ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 17/05/1993

מעורבות הקהילות היהודיות בתפוצות בקליטת העולים בארץ

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 52

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. כ"ו באייר התשנ"ג (17 במאי 1993). שעה 00;12



נכחו;

חברי הוועדה; ע' זיסמן -היו"ר

י' בא-גד

עי מאור

אי רביץ
מוזמנים
חי בן-יהודה - גזבר הסוכנות היהודית

חי צמיר - סמנכ"ל משרד הקליטה

י י סימון - מנהל עידוד עליה, הסוכנות היהודית

סי דונשיק - המשרד הישראלי המיוחד

אי ביתן - מנהלת מחי העליה, מועצת פועלי ירושלים

בי אייל - ממונה על עולים מדענים, משרד המדע

והטכנולוגיה

מי רביבי - מנכ"ל המשרד הישראלי המאוחד

י י מוסלביץ - המשרד הישראלי המאוחד

אי בן יוסף - פורום הקהילות היהודיות בתפוצות

ש' ברנשטיין - " "

ני גולו - נציג קהילת סן-פרנציסקו

ר' גן - פורום הקהילות היהודיות בתפוצות

מי גרנט - נציגה של קהילת דטרויט בשיקום שכונות

בקהילות היהודיות בקונטיקט

מי גרנט - נציג קהילת קונטיקט

אי הומנס - פורום הקהילות היהודיות בתפוצות

מ' חרש - " "

י י אברהמס - נציג קהילת פיטסבורג

ע' יפת - נציג קהילת דטרויט

אי כהן - נציג קהילת יוסטון וסן-דייגו

לי יצחקין - פורום הקהילות היהודיות בתפוצות

מי לזר

מי מונבלט - " "

שי פרידמן - נציגת קהילת שויצריה

בי צוריאל - נציגת מדינת אוהיו

מי קרפ - פורום הקהילות היהודיות בתפוצות

אי סוויסה - נציגת המגבית מאנגליה, דימונה
מזכירת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
עי הירשפלד

סדר-היום; מעורבות הקהילות היהודיות בתפוצות בקליטת העולים בארץ.



מעורבות הקהילות היהודיות בתפוצות בקליטת העולים בארץ

היו"ר ע' זיסמן;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העליה והקליטה ואני מקדם בברכה את ראשי

הקהילות היהודיות מארצות-הברית.

בוועדות בכנסת מדברים רק עברית. אני דאגתי לתרגום, אם יהיה צורך בכך.

מבחינתי אפשר לנהל את הישיבה גם באנגלית, אבל לא בוועדה קבועה של הכנסת. אני

מקווה שכל מה שאמרתי מובן לכולם.

אני רוצה להקדים ולומר שמדינת ישראל, למרות הקשיים הכלכליים, החברתיים

והבטחוניים שלה, חייבת לעשות הכל על-מנת להגביר את העליה לישראל. גם בתקופות

יותר קשות - נדמה לי שאנחנו בתקופה יותר טובה - וגם עננים שחורים שכיסו את השמים

גם בתחום המדיני הבטחוני וגם בתחום הכלכלי והחברתי, מתחילים קצת להתפזר. אני

נמנה על האופטימיסטים שחושבים שתוך כמה חודשים יהיה יותר טוב לעם ישראל ולמדינת

ישראל בתחומים רבים. דרושים רק סבלנות, אורך-רוח, התמדה ונחישות.

אם כי מותר בוועדה לדבר כל אחד לפי עמדותיו ורצונו, אנחנו לא רוצים לדבר

עכשיו על הגברת העליה מארצות-הברית. בקרוב נקיים דיון בנושא יהדות ארצות-הברית

והגברת העליה משם. אנחנו מקיימים שורה של דיונים כאלה. קיימנו דיון על יהדות

דרום-אפריקה. בשבוע שעבר התקיים דיון מעניין מאד ויסודי בנושא יהדות אמריקה

הלאטינית, ובעיקר התרכזנו ביהדות בראזיל, שבשל קשיים כלכליים וחברתיים עוזבת את

בראזיל, ואנחנו רוצים שהם יגיעו לכאן ולא לארצות-הברית, לקנדה, ניו-זילנד או

אוסטרליה.

בימים הקרובים ביותר נקיים דיון על יהדות ברית-המועצות לשעבר, מאחר שהיא

נמצאת עכשיו בנקודת מפנה של פחות עליה ויותר התמסדות ישראלית-יהודית-ציונית בתוך

הקהילות שקמות ומתארגנות עכשיו ברחבי ברית-המועצות לשעבר.

אנחנו נקיים דיון גם על יהדות גרמניה. מאחר שזאת יהדות קטנה ואיננו רוצים

שהיא תגדל, אנחנו נלחץ בכל הדרכים. בימים אלה מתקיים כנס שנתי של השדולה ושל

אגודות הידידות ישראל-גרמניה. היום הם אורחי ירושלים ואחר-הצהריים הם יהיו אורחי

הכנסת. לא ניתן להם מנוח. אנחנו לא רוצים שממשלת גרמניה תתיר ליהודי

ברית-המועצות לשעבר להגר אליה ללא מכסה. ללא מכסה הקהילות היהודיות בגרמניה, על

כל חלקיה, גדלות והולכות.

כאמור, לא נעסוק עכשיו בעליה. אנחנו כן רוצים לעסוק, וזו בקשתי אליכם, שלא

תעשו דבר כדי להקטין או להמעיט מהתרומה הגדולה שלכם בתקציב של הסוכנות היהודית,

של ההסתדרות הציונית העולמית, אלא באיזו מידה, מעבר למקובל, השגרתי, הנהוג,

המוסכם, יכולות הקהילות היהודיות בארצות-הברית לסייע בתחום הקליטה החברתית, ולא

רק הקליטה החברתית,במדינת ישראל.

אסתפק בדוגמא אחת שנתתי לא מזמן. יש מדיניות מוצהרת של ממשלת ישראל, לפיה

תוך 3 עד 4 שנים כל העולים שגרים היום באתרי קרוואנים במדינת ישראל, יהודים

מברית-המועצות לשעבר, מאתיופיה וגם מארצות הגוש המזרחי, ומעט מאד אוכלוסיה ותיקה

של בני הארץ חסרי-דיון - המדיניות המוצהרת היא, ועל זה שר הבינוי והשיכון

בן-אליעזר חזר מספר פעמים גם במליאת הכנסת, שהאוכלוסיה הזאת תפונה, כי זה דיור

זמני, והיא תועבר לדיור קבע ברחבי מדינת ישראל.

תפקידנו כחברי ועדת העליה והקליטה לעקוב, ללחוץ ולא לתת מנוח לשר הבינוי

והשיכון ולממשלת ישראל עד שהם יוציאו לפועל את ההחלטה הזאת, ואם אפשר מוקדם ככל

האפשר. אני יודע שהאתר הראשון יהיה אתר בקע הגדול בבאר-שבע שמאכלס למעלה מ-6,000

איש. אבל מה יהיה ב-3 - 4 השנים האלה עד שהתוכנית הזאת תצא לפועל? תנאי החיים

קשים, חסרה תשתית, מוסדות ציבור חסרים, ואני לא חושב שגם המשרד לקליטת העליה, גם

הממשלה וגם העיריות והמועצות המקומיות יכולות לשאת לבד במעמסה הזאת.



ראש עיריית ירושלים, שיש לי הכבוד והעונג לעבוד אתו כבר 24 שנים, מצא ארגונים

נוצרים מהולנד, שאימצו את גבעת המטוס בירושלים. לא נעים לחיות שם, אבל יחסית

לאתרי קרוואנים אחרים כמו נחל בקע ואחרים זה מלון 5 כוכבים. בגבעת המטוס יש

שבילים ויש גישה יותר נוחת, יש מוסדות ציבור. היום ייפתח שם גן ילדים של נעמ"ת,

וגם ויצ"ו פעילה שם. בעניינים אלה אין מפלגות, אין פוליטיקה. כל מי שיכול לתרום

לשיפור ולהעלאת רמת החיים יבורך. אם לא היו משיגים את הצד החזותי היפה וגם כמה

דברים בתוך האו-נר הזה ששיפר את החיים, אם כי אלה לא חיים כמו בשכונה ירושלמית, אבל

זה הרבת יותר טוב מהחיים במעברת תלפיות ב-1949 שאני גרתי בה 3 שנים, אבל אנחנו

נחושים בדעתנו לא לחזור לתקופה ההיא בשום פנים ואופן, ואני חושב שגם יהדות

ארצות-הברית לא תתן להזור לתקופה ההיא, שהיתה מיוחדת לאחר מלחמת העצמאות.

שאלתי היא למה רק ארגונים נוצרים מהולנד מקיימים קשר עם טדי קולק? האם צריך

להשתתף רק בבונדס ובמגבית? אין מעבר לזה? אני יודע שיש לב יהודי חם, אני יודע שיש

רגישות ורצון להיות מעורב ופעיל בנעשה כאן יותר מאשר נעשה באופן שיגרתי.

לפני כמה ימים דיברתי עם שמחה דיניץ ואמרתי לו שאני לא נמנה על אלה שרוצים

להפר מוסכמות, שרוצים לערער מה שקיים ומביא תועלת לעם ישראל. אבל יש לנו דברים

מעבר לזרז, ואמרו לי חברים מהקהילות היהודיות: אנחנו מוכנים לשמוע.

אינני רוצה לפגוע, להזיק או להפר את המסורת. אני רק חושב שזו תקופה שצריך

להגביר את המאמץ, כשם שזה נעשה בתוכנית שיקום השכונות. יש בירושלים, ולא רק

בירושלים, שורה של שכונות. אני מכיר את שכונת מוסררה 19 שנה כשעוד היתה שכונת

גבול. לא רק גרתי בעיר הזאת, גם נלחמתי באורנה שכונה כחייל סדיר ובמילואים.

מוסררה היא שכונה שיש בה הרבה פינות יפות, שלא היו קמות לולא קהילה יהודית ידועה

בארצות-תברית. ויש גם מקומות אחרים בעיר. מדוע שלא יהיה שילוב של גיוס והירתמות

גם בנושא של אתרי הקרוואנים, ולא רק בנושא זה? זה הנושא שאני מציג. אני רוצה

לבקש מיושב-ראש פורום הקהילות היהודיות בתפוצות, מר מאיר חרש, לפתוח.

מ י חרש;

אני נציג של קהילת פילדלפיה ואני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על ההזמנה

וגם על הסיוע שקיבלנו מהיועץ שלנו סטיב דנשיק מהמשרד הישראלי המיוחד. אחר-כך

? נעשה היכרות עם המטרה של כל הגוף שלנו שהיא לייצג את הקהילות על-מנת להדק, לפתח

ולטפח את הקשר בין התפוצות ובין מדינת ישראל ותושביה. זו המטרה שלנו, אבל זה

מתבטא בפרוייקטים שונים ולפעמים בתפיסות שונות. לכן חשבנו להציג 4 מודלים

ולהסביה מה אנחנו כבר עושים, וגם להתייחס לדבריך, מה אפשר לעשות בעתיד.

אני מציע שמר אברהמס, שמייצג את קהילת פיטסבורג, יהיה הדובר הראשון. בבקשה.
י' אברהמס
אני מייצג את קהילת פיטסבורג, שמזה 10 שנים עוסקת בדברים לא כל-כך מקובלים

וחריגים. למשל, שיקום שכונות.

אי רביץ;

אמרו לי שהפסקתם את שיקום השכונות בגלל העליה.
י י אברהמס
לא.

ברגע שהתחילה העליה ההמונית מברית-המועצות, קהילת פיטסבורג נכנסה לנושא קליטת

העליה גם בצורה הלא-מקובלת ולא שגרתית. הדבר הראשון שהיא קיבלה על עצמה, לדוגמא,

בטירת הכרמל, שהיה אזור שיקום שלה, לאחר שנודע שתקציב סל המצרכים היה אמנם בנוי

טוב, אבל שכר-הדירה עלה בצורה בלתי מתקבלת על הדעת והאנשים לא יכלו להתקיים, יחד



עם מועצת טירת הכרמל הם בנו תקציב מיוחד לארוחה חמה לעולה הנזקק, עד אשר המוסדות

שלנו יוכלו לספק את הנדרש ועד אשר האנשים מצאו עבודה. זה לא שיגרתי, וגם לא

מקובל בדרך-כלל לתת עזרה מסוג זה, אבל הם ראו את הצורך ועשו זאת. לגביהם זה היה

גם כן משהו שהם השתתפו בו בגאווה, וגם פה האנשים קיבלו מה שהיה נחוץ להם.

דרכי ודרך אנשים אחרים חיפשו דרך לספק עבודה למדענים ואקדמאים. לדוגמא, אדם

שעבד 20 שנה כרופא נוירולוג, ראש מחלקה, לא היינה לו עבודה במקצוע. היום הוא עובד

בבית-חולים "כרמל". מדען שטיאטא את רחובות טירת הכרמל במשך שנה, הכנסנו אותו

לטכניון. עכשיו הוא נכנס לשנה שניה, והמפעל הזה הופך להיות מפעל עסקי שאחר-כך

אנשים אחרים יצטרכו להצטרף אליו כדי לעבוד.

דוגמא שלישית. עולה רוסי שהוא אמן והספיק לעשות כמה תערוכות, פיטסבורג קיבלה

על עצמה, כל פעם שמשלחת הגיעה, להראות את התמונות שלו ולמכור אותן. באוקטובר

תתקיים בפיטסבורג תערוכה שלו כדי שהוא יוכל לקדם גם את שמו וגם את יתר הדברים

שנחוצים לו.

ועכשיו לפרוייקט הגדול. התחלנו יחד עם פרופ' בטכניון, בתעשיה וניהול,

פרוייקט שנקרא פיתוח מכשירים רפואיים. הפרוייקט הזה יהיה במשגב, בגליל. שותפים

לפרוייקט הטכניון - תעשיה וניהול, בית-ספר לרפואה של הטכניון, בית-חולים "רמב"ם",

רפא"ל בלשם, שעכשיו עובר בשטח זה לצד האזרחי.

פיטסבורג מכניסה לזה סכום מסויים וגם בונים בפיטסבורג קבוצת תמך של רופאים.

בא מפיטסבורג מומחה עולמי לסרטן השד כדי לראות את התוכנית. הוא התרשם מאד והוא

עכשיו פעיל בזה בפיטסבורג.

נוסף על כך, בלשכת המסחר ליד הפדרציה במיניאפוליס יש קבוצה שעוסקת בשיווק.

לפני שהדבר מוכן לשוק הם כבר מחפשים את השווקים. כל זה קשור עם עולים

מברית-המועצות. כרגע יש לנו 3 עולים שעובדים בבית-חולים "רמב"ם" בשכר. בניירת

אנחנו עובדים על 8 עובדים שצריכים להיכנס ביוני. בשלב ראשון צריכים להיכנס 20

עובדים בתוכנית הזאת, שכוללת מדענים, רופאים ומהנדסים. האיש שאחראי וחזה את

הפרוייקט הזה, פרופ' גולדברג, יסע עכשיו לארצות-הברית ויבקר גם בפיטסבורג וגם

במיניאפוליס כדי לקדם את הפרוייקט. הוא גם יסע לעמק הסיליקון, כי הפרוייקט בנוי

על המתכון של עמק הסיליקון שיהיה במשגב. הוא מכיר שם אנשים והוא רוצה להחזיר

אותם ארצה כדי שהם ישתתפו גם כן בפרוייקט הזה. זאת המטרה שלו.

לא יכול להיות פרוייקט יותר יפה מזה שבו עסוקות קהילות ארצות-הברית, עולים

חדשים, מוסדות ישראלים, מדענים ורופאים ישראלים ליד העולים. אם להיות קצת לוקאל

פטריוט, אז הגליל, כפי שזה הולך היום, שבו משקיעים סכום גדול לפיתוח, יש תקווה

שזה יהיה כתר בתוך מדינת ישראל, ואני מקווה שזה יהיה היהלום שבכתר.

ל' יצחקין ;

במשך 3 השנים האחרונות קהילת יהודי אטלנטה השתתפה במספר פרוייקטים לעידוד

העליה וקליטתה בארץ. אזכיר אותם בקיצור ואחר-כך אקדיש את דברי לאנשים שמעורבים

יותר בפעילות ולא רק בתרומה כספית. הפרוייקטים שתמכנו בהם היו חינוך לקראת

דמוקרטיה.
אי רביץ
מה זה חינוך לקראת דמוקרטיה? איפה אתם עושים את זה, בבתי-ספר?

לי יצחקין;

לא, יש מכון לדמוקרטיה, שם נותנים להם סמינריונים. הם לומדים שם גם על

בריאות והיגיינה, כי בישראל האקלים חם. אנחנו שותפים עם מוסדות וגורמים פה בארץ.

כל אחד הוא פרוייקט קטן וחשוב, אבל בסוף לא היה כיוון-על ולא היתה לנו שותפות לא

עם הסוכנות וגם לא עם הממשלה. אבל חשוב לראות את התהליך איך הגענו לזה.



גם הפרוייקט לחסרי דיור בישראל נעשה על-ידי קרן שהצלחנו להגיע אליה דרך

הפדרציה.

אי רביץ;

כעץ עשיתם בשביל חסרי הדיור?

ל' יצחקין;

אנחנו עוזרים, מממנים קצת.

א' רביץ;

בשכר-דירה?

לי יצחקין;

כן, אבל זה עוד בקטן, כי זה נעשה באמצעות קרן, לא מהקהילה היהודית.

אי רביץ;

איך אתם מוצאים את חסרי הדיור ונותנים דווקא להם? איך זה עובד?

לי יצחקין;

אני אסביר לך אולי אחרי הישיבה, כי אם ארחיב בענין זה לא אגיע לדברים שאני

רוצה להגיע.

גם הנושא שהמשכנו במסגרת פרוייקט שיקום שכונות ביהוד, שהיא עיר תאומה שלנו,

רק בהכשרה לעולים, שם אנחנו מסבסדים חוגים לילדים, שיוכלו להשתתף בהם כמו כל ילדי

ישראל. ואנחנו פעילים, כמובן, גם בתחום של פיתוח כלכלי בצורה שלNET WORKING יחד

עם הסוכנות, בצורה מאד מקיפה.

אבל כל הדברים האלה לא נתנו לקהילה מספיק מעורבות. אנחנו עושים את זה לא רק

למען ישראל, גם הקהילה שלנו בארצות-הברית צריכה את זה. זה טוב לגיבוש הקהילה,

נותן לה מטרה ויעד, וזה נותן להם שותפים פה בארץ. נפגשנו עם דייר חיים פרי, מנהל

"ימין אורד" של עליית-הנוער בצפון, ושאלנו במה אפשר לעזור. הגענו למה שאנחנו

קוראים עמותה בחברת יחד, ועקב הקשר הממושך שלנו עם "ימין אורד" ביקשו מאטלנטה אם

הם רוצים שחבר אחד שלהם ישתתף בהנהלת העמותה. כמובן שהיינו מאד מעוניינים בזה,

כי אנחנו רואים את זה כאתגר לאומי.

התחלנו באופן רשמי בנובמבר, מאד בקטן. היום אנחנו כבר הנהלה רשמית והגענו

לכ-75 חברים בעמותה. לקחנו מנהל עמותה מקצועי בשכר והיושב-ראש שלה הוא ד"ר פרי,

שהוא גם היועץ המקצועי שלנו.

האמריקאים באטלנטה הגיעו בעצם מאותן סיבות שישראלים הגיעו לפרוייקט הזה.

אנחנו רוצים לעזור, אנחנו רואים בזה אתגר ואנחנו חושבים שיש לנו היכולת, גם

במיומנויות שלנו וגם בכסף, כולל ישראלים, ואני רוצה להדגיש את זה. הישראלים הם

הצד הגדול בזה, לאו-דווקא הקהילה שלנו, שתורמים מכספם ומזמנם.

אנחנו הלכנו על מקום אחד, נוה כרמל דרומה מחיפה. בהתחלה היו בעיות, לא רצו

חיפה ובסוף האימוץ נעשה על-ידי המועצה האזורית חוף הכרמל, ואנחנו עובדים בשיתוף

כל הגורמים שציינתי יחד עם מנהל אוזר הקרוואנים, המועצה האזורית, הסוכנות היהודית

והממשלה. השר צבן היה אצלנו כמה פעמים, גם בירושלים וגם באתר.



כפי שהזכרתי, אנחנו הולכים על שני מסלולים כדי להגיע למטרה. 1. לעזור לשפר

את איכות החיים באתר הקרוואנים. אני מזמינה אתכם לבקר בנוה כרמל ותראו שזה לא

מדכא בכלל. אתה יוצא עם הרגשה מאד טובה, כולם מחייכים שם, המקום נקי ונעים,

למרות שזה קרוואנים. 2. במקביל אנחנו עובדים בעיקר עם האוכלוסיה האתיופית,

ועוזרים להם בעיקר ביעוץ לעבור לדיור קבע. כל הדברים שאנחנו עושים בקשר לדיור

קבע אנחנו רואים את זה כמודל. העיר הראשונה שלנו היתה יקנעם, שהיא גם קרובה והיא

גם עיר שיכולה לקלוט בצורה מבוססת, ואחרי שהם שמעו על המטרות שלנו הם גם כן

הביעו נכונות לכך, אחרי סמינריונים, עבודת הכנה ואוריינטציה, ולא סתם להביא אותם.

אזכיר מספר פרוייקטים שהעמותה פעילה בהם. עשינו סקר ומחקר מה הם הצרכים ואיך

להגיע לפתרון הבעיות שם. העמותה בעיקר יוזמת, מחפשת וגם מצליחה לגייס עוד גורם

שיעזור לנו. אנחנו לא תמיד הגורם הפעיל בשטח. בנושא הספורט יש לנו את מרכז

הטניס, עם שחר פרקיס, והם באים ונותנים חוגים לילדים. הם המממנים העיקריים,

אנחנו מממנים בצורה סמלית ביותר.

קייטנה. אנחנו נביא בני-נוער מאטלנטה שיבלו יחד עם ילדים מ"ימין אורד" ועם

ילדים של חברי העמותה שלנו, שהם אנשי עסקים בכירים מאד מזכרון-יעקב, חיפה

והסביבה, וגם ילדים בוגרים מהאתר, שכבר עברו שנה או שנתיים במוסדות עליית-הנוער.

הם יהיו המדריכים ואנחנו נפעיל קייטנה באתר ל-400 ילדים במקום.

החלום שלנו הוא פרוייקט קטן של חקלאות. כל אחד מעל גיל 45 בערך יקבל שטח קטן

באתר כדי לגדל תבלינים. לא יהיו מזה הכנסות. זה יותר לפעילות, תעסוקה, ולהחזיר

גם את הכבוד שהעבודה הזאת תתן.

יצאנו גם עם סדרת וידאו. הנושא הראשון היה בענין משכנתאות, כי הממשלה יצאה

עכשיו עם פרוייקט לעידוד העולים מאתיופיה לעבור לדיור קבע, אז זה מסביר להם בשפה

האתיופית, במונחים שלהם, מה הם צריכים לעשות. זה נעשה, כמובן, גם בתמיכה של

המשרד בפרוייקט.

יש פרוייקט קטן של אמנויות, ועוד. אנחנו מגייסים לכל פרוייקט עוד גורמים.

אני רוצה לציין שויצו, רוטרי ואחרים,כולם פעילים.

אנחנו נפתח שם גם עסקים קטנים כמו קיוסק ומכבסה. יש לנו 45 חיילים בודדים

אתיופים שחוזרים הביתה בששי-שבת.

אי רביץ;

מה זאת אומרת תפתחו? מה תעשו בשביל זה?

לי יצחקין;

אנחנו נקנה מכונת כביסה ומכונת ייבוש וכל עולה שיבוא הביתה ביום ששי ימסור את

הכביסה שלו תמורת תשלום קטן. בקיוסק שייפתח אפשר יהיה לקנות מחברות, כי הילדים

צריכים להגיע עד חיפה כדי לקנות מחברות, וכו'. יהיו עוד פרוייקטים לשיפור היופי

במקום, אח בוגר, יועצים, שי "ל - שירות לאזרח - מתנדבים, רופאים, ספריה ובית-כנסת.

בית-כנסת היה הפרוייקט הראשון שנבנה מתרומה של איש עסקים ישראלי.

בפרוייקט ביקנעם הצלחנו להעביר כ-30 משפחות, יחד עם אנשי המקום והמועצה

המקומית. כל עולה שנכנס לגור במקום מקבל שטיח לכניסה, מזוזות וכמה תמונות. זה

אמנם כסף קטן, אבל זה נותן לבן-אדם הרגשה של בית. יחד עם זה, תושבי יקנעם מאמצים

אותם ומלווים אותם בקליטה.

אנחנו נעזור בקייטנה שם. אחד הפרוייקטים שנעשה זה מגרש משחקים עם נושא

אתיופי. זה לא יהיה מגרש סטנדרדי. אתם ודאי מכירים את הספור שתינוק בא הביתה

מבית-חולים והאמא שמה סוכריה בידו כדי שהוא יתן אותה לאח הגדול, שלא יקנא. כי



שמענו מה קרה בנשר, בעפולה ובעוד מקומות, שהאתיופים באים לגור שם ומחירי הדירות

יורדים. לא רוצים אותם, התהילו להצית צמיגים, וכוי. ביקנעם זה לא כך, בינתיים,

כי אנהנו רוצים לחזק את כולם.

זו גם תרומה לקהילה שלנו. יש לנו סיפוק שאנחנו מעורבים בפרוייקט. הפרוייקט

של ישראל היום הוא קליטת עליה, ואם נצליח בזה, החלום של הציונות יתגשם, ואנחנו

רואים שאנחנו יכולים לקחת חלק נכבד גם בסיוע כספי וגם במעורבות שלנו.
מ' חרש
הדוברת הבאה היא אליזבט הומנס, שמייצגת כמה קהילות; בולטימור, מונטריאול,

פאלם ביץ' והוליווד פלורידה. בבקשה.

אי הומנס;

אני נציגה של ארבע קהילות, אבל לא לכולן יש תוכניות ביחד עם תוכנית העליה.

לקהילה בפלורידה יש שותף בכל השרון, זה במרכז הארץ, ושם אנחנו ממשיכים עם הקשר של

הקהילה ועם התוכניות שהתחלנו בשיקום שכונות, ובאותו זמן יש עולים שגרים בשכונות

והם מקבלים שירות ממה שאנחנו הקמנו בשיקום שכונות. זאת אומרת בגיל הרך, קשישים,

תוכנית העשרה מקצועית או תוכנית העשרה לבית-ספר.

עם קהילת מונטריאול אנחנו עובדים בבאר-שבע מ-1988, ועם כל התוכניות שבנינו

לשיקום שכונות בבאר-שבע ראינו אחרי שנה - שנה וחצי שעם העליה אי-אפשר להמשיך

באותו כיוון שבנינו בהתחלה. בנוסף לקשר שיש לנו עם שיכון די מרכז, שיקום שכונות

שאני קוראת לו מסורת, עם תוכניות לבית-הספר לגיל הרך, קשישים ועוד, כמו תמיד,

בנינו עוד תוכנית לחינוך יחד עם עיריית באר-שבע, וגם לפיתוח כלכלי. החלק שלנו

הוא התקציב שלנו ממונטריאול וקשר עם פיתוח כלכלי להיות שותף במרכז לעסקים קטנים,

לפתח אותם, וגם יש לנו קשר עם "מעיין", שזו חממה בבאר-שבע, וגם חלק מהתקציב שלנו

היה לעזור בתכנון לפיתוח כלכלי. אנחנו עדיין בהתחלת הדרך, לכן אין לי הרבה לומר

בקשר לזה, חוץ מזה שמצד הקהילה במונטריאול יש רצון רב לעזור. אנחנו גם בונים ועד

לפיתוח כלכלי במונטריאול, של אנשי עסקים ממונטריאול ומבאר-שבע.

הספור שאני מאד שמחה לדבר עליו היום הוא הספור של קהילת יהודי בולטימור

מרילנד, שהכרנו בשיקום שכונות בארץ ב-1978 בעיר-גנים בירושלים. עדייו אנחנו

פעילים שם. יש לנו תוכניות. אנחנו עושים את זה בשיקום שכונות והכיוון הוא לעזור

לצעירים בדירות שלהם, ויש לנו תוכניות למניעת סמים. כל התוכניות שלנו עוזרות גם

לעולים חדשים, יחד עם הוותיקים שבשכונה.

אחרי 6 שנים בעיר-גנים, קהילת בולטימור רצתה להיכנס לכיוון חדש בשיקום

שכונות, והמקום שנבחר היה קרית-גת. אנחנו פועלים בקרית-גת משנת 1985 ב-3 שכונות

בתוכנית שיקום שכונות, בבתי-ספר, עם קשישים וכיוצא באלה.

כשבני נו תוכנית גדולה מאד, שאנחנו קוראים לה "קמפוס הנביאים", זה מרכז קהילתי

בתוך אחת השכונות, לא ידענו שבדיוק בשנה שגמרנו זה יהיה מרכז של עולים חדשים

בקרית-גת. לפני שנתיים היו 35 כתות אולפן בבנין הזה וזה נתן לנו הרגשה שיש לנו

קשר ישיר עם קליטת העולים בימים הראשונים שהם הגיעו לארץ. אבל מעבר לזה, כל הזמן

הוועד מבולטימור הסתכל על הבתים ודאג מה יהיה בעתיד בקרית-גת. זה טוב שיש הרבה

תושבים בקרית-גת. כשהגענו למקום היו בו 25,000 תושבים והיום יש שם כ-40,000.

בתחילת התוכנית הרגשנו שקרית-גת גדלה ומורחבת פי 2, ואנחנו רואים את זה בבנינים,

בבתים, וגם באנשים.

קהילת בולטימור, יחד עם מתנדבים מבולטימור, יצאו לכיוון של פיתוח כלכלי,

במיוחד בהתחלה בקרית-גת. עוד לפני העליה היתה בבולטימור תת-ועדה לפיתוח כלכלי,

בראשות מורגו שפירא, והוא ביחד עם עוד אנשי עסקים מבולטימור בנו תוכנית שאומרת

שאפשר לעזור לעסקים ולמפעלים כבר בקרית-גת. הכוונה של קהילת בולטימור היתה כל

הזמן לפתח מקומות עבודה, ואנחנו ממשיכים בזה. למשל, נכנסנו עם הענין של חממה



טכנולוגית בקרית-גת, וגם בנגב, ביחד עם הסוכנות. יש לנו קשר עם חממה טכנולוגית

בקרית-גת וביחד עם המנהל בנינו שם תוכנית לעזור ליזמים שבאים עם vתוכנית שלהם.

בבולטימור יש ועד שהאחריות שלו לבדוק את ה"פיזיביליטי" של כל פרוייקט שאנחנו

מקבלים בחממה בקרית-גת. כל פרוייקט שבא למנהל ויוצא לוועד הפרוייקטים ביחד

והוועד המנהל של החממה, יוצא לבולטימור, וכל האינפורמציה ביחד יוצאת למשרד המדע

הראשי.

אי רביץ;

נניח שאתם רואים שהאפשרות טובה, מה אתם עושים אחר-כך?

אי הומנס;

אנחנו אומרים ללכת הלאה ואנחנו ממשיכים לבדוק.
אי רביץ
אתם נותנים מענקים?

אי הומנס;

אנחנו לא נותנים הלוואות ליזמים בחממה. אנחנו נותנים חונכים בתור מתנדבים

מבולטימור, שבאים לארץ והוא יושב עם כל אחד על הפטנט שלו. אנחנו שולחים משם

חונכים לבנות ביחד עם המנהל של החממה שלנו תוכנית לעזור להם בביזנס. יש להם

רעיונות נהדרים, אבל כדי להוציא אותם אל הפועל כשזה עסק, לזה יש צורך בעזרה, וזה

מה שאנחנו עושים.

זה היה בקרית-גת. אני רוצה לספר לכם ספור על הצלחה אדם מבולטימור בא

לקרית-גת בענין אחר לגמרי, אבל הוא היה פעם מנהל של מפעל נעליים. הוא דיבר עם

המנהל בקרית-גת ומהשיחה יצא שעכשיו את כל הנעליים אנחנו עושים בקרית-גת, הן

יוצאות לאירופה וחוזרות לארצות-הברית.

חוץ מזה, יחד עם ועד מתנדבים מקהילת יהודי בולטימור יש לנו עכשיו במרילנד

מרכז ישראלי לפיתוח, בשיתוף עם מדינת מרילנד וישראל. זו עמותה שיש לה גיבוי של

אנשים מקהילת בולטימור. לפני שבועיים המנהל בא לארץ עם ארבעה אנשי עסקים

מבולטימור ואני מאד שמחה להגיד ששני אנשים כבר עשו עסקים בסכום של מיליון דולר

לשנה ראשונה ועוד 5 מיליון דולר לשנתיים הבאות. ואותו אדם שחזר למשרדו בבולטימור

מצא על שולחנו הזמנה מהישראלי שהוא היה אצלו בארץ.

הכוונה שלנו היא לעזור גם בארץ וגם במדינת מרילנד. אפשר להגיד, עם כל זה שזה

פיתוח כלכלי, אנחנו ממשיכים עם קשר אישי בקרית-גת בכל התוכניות שלנו בשיקום

שכונות.

מ' חרש;

אחרון הדוברים יהיה מיכאל מונבלט, מנכ"ל הJ.I.A- באנגליה.

מ' מונבלט;

אנחנו מגייסים היום באנגליה בין 25 ל-50 מיליון דולר בשנה. כל הכסף הולך

לסוכנות היהודית, למעט כמה פרוייקטים קטנים כמו חינוך יהודי ותנועות נוער

באנגליה.

הקהילה היהודית באנגליה מונה היום כ-300,000 נפש, מתוכם רק 17,000 איש

מעורבים במגבית. אנחנו עושים מאמצים גדולים כדי לשמור על מספר התורמים, ואפילו

מנסים להגדיל אותו, אבל זה די קשה, כי המצב באנגליה היום מאד קשה.
היו"ר עי זיסמן
האם הקהילה היהודית כוללת את היורדים או לא? יש לי הרושם שלפחות בכמה מקומות

זה משולב.
מי מונבלט
אני לא יודע. בדרך-כלל הם לא תורמים למגבית.

אנחנו נותנים את הכסף לסוכנות היהודית בשני תחומים: כסף חופשי לכל הפעילות

של הסוכנות היהודית, לפי החלטתה, וחלק די גדול מהכסף הולך לפרוייקטים מיוחדים.

מאז 1963 הקמנו 780 פרוייקטים פיזיים בארץ, בכל ישוב ובכל מקום. אתן לכם כמה
מספרים
614 גני ילדים, 42 בתי-ספר, 23 מתנ"סים, מתקני ספורט, מועדוני נוער, 19

מרכזי תרבות - הכל לפי ההנחיות של הסוכנות היהודית, שמאשרת בוועדת מנכ"לים את

הפרוייקטים האלה. זו עובדה שהפרוייקטים האלה נמצאים במקומות שבהם יש הרבה עולים

חדשים והם זקוקים לפרוייקטים האלה.

אם נתמקד ממש בעליה וקליטה, אנחנו הקמנו 3 מרכזי קליטה: 1 בחיפה, לפני הרבה

שנים, ושניים בתקופה האחרונה - בנצרת עלית ובחדרה. בנצרת עלית תרמנו 750,000

דולר לשיפוץ בנין שמשמש למשרדים, בנק, ועוד. בחדרה תרמנו מיליון דולר להקמת אגף

בבניו חדש שמפנה את כל המשרדים ומשחרר עוד 15 דירות למגורים, שזה היה היעוד

המקורי של הבנין.

אנחנו פעילים מאד בשיקום שכונות. התחלנו ב-1979 והקצבנו לאשקלון, דרך הסוכנות

היהודית, 35 מיליון דולר בתקופה של 13 שנה. אולי יעניין אתכם לשמוע ש-35 מיליון

דולר גייסנו ממקורות אחרים, ממשלתיים וגם מגופים אחרים, ועוד 45 מיליון דולר.

אשקלון זכתה לקבל עד היום 80 מיליון דולר כתרומה של מגבית אנגליה.

באשקלון יש 280 פרוייקטים. נכנסנו לאשקלון כשהיתה בה אוכלוסיה של 55,000 נפש

והיום יש בה 75,000 נפש. מתוכם היום 10,000 מרוסיה ו-3,000 מאתיופיה. באשקלון

כבר גמרנו פחות או יותר את שיקום השכונות ועברנו לדימונה. על דימונה תסביר אחר-כך

גבי אסתר סוויסה שהיא תושבת המקום, על פרוייקט המתנדבים מחוץ-לארץ שאנחנו מתקצבים

ושהוא מאד פעיל בדימונה. שם יש לנו התחייבות של 10 מיליון דולר. נדמה לי שיש

לנו עוד 3.5 מיליון דולר לסוף ההתחייבות, חצי מיליון דולר כל שנה לתקופה של 7

שנים.

פרוייקטים מיוחדים - אציין רק שניים. אחד -הקמנו מרפאת שי ני ים לילדי

אשקלון. פעילים בו 700 מתנדבים מחו"ל, רובם לא יהודים, שתרמו את זמנם כרופאי

שיניים והילדים קיבלו טיפול חינם. מתוכם הרבה עולים חדשים. אנחנו מקיימים

במסגרת המתנדבים קייטנות המיועדות לעולים חדשים, אתיופים ומחבר העמים. אנחנו

מגייסים 2,000 עולים חדשים לשנה ב-10 קייטנות. פיתוח כלכלי, וכל מה ששמעתם עד

עכשיו - אנחנו פחות או יותר באותם פרוייקטים.

כל הפעילות הזאת זו לא רק רשימה גדולה של הצלחות בתחום ההתערבות של מגבית

בריטניה לפי מספר הפרוייקטים בשטח, אלא זה גם מקרב את האנשים שלנו, וזה חשוב,

השייכות והמחוייבות של יהודים-תורמים מבריטניה כלפי ישראל, ונמשיך בזה.
הי ו "ר ע' זיסמן
נשמע כעת את הצד של הסוכנות היהודית.
חי בן-יהודה
קודם-כל אני חושב שאנחנו לא נרתעים בעקרון, לפחות לא לדעתי, ואני די חדש

במערכת הסוכנותית משני צדי המתרס. אני חושב שהפעילות של הפדרציות בארץ והקשר



חשובים לאין-ערוך ויש בהם כמה גורמים דומיננטיים ששינו, לדעתי, דרך פרוייקט

השיקום שהיה הסמן הראשון של הדברים האלה, את ההתייחסות גם בקהילות בחו"ל וגם

בקהילות בארץ. למרות שאני גזבר הסוכנות ואני צריך להיות אמון על הכספים

שמגוייסים לסוכנות, שהם בדרך-כלל מוחלטים להיות מתוקצבים על-ידי חבר הנאמנים של

הסוכנות, וזה תהליך שאותו חבר נאמנים אחראי לאישור באופן כללי בלי מעורבות, אבל

אני חושב שהחשיבות בכלל של כל פעילות הסוכנות, למרות שהשנה יש לנו תקציב של 500

מיליון דולר, שהוא לא גדול במיוחד, והוא גם לא קטן כדי לבצע כמה דברים - אני לא

רואה את זה בכסף.

אני רואה במיוחד את החשיבות של הפעילות של הסוכנות, ועם הקהילות, ואני מקווה

שהדבר הזה יתרחב, בנושא של מעורבות היתר של האנשים, גם של הקהילות באופן פרטני

בארץ, בפרוייקטים, וגם של הקהילות בארץ בפרוייקטים דרך אותם תהליכים שבעבר

הסוכנות היתה אחד הגורמים הדומיננטיים להביא אותם מן הכוח אל הפועל של שיתוף

תושבים וכוי. כי אני לא מאמין כל-כך בכל ההחלטות מלמעלה. אני מאמין יותר בהחלטות

של הקבוצות, וכו'. זה בגדול.

אני חושב שגם מהדיווחים שששמענו מהאנשים כאן כולם קיבלו רושם עד כמה הסוכנות

היתה והיא עדיין דומיננטית בשיקום שכונות, ביציאה משיקום שכונות ובפרוייקטים

אחרים כמו חממות טכנולוגיות, כמו אותן קרנות של הלוואות ופיתוח כלכלי, וכל הדברים

שהזכרתם ולכן אני חוסך את כל הדיון.

השאלה לדידי היא בכלל אחרת. לא להמשיך ולפאר, לומר או ללמוד, כי לי הדברים

די נהירים וידועים, אלא הבעיה היא איך לעשות סדר בכל הענין, ולדעתי יש הרבה-הרבה

גורמים במדינת ישראל שמתרבים בזה, ולצערנו עד היום לא נעשה סדר בענין. קיימת

הסוכנות, עם כל היתרונות והחסרונות שלה. יש היום משרדי ממשלה שנכנסים לענין, יש

המשרד לפיתוח כלכלי, שהשר שטרית הציג לפני כמה זמן תוכנית כזאת. יש תוכנית של

ראש הממשלה, ולפני כמה ימים ישבתי עם כמה מאנשי הסוכנות יחד עם מנכ"ל משרד ראש

הממשלה שמעון שבס, שבדק את התוכניות שלהם באזורי הפיתוח לאור קביעת הקריטריונים

החדשים, עד כמה הם משתלבים, והם די משתלבים, עד גבול מסויים עם הקריטריונים של

הסוכנות. אנחנו חשבנו שאולי ראש הממשלה הוא גורם מרכזי, ואם אף אחד לא יעשה,

אולי דווקא לוועדה זו והיושב-ראש שלה, שהוא פעיל מאד בנושאים האלה, תהיה הזכות

לתאם את העניינים האלה, כי אנחנו רואים יוזמה לכאן ויוזמה לשם, טפטופים פה

וטפטופים שם, אבל בגדול יכול להיות הרבה יותר ממה שנעשה וחבל שאנחנו לא דוחפים את

האנשים לעשייה הזאת.

ברישא של דברי היושב-ראש נאמר שהוא מתכוון את הכספים מעל ומעבר לכספים

שמוקצבים לסוכנות, ואז כל קהילה תתן מה שפחות או יותר היא נותנת היום, וזה צילום

מצב ומעבר לזה. גם זה לא כל-כך נורא מבחינתי כגזבר הסוכנות היהודית. לא היה

איכפת לי אפילו שנגיע לעוד רעיונות ונעשה כל מיני הסכמים עם קהילות ונאמר ש-10%

מתוך התקציב הנוכחי של כל קהילה, אותה קהילה תוכל להכריז עליו ולהכריע עליו,

להשתתף בתהליך קבלת ההחלטה. דרך אגב, יש מתנגדים די רבים למה שאני אומר בסוכנות,

אבל אני חושב שיחד עם כמה מאנשי חבר הנאמנים בקבוצה, וחלק גדול מכם מכירים אותי

מתפקידי הקודם כמנהל קרן תל-אביב וכאדם שאסף כספים בשביל העיר תל-אביב-יפו, יודע

שאני בא יותר מתחום הגיוס. אני חושב שאם מגייסים כספים לפרוייקט ספציפי במעורבות

אישית של אנשים, הרבה יותר קל והרבה יותר טוב לעשות את זה.

ברור שלא הייתי הולך לזה על כל הסוכנות, כי אם יש עדיפויות לאומיות שהממשלה

והסוכנות היהודית מחליטות עליהן ביחד, להביא עולים ולשלם עבור כרטיסי הטיסה שלהם,

או לקלוט ילדים בעליית-הנוער, או דברים אחרים, ועד כל מיני פרוייקטים שכל קהילה

תחליט לעצמה וכל אחד יעשה שבת לעצמו, מזה לא נצא. צריכה להיות פרופורציה מיוחדת,

ואני הקמתי היום שתי ועדות בסוכנות, שאחת מהן מדברת על פרוייקטיזציה של תקציב

הסוכנות, איך אפשר בתוך תקציב הסוכנות למצוא פרוייקטים באותו תורם, באותה קהילה

אני יכול להוציא פרוייקט ספציפי מעבר למה שאנחנו עושים בחינוך ובשיקום שכונות,

ושיוכלו יותר להזדהות, אבל אסור להרוס את כל המנגנון הזה, כי יש כאן סיכונים, ומי

שמתמצא בענין יודע. כי רק אותם אנשים שנותנים ל"אקסודוס" מיליון ושני מיליון
דולר לשנה יאמרו
גם אנחנו רוצים פרוייקט. ואת אותם כספים מיוחדים שאנחנו

צריכים לאותם נושאים שקשה "למכור" אותם, יהיה לנו קשה לעשות את זה.



כדי לקצר ולא להיכנס לפילוסופיה של הדברים אני רוצה לחזור ולומר מה המטרה של

הפגישה שלנו כאן, איך שאני רואה אווזה. כי ראינו הרבה פרוייקטים שנמצאים על

התשתית שהסוכנות הקימה ואנהנו רוצים לעשות את זה, אבל אני הושב שצריך להיות

תיאום. אינני יודע, אני אשאיר את זה ליושב-ראש שיסכם, או לפנות שוב לראש הממשלה

או למר שבס, או לשר הקליטה שעוסק בנושאים אלה וגם הוא צריך להיות בין המתואמים.

יש גם נושא המדענים ואני חושב שזה גם נושא חשוב שצריך לתאם אותו. אבל צריך

מישהו שיקה את העניין לידיים ויאמר עד איזו פרופורציה מסויימת מתוך התקציב, אפילו

מגוייס, יינתן לנושאים ספציפיים כאלה. אני הייתי מעדיף, כמובן, שזה יהיה מעל

ומעבר, שהסוכנות תקבל למטרות החשובות שלה, כפי שהן מוגדרות לגבי חבר הנאמנים

בהסכם עם הממשלה, את אותם 500 מיליון דולר לשנה, ומעל ומעבר לקבל עוד כמה עשרות

מיליוני דולר לפעולות חשובות כאלה. אבל צריך לעשות את זה בסדר.

אני גם רואה שיש יוזמות של הרבה קהילות, אבל לא כל פדרציה נמצאת כאן ולא כל

אחד נותן את הדבר הזה. כי אם נפתח את הענין ביתר ליברליות, אני חושב שנוכל להגיע

למצב שכל פדרציה תוכל לבוא עם תוכנית מסויימת ונוכל לעבוד אתה.

לסיכום דברי ובלי להיכנס לפרטים, כי יש כאן הרבה פרטים שרציתי להתייחס אליהם

ולענות על קרוואנים, למשל. אנחנו כסוכנות הושבנו בעבר שכל ענין הקרוואנים הוא לא

טוב ואנחנו לא רוצים לעזור. אם יש יהודים שנקלטו והם נמצאים בקרוואנים, אני סומך

על היושב-ראש ואני מסכים אתו שעד שנגיע לפתרון הבעייה צריך לתת להם לחיות בתנאים

אנושיים ולא להזניח אותם, ולכן גם לזה צריך לחפש פתרון. אבל לא הייתי רואה

בקרוואנים נושא מרכזי שאתו אנחנו צריכים להתמודד בנושא הקליטה. הייתי הולך יותר

לפתרון כלכלי, למציאת מקומות תעסוקה, לקליטה תרבותית של אנשים וכו'.

צריך לעשות סדר בדברים. יש לנו בעיות עם משרד החינוך התרבות בקשר לתוכנית

"נעלה" לעומת תוכנית עליית-הנוער שלנו. אנחנו מביאים עכשיו מברית-המועצות לשעבר

למעלה מ-1,000 ילדים בתנאים של עליית-הנוער ומשרד החינוך החליט שגם הוא רוצה

לעסוק בזה, ויש כפילות. באתי לכאן מישיבה של הקונגרס העולמי שנערכת במלון

"הילטון" בירושלים והאנשים שהגיעו מברית-המועצות לשעבר אמרו לנו שאחד הנושאים

הבולטים הוא שיש מלחמות בין משרד החינוך ובין הסוכנות היהודית בנקודה הזאת.

הנושא הזה חייב להיפתר.

הסוכנות היהודית פעילה בכל נושא שיקום השכונות שהתחיל ב-1977-78. זו דרך

חדשה שהתחילה ותפסה גובה מסויים, ואני חושב שהיא יכולה להוות קו מנחה להרבה

פעילויות, כי הרבה תורמים מחפשים לאו-דווקא פרוייקטים ספציפיים, וגם את המעורבות,

שלי היא חשובה יותר מכל התרומות האלה. אבל צריכים לדעת מי עושה מה, ויכול להיות

שדווקא הפתרון דרך משרד ראש הממשלה הוא טוב ואפשר לעבוד עליו. אם לא, אני לא

רוצה להתערב בשיטות השלטון והממשל כאן, מה תפקידה של הכנסת, מה תפקידה של הממשלה,

אבל יכול להיות שדווקא מתוך ועדת העליה והקליטה של הכנסת, שבאמת דנה, ואני רוצה

לשבה את היושב-ראש, בכל נושא קטן כגדול הוא מזמין אותנו לכאן ולפעמים מענים אותנו

בשאלות אחרות, יכול להיות שכאן יכולה להיות ראייה כללית של כל המקרו ולעשות סדר

לפחות בינינו לבין עצמנו על איזה תוכניות אנחנו הולכים בגדול ואז נשתף גם את

הקהילות, וגם להשאיר אחוז מסויים לכל קהילה, שמתוך התקציב שלה היא בעצמה תחליט מה

היא תתן, ולא רק אנחנו, החכמים הגדולים של הסוכנות והממשלה, אצלנו כל החוכמה

ואנחנו נחליט על הכל.
היו"ר ע' זיסמן
אני רוצה להודות למר בן-יהודה ולחזק את דבריו, כי יש לנו דעה משותפת. הוא

עזר לי להשלים את הדברים שאמרתי בדברי הפתיחה. אני לא ידעתי על משרד ראש הממשלה.

אם הייתי יודע הייתי מזמין לכאן את המנכ"ל או מי שצריך להיות מטעם ראש הממשלה.

אין גם בעייה להגיע לראש הממשלה מר רבין וגם לא למנכ"ל משרדו. אני אבדוק את

הנושא הזה.



אבל מלבד מה שאמרת יש כמה שאלות אחרות. קודם-כל, אני מבין שכל אחד פועל לפי

שיקול-דעתו ולפי המוסכם באותה קהילה, ויש מעט מאד קהילות כאלה. הזכירו את קהילות

אטלנטה, בולטימור, לוס-אנג'לס ודטרויט. אני מכיר בעיקר את הקהילות שפועלות

בירושלים, ואני מבקש סליחה על כך. לא ידעתי, למשל, על נוה כרמל וזה מאד משמח

אותי.

אי רביץ;

זה אחד הדברים המופלאים. זה מוכיח שאפשר לעשות מאתר קרוואנים גן פורח.

היו"ר ע' זיסמן;

חבר-הכנסת רביץ יודע זאת כי הוא היה סגן שר הבינוי והשיכון בממשלה הקודמת.

היום תיכננו סיור לקרית-שמונה ולרמת הגולן, שגם שם נקלטים עולים.

יש בארץ בין 26 ל-28 אתרי קרוואנים, ויוצא שלרובם אין קהילה, לא נוצרית ולא

יהודית, ואם אני אמשיך בקו של מר בן-יהודה, השאלה היא קודם-כל אם העסק מרוכז, אם

יש גוף מוביל. כי אני יודע את ההבדל בשויצריה, שיש קונפדרציה ויש פדרציה, אבל גם

בקונפדרציה יש ממשלה מרכזית, יש סדר. אני יודע מהו ההבדל בין קנטון קונפדרטיבי

לבין מדינה פדרטיבית בארצות-הברית, אבל יש סדר. היינו מאד רוצים שיהיה איזה שהוא

גוף, כי אני מקבל את האתגר.

הכנסת לא באה במקום הממשלה וגם לא במקום בתי המשפט, אבל יש דברים מסויימים

שיותר ויותר - בכמה ועדות, לא רק בוועדה זו - היוזמה, הפעילות והמעורבות וההתמדה

של חברי הוועדה יוצרים מציאות מסויימת. אתן לכם דוגמא. מחר אנחנו מקיימים דיון

סגור בוועדה, בלי עתונאים ובלי ארגונים של יהודי אתיופיה, וגם לא ארגונים

אמריקאיים למען יהודי אתיופיה. הדיון יהיה סגור, כדי לבדוק באיזו מידה, אחרי

ביקורו של ראש ממשלת אתיופיה, שהיה ביקור מוצלח מבחינה ישראלית מדינית, באיזו

מידה הוא היה מוצלח גם מבחינת הפלאשמורה, כשהיום אני קורא דברים שמאד לא מוצאים

חן בעיני, שהג'וינט עשה כך או אחרת, ולא אכנס לזה. הדיון יהיה בשאלה איך אנחנו

מזיזים את הממשלה. הממשלה מוכנה לשאלה, ובישיבה ישתתפו שרי הקליטה והפנים.

אנחנו יכולים להיות גוף שהוא גם מתאם, גם מרכז, אבל גם מפעיל. לכן הייתי

מעוניין לדעת אם רוצים לעשות פעולה מרוכזת, מתואמת, ולכלול בה את כולם ולא רק

לסמוך - ואני מברך על כך וגם ניתן ביטוי לדברים שעושות קהילות יהודיות מסויימות,

כפי שזה בא לידי ביטוי בדיווחים כאן - לפי החלטה שלהם ולפי רצון שלהם ולפי

מדיניות שלהם.

חי בן-יהודה;

לדעתי הבעייה היא לא עם הגוף הזוז, עד כמה שאני מכיר אותו. הם בעקרון בעד

הפעולות האלה. הבעייה היא איך הממשלה או הסוכנות היהודית נכנסים למין ויכוח

גנרלי. אם כל אחד יגיד משהו אחר וכל משרד יקח יוזמה אחרת, לא נצא מזה.
היו"ר ע' זיסמן
בעקבות הדברים האלה אני מתכוון ליזום פגישה משותפת של משרד ראש הממשלה,

הסוכנות היהודית עם השר לקליטת העליה, והוועדה.

חי בן-יהודה;

אני מציע לעשות פגישת הכנה קודם-כל עם כל הגורמים, בלי הגוף הזה, כדי שלפחות

נדע על מה אנחנו מדברים, שנבוא מאוחדים, ואחר-כך נשב כל הנציגים ביחד. כי אין

כאן סודות. כל מה שאנחנו אומרים אמרתי גם באופן פתוח. אנחנו לא מסתירים

אינפורמציה, אבל אני חושב שקודם-כל אנחנו צריכים לעשות סדר בבית כדי לדעת מי

מפעיל מה ומי הולך למה, ואחר-כך נוכל לשבת כולנו יחד.
היו"ר ע' זיסמן
בסדר. נעשה את זה בשני שלבים. הישיבות שלנו הן לא רק ישיבות דקלרטיביות,

הצהרתיות. אנהנו מקבלים גם ההלטות. אנהנו לא פעם גם עושים. בתהום הזה אני

מתכוון שהמעורבות תהיה גם אופרטיבית, ואני מקבל את מה שאתה אומר.

הי בן-יהודה;

אני יכול רק להעיד שמעורבות הוועדה בנושא בנק עידוד נשאה פרי ושינינו שם הרבה

דברים, ואני הושב שהיום זה פועל לשביעות-רצונם של העולים ההדשים.

היו"ר ע' זיסמן;

זה אחד ההישגים של הוועדה, שיהד אתך ועם אנשי הסוכנות שיפרנו ותיקנו את המצב

בהברת "עידוד".
סי דונשיק
תודה רבה על ההזמנה לשיחה הזאת. אני הושב שזה השוב מאד. אבל התשובה לשאלה

שלד היא בתוך ההרצאות האלה. מה זאת אומרת? מר בן-יהודה אמר שצריך לחפש סדר. הסדר

צריך לבוא מהסוכנות, כי הסוכנות היא הגוף של כולנו. זאת אומרת, הסוכנות מקבלת את

הכסף שלנו ואתו היא יכולה לתת שירות לכל עם ישראל ולעולים במיוחד.
הי ו "ר ע' זיסמן
מר בן-יהודה דיבר על שתי אפשרויות, והוסיף שצריך גם מעבר לכך. אני שם את

הדגש על המלים "מעבר לכך".
סי דונשיק
הבעיה בנקודה האחרונה היא להבין מה ששמעתם היום, מהו סדר היום של הפדרציות.

היום כל פדרציה ופדרציה מהפשת קשר מיוחד. הקשר שלהן, וזה על סדר היום של המנהיגים

המתנדבים ושל אנשי המקצוע במקום, שרוצים ליצור קשרים שהם לא חלק של הממסד. זה לא

משנה אם זו הממשלה או הסוכנות. לכן אני הושב שאנחנו חייבים להפש דרך שנוכל לעשות

תיאום של האגינדה שלנו, של הממשלה, של משרדי הממשלה ושל הפדרציות. כי אם היינו

נמצאים בפדרציה אחת בצפון אמריקה, שם רוב המנהיגים במקום מוכנים להגיד לך שהם

רוצים להקים קשר מיוחד למקום, שהם עושים משהו מיוחד לעולים. למשל, אם ניקה את

אטלנטה, אנהנו לא יכולים להגיד שהפדרציה באטלנטה יכולה לטפל בכל בעיות הקליטה

בצפון הארץ, וגם אולי לא בכל הבעיות בנוה-כרמל. אבל הם מרגישים שהתרומה שהם

נותנים היא תרומה אמיתית. ואז, כמו בישיבה הקודמת ב-23 במארס כשדיברנו עם השר

שטרית, שבישראל מנסים למכור משהו לכל הפדרציות, כשאתה שואל אם זה מאורגן - יש

בעיה עם זה, שהם לא מוכנים להגיד בקול אהד: בסדר, אנהנו מוכנים לקנות את זה.

גם מר בן-יהודה יודע את זה, למרות שהוא לא הרבה זמן בתפקיד. הוא יודע מה קרה

בהבר הנאמנים, כשוועדת התקציבים רוצה לההליט על משהו, לכל אהד מ-22 הנציגים יש

משהו להגיד. ואז אני הושב שיש לנו אתגר, אם אנהנו יכולים להגיד שיש סדר-יום

משותף, שכל אהד יכול להשתתף בסדר-יום משותף באיזו דרך שהוא רוצה ושהוא ירגיש שהוא

יכול לתרום.
ני גולן
כל החברים שיושבים פה מייצגים קהילה זו או אחרת בארצות-הברית ובאירופה וכולנו

עושים פעולות דומות כפי שהן הוצגו כאן. אבל יש פה פספוס באינפורמציה. מה שמאחד

את כולנו היום זה דווקא דבר מאד שלילי. כל הקהילות ללא יוצא מן הכלל שאנחנו

מייצגים בחו"ל, מספר היהודים בהן יורד משנה לשנה. מכה קטלנית עוברת על כל



הקהילות בחו"ל, בארצות-הברית ובאירופה. אנחנו רואים את nr גם בתקציבים שהם

מעבירים וגם במשאבים שהם מעבירים, ושלא יבואו לבנות תוכניות לעולים לשנים הבאות.

יש לנו בעייה מאד רצינית. יש גם שהיקה כלשהי ב"אמרג'נסי קמפיינס". מדי שנה

מבקשים מהם עוד "אמרג'נסי קמפיין" ועוד משהו ייחודי לעשות, וכבר יש שחיקה בזה.

מסתכלים פנימה לתוך הקהילות שלהם, אומרים לנו: בעוד 10 שנים לא תהיה לנו קהילה.

אנחנו צריכים להתמקד יותר פנימה מאשר לכיוון מדינת ישראל במשך 40 שנה.

נהפוך הוא. הם היום מצביעים על ישראל ואומרים: מה אתם תעשו בשבילנו? איך

תעזרו לנו להמשיך קיום יהודי עם הקהילות שלנו? זו שאלה מהותית מאד לעצם קיומן של

הקהילות בחו"ל כשמדברים על תקציבים ואיך נעזור לעולים ואיך נפעל יחד. יש בעייה

אקוטית בכל הקהילות וזה מה שמאחד היום את כולנו.

האם יש פתרון לזה? אני לא רואה פתרון. אבל זו עובדה שאי-אפשר להתעלם ממנה,

וגם הסוכנות היהודית לא יכולה להתעלם ממנה לאורך ימים.

אם תשאלו אותי על פתרון מעשי אומר שאינני יודע אם זה פתרון. אני רואה בזה

כיוון, ואני מפנה את זה ליושב-ראש הוועדה. בארצות-הברית ובאירופה יש מאות קרנות

יהודיות פרטיות עם הון שרק גדל והולך. אני יודע את זה רק מכמה קרנות באזור

סן-פרנציסקו. דווקא הם נוטים היום יותר לתת כסף רציני יותר למדינת ישראל. אלה

קרנות של משפחות או של קואופרטיבים. הם רואים את העליה, הם רואים את הפרוייקטים.

לא פונים אליהם. הפדרציות באיזה שהוא שלב מגינות עליהם, כי הן רוצות שהם יתרמו

למאמץ הכללי, ובצדק, הם חייבים לשמור על הנתח התקציבי הזה, אבל מצד שני יש לנו פה

הזדמנות לפנות אליהם, אינני יודע אם בצורה מאורגנת, דרך הפדרציה שלהם. אני רק

אומר שיש פה הזדמנות שאי-אפשר לפספס אותה מבחינת המימון.

מבחינת מעורבות יהודית קהילתית זה הפורום, הפדרציות הן הדרך. אני רק אומר

מבחינה תקציבית שלא נשלה את עצמנו שהתקציבים יגדלו ויילכו. הם. יקטנו ויילכו משנה

לשנה, ולפי דעתי מהשנה הזאת והלאה.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו נקיים דיון. אני הייתי בסך-הכל פעמיים בארצות-הברית ופעמיים הייתי

בלוס-אנג'לס. בלוס-אנג'לס יש שתי קהילות וצריך לאחד אותן. אני לא יכול להגיד את

זה על סן-פרנציסקו.
נ י גולן
ההתבוללות בנישואי תערובת היא כבר לא סוד היום. אפילו קהילה שמרנית כמו

אנגליה, שיש לה 300,000 יהודים, נישואי התערובת בה מגיעים לכדי 25%. זה קיים

אפילו בקהילה גדולה מאד כמו לוס-אנג'לס.
היו"ר ע' זיסמן
מר גולן, העלית בעייה שאנחנו מודעים לה וצריך לחפש דרכים לפתור אותה. אני

התכוונתי להנשמה מלאכותית, כי בכמה מקומות חיים בפיצול, בפירוד ובאנטגוניזם. לפי

דעתי צריך לאחד. זה מה שראיתי לנגד עיני. אבל אנחנו נקיים פה דיון. אם יש לך

חומר בכתב, תמסור לנו אותו. גם ראש השליחים שלנו עוזי נרקיס שלח מכתב וביקש

להשתתף בדיון הזה.
מי מונבלט
אני מבקש להציע הצעה ואני מקווה שהיא תתקבל על דעת כולם. למה לא ניקח כל

פדרציה או כל מגבית תיקח אתר קרוואן כפרוייקט? ואיך זה יתקבל על ידך ועל-ידי

הסוכנות היהודית? זה המשך המודל של שיקום שכונות וזה מה שאקטואלי וחשוב היום.



היו"ר ע' זיסמן;

אני מודה לך, כי זה רעיון שלי, אתרי הקרוואנים. אבל אני רוצה לומר למר

בן-יהודה שהסכמתי הרי ל-95% מדבריך, ואני מודה לך, אבל בנקודה של אתרי הקרוואנים

היתה אי-הבנה. הממשלה ההליטה לפנות את האוכלוסיה מאתרי הקרוואנים, היא לא ההליטה

לסגור אותם, ואסביר לך מדוע. זה מחייב מדיניות שיכון אחרת. יש לי בקורת על

מדיניות השיכון של הממשלה, למרות שאני תומך בממשלה. למשל, העליה היום קטנה,

מגיעים 60,000 - 70,000 עולים בשנה. אבל נניח שייווצר מצב שהעליה תגדל בצורה

משמעותית. לפי שיטת המיטה החמה אתר הקרוואנים בגבעת המטוס יתפנה, יבואו עולים

אחרים. זאת אומרת, אין החלטה של הממשלה לסגור את אתרי הקרוואנים. יש החלטת

ממשלה להוציא את האוכלוסיה הקיימת, ולפי מה שאני מבין לא ייבנו דירות, גם אין

תכנון כזה לפחות לרגע זה. יש מדיניות למכור את הדירות בדימונה ובאופקים, אבל אין

דירות לעולים חדשים בירושלים ולכן מספר העולים בעיר הוא כל-כך קטן. אם במקום 7%

- 8% ירצו 20% - 25% מהעולים לגור היום בבירת ישראל, עיר הקודש, אין להם איפה

לגור.

n' בן - יהודה;

זה לא רק בירושלים.

היו"ר ע' זיסמן;

נכון. אבל אם ירצו לבוא, אנחנו נוציא את העולים שגרים כעת בגבעת המטוס

ונכניס אחרים במקומם. כי מה נגיד להם, שירושלים לא מקבלת עולים? היא סגורה

לעולים? אנחנו רוצים שבעוד 20 שנה יהיה רוב ערבי בעיר? כי הם ,/'28 ואנחנו 72%.

במדינת ישראל היהודים הם רוב - 82%, לעומת 18% ערבים אזרחי המדינה. בירושלים

אנחנו 72%. יש לזה סיבות הסטוריות. אם היינו קולטים עוד 45.000 יחסי הכוחות היו

אחרים.

לכן, כשאני מדבר על אתרי קרוואנים, אני מתכוון שאתה צריך לשפר את תנאי החיים

של העולים לא רק במשך 3 - 4 שנים עד שהם ייצאו, אלא גם לאלה שיבואו, כי אני לא

רואה שלממשלה יש תוכנית לבנות דירות בקנה-מידה כזה שיכול לקלוט עליה מעבר לעליה

שאנחנו מביאים.
י' אברהמס
אבל אני הבנתי שמדיניות הממשלה וגם של הסוכנות היא להתרכז בשלושה אזורים:

תנגב, הגליל וירושלים.

היו"ר ע' זיסמן;

אתה לא הבינות טוב, ואני יחד אתך. אני קובע בפסקנות שהממשלות הקודמות וגם

הממשלה הזאת טרם עשתה צעד אחד על-מנת שיהיה דיור שמזמין לכאן עולים חדשים וגם

מונע ירידה מירושלים.
י י אברהמס
אז החצים שלך צריכים להיות מכוונים לממשלה.
ח י בן-יהודה
אני רוצה לתקן מה שאמר י ושב-ראש הוועדה לגבי הסוכנות. לגבי הממשלה - זה

נכון, ויש לי הסתייגות שתיכף אומר אותה. לגבי הסוכנות היהודית, היא החליטה שהיא

מטפלת בשלושה אזורים. היו הרבה חילוקי-דעות וגם היום יש עדיין חילוקי-דעות לגבי

תדמית הסוכנות, כי במקומות שהיא לא נותנת חושבים שהיא לא עושה כלום. אם ארנה

מתרכז בנגב, בגליל ובירושלים אתה מרגיש הישגים.



חנוך סמי ת ערך משאל בקרב הצעירים והתברר שמה שהחלטנו לא מקובל כל-כך על חבר

הנאמנים, במיוחד על הנציגים הישראלים לגבי אזורים שצריך לטפל בהם. אבל משרד

השיכון של הממשלה הקודמת, וזה עוד לא טופל על-ידי הממשלה הזאת, דיבר על אזורי

הנגב, הגליל וכוי. בירושלים בנו מעט, לא הרבה, אבל בנו בכל מיני שכונות. האזורים

שלדעתי חטאו להם חטא גדול ומסתערים על זה בצורה בלתי-נלאית היו אזורי המרכז

ותל-אביב. כי מה קרה? כולם מאמינים שלא צריך לרכז את כל התושבים בתוך גוש דן.

אבל אם הולכים על נושא של תעסוקה ורוצים שהאנשים לא יהיו מובטלים, אחוז האבטלה

באזור תל-אביב הוא קטן מאד ובבאר-שבע הוא יותר גדול.

עם כל הכוונות האידיאליות בעתיד של תשתיות כבישים, זה לא פועל כך, היום יש

בבאר-שבע דירות ריקות. לדעתי, משרד השיכון לא בנה אף דירה אחת באזור תל-אביב מאז

גל העליה החדש. אני לא אומר שהכל היה צריך ללכת, אבל בפרופורציה של 20% - 25%,

15%, ומה שקרה הוא שעולים נקלטו בשכונות הדרומיות, בקרית שלום ובשכונת שפירא

וכו', 5-4 משפחות בדירה, במצב איום ונורא, שכאשר ראש הממשלה יצחק רבין סייר שם

לפני חודשיים הוא אמר שזה מצב של חאן יונס, ומי שלא ראה את זה בעיניו לא יכול

להאמין למה שקרה. ובצורה כזאת מנסים להתמודד עם הבעיה.

יש כאן בעייה אחרת. הסוכנות היהודית לא היתה מעורבת לפחות בדבר חזה. היא

החליטה על קדימויות בירושלים, בגליל ובנגב, ועל זה היא הולכת. מבחינת הממשלה

היינה כאן בעי יה.

אינני רוצה להיכנס לבעייה שהעלה נתן גולן, כי אנחנו נכנסים כאן לשאלה מה קורה

היום בקהילות היהודיות בארצות-הברית, כמה מקבלת ישראל, ויש קיצונים בישראל שאני

חולק עליהם ואני לא מאמין בזה, שטוענים שמדינת ישראל צריכה לעשות מגבית נפרדת

בתוך הקהילות, כי האחוזים יורדים והולכים ואם לא נעשה את זה לבד, הכספים שנאספים

יילכו יותר לקהילות ולא יגיעו למדינת ישראל. יש על זה מבחן גדול וויכוחים גדולים

וכו'. דעתי לא כדעת הקיצוניים, אבל צריכים גם לחשוב מה לעשות כדי לשמור על אחוז

מסויים שבא אלינו.

ברור שצריך לשמוע משהו על המשכיות יהודית. יש היום ויכוח ענקי, שאני לא יודע

עד כמה אנחנו מודעים לו או איך להתייחס בכלל ליהודים בברית-המועצות שלא באים היום

למדינת ישראל. יש היום יהודים, ודנו בזה בוועד הפועל הציוני ובכל מיני מקומות,

ששואלים אם לעשות הסתדרות ציונית או גופים יותר צנועים בברית-המועצות, כי גם הם,

כמו בכל מדינה, לא כולם רוצים לעלות.

אני חוזר עכשיו מפגישה עם הקונגרס היהודי העולמי. באו לשם כמה נציגים
מברית-המועצות ואמרו
שערוריה, אנחנו יהודים, אנחנו לא רוצים לעלות, אנחנו מאד

ציוניים, כמו שהיהודים בארצות-הברית ציוניים, למה שלא נשתתף בכל ה-ד SE הזה של

הסוכנות ואנחנו נחליט? והחלטה שלנו שהם עכשיו קהילה במעבר ורוצים שכמה שיותר

יהודים ממנה יעלו למדינת ישראל, וכוי, אז על הבסיס הזה יש גם בעיות שלא כדאי

להכניס אותן לכל נושא.

אבל נחזור לנושא שדנו בו כאן ולמה שאמרתי לגבי אתרי הקרוואנים. אני לא אומר

שזה לא רעיון טוב, אבל צריכים לבדוק אותו. אני חושב שצריכים לבדוק עם כל הגורמים

במדינת ישראל היום, ועם כל קהילה שמוכנה, אם הרעיון שהועלה בענין אחרי הקרוואנים

הוא הרעיון הטוב ביותר. לי יש חילוקי-דעות על זה, למרות שאני בטוח שזה דבר שעומד

בעדיפות די גבוהה שצריכים לפתור אותו. השאלה היא אם זה הדבר הטוב, או זה הדבר,

גם מבחינתכם, שצריך למכור לאנשים טיפול באתר קרוואן וכו'. אנחנו כסוכנות, אחרי

שטיפלנו בכל שיקום השכונות ב-10 השנים האחרונות, ויותר מזה, והוצאנו מאות מיליוני

דולרים על הנושא הזה, והוא נחשב לאחר הפרוייקטים המוצלחים ביותר במדינת ישראל

שמנע כל מיני קיטובים חברתיים; והואיל ונצטרך לטפל בנושא הקרוואנים וחיזוקם,

אנחנו חושבים שנעשתה טעות מסויימת. אבל בכל אופן, כשהיה צורך וחשבו גם על אוהלים,

לא בוררים בשעת הסכנה ולא בודקים, אבל צריכים לדאוג להוציא אותם משם ולהשאיר אותם

ריקים על כל צרה שלא תבוא. אני מקווה שהממשלה הזאת תהיה די חכמה לבנות את

מדיניות השיכון שלה היום בהתאם לצפי כזה או אחר, כדי שלא ניתקל בבעייה, ואז נשאיר

את זה כדבר אחרון, אבל לא לערוך אידיאליזציה סביב הענין ולרצות לעשות פה דברים.



זאת הצעתי. אינני חבר הוועדה הזאת. הוועדה יכולה להחליט ואנחנו נכבד את

החלטתה, אבל אני חושב שגם בנושא הזה צריך להתקיים דיון בין ועדת הקליטה של הכנסת,

הסוכנות היהודית והממשלה, במיוחד עם משרד הקליטה ועם משרד השיכון, איך הם רוצים

להתמודד עם הבעייה הזאת והאם רעיון של קרנות כאלו או אחרות שיעסקו בשאלה של שיפור

אתרי קרוואנים ובאלטרנטיבות אחרות, אם זה הדבר הטוב ביותר שצריך לעשות,
י י אברהמס
יש לי בעייה עם נושא הקרוואנים. לפני שבוע ביקרנו בחצרות יסף ושם הועמדנו

בפני בעייה של גישות שונות. הגישה של אנשי המקום אומרת: הנה אנחנו נמצאים במקום,

יש לנו בעיות עם הילדים, וגם עם המבוגרים. הם עוד לא מוכנים, הם לא מכירים את

הארץ, וכו'. לכן עלינו קודם-כל להחזיק אותם זמן מסויים ולתת להם חינוך וכיוון של

מה שקורה בארץ. מה עוד שכרגע מפזרים את הילדים בכל מיני מקומות והם גם כן לומדים

ב י חד ולא עם נ ו ער ישראלי.

זה מצד אחד. מצד שני הם טוענים, ובצדק, שמדיניות הממשלה היא להוציא משם את

האנשים כמה שיותר מהר, לתת להם משכנתאות קטנות ומענק גדול. בחצרות יסף הם טוענים

שאתה רוצה להוציא אותם משם. אמנם מה ששמענו פה הוא מאד ייחודי, שימין אורד עושה

דברים מאד יפים בתור קבוצת-תמך, אבל בסך-הכל כשתוציא את האתיופים בהמוניהם

לשכונות שונות, אנחנו יודעים במה מדובר ואין צורך לפרש. כי האנשים לא כל-כך

מקבלים את זה.

פה יש שאלה של מדיניות אחידה. אתם צריכים לשבת יחד עם האנשים שמטפלים בזה,

גם בקרוואנים. כי בסופו של דבר, אם אתם מבקשים עזרה ואתם תבנו תוכנית, יכול

להיות שהכסף יירד לטמיון.

היו"ר ע' זיסמן;

ההערה שלך ברורה.

אני רוצה לסכם. אנחנו מכירים את הבעייה של חצרות יסף. יש אתרי קרוואנים

בתוך הערים, כמו גבעת המטוס בירושלים ונחל בקע בבאר-שבע. יש אתרי קרוואנים שהם

קרובים ויש אתרי קרוואנים שנבנו מפני ששר הבינוי והשיכון הקודם החליט כך, בניגוד

אפילו לדעת האנשים שקרובים לדעתו ולמפלגתו, שהם עומדים בראש מועצה מקומית או

אזורית, או שהם ראשי ערים.

ביקרתי באתר הקרוואנים בחולדה וראש המועצה היה מאותה מפלגה של שר השיכון,
והוא אמר
אני רציתי פה, ושר השיכון ירד מההליקופטר ואמר: אך ורק פה. המועצה

האזורית חצרות יסף היא מלאכותית, אין לה זכות קיום. אולי היתה לה זכות קיום

בנסיבות הקשות של העליה. צריך להבין גם שהגיע גל גדול של עולים וזה דבר

חסר-תקדים.
י י אברהמס
ובכל-זאת מעבירים אנשים לשם.
הי ו "ר ע' זיסמן
כן. ביקשנו משר הבינוי והשיכון לבוא לוועדה ולמסור לנו דיווח איך הוא מתכוון

ב-3 - 4 שנים לפנות את הקרוואנים. מה הם הקריטריונים? למה הוא קבע קודם באר-שבע

ואחר-כך מקרם אחר? כי לנו כוועדה יש הזכות לדעת מה הם השיקולים. אני יודע

שבחצרות יסף יש בעיות מיוחדות, יש שם גם אוכלוסיה יותר חלשה, וגם כל הסביבה היא

קשה מאד. כל הערים מסביב הן במצב כלכלי וחברתי מאד-מאד קשה. אבל למשל, היה פעם

דיון סוער מאד במדינת ישראל, וגם בכנסת, על מה שקרה בחיפה. הנושא היה: פשע,



זנות וסמים באתר קרוואנים מפורסם. ראש העיר גוראל אמר שלא שאלו אותו כשהקימו את

האתר, אבל הוא הפריע לפינוי האתר כי הוא רצה אחר-כך לספח את האתר לתחום

המוניציפלי של העיר.

אתה אומר שצריך לעשות את זה לפי שיקול-דעת, לפי קריטריונים ולפי מדיניות.

אני מציע לסכם את הישיבה. א. אני מודה לכם שבאתם לוועדה. ב. אנתנו מביעים

הערכה לכל מה שנעשה על-ידכם ובעיקר לדברים ששמענו היום, שהלק מהם לי על-כל-פנים

לא היו ידועים, ואני הושב שגם ליתר הברי הוועדה שהשתתפו בדיון. ג. אנחנו מקבלים

כמה ההלטות. אני מבין שמוסכם על כולם שב/ה שנעשה על-ידי כמה קהילות יהודיות בתהום

העזרה הכלכלית, ההברתית, התרבותית, הקהילתית - כל עזרה, צריכה להיות נהלת כל

הקהילות היהודיות, ולשם כך צריך שהצד הישראלי יהיה מאוהד ומלוכד סביב רצונותיו

ושאיפותיו. אני אדאג לכך שתתקיים פגישה ישראלית עם כל הגורמים, אם זה משרד ראש

הממשלה, הסוכנות היהודית, משרד הקליטה ואהרים, ולאהר שנסדיר את העניינים נבוא

בדברים עם הנציגות המוסמכת והבכירה של הפדרציות הציוניות ונבדוק מה הם סדרי

העדיפויות.

אני מקבל מה שמר בן-יהודה אמר, כשאני הושב שבתוך סדרי העדיפויות צריפים להיות

אתרי הקרוואנים, והסברתי מדוע. כי זה יקה 3 - 4 שנים, אבל זה גם לא יביא להיסולם

של רוב אתרי הקרוואנים. אולי זה יביא להיסולם של אתרי הקרוואנים בנהל בקע

ובהצרות יסף, אבל רוב האתרים יישארו. לפי דעתי מדיניות הבי נוי והשיכון של הממשלה

לא יכולה להדביק את הקצב, כי אני הושב שהעליה בכל-זאת תגדל מסיבות שונות.

ברוה זו אנהנו מסכמים את הישיבה. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00

קוד המקור של הנתונים