הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 48

מישיבת ועדת העלית והקליטה

יום שלישי. י"ג באייר התשנ"ג (4 במאי 1993) .שעה 12:00

חברי הוועדה;

ע' זיסמן - היו"ר

י י בא-גד

א' רביץ

מוזמנים;

ב' טמקין - חבר הכ נסת

ג' חבקין - יו"ר פורום הארגונים לקליטת העליה

י . שטראוס - מנהלת המחלקה לקליטה בתעסוקה, המשרד לקליטת העלייה

ו' אנג'ל - סמנכ"ל מחלקת העלייה, הסוכנות היהודית

ק' גרוסמן - סמנכ"ל מחלקת העלייה, הסוכנות היהודית

ע' אריאלי - מנהלת דסק דרום אמריקה, הסוכנות היהודית

מי טל - מנהל אגף עלייה, הסוכנות היהודית

א' קלינגר - מחלקת העלייה, הסוכנות היהודית

י' בצלאלי - ההסתדרות הציונית

ס' לוינסקי - יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית

א' פליט - סגן יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית

א' פיינשטיין מזכ"ל התאחדות עולי אמריקה הלטינית

סי ולטר - סגן גזבר התאחדות עולי אמריקה הלטינית

צי חזן - התאחדות עולי אמריקה הלטינית, לשעבר קונסול בסאו פאולו

ה' יוכטמן - התאחדות עולי אמריקה הלטינית, לשעבר שליח עלייה בברזיל

סי טנא - רכז קליטה בהתאחדות עולי אמריה הלטינית, שליח עלייה לשעבר

ד' גרוסמן - התאחדות עולי אמריקה הלטינית, רכז קליטה בצפון

סי יוכטמן - הרנאחדות עולי אמריקה הלטינית, קליטה ברזילאית

י' בר-רומי - יועץ לענייני אנטישמיות מחלקת התפוצות, משרד החוץ

די שמורק - סמנכ"ל משרד החוץ

ו' מאור

ש' צהר.

מצב היהודים בדרום אמריקה.



מצב היהודים בדרום אמריקה

היו"ר ע' זיסמן;

שלום לכולם. אני מתכבד בזה לפתויו את ישיבת ועדת העלייה והקליטה. הנושא שעל

מצב היהודים בדרום אמריקה. לפני מספר שבועות קיבלנו בקשה

מהתאחדות עולי אמריקה הלטינית לקיים דיון על מצב היהודים בברזיל. שקלתי את הבקשה,

והגעתי למסקנה שעלינו לקיים דיון במצב יהדות דרום אמריקה כולה, ובמצב של יהדות

ברזיל במיוהד, בשל המצב הקשה השורר שם. כולנו יודעים שבכמה ממדינות דרום אמריקה

ישנה יהדות חמה מאד, שצריך לשמור על קשר הדוק אתה.

לאחרונה הייתי בביקור של 8 ימים בברית המועצות לשעבר, ובעקבות הביקור הזה

אמרתי בדיון שהתקיים אתמול בכנסת, כי מעטים מבין 5,000 העולים מברית המועצות

לשעבר המגיעים אלינו מדי חודש עושים זאת מתוך גישה ציונית והזדהות עם מדינת

ישראל. ארבע וחצי שנים לאחר גל העלייה הגדול משם, כאשר שערי ברית המועצות לשעבר

פתוחים לפניהם ופעילות ציונית רשמית ובלתי רשמית מתנהלת שם, דוגמת זו הקיימת

בארצות המערב הדמוקרטית, רוב העולים משם לא עושים זאת מתוך הזדהות ציונית וזיקה

למדינת ישראל כמולדת היסטורית שלהם, אלא מפני שלא טוב להם שם וקל ונוח להם יותר

להגיע אלינו בהיות ההגירה לארצות הברית מוגבלת עדיין, אחרי שארצות הברית נעתרה

לבקשותינו בענין זה. ההגירה לגרמניה אינה מוגבלת, והם מהגרים לשם, וכן גם

לאוסטרליה, לניו-זילנד ולקנדה, שגם שם כמעט ואין הגבלה. ואלינו הם באים מסיבות

כלכליות ולחברתיות.

העלייה מדרום אמריקהה שהגיעה אלינו בעבר והעלייה המצומצמת שמגיעה אלינו עכשיו

זו עלייה ציונית, עלייה אידיאולוגית, ותרומתה של העלייה הזאת לבניינה ולהתפתחותה

של מדינת ישראל היא גדולה, אבל אינה זוכה להוקרה ולהערכה להן זוכות עליות אחרות

שהן אולי יותר רעשניות ותוקפניות ובעלות יותר אמצעים. אלא שהיום איננו דנים

בתרומתה של העלייה מדרום אמריקה לבניינה ולהתפתחותה של מדינת ישראל, אלא מה אנחנו

עושים ויכולים לעשות כדי להגביר את העלייה מדרום אמריקה השרוייה במצוקה, ובמיוחד

בברזיל, כמו שבעבר היתה מצוקה קשה בארגנטינה.

היהודים העוזבים את מדינות דרום אמריקה אינם עולים לישראל בלבד, אלא רובם

מהגרים לארצות ברית, שהיא הכי קרובה אליהם גיאוגרפית, וגם לקנדה ולארצות אחרות.

השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות כדי להגביר את העלייה משם, ומה אנחנו צריכים

לעשות כדי לקלוט את העולים, כדי שהם ימשכו אחריהם עולים נוספים.

נשמע תחילה את דבריו של מר לוינסקי, יושב ראש של התאחדות עולי אמריקה

הלטינית.

ב' טמקין;

אני מבקש שתשנו את שם התאחדות עולי אמריקה הלטינית להתאחדות עולי

לטין-אמריקה, כדי לכלול, בזה גם את מקסיקו.

אנחנו רוצים להודות ליושב ראש הוועדה על שנענה כל כך מהר לבקשתנו לקיים ישיבה

בנושא הנדון כאן היום, ואנחנו שמחים להיות כאן ביחד עם חברי הוועדה ועם נציגי

המוסדות השונים המטפלים בנושא של אמריקה הלטינית.

אנחנו יודעים שיושב-ראש הוועדה וחבריה יודעים על התאחדות אמריקה הלטינית.

אנחנו בכל זאת מבקשים להקדים ולדבר על ברזיל, בגלל המצב הקשה כל כך שם, מפני ששם

בוער ממש, ואחר כך לעבור למדינות אחרות בדרום אמריקה. אנחנו צריכים לדבר תחילה על

המקום שבוער.



6 מתוך 9 חברי ההתאחדות הנמצאים כאן היום הם מברזיל, ובאנו בהרכב כזה מפני

שהבעיה בברזיל היא קשה במיוחד, יש שם שריפה ממש, ואנחנו מאד מודאגים ממה שקורה

שם. בשעתו היה המצב בארגנטינה קשה במיוחד, וממשלת ישראל טיפלה בנושא, והיום צריך

לטפל במה שקורה בברזיל. חילקנו בינינו את הנושאים, כדי שכל אחד מאתנו יתייחס

לתחום שבו הוא בקי. ואחר כךנעבור לדבר על אמריקה הלטינית באופן כללי.

נציגי ההתאחדות הנמצאים כאן היום הם אנשים המכירים את השטח, ויש להם פסיון רב

בנושא, וביחד ננסה לעורר גם דאגת הבית העליון הזה למה שקורה שם. אנחנו יודעים כי

אחרי ההתעוררות סביב העלייה ממזרח אירופה הפכה הבעיה שלנו לבעיה קטנה, במיוחד

כאשר מספר העולים מדרום אמריקה הוא קטן יחסית למספר העולים ממזרח אירופה.

אמר כבר יושב ראש הוועה שבמדינות דרום אמריקה ישנה יהדות הטח, והקהילות

היהודיות שם עשו כלמה שאפשר כדי להחדיר תודעה יהודית ותודעה ציונית בקרב היהודים

שם, אף שלא בכל המדינות הצליחו לעשות זאת באותה מידה. יש עדיין מקומות שיהודים

החיים שם אינם יודעים שהם יהודים, וחשבנו שכדאי לשבת ולדון בענין כדי למצוא את

הדרך המתאימה להחדרת תודעת היהדות אצל היהודים שם, כי הגיע הזמן להתעורר לנעשה

בקרב יהדות אמריקה הלטינית, למרות ואולי בגלל זה שממדי העליה משם בשנה שעברה

והשנה היו קטנים.

ה' יוכטמן;

חזרתי מברזיל לפני שנתיים. במשך שלוש שנים הייתי שליח עלייה יחיד ואקסקלוסיבי

בקונטיננט הזה שקוראים לו ברזיל. אני חושב שאחד התפקידים הכי קשים שיכולים להיות

בשירות הציבורי זה לפעול לבד במדינה גדולה כמו ברזיל. התסכול הוא איום ונורא, כי

אתה רואה שיש לפניך פוטנציאל לעלייה, שיש לפניך קהילה נהדרת, ויש לך אפשרות לעשות

את כל הדברים שאתה יודע שצריך לעשותם ואתה רוצה לעשותם, ובסופו של דבר ארנה מגלה

שאינך יכול לעשות את כל זה כי ארזה פועל לבדך ופשוט אינך מסוגל להקיף ולעשות הכל.

חילקנו לכם דף עמדה, ובעמוד הראשון שלו אתם יכולים לראות את המרחקים שבין

הערים בברזיל, וזה יתן לכם מושג עד כמה זה בלתי אפשרי לכסות את כל השטח.

התקשורת הבינלאומית לא מתעניינת במיוחד בנעשה בברזיל ובאמריקה הלטינית בכלל,

כי זה מספיק אטרקטיבי, ולכן גם לא יודעים בעולם מספיק על מה שקורה שם, וקורים שם

דברים מאד חמורים ומאד חשובים.

כנראה שמפני שברזיל ואמריקה הלטינית בכלל נחשבים לעולם השלישי ומועמדים

רציניים להיות עולם-רביעי, בכלל לא מדברים על מה שמתרחש שם. אם מישהו הספיק

לקרוא את אשר כתוב בדפים שלפניכם, הוא יגיע בקלות למסקנה שהמצב שם הוא באמת חמור.

ואם היינו כותבים מה בדיוק קורה שם, כי אז היינה מתגלית תמונה עוד יותר קשה.

התעלמנו בכוונה מדברים נוספים שאינם פחות חמורים מהדברים שהזכרנו בחומר

שלפניכם. כמו למשל "תעיית החטיפות" שהפכה להיות שם ה"תעשיה" הכי מוצלחת, וכמו

ההתארגנות הענפה של ארגונים כמו אש"ף לדוגמה, וכבר היינו עדים לפעילות גדולה מאד

של הארגונים האלה. ומה התשובה שלנו לדברים האלה? האמת היא שאין לנו תשובה

לדברים האלה.



האמינו לי שיש מקום לעשות שם הרבה בנושא העליה, אבל שליח אחד בלבד לנושא

הזה אינו מספיק אפילו לחקל חומר מתאים בשפה הפורטוגזית, שהיא השפה היחידה

המובנת שם לכולם. אנחנו לא יכולים להגיע לכל האשים בגלל אילוצים תקציביים.

כאשר אני הגעתי לברזיל בשנת 1988 התקציב היה איקס, ומדי שנה הוא ירד ב- 30%

בערך, אם לא יותר, ואני פשוט לא יכול להבין איך השליחה הנוכחית מצליחה להסתדר

שם עם התקציב הזעום העומד לרשותה.

הי ו"ר עי זיסמן;

אתה צריך לומר לנו כאן היום דברים יותר מפורטים. אתה יודע את המצב בברזיל

כפי שהיה עד לפני שנתיים. ועוד מעט נמע מה קרה שם בשנתיים האחרונות, כי אין

ספק שבשנתיים אלו חלו שם שינויים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. אנחנו מבקשים

לשמוע ממך מה זו יהדות ברזיל, מה עשית בהיותך שם; האם מסרת דו"ח מפורט לסוכנות

היהודית, ומה היתה התגובה שלה לדו"ח שלך. הרי הסוכנות היהודית מייצגת את מדינת

ישראל בנושא העליה. לפי האמנה שבינה לבין הממשלה היא אחראית על נושא העלייה,

לכן נוכחים כאן היום גם נציגי הסוכנות היהודית. אתה נמצא כאן לא בתוקף היותך

בעבר שליח, אלא כנציג התאחדות עולי אמריקה הלטינית. אתה מדבר בצורה כללית מדי,

ואני מבקש שתספר לנו אם לדעתך היינו יכולים למנוע הגירת יהודים מדרום אמריקה

לארצות הברית ולהפנותם לעלייה לישראל, ומה היה צריך לעשות כדי ליצור מוטיבציה

ורצון אצל היוצאים משם לעלות דווקה לישראל.

הישוב היהודי בברזיל מונה היום כ- 160 - 170 אלף איש, והוא מחלוק בדרך

הבאה: 80 אלף בסאו פאולו, 45 אלף בריו דה ז'נירו, שהם שני המרכזים הגדולים .

שבהם נמצאים גם המוסדות הציוניים, בתי הספר היהודים וכו'.

ב' טמקין;

האם כל היהודים שם מאורגנים במסגרות יהודיות?

ה' יוכטמן;

לא כולם, אבל רובם רשומים בקהילות היהודיות. רובם רשומים בפדרציה הציונית

א' פיינשטין;

בסאו-פאולו למשל יש מועדון ייאברייקהיי שבו רשומים 30 אלף יהודים, המשלמים

כמובן דמי חבר.

ה' יוכטמן;

בסאו-פאולו הנושא יותר מאורגון. מועדון אברייקה הוא המועדון המפואר בכל

אמריקה הלטינית, ויש עוד כמה מועדונים יהודיים לא פחות טובים. לעומת זאת,

בריו-דה-ז'נירו, שאף היא עיר גדולה וחיים בה הרבה יהודים, כל המועדונים

היהודים, שהיו מאד מפוארים, פשטו את הרגל, והיום לא נותר בה אף מועדון יהודי.

קשה לי קצת להסביר לכם מה הביא למצב הנוכחי, אני יכול רק לומר שמעורבים בזה

כמה וכמה גורמים, כמו המצב הכלכלי, המצב הבטחוני הפנימי שהוא מאד מאד מסוכן.

בריו-דה-ז'נירו במיוחד פוחדים אנשים להסתובב ברחובות, ויש להם סיבה טובה לפחד.

ב' טמקין;

קשה להאמין שארגון יהודי יפשוט רגל בגלל סכנות מהסוג הזה. אני מניח שזה



קשור בתהליך קצת יותר ממושך ומורכב.

ה' יוכטמן;

ברזיל היתה בעבר מדינת הגירה, מדינה שעודדה אפילו בואם של מהגרים, וכך גם

הגיעו אליה יהודים רבים, במקום לעלות לישראל. בתקופה מסויימת, מתחילת או אמצע

שנות ה- 60, אחרי המהפכה הצבאית שם, התחיל שם תהליך הפוך, כשהאזרח הברזילאי

התחיל לעזוב אותה, ובמספרים גדולים ממש.

בברזיל חיים הרבה יפנים, אבל רוב הילדים והנכדים שלהם כבר חזרו ליפן. גם

ילדיהם של מי שבאו לברזיל מאירופה, מפורטוגל, מאיטליה ומספרד, מתחילים לאט לאט

לחזור לארץ המוצא של הוריהם.

הבה נראה מה קורה אצל היהודים שם. קשה מאד למצוא שם היום יהודי בעל הון

שאין לו בית במיאמי, ושלא הוציא את כספו משם עוד מזמן. אלא שיש שם יהודים רבים

שאינם בעלי הון ולכן גם לא יכלו לעשות זאת. לצערנו הרב ישראל לא מהווה אופציה

לגביהם, מפני שלא נעשית בקרבם עבודת הסברה. מדינת ישראל היתה תמיד חלשה מאד

בנושא ההסברה, ובאמריקה הלטינית, ובמיוחד ברזיל, היא היתה עוד יותר חלשה בנושא

ההסברה.

היו"ר ע' זיסמן;

האם נעזרת בשגרירות שלנו שם?

ניסיתי להעזר בקונסוליה שלנו שם, שהרי השגרירות שלנו נמצאת בברזיליה,

שנמצאת מרוחקת מאד כמעט מכל מקום.

משרדי העליה בריו-דה-ז'נירו נמצאים היום במשרדי הקונסוליה הישראלית.

אנחנו מקשים לדעת אם בתקופת כהונתך שם מסרת לסוכנות היהודית דיווחים על

מה שמצאת שם, על מה שעשית שם וכו', והאם בעקרון השתפר המצב מאז. האם אתה יודע

כמה מהיהודים שהיגרו משם עלו לישראל, וכמה מהם היגרו לארצות אחרות?

ה' יוכטמן;

בזמן היותי בברזיל עלו משם ארצה כ- 1.000 יהודים. בוודאי שמסרתי לסוכנות

דין וחשבון על פעילותי בקרב היהודים שם, על מצבם של היהודים, על מידת נכונותם

לעלות לישראל דווקה וכו'. יושבים כאן אנשים שביקרו בברזיל כאשר שימשתי שם

שליח. כאשר חזרתי משליחותי מסרתי לסוכנות דיווח מלא ומדייק ומעודכן ביותר.

היו"ר ע' זיסמן;

מה היתה תגובת הסוכנות לדין וחשבון שלך? האם שלחו לשם שליח אחר, ומדוע לא

היה שם די חומר הסברה בשפה הפורטוגזית?

יי יוכטמן;

ביחסה של הסוכנות למדינות דרום אמריקה, ולברזיל במיוחד, אכן ראיתי בעיה

רצינית. אינני יודע אם הסוכנות נוהגת כך משום שיש לה בעיות אחרות, או מפני



שפשוט אין מבינים בסוכנות את הראש הברזילאי, ולא מבינים חישוב היהודי בברזיל.

גם כאשר הייתי שם מסרתי תמיד דו"חות מפורטים לסוכנות, שהרי הייתי עובד

הסוכנות היהודית. נתבקשתי ומלאתי בדייקות שאלונים ומסרתי כל מה שידעתי. כמה

מאנשי הסוכנות ביקרו שם מספר פעמים, ביניהם מר קלמן גרוסמן. ביקרו שם ראשי

מחלקות, מעט מאד חברי כנסת, ואני זוכר במיוחד את ביקורו של חבר הכנסת עובדיה

עלי שישב במשרדי שעות ורצה ללמוד את הנושא. הוא היה חבר הכנסת היחיד שאמר לי:

באתי אליך כדי שתסביר לי מה הולך פה.

אני חייב להגיד שקבלתי תשובות שלא תמיד נראו לי אבל זה מה יש, כפי

שנוהגים לומר כאן הצברים. היו תשובות בסגנון: אין תקציב; יש בעיות בברית-

המועצות; יש בעיות באתיופיה; ברזיל לא נמצאת בראש סדר העדיפויות שלנו ולא

בראש הדאגות שלנו. שמעתי גם תשובות בסגנון: נעשה כל מיז שרק אפשר כדי שיהיה לך

גם חצי שליח בריו-דה-ז'נירו. אבל האמת היא שעד היום אינני יודע מה בדיוק

המשמעות של חצי שליח.

שליחים של תנועות הנוער השונות נמצאים גם בריו-דה-ז'נירו וגם בסאו פאולו,

ואפשר להעזר בהם.

האוכלוסיה היהודית בריו מורכבת משכבות מעמדיות חברתיות וכד'. אני מניח

שיהודי ברזיל שהם בעלי הון ויש להם בתים ורכוב בארצות הברית אינם מועמדים

לעלייה לישראל. כדאי שנדע מה גודל האוכלוסיה היהודית שאינה נמצאת במצב הזה,

ושפוטנציאל העלייה לגביה הוא ממשי יותר, וחשוב במיוחד לדעת מה צריך לעשות כדי

שאוכלוסיה זו תבחר לעלות לישראל דווקה. בקרב היהודים האלה צריך לעשות פעולות

הסברה מתאימים ולהציג בפניהם את האפשרויות השונות הקשורות בעלייה לישראל.

כמה יהודים אנחנו מאבדים מדי שנה לתהליכים השונים כמו התבוללות, הגירה

למדינות אחרות וכו'. והאם לא כדאי לרכז את ההשקעה שלנו דווקה בחינוך שם, ולא

כל כך בנושא העלייה? ואולי תגידו לנו שהמצב שם הוא חמור עד כדי כך שכדאי

להתרכז עכשיו רק בנושא העלייה, ולחכות עם החינוך היהודי שם; או שאתם סבורים

שכדאי להתמקד עכשיו דווקה בנושא החינוך. את התשובות לשאלות האלה אנחנו מבקשים

לשמוע מכם.

אני מברזיל. לפני שלושה חודשים חזרתי מביקור פרטי בברזיל. נפגשתי שם עם

כל מי שרק יכולתי להפגש, כי נושא העלייה קרוב מאד ללבי ורציתי לדעת מה קורה שם

בנושא הזה. מצאתי שבריו יש יהודים שמתביישים או פוחדים להגיד שהם יהודים.

המצב שם קשה ביותר. האינפורמציה שמגיעה לתקשורת היא אנטישמית. אנשים שלומדים

באוניברסיטאות מחפשים בנרות אדם שאתו הם יכולים לשוחח ולשמוע ממה מה שהיה.

אני אמנם באתי לריו לביקור פרטי, אבל מרגע שהגעתי לשם לא חדל הטלפון בבית

שבו הייתי מלצלצל. היו לי הרבה מאד מפגשים עם יהודים שם. מצאתי שבריו אין

למעשה קהילה יהודית, ואין שם התארגנות. הפדרציה קיימת והיא עושה עבודה יפה

מאד כלפי הגויים, אבל לא עושה דבר למען ישראל והעלייה אליה. הפדרציה רואה את

תפקידה בהגנה על היהודים מפני גילויי אנטישמיות בריו, ונגד התארגנותם של ניאו-

נאצים ושל דברים רבים אחרים מהסוג הזה שקורים בשטח, ואינה מתפנית לטפל בנושא

העלייה, ההסברה על ישראל וכוי.

אני מאמין שיהודים מבני המעמד הבינוני בריו ובברזיל בכלל, שהולך ונחלש

כלכלית, משמשים היום תובת נפלאה לפעילות למען עלייה. רבים פנו אלי והתחננו

לקבלת אינפורמציה. לרבים רבים הבטחתי לשלוח חומר הסברתי ואינפורמטיבי, אף שלא

היה לי שום מנדט לעשות זאת, מאחר ונסעתי לשם באופן פרטי לבקר בני משפחתי ששם.



ואכן, מיד כאשר חזרתי ארצה דיברתי עם חברי בסוכנות על הענין הזה, ואני יוזם

עכשיו פרוייקט של בית ראשון במולדת בצפון הארץ.

בתי הספר היהודיים בריו הופכים להיות בתי ספר לגויים. אני מאמין שיש שוני

מסויים בין ריו לבין סאו-פאולו, בהיות הקהילה היהודית בסאו-פאולה יותר מאורגנת

ומסודרת. נפגשתי עם מנהלי בתי ספר יהודיים, והם אמרו לי ששכר הלימוד היום הוא

כל כך גבוה עד שאין להם די תלמידים יהודים, ואז מקבלים לבית הספר גם תלמידים

לא יהודים, וזה כמובן לא מצב בריא, וממדי ההתבוללות הולכים וגדלים. וכדי

שהמועדונים היהודים יוכלו להמשיך להתקיים הם חייבים היות חזקים בספורט, ומה

לעשות והספורטאים המצטיינים אינם דווקה יהודים.

ליהודי ריו-דה-ז'נרו אין היום כתובת לנושא העלייה, פרט לזו של תנועות

הנוער שם. אני עליתי לארץ מפני שהתחנכתי שם כל הזמן בתנועת נוער, וזה הדבר

הטוב ביותר שקרה לי. אני מאמין שיש שם פוטנציאל אדיר לעליה, אבל צריך לעבוד שם

על חינוך, על הסברה ועל שכנוע. רוב היהודים הבורחים משם מגיעים למיאמי. רבים

מהצעירים בני גילי נמצאים היום במיאמי.

ס' טנא;

אני מבקש להתייחס לתמונה הללית של אמריקה הלטינית, ואמסור כמה פרטים

ועובדות בצורה מאד מאד קצרה. אבל תחילה אני מבקש לחזור ולהודות ליושב ראש

הוועדה, על נענה לפנייתנו והעלה את הנושא הזה על סדר יומה של הוועדה. בגלל

קוצר הזמן ועל מנת לאפשר לחברים אחרים להתבטא ולתרום לדיון, אסתפק בציון

והדגשה של כמה נקודות.

הישוב היהודי באמריקה הלטינית מונה כיום כחצי מליון נפש. רוב הישוב

היהודי מתרכז בדרום אמריקה בין ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי וציילה, וכן בקצה

הצפוני של היבשת במקסימו, ממנה קיבלה הכנסת תגבורת נכבדה, את חבר הכנסת טמקין

היושב כאן אתנו.

העלייה מאמריקה הלטינית החלה בטרם הקמת המדינה, ונמשכת ללא הפסקה כבר 50

שנה. העליה מאמרקיה הלטינית מונה כ- 90,000 נפש, ופזורה על פני כל הארץ, מקרית

שמונה בצפון ועד אילת בדרום, וכן בעשרות קיבוצים ומושבים.

אין מגזר בחברה הישראלית בו לא נמצאים נציגים של יהדות אמריקה הלטינית.

יוצאי אמריקה הלטינית בולטים בתרומתם למדע, לתרבות, לכלכלה, לתעשייה, לאקדמיה,

ואף לפוליטיקה. סך הכל העלייה מאמריקה הלטינית נקלטה היטב בארץ.

גלי העליה מאמריקה הלטינית, ובעיקר בשנים האחרונות, התאפיינו בכך שבאו

בעקבות אירועים ו/או זעזועים הן על רקע כלכלי והן על רקע פוליטי, ואף תופעות

של חוסר יציבות של המשטרים שלעתים התלוו להם גילויים של אנטישמיות. העלייה

מדרום אמריקה היא בדרך כלל תהליך שבסופו קבלת החלטה והמשך הכנות. כל זה נעשה

בעזרת השליחים של מחלקת העליה בסוכנות היהודית.

מזה שנים נמצאה נוסחה שהוכיחה את עצמה במסגרת לעלייה, ואלה הם הפרוייקטים

המיוחדים. הפרוייקט מורכב משלושה אלמנטים עקריים: תעסוקה, דיור וקליטה חבתרית.

לאחר שהפרוייקט מאושר על ידי הגורמים המוסמכים מוקם מטה משותף המורכב מהרשות

המקומית שקיבלה על עצמה לקלוט את העולים, הסוכנות היהודית, משרד הקליטה

והתאחדות עולי אמריקה הלטינית.

במתכונות הפרוייקט נקלטו אלפי עולים בכרמיאל, נצרת, מעלות, מגדל העמק,

צפת, באר-שבע, ערד, ירושלים, ובעצם ימים אלה כ- 30 משפחות ראשונות בפורייקט

אשקלון.



כמי שעוקבים אחר ההתפתחויות באמריקה הלטינית ברור לנו וגם צר לנו שהסכנות

הנשקפות להמשך החיים היהודיים בקהילות שם הן תוצאה של התבוללות, והן בגלל

סיבות שמחוץ לשליטה של הקהילות היהודיות כאשר אינן עומדות י ותר במרכז

ההתעניינות של הממסד הישראלי וההסתדרות הציונית. נסיון העבר מלמד אותנו שלרוב

נזכרים בנעשה באמריקה הלטינית רק כאשר האדמה שם בוערת, או אם המצב שם נראה שקט

למראית עין, ואז כן פוקדים את הקהילות היהודיות שם משלחות מישראל, אבל רק

לצורכי מגביות. יש להוסיף עוד שמערכת החינוך היהודי שם היא המצב של התמוטטות.

לאור כל הדברים שנאמרו כאן היום בחדר הזה, אנו, נציגי העלייה מאמריקה

אל נחכה עד הרגע האחרון, כי אז אולי

יהיה מאוחר.

כדי לא לסיים רק עם סיסמאות, אנו מציעים לנקוט בצעדים הבאים: 1. לאור

הנסיון המצטבר אשר הוכיח את הזיקה והתיאום בין נוכחות ועבודת השליחים מישראל

לבין מספר העולים מאמריקה הלטינית, אנו מבקשים לתגבר את מערך השליחים בתחום

החינוך, וכן עידוד וטיפול במועמדים לעלייה.

2. יש לעודד המשך הפרוייקטים המיוחדים, דוגמת אשקלון, ואף לחפנות אותם

למקומות בהם קיימת תשתית תעסוקתית המתאימה למאפיינים של העלייה מאמריקה

הלטינית. לדוגמה, על הפרק תכנית פרוייקט אילת.

3. בעיית הבעיות הינה הדיור. על כן יש למצוא את הדרכים שיאפשרו לעולים

מאמריקה הלטינית לקבל דיור ציבורי בתנאי שכירות עם אופציה לרכישה.

4. אף על פי שרוב העולים מאמריקה הלטינית אינם בעלי אמצעים כלכליים, קיים

בקרב יהדות אמריקה הלטינית מרובהארצות פוטנציאל לא מבוטל של משקיעים ויזמים

אשר ביכולתם להשקיע בישראל בפרוייקטים שונים שיכולים לתרום ליצירת מקומות

תעסוקה. לכן יש לעודד התארגנות של משלחות מישראל, המורכבות מאנשי עסקים,

תעשיינים ובתוכם נציגי עולים מאמריקה הלטינית מאותם המגזרים, בכדי לבוא אל

יהודי אמריקה הלטינית עם יוזמות והצעות שימשכו אותם לארץ.

5. בתחום הקליטה בארץ יש לפתח את כל הנושא של תרגום לספרדית ולפורטוגלית

של חומר הסברה, הוראות, חוקים ומבחנים בהם נדרשים העולים לעמוד בצעדיהם

הראשונים בארץ. קיימת בקרב העולים מאמריקה הלטינית תחושה של אפליה בתחום זה

ביחד לעולים אחרים.

6. לבסוף, אנו כארגון מתנדבים בפועל למען קליטת העלייה, קוראים למשרד

הקליטה להגביר את השתתפותו במימון פעולותינו. תקציב ההתאחדות כיום מקורו ברובו

מהסוכנות היהודית.

עד כאן הסקירה ,הכלית. תודה רבה.

אני מברך על הדיון שחשוב מאד כדי למקד את תשומת הלב לגזרה אחרת. אנחנו

בדרך כלל מוטרדים מאד מכל הנעשה בחבר המדינות ובאתיופיה. ולכן, מטבע הדברים

לא תמיד יש תשומת לב מספקת להתפתחויות בגזרות האחרות.

לא אדבר על כל אמריקה הלטינית, כי זה דיון יהיה דיון שמחייב יותר זמן, מה

גם שנוכחים יודעים שיש שוני בין הארצות ואין דומה המצב בארץ אחד למצב בארץ

שנייה. ההתפתחויות בארגנטינה, לדוגמה, והציפיות שהן יצרו מהוות בלמים מסויימים

לעלייה, שבהחלט מחייבות טיפול בדרך שונה במקצת.



אתחיל בברזיל, מאחר ורגב הדוברים לפני התרכזו במדינה זו, ואני מבין שזה

הנושא המרכזי שההתאחדות ביקשה להעלות כאן. אני רוצה לעדכן אתכם בנושא זה וגם

לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות. אני לא מדבר- רק כסמנכ"ל מחלקת העלייה של

הסוכנות היהודית, אלא כיושב ראש ועדה בין-משרדית לנושא אמריקה הלטינית,

המורכבת מנציגי משרד הקליטה, מחלקת העליה והתאחדות עולי אמריקה הלטינית.

אנחנו עוקיבם תקופח די ממושכת אחר ההתפתחויות באמריקה הלטינית ובתגובה על

אותן התפתחויות, לא בחזקת מי שמגיבים לאחר הארועים, אלא משתדלים אפילו להגיב

בו זמנית, ואכן כך היה במקומות אחרים. הוזכרו הפרוייקטים המפורסמים בגליל,

וכדאי לציין שלפני גל העליה הגדול הבאנו לגליל למעלה מ- 2.000 יהודים, וזה דבר

לא מבוטל במאזן הדמוגרפי באותו זמן בגליל.

במשך תקופה ארוכה קצב העלייה מברזיל היה די נמוך, והוא נע מסביב ל- 200

איש לשנה, ולפעמים אפילו קצת פחות. ואף על פי כן תקופה ארוכה החזקנו בברזל

בריו, בסאו-לפאולו ובפורטאלגרר, במגמה להגיע ליהודים ולנסות

לשכנע אותם לעלות.

עם ההתפתחויות במקומות אחרים והאילוצים התקציביים נאלצנו לקצץ את צוות

השליחים בברזיל, ובשנים האחרונות אנחנו מפעילים שם שליח אחד. אבל אנחנו בהחלט

פועלים עם שליחים של מחלקות אחרות של ההסתדרות הציונית. אחת הפעילויות היפות

הוא השילוב עם תנועת השומר הצעיר, שיש לה מוקד חשוב במועדון צוותא, ויחד אתה

הפעלנו מסגרת של תנועת עלייה כשאשת השליח שם ריכזה את הפעילות. ובאופן זה

אנשים שלא חשבו על עלייה נכנסו לאיזו שהיא מסגרת של פעילות ציונית, והצלחנו

לקרב אותם גם לנושא העלייה על ידי חשיפה בפניהם של אפשרויות שונות בארץ.

כשאנחנו מדברים על עלייה, אנחנו בהחלט מדברים על עלייה בשלבים: לעודד

צעירים לבוא ללמוד בישראל, בהנחה שישראל תהיה מספיק אטרקטיבית כדי למשוך אותם

לעלות, או לקחת חלק בתכניות התנדבות כמו "אתגר" ו"תפוז", בתקווה שכל נגיעה

וקשר עם מדינת ישראל תשפיע עליהם.

אנחנו עדים לאחרונה למספר תופעות בברזיל. ראשית, התבוללות גבוהה מאד

שקיימת שם. צ'ילה תופסת את המקום הראשון בהתבוללות בין מדינות אמריקה הלטינית,

וברזיל את המקום השני. ההתבוללות גבוהה מאד גם בערי השדה וגם בערים הגדולות.

סיבות רבות להתבוללות הגבוהה ששם, ובין היתר אותו חופש שהיהודים הרגישו בברזיל

והם הזדהו עם ברזיל, וזה נתן להם את התחשוה שההתבוללות זה לא דבר כל כך נורא,

ושזה דבר די טבעי. מספר נשואי התערובת שם הוא לכן גבוה מאד, לדאבוננו הרב,

וזו אחת הסכנות החמורות ביותר שהיא בבחינת שעון חול שמתקדם נגדנו בקצב די

רצחני.

שנית, המשבר הכלכלי החמור שפוקד היום את סרזיל, ומלווה לצערי גם במשבר

פוליטי, והוא יצר מערבולת שמשפיעה על קבוצות שונות באוכלוסיה, ואפשר לראות את

הביטויים שלה בתחומים שונים, החל בפשיעה שהולכת וגוברת ומגיעה עד לממדים מאד

מדאיגים ומהווה סכנה רצינית לבטחון הפיסי של התושבים שם ולא מאפשרת להם

להסתובב ברחובות, דרך התגברות האנטישמיות, כולל גלוחי-ראש, תופעות שלא היו

ידועות בעבר בברזיל. בברזיל כמעט ולא הורגשה אנטישמיות, בעיקר משום

שאוכלוסיית ברזיל מורכבת מאלמנטים אתניים שונים. ההשפעה של המשבר הכלכלי

הפוקד את ברזיל, ובחישה של גורמים נוספים, העלתה את האנטישמיות למצב שלא היה

ידוע כמותו בעבר, וזה מעורר וצריך לעורר דאגה רצינית אצל כולם.

לכאורה קיימים בברזיל אלמנטים בולטים המהווים כוח הדוחף לעלייה. כיוון

שכך, מדוע איננו עדים היום לגל עליה המונית מברזיל? צריך לבחון איפה בדיוק

אנחנו עומדים. הבעיה העומדת בפנינו היום היא, שמעבר להזדהות של יהודי ברזיל עם

ברזיל וגם קשרי משפחה בשל ההתבוללות, קשורה קודם לכל בידיעות - מוגזמות בדרך



כלל - המגיעות מהארץ על מצב הקליטה בה. התקושרת שם, מסיבות שונות, בוחרת

להבליט ידיעות לא חיוביות מהארץ. וכיוון שהמרחק בין ישראל לברזיל הינו גדול

ולא ניתן לאזן את הדברים מידית, המשקע של הידיעות האלה מצטבר, והיהודים שם

חוששים ממצב הקליטה במדינת ישראל, וזה כמובן לא דחוף אותם לעלות.

אתן לכם דוגמה. כאשר חסרי דיור ישראלי נטעו אהלים בגנים ציבוריים

והפגינו, הדבר הופיע בעתונות שם בהרחבה עם תמונות ובאותיות של קידוש לבנה: כך

קולטת ישראל את העלייה. והיהודי התמים שיושב היכן שהוא יושב, ךואין לו יכולת

לאזן את הדברים, מקבל את הדברים כפי שהם מופיעים שם, והחששות והפחדים שלו מפני

עלייה הולכים וגוברים.

אם נצרף לאלמנט החששות והפחדים את המאפיינים המקצועיים של יהודי ברזיל,

שרובם משתייכים למעמד הבינוני והם סוחרים, תעשיינים זעירים, אקדמאים, רופאים

וכו', מקצועות שבהם יש כרגע קשיים להקלט במדינת ישראל, נבין מדוע זה יצר אצל

היהודים שם בלמים מפני עליה לארץ. יש להם התחבטויות רציניות והם שואלים

שאלות, אבל לא ממהרים לעשות את הצעד הזה.

היור ע' זיסמן;

ומה עושה הסוכנות היהודית בנדון, ומה היא מתכוננת לעשות?

ב' טמקין;

האם הם כן עוזבים את ברזיל והולכים למדינות אחרות?

ק' גרוסמן;

לא בהכרח, מפני שחלק מהם נשחקו כלכלית ואין להם היכולת ללכת למקומות

אחרים, והם תקועים בברזיל. אני לא מדבר כמובן על השכבה העשירה, אלא על אלה

שנימנו על המעמד הבינוני ומטה שנשהקו, ומגיעים לעתים אפילו לפת לחם. והראייה

לכך, שרבים מהם נאלצו לעזוב את הדירות שלהם באי זורים טובים, ולעבור לגור

באיזורים פחות טובים, עד לשכונות עוני ממש, שזה סממן המעיד אולי יותר מדברים

אחרים, על עיבוד סטטוס, דבר המתבטא גם בתופעות נוספות.

ע' זיסמן;

מה בכל זאת עושה הסוכנות בענין זה? נוכחנו שבברית המועצות לשעבר הסוכנות

לא פעלה בדרך שגרתית, אלא כגוף יוזם ופעיל בדרכים שונות. היא לא התרכזה רק

במוסקבה ובקייב, אלא הגיעה גם למקומות רבים אחרים, כמו אבחזיה, כפי ששמענו

היום; היא פותחת סניפים בהרבה מקומות, מקציבה משאבים ומגדילה את מצבת השליחים,

ומחפשת את היהודים בכל מיני מקומות. מה התכניות שלה לגבי יהודי אמריקה

הלטינית, וברזיל בפרט?

קי גרוסמן;

אני שמח להצטרף לדברי יושב ראש הוועדה. הסוכנות אכן עובדת בצורה לא

שגרתית. אנחנו הגדרנו את עולי ברזיל כעולה מצוקה על מנת לאפשר להם לקבל זכאות

לסל קליטה, כדין עולים מחבר המדינות העצמאיות, וזה לא אופייני בדרך כלל לארצות

המערב, ויש לזה משמעות מרחיקת לכת. עשינו זאת בכדי שלעולה הזה תהיה האופציה

או המסלול הקיים לעולים מארצות מערב, של כניסה

למרכז קליטה או רכישת דירה בשוק הפרטי; או קבלת סל קליטה ואפשרות לשכור דירה

במקום בו יחפוץ, ולהתחיל לנוע, אם ירצה בזאת, עם תמיכה חזקה מאד בשנה הראשונה.

הדרך הזו מכוונת יותר לאנשים מאותה שכבה שנשחקת, כשאומרים לה: אנחנו הולכים

לקראתכם. זה אמור היום לגבי עולים מארגנטינה, מברזיל, מציילה ומאורגוואי.



ב' טמקין;

יש לי חברים במקסיקו שגם הם מצויים באותה קטגוריה, אבל לא יכולים להנות

מהסידורים האלה.

ק' גרוסמן;

0

אתה צודק, אבל אנחנו מדברים קודם כל על המאפיינים באותו מקום ואותה גזרה,

והרוב שבגלל נסיבות של אותה ארץ וההתפתהויות בה אנהנו נותנים להם מענה.

אנחנו ממקדים מאמץ בפרוייקטים מיוחדים לעידוד עליה וקליטתה, שנותנים מענה

לעולים שחוששים להגיע לבד, ושיכולים במסגרת עלייה קבוצתית גם להשען האחד על

השני וגם ובעיקר לקבל פתרון משולב בו זמנית של מספר מרכיבים קריטיים בקליטהל,

שהם: דיור, סיכויי תעסוקה וקליטה חברתית, שנתמכת חזק מאד על ידי התאחדות עולי

אמריקה הלטינית. אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי לחלק לחבריה שבחים על העבודה

הנפלאה שהם עושים. זה נעשה כמובן גם בשיתוף עם רשות-מקומית שיכולה ורוצה לקלוט

עלייה. ולא במקרה אני מדגיש את המלה "רוצה", כי יש רשויות שיכולות ולא כל כך

רוצות, לכן חשוב כאן גם רצונן של הרשויות.

לא במקרה בחרנו באשקלון, שיש בה היום היצע ומגוון גודל של דירות, ויש בה

גם סיכויי תעסוקה עם ההתפתחות של מפעלים חדשים שהגיעו לשם בתחום המסחר

והשרותים שמתאימים למאפיינים המקצועיים של העולים האלה. שיגרנו את ראש העיר

ואת רכזת הקליטה שלנו לברזיל. הם פגשו שם אנשים, קיימו פעולות הסברה וראיינו

אנשים.

היו"ר ע' זיסמן;

ועדת העליה והקליטה ביקרה באשקלון ופגשה בהם וגם דיבר עם העולים. אם

אינני טועה מצויים שם היום 27 משפחות.

ק' גרוסמןף

אכן, 27 משפחות. המשפחות האלה משגרות היום שדרים חיוביים למדינות מוצאם,

אל קרובי משפחה, ידידים שכשנים ומכרים, והם מזימים את הידיעות השליליות

שהתפרסמו שם על הארץ. אנחנו רואים בזה תחילתו של כדור שלג המתגלגל בצורה

חיובית. הפרוייקטים של כרמיאל ונצרת הוכיחו את עצמם, ואנחנו העתקנו את הנוסחה

הזאת, בשיפורים מסויימים המתיאמים למציאות של 1993, ואנחנו מפעילים אותה.

לא במקרה הזכיר דוד גרוסמן את הנושא של בית ראשון במולדת. לאור הנסיון

הטוב שיש לנו עם קליטת עולי חבר המדינות העצמאיות, אנחנו מתכוננים לפתח מודל

שיתאים לעלייה מבהזיל וממדינות נוספות באמריקה הלטינית. אנחנו שוקלים את זה

לגבי עולים ממערב בכלל, אבל במיוחד לגבי עולים מברזיל, משום שדינם של העלים

משם כדין העולים מחבר המדינות שיש להם סל קליטה, ולכן כל המהלך הזה ניתן

לביצוע מהיר. אנחנו מכינים את המקומות במספר קיבוצים, וזה יכול לאפשר למשפחות

חסרות כל, כאלה שיושבות ומתחבטות ומתלבטות אם לעלות, מסלול מסויים שמבטיח להן

קורת גג, מבטיח להן עבודה, מבטיח חינוך לילדיהן ומבטיח לחן אפשרותך לבחון,

לפחות בשנה הראשונה, את יתר האפשרויות הקיימות במדינת ישראל, להכין עצמן יותר

טוב לקליטה, ולבחון בין היתר גם את האופציה הקיבוצית.

החלטנו להגדיל את מספר השליחים לברזיל, על אף המצוקה הכספית שלנו. צודקים

החברים הטוענים שיש צורך בחומר הסברה בשפה הפורטוגזית, ואנחנו עומדים להפיק

חומר מידע בפורטוגזית.



מישהו העיר שכאילו יש לעולים מאמריקה הלטינית תחושה של אפליה לגבי עולים

מהבר המדינות. למען הסדר הטוב אני חייב לשלול זאת מכל וכל במעמד הזה. אני טוען

שאם יש אפליה, הרי זו אפליה הפוכה. כי בעוד שלעולה מברזיל או מארגנטינה יש

אפשרות לבחור בין מסלול קליטה מערבי רגיל לבין סל קליטה, הרי לעולים מחבר

המדינות לא היתה עד עכשיו האפשרות הזאת. רק עכשיו, עם הנפקת הדרכונים, יתאפשר

להם הדבר. אני חוזר ומציין שעולי אמריקה הלטינית אינם מופלים לרעה כהוא זה.

4

ב' טמקין;

האם יכול עולה שהוא רופא לעבור את הבחינה בארץ בשפה הספרדית?

ק' גרוסמן;

בוודאי. במשותף עם משרד הקליטה הפעלנו בבית החולים בצפת פרוייקט מיוחד

לרופאים מאמריקה הלטינית, בית החולים בצפת, שבו אנשים למדו את החומר בספרדית,

ולשם כך הבאנו חומר מאוניברסיטת מדריד, ונבחנו בספרדית, וזה חוסך כמובן זמן.

כאשר ביקרתי במרכזי קליטה באו אלי כמה עולים מאמריקה הלטינית והצביעו על

כך שההודעות על מקומות עבודה הן בשפה הרוסית בלבד. פקידת הסוכנות העובדת שם

מדברת רוסית ובקושי קצת עברית. כך שיש להם תחושה שהכל נעשה בשביל העולים מברית

המועצות.

הדברים נכונים, והם כך בעיקר בהתחשב במספר העולים שהגיעו ב- 1992 מברית

המועצות ומספר העולים שהגיעו באותה שנה מארצות אמריקה הלטינית. מאמריקה

הלטינית עלו בשנת 1992 קרוב ל- 1300 איש בסך הכל. אני רוצה להוסיף, כי זאת

הסיבה למאמץ שאנחנו משקיעים בפרוייקט שאנחנו עושים באשקלון, שבמרכזי הקליטה

שם נמצאים עוים מאמריקה הלטינית, וכל לוה המודעות שם הוא בשפה הספרדית, והצוות

שם הוא דובר ספרדית. אבל מי מהעולים האלה שירצה לבוא לרעננה דווקה, צריך יהיה

לדעת שיהיה לו קצת יותר קשה להסתדר בשפתו, ויצטרך להעזר יותר בסניף של התאחדות

אמריקה הלטינית ששם.

בעיית הדיור אינה בסמכותי, ולכן גם לא דיברתי על זה.

י' שטראוס;

אני רוצה למסור לכם נתונים על העלייה מאמריקה הלטינית בשנים 1993 - 1990.

ותוכלו לראות שאין שום יחס בין המצב הקשה השורר שם לבין מספר העולים המגיעים

משם. בשנת 1990 הגיעו מאמריקה הלטינית 2,765 איש, 231 עלו מברזיל. בשנת 1991

ירד מספר העולים מאמריקה הלטינית ל- 1,270, כאשר 231 מהם מברזיל. הנפילה

הגדולה היתה מארגנטינה. בשנת 1990 עלו משם 2,183 איש, ובשנת 1991 עלו רק 702

איש. אני חושבת שהסיבה לכך נעוצה בשיפור המצב שם.

בשנת 1992 עלו מאמריקה הלטינית 781 איש, 221 מהם מברזיל. עד סוף אפריל

1993 עלו מאמריקה הלטינית 267 איש, 74 מהם מברזיל.

י' בצלאלי;

לפני הודש חזרתי מביקור קצר שערכתי בדרום אמריקה, ואני מדבר על הנושא הזה

מטעם הרשות לחינוך, שזו אופרה אחרת. כתבתי דין וחשבון די ממצה בענין וקיבלתי



תגובות עליו גם מדיניץ וגם מאורי גורדון.

הייתי המום בזמן ביקורי בברזיל כאשר ראיתי כי 80% מהאוכלוסיה שם הם חסרי-

בית. כשאתה בא לשם אתה נתקל מיד בתופעות של עוני, שימוש בסמים, ריבוי גניבות

וכוי.

את הפעילות הציונית שם יש לראות כפעילות של הצלת יהודים במלוא מובן המלה,

ובעיקר הצלת של הנוער מפני התבוללות. בסאו פאולו ביקרתי באהד המרכזים שבו

מתפללים בראש השנה, ומצאתי שם בין 800 ל- 1.000 מתפללים רפורמים, שהרב שלהם

אינו רב אורתודוכסי. אבל העיקר שהיו שם מתפללים. כשהגעתי לסיב מצאתי שם המולה

ומבוכה גדולים. כאשר נסיתי לברר מה קרה שם, אמרו לי כי הרב סובול, רבה של סאו-

פאולו, התראיין ב- PLAY BOY.

אני הוזר ומדגיש שצריך לראות את הפעילות הציונית בברזיל, וברי ו במיוחד,

כפעילות של הצלת הנוער היהודי מהתבוללות. צריך גם להסיר את מסך השתיקה וההשתקה

על מצבם האמיתי של הארגונים הציונים שם. גם של הפדרציה הציונית וגם של הרשות

לחינוך ושל כל הארגונים היהודים שם. צריך להסיר את המסך ולדבר גלויות.

מוצאי סורי, ואני פגשתי שם הרבה יוצאי סוריה, והם נמנים דווקה על העשירים

מבני הקהילה היהודית שם. ניסיתי לקשר בין הארגונים השונים ובין הסוכנות

והשגרירות שם. חייבים לארגן הפעילות הציונית שם על בסיס פונקציונלי. ובקרוב

יתקיים דיון עם ראשי המחלקות של הסוכנות היהודית ויו"ר ההנהלה כדי לנסות לעשות

שינויים מתאימים. אני מתמקד בעיקר בצורך בהכנת תשתית חינוכית מתאימה שם, על

מנת להציל את הנוער היהודי מפני התבוללות.

בהמלצות שלי כתבתי שיש להקים נציגות של רשות החינוך בשלוש הערים הראשיות:

סאו פאולה, ריו דה ז'נרו ופורטואלגרו, ולחזק תא מועצות תנועות הנוער. אמרתי

שאלך לביתר, לשומר הצעיר ולבונים, כדי לדעת מה קורה שם. הלכתי לשומר הצעיר,

ובקשתי לקיים שם דיון בנושא. והתברר לי כי בתנועה הזאת יש 40 בני נוער, אף שהם

מדווחים על 80. כל חניך שם עולה לסוכנות 6,000 דולר לשנה.

קי גרוסמן;

יהיה זה יותר זול להביאם ארצה.

י' בצלאלי;

אנחנו חייבים להעמיק את המסרים היהודים הציוניים על ידי הכנת חומר מתאים

ומושך. וכן חשוב במיוחד להרחיב את ביקורי בני הנוער בארץ, ואת זה אפשר יהיה

להשיג על ידי הורדה משמעותית בעלות התכניות האלה. לנוער החלוץ יש תכנית שנקראת

בשם "תפוז", חמביאה בני נוער משם ארצה לתקופה מסויימת, לסיורים ולהדרכה וכוי.

בעבר נדרש כל אחד לשלם אלף דולר כדי להשתתף בתכנית הזאת, והם יכלו לעמוד בזה.

היום זה עולה כ- 0p2.5 דולר, ורק בני עשירים יכולים להשתתף בתכנית הזאת.

חייבים להוזיל את מחיר ההשתתפות בתכניות האלה כדי להגדיל את מספר השמתפים בהם.

דיברתי עם מועדון איברי יקה בסאו פעולה, ורציתי לדעת אם הצוות העובד שם עם

הנוער היהודי ביקר אי פעם בארץ, והאם השתתף פעם בפעולה ציונית יהודית. לקחתי

על עצמי להביא את הצוות של קרית החינוך לארץ לתקופה של שבועיים או חודש ימים,

כדי לטעת בהם תודעה יהודית עמוקה ורחבה יותר, כי ההתבוללות שם הגיעה לממדים

מדהימים ומפחידים ממש.

בין היתר הצעתי לעשות שינוי בסדר העדיפויות לפעולות המחלקה בדרום אמריקה

על ידי ארגון מהפכני של השליחות, ארגון מחדש של מפת השליחות, וארגון מחדש של

התקציב. דרום אמריקה מקופחת מבחינה תקציבית ומבחינת ההתעניינות בה, למרות

שראשי המחלקות והמנכ"לים שלהן ביקרו ביבשת הזאת וראו את המצב שם. חייבים לדון



בצורה רצינית ביותר על מצב היהודים ביבשת הזאת.

הדברים שאמר כאן מר קלמן גרוסמן הם דברי אלהים חיים. אני אומר שצריך לתת

את הדעת על הארגונים היהודים שם ועל מה שאפשר לעשות נגד ההתבוללות שמגיעה שם

ל- 70%. בקשתי ממר דיניץ ומראשי המחלקות הנוגעות בדבר לקיים דיון יסודי ימעמיק

בנושא הזה, ואולי כדאי שגם הכנסת תקבל על כך דיווח.

היו"ר ע' זיסמן;

יש נושא שלפי דעתי יכול לגרום להתעוררות אצל יהודי מדינות אמריקה

הלטינית, וכוונתי למכביה הקרובה. למכביה יש חשיבות יהודית ישאלית לאומית

אוניברסלית. בביקורי בבריתה מועצות לשעבר וגם בגרמניה ראיתי שהקבוצות

המתארגנות לקראת המכביה גורמות להתעוררות גדולה בקרב היהודים שם. האם לא כדאי

לארגון פעילות נוספת מסביב לענין המכביה?

קי גרוסמן;

לא רק שיש פעילות כזאת, אלא שגם הוקמה ועדה מיוחדת של המחלקות בסוכנות

היהודית וההסתדרות הציונית הפועלת במשותף עם מטה המכביה, ומתכוננת למקד את

הפעילות שלה בזמן המכביה לעידוד העלייה גם על הספורטאים וגם על התיירים

היהודים שיגיעו באותו זמן ארצה. בענין זה יש מאמץ ממוקד גם על ארצות אמריקה

הלטינית, גם על ארצות שונות במערב וגם בחבר המדינות. הפעילות תהיה גם במוקדי

האיכסון של הספורטאים וגם בארועים שונים אחרים.

היו"ר ע' זיסמן;

אם אינני טועה, אחוז מסויים מהצעירים שהשתתפו במכביות השונות נשארו בארץ.

קי גרוסמן;

אנחנו עושים מאמץ, בתיאום עם רשות הספורט והאגודות השונות, לעודד

ספורטאים לעלות לארץ, ולעודד צעירים ללמוד בארץ.

סי טנא;

קיימת בארץ מסגרת של יוצאי מכבי שפועלת במסגרת ההתאחדות שלנו, ובמשך כל

השנה מקיימת פעילות ענפה, ומקיימת זאת ביתר שאת בזמן המכביה.

די שמורק;

אי אפשר לנתח במספר דקות מצב כה מסובך כמו מצבם של יהודי אמריקה הלטינית.

אציין שיש מקום לפסימיות מבחינת המצב הכלכלי באמריקה הלטינית בעתיד וההשלכות

שיהיו לזה על היהודים ועל סיכויי העלייה משם. הפסימיות הזאת מתבססת בעיקר על

העובדה שהתקווה הגדולה של אמריקה הלטינית, שעם הנהגת כלכלה חופשית ועם נצחונו

של מילטון פרידמן במדיניות הכלכלית של ממשלות אמריקה הלטניית, יבוא זרם של

השקעות מצפון אמריקה וממערב אירופה, התקווה הזאת הצטמקה עכשיו כתוצאה מזה שקמו

מתחרים לאמריקה הלטינית; מזרח אירופה והרפובליקות האקס-סובייטיות.

ברשימת העדיפויות של ארצות הברית ושל ארצות מערב אירופה, פרט אולי לספרד,

אמריקה הלטינית אינה תופסת יותר מקום גבוה. כתוצאה מכך אין מקום לאופטימיות

רבה בתחום הכלכלי.

מאחר וישנם כאן יוצאי ברזיל רבים, צר לי שאני מוכרח להביא את הדברים

בפניהם בצורה כזאת. אבל התכנית הכלכלית שפורסמה אתמול בברזיל מעידה על כך שגם

הם רואים שחורות. התכנית הכלכלית שפורסמה שם אתמול, ושמנסה לההטוות דרכים

לשיפור המצב הכלכלי שם, שמה להכמטרה להגיע לאינפלציה של 18% לחודש, בעודשהיום



מגיעה האינפלציה ל- 35% בחודש, שהם 820% בשנה.

אני רוצה לומר גם דבר טוב על ברזיל. ברזיל היתה ללא צל ספק המדינה הפהות

אנטישמית באמריקה הלטינית, ולא רק בהשוואה למדינות אלופות האנטישמיות כמו

ארגנטינה, אלא אפילו בהשוואה למדינות שאינן אלופות האנטישמיות, כמו מקסימו.

אחת הסיבות לכך היא העובדה שזו מדינה שאינה אתנית הומוגנית, אלא רב גזעית,

ובהיותה כזאת מצבם של היהודים בה היה טוב. אלא שגם בתחום הזה חלה שם הרעה

רצינית. אנחנו הרי יודעים מההיסטוריה היהודית שכאשר יש במדינה משברים חמורים

מתגברת בה האנטישמיות.

אני רוצה להציע מספר דברים קונקרטיים. אני חושב ששתי קבוצות מתוך הישוב

עניי היהודים בברזיל, שמספרם שם הולך וגדל,

וכן האקדמאים היהודים, שהם מעל לממוצע הלטינו אמריקני, שאינם זוכים אצלנו

לתשומת לב. במצב של חוסר עבודה בברזיל משכורתו של האקדמאי היא בדיחה ממש.

אני מכיר את המגבלות של הסוכנות, ואינני בטוח שצריך לשלוח שליח למקום כמו

פורטו אלגרו, אבל חשוב שנושא העלייה יטופל גם שם כמו שהוא מטופל במונטריי

במקסיקו. לכן אני סבור שכדאי אולי לחשוב על שליחים רב תחומיים. אני הייתי

ממליץ על הרבה שליחים רב-תחומיים בקהילות הקטנות, איפה שאחוז ההתבוללות גבוה

מאד.

גם אני סבור שדיור בשכירות הוא דבר ראשון במעלה..

אתם מדברים על הצורך בדיור בשכירות בארץ, והרי כל אדם בארץ יכול לשכור

לעצמו דירה. אלא אם כן אתם מתכוונים לדיור סוציאלי, לשכירות ציבורית בדמי

שכירות מתקבלים על הדעת. לשם כך יש צורך בשינוי מדיניות הממשלה.

על הנושא הזה בדיוק דיברתי אתמול במליאת הכנסת. צריך להבטיח שמדיניות

השיכון של הממשלה תפתור את בעיות הדיור של כל סוגי האוכלוסיה בארץ. במציאות של

היום לא יכול אדם לשכור דירה בירושלים. זו הפעם הראשונה שהשר לקליטת העליה לא

יצא נגד הדברים שאמרנו. חשוב שנדע כי בתקציב הקרוב של הממשלה, שמתחילים לדון

בו בחודש ספטמבר, לוקחים בחשבון את השינוי הזה, כך שיידעו הכל כי בעוד שנתיים-

שלוש תהיינה דירות בירושים. בזה תיבחן הממשלה.

אי רביץ;

זה שינוי מדיניות לכלל אזרחי המדינה וגם לעולים. צריך לעשות מהפכה בכל

הכלכלה שלנו, ולא רק בנושא הזה.

היו"ר עי זיסמן;

זה לא עניינה של הסוכנות, אלא של הממשלה. כל חברי הוועדה היו מאוחדים

סביב הנושא הזה, ואנחנו לא נרפה ממנו.

די שמורק;

שלושה הם הסצנריומים האפשריים בשביל ברזיל לעתיד הלא רחוק. כולם לא

טובים מבחינת היהודים, וצינית אפשר להגיד שכולם טובים בשביל העלייה או ההגירה

משם. הסצנריום האחד זו מהפכה צבאית בדרום אמריקה. הסבירות לכך היא נמוכה, אבל

אי אפשר להוציא את זה מכלל אפשרות, גם אם המגמה שם עכשיו היא נגד זה. אבל

המצב שם הוא גרוע ביותר, ובמיוחד מצב הבטחון הפנימי, כך שיש עילות שיכולות



בהחלט לשמש תרוץ למהפיכה כזאת. אבל הסבירות לכך היא די נמוכה.

עלייה משמעותית של כוחו של השמאל בברזיל. אבל לא צריך

לעשות מיד משוואה האומרת שהשמאל הוא אויב ישראל, כי זה לא בהכרח כך. דווקה

לאחרונה, מתוך מחשבה על העתיד לזמנו מגעים עם הכוח הזה. התקיימה פגישה די

ידידותית בינם לבין השגריר הישראלי החדש, ואנשים מהמפלגה הזו יגיעו ארצה

לביקור בעתיד הלא רחוק. בגלל מיקומם של היהודים במבנה החברה הברזילאית הם יהיו

בין הסובלים.

הסצנריום השלישי הוא, שכתוצאה מהבבחירות הבאות בברזיל יוקם משטר חצי

דמוקרטי, מין קומבינציה בין אנשי צבא לאזרחים. הנשיא הנוכחי של ברזיל, לעומת

קודמו, הוא פחות פרו-מערבי, פחות פרו-אמריקאי ועם יותר מצפון סוציאלי. וזה

משתקף גם בתכנית שלהם, אבל בצורה שלא תתרום לקידומה של ברזיל. הוא הפתיע אותנו

לפני מספר שבועות כאשר שלח איגרת אישית לערפאת. אני מבקש שזה יישאר בינינו.

ואני חייב לסנגר על הממסד היהודי שם, שמיהר להרים את קולו כדי להגן על האינטרס

הישראלי. ההנהגה היהודית שם לא חיכתה לדירבון מישראל, ואפילו ללא תיאום מיהרה

ושיגרה מברק חצוף - הייתי אומר - של מחאה, וביקשה להתקבל לראיון, והיא ראויה

לכן למלוא ההערכה.

אני חושב שכדאי לחשוב על רפורמה באי אלו חוקים בישראל שהם רלבנטים לנושא

העלייה, ואתן לכם אילוסטרציה באשר לכוונתי. לפני זמן מה עלה ארצה זוג מברזיל.

הוא אחד מעשירי סאו-פאולו. מאחר והוא מכיר אותי זה שנים רבות הוא סיפר לי

שהצליח למכור את המפעל שלו ב- 5 מליו דולר, אף שמפעל הענק שלו שווה לפחות סכום

גבוה פי חמישה מזה, מאחר והוא החליט לעלות ולא רצה לחכות יותר. הוא רכש לעצמו

דירה גדולה בתל אביב, ורצה להביא עמו ציוד בשביל הדירה. הוא פנה אל המכס ואמר

שהוא רוצה להביא את הציוד הדרוש לו מניו-יורק. השיב לו המכס שהוא לא יכול

לעשות זאת, וכי הוא חייב לחביא את הציוד רק מברזיל. הסבירו לו שהזכויות ניתנות

רק כאשר הדברים שלו מגיעים מארץ המוצא, ושעבור הדברים שיביא מניו יורק הוא

יהיב חייב בתשלום מכס. אלא אם כן ישלח את הדברים מניו-יורק לברזיל, ומשם

לישראל.

היו"ר ע' זיסמן;

יורד ישראלי שחוזר ארצה יכול לשלוח את הציוד שלו מניו יורק לישראל.

ד' שמורק;

אשתו של אותו ברזילאי היא ישראלית לשעבר, שעזבה את הארץ לפני 20 שנה על

מנת להינשא לו. אמרתי לו שהזכויות של אשתו כתושב חוזר כן מאפשרות להם להביא

ארצה ציוד לאו דווקה מארץ המוצא. הוא פנה איפוא אל המכס ואמר כי אשתו תביא את

הציוד. אמרו לו שהדבר בלתי אפשרי, כי מאחר והיא נשאה לו המעמד שלו הוא הקובע.

אני חושב שצריך לעשות שינויים והתאמות באי אלו חוקים שפשוט אינם מקדמים

את נושא העליה. האיש שעליו אני מדבר יכול להרשות לעצמו לשלם את המכס על הציוד

שהוא מביא, אבל יש רבים שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם.

התרכזנו כאן היום על ברזיל, אבל מה שאמרתי על עניי הקהילה היהודית בברזיל

ועל היהודים האקדמאים שם נכון גם לגבי ארגנטינה ומדינות נוספות באמריקה

הלטינית. גם בארגנטינה יש היום חוסר עבודה בקרב האקדמאים, וגם שם הולכת

ומתרחבת קבוצת העניים.

נושא האנטישמיות הוזכר כאן על ידי רבים. נכון שבברזיל יש עליה באנטישמיות

ויש שם תופעות שלא ידענו כמותן קודם לכן, אבל בהתחשב במצב הסוציאלי הקשה

בברזיל ובחומרת הבעיות שיש לה אפשר אולי להתפלא שאין בה עדיין אנטישמיות יותר



רבה, ושאין עדיין רואים ביהודים את השעיר לעזאזל על כל הקורה שם,

אני סבור כי שיקול האנטישמיות אינו מהווה את הגורם המניע יהודים בברזיל

לעזוב את ביתם ולעלות לישראל, והם גם לא רואים את ישראל בתחנת מעבר זמנית.

אי פליט;

אני נמצאת בארץ 25 שנה. ביקורי האחרון בברזיל היה לפני שנתיים בערך, אבל

אני נמצאת בקשר הדוק ומתמיד עם ברזיל, כי יש לי שם עדיין משפחה גדולה וגם

ידידים. אני יושבת בהתאחדות וכל הזמן לוחצת ודורשת לעשות יותר למען עלייתם של

יהודי ברזיל. נראה לי שאף פעם לא הקדישו מחשבה רצינית לברזיל, והקדישו יותר

מחשבה לארגנטינה. אבל כדאי שכולם יזכרו שדרום אמריקה זה לא רק ארגנטינה. המצב

בברזיל קשה, וצריך לעשות רבות בברזיל, כי הקהילה היהודית שם היא קהילה טובה

וחמה, ולוואי ותעלה ארצה. חבל רק שאין לה מספיק קשר עם מדינת ישראל.

ארגונים כמו ויצו ונעמת פועלים שם הרבה, ויש גם מועדון וכמובן בית-כנסת.

לשמחתי צעירים רבים באים לקבלת-שבת בבית הכנסת הרפורמי, בעוד שבבית הכנסת של

האורתודוכסי יש בקושי מנין מתפללים. כשראיתי צעירים רבים כל כך בקבלת שבת בבית

הכנסת רחב לבי.

כמו שאמרתי, יש המון דברים שצריך לעשות בברזיל. המצב הכלכלי שם קשה

עכשיו. מי שיש לו הרבה כסף עושה עסקים עם כל מדינות העולם, אבל לא עם מדינת

ישראל, ואינו רוצה להשאר בכרזיל. אז השאלה היא מה צריך לעשות בכדי שירצו לעלות

לישראל דווקה, ולא למדינה אחרת. אני חושבת שצריך לבוא לברזיל עם תכנית שתצביע

על מה שהעולים מברזיל יוכלו לעשות במדינת ישראל. כיוון שאינם יודעים זאת הם

פעילים בפורטוגל ובמקומות אחרים, וחבל. אם יביאו בפניהם תכנית ברורה הם לא

יפעלו בפורטוגל, אלא בארץ.

אני רוצה להעלות עוד נקודה אחת. עולים אקדמאים מברזיל באים עם תעודות

בשפה הספרדית, וצריך לדאוג שהן יתורגמו פה לעברית כדי שיקבלו אותן. אם אנחנו

רוצים שיהודי ברזיל יעלו לארץ אנחנו צריכים ללכת לקראתם בכל מידי דברים.

א' פיינטיין;

גם אני שמח מאד על הדיון הזה המתקיים כאן היום. מטרת הדיון להביא את ענין

אמריקה הלטינית, ואת ברזיל במיוחד, למוקד תשומת הלב של הגורמים הנוגעים בדבר

בארץ.

אני חושב שהעלייה מאמריקה הלטינית, ומברזיל במיוחד, חשובה לא רק מפני מה

שקורה שם, אלא שזה גם מעניינה של מדינת ישראל. יש לצאת בפעולה נמרצת להצלת

יהודי היבשת ההיא. אנחנו מדברים על 600 - 500 אלף איש. שמעתם על ממדי נשואי

התערובת, ושמעתם גם על יהודים שמהגרים לארצות הברית, לספרד ולמדינות אחרות,

אבל לא לישראל.

האמנם רק הסוכנות היהודית היא שצריכה לטפל בנושא הזה? ההתאחדות שלנו

מקבלת תקציבים רק מהסוכנות היהודית, וממשרד הקליטה איננו מקבלים דבר. אומרים

שכל הפרסומים נעשים בכל השפות, ואני יכול לספר לכם אין ספור דוגמאות שזה לא

בדיוק כך. משרד הקליטה הוציא הגדות של פסח; 25 אלף הגדות בשפה הרוסית, 15 אלף

הגדות באמהארית, ואפס הגדות בספרדית. ורק הודות למנהל מרכז קליטה שמצא במרתף

שלו 100 הגדות בשפה הספרדית שהודפסו אי פעם בעבר, קיבלנו 100 הגדות.

ממשלת ישראל צריכה לדאוג גם ליהודי דרום אמריקה. יהודי אמריקה הלטינית

ממתינים עם ההחלטה שלהם לעלות ארצה עד שיידעו שהם יוכלו להיקלט בארץ בדיור

ובעבודה. מספרים לנו שחברי כנסת וראשי ערים נוסעים למדינות השונות בברית

המועצות לשעבר. אבל כמה מהם היו באמריקה הלטינית? מעט מאד. ואם הם כבר באים



לשם אז לא לנושא העלייה הם באים.

ממשלת ישראל היא נציגת עם ישראל, ובשבילה צריכים 600 - 500 אלף יהודי

דרום אמריקה להיות חשובים, וחבל שאנחנו מפסידים אותם גם מבחינה אנושית וגם

מבחינה כספית. 60% מהיוצאים משם מהגרים לארצות הברית, משקיעים כספים

בלוכסמבורג. ולמה לא בישראל? מפני שאיננו משקיעים די ביהודי ארצות אמריקה

הלטינית. ההשקעה שלנו שם צריכה להתבטא בחינוך, ביצירת קשר ובשמירה עליו.

אני מציע שלקראת שנת 1993/4 נעמיד את דרום אמריקה "במקום הראוי לה. עיזרו

לנו, העושים עבודה וולונטרית, לקדם את נושא העלייה משם. אולי תצא לשם משלחת

משותפת לכם ולנו ותבקר במקומות השונים בדרום אמריקה. נשלח לשם שליחים לתקופות

קצרות, ונעשה שם פעולה נמרצת. לזאת אנחנו מחכים.

ג' חבקין;

אני חושבת שכל היהודים מאמריקה הלטינית שרצו לעלות לארץ מבחינה

אידואולוגית כבר עשה זאת. היום מסתייגים יהודים דרבים באמריקה הלטינית

מעלייה. אנחנו לא מקיימים כאן יום עיון או סמינר, אלא צריכים להגיע למסקנות.

השיטות השגרתיות לעידוד העלייה אינן פועלות שם יותר. לכן צריך לצאת לשם עם

פעולות בלתי שגרתיות. אם לא נמשיך בבניית קשר הדוק עם וזיהדות שם, יהיה ניתוק

בינם לבינינו, ולא תהיה עלייה.

אני רוצה לציין שגם אחרי שיהודי אמריקה הלטינית התרוששו, הם עדיין בעלי

מנטליות של ארץ רווחה, ויש להם סגנון חיים שאינו מתאים לתנאים השוררים היום

בארץ. משפחה מאמריקה הלטינית לא תגור בדירה אחת עם עוד שתי משפחות. לכן אני

אומרת שאם לא יהיו פרוייקטים מתאימים, לא תהיה עלייה משם. אם לא יהיה הפרוייקט

של "דירה ראשונה במולדת" לא תהיה עלייה משם. נוסף לזה יש להגיע לנושאים שלא

כל כך מקובלים עדיין בארץ. דובר כאן על דיור בשכירות בדמי שכירות מתקבלים על

הדעת. אין ספק שזו אכן צריכה להיות המדיניות והתכנית של מדינת ישראל. אני

זוכרת את עצמי מדברת על הנושא הזה כבר 30 שנה.

נראה לי שכולם כאן מסכימים להצעה הזאת, אבל חשוב לדעת מה יקרה אחרי תום

הישיבה הזאת, אחרי שהרעיון חזה עלה שוב על השלוחן וזכה להסכמה.

ב' טמקין;

ביקרתי לאחרונה בארצות הברית וגם במקסיקו, וביקרתי בקהילות שיש אצלן בעיה

של התבוללות והתרחקות מהקהילה. שמעתי אותם טוענים שהשקעה בחינוך המקומי חשובה

מאד, אולי לאפילו יותר מהרבה דברים אחרים.

אם אמנם נכונה ההערכה ששמענו כאן היום, שבוער בברזיל, כי אז צרים לעשות

את כל המאמצים כדי לעודדם לעלות. אם ההערכה היא אחרת, צריך להקדיש מחשבה

רצינית לחינוך היהודי שם. אי אפשר להינתק מהשאלה מה יקרה בקהילה הזאת בעוד 10

שנים, מתוך הנחה שלא כולם יעלו לארץ. וחבל שלא התייחסו כאן לשאלה הזאת.

בארצות הברית דנים היום בשאלה מה תפקידה של הקהילה האורתודוכסית, המהווה

15% לפי הערכות שונות, ו- 85% הם קונסרבטיבים ורפורמים, ומה צריכה להיות

המדיניות כלפי נישואי תערובת; האם רואים את מי שנישא ללא יהודי כאילו יצא

מהקהילה היהודית, או שכדאי לעשות מאמצים כדי לקרב אותו ואת בן או בת זוגו

ליהדות.

אני חושב שאיננו צריכים להתעלם מהשאלה מה קורה עם הקהילות האלה, ומה

אנחנו יכולים לעשות להצלת בני הקהילות האלה מפני היטמעות, כדי שלא נאבד אותם.

אני רוצה להגיד לגברת גאולה חבקין שיש המשך לדיונים שאנחנו מקיימים כאן.

אנחנו גם פועלים, גם מבקרים וגם עוקבים אחרי הדברים. כך שאין הדברים מסתיימים עם

תום הדיון .

אי רביץ;

הפתרון של דיור בהשכרה בתנאים מסובסדים, שהועלה כאן; הוא פתרון מצויין. זה

פתרון שמפלגות מסויימות חרטו אותו על דגלן לקראת הבחירות. חשוב שהוועדה הזאת

תהיה פרקטית, ולא תשאר ברמה האקדמית בלבד. אז נכון שאנחנו נאבק למען הפתרון הזה,

אבל איננו יודעים מתי נגיע אליו, וברור לנו שלא יוכל להיות פתרון ספציפי לעולים

מברזיל. זה פשוט לא יעבור. בקושי העברנו חסכמה למתן יחס מיוחד לעולי אתיופיה, כי

כולם מסכימים שהם במצב מיוחד ושונה, שהם חסרי אונים ואינם יכולים לטפל בעצמם.

צדקה הגברת חבקין כאשר אמרה שיהודי ברזיל גם כשהם חיים בתנאי עוני הם רואים

את עצמם, ובצדק, כאנשים השייכים למדינת רווחה. אנחנו גם רואים אותם ככאלה, ולא

נכניס אותם לקטיגוריה של יהודי אתיופיה הנהנים מיחס מיוחד.

העליה מארצות דרום אמריקה היא עלייה איטית מאד, ודי יציבה בכל הנוגע למספר

העוים, ובמיוחד ברזיל, אבל זו עליה קטנה. בברזיל יש היום 160 אלף יהודים בערך,

וכ- 200 מהם עולים מדי שנה, כך שאין לדבר על עלייה משם. אנחנו מדברים על בר

שמזעזע את כולנו כיהודים, כשאנחנו עומדים לאבד חלילה חלק גדול מעמנו, אחינו,

בשרנו.

אינני נכנס לוויכוח סביב השאלה אם התרומה של הרפורמים היא חיובית או שלילית.

נדמה שעלכולנו מוסכם שככל שניתן מעט אידישקייט, אפילו על קצה המזלג, זה יהיה

חיובי. לא שמעתי אם יש לכם שם תכנית, דוגמת זו הקיימת בארצות מערב אחרות, של בתי

ספר בימי ראשון בשבוע, או תכנית בר-מצווה לילדים וכו'.

בוודאי שיש.

כוונתי לתכנים שכל ילד יהודי יכול לקבלם בארצות המערב. במצב הנתון אנחנו

צריכים לדעת שהעבודה הזאת צריכה להעשות שם, כדי לשמור על מה שניתן לשמור. כפועל

יוצא מזה תבוא גם העלייה. אבל חייבת להי עשות שם פעולה חינוכית מכל גווני הקשת.

צריך אולי לתרום לכך גם את הקהילה האורתודוכסית, שאינני יודע באיזו מידה היא

תורמת לחיי הקהילה היהדית שם, כי אולי יש נתק בינה לבין הקהילה. אז צריך אולי

לגרום לכך שהקהילה האורתודוכסית תתרום יותר לכלל הקהילה היהודית שם. אאם אני אבקר

שם אני אדבר עם אנשי הקהילה האורתודוכסית ואציה להם לצאת אל המקומות המרוחקים, כי

אנחנו לא יכולים לשלוח שליחים אל המקומות האלה, ויעסקו שם בעבודה חינוכית רוחנית.

כי הדגש הוא על עבודה שצריכה להעשות שם.

שמענו דברים מזעזעים על קהילה יהודית שנמצאת במצב מסוכן, יתכן שהוא מסוכן

יותר מכפי שאנחנו חושבים. אני רוצה להעלות כאן מחשבה נוספת: לכנס כנס חירום של

כל יהודי ברזיל שנמצאים בישראל, ולהביא לכנס הזה גם את ראשי הסוכנות, את שר

הקליטה ועתונאים, כולל העתונאות הברזילאית שנמצאת כאן, ולצאת בקריאה שכל אחד

יכתוב מכתבים או יטפלן אל בני משפחתו וקרוביו שם, כדי לברר מה חסר לו למה הוא

זקוק וכו'. הדבר הזה יכול לעבוד נפלא, אולי אפילו יותר משליח בודד. מפה תבוא

קומו ועלו. מזה שאנחנו חושבים שהוא.



היו"ר ע' זיסמן;

אני מבקש לסכם את הישיבה. הדיון היה כללי, אבל התמקד ביהדות ברזיל במיוחד אף

כי כמה מההצעות והמחשבות שהועלו כאן מתאימות לא רק ליהדות ברזיל, אלא לכל יהדות

אמריקה הלטינית.

סיני טנא ומר פיינשטין העלו כאן שורה של הצעות, ומר קלמן גרוסמן אמר שהסוכנות

היהודית כבר פועלת בכל התהומים האלה, פרט לשני נושאים: האחד הוא נושא הדיור,

שאינו בתהום פעולתה של הסוכנות היהודית. אני יודע שהנושא הזה לא יכול לבוא על

פתרונו בתקופה של 9 או 10 חודשים, אבל חשוב שלממשלה תהיה מדיניות בנושא הזה, ואת

זה אנחנו מבקשים, כי במדיניות יש תכנון. אם נראה שיש תכנון בכיוון הזה, נסכים

שצריך לספק את הצרכים לתקופת הבי ני ים. אני יודע היום בבירור שממשלת ישראל לא

תוכל לסיים את כהונתה מבלי להוציא את רוב האוכלוסייה המתגוררת בקרוואנים. אני

מדבר איפוא על מדיניות מוצהרת של הממשלה בענין הדיור, ואז יהיה גם תכנון, ואנחנו

נדע מי יהיה ראשון ומי יבוא אחריו.

זה לא היה לפני מספר חודשים, אבל היום זה קיים. היום אנחנו יודעים שרוב

אוכלוסיית הקרוואנים תצא משם, ואם לא כולה אז רוב רובה. וזה נותן לאנשים תקווה.

ואילו אנחנו צריכים לעקוב ולוודא שהממשלה תעמוד בהתחייבותה בנדון. אותו הדבר

בתחום השיכון.

לדברים שעשו עבור האתיפים אין אח ורע בעולם, כי בעצם נתנו להם דירת חינם.

שמענו אתמול מהשר לקליטת העלייה כי 110 משפחות כבר קיבלו את המשכנתא. ומדוע לא

יור? מפני שכאשר אדם מקבל משהו חינם אין כסף, הוא פשוט חושד במי שנותן לו את זה,

ואינו ממהר לקחת. אלא שבינתיים באו עולי ברית המועצות בדרישה לקבל את אותה

המשכנתא. ביקש השר שוועדת העלייה תיתן לו סיוע כאשר תסביר מדוע החליטה הממשלה כך

לגבי יוצאי אתי ופיה דווקה.

ב' טמקין;

אני חושב שאת אותו הסידור צריך לתת גם לחלק מהעולים מברית המועצות.

היו"ר ע' זיסמן;

החלטנו אתמול להתגייס לענין הזה, כי בכל זאת יש שוני בין שתי האוכלוסיות

האלה. יחד עם זאת אמרנו שבין העולים מברית המועצות לשעבר יש סוג עולים שגם כן

זכאי להסדר כזה. השר נתן תשובה חיובית נחרצת לגבי משפחות חד הוריות, ואמר כי יש

צורך בתכנית משכתנא בשביל משפחות חד הוריות, שונה מזו שהיונה עד כה. מסתבר כי 20%

מהעולים מברית המועצות הן משפחות חדח-הוריות. כאשר ביקרתי שם למדתי קצת את הנושא

ואת הסיבות לתופעה הזאת.

אמרתי לשר שעוד סוגי אוכלוסיה, כמו הנכים לדוגמה, שגם כן צריכים להנות

ממשכנתא כזאת

ב' טמקין;

האם זה לא יכול להתאים גם לחלק מהעולים מדרום אמריקה?

היו"ר ע' זיסמן;

נראית לנו בהחלט ההחלטה שנתקבלה בענין המשכנתאות לעולים מאתיופיה, והודעת השר

לקליטת העלייה בדבר תכנית משכנתאות מיוחדת בשביל משפחות חד הוריות.



אנחנו חושבים שצריך להסדיר משהו גם בשביל עולים מארצות הרוויה. קיימנו דיון

בנושא יהדות דרום אפריקה, והיתה אי הבנה. השגריר שלנו בדרום אפריקה, שהוא חבר שלי

מזה הרבה שנים, לא בדק את הנושא היטב ומיהר לשלוח מברק. אמרתי לו שאנחנו אנשים

אחראים וקונסטרוקטיביים, כי ברוח כזאת חונכנו במשך כל השנים, וגם כאשר הייתי

באופוזיציה הייתי קונסטרוקטיבי, וגם בהיותנו בממשלה אני קונסטרוקטיבי. היתה

לממשלה תכנית, שבוטלה על ידי הממשלה הקודמת, לפיה יכול אדם לבוא לישראל כתייר

ולקבל כאן משכנתא לרכישת דירה, דבר שהיה מקל על בוודאי על יהודים מסויימים בדרום

אפריקה. אני מציין את הדבר הזה מפני אולי כדאי לעשותך משהו בנדון.

אני מתייחס בחיוב לדברים שנאמרו כאן לגבי יהודים עניים ממדירות אמריקה

הלטינית ולגבי אקדמאים יהודים שם. שני דברים קובעים לגבי עלייה: תעסוקה ודיור. אם

ארזה לא נותן לעולה בפוטנציה את שני הדברים האלה, הוא יברור להגר למדינה אחרת

ששם, כך הוא מאמין, הוא יוכל להשיג את הדברים האלה בייט- קלות. וזה בעצם מה שקורה

עכשיו אצל יהודי ברית המועצות לשעבר. הם מעדיפים להגר לגרמניה, וילחצו על ארצות

הברית להעלות את מיכסת המהגרים אליה מברית המועצות לשעבר, ואני לא בטוח שקלינטון

יעמוד בלחצים האלה בכל הזמנים ובכל הנסיבות.

אני יודע שברוב ההתאחדויות נעשית העבודה בהתנדבות, ואת הסיוע להתאחדויות האלה

אפשר לראות כחלק מההסברה שעליה מרבים לדבר, גם הסברה כלפי פנים. יש דברים שצריך

להסבירם גם בפנים, ולא רק בחוץ. ההתאחדות היא גם כלי שמסייע לסוכנות ולממשלה,

והיא זקוקה למימון.

בקומוניקט שנוציא נרכז את הדברים שנאמרו כאן היום, נבהיר שבדרום אמריקה בכלל

ובברזיל במיוחד יש פוטנציאל גדול לעלייה, וכי אנחנו מאמינים שבפעולה מרוכזת

ומשולבת, ומתן עדיפות בחודשים הקרובים לאמריקה הדרומית, ולברזיל במיוחד, ונקיטת

אמצעים נוספים לאלו שהועלו כאן, ניתן יהיה להעלות יהודים מדרום אמריקה, ובמיוחד

מברזיל. אבל זה מחייב כמובן הערכות אחרת ותכנית אחרת, ואנחנו ניתן לזה ביטוי

מתאים.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:30)