ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 23/02/1993

משפחות חד-הוריות - עולים חדשים

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 40

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי, ב' באדר התשנ"ג (23 בפברואר 1993) ,שעה 00;12
נכחו
חברי הוועדה; עי זיסמן -היו"ר

י' בא-גד

מוזמנים ; חי צמיר - סמנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

נ' לבון - מנהל השירות לאבטחת הכנסה, המוסד לביטוח

לאומי

טי ילין מור - מנהלת היחידה לקליטת עלייה, משרד

העבודה והרווחה

מ' גרזון - סגנית ראש אגף איכלוס, משרד הבינוי

והשיכון

נ' פלקוביץ - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד הבינוי

והשיכון

נ' מיכאלוב - משרד האוצר

מ' שלפוברסקי - מחי שירותי רווחה, הסוכנות היהודית

י' פרנקל - הפורום הציוני

אי בן-הרוש - עובדת סוציאלית, מועצת ארגוני עולים

שי רון - מחלקת הקליטה בוועד הפועל בהסתדרות

מי יודין - יו"ר המחלקה לקליטה בויצו

פי נמיר - יו"ר המחלקה לקליטה באמונה

אי פלפל-פז - יועצת משפטית של נעמת

מי חן - יו"ר ארגון משפחות חד-הוריות

גי בורוביק -ארגון משפחות חד-הוריות

אי ליוביץ - " " " "

אי כהן - רכזת פרוייקטים קהילתיים, ג'וינט

גי נועם -מכון ברוקדייל, ג'וינט

מזכירת הוועדה; ו' מאור

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; משפחות חד-הוריות - עולים חדשים,



משפחות חד-הוריות - עולים חדשים

היו"ר עי זיסמן;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו דנים היום בנושא כאוב ורגיש: משפחות

חד-הוריות.
נוכחים כאן
מר חנוך צמיר, סמנכ"ל, המשרד לקליטת העלייח. מר נתן לבון, מנחל

השירות לאבטחת חכנסח, המוסד לביטוח לאומי. גב' טוקה ילין מור, מנהלת היחידה

לקליטת עלייה, משרד העבודה והרווחה. ממשרד הבינוי והשיכון - גבי מיכאלה גרזון,

סגנית ראש אגף איכלוס; מר נעם פלקוביץ, עורך-דין בלשכה המשפטית. גבי נטשה

מיכאלוב, משרד האוצר. גבי מיקי שלפוברסקי, מחלקת שירותי רוורוה, הסוכנות היהודית.

גבי יונה פרנקל, הפורום הציוני. גבי אי בן-הרוש, עובדת סוציאלית, מועצת ארגוני

עולים. גבי שי רון, מחלקת הקליטה בוועד הפועל בהסתדרות. מארגוני נשים - גבי מי

יודין, יושבת-ראש המחלקה לקליטה בויצו; גבי פי נמיר, יושבת-ראש המחלקה לקליטה

באמונה; גבי אי פלפל-פז, יועצת משפטית של נעמת. מארגון משפחות חד-הוריות - מר

מיכאל חן, יושב-ראש ארגון משפחות חד-הוריות; גבי גי בורוביק; גבי אי ליוביץ.

מחג'וינט - גבי אפרת כהן, רכזת פרוייקטים קהילתיים; גבי גילה נועם, מכון

ברוקדייל.

ראשית, אני מודע לבעיה של המשפחות החד-הוריות אבל הופתעתי מחומרת הבעיה

ומהאחוז הגבוה של משפחות חד-הוריות בקרב העולים מברית-המועצות לשעבר. יש סיבות

שבוודאי יפורטו כאן שהן אופייניות לחברה הסובייטית, לנישואי התערובת ולמיזוגים

שהיו במשך עשרות שנים. למיטב ידיעתי יש בערך 20% משפחות חד-הוריות.

שנית, הופתעתי שיש הקלות, הטבות וסיוע אבל יש צורך שהסיוע הזה יהיה במימדים

וברמה אחרים ועל זה הוויכוח. כאשר אני מדבר על משפחות חד-הוריות כוונתי לנושאים

הנוגעים להן כמו דיור, משכנתאות, הלוואות, דיור זמני, דיור קבע, שכר דירה ונושאים

אחרים.

בינתיים קמות עמותות של משפחות חד-הוריות בכל מיני מקומות בארץ. נמצאים כאן

שתי חברות וחבר אחד העומדים בראש העמותה הירושלמית. ביום חמישי האחרון היה

בירושלים כנס של משפחות חד-הוריות שברובן היו מירושלים אבל הגיעו אליו גם ממקומות

אחרים בארץ. היתה אסיפה סוערת. למרות שאני מחושל ולא כל כך צעיר הזדעזעתי

כששמעתי כמה מהסיפורים ואת חומרתם.

י י בא-גד;

יש לי הצעה לסדר. עד שאנחנו דנים איך עוזרים למשפחות חד-הוריות בשיכון

ובדיור, הייתי רוצה שנערוך דיון בשאלה איך מונעים את התופעה של משפחות חד-הוריות.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו לא עוסקים עכשיו בנושא של משפחות חד-הוריות בחברה הישראלית, אנחנו

מתייחסים לעובדה שקיימות משפחות חד-הוריות ואנחנו בודקים איך לסייע להן.
י י בא-גד
צריך שהעובדה הזאת לא תהיה עובדה. אם זה קשור ברבנות, או בעגונות, או בדברים

אחרים, אולי ניתן לעשות משהו במקום לדבר על עזרה.
היו"ר ע' זיסמן
אני מוכן שיהיה על זה דיון נפרד, אבל לא היום.



י' בא-גד;

אבל אם נפתור את הבעיה היסודית, לא נצטרך לקיים את הדיון היום.

היו"ר ע' זיסמן;

הדיון יתמקד היום בנושאים של שיכון, דיור, שכר דירה.

מר צמיר, אני מציע שארנה תפתרו.

הי צמיר;

אני לא מייצג את הבעיה. אני חושב שצריך לשמוע קודם את ציבור היעד.

היו"ר ע' זיסמן;

יש פה ארגונים של נשים ושל משפהות חד-הוריות והם ידברו אבל קודם הממסד צריך

להציג את הבעיה כפי שהוא רואה אותה וכיצד הוא מטפל בה. זה לא נושא שעולה כאן

בפעם הראשונה, הוא נדון בוועדה הזאת בעקיפין כמה פעמים. לא זו בלבד, היו מכתבים,

שוחחתי פעמיים עם שר האוצר ולמעלה מעשר פעמים עם השר לקליטת העלייה. יש בעיות

רבות כמו למשל בעיה של שכר הדירה שלא עודכן כבר במשך שנים.

חי צמיר;

יש עדיפות ברורה למשפחות חד-הוריות בשכר דירה.

אתן מסגרת של נתונים שתהיה מסד לדיון. הנושא הזה חותך הרבה משרדי ממשלה

ייעודיים ולא אכנס לפירוט.

אנחנו רואים את קבוצת ההתייחסות הזאת כקבוצה העומדת בפני עצמה. אנחנו

משוכנעים שמעבר לקשיים הרגילים של העולה כמו עקירה, עלייה, הסתגלות מנטאלית

ותרבותית, הסתגלות מבחינת השפה, הרי שבנתונים המשפחתיים הקיימים יש תוספת לבעיה

שצריכה לקבל התייחסות ברמות השירות הפרקטיות וגם בליווי הפסיכולוגי, תרבותי

לקליטה במדינת ישראל, בעיקר בקטע של היחשפות לעולם התעסוקה והשתלבות בו. לא

מדובר כאן בתשובות פרקטיות לגבי כספים וכדומה, אלא בדבר מובנה לטווח ארוך, כליווי

לקראת השתלבות יותר אמיתית.

אני מוסר את הנתונים הבאים הנוגעים בעיקר לעולים הבאים מחמייע - חבר המדינות

העצמאיות. הנתונים נסמכים על ההרשמות בפועל בעת ההגעה וייתכן שחלו שינויים

בתקופה בה הם שוהים בארץ. בשנים 1992-1990 עלי ארצה כ-18,406 יחידות משפחתיות

חד-הוריות והן מונות כ-45,000 נפש. מתוכן יש 5,500 קטינים מגיל 10-0; כ-7,600

גילאי 18-10; כ-3,500 גילאי 24-18. הם מהווים כ-10%-11% מכלל העלייה

מברית-המועצות לשעבר. נתון נוסף; כ-90% מראשי המשפחות החד-הוריות הן נשים,

כ-10% הם גברים.

אשר לגודל ההרכב המשפחתי; כ-78% מהמשפחות החד-הוריות מונות שתי נפשות, אמא

וילד, כ-18% מהמשפחות מונות שלוש נפשות; כ-4% מהמשפחות מונות ארבע נפשות ויותר.

כרגע אנחנו נמצאים בשלב של עיבוד נתונים של חתכים נוספים בארץ.

נקודות המגע או הטיפול שאנחנו חושבים שצריך לבחון אותן הן; אבטחת קיום כזו

או אחרת, לאו דווקא באמצעות משרד הקליטה אלא באמצעות הגורמים הממלכתיים שעוסקים

באבטחת קיום. כידוע, במשך 12 חודש הן נמצאות באחריותנו ואלה שאינן עובדות והן

חסרות קיום בהשתכרות עוברות לאחר מכן לטיפול של הביטוח הלאומי. יש קטגוריה נוספת

הקשורה להשתלבות במעגל התעסוקה וההשתכרות בפועל. במשפחה הישראלית מגיעים לרמת

חיים כאשר יש שני מקורות הכנסה ואילו כאן יש רק מקור הכנסה אחד שהוא משמעותי ויש

מנגנונים מסויימים שמטפלים בענין.



לגבי דיור ושיכון, זה מספר ישיבות שאני מדבר בשם משרד השיכון.

נ' פלקוביץ;

משרד השיכון ידבר בשם עצמו.

הי צמיר;

בכל מה שקשור לליווי ולהיחשפות לעולם התעסוקה אין לנו נסיון, יש רעיונות לגבי

כמה פרוייקטים שמתהילים להתבצע בכמה מן המקומות.

היו"ר ע' זיסמן;

מה שהן מקבלות במשך והשנה זה סביר בעיניך?
הי צמיר
אני לא יודע מהו המושג "סביר", אנהנו עובדים לפי נוהלים וקריטריונים ויש

דיונים לשפר את המצב אבל גם אז אני לא יודע אם נגיע ל"סביר", כי לכל אחד יש

אינטרפרטציה משלו למושג "סביר".
נ' לבון
עד 1989. לפני בואם של העולים, היו 50,000 משפחות חד-הוריות בסך כל האוכלוסיה

של מדינת ישראל. ההגדרה של משפחה חד-הורית, לפי חוק משפחות חד-הוריות שהוקק בסוף

הקדנציה של הכנסת הקודמת, היא כאשר מדובר ברווקה, בגרושה ובאלמנה. כל יתר ההרכבים

האחרים לא נחשבים על-פי החוק הזה כמשפחה חד-הורית ויש בלבול בענין הזה כי קיימות

גם פרודות, עגונות, נעזבות. זה החוק עליו אמון המוסד לביטוח הלאומי, שיזמה אותו

אורה נמיר, הוא נכנס לתוקף במרץ 1992 והביצוע שלו בפועל החל ב-1 באפריל ונהנים

ממנו גם העולים החדשים. הוא מתייחס לשתי קיצבאות, לקיצבת הילדים - שכבר איננה

רלוונטית מאחר שכולם מקבלים היום קיצבת ילדים - ולחוק אבטחת הכנסה שבו ניתנה הטבה

משמעותית למשפחות חד-הוריות.

הסכומים הם קטנים כשלעצמם אבל שימו לב להטבה שניתנת למשפחות חד-הוריות. עד

חקיקת החוק, משפחה של יחיד + ילד קיבלה 861 שקל, היום היא מקבלת 1,182 שקל; יחיד

+ 2 ילדים קיבל לפני חקיקת החוק 1,022 שקל, היום היא מקבלת 1,433.

הטבה נוספת יש למשפחות חד-הוריות בחוק אבטחת הכנסה. המחוקק לא רצה שכאשר אדם

יצא לעבוד ויקבל גימלה לאבטחת הכנסה אז ההכנסה שלו תקטן, או שתהיה זהה לגימלה,

לכן אנחנו נותנים תמריץ לאנשים היוצאים לעבודה על-ידי כך שאנחנו לא לוקחים בחשבון

את כלל ההכנסה מעבודה אלא רק חלק ממנה. כלל האוכלוסיה לא נהנית מההנחה הזאת.

ההנחה היא פשוטה, אנחנו לוקחים בחשבון 60% מההכנסה ונוסף לזה עוד 17% מהשכר

הממוצע במשק. כיום אשה עם שני ילדים שיוצאת לעבודה עשויה לקבל השלמה קטנה אפילו

אם היא משתכרת עד 3,000 שקל. יש משמעות להשלמה הזאת כי כאשר מקבלים את ההשלמה

לאבטחת הכנסה זה גורר אחריו גם הטבות נוספות בשירותים שונים. אמא לילד עד גיל 7

פטורה מהחובה לדרוש עבודה.

הסכומים שמקבלות משפחות חד-הוריות של עולים בשנה הראשונה ממשרד הקליטה הם

קטנים בהרבה מאותו סכום שניתן על-פי חוק אבטחת הכנסה.

היו"ר ע' זיסמן;

כלומר, אין העדפה לעולים בביטוח הלאומי?



נ' לבון;

אין העדפה לעולים. כאשר קיבלנו את העולים עמדנו על כך שיהיה שוויון כדי שהם

לא ירגישו את עצמם שונים לא לכאן ולא לכאן.

חי צמיר;

אנחנו עוסקים בנושא של אבטחת הכנסה ב-12 החודשים הראשונים לשהותו של העולה

בארץ. הקיצבאות שניתנות באותו פרק זמן על-ידי משרד הקליטה הן נמוכות מהקיצבאות

שניתנות החל מהחודש ה-13 בביטוח הלאומי. אינני נכנס לפרטים אבל כוונתנו להגיע

לסיכום עם האוצר על-מנת שנוכל להגדיל ולהגיע לסכומים שמר לבון דיבר עליהם.

נ' לבון;

מתוך 18,000 משפחות חד-הוריות, מעל 3,000 מקבלות היום אבטחת הכנסה עד גיל

הזקנה.

נ' פלקוביץ;

אנחנו מתייחסים למשפחות חד-הוריות כמו שהציג אותן חברי מהביטוח הלאומי, אם כי

בנסיבות מסויימות אנחנו נוהגים לפנים משורת הדין.

ראשית, אני מדגיש שיש עוגה שממנה אנחנו צריכים לחלק ולתת לכל עם ישראל, לא רק

למשפחות חד-הוריות אלא גם לאחרים ובעיקר לזוגות צעירים. בתוך העוגה הזאת, מקומן

של המשפחות החד-הוריות הוא כמעט בראש סולם העדיפויות. 70% מהזוגות הצעירים

בישראל שמגיעים עד 1,400 נקודות מממשים סיוע של 70,000 שקל לרכישת דירה והם אינם

זכאים להשתתפות בשכר דירה כי זו פריבילגיה שניתנת לזוגות שצברו ניקוד גבוה יותר -

כולם יודעים שמתן הסיוע לזוגות צעירים נעשה על-ידי ניקוד.

במשרד שלנו משפחות חד-הוריות זכאיות בשני מישורים: מצד אחד הן זכאיות לפתרון

זמני של יזשתתפות. בשכר דירה בשווי של 625 שקל לחודש. המגמה של כל ממשלות ישראל

היא שכל האנשים הזכאים יעברו למגורי-קבע ולא יישארו בפתרון זמני מכל סוג שהוא.

מצד אחר, הסיוע בהיקף הגדול, במשכנתא, עומד על 115,000 שקל בכל רחבי הארץ, למעט

באזורי פיתוח, ובירושלים על 122,000 שקל. מרכיב גדול מתוך זה ניתן כמענק בסכום של

37,500 שקל בכל רחבי הארץ ו-40,800 הם מענק מותנה ב-15 שנות אחזקת בעלות בדירה

על-מנת שלא תימכר, או כדי שאנשים לא יממשו מיד את המענק וירדו מן הארץ. אם נשווה

את הסיוע הזה לסיוע לזוגות הצעירים, זו דרגת סיוע לפי 1,800 נקודות, דרגה אחת

לפני הדרגה הכי גבוהה שהיא 2,000 נקודות ומעלה.

אנחנו עובדים על-פי המעמד האישי של המשפחות וכפי שנאמר כאן, במשפחות

חד-הוריות הכוונה היא לגרושה, אלמנה, או רווקה. אנחנו ערים לקשיי הגירושין

ולנושא של הידועים בציבור שאנחנו לא מכירים בו ולכן הלכנו לקראת משפחות חד-הוריות

במובן הרחב. יש לנו קריטריונים כתובים ולמרות שמשפחות ייחשבו כמשפחות נשואות,

משרד השיכון יתן סיוע ויכיר במצבים מסויימים כזכאים לסיוע כמשפחה חד-הורית.

הקריטריונים הם פתירה בהליכים משפטיים לסיום יחסי הנישואין, לסטטוס, לא מעניינות

אותנו תביעות מזונות או רכושיות בין בני הזוג. כשאנחנו באים לסייע סיוע בהיקף כל

כך רחב אנחנו רוצים להיווכח שהיחסים בין בני הזוג הם לקראת פירוד. מדובר בהגשת

תביעת גירושין וניהול ממשי של התביעה במשך כשנתיים ואז אנחנו יוצאים לקראת המשפחה

"החד-הורית" במרכאות ומסייעים לה כאילו היא משפחה חד-הורית.

מ' גרזון;

יש לנו מגבלה להקצאת דירות בשיכון הציבורי כי אין מלאי. לגבי דירות מתפנות

נקבע שמשפחות חד-הוריות יקבלו קדימות בתור של הזכאים בפתרונות הדיור.



י' פרנקל;

לא הזכרתם כלל פתרונות קבע.
נ י פלקוביץ
כאשר מדובר בפתרונות קבע זה נוגע למשכנתאות במדינת ישראל.

י' פרנקל;

על איזו משכנתא אפשר לדבר כשמתייחסים למשפחה חד-הורית?

ני פלקוביץ; -י-

יש הצעת-חוק של כמה חברות כנסת לשנות את ההגדרה של משפחות חד-הוריות ולהרחיב

אותה. עמדת הממשלה בנושאים אלה נקבעת בימים אלה.

טי ילין מור;

אני מייצגת כאן את שירות הרווחה, נציגי שירות התעסוקה לא הגיעו.

מאז שנקבעו ההסדרים החדשים בין משרד העבודה (הרווחה לבין הסוכנות היהודית,

זכאיות המשפחות החד-הוריות לכל השירותים שניתנים באמצעות המשרד ממועד הגעתם ארצה

ולפי ההסדרים הקיימים בשירותי הרווחה יש להן עדיפות בתחומים מסויימים כמו

מעונות-יום. בנוסף לטיפול של העובד הסוציאלי ובמענה לצרכים המיוחדים של המשפחות

החד-הוריות, ניתנה במשרד עדיפות למשפחות עולות גם מבחינה תקציבית. זה בא לביטוי

בשטח בפעילות; הדרכתית, בתיגבור הדרכה של קבוצות של משפחות חד-הוריות, זה לא מקיף

את כל המשפחות, אבל ניתן על כך דגש רב. בפעילות הקבוצתית שמנו דגש על הקמת

שירותים, על בעיית המידע שהיא ראשונה במעלה לגבי העולים, על בעיה של ירקי

ילדים-הורים.

יחד עם ארגוני הנשים, במיוחד ויצו, תוגברו מרכזים למשפחות חד-הוריות עולות או

לשילוב של משפחות חד-הוריות עם מרכזים קיימים. יש פעילות קבוצתית שסייעה בפעילות

בשטח במסגרת בית-הויס, מסגרת מיוחדת בה משפחות עם קשיים יותר חריפים שוהות מספר

ימים מחוץ לבית. ניתנה עדיפות למשפחות החד-הוריות מקרב עולי ברית-המועצות לשעבר

ומקרב עולי אתיופיה.

יש חוברת שהוצאה בשיתוף עם השירות לרווחת הפרט במשפחה בה יש מידע על שירותים

למשפחות החד-הוריות ואנחנו שוקדים על תרגום החוברת והוצאת המידע החוצה.

אני מקבלת מהמחלקות לשירותים חברתיים מידע על בעיות בוערות, מעבר לקשיים

החריפים שהזכירו כאן וכולנו מכירים אותם, על משפחות פרודות בהן הבעל עזב את הבית

ואין שום הסדר- מקל, לרוב גם אין משפחה תומכת שיכולה לסייע בתקופת המעבר הראשונית

עד שנקבעים הסדרים כלשהם. יש משפחות שנשארות בלי כל ציוד עד שנקבעים הסדרים. אלה

בעיות שאין להן פתרונות.
היו"ר ע' זיסמן
על איזה מספר מדובר?

טי ילין מור;

אני לא יודעת, אבל אלה מקרים חריגים שפונים אלינו וקשה למצוא הסדר ביניים או

הליך שיתן עליהם מענה.



3' מיכאלוב;

אני מוסיפה למה שנאמר כאן. ברוב המשרדים החברתיים הנושא של משפחות חד-הוריות

בדרך כלל מקבל עדיפות משמעותית, כמו במשרד השיכון. אני לא מטפלת אישית במשרד

הקליטה אבל גם בסל הקליטה יש עדיפות למשפחות האלה.

חי צמיר;

זה נכון ולא נכון.

נ' מיכאלוב;

כמו שהזכירו כאן המשפחות החד-הוריות מקבלות חלק מהעוגה הכללית. אני רוצה

להוסיף שחוק משפחות חד-הוריות נתן עוד הטבה משמעותית והיא; אשה שיש לה ילד

בכיתות הנמוכות בבית-הספר, מ-א'-ה', מקבלת בתחילת שנת לימודים על ילד כזה מענק

בגובה של 500 שקל.

היו"ר ע' ז יסמן;

שמענו את המוסדות הממשלתיים ועכשיו נשמע את ארגוני הנשים.

אי פלפל-פז;

אני מעבירה לכם לידיעה את החוברת "מידע-מיחד" של נעמת. הקמנו את ארגון

"מיחד" - ארגון משפחות חד-הוריות מ-1989 שלפי הנתונים שלנו הן כ-60,000 ואנחנו

כוללים בהן את הפרודות והעגונות.

יחסית לאוכלוסיה בישראל, בקרב העולים יש ייצוג גבוה של משפחות חד-הוריות. אם

בישראל יש 1.7% אלמנות, בקרב העולים זה מגיע ל-1.8%; 10% גרושות בקרב העולים

כאשר באוכלוסיה הישראלית הן 4%; כמו-כן יש יותר רווקות עולות חדשות - 1.2%,

לעומת .8% רווקות ישראליות; 70% נזקקות לאבטחת הכנסה בשל חוסר תעסוקה - כאן הן

משתוות לישראליות - רק 11% בשל שכר נמוך ו-15% בשל היותן אמהות לילדים קטנים עד

גיל 7.

יש לנו טיפול צמוד במשפחות אלה עם הרבה נסיון, כולל התכתשות בבתי-המשפט,

בבתי-הדין הרבניים ובמוסדות. פנינו לשרים השונים באין-ספור מכוזבים ובקשות,

הצלחנו להוריד את התקופה לצורך קבלת אבטחת הכנסה משנתיים לשנה, איורי שהיו מקרים

מזעזעים. היו בעיות עם תביעות מזונות מחוץ-לארץ ולפני ארבע שנים היה פסק-דין

ראשון, של כבוד השופטת ארבל, עם תקדים בו הצלחנו להשיג מזונות מבעל שנשאר ברוסיה.

לאחרונה המצב הזה הולך ומטשטש כאשר השופט זמיר קבע רק 50 שקל מזונות לשני קטינים

משום שהוא אמר שהבעל ברוסיה לא משתכר סכומים שאנחנו מבקשים אותם והוא שלה את

פסק-הדין למוסדות ולשר הקליטה כדי שהם יתייחסו אליו. אם אתם רוצים לסבסד 12,000

גרושות במזונות, תקראו לזה אבטחת הכנסה בי, אבל כל זמן שלא שונה החוק זכותן של

הנשים לפנות ולבקש. התוצאה היא שמי שאין לה את הכתובת של הבעל ברוסיה ניזוקה ולא

יכולה לקבל מזונות, כי לפי החוק חובה על הבעל ברוסיה לחתום על אישור מסירת תביעת

המזונות לידיו ורק כאשר זה מתקבל מגישים את האישור לביטוח הלאומי וקובעים את סכום

המזונות על-פי התקנות. לכן יש עיוות לגבי אותן משפחות שאין להן כתובת של הבעל,

או שהיא איננה ידועה וכוי.

יש הרבה בעיות עם ההעברה ממשרד הקליטה אחרי שנה למסגרת של אבטחת הכנסה.

מהנסיון המצטבר שלנו אנחנו חושבים שצריך לשמור אותם בחממה של הקליטה לזמן נוסף של

לפחות שנתיים, אם לא שלוש שנים, במיוחד בשל הקשיים הפסיכולוגים והנפשיים.



בעיית התעסוקה מטרידה את כולנו. יש בנעמת חמש קבוצות תמיכה ברחבי הארץ, בהן

יש מדריכות ברוסית ובעברית שמפעילות טכניקה לחיפוש עבודה בטלוויזיה במעגל סגור.

יצאתי לרחבי הארץ עם ערכות של זכויות כי לעולות מרוסיה חשוב לדעת מה מגיע להן.

כשאני מגיעה למצפה רמון או לקרית שמונה ומספרת להן שאבטחת הכנסה נותנת גם הנחה

בתחבורה הציבורית הן מודות לי משום שכל גרוש חשוב, במקום לנסוע בתחבורה ציבורית

הן- הולכות ברגל. לכן חשבנו שחובה להפיץ את המידע הזה ובימים אלה החוברת הזאת

מתורגמת לרוסית כשאני מוסיפה את הבעיות המשפטיות המיוחדות של העולים.

יש הרבה בעיות משפטיות כי מחוסר ידע העולים עושים הרבה טעויות. הם פונים

לבית-דין רבני כשאין צורך בכך, ובכל החוקים האזרחיים של משרד הפנים לא צריך

להוכיח יהדות דווקא בבית-דין רבני. יש אנשים לא מקצועיים שנותנים להם עצות

אחיתופל שבגללן הם נכנסים לפלונטר. הם נישאים בחוץ-לארץ בנישואין אזרחיים ולא

טורחים לעשות גירושין כדת משה וישראל, וגם אם הם עושים את זה, הרבנות בארץ אומרת

שהם לא יודעים לכתוב גט כשר ואז יש סכנת ממזרות. יש בעלים שבאים ארצה ואומרים

שכדאי להם ללכת לבית-הדין הרבני ולהגיד שהנישואין לא תפסו משום שהם היו נישואין

אזרחיים ואז הם כורכים בזה את ענין הרכוש. הוא בא לבית-הדין הרבני ואומר לא

התכוונתי לשאת אורנה, לא מגיע לה מזונות, לא חלוקת רכוש ולא שום דבר אחר והאשה

נמצאת במילכוד נוראי. גם כשהיא פונה לבית-משפט מחוזי היא נכנסת לפעמים למילכוד
ואומרים לה
את לא יכולה להתגרש לא כאן ולא כאן.

לענין הדיור. אין פתרונות דיור לחלקי משפחות, כלומר, כל זמן שהם בהליכים אין

פתרונות דיור וידוע שהליכי הגירושין בישראל אורכים זמן. הייתי אצל השופטת סביונה

רות לוי והיא פנתה בפסק-הדין למשרד השיכון ואמרה כי לא ייתכן שאשה שפונה

לבית-משפט מחוזי כדי לשמור על הזכויות שלה תצא נפסדת ולא יכירו בה כחד-הורית. יש

עגונה שבמשך 12 שנה לא הוכרה כפרודה על-ידי משרד השיכון והיא גרה עם הוריה ושני

ילדיה - לבעלה יש אשה אחרת עם שני ילדים נוספים - ועדיין היא איננה חד-הורית.

אני מקווה שהעקרונות האלה ייושמו בעתיד הקרוב ויתאימו עצמם למציאות המצריכה

פינרונות דיור לחלקי משפחות.
שי רון
הנתונים שהוצגו כאן דורשים התייחסות מיוחדת. שמענו שיש עכשיו דיון בצורך

להרחיב את ההגדרה של משפחות חד-הוריות ומלבד הרווקות, הגרושות והאלמנות יש לכלול

בה גם פרודות ועגונות. הדברים ששמענו כאן מפי היועצת המשפטית של נעמת מחייבים

התייחסות מיוחדת לנושא של משפחות חד-הוריות בתחום היורידי-משפטי של נישואין

וגירושין. ועדת הקליטה כאן יכולה להציע שהנושא יהיה מעוגן ברקיקה מיוחדת.

יש לפני מסמך של מדיניות משרד הקליטה לגבי משפחות חד-הוריות לפיה יש להקים

מרכזים מיוחדים ברשויות המקומיות. לא רק הרשויות המקומיות מסייעות סיוע

אינדיבידואלי וקבוצתי למשפחות חד-הוריות אלא גם מועצות הפועלים של ההסתדרות. נעמת

היא זרוע אחת שלנו ויש לנו אנשים וכלים לסייע. אנחנו מגישים סיוע רחב וכולל

לעולים ואני מבקשת להכניס אותנו ככתובת לסיוע למשפחות החד-הוריות כי בהרבה מקומות

אנחנו כמעט הכתובת הבלעדית ועושים זאת בהתנדבות.

הסכומים שהוזכרו כאן לגבי שכר דירה, לגבי השלמת הכנסה ולגבי הטבות אחרות

מופיעים כאן בשקלים כ-PRICE ,FIXמדוע לא להצמיד זאת אוטומטית לדולר?
נ' לבון
זה לא FIX PRICE, זה צמוד לשכר הממוצע במשק.

שי רון;

הביטוח הלאומי מדגיש את השוויוניות. כולנו בעד שוויון, זה יפה, אבל לעולים

יש צרכים ייחודיים ואינני יודעת אם העקרון של השוויון תופס במקרים שלהם, אולי

צריך לתת להם הטבות מיוחדות.



היו"ר ע' זיסמן;

את מוכנה לפטור אותם מ-50% מס אחיד להסתדרות? מי שדורש העדפה צריך לקיים אותה

גם בתוכו.

שי רון;

אולי. אבדוק את הענין ואם זה כך אדרוש זאת גם מעצמי.

כאשר העולים יודעים את זכויותיהם הם גם יודעים להתמודד עם הבעיות שלהם. אם

מדובר על הקמת מרכזי מידע מיוחדים לעולים, ובמיוחד למשפחות חד-הוריות, חשוב לענות

לצרכים שלהם, לא רק באמצעות הפסיכולוג והסוציולוג אלא גם על-ידי ייעוץ משפטי.

נעמת נותנת ייעוץ משפטי אבל לא תמיד זה מספיק, היא לא מסוגלת להתמודד עם הבעיה

הזאת.

הייתי מבקשת לקבל נתונים השוואתיים לגבי משכנתאות בין משפחות רגילות של עולים

לבין משפחות חד-הוריות.
שאלה אחרונה
מה עם האתיופים?
היו"ר ע' זיסמן
האוכלוסיה המועדפת ביותר בעולם היום היא האוכלוסיה האתיופית ואני בעד עדיפות

לאתיופים. משפחה אתיופית יכולה לקבל היום משכנתא של 99% מערך הדירה. אני יודע

שיש הרבה אתיופים שגרים במרכזי קליטה ובאתרי קרוונים אבל ביקרתי באשקלון במשפחה

אתיופית שגרה בשיכון וזה נקי, מבריק ויפה, עם ריהוט, טלויזיה ווידיאו. מדינת

ישראל עשתה פה מהפכה בלתי רגילה.

ש' רון;

הבעיה של הסבה והכשרה מקצועית היא בעיה כאובה ומשרד העבודה והרווחה צריך לתת

את הדעת איך לסייע בידיהם.

יש כאן הצעה לפיה משפחת עולים חד-הורית, כשהאשה התאלמנה בארץ, או גבר, זכאית

לקבל קיצבת שאירים מו הביטוח הלאומי. אם היא התאלמנה שנה קודם לכן בחוץ-לארץ,

היא לא יכולה לקבל קיצבת שאירים.
נ' לבון
היא מקבלת אבטחת הכנסה ולבסוף זה אותו הדבר.

פי נמיר;

דיברו כאו על מידע לעולים על זכויותיהם. גם אני כישראלית לא יודעת מה מגיע
לי מו הביטוח הלאומי. כתוב
משפחת עולים זכאית... היא יודעת מה זה זכאית?

בתחום המשכנתאות יש כאו העדפה גדולה לירושלים. עם כל החשיבות של ירושלים אני

לא יודעת למה ניתנה לה העדפה. אם עולים ירכשו דירה עם משכנתא בירושלים, גם משפחה

חד-הורית, האם ניתנה המחשבה לכך שתימצא לה עבודה בירושלים?
היו"ר ע' זיסמן
ירושלים היא בירת ישראל והיא יותר יקרה כי בונים בה מאבן. להיפך, לא

מקיימים את ההבטחות לגבי עדיפות לירושלים בדברים אחרים.



פי נמיר;

באמונה פיתחנו חוגי הורים למשפחות של עולים, בוודאי לאמהות חד-הוריות. ניתנה

עדיפות רבה לעולים מאתיופיה, אבל לא ניתן די סיוע בנושא הזה לנשים חד-הוריות כי

בין הדברים החשובים צריך להקנות להן כלים להתמודדות במצב הזה על-ידי מנחות

מקצועיות במסגרת של חוג הורים. לכן הייתי מבקשת שבחלוקת העוגה תינתן מחשבה גם

לכך.

דבר נוסף. לא מצאנו את המשרד שקיבל עליו את הנושא של מועדונים לילדי עולים,

בעיקר ילדים למשפחות חד-הוריות. התחלנו לפתח את הנושא הזה כדי שהילד יהיה מועסק

ויעזרו לו בשיעורי בית אבל כמעט אף משרד לא מסייע במרכיב החשוב של הסיוע למשפחה

החד-הורית, לא משרד הקליטה, לא משרד החינוך וגם לא הרשות המקומית.

מי יודין;

הרבה מהדברים שנשמעו כאן נעשו בויצו.

בנושא של משכנתא מדינת ישראל צריכה לפעול כמו העולם המערבי כשאדם יכול לגור

במקום שיש לו תעסוקה ולא להיתקע עם משכנתא. אם מדובר על עליות מצוקה, הם לא

מבינים את הפרוצדורה של הבנקים ושל המשכנתאות. נניח שעולה חדש לקח משכנתא ועבר

לגור בבאר-שבע והנה יש לו הזדמנות לקבל עבודה בנהריה, איך המשפחה החד-הורית - אני

מדברת למעשה גם על הישראלים והעולים הרגילים - תצא מה CATHC- הזה? בכל העולם

המערבי יש דיור ציבורי בסכומים סבירים, במיוחד לאנשים שלא יכולים להתמודד עם

משכנתא, ויכול להיות שצריך לאמץ זאת.

אדוני היושב-ראש, נכון שהאתיופים מטופלים ומטופחים אבל אנחנו מתמודדים

יום-יום עם הבעיות האלה ב-11 אתרי קרוונים בהם אנחנו נמצאים. אני חושבת שאותן

הבעיות בקרב המשפחות החד-הוריות מברית-המועצות לשעבר תתעוררנה בקרב המשפחות

החד-הוריות שתצאנה מחר מאתרי הקרוונים.מה שצריך להיעשות על-ידי משרד הקליטה

ועל-ידי כל מי שקשור לנושא הזה הם: ההדרכה, ההנחייה, הטיפוח להורים והעזרה

לילדים כדי שהם יוכלו להתמודד במציאות האזרחית. אני חושבת שצריך לדון פה גם

במשפחות החד-הוריות מאתיופיה כי מחר יהיה דור נוסף של מקרים סוציאליים.

מי שלפוברסקי;

המידע ניתן לעולי אתיופיה בשנה הראשונה. השאלה היא מה כושר הספיגה שלהם בשנה

הראשונה ואיזו יכולת יש להם להתמודד עם המציאות כאשר הם נמצאים בחממה של מרכז

הקליטה. העולות מאתיופיה משתמשות בכל השירותים שקיימים בישראל למשפחות חד-הוריות

או דו-הוריות והמידע ניתן כאשר מערכת הרווחה נכנסת לטיפול באתרי הקרוונים.

לגבי הדיור, כפי שהזכיר היושב-ראש, יש להן עדיפות רבה והן מקבלות משכנתאות עם

החזר כספי נמוך מאוד. יחד עם זה תהיינה משפחות חד-הוריות שיצטרכו לקבל דיור

ציבורי במקומות שיהיה דיור כזה כי הן לא יכולות לקחת אפילו את המשכנתא הטובה

והמועדפת.

- חי צמיר;

זה נלקח בחשבון.
מ' שלפוברסקי
אני מברכת על החוברת שהוצגה כאן. חזרתי עכשיו מברית-המועצות וכל העולים

מחפשים מידע בכתב, גם המשפחות החד-הוריות. אנחנו יכולים להעביר את התרגום של

החוברות האלה ליועצים ולשליחים העובדים במערכות השונות, בין אם זה משרד החוץ ובין

אם זה הסוכנות היהודית, כי זה חשוב להם. אנחנו נקבל מהם שאלות נוספות ונרחיב להם

את המידע בתחום עליו הם שואלים כי חשוב שהם ידעו מראש באיזה קשיים הם עלולים

להיתקל בארץ.



א' פלפל-פז;

חשוב ליידע אותם כי עליהם להביא אתם מרוסיה את כל המסמכים המשפטיים, הוכהת

יהדותם, תצהירים של בני משפחה, כתובות וכו '.
י' פרנקל
התייחסו כאו לרוב הדברים שרציתי לדבר עליהם וגם נתנו תשובות. יש שתי בעיות

שאני רוצה להדגיש והן הבעיה של דיור והבעיה של בני הנוער.

לגבי דיור. 13% מכלל אוכלוסיית העולים הן חד-הוריות. הפתרון איננו במשכנתא

אלא בדיור ציבורי ברמה הממלכתית. משפחה חד-הורית שיש לה משכורת אחת לא יכולה

לקחת על עצמה התחייבות של משכנתא עם ההצמדות שלה; משפחה חד-הורית לא יכולה להביא

ערבים גם אם היא מגייסת את הכסף; למשפחה חד-הורית מרוסיה אין תמיכה של משפחה

מורחבת.

לבעיה של בני הנוער. יש בקרב העולים החדשים בעיה של נוער עבריין ומשוטט ואחוז

גבוה מהם משתייכים למשפחות חד-הוריות.זה דורש התייחסות מיוחדת של גורמי הרווחה

וגורמים מוניציפליים כמו הדרכת הורים שצריכה להינתן דרך קבע למשפחות חד-הוריות,

לא כבחירה אלא בצורה יותר מסיבית. שימח אותי שהנוער המשוטט בא מהמשפחות

הבעייתיות בעיקר וזו איננה תופעה כללית בגלל העלייה, לכן צריך להתייחס ל-13%

משפחות חד-הוריות ביתר תשומת לב.
היו"ר ע' זיסמן
אני פונה לארגון המשפחות החד-הוריות: האם יש לכם מה להגיד?
אי ליוביץ
אני אומרת עכשיו את מה שאני מרגישה. מה ששמעתי כאן זה שכל ארגון מדבר

מהבחינה שלו ומה הוא חושב שחשוב לנו, אבל הוא לא יודע מה חשוב לנו כי בארגונים

כאלה אין עולים ואין משפהות חד-הוריות. אני אספר פנה חשוב לנו.

יש לנו בעיות אבל כולנו חושבות שיש בעיה אחת והיא בעיית הדיור ואם היא תיפתר

אנחנו יכולות לפתור את כל הבעיות האחרות. תבינו, אנחנו לא מסכנות. בעתון היה

כתוב שמר צבן אמר כי האתיופים קונים דירות ואת הדירות המתפנות יקבלו משפחות

חד-הוריות ופנסיונרים. לא, תודה, אני לא רוצה, אני רוצה לקנות דירה כמו משפחה

רגילה בתנאים שמתאימים לנו כשאנחנו יכולים לקחת את המשכנתא ולהחזיר אותה. היום

אני יכולה לקנות דירה עם שלוש וחצי משכנתאות אבל בתנאים האלה אני לא יכולה להחזיר

אפילו משכנתא אחת. זו הבעיה. אנחנו מבקשית מכולם: עיזרו לנו לפתור רק בעיה אחת

והיא בעיית הדיור.

יש 120,000 ילדים. ב-18 בחודש היתה לנו פגישה וחיכינו לתשובה.
היו"ר ע' זיסמן
לפי הנתונים שמסרו כאן יש 27,000 ילדים למשפחות חד-הוריות עולים חדשים.
חי צמיר
יש 20,000 ילדים, לא צריך לקחת בחשבון את גילאי 24-18 שכללתי בנתונים שמסרתי.



אי ליוביץ;

המטרה שלנו בפגישה היונה להסביר את המצב האמיתי שלנו. אני רוצה לספר על מקרה

אחד. נפטרה אשה בת 46 משטף דם במוה. היא היוגה צעירה, בריאה ואופטימיסטית. היא

היתה משפחה חד-הורית והיום יש אסון למשפחה הזאת, נשארה ילדה בת 17 ואמא בת 77.

לפני שהיא נפטרה היא עברה דירה וגרה בה יומיים והיה עליה לחץ. אנחנו טובלים

מאוד. אנחנו נמצאים פה שנתיים ושלוש שנים ואיורי שלוש שנים אנחנו לא מקבלים

מהמדינה עזרה. לשכר דירה אז אנחנו עובדים יום ולילה וכל נגה שאנחנו מרוויחים

ומקבלים מהביטוח הלאומי וממקומות אחרים אנחנו נותנים לבעל הבית, לשכירות.

מר זיסמן אמר שאצל האתיופים יש הכל. לי אין לא מכונת כביסה, לא טלוויזיה ולא

מקרר, כלום אין לי, לקחתי מבחוץ מה שזרקו. אנחנו חושבות שרק דיור יכול לעזור

לנו.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מסכם.

אין לי ספק שההסברה צריכה לבוא לא רק מצד הרשויות הנוגעות בדבר, לא רק

מהביטוח הלאומי ומהמשרד לקליטת עלייה. מרכז ההסברה מוציא כל מיני חוברות בנושאים

שונים וקיבלתי מהם עכשיו פנייה שאם אשיג להם 180,000 שקל הם מוכנים להוציא חוברות

בכל מיני נושאים, אבל אני לא יכול לשחרר מאחריות את השלטון המקומי. יש עכשיו

התכנסות של הלובי של השלטון המקומי בכנסת וזה הנושא. אין עיריה בישראל שאין לה

מחלקה לטיפול בקליטת עלייה. במה הם עוסקים? הם צריכים לקיים מגע ישיר, בלתי

אמצעי, רצוף ושיטתי עם העולים - אני מכיר כמה עיריות כאלה והתרשמתי מביקורי

באשקלון - זה מחייב הסברה בעל-פה וגם בכתב ובשפות שונות. אומרים שצריך לתרגם

לרוסית, יש 20,000 יוצאי רוסיה וקווקז שלא יודעים מלה אחת ברוסית ואנחנו יודעים

מאיפה באים עכשיו העולים, הם באים מהארצות המוסלמיות והאסיאניות, הלוואי ויבואו

גם מרוסיה. יש גורמים ורשויות שונות ולכן אי-אפשר להפיל הכל על המשרד לקליטת

העלייה, על מרכז ההסברה ועל הביטוח הלאומי.

מר לבון, יש אנשים שלא יודעים על ההחלטה החיובית של הממשלה הזאת לגבי הקיצבה

לילד הראשון והשני. בהודעה שהם מקבלים רשום שצריך להודיע מה מספר החשבון בבנק

וכו י, אני לא רוצה לתאר מה יקרה אם תסתפקו רק בזה. יש מודעות של המוסד לביטוח

לאומי בעתונות העברית אז צריך שתהיינה מודעות גם בעתונות הרוסית והלועזית.

נ' לבון;

יש.

היו"ר ע' זיסמן;

חלק גדול מהנשים שהיו בכנס ביום חמישי לא יודעות את המינימום ששמענו עליו

כאן, אני מודה שגם אני לא ידעתי. צריך למצוא דרך כדי שכל הדברים שנאמרו כאן

על-ידי המשרדים השונים יהיו מרוכזים בצורה כזאת שאפשר יהיה להעביר אותם לידיעת מי

שזקוק לכך. לכן הזכרתי את השלטון המקומי, יש רשויות מקומיות שלוקחות חלק פעיל

בנושא הזה ויש מקומות בהם יש שוויון-נפש לענין הזה בבחינת: מישהו אחר יעשה את

העבודה, לא אני.

אתמול נפגשתי עם שר הבינוי והשיכון ואני יודע שהיום יש לו פגישה עם שר האוצר.

הבעיה העיקרית היא שאין בנייה לדיור ציבורי. יש מקומות בהם אפשר לקנות דירה,

בירושלים אי-אפשר לקנות דירה כי מסיבות שונות לא היתה בה בנייה ציבורית. הפתרון

הזה שמציעים כאן לא ניתן לביצוע ולכן צריך למצוא דרכים אחרות כדי להקל. אנחנו

קוראים בעתונים מה קורה ברוסיה ויכול להיות שעכשיו יהיה גל עלייה גדול - אנחנו לא

מדברים על דרום אפריקה כאשר אלה הרוצים לעלות רוצים להוציא משם 44,000 דולר,

ולרבים מהם יש סכום כזה וגם יותר - האנשים שאנחנו מדברים עליהם אין להם אפילו 4

דולר. איך אנחנו נערכים לקראתם? התשובה צריכה לבוא מצד הממשלה.



כולנו מחפשים אינטרס משותף אבל יש נתון שנמצא בידינו שצריך לשנות אותו.

באשקלון ראיתי שכונה יפה שמשרד השיכון, עם העיריה, הניח בה תשתית לדירות יפות. זה

יקח קצת זמן כי ראש העיר קיבל החלטה נבונה ונכונה שלא לאפשר איכלוס עד שתהיה

תשתית. דבר כזה לא קיים בירושלים, לכן יש מעט עולים בירושלים ובירושלים אנחנו

צריכים הרבה יהודים כי יש לנו בה 29% ערבים, שאנחנו מכבדים אותם, אבל אנחנו

צריכים להיות רוב גדול ויציב מכל הבחינות, גם לעת שלום.

הבעיה העיקרית היא בעיית הדיור, בעיית התעסוקה ובעיות נוספות, גבי ליוביץ,

שהעלית אותן והן ניתנות לפתרון כי הן נוגעות יוו1ר לקשיים ביורוקרטיים וטכניים,

להידברות ישירה ומתמדת.

יש בעיה שאפשר לפתור אותה. כבר שלושה חודשים אני מחכה לעידכון של שכר הדירה.
גב' מיכאלוב, התשובה היא אחת
מאיפה ניקח את הכסף. מי שהעביר את התקציב -

והצבעתי בעדו - היה צריך לקחת בחשבון שלא יעלה על הדעת שהסיוע לשכר דירה יהיה

מוקפא, היום הדולר נחלש וזה זמני אבל אנחנו רואים את התמונה הכללית. כלומר, יש

דברים מסויימים הדורשים הכרעה מהירה ויש דברים מסו י ימים הדורשים הכרעה יותר

ארוכה.

אני מניח שלפני תום המושב הזה של הכנסת, ב-28 במרץ, תהיינה התפתחויות בתחומים

בהם עוסקים משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לקליטת העלייה. נקיים ישיבה

נוספת ואז נוכל להגיד שהדברים יותר סבירים ומקובלים.

ש' רון;

מעבר לכך שהמוסדות הממלכתיים אמרו שחם יתנו את הדעת לבעיה ויתמודדו אתה, למה

שלא יצא מכאן סיכום של הדברים שנאמרו כאן כהמלצה של הוועדה?

היו"ר ע' זיסמן;

סיכמתי סיכום כולל, אנחנו ניתן ביטוי לדברים האלה. לכן אני פונה לארגונים

כאן בבקשה לא לעשות דברים אלא להתאזר בסבלנות.

אי פלפל-פז;

יש יזמים פרטיים שרוצים להשקיע בבנין בשכירות נמוכה.
היו"ר ע' זיסמן
תפני אותם אלי ואמצא את הדרך כדי לעזור להם.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40

קוד המקור של הנתונים