בשכר-דירה לעולים,

מוקפא. למשל, בודד או בודדה קיבלו 190 שקלים במשך 4.5 שנים, ואתה יודע מה קרה

במשך הזמן הזה במדינת ישראל. בלחץ הוועדה, ואני אומר זאת במלוא האמינות, ב-15



ביולי הסיוע עודכן ובמקום 190 שקלים מקבל העולה הבודד 250 שקלים. רק זה עלה

למדינה 700 מיליון שקלים. כך אמר לי שר האוצר שוחט. שאלתי אותו: אתה רוצה בזה,

אתה מסכים, למה אתה לא מאשר את זה? והוא השיב לי: אני רוצה להעביר - - -
נשיא המדינה ע' וייצמן
חבר-הכנסת רענן כהן העביר בכנסת את חוק חיילים משוחררים שעולה למדינה

מיליארד שקלים.
היו"ר ע' זיסמן
1.4 מיליארד שקלים לשנה.
א' גור
אדוני הנשיא, אני יכול להביא, כמובן, דוגמאות רבות, אבל אין צורך בכך.

כולנו מעודכנים, במיוחד אתה, בכל מה שנעשה. הבאתי את הדוגמאות האלה כדי לומר

שהדברים האלה מחלחלים חזק מאד בכל הרבדים של היהודים בכל רחבי ברית-המועצות

לשעבר, עד כדי כך שזה גורם ליהודים לחשוב שזה לא העיתוי הנכון לעלות למדינת

ישראל.

אני לא בטוח שאין גורמים שעוסקים בקליטת העליה, שאף הם חושבים כאן בישראל,

לצערי, שהעובדה שהמספרים לא גדלים, זו לא הקטסטרופה הגדולה ביותר שקורית לעם

ישראל. אולי זה דווקא מסתדר עם המשאבים, עם התקציבים, עם היכולת של העם להרים

סדרי-גודל יותר גדולים וכוי.

אני רוצה להצביע, ברשותך, דווקא בפגישה אתך, שזה מביא לשתי תופעות חמורות

והרות-אסון מבחינה ציונית ולאומית. זה מביא לכך שמספר המהגרים היום לארצות אחרות

מברית-המועצות לשעבר, לגרמניה, ארצות-הברית, אוסטרליה ומקומות אחרים הוא כמספר

העולים למדינת ישראל. זאת אומרת כ-50%.

אני צופה, והלוואי שאתבדה, שאם מצב הקליטה בישראל לא ישתפר, אחוז הנשירה

יגדל ויילך, כפי שקרה בעליה של שנות השבעים. אני זוכר מחזות בשנת 1987-1988.

לפני תחילת גלי העליה הגדולים, שקרוב ל-88%-90% מהיוצאים את ברית-המועצות נסעו

לאיטליה ולמקומות אחרים ולא באו למדינת ישראל. אם המצב לא ישתפר, אני צופה תופעה

דומה.

זה מביא לתופעה שניה דווקא מישראל. אני בהחלט שמח לציין, וכולנו שמחים

לציין ששיעור היורדים מקרב העולים שהגיעו בשלוש השנים האחרונות לישראל עדיין

נמוך. אני פוגש את. האנשים האלה מחוץ לישראל ואני חושב שכבר מסתמנת איזו שהיא

מגמה של יאוש, של חוסר תקוה למצוא את עתידם כאן בישראל. לאותו מדען יש אורך

נשימה כמה זמן הוא יכול לעבוד בתחנת דלק או בשטיפת כלים במסעדות. הוא מוכן לעשות

זאת שנה - שנתיים עד שירווח במדינת ישראל, אבל הוא לא יכול לעשות את זה ברבות

השנים. לכן יש תהליך של אובדן תקוה, ואם הדברים לא ישתפרו, לצערי אני צופה את

שני התהליכים האלה.

אני מציע שכבוד הנשיא, בהופעות ובנאומים לאומה, דרך הטלוויזיה ודרך כלי

התקשורת האחרים יעורר את הנושא, יחזיר אותו לתודעה הציבורית באותו מקום שהוא צריך

להיות מוצב.

אני גם מציע שהוועדה תצא מהפגישה הזאת בקריאה לממשלת ישראל להועיד, למרות

השלום ולמרות כל מיני בעיות אחרות שעומדות על הפרק - -
היו"ר ע' זיסמן
בגלל השלום, לא למרות השלום.

אי גור;

למרות העיסוק סביב נושא השלום, לזה התכוונתי, להועיד יותר ישיבות לענין

הזה. כי אם ממשלת ישראל תזניח את הנושא ותדלוק אותו לקרן זווית, מבחינתה זה לא

יהיה
נשיא המדינה ע' וייצמן
אתם מתפרצים להאנגר פתוה.
אי גור
תודה. בזה סיימתי.

אי רביץ;

אדוני הנשיא, אדוני י ושב-ראש הוועדה וכל הברי הוועדה, אני הושב שאנהנו

עושים פה טעות בסיסית בצורת הדיונים שלנו. אני חושב שזה גם לא יעיל וגם לא טוב

שאנחנו הולכים לסחוב את הנשיא לדברים שהוא לא צריך לעסוק בהם. אני לא חושב

שאנחנו יכולים לקשור את הפגישה החשובה הזאת לנושא תקציב המדינה, לבעיות סל

הקליטה, שכר-דירה ובעיות אחרות שהן באמת הבעיות הקשות והסבוכות של הקליטה. אני

לא בטוח כל-כך שהמערכת שאנחנו חיים בה תאהב את ההתערבות של הנשיא בענייני תקציב

המדינה, ואנהנו לא אמורים להטיל על הנשיא מטלות כאלה שהוא בעצם לא יצליח בהן.

אנחנו הגענו לפגישה הזאת כדי למצוא נישה אחרת, נוספת למה שאנהנו עושים

בכנסת ובוועדות, ולבקש את תרומתו של הנשיא ברכה שונה מזו שאנחנו רגילים לה. כי

אנחנו נמצאים היום לפני הדיון על תקציב המדינה, ויושב-ראש הוועדה שלנו אמר כבר

שהוא יצביעו בעד התקציב.

בנושא של קליטת עליה יש עוד משהו, ואינה הערת, אדוני הנשיא, בקריאת ביניים,

שאנחנו מדברים על עם ישראל. הבעיה של עם ישראל היא בעיה של החברה בישראל, שלנו

כישראלים וגם של קליטת העליה. אם נעמיד את כל קליטת העליה רק על הבסיס הכלכלי,

החומרי, הגשמי, שהוא חשוב, בוודאי שרק אם ייפתחו צוהרים נוספים עבור העולים להגיע

למדינות ארורות, זה בדיוק מה שהם יעשו. הם יסעו לארצות-הברית, אם זו תגדיל את

המכסה, או לאיטליה.

לפי דעתי אנחנו הזנחנו כמעט לחלוטין את כל הענין האידיאולוגי של עליה

למדינת ישראל, כפי שאמר חבר-הכנסת פורת. וכשאני אומר אידיאולוגיה אני מתכוון

לדתי-אידיאולוגי. זאת אומרת, הסטורי. תקרא לזה האיש החילוני--הסטורי.
נשיא המדינה ע' וייצמן
מסורתי.

אי רביץ;

מן המקורות. מדוע בכלל שיהודים יעלו ארצה?

נדמה לי שיושב-ראש הוועדה הזכיר את ההצעה שהנשיא יסע לרחבי ברית-המועצות

לשעבר. ומה הוא יאמר להם? שיש כאן דירות, משכנתאות? הוא לא יאמר להם את זה, כי

הנשיא דובר אמת. הוא יאמר להם; ילדים, בואו הביתה; שזה הבית הרוהני שלנו, הוא

הבית שהקדוש ברוך הוא הבטיח לנו, הוא הבית ההסטורי והוא הבית של הארץ המובטחת.

זאת הנישה ולשם כך הגעתי לכאן. אנחנו צריכים לפתוח עוד מעגל אחד, אחר לחלוטין,



שבו יכול הנשיא לתרום בהחלט.

אני חושב שהמעגל הזה חשוב היום. אני עקבתי אחרי אחרי ההתבטאויות שלך. אני

חושב שהוא חשוב לנו היום כחברה בישראל כי זה עניו של הצלת נפשות.
נשיא המדינה ע' וייצמן
נכון. הקו שלי עם יהדות העולם היום הוא שהיהדות בעולם הגדול תיכחד תוך 50

- 60 שנה.

א' רביץ;

לפי דעתי החברה בישראל נמצאת היום לפני התהום. החברה בישראל נמצאת היום

במשבר זהות עמוק ביותר. בעוונותינו הרבים, מסתובבים הי ום המונים שלא רוצים

להזדהות כלל עם עובדת היותם יהודים. אז לאן אנחנו נביא את העולים? אני מדבר על

המינימום, לא על שמירת מצוות. אני מדבר על הזהות ברעיון, בהשקפה, בהסטוריה,

בקשר, ברגש, ואולי לתת לזה איזה שהוא ביטוי חברתי כזה או אחר.

אני חושב שבענין הזה, אדוני הנשיא, עם היכולת המיוחדת שיש לך, אתה מסוגל

לתרום לזה יותר, כי אתה נמצא בכל מקום וכל אחד גם אוהב לשמוע אותך. על זה הייתי

מאד רוצה לקיים דיון, וזה לא נגמר בדיון אחד, אבל זה צריך להביא לתוכניות פרקטיות

גם כן, איך עושים את הדבר הזה. וצריך להתחיל את זה, לפי דעתי, בבית.
נשיא המדינה ע' וייצמן
אינני חסר סבלנות, אלא שאתם חוזרים על כמה דברים. לי יש הרבה מה לומר,

ואני רוצה גם לסכם אחר-כך. עם חלק מהדברים אני מסכים לחלוטין, עם חלק מהדברים

אני מסכים חלקית.

ראשית, אני מודה על האחריות שהטלתם עלי, אחריות עם כבוד. אתחיל בזה שמיום

שנכנסתי לתפקידי, כולל בנאומי הראשון בכנסת, שמתי לעצמי קו לדבר על עליה, כי אני

חושב שזה בנפשנו. אינני נכנס כרגע לתהליך שלום כזה או אחר, פתרון כזה או אחר,

אבל כמת יהודים יהיו במדינת ישראל, זה בנפשנו. אם אנחנו היום רק 4.2 מיליון -

ואני אומר "רק" קצת בציניות, מפני שלבני דורי לפני 30 שנה קשה היה להאמין שנגיע

לסוף המאה עם 4.5 מיליון יהודים, והגענו.

.אני רוצה גם לגעת בכמה דברים חיוביים שקרו. אבל סך-הכל עתידו של העם

היהודי הוא ריכוזו בארץ-ישראל - ואני אומר את זה ליהודי העולם בכל הזדמנות,

בU.J.A-, בבונדס, בקונגרס כזה או אחר, ובאים אלי די הרבה - שאם יהודים לא יעלו

לארץ הם י יכחדו ו יתבוללו בנישואי תערובת. מי שרוצה להישאר יהודי צריך לחשוב על

זה. מי שלא איכפת לו, שיתחתן עם גויה כזו או אחרת.

לכן, מרגע שאני בתפקיד אני אומר את זה לאורחי-חברי בגלות הדווייה של

ארצות-הברית או אירופה. חלק מהאורחים נכנסו אתי לוויכוח די מעמיק בזכות הגולה.

אני אגע אחר-כך בפרק של ירקי ישראל ויהדות העולם, ללא כל קשר עם העליה.

הבוקר הייתי במלון אכדיה, שם נערך כנס בנושא אנרגיה והשלום. ישבה שם

משלחת מעזה, יריחו, ממצרים, וכמובן הרבה מאד ישראלים רציניים בראשות שר האנרגיה.

אני אמרתי לכל הערבים שישבו שם שתפקידה של מדינת ישראל הוא להעלות לארץ כמה שאפשר

יותר יהודים. העברתי את זה אחר-כך לכיוון של מים ושל הפרחת הנגב בהקשר לשאלה

איפה נקלוט את היהודים.

אין כל ספק שבסוף המאה העשרים יש משבר לעם היהודי בגולה, בזהות יהודית,

בזהות עם ארץ-ישראל. לישראלים השוכנים בציון גם כן יש בעיה. אם הציונות מבחינתי

היא שלילת הגולה, ואני יודע שיש חוגים גדולים מכל הסוגים ומכל המפלגות, חילונים

וחרדים, שחושבים שלגולה יש הצדקה, אני כציוני, ובתפקידי כראש מדינת ישראל, לא

יכול לקבל את זה. אני יכול אולי להבין חלק, לחיות עם זה ולהשתדל להשפיע.
א' רביץ
אצל חרדים בגולה זה עונש לכל אורך הדרך. כנראה שאנחנו שווים את העונש

הזה.
נשיא המדי נה ע' וייצמן
באחת ההזדמנויות אמרתי שמבחינתי הרב שך הוא יותר ציוני מרבנים אחרים, כי

הוא פה.

בכל אופן, מי ששוכן בציון הוא מבחינתי ציוני, בלי הרבה חוכמות, וזו גם אחת

ממצוות ישראל.

לדעתי אנחנו צריכים לחלק את הציבור שכבר עלה לארץ ונמצא עכשיו בשלבי קליטה

לביו אלה שצריך לקלוט בארצות כמו מזרח אירופה - רוסיה, לבין ארצות הרווחה. אינני

חושב שיש מכנה משותף בטיפול לכולם.

אני יכול אולי לא להתערב ולצאת בקול קורא נגד התקציב, אבל אני יכול

להשפיע. אתמול הזמנתי את שר האוצר אלי כדי לדבר אתו בשקט, וזה אחד היתרונות

בתפקיד, שאני יכול לעשות זאת ולנסות להשפיע. אין לי זכות הצבעה, ברוך השם, אבל

אינני מקבל שאינני יכול לעשות דבר בענין הזה, והיו דברים מעולם.

אני יכול לספר לכם כמה דברים שאנחנו עושים בבית הזה, אולי בקנה-מידה לא

מי-יודע-מה למפעל כזה או לאיש כזה. אני מקדיש עכשיו הרבה זמן לנושא המתנחלים

והרגשתם הלא-טובה. חבר-הכנסת פורת כבר היה אצלי פעמיים וגם נפגשנו פעמיים בגוש

עציון ובגוש קטיף. זו בעיה נפרדת, לא שייכת לנושא שלנו, וצריך לתת עליה את הדעת.

בואו ניקח קודם-כל את העולים שכבר עלו ארצה. נאמר כבר על-ידך, ובצדק, שהם

משדרים דברים נגטיביים, אם כי אני מוכרח לומר לכם שיש קליטה טובה גם כן, ואותה גם.

כן צריך לשדר. תפקידנו לשדר, ואני מקווה שאני לא מסתכן כשאני אומר שהקליטה הזו

היא טובה יותר מקליטת יהודי צפון-אפריקה, יהודי עיראק ורומניה לפני 40 או 45 שנה.

בכל אופן, אפילו הקרוואנים הם לא פחונים ולא אוהלים, ולא כולם עומדים על

הרים ונוטעים יערות, והיערות היום הם בעצם סימן לעליית יהודי צפון-אפריקה ועיראק.

חלק גדול מהם נקלט היום, אני פוגש אותם בתעשיה, בתעשיה הקיבוצית, אני פוגש אותם

כחברים בתנועה הקיבוצית ובמקומות אחרים. בזמן האחרון הייתי בשני קיבוצים, בית

קשת ורביבים. יש שם חברי קיבוץ שעובדים במפעלים נהדרים שמייצאים. יש הרבה תסיסה

והרבה פעילות חיובית במדינה.
אי ברנע
חברי קיבוץ עולים חדשים.
נשיא המדינה ע' וייצמן
ודאי. יש עולים חדשים מרוסיה, וראיתי גם עולים מארצות אחרות כמו דרום

אמריקה, ועוד.

נדמה לי שאחד הדברים הראשונים שאנחנו צריכים לעשות הוא כן להעביר בקורת,

כן לעמוד על המשמר, אבל גם לשבח את הדברים האלה, ואני לא חושב שזה כל-כך קשה. בכל

אופו, זו ארץ שאתה לא רואה בה אנשים ישנים ברהוב; זו ארץ שקלטה בארבע השנים

האחרונות חצי מיליון איש במכה אחת, וזה לא הולך ברגל. זה בכל אופן מצב שאיננו

קיים במקומות אחרים, לפי מיטב הכרתי. קשה להשתוות, כמובן, לארצות-הברית, שיש לה

הצרות שלה, אבל אתה לא רואה בארץ אנשים כמו בניו-יורק או במקומות אחרים מבקשי

נדבות ברחובות. זה גם בגלל הסמים, אבל ארזה לא רואה און זה. וודאי שאינה לא רואה

אנשים שמתים מרעב.



יש הרבה אנשים שחיים מתחת לקו העוני, ולפי ההערכה מספרם מגיע לכחצי

מיליון, אבל הם לא מתים מרעב. יש להם הרבה יותר מקרים קשים משלנו. יש גם כמה

ישראלים שיש להם בעיות, כמו משוהררי צבא. יש גם אלמנטים די רציניים של אקדמאים

ישראלים שמסיימים את לימודיהם ולא יודעים מה לעשות. יש 100,000 סטודנטים

באוניברסיטאות בארץ, וגם את הנושא של הישראלי צריך לקחת במקביל לעליה. כך שהנושא

הוא מאד-מאד מורכב.

לסיכום, צריך לתת עכשיו את הדעת על קליטת העליה הקיימת בארץ, כפי שפרופ'

ברנובר אמר, ובצדק. אינני יודע אם הדו"ח שלו הוא דו"ח מסכם נכון או לא נכון, אבל

זו בכל-זאת ועדה שמינה אותה ראש הממשלה לשעבר שמיר, וראש הממשלה הנוכחי יצחק רבין

נתן לזה המשך, ועד כמה שאני מבין עכשיו אף אחד לא קורא את זה.
היו"ר ע' זיסמן
שר האוצר לא אימץ דבר מהדו"ח.
נשיא המדינה ע' וייצמן
בסדר. יכול להיות שהדו"ח הזה איננו טוב, אבל הוא בכל-זאת תגיע לידי

וקראתי אותו.

ח' פורת;

שר האוצר לא אימץ את הדו"ח לא מפני שהוא לא טוב אלא מפני שנערי האוצר - -
נשיא המדינה ע' וייצמן
עזוב את נערי האוצר. בשבילי כל מי שמשרת את המדינה, תבוא עליו ברכה. אם

הוא לא טוב, שהשר שלו ימצא דרך לחנך אותו, לא אני.

אם בן-אדם כמו פרופ' ברנובר, שנקלט חיובית בארץ ויש לו שני מפעלים - אחד

שהולך יפה מאד בירושלים ואחד בבאר-שבע - שאני מכיר אותו עוד מהיותי שר המדע, ואני

מעריך שיש עוד כמה אנשים שבקיאים בענין, אנחנו חייבים לתת את הדעת על כך, וזה

תפקידה של ועדת העליה והקליטה. אם הוועדה מאמצת לעצמה דו"ח כזה, היא צריכה לעשות

מה שעשה חבר-הכנסת רענן כהן עם הוק חיילים משוחררים. יכול להיות ויכרה אם הוא

עשה.טוב או לא טוב, אבל הוא עשה, והעביר חוק שכולם התביישו לא להצביע בעד. כי מי

לא רוצה להצביע שיהיה טוב לחייל לאחר 3 או 5 שנות שירות בצבא?

מהמעט ששמתי לב, כתוב בדו"ח איך לוקחים ציבור של עולים שיש להם כישורים א'

אבל צריך להביא אותם לכישורים ב'. ואם יש לנו בארץ נניח 6,000 רופאים מעל הדרוש,

אי-אפשר לנפק להם חולים, צריך למצוא להם פתרון. חלק מהם יכול לעבור אולי לרוקחות

או לדבר אחר, אבל צריך לטפל בזה. זאת אומרת, ההסבה של אנשים, בפרט אקדמאים, הוא

אהד הדברים החשובים שהם המסרים שעוברים לחוץ-לארץ, כי ביהדות רוסית יש הרבה

אקדמאים והרבה אנשים בעלי השכלה.

אינני רוצה להאריך בדברים. לדעתי, ועדת העליה והקליטה צריכה לעסוק

בעכשוויות, באנשים הנמצאים היום בארץ, ואם באים 60,000, איך הם נקלטים. במדינת

ישראל יש בערך 25% - 30% עולים שעדיין לא נקלטו. אז לפני שאני רץ ותיכף אגיע
לשלב בי, לבוא ולהגיד
עלו לארץ-ישראל, ואני אסע לטשקנט ואעמוד שם על ארגז
ואגיד
בואו נא לארץ-ישראל - מה שאף פעם לא קרה בכל הציונות ב-80 - 90 השנים

האחרונות - אני מאד ממליץ לוועדה לקחת את ענין קליטת העולים שנמצאים בארץ כבר

8-7-6-5 שנים ולנסות לעזור ולמצוא את הדרך לקלוט אותם אם זה דרך פרופ י ברנובר,

אם זה דרך חברה כמו "אלסינט" או "אלישרא".



אתן לכם דוגמא. הייתי ברביבים, יש שם מפעל יפה מאד לפלסטיקה, שממנה עושים

אביזרים מיוחדים טכניים בתוך תבניות מיוחדות. המפעל מעסיק היום כ-60 איש והוא

מגלגל 6 מיליון דולר: 4 מיליון יצוא ושני מיליון בארץ, ויש שם עולים חדשים

שנקלטו. רוצים לפתח את המפעל והם צריכים 3 מיליון דולר ערבות. אין להם חובות,

אלא שבגלל כל הבעיות הכרוכות עם בנקים, התנועה הקיבוצית, הסדרים וכו', הם לא

יכולים להשיג את הסכום הזה.

פה נכנסתי אני לתמונה ודיברתי עם שר התעשיה והמסחר מיכה חריש. אני בטוח

שיש עשרות מקומות כאלה.

אם הוועדה יכולה לעבור את הארץ לאורכה ולרוחבה ולראות איפה נקלטים עולים

ואיפה יכולים להיקלט עולים, לפני שאנחנו הולכים לדבר אל היהודים ולומר להם: עלו

לארץ-ישראל מפני שזו ארץ אבות, ובצדק זו ארץ אבות, אני חושב שצריך לעזור בקליטתם

של העולים הקיימים, כי הם גם המקור המשדר דברים נגטיבי ים. צריך להשתדל למצוא את

הדברים הטובים ולשדר גם אותם.

ראיתי רופא מארגנטינה שמנהל עכשיו מחלקה ב"הדסה". יש אנגלו-סכסים, ואני

יודע שיש כאלה בדרום-אפריקה שכשרע להם הם נוסעים לאוסטרליה.

לזה אני קורא חיי שעה ובזה צריך לטפל. הנטיה בדרך-כלל היא לרוץ בדברים

גדולים. הרב רביץ רוצה שאני אעזור ביהדות בסיסית. זה נכון, אבל קודם-כל היהודי

צריך לקום בבוקר, לשלוח את הילדים לבית-ספר, ללכת לעבודה, לשלם משכנתא,

אוברדראפט, אשת חולה, וכל הדברים שאנחנו מכירים.

במדינת ישראל יש אנשים, כולל חברי-כנסת, שחיים ברמת חיים גבוהה. מצד אחד

אתה משדר דברים נגטיביים, ומצד שני הארץ פורחת ומשגשגת. אתה איש בניו, לא הלמת

בכלל שמדינת ישראל נבנית כפי שהיא נבנית. אני תמיד אומר שבארץ-ישראל לא בונים

כבר וילות, בונים "בנה ביתך" בכל מיני שיטות. אני רואה את זה בפרדס-חנה,

באור-עקיבא, גבעת אולגה, חדרה, והארץ היום לא דומה כלל למה שהיתה לפני 8-7-6

שנים.

אני מציע - א. לבדוק מה אפשר לעשות עם העולים החדשים שנמצאים היום בארץ

ויש להם קשיי קליטה, בפרט אלה בעלי רמה. ב. גם לשדר דברים חיוביים, איך הם נקלטו

ואיפה, בכל הדברים, כולל במגזר הדתי. ופרופ' ברנובר הוא לא בדיוק חילוני.

מה זה חיי עולם? ומה עושה יהדות העולם? אם אינני טועה יש היום בעולם

בערך .8 מיליון יהודים.
היו"ר ע' זיסמן
9 מיליון.
נשיא המדינה עי וייצמן
בסך-הכל יש 12 - 13 מיליון. אני מחלק את יהדות רוסיה. יכול להיות שגם

רומניה והונגריה, אם כי אינני חושב שנשארו שם הרבה יהודים. אבל יהדות רוסיה, שיש

שם נניח עד שני מיליון יהודים, כאשר אני מבין שמיליון יהודים כבר הצהירו שהם

רוצים לעלות והם רק יושבים על המזוודה, בגלל אותם שדרים שהם מקבלים מאשדוד,

אשקלון, באר-שבע, חיפה וירושלים. עם הציבור הזה מוכרחים לעבוד במקביל לקליטת

העליה, ואולי קשור בזה, בהכנת תשתית במדינה.

נניח שאני אסע לשם ואומר להם: תבואו בהמוניכם, ויבואו חצי מיליון יהודים,

ואז צריך יהיה למצוא תקציב שלשני מיליארד דולר, נניח, שעליו נכין את התשתית

לקליטה.



אנחנו צריכים היום, בצורה מודעת וקשה לחשוב איך מכינים תשתית לעם היהודי,

כאשר אנחנו צריכים להציב לעצמנו גם יעד, שתוך 6 שנים, עד סוף המאה יעלו לארץ

מיליון עד שני מיליון יהודים. 6 שנים עוברות מהר מאד. 20 שנה עברו מאז מלחמת

יום הכפורים, וזה כמו אתמול. 27 שנים עברו מאז מלחמת ששת הימים - זה כמו אתמול.

במארס ימלאו 15 שנה לשלום עם מצרים - זה כמו שלשום. אלה כל מיני עובדות בדרכה של

מדינת ישראל.

אחד הדברים זה פיתוח תשתיות על-ידי המדינה. אינני אומר אם צריך לכרות את

תעלת הימים או לא. אני יודע שאני רוצה לראות מהלך של התפלת מים, כי בנפשנו הענין

הזה. אם עזה אפילו היא חלק או לא חלק מארץ-ישראל, על שטחה יושבים 800,000 איש,

שתוך 15 שנה אין להם מים, והם מכפילים את עצמם ב-18 שנים פי 2. זאת בעיה שלנו, כי

מקורות המים הם של כולם. יש לך ים אדיר, עם תחנות כוח. אז אולי במקביל, ואת זה

אמרתי הבוקר בכנס, לפני שאני מחליט על תעלת ימים שיש בה הרבה יופי והרבה חזון

ונפילה לים המלח ונפילה לים כנרת, ויש כבר 3 הצעות של תעלות ימים, אולי אפשר

לעשות זאת בדרך אחרת. חבית נפט עולה היום 17 - 18 דולר, בשעה שלפני כמה שנים היא

עלתה 40 דולר. אולי צריך להחליט לשים מים בכדי שאפשר יהיה לפתח אזורים לא

מפותחים בגליל ובנגב.

ידידי, חזון בן-גוריון לא בוצע. שלא יספרו ספורים לאף אחד. אני מכיר את

הנגב מלמעלה, מיום שנולדתי, כי גם בחיל האויר הבריטי טסתי בסביבות אלה. והיום

אתה רואה את באר-שבע, וזה נגמר. אחר-כך יש ירוחם, משאבי-שדה, רביבים, וכל אלם הם

אזורים שרק אם יהיו שם מים, כוח ומיזוג אויר, אתה יכול לחיות נפלא שם. מה שהיה

פעם נבאדה באמריקה. ממה נפשך? אם תביא שני מיליון יהודים, איפה תשים אותם, עוד

פעם בהרצליה, ביבנה, ברחובות, נס-ציונה וראשון-לציון?

זאת אומרת, הפריצה דרומה לנגב היא חיונית, כי שם גם אין ערבים. כי אם

אפילו חיית הולך בדרכך והיינו נשארים בכל המקומות, גם שם יש בעיות. אני מציע לכל

אחד מכם לקחת מטוס ולטוס בנגב ולראות מה זה שממח.

זו התחלה של קליטה ושם צריכים להיות מיליון יהודים. בבאר-שבע חיים היום

כ-180,000 איש, ולדעתי היא צריכה להיות עיר של 400,000. אין שום סיבה שמצפה

רמון, שהיא כל-כך רחוקה, שלא יהיה אליה כביש אדיר, ואולי גם רכבת, מרכזי כוח

ומרכזי מים. אם המרחק למצפה-רמון מתל-אביב יהיה שעתיים נסיעה, אין שום סיבה שלא

יהיה שם מפעל, כמו שיש מפעל אגיס בירוחם. בחור בן 36 מפעיל שם מפעל של תרופות

לקוסמטיקה, שמעסיק 250 איש ומגלגל 200 מיליון דולר יצוא לשנה. אתה רואה שם

רוסים, אתיופים, וירוחם זה לא בדיוק מקום שלוקחים לשם תיירים, ואני ממליץ עכשיו

לאנשים לנסוע לירוחם. יש שם בחור חובש כפה שחורה, חבר מפלגת הליכוד, שמחזיק יפה

מאד את העיר. יש שם גם "קרמיקה נגב" וכו'.

כששאלו אותי למה המקום הראשון שביקרת בו היה ירוחם? השבתי: עצם השאלה

שאתה שואל מוכיח שעשיתי נכון.

זו צריכה להיות המשימה, מפני שלדבר על עליה זה חשוב, ואני עושה מה שאני

יכול, ואמשיך לעשות. אחר-כך נסכם מה אני אעשה. אבל כרגע צריך להכין את

ארץ-ישראל לקליטת יהודים, והיא לא מוכנה לכך. היא לא קולטת היטב את אלה שכבר

חיים בארץ, למרות שאני חוזר ואומר: נדמה לי שהקליטה טובה יותר.

דרך אגב, בבאר-שבע תיגש לאזור התעשיה, יש שם מפעל לבגדי נשים, גם גיזרה

וגם תפירה של בחור גרוזיני.
א' גור
השותף שלו היה סגן שר הטקסטיל של גרוזיה.
נשיא המדינה ע' וייצמן
החברה לתיעוש של גרוזיה שותפה במפעל בגדים בבאר-שבע.
היו"ר ע' זיסמן
אדוני הנשיא, לפני שאינה מיישב את הנגב, אתה יודע שממשלת ישראל הקודמת

התחייבה להפנות 30% מו העולים לירושלים? בירושלים יש 600,000 תושבים עם קיבולת

עד מיליון תושבים, לא יותר. מי יהיו 400.000 התושבים הנוספים? האם 28% התושבים

הערבים יהיו 35% או 40% או שהיהודים ישמרו לפחות על ה-72%?
נשיא המדינה ע' וייצמן
גם הנגב וגם ירושלים.
הי ו"ר ע' זיסמן
אני מצטער שאני נכנס לדבריך, אבל בראש סולם העדיפויות צריך להיות איכלוס

והגדלת הרוב היהודי בירושלים וסביבותיה. מה עוד שבעת שלום ירושלים תישאר בידינו.

הבעיה היא 28% הערבים.
נשיא המדינה ע' וייצמן
עם כל הכבוד לירושלים, לפי דעתי בשנים הקרובות ירושלים די מבוצרת. מדינת

ישראל במרכז שלה לא מבוצרת. מפני שלי יש דעה שמרחב המחיה צריך להיות באר-שבע,

ירוחם, מצפה רמון ודרומה. פרופ' ברנובר הלך גם לירושלים וגם לבאר-שבע.
י י בא-גד
צריך להכין את התנאים, תשתית.
נשיא המדינה עי וייצמן
אני חושב שהענין של ירושלים מול הנגב לא רלבנטי כרגע.
היו"ר ע' זיסמן
אתה יודע ש-10,000 צעירים עוזבים את ירושלים כל שנה?
נשיא המדינה ע' וייצמן
לאן הם הולכים?
הי ו"ר ע' זיסמן
לשפלה.

נשיא המדינה עי וייצמן;

אם ישקיעו בנגב אולי הם יילכו לשם.

הוויכוח כאן הוא לא על ירושלים. הוויכוח הוא על קליטת עליה. אתם אומרים

שהעולים לא נקלטים מפני שמוציאים את דיבת הארץ רעה. זה משפט שהשתמשתי בו בנאום

שלי; אל תוציאו דיבת הארץ רעה, ואני לא חוזר בי.



עם כל הכבוד לירושלים, אני חושב שצריך לפתח אותה, אבל היא כבר די מפותחת,

הרבה יותר משחלמנו אי-פעם.

אני אקח אותך במטוס ותראה מה קורה דרומה מבאר-שבע, ואקח אותך צפונה ותראה

מה קורה בין באר-שבע לחיפה.

אני חוזר לתזה שלי. מוכרחים להכין כאן מים, חשמל, כבישים וכל הדברים

האלה. אינני בטוח כמה אפשר במהירות הדרושה עכשיו לשכנע את היהודים לבוא הנה מפני

שזו ארץ אבות, או הארץ המובטחת, זבת חלב ודבש. הם יודעים שהיא זבת, לא ברור להם

אם זה חלב ודבש. לכן אני כן פראקטי, עם כל הציונות שבי, ואני שולל גלות ואני

חושב שלמדינת ישראל יש שורשים אך ורק לתנ"ך. באו לארץ והיה ויכוח, ואני שמח

שמשפחתי התווכחה עם הרצל אם אוגנדה או ארץ-ישראל.

איו כל ספק שארץ-ישראל קמה בגלל אבות אבותינו. עד כמה שזה נטוע היום, עד

כמה שזה צריך להיות מפותח, אני חושב שיש הרבה דברים שצריך לשנות, אבל זה לא יביא

לנו יהודים מגרוזיה ולא מאוזבקיסטאן, ובוודאי לא בטוח שזרז יביא יהודים מאמריקה,

חוץ מיהודים שומרי מסורת. יש 70,000 אנגלו-סכסים בארץ, אני חושב ש-80% מהם

חובשים כפה סרוגה. האופטומטריסט שלי בפרדס-חנה הוא יהודי דרום-אפריקאי עם כפה

סרוגה, והוא מרוצה מאד בארץ.

יש פה עוד דבר אחד חשוב. עד עכשיו דיברתי בעיקר על יהדות רוסיה ועכשיו על

יהדות הרווחה, שהיא בעיקר בארצות-הברית וגם אירופה. באירופה יש קרוב ל-750,000

יהודים. עם אנגליה אולי יש יותר מזה. בארצות-הברית מדברים על 3 או 4 מיליון

יהודים. בשני הקונטיננטים האלה יש נישואי תערובת שזה אחד הנושאים שאני מכניס

ליהודים בראש, ומתרגזים, אבל אחר-כך הם יוצאים החוצה ואומרים: יכול להיות שהוא

צודק.

אני מעריך שאחת מאי ההצלחות של הציונות היא שעד היום, בגדול, באו הנה רק

עולים מארצות מצוקה, ולא כאלה שבאו הנה רק מתוך רצון, פרט לאחוז קטן מאד יחסית של

שומרי מצוות. אם יש פה רק 70,000 אנגלוסכסים, זו לא תעודה טובה למדינת ישראל,

שהיא לא קוסמת, והשאלה היא איך הופכים את מדינת ישראל למדינה קוסמת. וכאן, עם כל

שורשי הציונות והתנ"ך, עם משה רבנו, אברהם יצחק ויעקב, צריך להכין מצע של כלכלה

חזקה, שיהודי יוכל לבוא, שיהיה לו בית, שהוא יוכל לגדל כאן ילדים, שהוא יוכל

לשלוח אותם לאיזה בית-ספר שהוא רוצה, שהוא יוכל לקום בבוקר ויהיה לו לאן ללכת

לעבודה, ושהוא יחיה חיים ברמה מינימלית. וכשהיום אומרים שהמינימום הדרוש לקיומה

של משפחה הוא 5,200 שקלים, אני לא מכיר הרבה אנשים שמרוויחים את הסכום הזה.

כשאתה הולך לתעשיה ושואל את הפועל כמה הוא מרוויח, התשובה היא 2,000 עד 2,500

שקל, ואם גם האשה עובדת יחד יש להם אולי 5,000 שקלים בחודש. והם נכנסים לחובות,

משכנתא, קונים מכונית ישנה וכו'.

אני עדיין חושב שסוד ההצלחה שלנו בעליה חייב להיות קודם-כל בכלכלתה של

הארץ. אני בטוח, כמובן, שבתהליך השלום, אבל היות ואנחנו יושבים פה ציבור מאד

מגוון, אני לא רוצה להיכנס לזה. אבל אם הארץ תשכון לבטח, ולא 40 שנה, אלא בטח,

זה יביא גם לעליה.

ראו מה קורה היום בתיירות. בשנת 1993 יהיו כנראה שני מיליון תיירים, שזה

מינימום שני מיליארד דולר. שני מיליארד דולר פירושו חברות להשכרת רכב, בתי מלון,

מסעדות, מזכרות, מדריכי תיירות. זו תעשיה ענקית. זאת אומרת, אנחנו רוצים לעשות

את המדינה למדינה קוסמת, וכאן כן נכנס תהליך שלום.

מה תפקידה של הוועדה? אינני רוצה לאכזב אתכם, אני יוצא חוצץ כל הזמן. לא

חיכיתי עד שתבואו אלי, אלא עוד הבוקר דיברתי לפני אוכלוסיה ערבית גדולה על זה

שאנחנו צריכים יותר יהודים בארץ-ישראל. קודם-כל אנחנו צריכים לעסוק בעליה השוכנת

היום בארץ וכ-30% ממנה לא נקלטה. השאלה היא איך קולטים אותם. פה צריך לעשות

הסבות, כפי שפרופ' ברנובר אומר, לרופאים, לפיסיקאים ולמתימטיקאים ולמורים, וכשיש

לך פתאום יותר מדי מורים, אין תלמידים. הם יהיו השליחים לגרוזיה ולטג'יקיסטאן,



ולא נשיא המדינה. צריך לדאוג גם לתשתית לאותם מיליון - מיליון וחצי שרוצים לבוא

וחוששים לבוא. ומעל לכל, איד אנחנו מטפלים ביהדות שיש לנו אתה מגע כל הזמן, זו

יהדות הA.J.A- ויהדות ה"בונדס", ואני כאן יורד לחייהם. אני למשל לא מתכונן לנסוע
לחוץ-לארץ. שאלו אותי
אתה לא נוסע לאמריקה? לאנגליה? - לא, לא נוסע. מפני

שאני נוסע לבאר-שבע, לקרית--שמונה ולישובי הצפון, לגוש קטיף ולבקעת הירדן.

חי פורת;

אבל לרוסיה.
נשיא המדינה ע' וייצמן
אין לי מה לנסוע לרוסיה. לרוסיה צריכים לנסוע אנשים שיכולים לדבר אתם
ולהגיד להם
יש לי בית-ספר, יש לי מפעל, וכוי, ולא נשיא המדינה. נשיא המדינה

יסע אולי רק אם הוא יוזמן על-ידי ארצות-הברית או על-ידי מדינה ערבית. הנושא של

יחסינו עם יהדות העולם הוא נושא נפרד, שלפי דעתי מתחיל לעלות עכשיו. כבר נכתבו

על זה. כמה מאמרים בעתון,מה קורה בינינו ובין יהדות העולם, שמתחילים להצדיק את

הגלות, ותבדוק אם אני צודק או לא.

פה יש קונפליקט לא קטן. אני למשל, חבר-הכנסת פורת, דחיתי הצעה לקבל תואר

כבוד של "ישיבה אוניברסיטי". קיבלתי מכתב יפה מאד מנשיא הישיבה לפני כארבעה
חודשים, שכתב לי
כולם קיבלו, קיבל את זה קיסינג'ר, בוש, ראשי ממשלות ואולי עוד
כמה. כתבתי לו
אדוני, תודה רבה על הכבוד, תודה רבה על הרצון הטוב, אני עכשיו

נכנס לתפקיד ורואה את תפקידי בארץ-ישראל. בארץ הקטנה יש לי הרבה עבודה, מצפון

לדרום, ולכן אני לא יכול לקבל כרגע את הצעתך. אם תחשוב שתוכל למצוא הזדמנות

ואפשרות להעניק לי את הכבוד הזה בירושלים, אני מוכן לקבל אותו בכל עת.

מוכרחים פעם אחת ולתמיד גם לתת להבין שאי-אפשר כל הזמן לרוץ לשם, אלא

להתחיל להראות שאנחנו חזקים ואנחנו טובים, יש לנו פה בעיות. עכשיו אני מקווה שלא

תהיינה בעיות מלחמה, שעל זה ניזונה הגלות כל הזמן, כמה אנחנו גבורים וכמה אנחנו

חזקים. כשניצחנו במלחמת ששת הימים כולם הסתובבו 3 מטר גובה, ובמלחמת יום הכפרים

עשינו להם עוול. אלא שיידעו שעכשיו צריך לבסס את הציונות, וביסוס הציונות פירושה

שעד סוף המאה אנחנו צריכים להיות 6 מיליון יהודים, וזה ייעשה רק על-ידי כלכלה

יותר טובה, ורוח, לא על הלחם בלבד.

אני רוצה לסכם. אני אמשיך בדרכי ובכל הזדמנות אגיד מה שאמרתי לכם עכשיו.

זה .לא תמיד נועם לאוזנם של כל מיני שליחים טובים שבאים הנה מחוץ-לארץ ומתפעלים

בצורה בלתי-רגילה על מה שאנחנו עושים, שמים 10,000 דולר ונוסעים אחר-כך למיאמי

להתרחץ בים. אינני אומר זאת בזלזול, אבל זו עובדה. ובניהם לא באים הנה, חוץ

מאשר לביקורים, וגם אלה מתי-מספר.

דרך אגב, זה היה כך גם במלחמת העצמאות. לפני כמה ימים אמרתי שאם במלחמת

העצמאות היו באים הנה 10,000 לוחמים שלחמו בצבא ארצות-הברית, כל פרצוף המדינה היה

אחר. אם לא נשארנו בגוש עציון, אם לא החזקנו בג'נין ובירושלים, זה לא מפני שלא

רצינו אלא מפני שלא היה לנו כוח.

אני אמשיך בתפקידי להטיף לענין הזה. אני עומד להשות הכנסת ולרשות הממשלה

בכל דבר, ואם אתם חושבים שיש דבר שאני צריך להעיר ואני יכול להשפיע, כמו למשל

מפעל קטן ברביבים, כאשר טילפנתי למיכה חריש והוא ימצא אולי פתרון, אז עזרתי קצת.

אבל אם מפעל כזה יקבל טיפול נקודתי וייקלטו במקום עוד 20 עולים, יש לזה וחשיבות,

ודין פרוטה כדין מאה. אתם יכולים לפנות אלינו בבקשות. אנחנו לרשותכם 365 ימים

בשנה, 24 שעות ביממה.
י' בא-גד
אני מצטרף לברכות ובייחוד לדברי היושב-ראש על הפופולריות של הנשיא, והבעתי

את זה, ואני מתכוון לזה ברצינות. ואכן זה מחייב. אני הושב שהדרך שהנשיא נקט,

ואני רוצה להזק אותך בזה, של מלהמה בהתבוללות, זה הדבר הראשון במעלה. שמעתי על

התוכנית של הנשיא בענין המלחמה בהתבוללות ואני הושב שזה הדבר המרכזי, וזה גם יביא

עולים.

י

אני הייתי ממקד את הפעילות שלנו ושל הנשיא בשני דברים. דבר ראשון, להשפיע

במידת האפשר על התקציב. נעשה עוול גדול לתקציב משרד הקליטה. דבר שני, והוא

מרכזי. היתה אשה חכמה, הנרייטה סאלד, והיא הבינה שהיא לא תוכל להביא את

המבוגרים, והיא עשתה מפעל מבורך, יחידי בעולם של עליית נוער. היא הצליחה בכך

וכולנו יודעים את התוצאות.

היום יש מפעל נעל"ה - נוער עולה לפני הורים.
נשיא המדינה ע' וייצמן
היינו במבואות עירון וגם בעין-הוד וראינו שם את בני הנוער.
י' בא-גד
בשבוע שעבר קיבלתי כתה מנעל"ה. אם נתמקד להביא את הילדים, ואותם אפשר

לשכנע ביתר-קלות, כי הם לא מחפשים את השיכונים וכו', אני חושב שצריך - א. להגדיל

את מספרם של נעל"ה בברית-המועצות לשעבר למימדים הרבה יותר גדולים. ב. לעשות את

זה גם למפעל של ארצות הרווחה, ארצות-הברית ואירופה.
נשיא המדינה ע' וייצמן
נדמה לי שיש משהו דומה לזה, שנקרא "עוצמה".

אנחנו מוכרחים למצוא נוהל של קשר הדוק בינינו ומפעם לפעם להיפגש ולעשות גם

הערכת מצב במה הצלחנו ובמה לא הצלחנו. אנחנו צריכים למצוא נהלים ודרך שגרתיים,

וגם מה זה מחוץ לשגרה. ולמרות מה שידידי רביץ אמר, יכולה להיות לי השפעה על כמה

דברים.

.? אני מאד מבקש, לסיכום, שמר שומר ואתה תשבו ותמצאו נהלים שאולי נוכל להיפגש

אחת לזמן נקוב, אבל תכל'ס, לא לחזור על עצמנו. אולי לקחת משימה נקודתית כמו

נוער, למשל, או מורים.
הי ו"ר ע' זיסמן
מדענים למשל. עסקנו בנושא הזה מספר פעמים בוועדה.
נשיא המדינה ע' וייצמן
מצוין. ואני מוכן לתת את עצמי לענין הזה.

י י בא-גד;

אני חושב שהנוער הוא המשימה הגדולה ועם סיכוי ההצלחה הגדול ביותר, ואני

אומר זאת מתוך מגע בשדה, כי אני יודע שאם אתה מביא את הילד, אין להורים ברירה.

מה שהם לא יעשו בשום דבר הם יעשו למען הבן שלהם. אני הושב שזו צריכה להיות

המשימה.



בעקבות דברי הרב רביץ אני מסכם ואומר. יש מצוות שאפשר לקיים אותן, לפי

הגמרא, רק כשרוב ישראל על אדמתם. למשל, יש מצוות הקהל אחת ל-7 שנים, והיא לא

קיימת אלא כשרוב ישראל על אדמתו. או, למשל, השמיטה. השמיטה השנה היא מדרבנן,

אבל אם רוב ישראל על אדמתם, זה מדהוריתא. אז כדי שנוכל לקיים את המצוות שרוב

ישראל על אדמתם, אני חושב שזו צריכה להיות המשימה למלא את הארץ יהודים, כפי

שאמרת, ואז זה גם יפתור בעיות פוליטיות מסוימות, כולל ירושלים, ואני תומך בזה.
נשיא המדינה ע' וייצמן
איו ספק בזה. חבר-הכנסת זיסמן דיבר כאילו שאני שם את ירושלים בצד ואני רץ

לנגב. אבל אני מציע לכם לרדת דרומה ולראות את השממה.
א' גולדפרב
אני מצטרף לברכות של חברי ומאחל לך הצלחה בהמשך.

אני אתמקד בקצרה בנושא הדיור הציבורי. אני חושב שכל הוועדה, ללא יוצא מן

הכלל, צריכה להתמקד לא רק בתחום הצר אלא להרחיב קצת. אנחנו מדברים על ועדת העליה

והקליטה, וצריכים לחשוב גם על אלה שיושבים פה כבר כמה שנים, שמסיימים את שירותם

הצבאי והם חסרי דיור.

במדינת ישראל יש היום כ-40,000 יחידות דיור, ומה יותר קל מאשר להפוך את

הדירות האלה לציבוריות, במקום להקשות על התושבים ולתת להם משכנתאות. חברי דיברו

כאן על סל הקליטה. הרי כל זה דבר שלא פותר את הבעיה. לא חשוב כמה כסף תתן

עכשיו, כי שכר הדירה יעלה בהתאם.

בשנות הששים היה דיור ציבורי. אנשים שילמו שכר-דירה וכעבור כמה שנים יכלו

לרכוש את הדירה, כששכר-הדירה שהם שילמו הצטבר לטובתם. אם הצטבר, למשל, סכום של

10,000 שקלים, אותו איש לא יצטרך לקחת 10,000 שקלים משכנתא, זה יהיה חסכון, וכך

נפתור את בעיית הערבים. אינני יודע אם עשו בדיקה, אבל לא מעט מהגירושין קורים

בגלל הנטל הכלכלי.

לא ארחיב בענין הזה. אדוני הנשיא, אני מבקש שתפעיל את השפעתך. אני

העליתי את הנושא הזה בפני הממשלה ונכשלתי בפעם ראשונה ואני מתכוון להעלות אותו

שוב, כי לדעתי זה נושא חברתי מהמעלה הראשונה.
גי שגיא
אני חושב שאנחנו כוועדה בכל-זאת מייצגים פה תופעה מאד מיוחדת ויכולת

להתרשם שיש פה קונסנסוס בין ימין ושמאל, בין דתיים וחילונים, וזה באמת מייצג את

המשמעות ואת המשקל ואת המעמד שיש לנושא שבו אנחנו עוסקים. קונסנסוס כזה אולי

דרוש, הוא קיים בפוטנציה בציבור. אני חושב שאם הנשיא יתן ביטוי ומשקל לחשיבות של

נושא העליה, אין ספק שגם בחברה הציבורית הדבר הזה יקבל משקל, ואני חושב שיש

חשיבות גדולה שנושא העליה יקבל משקל גם בקרב הציבור הרחב.

נאמרו פה הרבה דברים, וכולנו מסכימים עליהם, בנושא הערך של העליה. אינני

רוצה להרחיב את הדיבור, אבל אין שום ספק שבעליה יש משקל גדול במה שאתה היית רוצה

לראות, קידום המצב הכלכלי, שמותנה בסופו של דבר בעליה.
נשיא המדינה ע' ויצמן
המצב הכלכלי של היום, ששופר במידה לא קטנה, או בגלל העליה?
ג' שגיא
בזכות העליה, והמצב הכלכלי הפוטנציאלי מותנה בעליה גם מארצות הרווחה וגם

מארצות חבר העמים לשעבר.

המצב הבטחוני של מדינת ישראל תלוי במידה גדולה בהתכנסות של הרבה יותר

יהודים במדינת ישראל, ולכן, מעבר לשורשים הרוחניים החשובים, ולמסורת, שאינני

מזלזל בהם, כולנו מעריכים את הדבר הזה, עתידה של מדינת ישראל קשור בעליה.
נשיא המדינה ע' וייצמן
בהחלט. זו משימתה ויעודה העיקרי.

גי שגיא;

לכן אני חושב שצריך להתמקד בנושא הזה, והמשקל שאתה מייחס לנושא, כבוד

הנשיא, לפי דעתי יכול להעמיד בפרופורציות נכונות את הענין שנראה היום כהשקעה שאת

פירותיה נראה גם בעתיד. לדאבוני הרב, כולנו גם פוליטיקאים, גם אנשי כלכלה, וגם

הציבור חושב במונחים של מהיד אל הפה והוא מתקשה להשקיע היום ולהמתין לפירות לעתיד

היותר רחוק, ולכן צריך להכשיר את הלבבות לענין הזה. העולה היום זו השקעה, אבל

בסופו של דבר זו ערובה לשיפור מצב כלכלי ולבטחון המדינה.
נשיא המדי נה ע' וייצמן
אנחנו לא נתנו טיפול מיוחד לנושא האתיופי. אני חושב שאנחנו צריכים לשים

לב בעבודתנו, ברגע שעכשיו נקשרנו, שלעליה האתיופית יש בעיות מיוחדות.
היו"ר ע' זיסמן
אתמול בערב נפגשנו עם קרוב ל-70 אתיופים בגבעת המטוס.

נשיא המדינה עי וייצמן;

אומרים לי ששם זה "הילטון" של הקרוואנים.
היו"ר ע' זיסמן
האוכלוסיה בגבעת המטוס מתחלקת ליוצאי רוסיה ואתיופיה. הוועדה ביקרה במקום

במסגרת תכנון לראות איך כל אתרי הקרוואנים בארץ נערכים לחורף.
נשיא המדינה ע' וייצמן
תסעו לבאר-שבע ותראו איך זה שם.
היו"ר ע' זיסמן
דרך אגב, הבוקר דיברתי עם באר-שבע, כי שר השיכון הבטיח שהאתר הראשון

שיתפנה יהיה נחל בקע, ועדיין אין שום סימנים לפינוי. הם הרי מקבלים 95% ממחיר

הדירה. אבל מה לעשות שבירושלים עיר הקודש המחירים אחרים? פה מהיר הדירה יקר פי

כמה.
נשיא המדינה ע' וייצמן
תאר לך כמה זול זה יהיה במצפה רמון.
היו"ר ע' זיסמן
הופתעתי שהאתיופים בירושלים רוצים לצאת, כי הרי יש תהליך הדרגתי שהוא איטי

ומאד מבורך של קניית דירות על-ידם. הרי באתיופיה לא היו להם דירות. מסתבר שיש

הבדל של 15,000 דולר במחירי הדירות בירושלים. זו בעיה מיוחדת של ירושלים.

נשיא המדי נה ע' וייצמן;

אני כבר סיכמתי שנרשום לפנינו את העניו של העליה מאתיופיה. כי אנחנו

מתפעלים שיש לנו 6,000 אקדמאים ביו הרוסים, ואני שמחתי לפגוש מהנדס אתיופי אחד,

בוגר הטכניון.
היו"ר ע' זיסמן
העובדה ש-90% מהאתיופים שהיו צריכים להתגייס השנה לשירות סדיר התגייסו,

זה הישג גדול.
נשיא המדינה ע' וייצמן
יפה, אבל אתם חייבים להודות שיש להם בכל-זאת בעיית קליטה, בעיית חברה,

בעיית תרבות, וצריך לטפל בבעיות האלה. אני לא חושב שזה בלתי-אפשרי.
מי מאיה
כפי שכבוד הנשיא אמר, לא אחזור על דברים שנאמרו כבר. בוודאי שאני רואה

ברכה גדולה בפגישה הזאת ונראה לי שאם הנשיא יקה את הדבר הזה כאתגר לאומי שהוא

עומד בראשו, הפירות יהיו מבורכים מאד.

נשיא המדינה עי וייצמו;

סליהה, אנחנו לא צריכים לשכוח את שר הקליטה.
היו"ר עי. זיסמן
אנחנו לא שוכחים אותו.

מי מאיה;

אני מסכים במאה אחוז עם הדברים שאמר הרב רביץ. אני רק רוצה לספר ספור

קטן. בתל-אביב פגשתי נערה צעירה בת 15. והיא סיפרה שבגרוזיה היה להם מעמד גבוה,

הם היו עשירים מאד. בתי שאלה אותה; למה באתם לארץ? היא פתחה זוג עיניים ואמרה;

מה, אנחנו נישאר בארץ נכר? אנחנו באנו לארץ שלנו.

לכו אני חושב שבעליה יש משקל גדול גם לאידיאולוגיה, כי זה הדבר שיביא היום

יהודים לארץ.

אני רוצה לומר שצריך לעשות פה מפנה. יותר מדי מדברים דיבת הארץ. אני

מסכים עם דברי הנשיא שגם בתקשורת, וגם אנחנו, צריכים לדבר יותר על החיוב מאשר על

השלילה. בזה שאנחנו מדברים על השלילה כל אחד רוצה לתקו, הוא רוצה להשיג יותר

משאבים לעליה, אבל מצד שני התוצאה הפוכה וזה מרחיק את העולים. צריך לדבר יותר על

החיוב ולעשות יותר בפועל, בשקט, להגדיל תקציבים, ואולי זה יביא עליה.

הבטחה יש לנו. סיעתא דשמיא יש לנו, ברוך השם. אנחנו אומרים כל בוקר: השם

יקבץ את נדחי עמו ישראל, וכו'. דרושה קצת עשיה ובעזרת השם נקווה שתהיה עליה,

ומוצלחת. אני מודה מאד לנשיא.
נשיא המדינה ע' וייצמן
חבר-הכנסת זיסמן, אתה תהיה בקשר אתי, ותוכל גם להרים אלי טלפון ישירות.

הבית פתוח ואני חושב שאפשר לעשות הרבה דברים. אני אמשיך לדבר בכל הזדמנות על

הנושא הזה.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מבין ממך שמעבר לקשר הקבוע, שאנחנו נעצב אותו ביחד, אתה אומר שבנושאים

מסוימים שיש להם משקל סגולי מיוחד, כמו האתיופים, כמו המדענים, או בני-נוער - - -

נשיא המדינה עי וייצמן;

אני אתן את משקלי, את עצתי, את ביתי. אם אתם רוצים פעם לקיים פה ישיבה

שקטה, בבקשה. הבית שלך כמו שהוא שלי.

גם עד עכשיו עסקתי נקודתית בכמה דברים. למשל, בענין רמת בקע דיברתי עם

השר בנימין בן-אליעזר כבר לפני ארבעה חודשים, מפני שיש שם 3,000 דירות ריקות.

למשל, נתתי תמונה של מפעל מסוים שצריך קצת עזרה ואז הוא יוכל לקלוט אולי כמה

עולים שייקלטו גם במשק.

כך שבכל ביקור שלנו אנחנו תופסים גם איזה שהוא דבר נקודתי ומנסים לפתור

אותו.

דוגמא אחרת שלא קשורה בעולים, אבל גם היא חשובה. ביקרנו בצפון בישובים

אביבים, שתולה, נטועה, דובב, ושם מצאתי דבר שעד שאתה לא רואה אותו, אינך יודע

שהוא קיים. לא רק זה שפרנסתם קשה על כך וכך דונם להוציא כך וכך תפוחים, או

ביצים. החיים שם לא בדיוק כפי שחיים בירושלים. יש שם כורדים ומרוקאים, אנשי

הרים. והנוער, בני הדור השני שחוזר עכשיו מהצבא, יש לו בעיה של תעסוקה ושל דיור,

והם לא עולים חדשים, הם בני הגליל, דור שני לעולים ממרוקו או מכורדיסטאן.

הצלחנו להשפיע על השר בן-אליעזר שיתן עדיפות לכך וכך יחידות דיור לרווקים,
צעירים שעומדים להתחתן, שאמרו לי
השתחררנו מהצבא, עבודה אין, רוצים להתחתן -

גרים עם ההורים בבית.

דברים כאלה אנחנו עושים מפעם לפעם נקודתית במקומות שאנחנו מבקרים בהם. זה

לא בדיוק תפקידי אבל זה נותן לי סיפוק בלתי-רגיל, חוץ מההשפעה המוראלית שיש בצדה.

מצד שני, לפני חודשיים ביקרתי ברמת חובב ביום חם מאד, ופגשתי שם רוסים מבוגרים

שיושבים כבר שנה וחצי במקום, ביניהם פנסיונרים, קטועי ידיים ורגליים, שלא רוצים

לקלוט אותם. אנשים בני 50 קשה להם להיקלט היום בעבודה, על אחת כמה וכמה אדם בן

65 או 70 שהולך עם המדליות של הצבא הרוסי ומדבר עברית עילגת. בשירה אתם קם אחד
מהם ואמר
גוספודין פרזידנט, אטו גטו, אטו אנטיסימיטיזם. ומה אני אגיד לו, שאני

נוסע לירושלים ואני אתקשר לשר בן-אליעזר?

יש בעיות עכשוויות במקום, של אנשים שיושבים שנה - שנה וחצי בקרוואנים, בלי

עבודה, וגם בעיות מבחינה חברתית. את הדברים האלה מוכרחים לפתור, כי האיש שאמר לי

אנטישמיות, הוא כותב מכתב אחר-כך למוסקבה או לקייב. לכן אנחנו חייבים ללכת גם על

חיי שעה ובעת ובעונה אחת לפתור גם חיי עולים.

אני לרשותכם, תודה רבה.
היו"ר ע' זיסמן
תודה רבה.

הישיבה הסתיימה בשעה 14:45

קוד המקור של הנתונים