הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן

ישיבת פתוחה לעתונות



פרוטוקול מס' 69

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. כ"ו בתמוז התשנ"ב (28 ביולי 1993). שעה 00;11

חברי הוועדה; ע' זיסמן - היו"ר

י' בא-גד

מי מאיה

עי מאור

אי רביץ

מוזמנים; הרב אי גמליאל - סגן שר הבינוי והשיכון

חבר-הכנסת י' ביבי

חבר-הכנסת א' גולדפרב

חבר-הכנסת א' זנדברג

חבר-הכנסת א"ח שאקי

א' גורדון - ראש מחי העליה, הסוכנות היהודית

נ' שפירא - המוסד לביטוח לאומי, הבטחת הכנסה

חי צמיר - סמנכ"ל משרד הקליטה

ד' אוחיון - מנהל מרכז קליטה ברנע אשקלון, הסוה"י

אי דוניו - סמנכ"ל מחי, העליה, הסוכנות היהודית

י' הראל - מנהלכ מדור מורשת ישראל, יי "

צ' פינקוס - מנהלת מרכז המרכז, הסוכנות היהודית

אי גפן - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

אי לבנטל - ראש שירותי בריאות הציבור, מי הבריאות

י' דוידסון - סגנית ראש שירותי בריאות הציבור, "

צי מלמד - אחות, משרד הבריאות

ט' ילין מור - מנהלת היחידה לקליטת עליה,עבודה ורווחה

ד' שוקר - יו"ר ועד ההצלה של עולי תימן

עי זארב - עולה מתימן

ל' פאיז - עולה מתימן

פי סלימאן - עולה מתימן

בי סלימאן - עולה מתימן

פ' יוסף - עולה מתימן

ר' רונן - מנהלת השידורים לחו"ל, "קול ישראל"

ב' כהן - מפיקה שידורים ליהודי צפון תימן,"

די קראוס - "חדשות"

ג' קשמן - "ג'רוסלם פוסט"

אי בוקר

מזכירת הוועדה; ו י מאור

ע' הירשפלד

סדר-היום; 1. שונות.

2. הקליטה החברתית והרוחנית של העולים מתימן.



שונות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העליה והקליטה. הנושא הוא: הקליטה החברתית

והרוחנית של העולים מתימן בגל העליה האחרון. הדיון שלנו איננו מההיבט של החינוך

בלבד. בענין זה מתקיים עכשיו דיון בוועדת החינוך והתרבות. יושב-ראש הוועדה

חבר-הכנסת אברהם בורג שוחח אתי לפני כמה ימים ורצה לקיים ישיבה משותפת של שתי

הוועדות, ואני הסברתי לו שאין מקום לישיבה משותפת, כי כל הדיון על החינוך הוא לפי

דעתי מוקדם מאד. אבל ועדת החינוך החליטה והיא מקיימת דיון, ואורי גורדון חוזר

כעת משם.

העולים מתימן נמצאים בסך-הכל כמה חודשים בארץ והבעייה, מעבר לחינוך, היא

בעיית הקליטה במובן הרחב של המלה. אנחנו נשוחח ונדון על כך, גם בעקבות הביקור

שהוועדה ערכה.

חבר-הכנסת זנדברג ביקש להעלות נושא, אבל לפני-כן אני רוצה להתייחס לשני

דברים. א. בשעות אלה נמצא המבצע הצבאי "דין-וחשבון" בעיצומו, ואנחנו שולחים

מכאן ברכת חזק ואמץ לחיילי צה"ל ומקווים שהמבצע הזה יוכתר בהצלחה. פירוש הדבר

הוא שהסכנה, שהיא מוחשית, כי גם לנו יש הרוגים ופצועים, שהסכנה הזאת תורחק

לעולמי-עד.

אבל אינני רוצה לעסוק בזה. אחר-הצהריים ראש הממשלה ימסור הודעה בכנסת, ולפי

החלטת ועדת הכנסת, יתקיים אחר-כך דיון במשך שעה, שבו יקחו חלק כל סיעות הבית.

כוועדת העליה והקליטה אני רוצה להתייחס למצבם של העולים בקרית-שמונה ובכל

אזור הצפון. מדובר ב-150,000 ואולי יותר אזרחי מדינת ישראל שנמצאים בחדרי בטחון

ובמקלטים. אני מקווה שלמרות שכבר שעות רבות לא היינה שום נפילה של קטיושה

לפני שעה וחצי היתה נפילה.

אם כך, זה עוד יותר מחזק את מה שרציתי לומר עכשיו, שמצד אחד יש הישגים

והצלחות לצה"ל, אבל המבצע נמצא בעיצומו וזה יקח עוד זמן. בינתיים התושבים שוהים

במקלטים ובחדרי בטחון, כשיש גם שיתוק כלכלי מלא, כי כל המפעלים והמשרדים סגורים,

ואנחנו כוועדת העליה והקליטה צריכים לדאוג לא רק לכלל התושבים אלא גם לעולים

החדשים. לפי האינפורמציה שבידי, והיא מעודכנת להבוקר, יש לנו בעיה. בראש

ובראשונה, כל אלה ששוהים במקלטים ובחדרי בטחון שומעים את "קול ישראל" וגם רואים

את הטלוויזיה הישראלית. העולים החדשים לא קולטים את רק"ע, מסיבות טכניות,

טכנולוגיות. רק"ע משדרת 12 שעות בשפות שונות: 9.30 שעות בשפה הרוסית ו-2.5 שעות

בשפות שונות. תושבי קרית-שמונה לא קולטים את שידורי רק"ע, והם גם לא יכולים

לראות טלוויזיה, כי - א. יש בעיה מעשית, שלתושבים הוותיקים יש הרבה יותר מכשירי

טלוויזיה מאשר לעולים החדשים; ב. הם לא יכולים לשמוע שום דבר בשפות שונות, אם זה

רוסית, אמהרית, או שפות אחרות.

כשזה נודע לי ניסיתי הבוקר להשיג את מנהל "קול ישראל" ואת מנכ"ל רשות השידור,

ולצערי הדבר לא עלה בידי, אבל אני תובע בשם הוועדה למצוא את הדרך להסדיר את הדבר

הזה.

מזה שנים רבות אני עומד בראש ועדת מל"ח של ירושלים בירת ישראל, ואני יודע שיש

תוכניות לשעת מלחמה, לשעת חירום, כדי להעביר לאוכלוסיה הסברה, מידע, הוראות,

הדרכה. לא יכול להיות שביום הרביעי אחרי פתיחת המבצע העולים החדשים לא מקבלים את

הדברים האלה.



אני יודע שראש הממשלה, שריה, סגני שרים, חברי-כנסת, ראשי העם והמדינה מסתכנים

כשהם מבקרים שם, כי כל ההוראות לשהות במקלטים ובחדרי בטחון חלות גם עליהם.

כשאנחנו רואים בטלוויזיה את הביקורים האלה, הרי זה בניגוד להוראות, כי קטיושה לא

יודעת להבחין בין שר לבין אדם אחר. אני בעד זה שהם יילכו לשם, אבל אני חושב שהם

צריכים לבקר גם את העולים החדשים.

אני שומע שמחצית האוכלוסיה, ויותר, עזבת את קרית-שמונה. רוב העולים החדשים

לא עזבו.

כי אין להם לאן ללכת.

אם הוותיקים צריכים לעזוב או לא, זה לא מענייננו עכשיו, אבל יש להם לאן ללכת,

ולרוב העולים החדשים אין לאן ללכת. לכן, אלה שנשארים בקרית-שמונה הם בדרך-כלל

בעלי תפקידים, אנשים שצריכים למלא את המוטל עליהם בתחומי חיים שונים, אבל גם

אנשים מהשכבות החלשות בקרית-שמונה, ובתוכם רוב העולים החדשים, מפני שאין להם לאן

ללכת.

אני יודע שקלטו הרבה מאד ילדים בכל מיני מקומות. רק הבוקר עסקתי במרכז הנופש

של הועד למען החייל בעכו שקלט הרבה ילדים מקרית-שמונה, אבל גם קשישים. הבוקר

ניתנה הוראה להוציא משם 50 קשישים. אחרי שיחה שהיתה לי עם רמי דותן, מנכ"ל הועד

למען החייל, סידרנו שהם יוחזקו עוד כמה שעות, כולל ארוחת צהריים, כי אי-אפשר

לעשות הפרדה בצורה כזאת, ובעוד כמה שעות יצטרכו להעביר אותם למקום אחר. אני

מקווה שעיריית ירושלים, שם יש לי מהלכים, תקלוט אותם.

אני נותן לכם את זה כדוגמה, כי אנחנו צריכים לסייע לכולם. כשמדברים על כולם,

ברור שכולם נותנים עדיפות לילדים ולסוגי אוכלוסיה מסויימים. תפקידנו כוועדת

העליה והקליטה לדאוג לכולם, אבל בראש ובראשונה לעולים החדשים.

אני יודע שהוקמו צוותים בתיאום ובשיתוף-פעולה עם הסוכנות היהודית. אני אומר

שיש בעיה עם העולים החדשים ואני חושב שאנחנו צריכים לקרוא לכל הגורמים להתייחס

לבעיה הזאת במלוא הרצינות מההיבט החברתי, הכלכלי, שהעולים החדשים בקרית-שמונה וגם

במקומות אחרים זקוקים וראויים לטיפול הזה.

הייתי מבקש שזה יהיה אופרטיבי. אמרת שהצעה ראשונה היא לפנות לרק"ע ולעשות

משהו שהשידורים ייקלטו. מהי הצעתך השניה?

הצעה שניה היא לגורמים השונים שעוסקים יחד עם עיריית קרית-שמונה בהעברת

אוכלוסיה מסויימת. דוגמה לכך הם 50 הקשישים שהועברו לעכו והוצאו משם, כי

המדיניות באותו מרכז נופש היא לקלוט אך ורק ילדים, והם טוענים שאי-אפשר לשים

באותו חדר קשיש ליד ילד. אבל צריך לפתור את הבעיה של סוגים מסויימים של העולים

החדשים.

י י בא-גד;

למי אתה פונה בענין הזה?

אני פונה לסוכנות היהודית, למשרד לקליטת העליה ולכל הגורמים לעבד תוכנית.

כשם שדואגים לוותיקי הארץ כך צריך לדאוג גם לעולים החדשים. כי המצב הזה יימשך

והשהות במקלטים קשה. מתברר מעל לכל ספק שהתיערכות לשהייה ממושכת במקלטים הפרטיים

לא נעשתה כהלכה. יש מקלטים ציבוריים שבהם נעשו טיפול והחזקה שוטפים והיערכות,

אבל יש הרבה מאד אנשים ששוהים במקלטים פרטיים, ושם לא היתה תוכנית לשהייה ממושכת

במקלט פרטי, עם כל המשתמע מזה; ודאי לא נערכו לשהייה ממושכת בקיץ, כך שמעתי,

והקיץ יש לו את הסממנים ואת האיפיונים שלו. יש בעיה, צריד להתייחס אליה ולסייע

לעולים בקרית-שמונה ולגורמים המקומיים בנושא הזה. אני שם את זה כנקודה לדיון.

אני רוצה להוסיף על דברי היושב-ראש. אתמול הייתי בקרית-שמונה, עם שמחה דיניץ

וקבוצת חברים, ואני רוצה להעיר כמה הערות בקצרה.

בקרית-שמונה יש כ-4,000 עולים חדשים. בגליל כולו יש כ-10,000 עולים חדשים.

נכון, בפגישה עם פרוספר אזרן, ראש עיריית קרית-שמונה, הבנתי שמעריכים שכ-50% או

למעלה מזה עזבו את קרית-שמונה, כשרוב העולים, כמובן, נשארו שם, משום שנכון אמר

חבר-הכנסת בא-גד, שאין להם לאן ללכת.

נתקלנו אתמול בדבר מאד קשה, שלמעלה מ-32 עולים קיבלו ערב המלחמה הזאת מכתבי

פיטורין ופתאום נפל עליהם לא רק ענין הפיטורין אלא גם כל הרגשת המועקה. זה דבר

קשה מאד.

לכאורה זה לא תפקידה של הסוכנות היהודית. יש ממשלה, יש עולים שנמצאים שם שנה

- שנה וחצי. זה לא תפקידנו, אבל אנחנו באנו על-מנת לעזור וקיבלנו אתמול יחד עם

פרנסי העיר כמה החלטות שאני חושב שהן נכונות. א. הגברת מערך העובדים הסוציאליים.

למח' העליה אין בעיה להעביר עובדים סוציאליים מבאר-שבע, מתל-אביב או מחדרה

לקרית--שמונה, אבל זה יהיה לא טוב, משום שעובד סוציאלי שלא מכיר את גבורי העלילה,

שלא מכיר את העיר ואת התושבים, יכול להסתובב ולא ייצא מזה דבר. וכיוון שיש בעיה

של תקנים, אישרנו על-חשבון הסוכנות היהודית עובדים סוציאלים בתנאי שאלה יהיו

תושבי המקום. נאמר לנו שיש אנשים כאלה. זת דבר אחד שעשינו.

הקמנו חדר מצב בצפת שבו יושבים נציגי הסוכנות היהודית, אם זה עליית-הנוער -

אם צריך להעביר צעירים למוסדות שלנו; אם זה מחי העליה והקליטה לגבי הענין הנפשי,

סעד בכל מיני וריאציות. ישבנו אתמול עד שעה מאויורת בצפת עם כל הגורמים, כולל

נציגות שהגיעה מקרית-שמונה, שם החלטנו על - א. חיבור לרשתות הטלוויזיה במקלטים.

לענין הזה היו חסרים כ-40,000 שקל. קהילת סן-פרנסיסקו קיבלה על עצמה לספק

טלוויזיות, וזה ייעשה כבר היום, למקלטים שאין בהם טלוויזיות.

באווירה של רחובות ריקים לחלוטין, אין ספק שהעולים החדשים במועקה. אגב,

אנחנו מארגנים מהבוקר גם צוותי אמנים שיופיעו במקלטים. אבל כדאי שנדע דבר אחד

שמלווה אותי כל הזמן, שהבעיה של קרית-שמונה היא לא המלחמה כמו בעיית התעסוקה.

זאת אומרת, גם אם כולם מאמינים שזה ייגמר, בעיית התעסוקה היא ממש מכה, ובאווירה

שקיימת שם, על רקע המלחמה, המועקה היא מוחלטת.

אתמול סיכמנו שנשלח ל-300 הפדרציות היהודיות בעולם את כל ההצעות שיאוחדו

על-ידי עיריית קרית-שמונה לגבי מפעלים, ולגייס אותן לענין של קרית-שמונה. אינני

רוצה להיכנס כעת לכל מערכת היחסים שלנו עם הגולה, אם זה ייצא או לא ייצא. את זה

לפחות אנחנו הולכים לעשות.

ישבנו גם עם קיבוצי הסביבה, שמצבם שונה, כמובן, מזה של קרית-שמונה. חדר המצב

שלנו ממשיך להתקיים, ובתוך זה גם פתחנו קווי טלפון, ואתמול כבר קיבלנו מאות פניות

מעניינות מאד. חלק מהפניות הן של עולים חדשים מאזור תל-אביב או באר-שבע, ששואלים

לשלום יקיריהם בקרית-שמונה. חלק מהפניות הן של עולים חדשים מקרית-שמונה שמדברים

על כל מיני דברים שמציקים להם. זה חדר שעובד 24 שעות, כולל קווי טלפונים פתוחים.



צדק יושב-ראש הוועדה. אני מאמין שדרושה תוכנית משותפת של כל הגורמים לגבי

קרית-שמונה.

הסוכנות היהודית לא רוצה לעודד ולתת יד לפינוי קרית-שמונה, אבל אנחנו בהחלט

לוקחים בחשבון שיהיה צורך לפנות קשישים או מקרים סוציאליים, ואני מדבר רק על

העולים החדשים. אנחנו יודעים גם לאן נפנה אותם. אבל לא ניתן יד, מבחינת אווירה,

לבריחה מן העיר. צריך לעשות את זה באחריות ובזהירות. היום אחרי-הצהריים אני אשמע

את הדו"ח לגבי היום, אבל רק רציתי למסור לכם שאתמול היינו בקרית-שמונה והמצב שם

לא פשוט.

עי מאור;

אנחנו בתנועה הקיבוצית נערכנו לקלוט ילדי עולים ואכן קלטנו כבר את הקבוצות

הראשונות. עכשיו, אחרי הישיבה הזו אני אפעל בענין זה בקיבוצים, שיקלטו גם עולים

מבוגרים. אני חושבת שבנוסף למה שהעלית, אדוני היושב-ראש, צריך בענין הזה

שמקסימום גופים וולונטריים, הרשויות המקומיות וכל אחד מאתנו, בקשרים שיש לו,

יעשה זאת.

שנית, שאלה. האם בהגדרה של הרשויות המקומיות בצפון, או קרית-שמונה, מוגדר

עכשיו שלא מדברים רק על ילדים, נכים וקשישים, אלא הם הוסיפו את ההגדרה של העולים

כחלק מהאוכלוסיה שעבורה הם מבקשים מקום?

א' גורדון;

כן.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן ובעיקר לנושא הפינוי. המחלקה לשירותים

חברתיים בקרית-שמונה, ושירותי הרווחה, כולל המחוז והיחידות במשרד העבודה והרווחה

נתנו ונותנות את הדעת לבעיות שעולות כאן. נערך פינוי של עולים קשישים במסגרת

הפינוי הכללי. זאת אומרת, העולים מטופלים על-ידי המחלקות לשירותים חברתיים

ובהחלט מקבלים את השירותים שהם נזקקים להם, במסגרת שירותי הרווחה המקומיים, עם

עדיפויות בהתאם לצרכים שלהם. אין ספק שעולה בודד שאין לו שום מערכת תמיכתית

נוספת יקבל עדיפות על פני עולה ארור.

היות ונעשה פינוי, חשוב מאד שהדברים ייעשו בתיאום עם משרדי הממשלה. כי אותו

פינוי שעליו מדבר מר גורדון, או אותה יציאה של קשישים, אלה דברים שמתבצעים וחשוב

שהם ייעשו בתיאום.

זה לא נושא לדיון, אבל אנחנו במצב של מלחמה. הדיון העיקרי תיכף יתקיים, אבל

כשנמצאים במצב כזה אנחנו משנים את סדר-היום ומעלים את הענין לעדיפות ראשונה, ולכן

העליתי אותו. אני שמח שהדברים שאמרתי קיבלו חיזוק גם בדברים שלך.

בינתיים קיבלתי הודעה שמטעמים טכניים הסוכנות היהודית סידרה את 50 המבוגרים

והקשישים שהוצאו ממרכז הנופש בעכו לכפר הירוק, ולא לירושלים, ואני מברך את

הסוכנות על כך.

אני רוצה לסכם את הדברים שנאמרו עד עכשיו. ועדת העליה והקליטה קוראת לכל

הגורמים - ואחר-כך נפרט וננסח - לעבד תוכנית, כמתחייב מהמצב, והמצב הוא שאין

פתרון לבעיה הבטחונית ולשהייתם של כל התושבים, ובתוכם העולים החדשים, במקלטים

ובחדרי בטחון בימים הקרובים. זה מחייב הכנת תוכנית כלכלית, חברתית, חינוכית,

הסברתית - בכל התחומים, באופן מיוחד לעולים החדשים, בגלל כל הסיבות שאנחנו יודעים

אותן.



כל מה שאת אמרת זה יפה מאד אבל זה לא בא במקום הדברים שאנחנו יודעים. זה

מחייב הסברה ישירה ובעל-פה וגם באמצעות כלי התקשורת. אני מקווה שבעוד כמה דקות

נשמע שגם "קול ישראל" וגם שידורי הטלוויזיה בכבלים מגיעים לשם. אני סיירתי

בקרית-שמונה עם אחת מוועדות הכנסת, וראיתי שמי שיש לו כבלים הוא מי שיכול לשלם 90

שקלים בחודש, ואלה לא רוב התושבים.

לכן אנחנו חייבים בשעת חירום, כשהשהייה במקלטים תהיה ממושכת ובתנאים קשים,

לתת לאוכלוסיה פתרונות.

א' זנדברג;

אני רוצה להצטרף לדברים שאמר היושב-ראש לגבי מבצע "דין-וחשבון" והבעיות של

העולים החדשים באזורים האלה. גם אני, כמו אחרים, ביקרתי שם. אני רוצה לשבח גם

את הסוכנות היהודית על הצעדים שהיא נקטה בזמן כל-כך קצר על-מנת לסייע בקליטה,

למרות, כפי שאמר אורי גורדוו, שזה מחוץ לתפקידה.

אני מבקש לקיים פה דיון בשבוע הבא, שנוגע לסוכנות היהודית, לצערי לא כל-כך

מצד השבחים. בעתון "ידיעות אחרונות" פורסמה כתבה שמדברת על כל מיני ליקויים,

חשדות לפלילים לכאורה, לניגוד אינטרסים, לפעולה שלא על-פי טיב הענין בנוגע להבאתם

של עולים חדשים מארצות מזרח אירופה, מברית-המועצות לשעבר בעיקר.

נודע לי שיש חשש כבד שהקו הימי להבאת יהודים עומד להיסגר. כיוון שהכתבה הזאת

עוסקת במכלול כולו, ולפחות מרמזת על כל מיני שיקולים שהם לא לטובת הענין,

ושיקולים שיווע- סייעו למי שקיבל אותם ופחות לעולים, אני חושב שמן הראוי שנקיים

בדחיפות דיון ובירור בדבר הזה, מכיוון שאם באמת ייסגר הקו, זה עוד נתיב שנסגר,

ואם השיקולים פסולים, או יש אפשרות ללבן את הסוגיה ויש חשש שכזה, מן הראוי שהענין

יתברר עד תום בוועדת העליה והקליטה של הכנסת.

חבר-הכנסת זנדברג, בקשתך נשמעה. אתה גם העברת לי היום צילום של הכתבה. לא

ידעתי על כך עד שהארת את עיני. אנחנו נמצא את הדרך לקיים את הדיון.

דבר אחרון לפני שנעבור לנושא שלשמו התכנסנו. מדינת ישראל נמצאת במצב של

מלחמה אבל העניינים מתנהלים, ואתמול התקיימה הפגנה שבה השתתפו לא רק יוצאי

אתיופיה אלא גם ותיקי הארץ בנושא כאוב אחר. דווקא בבריכת שחיה של מושב החליטו

שמטעמי בריאות והיגיינה לא רוצים לתת ליוצאי אתיופיה לשחות בבריכה הזאת. זה דבר

חמור ביותר שראוי לגינוי. אין להעלות על הדעת שבמדינת ישראל, שהיא מדינה של עם

שנרדף וסבל מגזענות - אולי עד היום היא קיימת במקומות מסויימים בעולם - שדווקא

במדינת ישראל יחליטו בבריכה ציבורית, לא פרטית, לא לאפשר כניסה של אתיופים.

תנועת המושבים כולה, כולל המושב הזה, נתמכת בכספי משלם המסים הישראלי ונתמכת

ונעזרת ומסתייעת בממשלת ישראל ובמוסדות ממשלתיים. לא יעלה על הדעת שיגידו ליוצאי

אתם לא מספיק היגייניים ואתם מסכנים את הבריאות. זה מעשה גזעני ואני

רוצה להביע הזדהות עם אלה שהפגינו אתמול.

כבר כמה פעמים קיימנו דיונים בוועדה עם אנשי משרד הבריאות, לאחר שהיו כל מיני

שמועות ורכילויות בנושאים שנוגעים לבריאותם של יוצאי אתיופיה. הוכח מעל לכל ספק

שלשמועות אלח אין כל אחיזה במציאות. משרד הבריאות חייב לצאת בהודעה ברורה

וחד-משמעית בענין זה.

עם זה, אי-אפשר לעבור על כך לסדר-היום. אני מקווה שמה שרצו לעשות יתוקן. אם

לא, צריך לנקוט בצעדים על-מנת שדברים כאלה לא יישנו במדינת ישראל. אני חושב שבזה

אני מביע את דעתם של כל חברי הוועדה לאחר שדיברתי על כך עם כמה מהם.



הקליטה החברתית והרוחנית של העולים מתימן

אנחנו ניגשים עכשיו לנושא שעל סדר-היום והוא: הקליטה החברתית, הכלכלית

והרוחנית של יוצאי תימן. אנחנו הכרנו את הנושא מזה חודשים רבים. ההוועדה קיבלה

בישיבות סגורות דין-וחשבון על המאמצים שנעשים על-מנת להביא ארצה את אחינו מתימן

ולאחד כאן את המשפחות. הדברים התפרסמו. לפני שנתיים אחד השרים פלט את זה החוצה

במעמד כלשהו והיה טיפול בנדון.

במשך תקופה ארוכה לא דיברו על כך. לאחר-מכן הענין הועלה שוב, והוא הועלה שוב

לפני זמן קצר, ומה שהיה ידוע לרבים ברחובות, באשקלון וגם לחברי ועדת העליה

והקליטה, עכשיו הפך לסוד גלוי, שיש בארץ קרוב ל-300 עולים מתימן. נמצאת אתנו כאן

נציגות שלהם. העולים גרים ברחובות ובאשקלון, ואנחנו מקווים שבקרוב יגיעו לארץ

עוד כמה מאות שעדיין נמצאים שם. אני אומר בקרוב, כי יש תוכנית, עם מועדים, וכבר

בימים הקרובים ביותר הם צריכים להגיע.

אנחנו מקווים שהפרסום שיצא החוצה, שבו ועדה כולנו גינינו אותו, שהפרסום הזה

וכל מה שמסביב לו לא יגרום נזק. אני למשל נתמלאתי חרדה לא מפני שחברי-הכנסת יעל

דיין ודראושה לא יכלו לפגוש את ערפאת, אלא מהעובדה שערפאת לא קיבל אותם מפני שהוא

נסע לתימן. למה דווקא לתימן? אני מקווה שביקורו שם לא יביא למזימ ה כלשהי. אנחנו

יכולים רק לקוות ולהביע אמונה ותקווה שהקבוצה שצריכה להגיע בימים הקרובים ביותר

תגיע, ואם היא תגיע זה סימן שביקורו של ערפאת בתימן לא גרם נזק. אני מקווה שכך

יהיה לאורך כל התקופה עד שאחרון העולים יגיע לישראל ויצטרף אלינו. זה באשר

לעליה.

אבל צריך להבין שכל העליה הזאת נעשית בצורה מאד מהירה ובלי הכנות מיוחדות.

אמנם בביקור שערכנו ביום ראשון, שהיה מאד מעניין ומאלף, התברר לנו שהם ידעו שהם

עתידים לעלות לישראל. אחד מהם אמר לי: אני ידעתי על כך שנה וחצי מראש. אבל יש

הבדל בין לדעת שנה וחצי מראש לבין הכנה. אני מאד התרשמתי, למשל, כשראיתי

במוסקבה, במינסק ובאודיסה כיצד מכינים אותם לעלות לישראל. הם לומדים עברית,

מקבלים שעורים באזרחות וביהדות. יש הכנה והכשרה ממושכת. עם יוצאי תימן אין הדבר

הזה. הם מקבלים התראה מאד קצרה והם מגיעים למקום כלשהו ומשם הם טסים לישראל.

בארץ הם נמצאים בשתי מסגרות. מסגרת איות היא מרכז קליטה ברחובות, והמסגרת

השניה היא באשקלון, לא במרכז קליטה. השאלה היא אם בשתי המסגרות האלה מקנים להם

גם את השפה העברית, גם מידע והסברה על ישראל, על הערכים היסודיים שמאחדים אותנו,

על המשטר בארץ, על צורת החיים שלנו וכיוצא באלה.

אני רוצה להביע את דעתי ולומר שהם נראים טוב, הם נקלטים יפה מאד. לא היו לנו

טענות נגד הסוכנות היהודית. בסיור ביום ראשון השתתפו 8 חברי-כנסת מ-6 סיעות, ולא

נשמעו טענות לגבי צורת הקליטה, לגבי היחס והמדיניות. יש ויכוחים בתחומים אחרים

אבל לא לגבי זה. הטענות שאנחנו שמענו מהעולים הן: א. הבטיחו להם דברים, מי

שהבטיחו, וצריך לקיים אותם גם בארץ. לא אפרט, אנחנו נשמע על כך בהמשך. ב.

אנחנו יהודים חרדים ואנחנו רוצים להיות נאמנים לעצמנו ולאמו נתנו ולחיות לפי אורח

החיים הדתי-חרדי מבלי שאף אחד ישבש אותו או יפריע לו.

עם זה, אני מביע את דעתי ואומר שאנחנו צריכים להיות מעוניינים שבמסגרת שעורי

העברית ובמסגרת המגעים השוטפים והרצופים, שהם יקבלו את כל מה שהם צריכים לקבל בכל

הקשור למציאות המורכבת והכללית במדי נת ישראל. גם ערכים אוניברסליים, גם ערכים

ציוניים וגם ערכים כלליים.

לסיכום דברי הפתירה הקצרים שלי, האם הם צריכים להיות מרוכזים במקום אחד, כפי

שחבר-הכנסת רביץ אמר לפני הסיור, והוא ידבר על כך גם היום, בגלל הדברים שמאפיינים

אותם, את המקום שממנו באו ואת אורח החיים שלהם, או לפזר אותם יותר מכפי שהם

מפוזרים היום, כי היום הם נמצאים בשני מקומות. למה לא קליטה ישירה, עם כל המשתמע



מזה? כי יש להם קרובים. אצלם זה לא כמו לגבי יהודים שבאו מארצות מסויימות

ומאזורים מסויימים של ברית-המועצות לשעבר, שאני לא יכול להגיד את זה לגבי יוצאי

תימן. ליוצאי תימן יש קרובים, ידידים ומשפחות בארץ. יש ועד ציבורי שטיפל

בעלייתם והוא יכול לטפל בהם גם עכשיו.

מעבר לכל זה יש גם אנשים שעשו עבודת קודש במסירות ובנאמנות, ואהד מהם הוא

חבר-הכנסת גמליאל, שנמצא כאן לא רק כחבר-הכנסת אלא גם בתור אדם שבמשך תקופה ארוכה

מאד טיפל בעליה, עם כל המורכבות, הסבכים והסכנות שהיו בדבר, וגם מטפל בתחום

הכלכלי-חברתי של הקליטה היום.

הבעיה נתגלתה לציבור בארץ ולעולם הגדול רק עכשיו, אבל הנושא נמצא בטיפול של

הסוכנות היהודית, של המשרד לקליטת עליה, של גורמים ציבוריים וממלכתיים, וגם של

גורמים פרטיים כבר תקופה ארוכה מאד. הסוד הגלוי הזה היה ידוע אולי לכמה אלפים

במדינת ישראל, אבל היום הענין קיבל מימד אחר ואנחנו צריכים להתייחס אליו.

אי גורדון;

אני מציע שלא אני אפתח, ואסביר מדוע. אני אפתח כעת ואחר-כל יעלו חברי-הכנסת

את ההשגות שלהם. אני כאן לא כפותח אובייקטיבי. כאן יש סוגיות לאומיות רציניות.

מי שצריך לפתוח בהשגות האלה הם חברי-הכנסת. שנית, אני אצטרך להשיב באחריות שלי,

בקטע שלי. כי אם אני אפתח כעת, אין טעם בזה. יש שאלה - כן מרכז קליטה חרדי, לא

מרכז קליטה חרדי. יש שאלה של חינוך חרדי או חינוך דתי-ציוני. אני חושב שהישיבה

צריכה להיפתח על-ידי חברי-הכנסת שהשתתפו בסיור, לכל אחד מהם יש השגות, ואני יכול

להשיב לא בשם עם ישראל, רק בשם הסוכנות היהודית, בקטעים הרלבנטיים שאני אחראי

להם.

סגן השר גמליאל, בבקשה.

סגן שר הבינוי והשיכון אי גמליאל;

אני הייתי בעד הבאת עולי תימן למרכזי קליטה ולא בקליטה ישירה שלהם, כי ברגע

שהם מגיעים למרכז קליטה יש שם אנשי מקצוע שמטפלים בהם, יש להם כתובת לכל בעיה

וענין. ברגע שאדם מגיע לישוב מסויים, נכנס לדירה וגר שם, הוא לא יודע אל מי

לפנות. אמנם קרובי משפחתו יכולים לעזור לו פה ושם, אבל אין לו כתובת ברורה.

י י בא-גד;

איך עושים הרוסים שאין להם קרובי משפחה בארץ?

אני באמת לא יודע.

י י בא-גד;

קלטנו חצי מיליון רוסים בקליטה ישירה ואומרים שזה היה מוצלח מאד.

יש לעולה כתובת, סניף משרד הקליטה באזור מגוריו.



סגן שר הבינוי והשיכון א' גמליאל;

אני מסכים שזה יותר קל ויותר טוב, כי יש לו כתובת ואנשים שמטפלים בכל מיני

נושאים. הסוכנות היהודית טיפלה בעולים יפה מאד, ואני מוכרה לציין את מנהלי מרכזי

הקליטה, גם את שלום ניני באושיות וגם את דוד אוחיון שנמצא אתנו, שמטפלים בכל

אחד מהעולים באופן פרטני ובמסירות, ואני חושב שזה דבר טוב וחשוב.

יש בעיה אחרת, שבמרכזי הקליטה יש גם דיירים נוספים מארצות אחרות והמפגש הזה

מפריע מאד לעולים מתימן. ברגע שבאות לשם נשים חשופות ונשים עם מכנסיים קצרים, הם

קוראים לזה גילוי עריות. זה מאד מפריע להם, כי הנשים שלהם מתלבשות בצניעות רבה,

עם מטפחת, עם שמלה ארוכה ומכנסיים מתהת לשמלה. זה באמת מפריע להם וזה גורם להם

לחזור אל העבר, כי הסאטמרים, עד כמה שידוע לי, כבר 15 שנה פועלים בתימן והם

אתם תבואו לארץ-ישראל, זה מקום שיש בו חילול שבת, יש שם פריצות,

דברים רעים, שמד. וכשהם באים למרכזי הקליטה ורואים את האנשים שמסתובבים שם, הם

ממש בהלם וברור שזה מפריע להם.

לו היה להם מקום מיוחד שרק הם נמצאים שם, אין ספק שזה היה דבר אידיאלי. עד

כמה שאני יודע לסוכנות היהודית אין מקום כזה ולכן הם גם לא הופנו למקום כזה. אבל

אני חושב שזה כיוון נכון וטוב.

העולים מתימן אמורים להיות במרכזי הקליטה בין 3 ל-6 חודשים. הראשונים שהגיעו

נמצאים ברחובות כבר למעלה משנה, והממשלה אשמה בזה שהם עדיין נמצאים שם. אני

מאשים בזה את הממשלה במפורש, כי הם היו צריכים לקבל משכנתאות מוגדלות, כמו

האתיופים, והפרוצדורה בענין הזה לקחה הרבה מאד זמן. לפני הודשיים - 3 חודשים הם

יכלו לממש הלכה למעשה את הזכאות שלהם ולקנות דירה, אבל עד עכשיו הם לא יכלו לממש

את הזכאות ולכן הם נשארו במרכזי הקליטה. לו היו יכולים לממש את הזכאות הרבה יותר

מוקדם אני מאמין שהרבה אנשים היו קונים דירות ועוברים לגור בהן, כי הם רוצים

להיות עצמאים ולנהל את חייהם כפי שהם חושבים ומבינים.

אני מקווה שבעליה שהגיעה, כיוון שהענין הזה מסודר, השהייה שלהם במרכזי קליטה

תהיה הרבה יותר קצרה.

מבחינת החינוך, ועדת החינוך והתרבות של הכנסת דנה בענין הזה והיו שם ויכוחים.

אנשים לא מכירים את העניין מקרוב. מי שמכיר את הענין מקרוב יודע שניסו להשפיע

עליהם. אנשים רבים, נציגים של גופים שונים, באו ודיברו אתם בנושא החינוך, כולל

קרובי המשפחה שלהם. ובאמת, חלק מהם הלכו לירושלים לחינוך הממלכתי-דתי ואחר-כך

ההורים החליטו להעביר את הילדים למקום אחד, כי הם חשבו שזה לא מתאים להם. אבל

למעשה הם יודעים מה הם רוצים ולקראת מה הם הולכים, והם בודקים את המקומות, הם לא

שולחים סתם את הילדים. הכל נקבע לפי רצונם. מבחינה זו אני חושב שאין בעיה בנושא

החינוך.

אי רביץ;

אני נולדתי וגדלתי בימי נעורי בשכונת מונטיפיורי ליד תל-אביב. זה היה בימים

שלא היו אזורים דתיים בכלל. חיינו כולנו יחד. המצב החברתי בתקופה של טרום

המדינה היה שונה לחלוטין מכפי שהוא היום. אל לנו לטאטא היום את הדברים מתחת

לשטיח כאילו אנחנו מדברים באיזו מן אוטופיה. המציאות היא שיש כאן שתי תרבויות

ואנחנו צריכים למצוא את הדרכים כיצד לכבד זה את זה, כיצד נוכל לחיות זה ליד זה.

אבל מדינת ישראל כיום היא לא מה שהיתה בתחילתה, ובוודאי לא מה שהיתה לפני קום

המדינה מבחינת ההתנהגות של הנוער, מבחינת ההתנהגות החברתית, ואינני מבקר ואומר מה

טוב, מה רע, כיצד החברה האנושית מתנהגת. אנחנו מדברים בשפת העובדות.

לצערי, לא בחינם אנחנו חיים חיום בתקופה כזאת שיש אזורים דתיים ואזורים

לא-דתיים. פרט לירושלים לא היה דבר כזה. בני-ברק לא היה אזור דתי, הוא היה אזור

מעורב. אבל היום, מאחר שהחברה מתנהגת כפי שהיא מתנהגת - אנחנו קוראים לזה



מתירנות, אחרים יקראו לזה דרך חיים; מה שאנחנו קוראים סטייה, יהיה מי שיקרא לזה

העדפה. בחוק שאנחנו חוקקנו, מת שבעבר קראו סטיה מינית היום קוראים לזה העדפה

מינית - אנחנו חיים בתקופה אחרת.

אין זה סוד שאדם שומר תורה ומצוות, שההשולחן ערוך הוא נר לרגליו, קשה לו היום

לחיות בחברה חילונית. זו האמת. הייתי אומר גם ההיפך. אדם שבחר לחיות חיים

חילוניים, ואפשר לקרוא לזה תרבותיים-מערביים, קשה לו לחיות בתוך חברה דתית. זוהי

מציאות החיים, וזו המציאות החברתית במדינת ישראל. אני רוצה לומר לכם שזה מעוגן

כבר בחוקים ובתקנות, ובבג"צים למיניהם. כסגן שר הבינוי והשיכון ליוויתי מערכת של

תקנות שאמורות לתת פתרון לבעיה החברתית הזאת. ואם אנחנו כציבור דתי רוצים לחיות

את חיינו ולא רוצים להפריע לציבור החילוני, אנחנו מבכרים לחיות בתוכנו, עם כל

הקשיים שיש בזה.

הגיעו אלינו 500,000 עולים חדשים, ביניהם גם אנשים מסורתיים מבוכארה, קרובים

לדת, ואנחנו הציבור הדתי רצינו לקלוט חלק מהם לפי כוחנו בחברה הישראלית. אבל

מה, אנחנו נעשה גם על זה מלחמה פה? ישבנו בפנה ושתקנו ועינינו כלות מראות

ש-450,000 עולים לא זוכים ליהנות, לפי השקפתי, מרוח היהדות, משורשי היהדות. פה

ושם יוצאים עסקנים או פעילים ללמד אותם קצת יידישקייט. יש מלחמות על כל אולפן,

ובענין הזה עסקתי קצת, שיהיו אולפנים שילמדו בהם גם את שורשי היהדות. זה לא הלך.

זיכה אותנו הקדוש ברוך הוא ובאו אלינו מעט מזעיר שארית הפליטה, אנשים שבגללם

אני גא להיות יהודי. בני-אדם, יהודים, שבתנאים כאלה החזיקו מעמד יותר מאלפיים

שנה. יהודי תימן נמצאים 3,000 שנה בגלות. הם הצליחו עד לעת האחרונה לשמור על

זהותם היהודית, גם כשלא היו להם תלמידי חכמים, לא היו להם מורים, אבל מה שהם

יודעים הם עושים.

כשביקרנו במרכז הקליטה באשקלון ראיתי בחור צעיר עם כיפה סרוגה והוא ביקש

מהעולים לבוא להתפלל בשבת בבית-כנסת מרורוק. הם חכמים מאד, גם עדינים, והם התחמקו

לא, לא, טוב לנו פה. בסוף אחד מהם שאל אותי: תגיד לי, זה בתחום

שבת?

כולה שלי. אלה לא חרדים, אלה דתיים. ומה עושים לנו

בוויכוח הזה? אומרים שאני שמייצג את החרדים, אני נגד שירות בצבא ואני נגד מדינת

ישראל. זה מה שמספרים להם פתאום.

יושבים כאן נציגים של יהודי תימן ואני רוצה להגיד לכם. מי שנקרא חרדי אוהב

את מדינת ישראל, אוהב את הצבא. יש לנו ענין שבחורי ישיבה יקבלו דחיה, אבל מי

שאינו לומד משרת בצבא. שלא יספרו לכם ספורים.

באה עכשיו שארית הפליטה. מדובר על 800 יהודים שנשארו שם ועל 300 שנמצאים

כאן. אנחנו נתחיל לשחק אתם בהגדרות אם הם יורדים או דתיים, נכניס את זה למשקל כזה

ואחר? אין כל ספק שכולנו מסכימים שהדבר החשוב ביותר בשבילם הוא להמשיך להיות

יהודים שורשיים. כי הרי על זה נאבקו ולשם כך הם קיימים עד היום הזה.

לכן, כשאני אומר מרכז קליטה - בואו לא נקרא לזה חרדי, כי חרדי זה דבר מחריד.

במרכז הקליטה הזה ישמרו שבת, כי אין ספק שזה מקובל על כל יהודי תימן. במרכז

הקליטה הזה הלבוש יהיה צנוע. אינני יודע מה הגברים אומרים, אבל מה אומרות הנשים

שלהן, שאינן מדברות? תעזבו את הגברים לרגע, אולי היצר הרע תוקף אותם גם כן והם

רוצים לראות דבר מגולה, הם בני-אדם עם יצרים בריאים. אבל מה עם הנשים שלהן, גם

הן רוצות שהגברים שלהן יסתובבו בין כל אלה? אני שואל את עצמנו. אנחנו לא צריכים

להתחשב בנשים?

אין כל ספק שהם רוצים חינוך תורני. הם רוצים גם השכלה, כנראה, ואנחנו

מעוניינים שהם יכירו את החיים במדינת ישראל, כפי שאתה אמרת, אדוני היושב-ראש. הם

חייבים להיות ערים לכל מה שמתרחש כאן, אבל מותר להם לקבל גם את הציונות, את המשטר



הדמוקרטי, את החיים הפוליטיים, את החיים העצמיים, מתוך נקודת השקפה שלי. אני חלק

מזה, אני חלק מהציונות, חלק מהמשטר הדמוקרטי. יש לי את הנוסחאות שלי, את הראיה

שלי, אבל אני חלק מהחברה בישראל.

אני יודע שיש רגישות ומתעוררת שאלה איך להגדיר את המרכז.

סגן שר הבינוי והשיכון אי גמליאל;

בעל צביון דתי.

בירושלים יש מקום כזה, בשכונת הר נוף. פעם חשבנו שזו תהיה שכונה חילונית, או

מעורבת, והיא הפכה לשכונה דתית חרדית.

א' רביץ;

גם אם מרכז הקליטה ונהיה בו אווירה של צביון דתי, אנחנו רוצים לסגור אותם? הרי

כל מדינת ישראל איננה דתית. אבל אנחנו אומרים שיהיה להם בסיס, שהבית שלהם יהיה

כזה שהם יוכלו להיות בו בשלווה ובהזדהות אתו.

י' בא-גד;

ביקרתי פעמיים באושיות ואני רוצה לשבח את הקליטה החומרית. אם מותר לי להעיר

הערה עדינה, התחזוקה של חדר המדרגות וסביב הבנינים היועץ יכולה להיות יותר טובה.

כדאי להרגיל שלא כל דבר זורקים, יש פחי אשפה. אני מבקש להביא זאת לתשומת-לבם של

האחראים על מרכזי הקליטה.

אני חולק על מי שהחליט לקלוט את עולי תימן במרכזי קליטה. אני חושב שזו טעות.

היה צריך לקלוט אותם בקליטה ישירה. חלפו ימי המעברות, הם אנשים מבוגרים, צריך

להביא אותם לחברה ולקבוע להם משפחה מאמצת. גם לגבי העולים מרוסיה אני רק בעד

משפחות מאמצות מתנדבות, כי רק בדרך זו אפשר להגיע לקליטה טובה. כך טענתי גם

במליאת הכנסת. ואם יש להם בארץ קרובים, ודאי שאין בעיה. עובדה שחצי מליון

רוסים נקלטו בקליטה ישירה.

אם כבר הוחלט על מרכז קליטה, זו היתה טעות להביא אותם לאושיות או לאשקלון.

אם מרכז קליטה, צריך היה לשכן אותם בבית מלון או לשכור מקום בבני-ברק או במקום

מתאים לאווירותם.

כשסיירנו ביום ראשון במקום ראיתי שכל המנהלות, שאינן מקובלות כדתיות, התאימו

את לבושן למרכז הקליטה. אבל לשם מה זה? למה אי-אפשר להביא אותם לטיפול של אנשים

שזה אורח החיים שלהם? זו היתה הטעות.

להבא, היות ויבואו משם עוד יהודים, אני מציע לעשות זאת בקליטה ישירה, ואני

עומד על דעתי בתוקף. אם הדבר לא ניתן מסיבה טכנית כלשהי להביא אותם לסביבה

מתאימה להם, וזאת בלי לפגוע ברוח הציונית ובגיוס לצה"ל, כי לא צריך אפילו לדבר על

זה, זה ברור. רק זו הדרך לדעתי.

ר' רונן;

אני מטפלת בשידורים לעולים ובשידורים במקביל לחוץ-לארץ. רציתי קודם-כל על

קצה המזלג להעלות את חלקנו הצנוע בשידורים. במשך 5 השנים האחרונות אנחנו משדרים

אל יהודי תימן 4 פעמים בשבוע, חצי שעה בכל יום. בשידורים האלה, שהתלבטנו מאד מה

לשדר בהם, יש חדשות. ניסינו לתת על קצה המזלג מה שקראתם כאן משטר מדינת ישראל,

בעיות חברתיות של מדינת ישראל, והרבה מאד שידורים ישראלים, בדרך-כלל של זמרים

תימנים שקרובים לליבם.



אני חושבת שתרמנו משהו קטן, דל וצנוע בזה שקירבנו אותם למדינת ישראל ואל כל

מה שקשור בנושא הזה. הרבינו בנושאים מסורתיים - פרשת השבוע, אגדות חז"ל, לקחנו

את כל הדברים האלה בחשבון, והנה הם כאן.

אני רוצה לחזק את ידיכם ואני מבקשת את ענין רק"ע לחזק. אנחנו משדרים ברק"ע

לא רק רוסית ואתיופית. אנחנו משדרים ברק"ע 10 שפות.

באיזו שפה שידרתם לתימן?

ר' רונן;

ביהודית תימנית, לשונם בעגה התימנית. אנחנו משדרים בשפות רבות אחרות ברק"ע.

בימים אלה כדאי שישמעו אותנו.

דבר אחרון. אני מבקשת שכשכל יהודי תימן יעלו לארץ, ואני מקווה שאכן כך יהיה,

להעביר את השידור שהיה מיועד אך ורק לחו"ל, להעביר אותו לתוך הארץ, שהוא ייקלט

בארץ ויהיה שידור מיוחד ליהודי תימן במסגרת השידורים לעולים.

ביום ראשון הייתי באושיות ושם פגשתי את חברי ועדת העליה והקליטה. העולים

החדשים היו מאד נסערים. אני הקלטתי אותם כדי שנשדר אותם לתימן. הם חדורי אהבת

ארץ-ישראל. מה שקשור לנושא הדתי אין בכלל מה לפקפק, בהם לא צריך להשקיע בנושא

הדתי. בהקלטה הם אמרו שמשה רבנו לא זכה להיכנס לארץ-ישראל, והנה אנחנו זכינו

לבוא ולהיכנס לארץ-ישראל.

מה היה חשוב לי בכל הספור? הם היו מאד נסערים ומאד פגועים שהזמינו להם משטרה.

בתימן, מעלי גר ערבי. הוא לא פתח רדיו, הוא לא נסע

בשבת, ואם אני הייתי עובר ברחוב וערבי היה מעשן סיגריה ורואה אותי ואת הפיאות

שלי, הפיאות הן סימן ליהדות אצלנו, הוא היה מכבה את הסיגריה. אני באופן אישי מאד

נפגעתי כששמעתי שהזמינו להם משטרה.

אני חושבת שצריך לעבוד אתם בשני כיוונים. כיוון אחד, להסביר להם שזו ארץ

דמוקרטית ויש שכונות מעורבות. אני גרה בשכונת נחלאות ולידי גר רב, אבל זו שכונה

מעורבת. או שנחדיר להם לראש ונלמד אותם שזאת מדינה דמוקרטית ומעורבת. גם אתה,

חבר-הכנסת רביץ, גדלת בשכונה חילונית וזה לא הפריע לך להיות רב. זה מה שצריך

ללמד אותם, לפי דעתי, שכך זה בארץ-ישראל. הם לא יכולים לראות איך שאופנוען נכנס

בשבת לשכונה. שיביאו משטרה לאופנוען.

כבר אמרתי את זה בישיבה המצומצמת של ועדת העליה והקליטה במרכז הקליטה. כל

הדיונים וכל הוועדות וכל הרמות הם כשרים והם בסדר גמור, רק תמיד צריך לקחת בחשבון

את הרצון שלהם, וזאת בעיקר מפני שאני לא מכירה מספיק טוב עליות אחרות, אבל האנשים

האלה הם מאד אינדיבידואלים, כל אחד מהם יודע בדיוק מה הוא רוצה. כעת הגיעו לכאן

עוד נציגים שרוצים שישמעו גם אותם, כי לכל אחד מהם יש מה להגיד. עצם העובדה שהם

החזיקו כל-כך הרבה שנים מעמד בתנאים שהם חיו בהם מעידה על עצמה.

האם לוחצים עלייך? האם את חושבת שלוחצים עליהם, שמאיימים עליהם? יש כל מיני

שמועות. מה את אומרת על זה?



א' בוקר;

אני לא חושבת שמאיימים עליהם, אבל כל אחד בא עם חוות הדעת שלו.

סגן שר הבינוי והשיכון א' גמליאל;

אף אחד לא מסוגל לאיים עליהם.

אי בוקר;

זה נכון. הם מאד מכניסי אורחים. כל אחד בא עם חוות הדעת שלו, והם מבולבלים.

הם אומרים; אין לנו ראש מברזל, ואנחנו לא יודעים מי הטובים ומי הרעים, וקשה מאד

בזמן קצר להגיע להחלטה אם אני אומרת נכון או השני אומר נכון.

אי רביץ;

באיזה נושא?

אי בוקר;

על כל נושא. אם מרכז הקליטה פתוח, והם מכניסי אורחים, ב-12 בצהריים הוא ראה

כ-5 - 6 אנשים של מרכז הקליטה, ואחרי הצהריים בא איש מהמשפחה שלו בגדרה, ולפנות

ערב בא חבר שלו מקרית-עקרון ובערב בא רב מבני-ברק, ואחר-כך משדרות, בסוף היום הוא

פשוט לא יודע מה הוא צריך לעשות כי הוא לא קיבל שום הסבר.

אני רוצה לתת לכם דוגמה קטנה. היה עולה אחד שאמר; זה וזה לא מוצא חן בעיני,

אני שולח את הילדים שלי לבני-ברק. אמרתי לו: תראה, אתה אחראי לילדים שלך. יש

מה לעשות. בארץ-ישראל יש חינוך ממלכתי, דתי, ויז'ניץ, חב"ד, אגודה וכו'. אתה

צריך לבחון ולבדוק ואתה תחליט. התגובות שקיבלתי אחר-כך היו, שהוא אמר; זה היה

היום המאושר בחיי. סוף-סוף הבנתי מה הן האפשרויות שלי. הוא המשיך לעשות בדיוק

מה שהוא רצה.

לפעמים יש בעיה. בא מישהו מאגודת-ישראל ומישהו מיהדות התורה. זה מדבר כך

וזה מדבר אחרת. לעולה יש בעיה עם זה.

אי רביץ;

זה לא כך.

ככה זה.

עכשיו עלינו מתימן ואנחנו לא יודעים מה לעשות, איך לעשות, לאן ללכת. אנחנו

עדיין מבולבלים. אורנה עובדת אתנו, יחד עם עוד אנשים, והם אומרים לנו מה לעשות

ומה לא לעשות. יש לנו משפחות שבאות מתימן , היא לוקחת אותנו לשדה התעופה, אבל לא

את כולם, רק שניים.

אי רביץ;

למה רק את אלה השניים?

אני לא יודע. אנחנו, התימנים באשקלון וברחובות לא יודעים כלום. לוקחים רק

את השניים האלה. אנחנו עכשיו לא יודעים מה הם רוצים לעשות אתנו בכלל.

איך ידעתם לבוא לכנסת?

דוד שוקר לקח אותנו.

א' רביץ;

לוי, את מי אתה מציע שאורנה תיקח לכל פגישה?

פי לוי;

היא לוקחת רק את אלה השניים.

אי רביץ;

אבל מה היית רוצה שיקרה?

פי לוי;

אני לא יודע.

די שוקר;

אני רוצה לומר כמה דברים שהם מאד-מאד חשובים. כיושב-ראש הוועד הציבורי להצלת

יהודי תימן, שמזה שנים רבות פועל בהתנדבות למען שארית הפליטה, לפני כשנתיים -

שלוש שנים זומנו על-ידי יוסף בן-אהרן. הוקמה עמותת-על שתפקידה לגשר בין כל

הוועדים ולהעביר להם את כל החומר ולזמן אותם לכל מיני נושאים. לצערי, הדברים לא

נעשים כך, ולכן נוצר מצב שכאילו מפלגים גם את העולים.

סגן שר הבינוי והשיכון אי גמליאל;

גם אני לא הייתי חבר בוועדה. הכניסו את מזרחי.

די שוקר;

לצערי, תפקידה של עמותת העל לגשר בין כל הוועדים כדי שבכל-זאת לא תהיה משיכה

לכאן או לכאן.

אני הוזמנתי לישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ופתאום אני רואה שיש שם

קבוצה אחרת. אני חושב שזה מיותר. אפשר היה לשלב את זה, ואם זה מתפקידה של

הסוכנות היהודית לומר לקהלני, לאורנה או למישהו אחר, יש, זו עמותת-על שתפקידה ועד

מתאם, לתאם בין כל הגורמים.

אני לא אומר שהיא תיקח את התהילה שלי, אני עושה הכל בהתנדבות. לכן אני חושב

שתפקידה של עמותת-על הוא לתאם. לא יכול להיות שלוקחים שניים מהם, כמו שלוי אומר.

זה גורם לקנאה ולשנאה ביניהם, אחרים מקבלים חלק או נתח, או יושבים בסוכנות

ומקבלים זכויות מסויימות והם לא מקבלים. חבל מאד שדברים כאלה יקרו בתוך מרכזי



הקליטה. חשוב מאד שיהיה ועד מתאם, שהוא יהיה בין הראשונים שיודע. כי אילו לא

היו העמותות שאנחנו עמדנו בראשן ופעלנו במשך שנים רבות, ויעיד על כך פרופ' שאקי

שטיפלתי בנושא הזה גם דרכו. עם הרב גמליאל נפגשתי גם בארצות-הברית כשטיפלנו

בנושא הזה.

אני חושב שצריך לאחד בין הוועדים ולא לגרום לפילוג. תפקידו של הוועד המתאם

לתאם. כמי שעבד שנים רבות, אני כמו האיש שהלך במדבר הרבה זמן וכשהוא הגיע לפתה

הבאר והוא רוצה לשתות, לא נותנים לו לשתות. זה בדיוק מה שקרה לי.

בקשר ל"קול ישראל", הפעילות בתחילתה היתה יפה וענפה. נתנו להם אנשים,

קריינים כמו יציק קעטבי, הרב יעבץ, אנשים שמבינים ממש את שפתם, מלה במלה. לצערי,

נתנו להם אחרים שאינם מבינים היטב את שפתם.

ר' רונן;

עכשיו משדרים שם יהודי גרמניה בסופו של ענין.

די שוקר;

הוועד המתאם הקים ועדה שנקראת ועדת קליטה שבראשה עומד הרב אליעזר מזרחי,

חבר-הכנסת לשעבר. לצערי, זו ועדה עקרה, אין לה שום תפקיד, לא יודעים שום דבר

בנושאים האלה. קיימנו ישיבה אחת, עקרה מאד. לדעתי, אם הוועדה הזו היתה פועלת

והיתה מעורה בענייני קליטה, מצבם של העולים היה יותר טוב.

ע' זארב;

אני הגעתי לפני חודשיים. יש כאלה שרוצים לעזור, ויש כאלה שלא רוצים שיעזרו

לנו, רק להמשיך לקרות אותנו אחריהם, ויש אנשים שרוצים לקלקל. אנחנו אומרים להם;

ברוך כל מי שעוזר לעליית יהודי תימן, אבל לא באנו לפה, כמו שאורנה אמרה, לקרות

אותנו. אנחנו באנו לארץ כדי לחיות עם יהודים וליד יהודים.

פ' לוי;

אתם יכולים לדבר בשמכם ולעצמכם אבל לא על אחרים.

ע' זארב;

אני מדבר בשמי. אנחנו אנשים דתיים, רוצים לחיות כמו שאנחנו רגילים, לשמור על

השבת ועל כל הדברים שהיו לנו בתימן.

ד' אוחיון;

אני מנהל מרכז קליטה "בית קנדה" באשקלון. במרכז הקליטה יש 23 משפחות שמונות

103 נפשות. אני רוצה לציין דבר אחד, בנוסף לדברים שנאמרו כאן. מרכז קליטה הוא

תחנת מעבר שבה קולטים עולים, נותנים להם הכשרה של צעדים ראשונים ואחר-כך העולים

אמורים לצאת את מרכז הקליטה.

אנחנו משתדלים במרכז הקליטה לעשות את כל הדברים בצורה הכי אוהדת, אוהבת,

ובצורה הכי חמה שיכולה להיות. אנחנו לא משכנעים שום עולה לעבור על דתו, חלילה,

כפי שנאמר כאן.

אי רביץ;

אף אחד לא אמר את זה.

מרכז הקליטה - והרב גמליאל היה שם - מגודר ובשבת שום רכב ושום תנועה על גלגל

לא נכנסת לשם. במרכז הקליטה יש בית-כנסת מיוחד והוא מיועד רק לעולי תימן, שם הם

מתפללים ושם נמצאים ספרי התורה שלהם.

לא נכונות כל השמועות שהוזכרו כאן. מרכז הקליטה ממוקם לא רחוק מהים, אבל אף

אחד לא לקח את העולים לים. אני חושב שההיפך יותר נכון. דווקא כאשר הגיעו העולים

מתימן ראיתי הרבה מתושבי מרכז הקליטה שנכנסו להתפלל. זה מראה שיש משיכה לכיוון

השני ולא להיפך.

דבר נוסף. לא מכריחים שום עולה להשאר במרכז קליטה. במרכז הקליטה העולים

מקבלים סל קליטה ובמסגרת סל הקליטה יש להם גם משכנתאות מיוחדות, שדומות מאד לאלה

שמקבלים האתיופים, ויכול כל עולה, בעזרת קרובי משפחתו, לצאת את מרכז הקליטה אחרי

24 שעות ולהתגורר היכן שהוא רוצה.

באולפן לומדים עברית, ויחד עם זה נותנים להם גם במסגרת השהייה במרכז הקליטה

לימודים והרצאות בנושאים השונים שהועלו כאן: המשטר במדינת ישראל, דמוקרטיה,

הסברים על החינוך וכל מה שקשור בכך.

אספר לכם קוריוז. חילקו שם נשים לחוד וגברים לחוד ללמוד באולפן. היות ובשלב

הראשון היינו מיד צריכים לספק מורה, מצאנו מורה מבוגרת, יראת שמים שתלמד גם את

לא, רוצים לגבר. תוך 24 שעות מצאנו גבר. לאחר-מכן העולים

אמרו: לא, אנחנו רוצים את האשה.

היא היתה מורה יותר טובה.

אני מאד מבקש מכל חברי הכנסת שנמצאים כאן לעשות הכל על-מנת שאחרים לא יבואו

לבלבל את המוח לעולים ושיתנו לנו לעבוד. מכיוון שמבלבלים להם הרבה את המוח, ואחד

העולים בא אלי ואמר לי במלים אלה: נשתבשה דעתי עלי.

אני רוצה לומר כמה משפטים קצרים. מספרים על הרב חיים זוננפלד, הרב הראשי של

ירושלים, כשבא לירושלים הוא ראה יהודי נוסע בשבת, אז הוא התעלף. הוא לא יכול היה

להבין איך יהודי נוסע בירושלים בשבת. בשבת השניה הוא כבר לא התעלף. מה קרה?

צריד להסתגל.

אם היו שולחים את יהודי תימן לקליטה ישירה וכל קרוב משפרה היה לוקח אותו

לידו, היהודים האלה היו מאבדים את הצפון ואז הם היו אומרים: סאטמר צודקים, בואו

נחזור לארצות-הברית. לכן, הקליטה במרכזי קליטה היא הרבה יותר טובה, אבל פה שוב

צריך לחזור לטענה הראשונה. גם במרכזי הקליטה לא צריד לבלבל אותם. צריך לאפשר להם

להסתגל לאט-לאט. צריך לעשות מרכזי קליטה להם לבד, שבהם הם יוכלו לשמור על הדת

כמו שהם רוצים ורגילים. וכמו שאמר הרב גמליאל, לאפשר להם לקבל משכנתאות יותר

בקלות. אני חושב שכעבור כמה חודשים הם ילמדו היטב, כי הם פקחים, הם חכמים מאד,

ותוך כמה כמה חודשים הם ילמדו מה הם רוצים ואיך. אבל צריך לאפשר להם לעבור את

השלב הראשון ללא הלם, לא להכניס אותם לבלבולים, להכניס אותם למרכזי קליטה שלהם

לבד כדי שהם יוכלו להסתגל בצורה מסודרת ולחשוב וללמוד את התנאים בארץ. זה מה

שאני מבקש.



א' גורדון;

אנחנו עוסקים בנושא רגיש ומסובך מאד, ואני חייב לציין את האווירה הטובה שיש

לבירור הזה בהשוואה לאווירה ששררה בוועדת החינוך התרבות, ששם אי-אפשר היה לדבר

לגופו של ענין.

באווירה הטובה הזאת אני רוצה לספר אפיזודה שיש לה השלכה על העניו התימני.

כשהיה הוויכוח הגדול על גיור עולי אתיופיה, וכולם יודעים למה אני מתכוון, אני

הוזמנתי לרבנים הראשיים, ובין השאר אמרתי אז שהאתיופים הם יהודים. אמר לי הרב

מר גורדון, מאימתי אחה כל-כך בקי בהלכות שאתה פוסק פסק שכזה?

אגיד לך את האמת. הם כל-כך קצת זמן בארץ, יש כבר 9 ועדים וכל ועד לא

מסתדר עם השני, וזו תכונה יהודית מובהקת ולכן הם יהודים.

אינני רוצה לעסוק כעת בשאלה שדוד שוקר העלה בקשר לועד מתאם, ועד כזה או אחר.

אני כבר ראיתי כמה ועדים שעסקו בענין הזה. בסוגיה הזו, שהיא רצינית מאד, אינני

רוצה לעסוק כעת.

אני מפריד בין הדעות האישיות שלי לבין תפקידי באופן אובייקטיבי. בפתח דברי

אני רוצה לומר בגלוי שלו זה היה תלוי בי אני הייתי רוצה חינוך ממלכתי-דתי. אם

אתם שואלים אותי כעת מה צריך לעשות בנתונים הקיימים, תשובתי היא שצריך להמשיך

בחינוך החרדי. כלומר, אובייקטיבית אני חייב כעת לתפקד לא לפי אידיאולוגיה שלי

אלא לפי מציאות אמיתית שאותה לא כולם מבינים.

ההורים יחליטו איזה חינוך ילדיהם יקבלו. לכאורה אני

מסכים לזה. זה צודק, אלא שזה לא רציני, זה לא מעשי.

אתמול ירד עולה חדש מהאווירון. יקח לו חודשים רבים עד שהוא ידע את ההבדלים

בין חינוך כזה לבין חינוך אחר. אם רוצים להגביר מבוכה, בבקשה, שיבואו להורים

בחודש הראשון ויגידו להם כך וכך. אני מתנגד לענין הזה.

אגב, נקטתי עמדה דומה כשעל הפרק עמדה השאלה של חינוך האתיופים. אני מהתחלה

הייתי בעד חינוך דתי. אני זוכר פגישות שלי, לדוגמה, בקיבוצי התק"ם או הקיבוץ

איך אתה בעד זה? כן, אני בעד זה, מפני שאמרנו שאנחנו רוצים

נחיתה רכה.

אינני יודע מה יהיה בעוד 10 שני, אבל אם יהודי תימן שבאו עכשיו לא יקבלו

חינוך דתי, אני מודיע לכם שאנחנו לא נקלוט אותם, וניצור להם בעיות נפשיות. כך

שלי אין שום בעיה עם ענין החינוך.

דבר נוסף. אין לי שום כוונה בהמשך דברי להרגיז מישהו, או את החרדים שבתוכנו,

או את הלא-דתיים. אני רוצה לנסות לנתח מציאות ביושר-לב, שלפי עניות-דעתי הוועדה

בדיון הרציני הזה צריכה להיות מודעת לנושא הזה. למשל, אמרו קודם שיש אולפנים שלא

זוכים ללימוד שורשי היהדות. אני רוצה שתדעו שבמח' העליה והקליטה יש אגף מיוחד

למסורת ולדת, וזאת משום שלי יש יחס עמוק לדת ישראל.

בואו ניקח רק את הקטע של התימנים, אני לא רוצה לדבר על אחרים. מה אנחנו

עושים מבחינה דתית, ועל-ידי בני-סמכא. כלומר, רבנים. אבל בואו ניקח רק את ענין

התימנים. האגף שלנו נמצא בקשר עם העולים התימנים לאורך כל הדרך. למשל, ברחובות

פתחנו עבורם בית-כנסת מיוחד, עם כל הציוד, פלוס ספר תורה. אגב, הם קיבלו ספר

תורה גם מהמועצה הדתית ברחובות. כל העולים החדשים ברחובות קיבלו מאתנו תפילין,

שעולים 200 דולר. נתנו, כמובן, ארבע כנפות. נתנו פמוטים לנשים, כולל הסבר, משום

שיש לנו יחס עמוק לדת.

מה היתה הסיבה שהבאתם אותם לאושיות? הסיבה

העיקרית שהבאנו אותם למרכז קליטה באושיות היא בגלל הקירבה לאוכלוסיה גדולה של

יוצאי תימן.



תארו לכם שהיינו מביאים אותם לחצר של הויז'ניץ. ברחובות יש להם את קרובי

המשפחה שלהם. אנחנו חשבנו מראש שטוב יותר שקרובי המשפחה יהיו מעורים בענין. הרי

אם היינו מעבירים אותם למרכז דתי בבני-ברק, יש לזה יתרונות, אני מודה בזה. אבל

אמרנו שחשוב יותר קודם-כל שהקרובים יארחו אותם בבתים במחלך החגים, וכך היה

ברחובות. אגב, חלק מהעולים לא שלט בשפה העברית. זה רצון אנושי של הקרוב שחלם

שבו דודו יבוא מתימן. לא רצינו לבודד אותו ולכו קבענו את רחובות.

אני יודע שאפשר להגיד שחצי הכוס היא ריקה. אני משתדל תמיד להסתכל על חצי

של המועצה המקומית קרית-עקרון אל מנהל "בית קנדה"

באשקלון, שאני רוצה לקרוא אותו בפניכם. "לאחרונה החלו להגיע אליכם עולים מתימן

שנקלטו במרכז הקליטה "בית קנדה" באשקלון. לעולים אלה יש בני משפחה מקרית-עקרון,

שהיו נוכחים בעת הקליטה ובשלבי ההתארגנות הראשוניים. גם הח"מ" - הכוונה לאריה

חדד - "היה נוכח בימי הקליטה.

מהתרשמות אישית, וכן בשיחת עם העולים ובני משפחותיהם, עלי לציין לשבח את אופן

א. יחס חם ואוהב, ב. צוות סבלני ופתוח (למרות

ההטרדות של המשפחות). ג. ארגון ואחזקה ברטר, גבוהה. 4. על כל אלה שאו תודה

וברכה ויישר כח".

אני חושב שוועדת העליה והקליטה צריכה לברך את עובדי מרכזי הקליטה, משום שהם

עומדים בתנאים קשים של בלבול מוח. כך אי-אפשר לעבוד. קודם-כל צריך לברך את

העובדים על המסירות ועל האהבה שהם משקיעים בעבודה.

אני רוצה להעיר כעת כמת הערות עקרוניות. אני אישית בעד קליטה ישירה. אבל

חברי-כנסת רביץ, שהיה סגן שר הבינוי והשיכון, יודע שהבעיה שלנו היא שאין לנו

דירות. יש קליטה ישירה. אגב, כשהגיעו האתיופים ב"מבצע שלמה" לא היו דירות

ושכרנו בתי-מלון. אנחנו הושבנו שבתי מלון טובים רק לאתיופים? היום אני אומר לכם

שאנחנו מעוניינים בקליטה ישירת.

אני מציע דבר נוסף, שהוועדה שהיתה בשטח ולמדה את הענין - ואני מאד משבח את

ועדת העליה והקליטה על הטיפול הנכון והאחראי שלה בנושא - תקבל החלטה שאנחנו

חותרים לקליטה ישירה. זה מחייב את משרדי הממשלה, כי הסוכנות היהודית לא אחראית

לשיכון, וגם לא לתעסוקה. אבל אם יעמידו לרשותנו דירות, ובגלל הייחודיות של העליה

הזאת, אני לא מתנגד לקליטה ישירה בבני-ברק, למשל. אבל אני מבין את הבעיה. אני

אומר שאני בעד קליטה ישירה. זה לא תלוי בנו.

כשיבואו עוד עולים מתימן, אם לא נכניס אותם למרכז קליטה איפה הם ישנו? לכן

אני אומר, קודם-כל על-סמך הנסיון שהצטבר, שאנחנו בעד קליטה ישירה.

זה ענין עדין ביותר. הסוכנות היהודית לא תכתיב לעולים, או להורים, בענין

החינוך, ואין לנו כוונה כזאת., נכון שהסכסוך שנתגלע בין הזרמים החינוכיים, אם זה

ש"ס, אם זה דגל התורה, אם זה תזרם הממלכתי-לאומי, שהוא לגיטימי, אגב, הוא מסבך את

המצב. אתה לא יכול להבין היום איך קרה שהחינוך בידי החרדים.

קודם-כל, כל הכבוד לחבר-הכנסת לשעבר מזרחי. זה לא משנה ששמיר הטיל עליו

אחריות על קטע מהנושא. רבותי, הוא מתמסר לזה, הוא היה בזה, כי הוא חבר הוועדה

המצומצמת, ובאופן טבעי החיים יותר חזקים מכולנו. הוא היה נוכח במקום והיו לו

תשובות.

אני רוצה לציין נקודה נוספת. בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת לא הבי נו את

הענין. אנחנו לא מופקדים על החינוך. מרכז קליטה מודיע לראש העיר, במקרה זה

רחובות, שעומדים להגיע עולים חדשים מתימן, והחינוך ברחובות חייב להיערך לכך.

אגב, אין לנו לא את האחריות ולא את סמכות הביצוע, ומשרד החינוך אף פעם לא נתן לנו

את סמכות הביצוע, כולל לגבי האתיופים.

אנחנו קולטים אותם במרכז קליטה. וכדאי שתדע,

חבר-הכנסת רביץ, שהנושא שנקרא מרכז קליטה חרדי עלה לא כעת אלא עוד לפני שהם באו

כבר הציעו את ההצעה הזאת. נכון שאני התנגדתי, ואני מתנגד גם היום.

אני רוצה לקרוא באוזניכם מכתב שקיבלתי מראש עירית רחובות: "בהמשך לפנייתך

הטלפונית אלי מהבוקר, 22.7.93, בקשתי ממנהל המחלקה לחינוך היסודי באגף החינוך

שלנו, מר יוסף אשר, לברר במרכז הקליטה "אושיות" את שאלת רישומם/הפנייתם של ילדי

העולים מתימן למוסדות החינוך." אגב, בהתאם לחוק מדינה.

בהמשך המכתב הוא מפרט לאן הופנו הילדים, ובסופו הוא כותב: "הרישום ובחירת

המוסדות נעשים בידי ההורים. אינני רואה בהסדר הזה סטייה מהנוהג ששרר עד כה".

למה רציתי את המכתב הזה? כי התחילו להתקיף את הסוכנות היהודית שהיא לא עומדת

בענין. זה לא ענין שלנו, רבותי, ואם יש מרכז קליטה בחדרה, ראש העיר מעורב בזה,

הוא עומד בקשר עם משרד החינוך והוא אחראי על הענין הזה ולא הסוכנות היהודית.

למה אתה מתנגד למרכז קליטה?

אני חושב שמדינת ישראל היא לא מדינה חרדית.

אני מציע שתתחיל אתי, לא עם העולים החדשים. תעשה אותי לשפן נסיון.

אני לא יכול לעשות אותך שפן נסיון, כי קודם-כל אתה צריך להיות במרכז קליטה

רגיל ואחר-כך נעביר אותך למרכז קליטה חרדי, ואז תהיה שפן נסיון.

לי ברור דבר אחד, שהרגישות האמיתית היא בענין החינוך.

אני מציע לרדת מהתיזה שההורים יקבעו כעת. אני לא אתן ידי שיתחילו לרוץ כעת

להורים. מה יהיה בעוד שנה - זה דבר אחר.

אני גם לא מסתיר את דעתי שאני בעד חינוך ממלכתי-דתי, אבל זה לא רלבנטי. איך

אמר כאן אחד העולים? הם מבולבלים. אז אנחנו כעת נסבך את הענין יותר? כי הרי יש

חינוך חרדי. אל תתעלמו. בתימן הסאטמר פעל, לא החרדים שלנו ולא הדתיים-הציוניים

שלנו. הם נכנסו עם ויזות אמריקאיות והתחילו לעבוד שם. מודגר לי לציין שאני מעדיף

חינוך חרדי, על הסאטמר על אחת כמה וכמה, אבל אנחנו צריכים להרגיע כעת את הרוחות

ולאפשר לעבוד. היו לנו מספיק סיבוכים בענין.

אמרתי את זה גם בוועדת החינוך והתרבות ולגבי זה מספיק בנתונים הקיימים. בעתון

"יום ליום" אומר סגן שר הבינוי והשיכון הרב גמליאל, שאגב, המעורבות שלו גדולה

מאד, לא רק בזה, ואני מוקיר אותו על זה. והוא אומר כך: נכון שמרכז הקליטה הוא

חילוני. אין מרכז קליטה חרדי. אילו אפשר היה היינו לוקחים אותם למרכז קליטה

חרדי. אבל גם במצב הזה של מרכז קליטה לא חרדי, יש לי צוות שלי, הכולל מורים,

מורות, נשים חרדיות, יש לי ציבור שלם שמטפלים ונותנים להם שיעורים מהבוקר עד

הערב. יש מכון להכשרה, וכדומה.



בנתונים הקיימים של הרגישות החברתית בישראל, לי קל להופיע בפני ציבור חילוני

ולהסביר את ההשקפה שלי? מסקלים אותי שם באבנים. אני שלם עם העמדה שלי. לכן אני

אומר: קודם-כל תנו לנו זמן, קונקרטית. אני מציע לקיים בעוד כמה חודשים דיון על

החינוך. והיה והילדים וההורים ירצו להמשיך, מי יעמוד נגדם? אם נראה שחלק מההורים

לא רוצים בזה, נבדוק את זה.

מה שהיה היום בוועדת החינוך והתרבות, וחברינו מרחובות רואים את זה, לא מוסיף

לקליטה.

יש לנו ועד ציבורי בראשות קהלני, מוסכם על ממשלת ישראל. אנהנו לא יכולים

לעבוד עם הרבה גופים. ליוסף יש הגישה שלו, ואני מכיר עוד כמה ועדות. אנחנו

נמשיך לעבוד מה שיותר טוב, לא לסוכנות היהודית, לא ליורדים, אלא מה שטוב ליהדות

תימן, ולשם פך נהדק את הקשר עם הוועד הציבורי הזה, שהוא כבר מעורב בזה תקופה

ארוכה, ויש בזת בעיות מסובכות ביותר.

ד' אוחיון;

הוא ועד מתאם. אני מוכן להסביר לך.

היו"ר ע' זיסמן;

לאחר הישיבה תשב ותדבר אתו.

אי גורדון;

התימנים הביאו אתם לארץ תרבות ואמונה דתית עמוקה. צריך לכבד את זה, באיוריות

לאומית, והדרך שאנחנו הולכים בה, תוך כדי אילוצים, היא הדרך הנכונה. אני לא מכיר

דרך אחרת.

א"ח שאקי;

אדוני היושב-ראש, אני מברך על ההתכנסות הזו, שנעשתה כל-כך בשקט ויפה, באווירה

מצויינת, וכך צריך לדון.

אני חושב שיהדות תימן שימרה את זהותה ואת ייחודה להפליא. ממה שהספקתי לקרוא,

לראות קצת בטלוויזיה, לשמוע ולבקר, אני מתרשם עמוקות מנחישותו של הציבור הזה לשמר

את מסורתו, את אורחותיו, את מנהגיו.

כיוון שידידי מר שוקר כאן, שהוא ממייסדי הוועד המרכזי לטיפול ביהודי תימן,

ולפחות 5 שנים אני יודע על פעילותו הרבה; וכיוון שיש ועד מתאם, כדאי מאד, מר

גורדון, לשבת עם מר שוקר ועם אנשים נוספים שיודעים על הוועד הזה, כדי שהוועד הזה

יתאם, לא בכפייה, לא בלחץ.

אי גורדון;

אני צריך גופים מתאמים? יש עוד גופים שבאים עם אותה בקשה. אני לא צריך לתאם.

א"ח שאקי;

אני חושב שזה ישרה אווירה טובה, זה יביא להבנת המצב, ימנע לחצים מיותרים,

ימנע התנגשויות, ויביא לכך שהציבור הזה יקבל חינוך דתי. אם ההורים יגיעו תוך כמה

חודשים להבנת הניואנסים שבחינוך, הם יבחרו. סוף-סוף החוק הישראלי קובע שההורה

הוא המוסמך העליון לקבוע את גורל החינוך של ילדיו.

אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו נעקוב אחרי קליטת העליה וגם נעקוב אחרי

העליה, לא רק אחרי קליטת העליה. כך שזה לא דיון אחרון בוועדת העליה והקליטה.

2. אינני רוצה לקבל החלטות במקום ועדת החינוך והתרבות. יש לי דעה די

מגובשת, די מוגדרת בנושא חינוך, אבל זה באמת שייך להם. למרות שאם יהיה צורך

להתייחס, אנהנו נתייחס.

אני מקבל מה שאמרת, מר גורדון, שאתה מציע שהם ימשיכו לקבל חינוך חרדי ובעוד

זמן-מה נבחן את הדברים מחדש. אם אני מוציא את כל יתר הדברים, זה בשבילי משפט

מפתח והוא מקובל. אבל יש לי דברים אחרים שנוגעים לוועדה. בראש ובראשונה הדברים

לא הועלו כאן, אבל אני מצטרף לברכות ולדברי הברכה וההוקרה לכל אלה שקולטים אותם

ועושים למען קליטתם בארץ. אבל יש להם בעיות. א. הגעתי למסקנה שיש משרדי ממשלה

שעדיין לא משולבים ולא מתאמים אתם. זה מתחיל בכך שלוי אומר לי, ולא רק לוי, שיש

בעיות של גיל. אני מכיר את הנושאים האלה. אנשים רשומים בגיל מסויים ויש להם

הוכחות בכתב ובעל-פה, ראיות אלה ואחרות שהם צעירים יותר או מבוגרים יותר. ללוי

יש בעיה שהוא רשום כבן 16 והוא טוען שהוא בן 19, והוא כבר אבא לילד ואשתו בהריון.

אבל לא רק הוא, שמעתי שיש עוד מקרים.

אלה מקרים ידועים בכל העליות, ולא יכול להיות שנציג משרד הפנים לא יטפל

בענין הזה. בסך-הכל צריך לנסוע באוטובוס או ברכב פרטי ולהגיע למרכז הקליטה ולטפל

בזה. אני קיבלתי גם פתק מנציגת משרד העבודה והרווחה, שידועה בפעילותה. יש בעיה

עם משרדי ממשלה, ואני לא מבין מדוע אין פתרון לבעיות האלה, שהן חלק אינטגרלי

מקליטת העליה, והן מציקות ולוחצות.

סגן שר הבינוי והשיכון א' גמליאל;

משרד הפנים לא היה מודע לבעיות. אף אחד לא ידע איך לטפל בענין.

היו"ר ע' זיסמן;

היום לא הספקתי, כי אתמול היה צום טי באב והמשרד היה סגור, אבל אני אכתוב

מכתב חמור.

אי בוקר;

אבל הם מעורבים מאד וזה בטיפול.

אי גמליאל;

דובר על כך שהכל צריך לעבור דרך בית המשפט. אני דיברתי עם דוד אפרתי והוא

אמר לי שבנושא הזה לא צריך לעבור דרך בית המשפט. הוא מינה את יוסף טוב שיטפל

בבעיות אלה.

היו"ר ע' זיסמן;

זו לא פעם ראשונה שאני נתקל בדברים כאלה. אם יש דברים שקשורים בבית המשפט,

הם קשורים בבית המשפט, אבל פקיד של משרד הפנים צריך להגיע באופן רשמי, לרשום את

הפרטים בתיאום עם כל מי שצריך לטפל בזה.

אבל זה לא רק משרד הפנים, יש גם דברים נוספים. אני מציע לטפל בזה.

דבר שני שהיום לא הוזכר הוא שיש שלוש משפחות, יש בעל לשתי נשים עם מספר

ילדים, בענין זה דרושה החלטה מיוחדת. ויש בדרך משפחות כאלה.

פה יושבים שניים כאלה.

צריך לטפל בזה, אותו דבר בתחום המשכנתאות, אם נתקבלה החלטה מסויימת ואם

צריך לבחון אותה מהדש, צריך לבחון אותה מחדש ובמהירות.

בעוד כמה ימים יבואו עוד עולים ומספרם יגיע לכמה מאות. אין מקום לכולם

באושיות, ואין מקום אולי גם באשקלון. לאן הם יועברו?

לקרית-גת.

אני מקווה שתעשה את זה בתיאום גם עם הרב גמליאל. אני אומר: אם אי-אפשר לקלוט

אותם ברחובות ובאשקלון, זאת אומרת שלא מרכזים אותם במקום אחד. כל מי שחלם את

החלום הזה, שישתחרר ממנו. אין אפשרות לרכז אותם ולא ירכזו אותם, כי המציאות

בישראל כופה - גם אם לא העקרון אולי, לא הפילוסופיה - אבל המציאות כופה פיזור.

אין לי ספק שיש פיזור, ואם יש פיזור צריך להתייחס בהתאם לפיזור, כשברור שצריכים

להיות קריטריונים. הקריטריון אומר לא רק התחשבות בנושא החרדי-דתי, אלא גם

התחשבות בריכוזים של יוצאי תימן. כשם שלקחתם בחשבון את רחובות, או אשקלון, עד

כמה שאני יודע יוצאי תימן רבים נמצאים אפילו בירושלים עיר הקודש. את האיורים

שיבואו צריך לפזר גם מתוך התחשבות באורח החיים שלהם, וגם בעובדה שיש מקומות

אחרים. זה אומר שצריך להסיק את המסקנות בהתאם בכמה וכמה תהומים.

אני רוצה לומר דבר נוסף. זה נושא שהועלה, ולכן אני הוזר על כך. אם מרכז

הקליטה באשקלון סגור ואין שם חילול שבת, כל הכבוד. אבל ברחובות גרות גם מאות

משפחות ארורות. זה רחוב, ואין להעלות על הדעת שסוגרים רחובות. מצד שני צריך לכבד

את רגשות הדתיים.

אני בדקתי את הנושא הזה. המשטרה נקראה לשם והיא נהגה באיפוק בלתי-רגיל ולא

נקטה בשום צעדים. היא נהגה לא רק כמשטרה אלא גם כזרוע שיש לה תפקיד לא רק לעצור

ולאסור אלא גם לחנך. אבל אם הרב גמליאל מספר שהטרידו אותם ואופנוען הסתובב שם

בחצי גוף ערום וגם עשה "חראקות" לאורך הכביש, אני שואל איפה עיריית רחובות, איפה

ראש עיריית רחובות?

דרך אגב, מי סוגר רחובות? לא הממשלה, ודאי לא הסוכנות היהודית. מי שסוגר

רחובות זה רק העיריה. אבל יש רהובות שאסור לסגור אותם כי הם עורקי תחבורה ויש

להם חשיבות בטחונית, כלכלית, בריאותית. אבל צריך לכבד את רגשות התושבים, ויש

דרכים שונות לעשות זאת. למה שעיריית רחובות לא תשים שם שלט, כמו בירושלים? יש

בירושלים רחובות סגורים, עם שלטים, וחילוני כמוני מתחשב בכך. רוב החילוניים

מתחשבים בכך. רק החילונים הקיצוניים לא מתחשבים בכך.

יש דרכים שונות להסדיר את הבעיה כדי שהיא לא תישנה בשבת הקרובה. המגמה איננה

להפגין. אולי יש אנשים שרוצים שהם יפגינו, כי זה חלק ממערכת הבחירות לעיריית

רחובות בחודש נובמבר. אבל כשהוא סיפר לי, ואני מאמין לו, וגם בדקתי את הנושא

הזה, יש דרכים שונות כדי להקטין את הפגיעה ברגשות, בלי לסגור את הרחוב.

אלה דברים שצריך לטפל בהם. הם לא שייכים לסוכנות היהודית, עם כל הכבוד לה.

אני גם לא מקבל בשום פנים ואופן שהאחריות מוטלת רק על הסוכנות היהודית במקום. זו

אחריותה של הממשלה, של המשרד לקליטת עליה, שאני לא שומע אותו מדבר על זה בימים

האחרונים. אמרתי את זה למר מרחב. הוא עשה מאמץ לבוא היום לישיבה, אבל מסיבה

מוצדקת הוא לא יכול היה לבוא. לדברים האלה יש השלכות מעבר לזה.



אני יכול להוסיף שורה ארוכה של דברים. לפי דעתי, לסיכום, הם נראים טוב, הם

מרגישים טוב, הם מטופלים.

הם בריאים. הנושא הזה לא עמד על הפרק במשרד הבריאות, וטוב שכך.

הם בריאים. אני בהחלט מקבל את ההערה שלך.

הקליטה הרוחנית בתחום החינוך נעשית בבית-הכנסת. גם ברחובות אנשים מהשכונה

באים לבית הכנסת. אין להם טענות בכל הנוגע למילוי חובותיהם בתחום הדתי, אבל יש

להם טענות בתחום החברתי והכלכלי. אלה דברים שצריך לטפל בהם. זה תפקידה של ועדת

העליה והקליטה בראש ובראשונה, מבלי להמעיט בחשיבות החינוך. את כל הדברים האלה

אנחנו נלווה ונטפל בהם.

בתחום הקליטה הישירה הוויכוח הופך להיפותטי, בי הוא לא עומד במבחן המציאות.

אני מקווה שהעולים שיבואו בעוד כמה ימים לא יבואו לרחובות ולא לאשקלון. אני

מקווה שיעבירו אותם לקרית-גת, אבל שם צריך להכין את התנאים לבואם. להסיק את

המסקנות ממה שהיה פה, להפיק את הלקחים ולקלוט אותם בצורה מתאימה. אני חושב שעניו

החינוך ייפתר יותר מאוחר.

אנחנו מודים לכם, ונטפל בכם. כל טוב.

הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:25