ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 25/01/1993

קליטת ילדי עולים במערכת החינוך

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 32

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, ג' בשבט התשנ"ג (25 בינואר 1993). שעה 00;12

נכחו;

חברי הוועדה; ע' זיסמן - היו"ר

י' בא-גד

ע' מאור

א' רביץ

מוזמנים; מ' גולדמן - סגן שרת החינוך והתרבות

מ' יבור - יועץ לענייני קליטת עולים,

משרד החינוך והתרבות

ש' הראל - מנהל המה' לתלמידים עולים, "

ד"ר פ' סתוי - אגודה לקידום החינוך

מ' כהן - מורים-עולים, משרד החינוך והתרבות

נ' פריגת - מנהלת המה' לתושבים חוזרים, מ' הקליטה

אי מור - משרד הקליטה

י' שרייבר - מנהלת מדור חינוך, הסוכנות היהודית

י' שילה - משנה למנכ"ל עליית-הנוער

אי אופיר - יועץ למנכ"ל עליית-הנוער

קי פלדמן - מרכז השלטון המקומי

ט' צור - מרכזת מחי החינוך בקיבוץ הארצי

ח' דשבסקי - מרכזת פניות לילדי עולים,

המועצה הלאומית לשלום הילד

י' פרנקל - הפורום הציוני

אי מסאלה - איחוד הארגונים למען עולי אתיופיה

ר' ג'קסון - איחוד הארגונים למען עולי אתיופיה

אי לב - הקיבוץ הארצי

סי עובדיה

מזכירת הוועדה; ו' מאור

קצרנית; ע' הירשפלד

סדר-היום; קליטת ילדי עולים במערכת החינוך.



קליטת ילדי עולים במערכת החינוך

היו"ר ע' זיסמן;

אני פותח את הישיבה.

הנושא שעל סדר-היום הוא איך אנחנו מסייעים לעולים חדשים להיקלט בצורה נכונה

במערכת החינוך, עם כל מה שמשתמע מזה. אני זוכר שעליתי ארצה בפברואר 1949

ובספטמבר אותה שנה התקבלתי כתלמיד כתה ט' בבית--ספר תיכון ליד האוניברסיטה, שהיה

בית-הספר הטוב ביותר בירושלים באותם ימים. אותי ועוד חבר מהכתה, שהיום הוא

פרופסור במכון וייצמן, לימדו עברית תוך כדי הלימודים. לכל אחד מאתנו היו שתי

תלמידות מהכתה שעזרו לנו ללמוד עברית. אין ספק שהקליטה הזאת בבית-ספר התיכון ליד

האוניברסיטה סייעה בקליטה שלי.

אני אומר זאת בפתה הישיבה כדי להמחיש שלקליטתם החברתית, החינוכית והאישית של

נערות ונערים במערכת החינוך על-ידי הנהלת בית-הספר, על-ידי התלמידים ועל-ידי כל

הגורמים, יש משקל מכריע בעיצוב דמותם של כל נערה ונער, גם בגלל קשיי קליטה כמו

חוסר תעסוקה, חוסר דיור, קשיים שידועים לכולנו. ואין ספק שלמערכת החינוך יש

תפקיד נכבד וחשוב ביותר.

אני רוצה לומר לסגן יושר מיכה גולדמן ולכל האנשים במשרדו שבאו אתו ועיסוקם

בכך. אנחנו יודעים שיש השקעה גם לגבי עולים וגם לגבי ישראלים חוזרים. אנחנו

רוצים לדעת מה מושקע על-ידכם בתחום הזה מתקציב משרד החינוך והתרבות. לאחר-מכן

נשמע את הגורמים האחרים.

סגן שר במשרד החינוך והרזרבות מי גולדמן;

שלום לכולם. משרד החינוך והתרבות, בכל מה שקשור לתלמידים עולים, בנה לעצמו

מערכת שבאה לסייע לתלמידים נזקקים בשעות נוספות מעבר לשעות הרגילות שכל כתה

מקבלת, ועל-ידי כך אנחנו מסייעים בלימוד עברית.

יש שיתוף-פעולה מלא בין משרד החינוך והתרבות לבין משרד הקליטה. אנחנו רואים

את כל מה שקשור בטיפול בעולים גם לגבי התלמידים וגם לגבי בני המשפחות, משום שזה

לא מסתיים רק כשהתלמיד מגיע לכתה י"ב, אלא אנחנו גם פועלים בכל מה שקשור לחינוך

מבוגרים, גם לפרוייקטים מיוחדים. לדוגמא, יש לנו פרוייקט שנקרא "נעלה", ונמצא

אתנו ד"ר סתוי, מנכ"ל האגודה לקידום החינוך, שיספר על כך. אנחנו פועלים במסגרת

בתי-ספר בפרוייקט מיוחד לכתוב י', י"א וי"ב, והשנה התחלנו פרוייקט שאליו חבאנו

350 בני-נוער. יש פרוייקטים שבהם אנחנו פועלים יחד עם הסוכנות היהודית,

עליית-הנוער, ששם נעשית פעולה רחבה מאד עם כ-14,000 תלמידים.

עם הקמת הממשלה הנוכחית הקמנו במשרד מטה לקליטת עליה, שאותו מרכז מנחם יבור.

המטה הזה מורכב מנציגים של כל המינהלים במשרד החינוך והתרבות: מינהל הפדגוגי,

המינהל להשתלמויות מורים, המי נהל לתרבות ואמנות, רשות הספורט, חינוך למבוגרים והם

מקיימים פגישות קבועות. לכל מינהל יש רפרנטים, פלוס שני נציגים חיצוניים, גם של

האגודה לחינוך שאנחנו עובדים אתה בפרוייקט המיוחד הזה, גם הסוכנות היהודית שאתם

אנחנו עובדים בפרוייקטים של עליית-הנוער, ויש נושאים שאנחנו עומדים להרהיב עכשיו

כתוצאה מהמדיניות החדשה ומהשינויים שעליהם החליט המשרד לאחר ה-23 ביוני. אנחנו

מתכוננים לשתף יותר את תנועות הנוער בפרוייקטים מיוחדים, ואז גם המינהל לחברה

ונוער יהיה מיוצג במטה הזה. אם כן, מועצת תנועות הנוער, התנועות ההתישבותיות,

התקיים, הקיבוץ הארצי והקיבוץ הדתי, שיחד אתם אנחנו פועלים באמצעות ברית התנועה

הקיבוצית, וישירות עם הגופים עצמם. אני רואה פה נציגות רחבה מאד של הקיבוץ הארצי

ושל התק"ם.

אני מבקש שמר הראל יפרט לגבי מספר התלמידים, החל בבית-הספר היסודי, בחטיבת

הביניים ובחטיבה העליונה, ולאחר-מכן אבקש גם מדייר סתוי להציג את הנושא של נעלה,

משום שחשוב מאד שהחברים ישמעו על הפרוייקט הזה. זה פרוייקט שאנחנו הולכים להרחיב



אותו ולמעשה להחיות את מה שנקרא "חברות נוער" בתנועה הקיבוצית למספרים גדולים

יותר. כבר השנה יש לנו פרוייקט נסיוני כזה והוא מצליה מאד, ואין שום סיבה שלא

נלד בכיוון הנכון. היום זה תלוי יותר בתנועות הקיבוציות, אם הן תהיינה ערוכות

לפעול. עם הקיבוץ הארצי זה יותר קל.

ש' הראל;

אתחיל בנושא שהוא כללי יותר, ודרך הנושא אכנס לפרטי ההקצאות של משרד החינוך

לטובת התלמידים העולים במערכת. מי שאיננו עוסק יום-יום בענין בדרך-כלל נתפס

לענין השעות, וצריך להבין שחוץ מאשר הקצאה של שעות יש עוד דברים רבים שהמערכת

מקצה לבתי-הספר הן בדרך של הקצאה למחוזות והן בדרך של עבודה דרך המטה. לכן חשוב

מאד לסקור את הענין הזה אפילו בקצרה.

אתחיל בשעות, מפני שזה עיקר ההקצאה לבתי-הספר, כי הקליטה של התלמידים-עולים

בסופו של דבר נעשית בבתי-הספר. פתחנו את שנת הלימודים בהקצאה שלכל הדעות היתה לא

מספיקה. תלמיד עולה קיבל שעת-עזר נוספת, כפי שאמר חבר-הכנסת גולדמן לגבי תוספת

הוראה לתלמידים עולים. תאריך הזכאות בגלל התקציב המוגבל שהיה לנו היה 1 בנובמבר

1991, וכל מי שבא לפני-כן לא היה זכאי, מבחינת ההקצאה של משרד החינוך, לשעת-עזר

נוספת. הדבר גרם לקשיים לא מעטים, בעיקר בבתי-הספר העל-יסודיים, ועם כניסתם של

השרה אלוני וסגן השרה גולדמן לתפקיד הם התחילו מיד לפעול בכיוון תוספת תקציבית,

ובימים אלה ממש מוזרמות 16,660 שעות למערכת, באופן כזה שכל התלמידים העולים

שהגיעו בגל העליה האחרון בספטמבר 1989 זכאים. באופן כזה המערכת יכולה ליגת

פתרונות פדגוגיים בעיקר במקום שהדבר היה מאד-מאד כואב, והוא בכתות י', י"א, י"ב,

ששם יש בעיה של הכנה לבחינות בגרות ובית-הספר בוודאי היה צריך את שעות העזר האלה

כדי להכין כמו שצריך את התלמידים העולים.

באחת הישיבות הקודמות דיברנו על בחינות הבגרות ואינני רוצה להרחיב את הדיבור

בנושא זה דווקא, אבל כדאי שאומר שכל תלמיד בכתות י"א וי"ב שניגש ל-3 בחינות

ומעלה, מקבל בנוסף להקצאה הבסיסית הזאת שעת-עזר נוספת. כלומר, כ-40% מעולי כתה

י"א מקבלים שעתיים, ו-60% מתלמידי י"ב מקבלים גם כן שעתיים. יחד עם השעות של כל

תלמיד-עולה, שגם לא ניגש לבגרות, בתי-הספר יכולים להתמודד בכבוד רב גם בנטל הזה

של בחינות הבגרות.

תלמידים יוצאי אתיופיה מקבלים הקצאה גדולה יותר, 1.75. כל מי שניגש ל-3

בחינות בגרות בכרזה י"א מקבל 2.75 במקום 1.75. ואותו דבר לגבי תלמידי כתות י"ב.

באחת הישיבות הקודמות היתה פה שיחה אם זה מספיק או לא מספיק. בוודאי שתמיד

אפשר לתת יותר, אבל להערכתנו מבחינה חינוכית מקצועית, אני חושב שההקצאה הזאת היא

יפה ובהחלט ניתן להתמודד עם בחינות הבגרות בצורה די מכובדת.

ע' מאור;

יש לי שני דיווחים מהשטח, אתמול מאשקלון, ומבית-ספר קיבוצי שאני מכירה, לפיהם

זה עוד לא הגיע לרמת בית-הספר.

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מי גולדמן;

בתחילת החודש יצא חוזר לכל מנהלי המחוזות, כולל מנהל האגף לחינוך התישבותי,

ובו הנחיות על-פי הדיווח שכעת מסר מר הראל. הוצאנו גם הודעה ליושב-ראש ארגון

מנהלי בתי-הספר.

עי מאור;

החוזר יצא מכם רק ב-14 בינואר.



סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן;

החוזר יצא בפאקס. סיכמנו את הענין הזה עם אגף התקציבים של האוצר ב-13 בחודש

ומיד הוצאנו פאקס לארגוני המנהלים ולמנהלי בתי-הספר. פורמלית המכתב יצא 3 ימים

אהרי-כן למנהלי המחוזות. כך שכולם ערוכים לכניסה מיידית לעבודה.

גם בישיבה השבועית של השרה עם מנהלי המחוזות, בהשתתפותי ובהשתתפות המנכ"ל,

הודענו למנהלים לפני שבועיים מיד לפעול בשטח. החוזרים הגיעו לבתי-הספר כבר בסוף

השבוע שעבר.

עי מאור;

זאת אומרת שמנהל בית-הספר יכול להתקשר עכשיו למורים ולהתחיל להעסיק אותם.

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן;

נכון. גם למורים וגם לגבי שעות נוספות לתלמידים.

ש' הראל;

התחולה היא מראשית ינואר.

יש להבין שבנוסף לשעות מערכת החינוך מסייעת לבתי-הספר גם בצד הפדגוגי. יש

לנו מערכת של הדרכה ופיקוח שמפוזרת על פני כל המחוזות, באופן כזה שגם בית-הספר

היסודי וגם בית-הספר העל-יסודי מקבל הנחיה קבועה לגבי שיטות הוראה, לגבי חומרי

למידה שמופנים במיוחד לתלמידים-עולים, תוכניות לימודים מיוחדות, ובאופן כזה

בית-הספר יכול לנצל גם את השעות וגם את המשאבים האחרים בצורה נכונה. כי יש לזכור

שמערכת ההכשרה של מורים בישראל איננה ערוכה, ובעצם אף-פעם לא היתה ערוכה להכשיר

מורים מיוחדים לתלמידים-עולים. חיום יש גל, אבל יכול להיות שבעוד 5 שנים לא יהיה

גל. לכן אמרנו שנוכל להתמודד עם הנושא של ידע בהוראת תלמידים-עולים תוך כדי

עבודה, ו-114 ימי הדרכה שיש לנו בכל המחוזות גם נותנים תשובה חלקית לענין של

התמקצעות ההוראה בנושא של תלמידים-עולים.

אנחנו מפיקים ומפיצים חומרי למידה מיוחדים לעולים הן בבית-הספר היסודי והן

בבית-הספר העל-יסודי. היום יש ספרי לימוד שנכתבו במיוחד לתלמידים-עולים.

בבית-הספר היסודי יצא לאחרונה הספר השלישי בסדרה של 3 ספרים "מקום חדש". יש לנו

ספרים מיוחדים לחטיבת הביניים "בואו נלמד עברית", וממש בימים אלה יוצא לאור ספר

לימוד מיוחד לחטיבה העליונה ששמו "עוברים בעברית". יש לנו גם חומרי למידה

נלווים, כמו חוברות גישור במקצועות שתלמידים באים עם ידע חסר ורוצים מהר לחבר

אותם עם תוכנית הלימודים של בית-הספר, ובאופן כזה כמעט בכל המקצועות הוצאנו כבר

חוברות גישור וסידרה של מונחונים כדי להקל על התלמידים-עולים.

אנחנו לא מסתפקים בזה, מפני שבסופו של דבר יש בתי --ספר שבהם יש ריכוז גדול של

תלמידים-עולים, ולפעמים גם ריכוז גדול של הבעיות, ולכן בתחילת שנת הלימודים הזאת

הפעלנו פרוייקטים מי ורודים, שבאחד מהם ביקר סגן השרה אתמול, שנקרא "פרוייקט 75",

מפני שאנחנו מבצעים אותו ב-75 בתי-ספר ברחבי הארץ, שבו אנחנו נותנים הנחיה מרוכזת

בנושאים שבית-הספר חושב שבהם הוא צריך סיוע. הפרוייקט הזה בינתיים מתנהל יפה מאד

ואנחנו מאד מקווים שהוא תורם גם לבית-הספר וגם לתלמידים-עולים.

אנחנו מפנים לבתי-הספר שבהם יש תלמידים-עולים כוחות-עזר נוספים כמו

מורות-חיילות. יש היום במערכת החינוך 600 מורות חיילות שכוונו מלכתחילה לעבוד עם

תלמידים-עולים. הן עוברות הכשרה מיוחדת טרם כניסתן לעבודה ומקבלות ליווי תוך כדי

עבודתן בבתי-הספר. 600 מורות ברחבי הארץ זה בהחלט כוח גדול מאד של סיוע ואנחנו

רואים שהעבודה מתבצעת בצורה משביעת-רצון בהחלט. אם היה אפשר לתת ליותר בתי-ספר

מורות-חיילות מבחינה תקציבית, זה היה יכול בהחלט לסייע.



היו"ר ע' זיסמן;

יש לי שתי שאלות. 1. העולים מברית-המועצות לשעבר הם ברמות השכלה שונות.

המהפכה הקומוניסטית לא הביאה לשוויון. אני בעד היחס שיש לנו לעולי אתיופיה, ואני

הושב שהוא צריך להיות גם כלפי האחרים. השאלה היא אם אנהנו עושים את הדבר הזה.

ש' הראל;

הנושא הזה עלה לדיון בוועדת השרים של הממשלה הקודמת ומשרד החינוך התבקש להגיש

ניירות על-פי סקרים שעשינו. אנהנו הגשנו המלצה לוועדת השרים, ונדמה לי שהענין

הזה מונה על סדר-יומה של קבינט הקליטה שהוקם לאהר הקמת הממשלה הזאת. ההמלצה שלנו

היתה להשוות את ההקצאות ליהודים ההרריים - כך הם נקראים, קווקזים וכו' - לאלה של

יוצא' אתיופיה. ידוע לי שסמנכ"ל משרד הקליטה מרכז צוות בין-משרדי שמטפל בעניו

הזה.

היו"ר ע' זיסמן;

אבל ההלטה עוד לא התקבלה.

ש' הראל;

נכון.

היו"ר ע' זיסמן;

אנחנו יכולים לקבל היום החלטה בברכת שרת החינוך והתרבות.

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן;

כן, בהחלט.

היו"ר ע' זיסמן;

זה מה שרציתי לדעת. הדבר השני הוא לגבי יוצא' אתיופיה. חלק נמצאים במערכת

החינוך. למשל, בעכו יש שני סוגים של יוצא' אתיופיה: אלה שגרים בעכו והם הלק

ממערכת החינוך, ואלה שאנחנו סייענו שעיריית עכו תואיל לקבל אורזם לחצרות יסף. מתי

זה יסתיים?

סגן שר במשרד ההינוך והרזרבות מי גולדמן;

זה קשור למדיניות. לגבי כל האתרים הזמניים - ואני מדגיש; אתרים זמניים - כי

יש גם כאלה שהיו רוצים שהאתרים האלה יהיו אתרי קבע, כולל ראשי מועצות ממונים, אבל

אנחנו לא ניתן יד לזה. אנחנו מעדיפים להמשיך להסיע את הילדים מהאתרים כדי להפעיל

לחץ גם על משרד הבינוי והשיכון וגם על משרד הפנים, לפרק מהר ככל האפשר את האתרים

האלה. הסיוע היחידי שניתן הוא לכתות גן, כי אנחנו לא רוצים שיתחילו להסיע בני 4

ו-5, דבר שאותו גם כן עושים בחלק מהמקומות.

אנהנו נחתור לכך שלקראת שנת הלימודים תשנ"ד, ואם אפשר עוד בתשנ"ג, נשלים את

גני הילדים באתרים עצמם. ברוב האתרים יש היום גני ילדים ואין שום כוונה להנציח

כתות כאלה ואחרות. אנחנו מסיעים היום ילדים מבארותיים עד פרדס-חנה, מחצרות יסף

עד קרית טבעון. יש כאלה שנוסעים 45 דקות וגם שעה.

אתמול ביקרתי גם בטירת הכרמל שקלטה מנוה כרמל, ושם רוב הילדים נוסעים לטירת

הכרמל, חלקם לחיפה וחלקם גם לקרית טבעון ולקרית אתא וגם לעתלית. אי-אפשר שישוב

אחד יקלוט את כל התלמידים האלה, משום שאז אתה פוגע בכל המערכת. אנהנו לא רוצים



שלמעלה מ-25% מתלמידי בית-הספר יהיו תלמידים-עולים, משום שמכסה כזו טובה גם

לתלמיד העולה ובוודאי גם לקולט. לכן נעודד מעבר לפירוק כל האתרים האלה ונמשיך

להפעיל לחץ.

ראש המועצה בחצרות יסף חשב שהוא קיבל נהלה לכל החיים. אמרתי לו שיתכונן

להתקפל עד סוף השנה הבאה, מבחינתנו.
היו"ר ע' זיסמן
הוא רצה לקבל מעמד של עיריה.

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן;

נכון. אבל המדיניות שלנו היא לראות באתרים אלה אוגרים זמניים ולא לתת שום

סימנים להפיכתם לאתרי קבע.

כמו שאמרתי בתחילת דברי, כדי לעודד את העליה, התהלנו השנה בפרוייקט הדש, ששמו

"נעלה", של הבאת ילדים מכתה י' מארצות חבר העמים. מדובר בכ-350 בני-נוער שבא

לכאן באמצעות האגודה לקידום החינוך.
היו"ר ע' זיסמן
ועדת העליה והקליטה קיימה על כך דיון מיוחד ואנחנו יודעים שבשנה הבאה - - -
סגן שר במשרד ההינוך והתרבות מ' גולדמן
יש כוונה. אני מדבר בצורה מדוייקת.

היו"ר ע' זיסמן;

לא כוונה. נאמר לנו שיש תוכנית.

סגן שר במשרד ההינוך והתרבות מ' גולדמן;

אנחנו נערכים לקלוט כ-1,000 תלמידים בשנה הבאה.
היו"ר ע' זיסמן
זה פחות מהמספר שנמסר לנו.

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מי גולדמן;

אינני יודע מי מסר לכם. אנחנו נערכים לקלוט 1,000 תלמידים בשנת הלימודים

תשנ"ד. יש כאלה שזורקים סיסמאות. אני מדבר אתך על הצד המעשי. צריך להבין

שהעלות של קליטת תלמיד כזה במערכת היא כ-6,000 דולר לשנה, על-פי נתונים שנמסרו

לנו על-ידי עליית-הנוער ועל-פי נתונים שיש לאגודה לקידום החינוך עם בתי-הספר שלה,

וההסכם עם התנועה הקיבוצית והאגף לחינוך התישבותי בבתי-ספר האזוריים של ההתישבות

העובדת.

ע' מאור;

6,000 דולר כולל את הטיסה?



סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן;

אמרתי שאנחנו נערכים. עוד לא קבענו אם הקבלן יהיה הסוכנות היהודית או לשכת

הקשר. לכן יתקיים בשבוע הבא דיון אצל ראש הממשלה. יש פוטנציאל של אלפי

בני-נוער, כתה י', בחבר העמים, שאותם אפשר להביא, ואנחנו רואים בהם עוגן למשפחות

שיבואו בעקבותיהם.

הפרוייקט הזה הצליח. זה שונה קצת מהפעילות של עליית-הנוער, וד"ר סתוי ירחיב

את הדברים.

אנחנו סייענו בקליטת 1,000 מורים נוספים למערכת.

עי מאור;

גם כאן מדובר על מורים- עולים?

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן;

את קורסי ההתאמה סיימו כ-2,000 מורים מאז שהם התחילו לפני שנה וחצי. 650

נקלטו כבר בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. 1,035 נקלטים בימים אלה, כך שבסך-הכל

יהיו לנו כ-1,650 שסיימו בימים אלה את קורסי ההתאמה וייכנסו למערכת. 350 שישלימו

את ה-2,000 יסיימו את ההתאמה במארס וייכנסו למערכת עד סוף שנת הלימודים תשנ"ג.

בתשנ"ד אנחנו צריכים לקלוט 1,000 מורים נוספים, כך שיהיו לנו 3,000 . בתשנ"ד יש

לנו פוטנציאל קליטה של 3,000 מורים שעברו קורס התאמה ומשתלבים במערכת החינוכית,

יש פרוייקט נוסף של שר האוצר, עם שרת החינוך והתרבות, באמצעות קרן קרב להעסיק

5,000 מורים, וזאת בשיתוף-פעולה עם הרשויות המקומיות. זה כבר התחיל לעבוד, אבל

עדיין לא במימדים של 5,000 . היום אנחנו עושים את הפעולה עם הרשויות המקומיות,

משום ששם שליש האוצר נותן, שליש הרשות המקומית נותנת ושליש ההורים נותנים. זה

פרוייקט משותף לרשויות המקומיות, לאוצר ולעולים. רוב הרשויות המקומיות מביעות

רצון להיכנס לישובים על-פי מפתח שנקבע, וזה בא לתת תשובה גם לכל מ.ה שקשור עם יום

לימודים יותר ארוך.

מ' כהן;

ב-1 בינואר הוזרמו למערכת 15,000 שעות. מתוך 15,000 שעות יש לנו עוד 500

שעות שעדיין לא חילקנו כדי לתת לעוד כמה אנשים.

נכנסו למערכת קצת למעלה מ-1,000 איש שעבדו פחות מחצי משרה והשלמנו את משרתם

עד לחצי, כאשר רוב האנשים שהוכשרו בתשנ"ב כבר נמצאים במערכת, בעיקר במקצועות

המדעיים - מתימטיקה, פיסיקה, וגם אמנויות. אני מעריך שאת התוצאות נראה בעוד כמה

שנים, שזה יקדם את המערכת. אתן דוגמא; לקחנו 150 בתי-ספר יסודיים שבהם מלמדים

מתימטיקה מורים בעלי תואר שני. בבתי-ספר תיכוניים מלמדים בעלי תואר שלישי. אני

מאמין שאם הרמה של המורים היא יותר גבוהה, בעוד כמה שנים גם רמת התלמידים תעלה

והתוצאות יהיו טובות יותר. יש גם ליווי לאנשים האלה תוך כדי עבודה, לפחות בשנה

הראשונה, כדי לוודא שמה שנעשה נעשה טוב.

פ' סתוי;

לפני כחודש התקיים פה דיון בהשתתפות מנכ"ל עליית-הנוער ואז סיפרתי על

הפרוייקט הזה. לכן אמצה את דברי בכמה משפטים כדי לא לחזור על דברים שכבר נאמרו.

קודם-כל, הפרוייקט יש בו היום שני מעגלים. יש בו מעגל קטן אחד, שאנהנו

קוראים לו מיני פרוייקט, וזו הקבוצה הבולגרית. יש לנו 15 תלמידים מבולגריה, מהם

6 בגיל כרנה יי ו-9 בוגרים לומדים במכינה באוניברסיטת תל-אביב, 1 מהם לומד

בכרמיאל. אני מוכרח לומר שמדד חשוב מאד להצלחת הפרוייקט הוא ש-9 הבוגרים הביעו



נכונותם להישאר בארץ כעולים ולהשתלם במסלולים אקדמיים. הקבוצה הזו באה ביוזמתה

של הגב' שמיר והובטחה להם רק שנה אחת. הם באו לכאן רק לשנה אחת, וכולם הביעו

נכונות להשתלב עם "נעלה" האחרים ולהישאר אתנו פה, וכפי שאמר סגן השר אנחנו

מכלילים אותם במסגרת פרוייקט נעלה, כך שבפרוייקט היום יש 340 נערים בגילאי י',

336 מארצות חבר העמים, 6 מבולגריה, ועוד 9 האחרים שיסיימו בסוף השנה ויעברו למעמד

של עולים חדשים.

היו"ר ע' זיסמן;

כמה היו לפני המיון? 340 זה כתוצאה מהמיון.
פ' סתוי
מארצות חבר העמים היו 1,200 מועמדים, ללא שום פרסום מיוחד, ונבחרו 336. האמת

היא שניגשנו לענין הזה בדחילו ורחימו. היו הרבה מאד סימני שאלה ולא רצינו להיכנס

לענין הזה בגדול. אמרנו שיהיה "פיילוט" קטן, רצינו להבטיח מוסדות מתאימים; כל

הענין נעשה גם די מהר. הדחיפה הגדולה לכל הנושא ניתנה בקיץ ורק במחצית נובמבר

התלמידים הגיעו. אנחנו אירגנו 14 מוסדות שיקלטו את התלמידים האלה. 40% מהם הלכו

לחינוך ממלכתי-דתי, 60% הלכו לחינוך הממלכתי.

המוסדות שקלטו אותם - זה בעצם ספור ההצלחה של הפרוייקט. כולנו היום מעודדים

מהנושא, ואפשר לומר שזה בהחלט בזכות הקליטה המצויינת שנעשתה במוסדות. חברת

הילדים הישראלית קלטה אותם בצורה יוצאת מן הכלל. הם נקלטו יפה מאד בתוך הקבוצות,

והם פשוט ילדים נהדרים, עם מוטיבציה לימודית גבוהה מאד, עם פתיחות רבה, נכונות

ללמוד עברית, רצון להיקלט בארץ. 6 משפחות מתוך הקבוצה הזאת כבר עלו בעקבות

הילדים, ויש עוד רבים בדרך. כך שבענין הזה אנחנו יותר מאשר מעודדים. אין שום

ספק שזו התוכנית המלהיבה ביותר שאפשר לדבר עליה בתוך מערכת החינוך ובתוך נושא

העליה והקליטה.

בעקבות הצלחת ה"פיילוט" אנחנו אומרים היום בצורה ברורה שאפשר לפתוח את השערים

ולהביא עוד ילדים, אבל בצורה מבוקרת, ואנחנו בהחלט ממליצים גם בנושא הזה לשמור על

הכללים שלדעתנו היו הסיבה להצלחת הפרוייקט.
סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן
אני רוצה להדגיש שהתלמידים האלה מגיעים לא במעמד של עולים אלא במעמד של

תיירים - א2, בדומה לילדי צ'רנוביל, כך שלמעשה זה מחייב דברים נוספים, שהסוכנות

היהודית, למשל, לא עושה. היא מביאה רק עולים. יש לנו כעת דין ודברים גם עם

עליית-הנוער. נפגשתי עם מנהל מחי עליית-הנוער וגם עם ראש המחלקה החדש, יחיאל

לקט, גם עם מנכ"ל הסוכנות היהודית משה נתיב ואנחנו מקיימים אינם עכשיו שיחות כדי

שלא יתפרש כאילו סגרנו את הדלת בפני הסוכנות היהודית.

במקביל אנחנו מחכים להחלטה של ראש הממשלה, וגם עושים הכנות, משום שמדי מספר

שנים צריך לעשות חשיבה שונה. אתם יודעים שלשכת הקשר פועלת בחבר העמים. בעקבות

פתיחת השערים הסוכנות היהודית נכנסה גם כן לפעילות בחבר העמים, והקבלן שמשרד

החינוך עובד אתו היום בכל מה שקשור לחבר העמים זו לשכת הקשר. מאחר ששונה המצב

היום לעומת מה שהיה לפני פתיחת השערים, ראש הממשלה מינה אלוף במילואים כדי לבדוק

כל מה שקשור לאחריות הטיפול של לשכת הקשר, והוא נפגש גם עם אנשי הסוכנות היהודית,

גם עם אנשי משרד החינוך והתרבות. לפני 3 חודשים היינו שם במשך 10 ימים, ולמעשה

הוא צריך להגיד איך הוא רואה את הפעולה בחבר העמים, מה לשכת הקשר צריכה לבצע, מה

הסוכנות היהודית צריכה לבצע, כשבכל מקרה משרד החינוך הוא האחראי לחינוך בחבר

העמים; מי מפעיל ואיך פועל - את זה משרד החינוך עושה בתיאום עם הסוכנות היהודית

או עם לשכת הקשר.



פ' סתוי;

אני חייב לציין שהפרוייקט חזה הוכיח שכשיש שיתוף-פעולה טוב בין הזרועות

השונות, זו סיבה טובה להצלחה. יש פה שיתוף-פעולה יוצא מן הכלל גם בקטע של

הקליטה, וגם היום בליווי התלמידים עם משרד הקליטה, עם לשכת הקשר, וכמובן עם

המוסדות והגופים שעומדים מאהוריהם. זה דבר שבהחלט יכול להבטיח את השותפות ואת

ההצלחה.

הילדים נמצאים פה בסך-הכל חודשיים וחצי והם מדברים עברית. הקליטה החברתית

שלהם היא ספור הצלחה. יש בהם צמאון ממש מדהים להכיר את הארץ, מעבר למוטיבציה

הלימודית הגבוהה, שהיא באמת דבר מובן מאליו, ובתי-הספר בענין הזה לא מפסיקים

להשתבח בתלמידים.

באופן יחסי מספר ההעברות הוא זעום ביותר. כלומר, התלמידים לומדים ליהנות מן

המקום שאליו הם הגיעו, ומעט מאד תלמידים רוצים לעבור, למרות שאנחנו פתוחים בענין

הזה. אני רוצה להוסיף שהמיון היה טוב, האיתור היה מוצלח, ובסך-הכל גם בחירת

המוסדות הוכיחה את עצמה.

עי מאור;

קודם-כל ברכות למשרד החינוך ולכל העושים במלאכה. אין ספק שהקליטה של ילדים

בתוך כל תהליך הקליטה היא מאד חשובה.

הערה ראשונה לסגן שרת החינוך והתרבות. אני עבדתי הרבה שנים בחינוך ואני רוצה

לומר שקליטת ילדים תלויה קודם-כל בקליטת החברה כולה ובצרות המורים. אגב, אנחנו

עושים דברים נפלאים במערכת החינוך. נכנסו עשרות אלפי ילדים לכל מסגרות החינוך,

ללא רעש, ומגיע צל"ש אדיר לצוות המורים. הוא לא נאמר מספיק, הוא לא מצויין, אין

מספיק מערכת הסברה ותמיכה. הדוגמא החריפה ביותר היתה תוכנית הטלוויזיה האחרונה

על 50% מהעולים שהולכים לצבא. זו היתה תוכנית מאד לא מאוזנת, בלי שהביאו את שני

הצדדים.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו ידענו שתהיה תוכנית כזאת בטלוויזיה. כ-3 שבועות לפני התוכנית בדקנו,

וגם היום בדקנו. אין צל של ספק שהטלוויזיה הפריזה והגזימה.

עי מאור;

הכל אפשר לבקר והכל אפשר להעלות, אבל צריך להביא את שני הצדדים כדי שיביעו את

דעתם. אני פונה למשרד החינוך לחשוב איך לעשות את העידוד ואת הפרסום החיובי, ואת

התיגמול החברתי לצוות המורים והמנהלים שעושים עבודה אדירה.

הדבר השני הוא הנחיות על אי-הפרדה. אני יודעת שרוב בתי-הספר בסדר. בכל-זאת

הגיעו לידיעתנו מקרים של בתי-ספר שעושים כתות נפרדות לעולים, אולי מתוך רצון טוב.

זאת אומרת, ההנחיה פה צריכה להיות מאד ברורה.

הנקודה השלישית נוגעת לתנועה הקיבוצית. דיברת על פרוייקט נעלה, והנושא הזה

כבר נדון כאן בעת שהוועדה דנה על כל הנושא של התנועה הקיבוצית, ולא הבנו את הפער.

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן;

באשר לפרוייקט נעלה, אנחנו נכנסנו למשרד בחודש יולי. אני נכנסתי למשרד

באוגוסט. כשהשרה ביקשה ממני לטפל בנושא קליטת העליה מיד ביקשתי לשוחח עם מזכירי

התנועות. מזכיר הקיבוץ הדתי לא יכולה היה לבוא באותו זמן ונפגשתי אתו בנפרד.



בפגישה הראשונה הבנתי שהיתה תקלה ארגונית והיה נסיון כושל עם קבוצה מסויימת

שהגיעה לארץ, וחלקה הגדול הזר, והיתה התחייבות של הסוכנות היהודית לקיבוצים שהם

יסייעו להם בקליטת התלמידים. בסוף התברר שזה לא עמד במבחן המציאות.

עי מאור;

בעין המפרץ?

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מי גולדמן;

לא רק בעין המפרץ. זה קרה גם בקיבוץ אילות ובמקומות נוספים. שמנו על זה קו
ואמרנו
לא נחפש עכשיו את האשמים. אנחנו נערכים לשנת תשנייד, וקיבוץ עין-שמר הוא

היחידי שהסכים להיכנס במשבר הזה, והם לא מצטערים לרגע. ביקרתי שם בשבוע שעבר

ותענוג לבוא לשם ולראות.

עי מאור;

מעבר לטענות, הביטוי לתמיכה צריך להיות לא של העדפה.

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן;

יש לנו כוונה לשים דגש בשליחת תלמידים לתנועה הקיבוצית, ואני אומר את זה

במכוון מראש, משום שאנהנו רואים בזה פעולה חשובה ואנחנו רוצים להחיות את חברות

הנוער.

עי מאור;

אני שמחה על המגמה.

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן;

אנחנו מנהלים כעת מגעים עם התנועות הקיבוציות. יש טבלה של הוצאה כספית על-פי

מפתח של עליית-הנוער, שנע בין 5,000 ל-6,000 דולר בשנה. התנועה הקיבוצית תהיה

מסוגלת לעמוד בתנאים האלה. קודם הציעו לה 2,000 דולר, וזה שונה.

עי מאור;

שיעורי-עזר. קודם-כל, אני מברכת על המאמצים שכולנו עשינו, וזו היתה שערוריה

להתחיל את השנה בנובמבר. צריך להפיק לקחים לקראת המשך הקליטה בעתיד. זה לא ענין

של שנה אחת ולא של שנתיים לקלוט ילד במערכת.

אני רוצה להעיר בקשר לקורסי קיץ. כמנהלת בית-ספר אני יודעת שככל שארגה יכול

ללמד את הילדים בקיץ ולא להוציא אותם משעורים אחרים בזמן הלימודים, כן ייטב.

השאלה היא אם אנחנו ערוכים לקורסי קיץ.

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן;

הבוקר קיימנו דיון גם בענין אולפני המשך, אולפני אי, וגם לגבי קורסי קיץ.

בענין אולפני המשך נתנו הנחיה, למרות שהסוכנות הקפיאה את התקציב, להמשיך בעבודה

כאילו התקציב קיים, כולל התנועה הקיבוצית, ומפעילים כ-700 כתות כאלה.

באשר לקורסי קיץ, אנחנו ניתן תשובה עד אמצע חודש פברואר.
ע' מאור
שלא כמו בקיץ האחרון.
סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן
אינני מדבר על הקיץ האחרון. עד אמצע חודש פברואר ניתן תשובה, משום שבסיורים

למדתי ושמעתי משיחות עם מנהלי בתי-הספר שיש חשיבות גדולה מאד לקורסי הקיץ,

ולהיערך בזמן עד חודש מארס ולא להשאיר את זה תלוי ולא ברור.

עי מאור;

בסדר גמור. בהקשר זה אני רוצה לומר שהיום התפרסם המדד החדש של טעוני-טיפוח.

אם קראתי נכון שהעולים ייכנסו עכשיו על-חשבון טעוני הטיפוח המקומיים, זה

חומר-נפץ.

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מי גולדמן;

גם אני קראתי את זה היום. זה חודש וחצי שאני משיב מעל דוכן הכנסת על שאילתות

והצעות לסדר-היום. אני שומע שוב חברי-כנסת מסיעות שונות שאומרים; לא נתנו שעות

לאלה ולאלה. חלק מהדברים נאמרים עדיין כתוצאה מכך שקרה משהו ב-23 ביוני. אבל

בואו נתייחס לגופו של ענין. רק לעולים הוספנו השנה 30,000 שעות לעומת שנת תשנ"ג

- 15,000 שעות למורים-עולים ו-15,000 שעות לתלמידים-עולים.

אותו דבר לגבי טעוני-טיפוח. היום ראיתי טבלה חדשה שמציעה לשנות את כל מפת

הארץ, כולל אזורי הפיתוח. מה שקשור לעולים, וזה נושא הדיון היום, לא תהיה פגיעה

באף עולה בשום ישוב.

היו"ר ע' זיסמן;

אני רוצה לשאול שאלה ואני מבקש מאלה שעומדים לדבר להתייחס גם אליה. אנחנו

רושמים בהערכה שיש תוספת של שיעורי-עזר לבחינות הבגרות. תהיה תוספת של שיעורי-עזר

גם לחטיבות אחרות, אבל לא מספיק. צריך להוסיף.

אמרתי מה שאמרתי לגבי הכתבה בטלוויזיה, שזה מופרז ומוגזם, אבל הבעיה היא לא

רק שיעורי העזר. אני זוכר מתקופתי,כשאני קיבלתי שיעורי-עזר בעברית ובאנגלית.

השאלה היא אם מערכת החינוך נותנת תשומת-לב מעמיקה ויסודית לקליטת העולים. זה לא

שאנחנו היינו שני תלמידים, אני ועוד אחד בכתה טי בתיכון ליד האוניברסיטה ב-1949.

פה מדובר על מאסות, ולכן זו בעיה לא רק של שיעורי-עזר. בשיעורי-עזר לא מגיעים

למוטיבציה להתגייס לצה"ל. בשיעורי-עזר לא מחזקים את הזיקה לציונות, לעם ישראל,

למדינת ישראל, למולדת ההסטורית שאנחנו רוצים. על השאלה הזאת אני רוצה לקבל

תשובה.

לגבי לימודים ושוויון הזדמנויות יש התקדמות, וצריכה להיות התקדמות נוספת.

זאת שאלת השאלות.

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מ' גולדמן;

אנחנו רוצים לשנות חלק מהדברים וללכת בכיוונים נוספים וחדשים ולחזק אותם.

אנחנו קבענו, גם המינהל לחברה ונוער של המשרד, כל מה שקשור בהכנות לקראת הגיוס.

קיימנו דיון גם עם מזכירי תנועות הנוער, יחד עם מועצת תנועות הנוער ועם מזכירי

תנועות הנוער והרכזים שלהם. אנחנו מתכוננים לעשות עכשיו פעולה שתסייע ותצמצם את

התופעות שגם היו בשידור שאני עדיין לא ראיתי, אבל אנחנו נקיים על כך דיון. מחר

תתקיים ישיבה של קבינט הקליטה שלנו בתוך המשרד, עם כל ראשי המי נהלים.



ביקשתי מתנועות הנוער לפעול בשני מסלולים. 1. אנחנו הולכים ירוד עם משרד

הקליטה ומשרד הבינוי השיכון לסמן שני קרוואנים בכל אתר, שבהם יגורו מדריכים עם

בני הנוער באתרים. כל אחת מתנועות הנוער הציוניות תקבל אתר מסויים ותהיה פזורה

בכל רחבי הארץ, כולל ישובים שבהם יש ריכוז של עולים.

2. אנחנו יוצאים למסע הסברה באמצעות המינהל לחברה ונוער, בקרב צעירים לקראת

גיוס, מעבר לפעילות הרגילה שקיימת בבתי-הספר התיכוניים באמצעות של"ח.

פעולה שלישית - אנחנו הולכים לעשות פעולה עם החברה למתנ"סים ועם מועצות

הפועלים, כדי להגיע גם להורים וגם לתלמידים הבוגרים.

ביקרתי אתמול בנוה-עמיאל, שם נעשית פעולה נהדרת על-ידי הסוכנות היהודית -

עליית-הנוער. יש שם קליטה גדולה של אתיופים, ויש שם תלמידים בוגרים, לא רק בני

18, ו-100% מהתלמידים שם מתגייסים לצבא. כל אחד מהתלמידים יוצא משם עם מקצוע,

שהוא יכול לעבוד בו בתעשיה האווירית. חיל האוויר מגייס אותם.

א' לב;

אני רוצה להציג בפניכם את תמונת קליטת הנוער בקיבוצים, ופחות או יותר מה

שאנחנו יודעים על התוכניות לעתיד.

ראשית, אנחנו עובדים ונעבוד יפה מאד עם עליית-הנוער. בתנועה הקיבוצית יש

כ-600 חניכים-עולים, במסגרות שונות שלא אכנס לפירוט שלהן. השנה התחלנו עם

פנימיות יום.

הוזכר כאן עניו ההסעות. עדיין לא סודרה ההסעה של 30 ילדים מהקרוואנים של עכו

לנעמן, למשל. נעמן נושאים בנטל כבד מאד.

לקראת השנה הבאה אנחנו מתכוונים לקלוט בפרוייקט של עליית-הנוער נוער מתבגר,

בוגרי בתי-ספר תיכוניים, לשנת הסתגלות. הם יהיו נוער של עליית-הנוער, כשאנחנו

מתכננים כרגע לעשות את זה באולפנים של הקיבוצים ואנחנו מקווים שנקלוט כ-10 אולפני

נוער, 30 בני-נוער בכל אולפן. התוכנית הזאת טרם אושרה על-ידי עליית-הנוער

ועל--ידי הקיבוצים. זה בגדר תוכנית שאנחנו רואים את בני-הנוער שמגיעים כבר עם

תעודת בגרות, לא כנוער שיכול להשתלב בבתי-הספר אלא מתאים לאולפן צעירים שעובד

בדיוק במתכונת הזאת, ובהמשך אנחנו רואים אותם משתלבים במכללות לפרוייקט של הכנה

לאוניברסיטה, כולל הכנה לצהייל, בקשרים עם הקיבוצים, כשהקיבוצים יהוו את העורף

הביתי שלהם. אני מקווה שנוכל להוציא את התוכנית הזאת אל הפועל.

במקביל קיימת, כמובן, הקליטה הרגילה של נוער ישראלי בעליית-הנוער, שנמצא

בירידה כרגע, ואינני רוצה להיכנס כעת לנושא הכבד הזה.

אנחנו גם בקשרים עם פרוייקט נעלה. כפי שכבר נאמר כאן, נקלטה קבוצה אחת

בעין-שמר והנסיון אתה הוא מצויין. הקבוצה הזאת הגיעה לכתה י' בפרוייקט בגרות ל-3

שנים במוסד. זו קליטה של המוסד ולא של הקיבוצים, וכרגע המצב שם עדיין בשלב

האופוריה. גם התלמידים, גם הצוות, גם הקיבוצים, גם בית-הספר מרגישים עם הענין

הזה כספור הצלחה. נראה מה יהיה אחר-כך.

בשבוע שעבר קיימנו כנס של כל בתי-הספר עם מנכ"ל נעלה כדי להכין את הפרוייקט

לשנה הבאה. הכוונה אצלנו היא לקלוט בתנועה הקיבוצית בין 400 ל-500 ילדים דרך

פרוייקט נעלה, כשהעדיפות תינתן לבתי-ספר שיהיו מוכנים לכך, ירצו בזה ויש להם

פנימיה מסודרת, וזאת בעיה בתנועה הקיבוצית היום. אנחנו נשתדל לעשות כמיטב

יכולתנו בכיוון הזה.

יש כמה דברים בפרוייקט נעלה שעדיין לא ברורים לנו, ואומר אותם בקיצור. 1.

אין דף רשמי של פרוייקט נעלה שבו אנחנו יכולים להציג את התוכנית, עם תקציבים, דמי

אחזקה, ציוד ראשוני, שיפוצים, וכוי. כשאנחנו ניגשים לקיבוץ אנחנו רוצים שתהיה



לנו תוכנית כזאת. אותו דבר לגבי מועדי ההגעה של הילדים לפני ה-1 בספטמבר,

ומספרם. יכול להיות שנצטרך לחתום על חוזה ולא להשאיר את זה פתוח.

גם מעורבות המוסד הקולט בבחירת הנוער ברוסיה לא ברורה כל-כך, וגם זה נושא

שצריך לדבר עליו. הליווי השוטף של פרוייקט נעלה בארץ לא מסודר כמו שצריך,

בהשוואה לעליית-הנוער שיש לה מקצוענות בענין הזה. יכול להיות שכדאי שהיא תיקח את

זה.

פ' סתוי;

זה מאד לא הוגן מה שאתה אומר.
מי יבור
בעניינים האלה יכולת לפנות אלינו ולבקש את הדברים מאתנו, והייתי נותן לך.
א' לב
תודה, בסדר.

העניו של מורות-חיילות בליווי קבוצות ילדים-עולים מרוסיה דרך האגף לחינוך

התישבותי לא הצליח.
ק' פלדמן
יש לי כמה שאלות וכמה הערות. דבר ראשון, לא שמעתי על הטיפול בכל הנושא של

העויינות ביו ילדים-עולים לביו ותיקים. הדבר הזה קיים ואסור לנו לטאטא אותו מתחת

לשטיח, ואיו מספיק התייחסות לנושא הזה. למעשה איו אינטגרציה ביו הילדים העולים

לבין הוותיקים, ואם יש, היא בדרגה נמוכה בשלב זה, ואני חושבת שזה אחד המאפיינים

אחר-כך לקליטה מוצלחת.

אני שומעת מילדים-עולים ומהוריהם על מלות גנאי שהו ותיקים משתמשים בהו כלפי

העולים, ומצד שני זלזול מצד העולים בילדים הוותיקים. אני חושבת שהנושא הזה

צריך להיות מטופל במשרד החינוך.

היו"ר ע' זיסמן;

אנחנו יודעים את זה. אבל כמי שמייצג ארגון מאד חשוב, אני רוצה לשאול אותך אם

את מדברת על מימדים גדולים ביותר.

קי פלדמו;

כן. כנציגת מרכז השלטון המקומי אני חושבת שצריך לבדוק את הנושא הזה לעומק -

א. מבחינת סקר ובדיקה מעמיקה; ב. לנקוט בצעדים אופרטיביים כדי לעשות, והרשויות

המקומיות ישמחו להיכנס לנושא.
אי רביץ
האם אתם עושים מעקב ויודעים לאחר כמה זמו שהעולים-הילדים הגיעו ארצה העניו

הזה פוסק והולך? האם אתם רואים הבדל ביו התקופה הראשונה לבין תקופה יותר מאוחרת

של קליטת הילדים-העולים?

ק' פלדמן;

הנושא שאני מעלה הוא בדיוק הנושא של מעקב, בדיקה וסקרים נלווים לזה. ברור

שהענין הזה באיזה שהוא שלב נפסק, אבל כעולה חדשה לשעבר אני חושבת שהנושא לא נבדק

אף פעם.



יושב-ראש הוועדה סיפר לנו בתחילת הישיבה על חוויות; העליה שלו. גם אני יכולה

לדבר על חוויות הקליטה שלי ושל חברי, ולומר שהדברים האלה לא עוברים אף פעם אם לא

מטפלים בהם בהתחלה. זה לא סוד שהילדים-העולים לא אוהבים את הילדים הוותיקים

והוותיקים לא אוהבים את העולים. אני מבקרת בבתי-ספר, שואלת את הילדים ורואה את

הילדים-עולים בקבוצות נפרדות ואת הוותיקים בקבוצות נפרדות. הם יושבים באותה כתה,

וכביכול יש אינטגרציה, אבל זה לא אמיתי.

אי רביץ;

הבעיה העיקרית היא כנראה השפה.

ק' פלדמן;

בהחלט לא. הבעיה היא בהבדלים של השקפות עולם, רקע תרבותי, חברתי וכדומה.

עניו האפוטרופסות על הילדים שמגיעים כתיירים, ומה קורה אם חס-וחלילה הם

חולים, וכדומה. מי אחראי על הילדים האלה?

מי יבור;

יש לזה כיסוי משפטי.

ק' פלדמן;

שיעורי-עזר. גם אנחנו מוותרים על התוספת, אבל עדיין הפערים בין הצרכים לבין

שיעורי העזר שניתנים הם גדולים בי והנר, וכפי שיושב-ראש הוועדה ציין, הנושא של אהבת

ארץ-ישראל, הקשר עם הילדים הוותיקים, הקשר אל המדינה ואל האדמה, איננו ניתן

בשיעורי-עזר. מי שמכסה היום את הנושא הזה בצורה חלקית אלה הרשויות המקומיות, והן

לא מקבלות לזה כיסוי תקציבי.

כנ"ל לגבי ההסעות. אינני אומרת שאין להסעות כיסוי בכלל, אבל פעמים רבות,

במסגרות שונות ובאירועים שונים אנחנו מצביעים על החוסר התקציבי בנושא ההסעות,

במיוחד במועצות האזוריות, מאתרי המגורים אל בתי-הספר. אני חושבת שכדאי לעשות גם

את המבחן הכלכלי לטווח של 5 - 6 שנים, כי למרות שכולנו רוצים לחסל את הקרוואנים,

-ואני לא אקח את חצרות יסף כדוגמא, כי זו בעיה בפני עצמה - אבל לגבי המקומות

האחרים, העלויות של ההסעות וחוסר הכיסוי שלהן יכולות להוות בעיה גם לרשויות

המקומיות היום, ובוודאי בהמשך. כי באיזה שהוא שלב יפסיקו להגיד שהם עולים וזה

ייפול על כתפיהן של הרשויות המקומיות.

לגבי 5,000 המורים שמכשירים אותם לפרוייקט מיוחד, מקרן מיוחדת, ושנאמר שיש

הסכם עם הרשויות המקומיות, אני רוצה להבהיר שאין הסכם עם הרשויות המקומיות. אני

רוצה שתבדילו בין לדבר עם רשות מקומית אחת שתהיה מוכנה לקלוט ולממן שליש מהמורים

האלה, לבין הסכם מסודר לגבי כל הרשויות המקומיות. פירוש הדבר שראש רשות מקומית

שהסכים לשלם את השליש, לא בטוח שיש לו כיסוי לזה, ומה יקרה בשנה שניה לגבי העסקת

המורים, על כתפיו של מי זה ייפול? אני חושבת שהסכם כזה צריך להיעשות עם משרד

הפנים ועם כל הגורמים השותפים לנושא, כי אחרת הכשירו 5,000 מורים ולא יהיה כיסוי

להעסקה שלהם.

באשר לתנועות הנוער, אני חושבת שהדרך של הפעלת תנועות הנוער וכניסתן לקבוצות

של עולים, במיוחד באתרי הקרוואנים, צריכה להיעשות בצורה הרבה יותר זהירה ומתוכננת

ולא כפי שאנחנו פועלים עם ילדים שלנו בתנועות הנוער, מכיוון שהאוכלוסיה הזאת לא

מכירה את תנועות הנוער, ובמידה מסויימת אפילו מתרחקת מהן. זה מזכיר להם ספורים

מהעבר, הן לגבי האוכלוסיה האתיופית והן לגבי האוכלוסיה הרוסית. מנסיוני ומנסיון

חברי, ומדברים שאני רואה עכשיו בשטח עם העולים, הם לא מתלהבים מתנועות הנוער. אין

זה אומר שאי-אפשר לפעול בהדרגתיות, אבל צריך לעשות את זה בצורה הרבה יותר



מתוכננת, בכמויות קטנות ולערבב אותם עם נוער שאיננו בתנועת נוער ולתת לו הכנה

מספקת, כי אחרת, במקום להשיג תוצאות חיוביות רק נרחיק את בני הנוער מתנועות

הנוער.
היו"ר ע' זיסמן
דרך אגב, יש ועדה בכנסת בראשות יושב-ראש הכנסת, שנותנת פרסים לאיכות חיים.

אני עמדתי בראש ועדת משנה בקשר לעליה וקליטה, והמלצנו שהפרס הראשון יינתן לתנועת

נוער שנקראת "נוער לנוער". מדובר על 2,000 בני-נוער ברשויות מקומיות שונות

שעוסקים בחונכות של בני-נוער. אני מכיר את התנועה הזאת בעיריית ירושלים ויודע

שהיא עושה עבודה יוצאת מן הכלל.

ק' פלדמן;

זה בדיוק הצד השני של המטבע.

י י בא-גד;

יש לנו שתי דוגמאות להשוואה עם קבוצת בקורת, ואני חושב שזה יכול ללמד את

כולנו. יש לנו את פרוייקט נעלה, שכולם משבחים אותו ולא שמעתי עליו מלת בקורת

אחת. מונח לפני מכתב מזעזע של הפורום הציוני של יהודי ברית-המועצות, ובו נאמר:

ילדי העולים סובלים מניכור, בדידות והוסר קשר חברתי עם בני גילם. אלימות פיסית

ומילולית, ועוד ביטויים שאינני רוצה לקרוא. הם חשופים בין כותלי בית-הספר

להתנכלויות חוזרות ונשנות; חוסר רצון לבקר בבית-הספר, דכאונות והתאבדויות. מה

צריך יותר מהכתוב כאן? שמענו מגבי פלדמן, ואני אומר לכם מעדות ראשונה, שילדים

שהגיעו אלי מבתי-ספר יוקרתיים וחשובים, אמרו לי: הרב, הם לא אוהבים שם את

העולים. אני מדבר על בית-ספר דה-שליט ברחובות.
אי אופיר
ובנחלים אוהבים אותם.
י' בא-גד
בנחלים לא רק אוהבים אותם. יש קבוצה של 50 ילדים עולים שבאו ונקלטו.

מה קרה בנעלה, שם ההצלחה היא יוצאת מן הכלל, ומה קורה בקליטה הבלתי-מרוכזת,

הבודדת, שם קורים הדברים האלה? אני הושב שזו התשובה לכל, שלוקחים קבוצה, לא

כבודדים, ומביאים אותם לפנימיה, ונותנים להם לא רק שיעורי-עזר. הם עשו מעט מדי

ומאוחר מדי עד שהם אישרו את שיעורי העזר.

אבל הבעיה היא לא רק שיעורי-עזר. הבעיה היא קשר לארץ, קשר למדינת ישראל.

לכן הפרוייקט של הצבא צריך כן להדאיג. הטלוויזיה השמיצה, אבל המסקנות צריכות

להדאיג.

דבר נוסף - קשר ליהדות. גם בתנועה הקיבוצית, אם יש עולה מברית-המועצות לשעבר

או מאתיופיה, הוא איננו יודע מי זה אברהם אבינו, משה רבנו, או איננו יודע מה קרה

בעשרה בטבת ובתשעה באב, זו לא בעיה דתית, זו בעיה לאומית מדרגה ראשונה. כי ילידי

הארץ יודעים כמה שיודעים. ילד שבא מאתיופיה או מברית-המועצות אין לו קשר לכל

המורשת של עם ישראל. הצלחת הקליטה בפנימיות וההצלחה של פרוייקט נעלה - ואיך

אנחנו עושים את זה? לא ככתות נפרדות, כי אז זה ייצור ניכור. לפני הצהריים הם כתת

אולפן. לאחר-מכן כל כתה, לפי קבוצות, נכנסת לכתה האם והם הופכים להיות הלק

מהתלמידים.

לכן אני מציע שנלמד את ההבדל בין שתי צורות הקליטה ונאמץ את הקליטה המרוכזת

והמשולבת במוסדות פנימייתיים או בקבוצות. דוגמא לכך היא ההצלחה בנוה-עמיאל,

בימין אורד ובמקומות אחרים. ולכן, לא נפקיר אותם כבודדים אלא נשלב אותם בקבוצות



ואז נשלב אותם בחברה, קבוצות עם השתלבות.

י' שרייבר;

אני מבקשת לייצג כאו את הצד של הקליינט. דיברנו על הממסד, מה עושה משרד

החינוך, ופרוייקט כזה ואחר. אני מרשה לעצמי לדבר בשם הילדים ובשם המשפחות ואתרכז

בקצרה בשלושה קטעים. 1. לגבי קליטה של ילדים לא-אתיופים; 2. לגבי קליטה של

ילדים אתיופים, וקצת לגעת בנושא של אולפנים למבוגרים.

לגבי הקליטה של הילדים הלא-אתיופים, אדוני היושב-ראש, אני חושבת שאם היינו

מרהיבים את זה בעצם היינו משיגים הכל. מפני שמה שאמרת הוא שהייתם שני ילדים בכתה

טי, ובתוך בית-הספר הלכתם לאיבוד. זרז בדיוק מה שקורה היום. אם אנחנו מדברים

כל-כך הרבה על קליטה של 340 ילדים, כמה היינו צריכים לדבר על 3,400 ילדים או על

34,000 ילדים? זאת אומרת, אם אנחנו רואים את הפרופורציות, אנה אנו באים? כי

הקליינט לא מרוצה. יכול להיות שהמטפל מרוצה אבל אנחנו לא מרוצים, והשאלה היא ממה

איננו מרוצים.

דובר פה על נוער מנותק. אנחנו רואים ילדים מחבר העמים בעיקר, שמשוטטים

ברחובות. אפשר ללכת ברחוב הרצל בחיפה ולראות אותם, ובהרבה מקומות אחרים. נשאלה

שאלה מתי זה קורה. אנחנו רואים בעיקר אצל הילדים הרוסים קורלציה ישירה עם הבעיה

הכלכלית. אם אחרי שנה, כשנגמר סל הקליטה, והמדינה לא משלמת עבור ההוצאות שכוללות

גם את הוצאות החינוך, וזה מתגלגל על החורים; וכשאנחנו יודעים מהי רמת ההכנסה של

ההורים בחלק גדול מהמקרים, אז אנחנו בבעיה. ואם מצד שני לא קיים חוק חינוך חובה,

שגם יחייב את ההורים, ושני הדברים האלה נפגשים, הבעיה עוד יותר גדולה.

אם לזה נקשור גם את העובדה שהילדים נפלטים, והעובדה הזאת לא מרעישה שמים

וארץ, אז הילדים נפלטים - מה קורה? וקציני ביקור סדיר לא כל-כך מחפשים אותם, אז

אנחנו בבעיה, והמספרים גדלים והולכים. אנחנו לא יכולים להכריה את הילדים האלה

לחזור לבית-הספר, כי אין חוק שיכריח אותם, אבל אולי דרך טיפול של חבורות רחוב.

לחבורות רחוב יש קונוטציה שלילית על גבול הפלילי, אבל אני לא מתכוונת דווקא

לחבורת רחוב עם ילדים בעלי פרופיל פלילי, אבל איזו שהיא גישה לחפש את הילדים האלה

ולעשות אתם משהו. מפני שככל שהבעיה הכלכלית מחריפה אנחנו רואים יותר את התופעות

האלה.
א' רביץ
לאיזה גילאים את מתכוונת כשאת מדברת על חוק חינוך חובה?

י' שרייבר;

חוק חינוך חובה חל, כידוע, עד גיל 14, עד כתה ט'. מכתה י' לא חל חוק חינוך

חובה. אם ההורים לא שולחים את הילדים ללמוד בבית-ספר הם לא עוברים על החוק. אין

לי ספק שמדובר על מאות. ילדים. אילו בבית-הספר היתה גם יותר אווירה קולטת, היה לי

גם יותר "כיף" ללכת לבית-הספר והייתי יותר- מקובל, והיה לי יותר טוב, אז גם זה לא

היה דוחף אותי החוצה. אבל אם גם רע לי ואם גם להורים שלי אין לשלם עבור ספרי

לימוד - כל מיני דברים שמתחברים בעוצמות כאלה ואחרות, וזה שונה אצל כל משפחה

ומשפחה - כשהדברים האלה מתחברים, זאת התופעה שאנחנו רואים.
היו"ר ע' זיסמן
אבל מה שאת אומרת הוא עניין לא רק של משרד החינוך והתרבות. זה נוגע לרשויות

מקומיות, עיריות, ולכל המערכת.



י' שרייבר;

אני מדברת כעת בוועדת העליה והקליטה של הכנסת. אני מסכימה שמשרדים ארורים

ורשויות מקומיות מעורבות בזה.

אחרי שגמרנו לייבש את הביצות ולסלול את הכבישים, איזה אתגרים יש לנו לתת

לנוער? חוץ מאשר לקלוט עליה, הרבה מאד אתגרים ציוניים וחינוכיים לא נשארו, ואני

חושבת שפה אנחנו די מפספסים, ובגדול.

במאמר מוסגר אני רוצה לדבר על משרד החינוך. משרד החינוך, מהליווי שלי אותו

גם במבצע משה, גם במבצע שלמה וגם אחר-כך, באמת עשה נפלאות. האנשים במשרד עשו

נפלאות בפרק זמן כל-כך קצר, בעיקר במבצע משה, במבצע שלמה וגם מחבר העמים.

המשאבים היו מצומצמים, וגם כשעושים תמיד אפשר לעשות יותר טוב, ויש לא מעט לעשות

יותר טוב ממה שנעשה.

לגבי האתיופים, שמענו ממר הראל שיש מורות-חיילות שמלוות את הילדים. אני מרשה

לעצמי לומר שזה לא לגמרי מדוייק, בלשון המעטה. מפני שאם ארצה להרחיב אומר שיש

מספר לא מבוטל של בתי-ספר וכתות שהמורה החיילת ו/או בת השרות הלאומי משמשת כמורה

בכתה לכל ענין ודבר. ממה נפשך? אנחנו צריכים להכשיר מורה רגיל במשך 3 שנים כדי

שהוא יעמוד בפני כתה. איך אנחנו יכולים להיות מרוצים או חצי-מרוצים כשאנחנו

מכשירים ילדות בנות 18 ואנחנו עושים אותן מורות? אנחנו לוקחים אוכלוסיה חלשה שיש

לה חסך ופער תרבותי גדול מאד, ואנחנו נותנים לה מורות ללא הכשרה מספיקה. זאת לא

מגמה במשרד החינוך, אבל זו בעיח שצריך לטפל בה.
היו"ר ע' זיסמן
וזה קורה בוודאי בנקודות ישוב חלשות.

י' שרייבר;

כן. על זה יענה משרד החינוך.

אי מור;

המעטות שנשלחות מצליחות מאד.

י י בא-גד;

יש להן לב, וזה חשוב ביותר.
י' שרייבר
לגבי כתות ומבנים. אני לא רוצה להגיד שזה דווקא לגבי האוכלוסיה האתיופית

מפני שיש משהו נגדם. זה לא כך.

אי רביץ;

אבל את טוענת דבר מאד חמור, לפי דעתי. אני רוצה למקד את הטענה שלך. יש חוק

חינוך חובה במדינת ישראל. את רוצה לומר לנו שיש בתי-ספר ששם במקרה לומדים ילדים

עולי אתיופיה, והם לא מקבלים את המינימום, לאמור מורה תקני בבית-הספר, ומשתמשים

ב"חאפערים"?
י' שרייבר
אינני יודעת אם אלה "חאפערים".
א' רביץ
נגיד שזו בחורה הכי מצויינת עם הרבה לב.

י' שרייבר;

זה בדיוק מה שאני אומרת.
אי רביץ
משרד החינוך מתכוון לחסוך כסף כאן? מח קורח?
היו"ר ע' זיסמן
חבר-הכנסת רביץ, מיקדת את העניו, מיד נשמע את התשובה.
י' שרייבר
מבני חינוך. אני מלאת תשבחות למשרד החינוך, אבל עובר יותר מדי זמן עד שבעיות

נפתרות. עד שמגיע התקציב ועד שהאגף לבינוי ומשק של משרד החינוך בודק, עד שהרשות

המקומית רואה את הפאקס, ועד שהיא מקבלת אישור לכסף, ועד שהקבלן בא, וכך הלאה,

אנחנו מוצאים ילדים שלומדים במקלטים, בפרוזדורים ובכתות בלי חשמל, ועכשיו חורף,

ועוד כל מיני דברים כאלה. אינני חושבת שמישהו לגבי הילדים הפרטיים שלו חיה מרוצח

מהמצב הזה. לא רק זה, הוא גם היה עושה משהו אם הוא חיה לא מרוצה. הדברים בסופו

של דבר ייפתרו, אבל אין כל הצדקה לזמן חרב שעובר.

אולפנים למבוגרים - גם זה ספור שעולה וחוזר. פח באמת אפשר לבחון לפי

חתוצאות, ואני מדברת על עולי אתיופיה. אנחנו רואים עולים שגומרים את האולפן,

ומספר חעולים שמסוגלים להגיד 5 משפטים נכונים, שגם יבינו אותם, שואף לאפס. נכון

שיש טענה שיש להם חסר ויש להם פער, ואין להם השכלה - כל זה נכון, אבל כולם כאלה?
אי רביץ
מה הסיבה לכך? גם שם יש מורות-חיילות?
ר' ג'קסון
בוודאי, שם יש בלי סוף מורות חיילות.
י' שרייבר
נכון שיש קושי עם הסתדרות חמורים, וניסינו עם משרד החינוך להעלות את הדברים

וזה לא כל-כך נפתר, אבל שווה כל פעם להעלות את זה מחדש לגבי מבוגרים, לבדוק

אפשרויות של אולפן גמיש - בשלב אי. זאת אומרת, שלא יהיה בהכרח אולפן רק לפני

הצהריים, אלא שתהיה איזו שהיא אפשרות ששלב אי יהיה בשעות אחר-הצהריים. יש לנו

ענין, גם לגבי עולים מאתיופיה וגם לגבי אחרים, לשלב אותם בשוק העבודה ואת האולפן

לעשות אחר-הצהריים, אפילו כהכשרה מקצועית, לא עבודה בפועל. לא הצלחנו עם זה, יש

התנגדויות, ולחבא שווח לנסות את זה.

דבר אחרון חוא הקרוואנים. ענין חקרוואנים עולה בצורות כאלה ואחרות בכל מקום.

כשמח' העליה והקליטה של הסוכנות היהודית היתה בקרוואנים, נתנו מענה כמו במרכזי

קליטה רגילים שלנו לפעילות של הילדים בשעות אחר-הצהריים. אנחנו יצאנו ולא נכנס

אף אחד במקומנו. בשעתי כתבתי מכתב למשרד החינוך לבדוק אפשרות של יום לימודים

ארוך. אפילו אם אין ארורה חמה, שיש בזה קושי, גם תקציבי, אני חושבת שצריך היה

לחזור ולדון בסוגיח חזו דרך יום לימודים ארוך, גם כעזרה, גם כפעילות חברה ותרבות;



ואם לא בבית-הספר, אז באחד המבנים באתרים האלה, כי באתרים האלה יש שממון מוחלט של

פעילות חברה ותרבות גם למבוגרים וגם לילדים. מאות ילדים מסתובבים באפס מעשה ללא

שום מסגרת וללא שום טיפול.

י' שילה;

לא אפרוס בפניכם את כל היריעה מפני שקודמי כבר עשו זאת בישיבה הקודמת. לגבי

התמקדותה של התנועה בנושא העולים אמסור רק מספרים כלליים. יש היום קרוב ל-7,400

ילדים עולים מתוך כ-14,000 ילדים שנמצאים ומתחנכים במסגרת עליית-הנוער, במסגרת

היומית של מרכזי הנוער. למעלה מ-60% - 70% בחינוך הפנימייתי שלנו הם נערים

עולים, שכ-5,200 ילדים מתוכם הם עולי אתיופיה, כ-1,800 מברית-המועצות לשעבר,

והיתר באו מיוגוסלביה ומארצות אחרות.

כבר כמה שנים אני מתריע בוועדת החינוך והתרבות ובוועדת העליה והקליטה של

הכנסת בענין שעות תקן לאתיופים. מר הראל, אני שמח ומברך אתכם שהגעתם למסקנה לתת

2.75 שעות לאתיופים שהולכים לבגרות. אני חושב שזה עדיין לא מספיק. אמנם חלק

מהילדים שהגיעו במבצע משה כבר סיימו את המערכת, אבל אני רוצה לומר לחברי הוועדה

ש-90% מבני העדה האתיופית בני 14 ומעלה, ממבצע שלמה ולאחר מבצע שלמה התחנכו

במוסדות עליית-הנוער. כלומר, מבין הילדים המתבגרים שהגיעו לכאן, 90% מהם התחנכו

במוסדות עליית-הנוער.

א' רביץ;

כמה מהם סיימו בחינות בגרות?

י' שילה;

מדי שנה בשנה מסיימים כ-400 ילדים, כ-30% מתוכם ניגשים לבחינות בגרות. אנחנו

צריכים לזכור שאלה שסיימו כעת הגיעו לארץ בני 16, 17. 18 ו-19. הם למדו מעט

שנים, או בכלל לא למדו, או שלמדו שנתיים - שלוש שנים באתיופיה. כלומר, כדי להביא

אותם להישגים של בגרות צריך גם גיל וגם יכולת. כל מי שמסוגל היה להגיע לתעודת

בגרות, לא חסכנו ממנו כחוא-זה, וגם להשאיר אותו במערכת, למרות שיש לנו סף של 18.

יש לנו גם תלמידים בני 20 ו-21 שמסיימים את המערכת.

ככל שהילד נקלט מוקדם יותר במערכת, בגיל 13. 14 או 15. אני מאמין שיותר ויותר

ילדים יסיימו בחינות בגרות, כי המוטיבציה שקיימת ופועמת בתוכם היא גבוהה מאד.

לכן אני ממליץ לראות שני קטעים ומגזרים. המגזר האחד שמסוגל להגיע לבחינות

בגרות, לתת לו דחיפה. לכן צריך להגדיל את שעות התקן. מגזר נוסף אלה ילדים בעלי

הישגים לימודיים נמוכים מאד, שלהם צריך לתת הרבה יורנר משעתיים או שלוש שעות

בשבוע. אני גם לא רוצה להדביק ליזם תווית של חינוך מיוחד. הם לא שייכים לחינוך

המיוחד, אם כי, לצערי, יש היום ילדים בכתות בבית-ספר יסודי שמוגדרות כחינוך

מיוחד. אנחנו קיבצנו את הילדים במסגרות מיוחדות שלנו והם מקבלים טיפול, ואני

חושב שמשרד החינוך צריך לעזור בהגדלת שעות התקן לילדים אלה. זה באשר לתלמידים

האתיופים. אני הושב שנעשתה עבודה גדולה בתחום הזה בעליית-הנוער, וגם הנסיון

שהצטבר הוא כביר.

אני רוצה להתייחס ל"נעלה". קודם-כל, הפעולה שעשה משרד חינוך היא פעולה

מבורכת. מי יכול להגיד לא להביא ילדים מהגולה לארץ-ישראל? חבר הנאמנים של

הסוכנות היהודית החליט, ואנחנו נמצאים כבר בקצב די מתקדם להביא בין 700 ל-1,000

ילדים בשנה הבאה.

י י בא-גד;

למרות שיש 5,000 מועמדים, כפי שנמסר לוועדה על-ידי לשכת הקשר.



י' שילה;

זה הכל ענין של תקציב. לנו יש לשכה אחרת והיא מוסרת לנו מספרים אחרים.

אנחנו עובדים בשיתוף-פעולה מלא עם משרד החינוך בשטחים רבים. כאזרח המדינה,

לא בשם הסוכנות אני רוצה לומר שאנחנו הולכים לעשות טעות גסה. אתם מתארים לעצמכם

איזו אנדרלמוסיה תהיה כעת בחבר העמים? יבואו לשם נציגי משרד החינוך או לשכת הקשר

בשם מדינת ישראל, יבואו לשם נציגים של הסוכנות היהודית - אלה יגייסו ואלה יגייסו.

אלה יגייסו ילדים תיירים, והם יבואו עם כרטיס טיסה חזרה כדי לבקר את הוריהם, כאשר

אנחנו רוצים להביא לכאן ילדים רק במעמד של עולה. הם יבואו לכאן ואי-אפשר יהיה

להוציא אותם במעמד של עולה. אבל אנחנו מביאים אותם לארץ בתנאי שיש הסכמה של

ההורים ושל הילדים עצמם שתוך 3 - 4 חודשים יחיה להם מעמד של עולה. זה מה שיקרה

שם. אני אבוא כעולה או כתייר. אחר-כך הם יבואו לפנימיה, ובמסגרת הפנימיה יהיה

פרוייקט נעלה. ייצא שהילד האחד הוא במעמד של תייר והילד השני במעמד של עולה.

אני מתריע על תופעה, וכבר התרעתי עליה במחלקה וכו'.

י י בא-גד;

מה אתה מציע, שכולם יעלו כעולים חדשים?

י' שילה;

כאזרח מדינת ישראל הייתי רוצה להשקיע בנוער עולה שיידע שכאן מדינתו, כאן הוא

צריך לסיים את לימודיו ולשרת בצבא. מה אני הייתי רוצה? אני לא קובע כאן. יש

מדינת ישראל ומשרד החינוך.
א' רביץ
אבל יש להם הורים.
י י שילה
היהודים במוסקבה לא מבינים מה זה הסוכנות היהודית ומה זה לשכת הקשר.

היו"ר ע' זיסמן;

הם מבי נים טוב מאד.

י' שילה;

התקציבים שעומדים לרשות העם היהודי ולרשות מדינת ישראל הם בסך-הכל מוגבלים.

לכן אנחנו צריכים לשקול, אם עומדות לרשותנו תוכניות כאלה ואחרות, איזו מהן עדיפה.

אם אפשר להביא את כולם, נביא את כולם. כבר הבאנו בזמנו נערים לחצי שנה ול-3

חודשים והם חזרו חזרה. את זה אפשר לעשות כשיש לך משאבים בלתי-מוגבלים. אבל

כשהמשאבים מוגבלים, אתה צריך להחליט את מי עדיף להביא למדינת ישראל.

כאזרח המדינה, ולא כעובד הסוכנות היהודית אני אומר לך שאני רוצה להביא נערים

שיהיו אזרחי המדינה, ישרתו בצבא וילמדו במוסדות להשכלה גבוהה וישתרשו כאן. זאת

עמדתי.

אי אופיר;

בעקבות דברי חבר-הכנסת בא-גד אני רוצה להגיד שעליית-הנוער מצאה לנכון לערוך

סקר על מערכת היחסים בין עולים לישראלים במוסדות החינוך שלנו. הסקר ניתן להפצה

ואפשר לקבל אותו.



מהממצאים שבידינו עולה שכאשר ילדים-עולים מארצות חבר העמים נמצאים עם נוער

ישראלי יש מתחים. אין עויינות, ויש הבדל. מה שיותר מעניין הוא שיש תבנה

וסובלנות מצד הילדים העולים למערכת היחסים הזאת. הם מבינים ואומרים: אנחנו

שונים, הילדים הישראלים לא מבינים אותנו, ואין תחושה של ניכור בפנימיות.
ק' פלדמן
אני לא חולקת על דבריך. אני ילדת עליית-הנוער וגם עבדתי כמורה בעליית-הנוער

במשך 4 שנים, במוסד ימין אורד. אני מסכימה ב-100% עם מה שאתה אומר. מה שקורה

במוסדות עליית-הנוער הוא נהדר ומצליח והוא לא קנה-מידה להשוואה בין מה שקורה

במגזר העירוני. צריך לעשות פעם מחקר למה בעליית-הנוער מצליחים ואיפה הבעיות.
היו"ר ע' זיסמן
אולי לא ניסחת את זה בדיוק. את תיארת מצב של ג'ונגל. אין מצב כזה.
ק' פלדמן
לא התכוונתי לזה, חס וחלילה. אמרתי שצריך לבדוק למה זה כך.
היו"ר ע' זיסמן
זה גם תלוי במקומות ישוב שונים.
ק' פלדמן
בהחלט.
אי אופיר
מה שחשוב הוא שהילדים-עולים מקבלים את זה יותר בסובלנות ויותר באהבה מאשר

המבוגרים מקבלים את זה.

שנית, אני רוצה לומר לחברים שמטפלים בנוער האתיופי, שלעליית-הנוער יש קבלות

על מה שהיא עשתה, אבל היא לא מסתפקת בזה. איתרנו 300 ילדים-עולים מאתיופיה בעלי

פוטנציאל גבוה יותר מהממוצע, ואתם אנחנו הולכים לתוכנית העשרה רחבת-היקף, בשיתוף

משרד החינוך והתרבות, כדי להביא אותם לתעודת בגרות יוקרתית, במובן זה שיחידות

המבחן במתימטיקה ובאנגלית יהיו גבוהות במיוחד כדי שכניסתם לאוניברסיטאות תהיה

חלקה. הזכירו כאן את קרן קרב, ואני מקווה שזה יהיה בשיתוף עם קרן קרב.
סי עובדיה
אני רוצה לדבר על דבר שציפיתי לשמוע עליו וזה לא קרה - מה קורה עם טובת

החניכים שאנחנו מדברים עליהם. יש קריטריונים שלפיהם אנחנו בוחנים את בתי-תספר,

את הצוותים ואת הילדים, אבל איפה הקטע המשמעותי, מה ניתן בכל אחד מהמוסדות

לילדים, כשטובת הילד היא לא רק הגדרה אלא בחינה אמיתית. לא נאמר על זה אף מלה

אחת פה. יש מבחנים. אינני רוצה לדבר על כסף. אני חושב שההשקעה הכספית נעשית אצל

כל אחד במקום החינוך שלו בהתאם לתפיסה שקיימת במקום, ואם חברת נוער או כתה מונה

15, 20, 30 או 35, ומושקע בה מה שהושקע, תוצר הלוואי הוא לא רק לאיזה בגרויות הם

הגיעו, אלא גם לראות איזה סוג של אזרחים הם לאחר שהם סיימו את תקופת החונכות

שלהם. כמה מהם הולכים לצבא, איזה שירות משמעותי הם עושים, ומה קורה אתם אחר-כך.

אין לי ספק שיש מוסדות שעושים עבודת קודש, נהדרת, אבל הקבלות לחלק החינוכי

הזה באות דווקא לידי ביטוי במקומות שבהם אנחנו רואים את התוצאה, כי הקהילה שחובקת

אותם נותנת להם תשובות ברמה יותר גבוהה.
היו"ר ע' זיסמן
בתנועה הקיבוצית עשיתם בדיקה לאן הם הולכים, מה הם עושים, מה קורה אתם? קל

להגיד את זה על 600 תלמידים, אבל פה מדובר על היקפים הרבה יותר גדולים. הנושא

המרכזי שלנו הוא מה קורה עם כלל הנערים במערכת החינוך. הקדשנו ישיבה מיוחדת

לתק"ם ולקליטה של העולים בכלל ושל הנוער בפרט, ואנחנו חייבים להתקדם.

אי רביץ;

הנערים נמצאים אצלכם במסגרת עליית-הנוער במוסדות שלכם?
סי עובדיה
כן.

טי צור;

אני רוצה לשאול את מר הראל. אני מרכזת את ועדת החינוך בתק"ם. אנחנו מקבלים

מכתבים ממנהלי בתי-ספר יסודיים בנושא שעות העזר לתלמידים בבתי-הספר היסודי ים

שקוצצו בצורה משמעותית, ולא הורחבו. אני מבקשת לקבל תשובה איפה זה נמצא בטיפול,

כי אנחנו קולטים בבית ראשון במולדת וקולטים הרבה מאד נערים בתוך בתי-הספר שלנו,

גם היסודיים וגם במסגרת חברות הנוער. במסגרת חברות הנוער יש לנו רושש שזו מעמסה

מאד כבדה על הקיבוצים שלנו, שבאמת עושים את זה עם כל הלב, וזה בא הרבה מאד

על-חשבון הקיבוץ עצמו. אנחנו נותנים מעל ומעבר.

אנחנו מפחדים מאד שלא ניפול שוב בנושאים האלה. מאד חשוב לנו לקבל תשובות.

אנחנו צריכים לקבל תשובות אמינות שהבטחות או מגמות יתקיימו, כי בשנה שעברה הכנו

צוותים וההבטחות לא קויימו.

י י פרנקל;

הכנתי מסמך ובו פירטתי את רוב הבעיות. גב' שרייבר בעצם אמרה את הדברים

שהתכוונתי לומר, ואני מסכימה בהחלט עם כל מה שהיא אמרה. אבל אני רוצה להוסיף שיש

לי נתונים של סקר שנעשה באחת העיריות שקלטה כ-30,000 עולים. לצערי, ראש העיר

ביקש לא לפרסם את הנתונים. הנתונים הם ש-20% בני 16 - 18 נושרים ממערכת החינוך,

כמחצית מתוכם מגיעים לשולי השוליים, זאת אומרת לעבריינות. וכשאנחנו מדברים פה על

נוער מנותק, יש לנו כבר נתונים, ואני בטוחה שבאותן ערים שיש עדיין נתונים

מדוייקים, יודעים שהמספרים קרובים ל-20%, וזה דבר שצריך להפחיד אותנו. כשמדובר

על קרוב ל-100,000 ילדים ובני-נוער, מתוכם כ-40,000 בגיל חטיבת ביניים וחטיבה

עליונה, 20% זה הרבה מאד. אנחנו עומדים פה בפני פצצת-זמן. כל מה שקורה קורה לאט

ולא מספיק.

מת שאני שומעת פה על תנועות הנוער ועל הפרס שאחת מתנועות הנוער מקבלת זה קצת

מוזר לי. אני יודעת שחברות נוער קלטו עשרות בודדות של עולים חדשים. תנועת הנוער

היחידה שקלטה עולים ביתר הצלרוה מתנועות אחרות זו בני-עקיבא, וגם פה מדובר על כמה

מאות בכל הארץ, בשום אופן לא 2,000. אני לא יודעת מאין נלקח המספר 2,000.

היו"ר ע' זיסמן;

מדובר על "נוער לנוער" שליד העיריות. יש 2,000 תלמידים במקומות שונים בארץ

שעוסקים בחונכות, והם הקיפו איקס עולים חדשים. הדברים בדוקים.

י י פרנקל;

כנראה שזו חונכות של ילדים קטנים. אני מדברת על בני-נוער מתבגרים שאין להם,

לצערי, שום זיקה ושום קירבה לתנועות נוער.



א' רביץ;

גם את מסכימה שהבעיה היא שאין כסף לספרי לימוד, כפי שהיא הוצגה כאן קודם?

י י פרנקל;

אני חושבת שקצת איחרנו את הרכבת. העליה התחילה ב-1989. כבר 3 שנים אנחנו

בכשלון. אני מברכת על התוספת לבתי-הספר התיכוניים, אבל חטיבות הביניים שלא זכו

לקבל שום תוספת לא ייכנסו לבתי-ספר תיכוניים.

היו"ר ע' זיסמן ;

לפורום הציוני יש הרי משאבים והוא משקיע אותם בכל מיני דברים. מה אתם

משקיעים בנושא הזה?

י י פרנקל;

מטרת הנסיעה האחרונה של נתן שרנסקי לארצות-הברית וכל ההרצאות שלו בפני

הפדרציות היתה גיוס כספים למועדוני נוער. בירושלים הקמנו מועדוני נוער ויש עוד 5

בדרך. זה כמו פרוייקט נעלה. התוכנית שלי היא ל-300 בני-נוער. כמה אני יכולה

במסגרת ארגון וולונטרי לעשות? משרד החינוך, הממשלה - זו הכתובת.

היו"ר ע' זיסמן;

יש לכם, למשל, מרפאות שיניים. כמה אנשים באים לקבל טיפול במרפאות השיניים?

י י פרנקל;

אלפים.

היו"ר ע' זיסמן;

אולי צריך לעשות שינוי גם בסדרי העדיפויות. הדברים שאת אומרת הם נכונים, אבל

המאמץ הזה הוא מאמץ לאומי. זה לא מאמץ שרק ממשלת ישראל יכולה לשאת בו. לשם כך

יש הסוכנות היהודית ומגביות. תקציב המדינה איננו יכול ללכת רק לזה. הפורום

הציוני, שעושה פעולות יפות, לפי דעתי צריך להקדיש יותר גם לנושא הזה, וקחי את זה

לתשומת לבך. אי-אפשר להטיל הכל על הממשלה, כי היהודים שנותנים כסף לפורום הציוני

נותנים אותו כדי שהפורום הציוני יעשה בשביל היהודים בארץ.
י י פרנקל
הפורום הציוני עושה. 5 המועדונים שנפתח השנה לא יפתרו את הבעיה.

נ' פריגת;

יושב-ראש הוועדה הזכיר בדברי הפתיחה שלו שמדובר בעולים וגם בילדי חוזרים. אני

רוצה להדגיש שההתיירוסות לילדי חוזהים בשנים עברו היתה זהה להתייחסות לילדים

עולים, מתוך הבנה במשרד החינוך שמדובר בילדים שעוברים משבר הגירה ויש להם קשיי

לימוד גם בגלל בעיות שפה. הילדים האלה מתנתקים ממערכת הלימודים בארץ מוצאם, יש

הבדל רב בין תוכניות לימודים. גם ילדים שומעי עברית לא תמיד שולטים מספיק בשפה

כדי להתמודד עם דרישות לימודיות ברמת הלימודים בארץ, ובעצם הם עומדים בפני קשיים

לא מבוטלים. גם המשפחות הישראליות עוברות קשיי הסתגלות, והייתי מאד מבקשת

ששיעורי-עזר יוחזרו כפי שזה היה עד שנת תשנ"ב.

אני שמחה שהיתה הסכמה עם נציג משרד החינוך שהשתתף בישיבה של ועדת העליה

והקליטה. אני הושבת שאנחנו עוסקים פה במגזר של קליטה בארץ שהוא חשוב בפני עצמו



וצריך לתת עליו את הדעת. הייתי מאד מעוניינת גם בתוכניות אחרות בעלות אופי יותר

חברתי, אולי עם משרד החינוך, להדק את הקשר, כי אנחנו פועלים היום בחוץ-לארץ

בתנופה די גדולה והשינוי במדיניות של ממשת ישראל והמסר החיובי שהיא מעבירה לקהילת

הישראלים מביא לתוצאות. יותר ויותר ישראלים עומדים בקשר עם הקונסוליות ויותר

ויותר ילדים מגיעים ארצה גם להתנדב לצה"ל. יש פעילות לא מבוטלת, צריך להרהיב

אותה, והפניות אלינו הן מאד רבות לגבי פתרונות לילדים, כמו למשל הקמת תנועות נוער

נוספות באירופה, ותוכניות לקליטת ילדים במחנות קיץ.

ח' דשבסקי;

רציתי להגיד כמה מלים לגבי שיעורי עזר, אני קיבלתי פנייה לפני שבוע מבית-ספר

גורדון בחולון. ילד, עולה חדש, יושב בבית-הספר חודש. הוריו, מאד חכמים, הבינו

מיד מה קורה. יום יום הם באים למנהל בית-הספר ומבקשים לתת לילד עזרה כלשהי, אם

לא שיעורי-עזר אז חונך. הילד לא מדבר מלה עברית, יושב בכתה ט' ולא מבין דבר.
הילד אמר אתמול לאמו
אני לא אלך יותר לבית-הספר, אני לא רוצה, מספיק לי. אני

יושב בכתה וכאילו שאני לא יושב בכתה. זה זלזול.

היו"ר ע' זיסמן;

את דיברת עם מנהל בית-הספר?
ח' דשבסקי
דיברתי עם מנהלת בית-הספר, עם המתנ"ס , עם העיריה - עם כולם.

יש עוד מקרה. משפחת עולים ממלון דיפלומט בירושלים. במשפחה יש 8 ילדים,

ואנחנו לא מחשבים כמה עולה להורים להחזיק ילד בבית-הספר. 5 הילדים בגיל בית-הספר

יושבים היום במלון דיפלומט עם המשפחה, כאשר כל תלמידי בית-הספר יצאו לטיול, מפני

שההורים לא מסוגלים לשלם עבור הטיול.
היו"ר ע' זיסמן
יש בירושלים ארגון מתנדבים שליד עיריית ירושלים. את פנית אליהם?
ח' דשבסקי
ארגון מתנדבים לא עוזר לשלם אגרת שירותים לבית-הספר. ילדים שלא משלמים אגרת

שירותים בית-הספר לא מאפשר להם לצאת לטיול עם הכתה.
היו"ר ע' זיסמן
את צריכה לפנות לארגון הזה. יש אפשרות לשלם את האגרה הזאת.
ח' דשבסקי
מבחני הדסה. תירגמו את המבחנים מעברית לרוסית, מלה במלה, וזה בכלל לא משקף

את ההישגים של התלמידים בבתי-הספר הקודמים שלהם ברוסיה. יש הבדל תוכניות רציני

מאד, וילדים שעוברים את מבחני הדסה אחר-כך מתחלקים לבתי-ספר תיכוניים לפי

התוצאות, והתוצאות לא נכונות, הן לא מראות שום דבר. הילדים סובלים אחר-כך כל

חייהם מפני שלא נתנו להם, לפי תוצאות המבחן, להיכנס לכתה עיונית.

אי רביץ;

מבין כל הארגונים שמטפלים בעולים לא היה ארגון אחד שיתנדב לתרגם היטב את

מבחני הדסה? מדוע צריך להביא את זה לוועדת העליה והקליטה של הכנסת?



היו"ר ע' זיסמן;

גב' דשבסקי, אני אעזור לך בדבר הזה. אפשר לסדר את זה. אם יש לך עוד דברים

מהסוג הזה, אפשר להעביר אותם אלינו ואנחנו נעזור לך. אנרונו לא קיימים רק בזמן

שיש ישיבה. אנחנו קיימים גם בין ישיבה לישיבה.
מי יבור
אדוני היושב-ראש, אפשר לפנות גם למשרד החינוך שלא באמצעות הוועדה.

ח' דשבסקי;

אני שמעתי ממאות ילדים רוסים בגיל ההתבגרות שאומרים שהדבר הכי כואב להם

במערכת החינוך, שהם נמצאים בבית-הספר ולבית-הספר לא איכפת. אני מתרגמת את דבריהם

מלה במלה. הם אומרים שיש יועצת לילד ישראלי, שיכול לבוא אליה ולהגיד מה כואב לו,

מה לא טוב לו, והיא מטפלת בו. להם אין מספיק מלים בעברית כדי להגיד ליועצת מה הם

מרגישים, ויש רק 50 יועצות חינוכיות בבתי-ספר בארץ דוברות רוסית.
א' מסאלה
אני רוצה לדבר תחילה על ילדים שנמצאים בעליית הנוער. מעל גיל 14 באופן

אוטומאטי הילדים הולכים לעליית הנוער במסגרת פנימייתית. זאת עובדה, לא מפני שבני

העדה רצינו בכך, אלא שהחיים מכתיבים כנראה איך זה יהיה. כי אצלנו המשפחות הן

ברוכות ילדים וקשה מאד כלכלית ופיסית להחזיק את כל הילדים בבית, והמסגרת

האלטרנטיבית לבני העדה שלנו היא עליית הנוער, שם הם מקבלים הכל.

יחד עם זאת, יש מדיניות שנוצרה מיד אחרי מבצע משה, שאומרת לקלוט את כל הילדים

האתיופים אך ורק במסגרת חינוכית דתית, והמדיניות הזאת רובצת עלינו, לצערנו, גם

היום, אפילו עם שרת החינוך שולמית אלוני. ניסינו להיפגש אתה או עם בכיר במשרד

שיכול לשנות את המדיניות הזאת, כי אנחנו לא מתנגדים שהילדים יילכו למסגרת חינוכית

דתית, אבל צריך לתת להורים חופש בחירה-
י י שילה
יש הופש בחירה.

א' מסאלה;

לא קיים כלל חופש בחירה, ואתה ואני יודעים את זה. האלטרנטיבה הזאת לא קיימת.

בשנה - שנתיים הראשונות, אם היו שואלים את יהודי אתיופיה באיזו מסגרת הם רוצים

שילדיהם יתחנכו, אולי 90% מהם היו מסכימים למסגרת חינוכית דתית. אבל מה קרה

אחר-כך? למה?

הדבר הזה יצר הרבה מאד בעיות. קודם-כל, ריכוז של ילדים אתיופים במסגרת

חינוכית דתית, למעלה מ-50%. כמה אתיופים מול ילדים ישראלים נמצאים ב"חופים"?

י י שילה;

100%.

א' מסאלה;

ילדים אתיופים. זו דוגמא מובהקת. אין שום אינטגרציה. איזו אינטגרציה אפשר

ליצור שם?



דבר שני, ילדים קטנים נוסעים שעות רבות ממקום מגוריהם כדי להימצא במסגרת

דתית. דוגמא כזאת היא נסיעה מחולדה לירושלים, וזה קיים בעוד כמה מקומות. למה

המדיניות הזאת? תן להורים את האפשרות לבהור את המסגרת ההינוכית בשביל ילדיהם.

אנחנו חיים בחברה דמוקרטית, במדינת ישראל, אנחנו לא חיים באתיופיה.

לכן אני מבקש מכבוד יושב-ראש ועדת העליה והקליטה להתערב בענין על-מנת לפתור

את הבעיה הזאת.

דבר שני הוא תוכנית הלימודים. אינני בקי בנושא החי נוכי , אבל אני חושב

שתוכנית הלימודים היא מאד אחידה. אין תוכנית תומכת לילדים האתיופים. אנחנו

יודעים שבאנו עם פער חינוכי מאד גדול, ולכן בלי תוכנית תומכת, ייחודית, לבני העדה

האתיופית, שלא קיימת היום במשרד החינוך, אין לנו עתיד. אם אנחנו מדברים על העתיד

שלנו, העתיד שלנו הוא בחינוך. החינוך נכשל לחלוטין.

95% מהסטודנטים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה באו מאתיופיה עם תעודת בגרות.

אינני אומר שתעודת בגרות באתיופיה היא טובה ביותר, אבל לפחות הצעיר מגיע עם

תעודה, הוא נבחן באוניברסיטה, יש מכינה של שנה, והאוניברסיטה גם מתחשבת בו. יש

לו אפשרות להיכנס לאוניברסיטה.

הילדים שמסיימים את לימודיהם במסגרת עליית-הנוער לא מגיעים כלל לזה. הילדים

שהגיעו במבצע משה, וגם אחר-כך, ואני בטוח שגם ילדי מבצע שלמה לא יצליחו להגיע

לאוניברסיטה, אם הדבר הזה לא יתוקן. היום יש אופנה של מקצועות. בחורות - פקידות

ותפירה; גברים - מכונאות רכב. אין יותר מזה.

לזכותו של דייר חיים פרי ייאמר שהפנימיה המצליחה ביותר היא ימין אורד. למה

משרד החינוך לא יכול להשתמש באיש הזה, שיש לו נסיון רב? זו הפנימיה היחידה

שמצליחה, והיא גם פנימיה דתית. כל סטודנט שמגיע מעליית הנוער, מגיע ממוסד ימין

אורד. אם הוא הגיע לקצונה בצה"ל - רק מימין אורד. בפנימיה אחרת לא קיים דבר

כזה.

י' שילה;

אי-אפשר שייאמרו פה דברים בלי שנגיב עליהם.

א' מסאלה;

מורות-חי ילות. אנחנו בדקנו בחצרות יסף בעכו, שם יש 40 מורות-חיילות, רק 2

מהן מקצועיות. המורות-חיילות באו אלי ואמרו: אנחנו לא יודעות איך לגשת בכלל

לילדים, בייחוד לא להורים שלהם. חסר לנו ידע. המורות האלה ממש אומללות ואפשר

לרחם עליהן. אלה המורים בפועל לילדי האתיופים.

יש עוד דבר שהפך להיות היום מאד שכיח, הילדים שנשארו במסגרת חינוכית בקהילה

שלהם, לא בעליית-הנוער. אם ילד כלשהו מפגר בלימודים, שולחים אותו אוטומאטית

לחינוך מיוחד, בלי לבדוק למה הוא חלש, אם יש בעיות בבית. אין שום מערכת תומכת.

גורמים רבים פונים אלינו ואומרים שהדבר הזה הפך להיות ממש נפוץ בקרב ילדי

אתיופיה.
י' שרייבר
זה לא נפוץ. זה לא נכון.

ש' הראל;

אמנם אני עובד מדינה, אבל אני רוצה בהזדמנות זו לזעוק את זעקתו של המהנך

העברי ולומר שנאמרו פה לא מעט דברים שלפי דעתי הם נאמרו ללא בדיקה מספקת, ויסלחו

לי החברים.



אנחנו מדברים פה בהיקף של למעלה מ-80,000 תלמידים במערכת. גם ללא משרד

החינוך נעשות פעולות יוצאות מן הכלל בתוך בתי-הספר בכל התחומים, ואני רוצה לחזור

לנושא החברתי. דיברו פה על עויינות, על בעיות אינטגרציה - בעיות יש. גם את

התופעה של קטיפת פרחים לקח לעם ישראל כך וכך שנים כדי לעקור מהשורש, ותהליך

חברתי-חינוכי לא נעשה מהיום למחר. אל תשכחו שכל הנושא של שילוב חברתי הוא

פונקציה של החברה כולה, והילד בבית-הספר פחות או יותר מבטא מה שהוא שומע בבית.

אני משתדל לומר את זה לא כאילו אני רוצה להתנצל. אלה דברים אמיתיים. גם לנו יש

סקרים ומחקרים וגם לנו יש תמונה מה קורה. יחד עם זאת, אנחנו לא משאירים הכל

למחנך בתוך בית-הספר, למרות שהוא עושה פעולות יפות, בעיקר בבית-הספר היסודי, שם

זה יותר קל, ויש בעיות של אינטגרציה בבית-הספר העל-יסודי.

יחד עם זאת, כאשר מדברים על שעות-עזר, יש טעות. חושבים שבשעת עזר מלמדים

עברית או פיסיקה. שעת-עזר היא אמצעי של משרד החינוך לתת משאבים לבית-הספר. אם

אני מעביר לבית-ספר שקלט 150 תלמידים-עולים 150 שעות, זה סכום כסף אדיר. מתוך

150 שעות אלה בית-הספר נותן 110 שעות להוראה ו-30 - 40 שעות לפעולות אחרות, ובהן

פעולות חברתיות.

לא רציתי לפרט יותר מדי בפתיח שלי, אבל כאשר דיברנו על פרוייקטים מיוחדים,

בדיוק לזה התכוונו. יש לנו 75 בתי-ספר יסודיים ו-50 על-יסודיים, שבשלבים שונים

של כניסה לפרוייקט זו בדיוק הכותרת. אנחנו נותנים שם משאבים נוספים גם בכסף, גם

בהדרכה וגם בדברים אחרים, כדי שיתמודדו עם בעיות חברתיות, עם בעיות אי נטגרציה.

אתמול סיירנו בבתי-ספר. אני מזמין כל חבר בוועדה שמעוניין להתקשר אלי ואני

אצרף אותו לביקורים בבתי-ספר. מי שבקי קצת בחינוך יכול סהר כנאד לגרד את האלמנט

של ההצגה ולראות את הדברים כהווייתם, כי יש דברים יפים מאד שנעשים בבית-הספר.

אדוני היושב-ראש, תרשה לי להתייחס לדברים שנאמרו פה על חינוך פנימייתי

שמצליח לעומת חינוך לא-פנימייתי שלא מצליח. כל הכבוד לחינוך הפנימייתי שמצליח,

אבל אנחנו לא יכולים - - - -

פ' סתוי;

גם ההצלחה היא לא ב-%100.
ש' הראל
נניח שזה החינוך הטוב ביותר, האם זה רצוי מבחינה חינוכית? לדעתנו - לא. יש

בתי-ספר במודל כזה או אחר. אנחנו לא מתערבים בבית-הספר, במודל, ובלבד שיהיה לזה

רציונל ובלבד שהמפקח שלנו יבדוק ויראה שזה באמת כך, ואנחנו תומכים בכל אחד.

בתי-ספר רבים עובדים בצורה של כתת עולים ברוב שעות היום ובחלק מהיום הם נמצאים

יחד באינטגרציה ומצליחים מאד. מי שיבקר ב"ליאו בק" בחיפה יראה מודל כזה.

י י פרנקל;

כמה בתי-ספר כאלה יש?

ש' הראל;

יש הרבה.

י' פרנקל;

הבעיה היא שאנחנו מכירים את אותם בתי-ספר ואפשר לספור אותם על אצבעות יד אחת,

בכל הארץ.



ש' הראל;

אמרתי שלא הכל טוב, יש הרבה מה לשפר והרבה מה לעשות. אשמה מאד להיפגש

ולשמוע, לא רק אני אלא כל החברים במשרד החינוך שעוסקים בזה, ולשמוע גם את המועצה

לשלום הילד. יש לנו בעיות, מבין 80,000 תלמידים מצאת 3 שבית-הספר לא נתן להם

תשובות הולמות.

לגבי מורות-היילות אני רוצה לומר בצורה מאד ברורה שהמגמה של שילוב מורה-היילת

כמורה באולפן ובהוראה של כתת תלמידים היתה כאשר היה "בום" גדול של עלית. היום

אנהנו מכשירים מורות-חיילות. מדי 5 שבועות יוצא מחזור של מורות-חיילות, כאשר

ההכשרה מכוונת בצורה מאד מפורשת לסיוע בהוראה, ואנהנו אומרים זאת לבתי-הספר כאשר

המורות-חיילות נכנסות לשם, ואנהנו מקיימים כנסים ומסבירים בדיוק מה מותר ומה

אסור, ואני רוצה לומר לכם שמפי יוצא איסור מפורש לתת למורות-חיילות תפקידים של

מורה. בשום פנים ואופן לא. אם יש עדיין פה ושם מקרים כאלה - - -
י' שרייבר
יש עדיין מקרים כאלה.
ש' הראל
זה בוודאי לא סביר שיהיה דבר כזה, כי בתי-הספר מקבלים כפליים משאבים. אם יש

מקרים כאלה, נטפל בהם.

אני רוצה לומר משהו לטובת המורות-הי ילות. הבנות האלה הן מתנדבות, בקבוצת

איכות גבוהה בצבא. יש מפקדה יוצאת מן הכלל. המפקדת החדשה של היחידה עובדת אתנו

בשיתוף-פעולה, והלוואי שכל 600 המורות-הי ילות האלה תהיינה מורות אחר-כך ועם ישראל

רק ירוויח מבחינה חינוכית.

אני רוצה לומר משפט אהד בנושא של חינוך הילדים האתיופים בבתי-ספר

ממלכתיים-דתיים וממלכתיים. אני פקיד, אינני- קובע מדיניות, אבל כדאי שהחברים

יידעו שפה מדובר על ההלטת ממשלה שקבעה שבשנה הראשונה התלמיד ילמד בבית-ספר

ממלכתי-דתי ולאחר-מכן הוא יוכל לבחור אם הוא רוצה ללמוד בבית-ספר ממלכתי או

ממלכתי-דתי. כל זמן שיש ההלטת ממשלה כזאת, אנחנו מבצעים אורנה.
היו"ר ע' זיסמן
הגיע הזמן לסכם, אבל לפני-כן אני רוצה להעיר שתי הערות. 1. שמתי לב שבישיבות

ועדת העליה והקליטה מתעוררות מדי פעם גם בעיות של יחסי גומלין ושל עבודה מעשית,

הדדית משותפת. לפעמים אנהנו מנסים לפתור את הדברים במקום, אבל עד כמה שאני מבין

יש יחסים תקינים ומסודרים. פה מדובר ברשויות שאין ביניהן אינטרסים מנוגדים,

עויינות. המטרה היא משותפת, ולכן לא צריך להכות לישיבת ועדת העליה והקליטה

על-מנת להסדיר את הדברים. אני אומר את זה לכולם וגם לחברי מהתנועה הקיבוצית.

אני רוצה להגיד לכם מה רציתי להשיג בישיבה זו, ואמרתי זאת בפתח הדברים. קרה

משהו בין השנים 1989 ו-1993 . אני חייב לציין שיש שינוי. מאוחר - עכשיו לא נשפוט

למה זה מאוהר. אני הזדהיתי, למשל, עם הפגנת הסטודנטים. נכון, ההוזר היה צריך

להיות ב-14 בפברואר. הוא יכול היה להיות גם ב-1 בינואר, ורק מפני שחברת-הכנסת

ענת מאור עוסקת בחינוך ויש לה קשר עם זה, הענין התברר. בסך-הכל יש פה שינוי,

ואני מביע הערכה לשינוי הזה, אם כי לפי דעתי הוא איננו מספיק, בעיקר בתחום הכתות

שלא קשורות בבגרות. אנחנו נמצא את הדרך לנסח את זה.

אתה אמרת דבר נכון, וזו הנקודה. לא הייתי מוכן לתת שיקול-דעת כה רחב להנהלות

בתי-הספר שמקבלות את התקציב. הרי אורנה בעיה קיימת לא רק עם עולים חדשים. אותה

בעיה קיימת באיזו מידה בתי-הספר מחנכים לאזרחות טובה, באיזו מידה מערכת החינוך



שלנו מעניקה לא רק ידע והשכלה אלא גם מחנכת את והנוער לאזרחות טובה ומכשירה אותו

לעמוד במבחנים שכל מדינה וכל עם עומדים בפניהם, מה עוד שלנו יש מבחנים שהם ללא

ספק שונים משל מדינות אחרות.

אותה בעיה קיימת גם לגבי העולים. אינני בא בטענות אליך וגם לא הייתי דורש את

זה מסגן השרה מיכה גולדמן אילו הוא היה נשאר פה עד סוף הישיבה. התביעה שלי היא

להיערך אחרת, מעבר להשכלה, כדי לקלוט את הנוער בבתי-הספר ובמערכת החינוך וכדי

להכשיר אותו לאזרחות טובה. מה שראינו בטלוויזיה היה אמנם מוגזם ומופרז, אבל אין

ספק שזה מאפיין. אני האמנתי לבחורה שאמרה שהיא לא יודעת שום דבר, אין לה שום

שורשים. זו צריכה להיות פעולה משולבת ומתואמת בין משרד החינוך והתרבות, הרשות

המקומית יחד עם הארגונים השונים. זה הנושא העיקרי.

שמעתי היום דיווח מחבר-הכנסת רפאל איתן על אלכוהוליזם בקרב בני נוער,

לאו-דווקא צברים אלא בני-נוער שבאו מרוסיה והתרגלו שם לשתות. זו נקודה מס' 1.

לכן, שיעורי העזר לא עונים על זה.

דבר שני - אני חושב שצריך לבדוק באיזו מידה יש נשירה שנובעת מסיבות כלכליות,

חברתיות, ועד כמה מימדיה מדאיגים ומסוכנים. ודאי שהדבר הזה מגביר את העבריינות

ואת האלימות ולא רק את המתחים. אני תובע שהבדיקה הזאת תיעשה.

יש לכך השלכות גם לגבי חבורות רחוב. אני יודע שבירושלים יש דו-קיום בתחום

הפשע בין ערבים ליהודים. אין אידיליה יותר גדולה מאשר בתחום הסמים, הזנות והפשע.

גם בין חבורות הרחוב יש אחוות לוחמים בין אנשי שכונות המצוקה, ערבים ועולים

חדשים. התופעה שצויינה כאן ושחייבת להיבדק נובעת ממצב כלכלי וחברתי, אבל חיא גם

נובעת מסיבות אחרות. אנחנו צריכים לדרוש שהדברים האלה ייבדקו ובעקבות הבדיקה

להסיק מסקנות ולהפיק לקחים.

אני משוכנע שצריך ללכת במקביל - גם עליה, גם עליית נוער כתיירים וגם פעולה

שם. למה משקיעים כל-כך הרבה כסף כדי שלמעלה מ-10,000 נערים ונערות ילמדו

בבתי-ספר יהודיים? הם הרי לא יעלו. אני משוכנע שתמיד תישאר גולה, וגם

בברית-המועצות לשעבר תישאר גולה. לכן צריך לפעול בכל הדרכים, אין פה התחרות ואין

להעדיף אחד על פני השני.

אני מאד מעריך מה שעושה מר שילח בעליית-הנוער. אני אומר לדייר סתוי שצריך

לעשות הכל כדי שאלה שלומדים כאן יישארו כאן. ולפחות אם הם חוזרים לשם, הם הופכים

לשגרירים של מדינת ישראל שם, או שאפשר יהיה לקלוט אותם כאן או לפחות שאפשר יהיה

להשתמש בהם אחר-כך, כי אין ספק שכל מה שהם קולטים כאן הם משקיעים אחר-כך בפעולה

החינוכית, הציונית הסברתית שאנחנו עושים שם. לכן אני לא מקבל את התפיסה הזאת.

להיפך, אני בעד זה שתתקבל החלטה אחרת, שאנחנו מחזקים את הדבר הזה.

לגבי יוצאי אתיופיה קיבלנו שורה של החלטות וברור לי שההודעה שמסר שר הבינוי

והשיכון בוועדה זו לפני כשלושה שבועות, לפיה בפרק זמן של 3 עד 4 שנים הממשלה

מתחייבת לפנות את אתרי הקרוואנים, אתרי הקרוואנים יכולים להישאר. יכולה להיות

תחלופה של אוכלוסיה, יכול להיות שהקרוואנים ישמשו לפעולות חברתיות או שהם ישמשו

את תנועות הנוער שאין להם מועדוני נוער, אבל הממשלה חייבת להוציא את האוכלוסיה

שהיום נמצאת באתרי הקרוואנים לפי תוכנית ובשלבים, תוך 4-3 שנים ולשכן אורנה

במגורי קבע, תוך פיזורה ושילובה באוכלוסיה הקיימת. הכוונה היא לא רק ליוצאי

אתיופיה. כי אנחנו מאמינים בסופו של דבר לא בהתבדלות עדתית. אנחנו מאמינים

במיזוג גלויות. נכון שזה חמור מאד לגבי האתיופים, ואני כבר רואה שזה חמור גם לגבי

הקווקזים, וזה מתחיל להיות חמור גם לגבי חלקים אחרים של ברית-המועצות לשעבר,

בוכרים ואחרים.



אלה בערך הדברים. רשמתי לפני כל מיני דברים מעשיים אחרים מה אנחנו יכולים

לעשות כוועדה - לכתוב מכתבים, להפעיל לחץ, לעקוב אחרי הדברים. זה מה שאנחנו

עושים, ולכן הערתי מה שהערתי.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 14:40

קוד המקור של הנתונים