הכנסת השלוש עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 27

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

מיום שלישי. י"ט בטבת התשנ"ב - 12 בינואר. 1993. בשעה 12:00

חברי הוועדה: ע' זיסמן - היו"ר

יי בא-נד

אי נור

נ' שגיא

מוזמנים;

ע' הדר - משרד האוצר

ע' כהן - משרד הקליטה

א' מקל - מנכ"ל רשות השידור

אי נדב - מנהל הרדיו

מי ינון - רשות השידור

י' רובין - מנהל שידורי רק"ע

שי בן-צבי - מנהל השידורים לחו"ל

נ י בהן - יועץ מש3טי, רשות השידור

א' הלחמי - התאחדות עולי צרפת, מועצת ארגוני עולים

טי וינטרוב - הפורום הציוני

דייר י' שולץ - הפורום הציוני

א' יצחקי - יו"ר עמותה למורשת היהודים ההדדיים בקווקז

צ' עופר - מזכיר עמותה למורשת היהודים ההרריים בקווקז

ב' אברמוב - מועצה ציבורית למען יהודי ברית המועצות

מ' פרי - מועצה ציבורית למען יהודי ברית-המועצות

אי סונר - הוועד הפועל של ההסתדרות

א' מסלה - יו"ר התאחדות עולי אתיופיה, הועד הפועל של ההסתדרות

ר' גולן - יו"ר התאחדות עולי ברית-המועצות

ו' סבטלנה - התאחדות עולי ברית-המועצות

א' ביתן - מועצת הפועלים, עירית ירושלים

מזכירת ו' מאור

ש' צהר

השינויים בשידורים לעולים ברשת קליטת עלייה (רק"ע)



השינויים בשידורים לעולים ברשת קליטת עלייה (רק"ע)

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא שעל סדר היום. שלנו: השינויים

בשידורים לעולים ברשת קליטת עליה (רק"ע). הישיבה הזאת זומנה לפי בקשת

מספר חברי ועדה, ובמיוחד לבקשת חבר הכנסת גדעון שגיא.

לפני מספר שבועות קיימנו ישיבה, ממנה יצאנו בהרגשה שכולנו בדעה

שהשידורים בשפות רוסית, אמהארית, צרפתית אנגלית וביתר השפות חשובים ביותר,

ולא חשוב כמה מאזינים לשידורים בכל אחת מהשפות האלו, וכמה יאזינו להם

בעתיד.

התכניות בשפות האלו נועדו לא רק למסירת חדשות. אלא גם למסירת מידע

ולחיזוק הזיקה בין העולה החדש הנקלט בישראל לבין מדינתו, מוסדותיה והחברה

הישראלית כולה. כל חברי הוועדה הביעו הסכמתם והערכתם לשידורים אלה, וביקשו

שעם העברת השידורים בשפות השונות לרשת רק"ע, ידאגו גם לחלוקה מתאימה וטובה

של השידורים השונים, כדי שלא יהיה מצב שבו חלק מן העולים ישמע שידורים

בשפה שלו רק בשעות הבוקר ולא ישמעו אף שידור בשפתם בשעות הערב, וחלק אחר

ישמע את השידורים בשפתו רק בשעות הערב. מובן שאנחנו משאירים את חלוקת

השידורים לשיקול דעתם ולאחריותם של הנושאים באחריות לשידורים האלה.

בוועדת העליה והקליטה מתקבלות בסך הכל החלטות עקרוניות. אבל אם אפשר

להגיע באמצעותה למשהו קונקרטי בהסכמת הצדדים הנוגעים בדבר, היא שמחה לתרום

את חלקה. ואת זאת אנחנו מנסים לעשות גם היום.

להפתעתי הרבה התברר לנו לפני זמן קצר שיש בעיות בנושא הזה. דיברתי

על כך עם שרת החינוך והתרבות, בתוקף תפקידה ואחריותה, ועם שר החוץ בתוקף

תפקידו ואחריותו, והעברתי אינפורמציה גם ללשכת ראש הממשלה וכל הנוגעים

בדבר בממשלת ישראל. כולם יודעים שהשידורים בשפות השונות הם לא רק למען

העולים, ולא רק למען היהודים בארצות הגולה ששומעים את השידורים האלה, אלא

שהשידורים האלה הם גם כלי תעמולה והסברה רב חשיבות מעבר לים, ויש להם

חשיבות לאומית גדולה למדינת ישראל ולממשלת ישראל, ולכן חשוב להבין שהמעמסה

הכספית לא יכולה ליפול רק על "קול ישראל", הטלוויזיה ורשות השידור.

ושצריך להוסיף לרשות השידור את המשאבים הדרושים למטרה השובה זו.

יחד עט זה ברור שבינתיים אסור לנקוט בפעולות כלשהן, כדי שלא להפריע

להשגת המטרה. לכן גם אי אפשר בשום פנים ואופן להסכים לקיצוץ השידורים

בשפה הצרפתית ובשפה האנגלית מחצי שעה לרבע שעה. אנחנו יודעים שהענין

הכספי לא יכול להיות מוסדר מיד, מה גם שתקציב המדינה ככר אושר. אבל אנחנו

יודעים שגם באשר תקציב המדינה בבד אושר יכול שר בממשלה, במסגרת סמכותו

ואחריותו, לשקול דברים, להעביר סעיפים ולשייך דברים. הכנסת לא החליטה על

תקציב שאין אפשרות להזיז בו פרוטה מסעיף לסעיף, אלא מותירה מקום לשיקול

דעת של של משרד ומשרד והשר שלו.

אני אומר דברים אלה משוט שכל הגורמים הבינו והסכימו שהנושא הזה חשוב

ביותר, והובן שאנחנו נעמוד לצד דשות השידור, הטלוויזיה וקול ישראל כדי

שלא הם בלבד ישאו בכל המעמסה הכספית. אבל ברור שכל עוד העניין לא יוסדר, הם

יהיו הנושאים במעמסה.



מקצצים בסידורים בשפה הצרפתית והאנגלית, מקצצים בזמן השידור בשפה

הרוסית, וזה מאד לא מקובל עלינו. אני אומר את דברי כאן היום מתוך יחס על

בוד, הערכה והוקרה לראשי רשות השידור, שנמצאים אתנו כאן היום, על העבורה

הטובה והברוכה שהם עושים כל ימות השנה, שיש בה גם הרבה דמיון והרבה חזון.

אבל אני סבור שאהרי שעשינו הרבה דברים ביחד ובראייה משותפת של הדברים,

אנהנו צריכים גם להמשיך ביחד, ללא הפתעות ובלי תרגילים, גם כשאני יודע

שבפוליטיקה יש תרגילים ויש ה3תעות. בנושא כמו זה שבו אנחנו דנים היום,

ושהתקבל בהסכמה מלאה של כולנו, אין מקום לתרגילים ולהפתעות.

אנהנו מתכוונים לעמוד לצדכם כדי שתקבלו משאבים נוספים המגיעים לכם

כדי שתוכלו להמשיך למלא את השליחות הלאומית, החינוכית וההסברתית שאתם

עושים בצורה טובה כל כך.

נמצאים אתנו כאן היום אנשים מרשות השידור וגם נציגים של הגופים

השונים שמטפלים בנושא העלייה, ואני מברך על כך. אני הייב לומר כמה מלים

לנציגי ההסתדרות שנמצאים כאן, ומבקש ממנהל המהלקה להעביר את המסר הזה

להסתדרות. אני לא מבין בדיוק מה אתם עושים כאן. כי שעה שאנהנו מתמרמרים על

קיצוץ השידורים במספר שפות, ועל הקיצוץ בשידורים בשפה הרוסית במיוהד,

3יטרה מחלקת הקליטה והעלייה של ההסתדרות שלושה עובדים דוברי רוסית מתוך 6

או 7 עובדי המחלקה. אני רוצה להבין את השיקולים ואת גודל הטיפשות שהובילו

למעשה הזה. כך קולטים עלייה? אני מבקש שתעבירו את הדברים האלה להסתדרות.

אני יושב כאן על תקן של הלובי של ציבור העולים. זה התפקיד שלי ושל

שאר חברי ועדת העליה והקליטה. וכמו שביקשתי שהוועדה תדון בקיצוץ

השידורים בשפה הרוסית ובעוד מספר שפות, ומחר נעלה את הנושא במליאת הכנסת.

כך אדרוש את אותו הטיפול גם בהסתדרות, אתם עוסקים בקליטה של עולים, אבל

את כל המדברים בשפת העולים אתם שולחים הביתה, זה מעשה חלם, ואני מבקש

שוב שתעביר את המסר הזה, במלוא חריפותו, להסתדרות.

אנחנו עוסקים בנושא השידורים, ואני מוטרד מאד מקיצוץ השידורים

לעולים. אני מצטער מאד שאינני יכול להצטרף להערכה שהביע יו"ר הוועדה

להגהלת רשות השידור, כי אין לי הערכה כזאת. אני יודע ששיעור ההאזנה

לשידורי רק"ע בקרב העולים יותד גבוה משיעור ההאזנה לכל שידור אהר, בין שזה

הרדיו ובין שזו הטלוויזיה, ועל כך מצביעים גם סקרים שונים בנדון.

שיעור ההאזנה לרק"ע ברוסית גדול משיעור הצופים לשידורי הטלוויזיה,

אולי משום שלחלק מהעולים עדיין אין מקלט טלוויזיה. עובדה היא שיש ביקוש

עצום לשידורים האלה, כי הס הכלי המעביר לעולים גם מידע אקטואלי וגם ידע

בסיסי. אני מבקש לכן לשאול את רשות השידור מה ההגיון בצמצום השידורים

האלה? כאשר שיעור ההאזנה להם הוא כל כך גבוה, והכלי הזה נותן להם נם

חדשות, גם מידע רחב בתחומים השונים, והוא האמצעי האפקטיבי ביותר שיכול

לעזור לעולים להיקלט במדינה ולהתערות בהברה, מה טעם ומה ההגיון בצמצום

השידורים האלה?

לרשותי כוותיק עומדות אין ספור תחנות, ואני יכול לעכור מתחנה לתחנה,

אכל העולה החדש לא יכול לעשות זאת. ואם אנחנו יוצאים מחהנחה שלא כולם

פנויים כל היום להאזין לתחנות השונות, חשוב שכל אחד יוכל להאזין לרדי ו

בזמנו הפנוי. וחנה פתאום צומצמו השידורים ברוסית, ובחלק מהזמן שהיה רגיל

להאזין לשידורים האלה הוא לא יוכל להאזין להם יותר.



אני לא יכול להשתכנע ששיקולים של צורך בצמצום בהוצאות הם הגורם

לצמצום השידורים ברשת המסכנה הזאת. אני לא יכול להשתכנע שדווקה כאן צריך

היה לעשות את הקיצוצים האלה. אינני יודע אל מי מכוון האקדח. במי, רוצים

לפגוע. ואיזה אינטרס זה משרת. בשנה שעברה לא הייתי חבר כנסת. אבל אני יודע

שהסיפור הזה בדיוק התעורר גם בשנה שעברה. מכל מקום אני מבקש לקבל כאן

תשובות לבעיות ולשאלות שהעליתי.

לא היתה כוונה לקצץ בשנה שעבלה בשידורים האלה, וגם השנה לא היתה

כוונה כזאת, ובהמשך אסביר את הדברים.

יתכן ולא הלתה כוונה כזאת, אבל בפועל הקיצונים נעשו. אני זוכר שגם

בשנה שעברה פנו אלינו מאזינים בענין הזה. ואנחנו גם קיימנו הפגנה בנדון.

והלו"ר הקולם של הוועלה השתתף אף הוא בהפגנה שהתקיימה לפני משרדי קול-

ישראל, ביחד עם עוד הרבה עשרות מאזלנלם ואחרים, האמנתי שהסיפור הסתללם

אז, ולכן כל כך נדהמתי למשמע ההוראה שיצאה עכשיו בנושא זה. אני יודע שיש

בעלה עם משלרלם ויש עול בעלות, ושבכסף ניתן להסללר את הכל. אך האמנם רווקה

בקלצוץ השילורלם האלה ראו את הלרך המתאלמה לפתרון הבעלה של איזון התקציב?

אם אמנם כך, כל אז סלר העדיפויות לא מובן לי כלל וכלל. כי הקלצוצים האלה

מחבלים באחד האינטרסים הבסלסללם שלנו.

יושבלם כאן הלום אנשלם שמטפלים בנושא העליה ומבינים את המשמעות של

השידורים האלה בשפות השונות, על כמה חשוב להשמיע לעולים בשפתם חלשות,

אקטואליה, מידע בתחומים השונלם וכו', ואיננו צרלכלם להאריך בזה. יתכן

ובמללאת הכנסת צרלך להלה להרהלב יותר את הדיבור על כך.

אנל חושב שבלברל הסיכום שלה צריכה הוועלה ללרוש להחזיר את מתכונת

12 שעות שילור ביום. שמעתי כאן גם על

בעלה שלש לעולל קווקז, לבל שאנל אלשלת לא הללתל מולע לו על כה. מסתבל

שמצוללם בארץ 20 אלף עוללם מקווקז שאלנם מלברלם רוסלת, אלא בשפה אחרת,

נכון שמלובר ב- 20 אלף עוללם בלבל, אבל אלה עוללם שמתקשלם לתקשר עם

ישראלים ועם עוללם אחרלם, ולבן זו בעלה שצריך להלות ערים לה, וצריו למצוא

לרך לשלר להם בשפתם הם. רשות השילור הישראלית הלתה צרלכה לצאת מגררה כלל

למצוא פתרון לענלן הזה. ולהוסיף שעות שללור כלל לעזור לצלבור עולים זה.

ממילע שאנל מקבל מעוללם אנל מסיק שהתהנה הזאת אכן עושה עבולה נפלאה,

אנל מניח שהלבר הוא כזה משום שהעובללם בתהנה יודעים שהם לא רק קריינים.

אלא עובלים התחושה שהם מבצעים שליחות ויוצרים קשר חשוב בלן העוללם למללנת

לשראל, למוסדותיה ולתושביה. וכאמור, הלבל נלכל בשללורלם. וזוכה להערכה

רבה.

בלקשתל מיושב ראש ועלת הכספלם להעלות את נושא השללוללם לעוללם, כאשר

אנל נאלצתי להערר מאותה ישיבה, והייתי משוכנע שאחרי שהנושא הועלה בוועדת

הכספים תהיה הענות גלולה לפתלון הבעלה. אלא שלאכזבתי הגדולה שמעתל על

הקלצוצלם. אני מבקש איפוא שהלבר לתוקן לאלתר. אם לש בעלה של מחסור

באמצעלם, אנל מוכן להתגללס לאחר מכן להשגתם. אבל לא לתכן שהשידורים

לעוללם יהלו הקורבן מספר אחל של המגבלות התקצלבלות.

את חטאי אני מזכיר: אני טענתי שאפשר לחיות בלי רק"ע. אלא שבינתיים

הוזמנתי לסיור ברק"ע, ומשום כבוד ליושב ראש הוועדה השתתפתי בו. במסגרת

הביקור שלנו בתל אביב הושיבו אותנו, שלושה חברי כנסת, בפני המשרד. ובאותה

הזדמנות שאלתי אם יש מבין המאזינים מי שמכיר את המקום בו נולדתי, כי אין

לי קשר עם המקום מאחר וכל בני משפחתי ניספו בשואה בליטא. אמרתי כמה מלים

באידיש, מסרתי את מספר הטלפון שלי, ואפילו שרתי שיר קטן באידיש. מאז

ועד חיום, במשך כחודש וחצי, טילפנו אלי מאות אנשלם שהאזינו לשידור הזה,

כי באותו שידור אמרתי שאני מלכן לעזור למי שיש לו קשיים.

השידור היה בשעות הצהרים, וחשבתי שבשעה כזו בוודאי לא יהיו מאזינים

רבים לתכנית, והנה התברר שטעיתי, הטלפון לא פוסק מלצלצל ואנשים מבקשים

עזרה. מאז הפכתי לחיות חסיד נלחב של רק"ע, כי אני רואה מה רב מספר

המאזינים לשידורים האלה, ואיזו תועלת מביאים השידורים למאזינים להם. לכן

אני אומר למי שטוען שאין תקציב בשביל השידורים האלה, כי מוטב להפסיק או

לצמצם את השידורים של רשת א', רשת ב' וגם רשת ג', או של "קול המוסיקה",

ובלבר שיחיו די אמצעים להפעלח מלאה של שידורי רק"ע, כי זה מנוף ראשון

במעלה לקליטת העליה. וזה בתנאי שהשידורים של רק"ע יתנו למאזינים אפשרות

לא רק לשמוע, אלא גם להתקשר ולבקש אינפורמציה, עזרה וסיוע, ולחייב את כל

משרדי חממשלה והסוכנות לתת תשובות לפונים. צריך להעמיד שם אנשים שיכולים

לתת תשובות לפונים ולקשר בינם לבין הגורמים המתאימים.

אני מבקש מרשות השידור לא רק שלא לקצץ בשידורים, אלא להרחיב ולהגדיל

את מספר שעות השידור. מיושב ראש הוועדה אני מבקש, שהוועדה תפנה אל שר

האוצר ואל משרדי ממשלה אחרים הקשורים בנושא ותעלה בפניהם את החשיבות של

'ושידורים האלה לקליטת העליה, ותדרוש הענות לפנייתה זו.

כיאה לנושא רק"ע אני צריך לתת כאן דברי רקע, בחלקם דברים שאולי אמרתי

גם בישיבה הקודמת. לפנינו מקרח קלסי כשבאים בטענות אל מי שלמעשה צריך היה

לשבח אותו.

ידוע היטב לכל היושבים כאן העוסקים בנושא העלייה, שלא בכל המישורים

ולא בכל הגזרות הצטיינה מדינת ישראל בקליטת העולים, ואני אומר זאת בלשון

המעטה, כי היו כמה תחומים שהמדינה אינה מצטיינת בהם בקליטת העליה החדשה.

ואם יש גוף שפעל נכון, עשה זאת היטב והתגייס במלוא המסירות לענין הזה,

הגוף זה הוא רשות השידור. וזו עובדה.

במה דברים אמורים? לפני קצת למעלה משנה וחצי פנזז אלינו קור החינוך

דאז, מר זבולון חמר והעלה בפנינו את רעיון השידורים. אנחנו התגייסנו מיד

לנושא, למרות שזה היה נושא חסר תקדים במדינת ישראל במישור העקרוני. כי עד

לעלייה הזאת היתה התפיסה בקול-ישראל ובכל המוסדות בארץ, שצריך להכריח את

העולים ללמוד עברית, ולכן לא צריך לשדר לחם יותר מדי בשפתם הם. זו היתה

התפיסה במשך כל שנות קיום המדינה, ולכן נהגו לשדר רבע שעה בשנה אחת, ורבע

שעה בשפה אחרת, אבל מעולם לא הסכים אף אחד - למרות שהיו לכך דרישות גם

בעבר - להקים רשת מיוחדות לשידור שעות רבות בלשון העולים, מחשש קולא ילמדו

אף פעם עברית. עד היום הוכיחה הקונספציה הזאת את עצמה, והראיה - כולנו

מדברים עברית.



במקרה הזה הוצגה גישה חדשה שאמרה שיש פה בעיה מיותרת, כי בתקופת זמן

קצרה הגיע ארצה מספר גדול מאד של עולים, ב- 400 אלף איש, והם לא מצליחים

להסתדר, והממשלה לא מסתדרת אתם, ויש תורים ארוכים מאד ליד לשכת העבודה,

משרד השיכון וכו', וצריך מיד לעשות משהו שאינו דומה למה שנעשה עד עכשיו.

קלטנו את המצוקה, ואמרנו שניתן להם קודם בל את המידע ואת ערכי המדינה

בשנתם הט, כדי שיבינו במה מדובר בכלל, ולאחר שיבינו ויתחילו להתמצא קצת.

נלמד אותם גם עברית. ואכן, לאחרונה אנחנו משלבים בשידורי רק"ע גם עברית

קלה. זו היתה התמיסה שהיתה יוצאת דופן בעליל.

התגייסנו לענין למרות שכרגיל אף אחד לא היה מוכן לתת פרוטה לענין

הזה, אף שדרשנו זאת מהיום הראשון. באותה שנה היו בתקציב הקליטה עודפים

אדירים, וחברי הוועדה יודעים זאת טוב ממני, מהסיבה הפשוטה שבמקום מיליון

עולים, על פי התחזיות, הגיעו כ- 400 אלף, ונשארו עודפים בתקציב הקליטה.

היינו לא פעם בוועדת השרים לקליטה, ובוועדת העליה והקליטה של הכנסת,

והובטה לנו כסף למטרה הזאת. אלא שמעולם לא קיבלנו אף לא אגורה אחת לא

למימון רק"ע, לא למימון שידורי ההסברה והתעמולה לחו"ל ולא לשום דבר אחר.

כל מה שעשינו עשינו מתקציב רשות השידור.

התגייסנו לעשות את זה במספר שעות עצום. איש לא ביקש מאתנו מעולם

שנשדד מספר כזה או אהר של שעות. היום מדבדים על 12 שעות שידור כאילו היה

המספד הזה נקוב בתנ"ך, והכל דבקים במספר הזה של שעות. תחילה דיברו אתנו על

שעתיים שידור ביום, או שלוש שעות, כי זה נהשב לפריצת ים-סוף לעומת 20 דקות

שידור ברוסית באותו זמן, כשבשלב מסויים זה הועלה ל- 40 דקות.

אמנון נדב, יוקף רובין ואני, שעסקנו בענין זה, אמרנו שאנחנו רוצים

לעשות במקרה זה משהו מהפכני, ואנחנו המצאנו את הענין הזה של 12 שעות.

אמרנו שנשדד משעה 7 בבוקר עד שעה 7 בערב, בסך הבל 12 שעות. אני רוצה שיהיה

ברוד לכם שאין שום קדושה במספר הזה. אנהנו המצאנו אותו. אגב, כולם התנגדו

לזה. ועדי העובדים, בתמיכת ההסתדרות, טרבו לבצע את השידור, והודיעו שלא

יהיה שידור עד שלא יקבלו את מה שאי אפשר היה לתת להם. אמנון ואני התרוצצנו

בין אולפנים פרטיים, ואמרנו לעובדים שהפעם לא יעזור להם דבר, כי אנהנו

נעשה את זה על אפם והמתם באולפן פרטי שנמצא מרחק מטרים ספורים מ"קול

ישראל". כך אמרנו להם במפורש, וברגעים האחרונים הם נכנעו.

ואם לא די בכך, אז אחרי שכבר נקבע יום א' מסויים שבו היה אמור להתחיל

השידור, התחיל ביום שלפני כן מבצע-שלמה. ועוד אנחנו שומעים את השידורים

המרגשים משדה התעופה לוד, שהנה קם והיה הדבר לנגד עינינו, ניהלתי שיהה

בטלפון עם אמנון נדב, ואמרנו זה לזה שמוברחים לעשות שידורים גם בשפה

האמחארית, לא לא יתכן שמהר בבוקר נתחיל שידור לעולים רק בשפה הרוסית, כאשר

כה הרבה עולים מאתיופיה הגיעו ארצה, ולא נשדד גם באמהארית. וכך החלטנו

להוסיף עוד שעתיים שידוד באמהארית. ואל יהי הדבר הזה קל בעיניכם, כי עד

אותה עת הסתכם השידור באמהארית ברבע שעה ליום.

למהרת בבוקר זימנו את רחמים אלעזר, שהוא מנהל השידורים באמהארית,

ואמרנו לו כי החל מאותו ערב הוא משדר שעתיים. הוא נדהם, ואמר כי בשום פנים

ואופן לא יעשה זאת, כי איך יוכל לשדר שעתיים כאשר הוא מסתדר בקושי עם רבע

שעה של שידור. אלא שאנחנו עמדנו על כך, והדבר קם והיה. והיום גם זה נחשב

לנתון. אם מישהו יציע לקצץ את השידור בשפה האמהארית אפילו בדקה אחת, מיד

יכונסו בשל כך 4 ישיבות בכנסת, כי גם המספר הזה הוא כאילו מספר קדוש שאין

לזוז ממנו לכאן או לכאן.



אגב, גם את קבענו על אפם וחמתם של המנהלים והעובדים, שמענו שהם לא

יוכלו להסתדר עם שעתיים של שידור, כי הם היו רגילים לשידור של רבע שעה

ביום בלבד. כך שאנחנו יישמנו את הדברים האלה, ומגיע לנו הקרדיט על בך,

עשינו דבר נוסף שמעטים מבין הגופים הציבוריים שמתהדרים בפעילותם

בנושא העולים יכולים להתפאר בו; אנחנו קלטנו מספר ניכר של עולים נם

בשידורים של רק"ע וגם בעבודות אחרות. בסך הכל קלטנו 37 איש, יחד עם

הטכנאים, ועוד 48 עולים שעושים אצלנו עבודה חלקית, שמשלימה או מגדילה את

הכנסתם.

קלטנו עוים בעוד מקומות, כמו טכנאים בחיפה, ועולים נגנים בתזמורת

רשות השידור. גם בקרב הטכנאים בירושלים אפשר למצוא עולות ועולים. קלטנו

עולים בכל מקום שרק אפשר היה לקלוט אתמול, ואת כל זה עשינו בנסיבות בלתי

אפשריות. כי לנו אסור לקלוט אפילו עובד אהד. אנחנו נמצאים עם הרבה מאד

מעל לתקן. התקן שלנו עומד על 1,400 עובדים, ויש לנו הוראה מפורשת של

משרד האוצר האוסרת עלינו לקלוט עובדים, אף לא עובד תקני אחד. ובכל זאת

קלטנו, מבלי שאנחנו רואים עצמנות עבריינים, כי מצאנו כל מיני פתרונות;

נתנו לעובדים חוזים כאלה וחוזים אחרים, וקראנו לזה "תקציב פעולות" ולדבר

אחר קראנו בשם אחר, וכך הלאה. אמרנו שראשית נעשה למען העליה, ואהר כן

נשמע את דברי הביקורת והתוכהה ממשרד האוצר ומאחרים, וכך אמנם פעלנו

ועשינו.

המופקדים על רשות השידור יכולים להתנאות במעשה הזה אולי יותר מכל שאר

המעשים שבוצעו מזה שנים רבות.

עד כמה שאנל אין איש חולק על העשייה המפוארת שלכם.

הווערה תציין זאת לשבח בסיכומים שלה.

אני מבקש להתייחס עכשיו לדברים שאירעו או לא אירעו בזמן האחרון,

הדברים לא מסובכים ולא כל כך דרמטיים כפי שאולי נדמה. בסך הכל ישנה

ברדיומגמה לשפר את רשת אי. כי נם שם יש לובי. ישנם כל מיני תרבותניקים

למיניהם האומרים שצריך לשפר את רשת אי ולעשותה יותר תרבותית, הועלה הרעיון

להפוך בהזדמנות זו את רשת אי לרשת המדברת בשפה העבריה בלבד, בעוד שהיום יש

בה שידודים גם בשפות זרות,

לגבי הצורך בהמשך השידור בשפות האלה קיים ספק רב ביותר: האמנם צריך

להמשיך לשרר בשפה הרומנית, למשל? אפשר להתווכח על זה. שהרי רוב עולי

רומניה עלו לארץ לפני 40 שנה והם כברמדברים עברית, ומספר העולים משם

לאחרונה הוא קטן. אז האם צריך להמשיך לשדר בשפה הזאת ובעוד שפות? אפשר

להתווכח על זה, אבל הנסיון מראה שכל פעם שניסינו להוריד דקה או שתיים ממשך

השידור בשפה זו או אחרת, התברר שאין מאזינים לשפות האלה, אבל לובי - יש.

יש איפוא שידורים בשפותזרות נוספות, ואיננו נוגעים בזה. אינני יודע אם יש

מי ששומע חדשות בלדינו, אבל חשוב שיש מישהו בעולם שמשמר את שפת הלדינו. יש

בזה חשיבות, ולא רק שימורית. ואנחנו מקבלים על עצמנו גם את המשימה הזאת.



הרעיון היה להעביר לשידורי רק"ע את השידורים שאינם בשפה העברית,

ושהיו עד עכשיו ברשת א', ועל ידי זה להעסיק שתי מטרות. האחת -שתהיה רשת

א' כולה בשפה העברית, ואז ייעשו בה שיפורים; השניה - שתהיה רשת אחת

לעולים. וכך קרה ששידורים מסויימים לעולים הועברו לרשת רק"ע.

תוך כדי כך רצה מנהל הרדיו, ולשיטתו בדין, לייעל ולשפר דברים בקשר

לשידורים באנגלית ובצרפתית, והתוצאה המיידית היתה שתוך כדי כך צומצמו

השידורים בצרפתית ובאנגלית משעה לחצי שעה. התברר שיש לזה לו, וקיבלנו זאת

בברכה, כי שמחנו לראות שיש מישהו שאכן מקשיב לשידורים האלה. בינתיים היתה

גם התערבות של חבר הכנסת זיסמן ושל עוד אנשים שאנחנו מכבדים את דעתם, ומאז

יום חמישי האחרון חזרו השידורים באנגלית ובצרפתית למתכונתם הקודמת, שעה

ביום. אגב, על קיצוץ השידורים בצרפתית לא הגיעו מחאות. נראה שאין מאזינים

רבים לשידורים בשפה הצרפתית. לדוברי אנגלית יש יתרון בכך שיש להם עתון

בשפה האנגלית, שבו הם יכולים לפרסם גם מחאות. מכל מקום טוב וחשוב לדעת

שיש מאזינים רבים לשידורים בשפה השאנגלית, שהרי המטרה שלנו היא להגיע

לציבור מאזינים גדול ככל האפשרל.

בעתון האנגלי Jerusalem post יש מוסף בצרפתית, ושם גם הופיעו בזמנו

מחאות על קיצוץ השידורים בשפה הצרפתית.

ברור שמשהעבירו שידור של מספר שעות בשפות שונות מרשת א' לרשת רק"ע זה

היה חייב לבוא על חשבון משהו אחר. כתוצאה מזה היו שינויים בשידורים ברשת

רק"ע, כמו למשל שעתיים וחצי פחות שידורים בשפה הרוסית. כלומר, במקום 12

שעות שידורים עד כה, יש מעתה רק 9,5 שעות, והם מסתיימים בשעה 5 בערב.

ואילו השידורים בשפה האמהארית פוצלו. והם משודרים היום בין השעות 14:00 ל-

15:00 ובין השעות 18:00 ל- 19:00.

ניסיתי להגדיר את שלושה הנושאים הרלבנטים. נושא א: באנגלית

ובצרפתית. השידורים האלה חזרו לקדמותם, כך ששהענין מסודר. נושא ב:

שידורים בשפה הרוסית. כאמור, אינני בטוח שיש קדושה במספר 12 הקשור בשנושא

הזה. יתכן מאד שאפשר להגיע למסקנה הגיונית שדי גם ב- 9,5 שעות שידור ביום,

והעולם לא צריך להתמוטט מזה. בשעתו ביקשו מאתנו לשדר 3 שעות בשפה הרוסית.

וכאשר מר זבולון המר דיבר אתנו פעם על 4 שעות שידור בשפה הרוסית הוא

ראה בזה התגשמות של חלום. ואילו אנחנו שידרנו 12 שעות. כך שגם אם יהיו 9.5

שעות שידור בשפה הרוסית אין לראות בזה אסון. מובן שאנחנו שמחים מאד לגלות

שרק"ע היא רשת מאד מצליחה שפתרה הרבה בעיות, ושהתורים בלשכות עבודה

ובמקומות אחרים אכן קטנו בעקבות השידורים ברק"ע.

אתמול היה כאן שר הבינוי והשיכון, ואמר לנו שמתברר שמכירת הדירות

מחייבת תשדירי שרות לעולים, כי בעוד שיש עולים חדשים המנצלים את המבצע

הזה, יש גם אלפי עולים שלא יודעים על קיומו של המבצע הזה, ובשבילם חשוב

לקיים תשדירי שירות.

שר הבינוי והשיכון צריך לפנות אל מר רובין בענין זה, ואני בטוח שיהנה

מהענות מלאה של המנהל והצוות כולו.

מאחר וגם אצלנו יש תחושה שבכל זאת ברגע שהשתרש נוהל של 12 שעות, קשה

לצמצצם אותו, הועלה רעיון להאריך את שעות השידור בשפה הרוסית בלילה, כיום

מסיימים אותם בשעה 6 בערב, ואת השידור בשפה האמהארית בשעה 7 בערב. יכול

להיות שאפשר יהיה להוסיף עוד כמה שעות של שידור בשפה הרוסית לאחר מכן,

אנחנו שוקלים את הדבר הזה. אבל מובן שזה עולהבכסף, משום שעבור כל שעת

שירור צריך לשלם לבזק המון כסף בעד המשדרים.

התשלום שלנו לבזק עבור שידורי התעמולה לחו"ל שהזכרתם כאן, מגיע ל-8

מיליון שקל לשנה. בסך הכל אנחנו משלמים לבזק 35 מיליון שקל מדי שנה. אני

מוסר את המספרים כדי שתבינו שאנחנו מדברים בסכומים מכובדים ביותר.

יש רעיון להקדים את סיום המשדרים בערב ברשת איל, ואז אפשר יהיה

להתקזז עם בזק. אנהנובודקים את האפשרויות השונות. אבל צריך להיות ברור

לכולם שאי אפשר לשדר אלא בכסף, ובכסף גדול המשולם בעיקר למשדרים, אבל גם

כוח אדם עולה בכסף. הדברים האלה נבדקים עכשיו כדי לראות מה אפשר יהיה

לעשות. מכל מקום צריך להיות ברור שאי אפשר להמשיך במצב בו מדינת ישראל

מתעלמת מהבעיה הזאת, וגם הסוכנות היהודית מתעלמת ממנה, ושאנחנו נמשיך

לעשות ולעשות. הרבר הזה לא מתוקצב אצלנו, התוספותה אלה לא מופיעות בתקציב

רשות השידור. אנחנו מחפשים דרכים, ואבו נמצא אותן ברור שזה צריך להיות על

חשבון משהו אחר, אלא אם כן יימצא תקציב מיוחד מתאים. אם רוצים להאריך

בשידורים צריך להמציא לנו גם את התקציב שיאפשר לנו לעשות זאת.

אני חוזר ואומר שאין קדושה ב-12 שעות שידור או ב-10 שעות או ב-8

שעות שידור. אם נמצא את התקציב הדרוש ויתברר שאלפשר להוסיף שעות שידור,

נשמה לעשות זאת, כי כמו שאין קדושה ב- 12 שעות שירור, אין גם קרושה בסיום

השידור בשעה 7 בערב דווקה, ולא מאוחד ייתר.

השידור בשפה האמהארית נשאר כפי שהיה - שעתיים ביום, אלא שעל פי המלצת

אנשים הנוגעים בדבר הוחלט לפצל את השידור, ולשדד מחצית הזמן בבוקר ומחצית

הזמן בערב, כדי שמספר רב יותר על אנשים יוכל להאזין לפחות לאחד השידורים.

הפיצול הזה הוא מאד חיובי.

אנחנו שמחים לשמוע שהפיצול הוכיח עצמו כמועיל. גם שם הוספנו כוח ארם

ועשינו שיפורים. בנושא העליה אנחנו מנסים תמיד ללכת לפנים משורת הדין,

מפני שאנחנו רנישים וזהירים יותר בנושא הזה.

צריך להבין שאנחנו עומדים לבר במערכה הזאת. משלם האגרה מממן את הכל.

בוועד המנהל אומרים לא פעם חברים נכבדים, שעם כל הכבוד אין הם רוצים שמשלם

האנרה ישלם את כל זה מכיסו הוא, ושתואיל ממשלת ישראל והשתתף בזה, והרברים

אמורים לגבי כל הממשלות, והם אמורים גם כלפי הסוכנות היהודית.



אם שידורי רק"ע חשובים כל כך לנושא הקליטה, למה לא יקציב משרד הקליטה

כסף גם למטרה זו, אלא אם כן אין זה נושא חשוב כלל, ואז מדוע אנחנו עוסקים

בזה?

מה הוא הסכום החסר להמשך השידורים האלה?

לא נקבתי בסכום, אלא הסברתי את כל הענין.

האם היה קיצוץ בשידור כלשהוא ברשת אחרת, או שרק השידור בשפה

הרוסית קוצץ?

כל הזמן יש שינויים ברשתות. רק לפני זמן מה קיצצנו בשידורים לחו"ל

מסיבות תקציביות. השנה טרם קיצצנו, אבל צריך לזכור שאנחנו נמצאים רק בחודש

ינואר.

א' נדב;

שמענו את דברי מנכ"ל רשות השידור, ואני רוצת להאמין שברוח הדברים

שנשמעו פה תיפתרנה הבעיות בתוך הרשות, והרדיו יבצע את מה שיסוכם ברשות.

העלו כאן את הדרישה לשדר בשפה הטרטית, וכמו כן ביקשו תוספת זמן שידור

בשפה הטיגרינית. בשיחות עם העובדים שנוגעים בנושא זה ולמדתי שעל מנת

להוסיף שידורים בטרטית גם לארץ, במקביל לשידורים לחו"ל, וכמו כן להוסיף

זמן ל- 10 הדקות המשודרות בטיגרינית, יהיה צורך בהעסקת עובדים נוספים. וזו

כמובן בעיה מיוחדת. אם יגידו שהרדיו צריך להסתדר עם זה במסגרת הסמיכה של

כוח אדם שיש לו, ברור לי שלא נוכל למלא את הבקשות האלה.

נראה לי שחברי הוועדה הזאת וכן נציגי גופים נוספים שהגיעו לכאן לא

ערים מספיק לתפקיד הנכבד שהרדיו יכול למלא בהיותו מין מערכת כריזה המונית,

ובמקום שהעולים יצבאו על משרדי הממשלה השונים לקבלת מידע וכו' הם יוכלו

לקבל את כל המידע הזה בשידורים ברדיו.

שמעתי שלממשרד הקליטה יש בעיה עם העולים מאתיופיה מאחר ואין לו די .

אולפנים בשבילם וכו'. כל מה שנותר לי לעשות זה להרים טלפון לשר הקליטה

ולשאול אותו מדוע לא ישתמש ברדיו להשגת המטרה הזאת, שהרי לאפשר לשדר ברדיו

חצי שעה מדי יום להוראת השפה העברית, ואפילו שעה ביום. שתוקדש למעין אולפן

רדיופוני שיגיע לכל בתי העולים. אינני רוצה לפתח כאן את הרעיון הזה, אבל

כדאי בהחלט לחשוב עליו שעה שאין מספיק תקציב ואין מספיק כוח אדם ואפשרות

להורות את השפה העברית באולפנים לכל העולים מאתיופיה. הרדיו יכול לשמש כלי

הוראה נפלא אם ידעו לנצלו כראוי, ובאלפית המחיר. כדאי איפוא להקצות לרדיו

תקציב ולהשתמש בשירותים הטובים שלו. בתקציב דל יחסית אפשר להגיע באמצעות

הרדיו לקבוצות גדולות של עולים.

חטוב שכל היושבים כאן, וגם חברי כנסת שהם שליחי הציבור, יהיו

מעודכנים בנעשה. ולא יתבססו על מידע חד צדדי בלבד. אנהנו מדברים על

שידורים לחו"ל ולעולים. אנחנו משדרים 9,5 שעות ביממה ב- 14 שפות, בולל

רוסית, ושומעים אותנו קרוב ל- 5 מליון איש. על כך מורה הסקר המקצועי

שהעברתי בזמנו גם בין הביר הבנסת.

אני חושב שאת ההצלחה של השידורים האלה אפשר לזקוף, בין היתר, גם

לחשבון ישיבה קודמת שהיתה לנו כאן בוועדה, שבה הבענו את דעתנו ועמדותינו,

וכל מי שהשתתף באותה ישיבה התגייס לתמיכה בשידורים שלנו בשפות השונות, וזה

הדבר החשוב והטוב ביותר שיכול להיות. התברר שהרדיו הוא לא פחות חשוב

מהטלוויזיה, ולענלן שבו אנו דנים אולי אפילו יותר חשוב.

דוברי כל שפה שהיא מעוניינים שישררו בה עד כמה שאפשר יותר. מנהלים

אתנו עכשיו משא ומתן על שידור של חצי שעה מדי יום בשפה הגרמנית, ולשם בך

מונים לשים על שולחננו מליון שקל מדי שנה.

מי הציע לכם את התשלום בעד זה?

מהשגרירות הגרמנית. הם מנהלים אתנו מו"מ בענין זה,

זהכמובן לא אומר שצריך לקחת כל דבר שמוכנים לתת.

כעולה לשעבר וישראלי עכשיו, אני רוצה להגיד שלכל אחד מאתנו יש הרגשה

שהוא מבצע שליחות כשהוא עושה את עבודתו בנושא הזה. וכולנו רוצים בדבר אחד:

שלא יפגעו בקיים. לכן אני שמח על שלא נותנים לפגוע בכל דבר שכבר פועל

וקיים. הנהלת רשות השידור, ייאמר לזכותה, היא זו שבסופו של דבר החליטה לא

לפגוע בקיים, ואני מתכוון בעיקר למנכ"ל ולחברי ההנהלה.

יבול להיות שצריך ללמוד יותר את הנושא, ולראות מה הפדופורציות

שצריכות להיות. אם מדברים על חצי מליון אנשים ששומעים את התבניות האלה,

ועל עוד 5 מליון איש מחוץ למדינה המקשיבים לתכניות האלה, אנחנוצריכים

לחשוב אל מי אנחנו פונים, ומה הן הפרופורציות. האם אנחנו עוסקים בתעמולה

ובהסברה, או שאנחנו עתונאים לכל דבר? ובכן, בראש וראשונה אנחנו עתונאים,

וזה צריך להיות הכיוון המדריך, ורק אחר כך לעסוק גם בדברים הנוספים.

לפני כ- 10 ימים דווחתי שמקצצים כשלוש שעות שידור מהשידורים בשפה

הרוסית. מיד שיגרתי מכתב למנכ"ל רשות השידורל, עם העתקים לכל הנוגעים

בדבר. א) האם זה נכון? אם התשובה חיובית, מה משמעות הדבר מבחינת קיצוץ

בכוח אדם. כמה אנשים יפוטרו כתוצאה מזה מהעבודה בשידורים ברוסית? ומה

התקציב החסר כדי שלא ייעשה הקיצוץ?

לא הבנתי למה בדיוק ביוון שמואל בן צבי את דבריו. אנחנו דנים פה

בקיצוץ בשעות שידור בש3ה הרוסית בעיקר, אבל 2ם בשפות נוספות. ומר בן צבי

אמר כאן שאין נוגעים במצב הקיים, שלא נוגעים בשעות. אני מבקש לדעת מה בעצם

אתה מציע בהקשר זה.

אני מצטער שלא הבהרתי היטב את דברי. בפועל קורה דבר פשוט. בעקבות

העשברת השידורים בשפות מרשת א' לרשת רק"ע, דבר שהוא בההלט מוצדק, נוצר מצב

שבו משדרים בשעה 7 בבוקר הצי שעה אנגלית וצרפתית, ואהר כך שידרו שוב

אנגלית וצרפתית משעה 13:00 עד שעה 13:30, ובשעה 17:00 שידרו שתים והצי

דקות אנגלית וצרפתית, ובשעה 7 בערב הסתיימו השידורים של רק"ע. ומשעה 7

בערב עד 9:30 בערב הלו שידורים ב- 12 שפותלעולים, והלק מהם גם ליהודים

בחו"ל, ובשעה 9:30 הופסק השידור של רק"ע בכלל.

בעקבות העברת השידורים בשפות אהרות לרק"ע איבדה השפה הרוסית שעתיים

וחצי שידור, משום שלא האריכו את השירורים עד לשעה 12 בלילה, והסיבה לכך

היא כפי הנראה כספית.

לפני כן נפגעו גם השידורים באנגלית וצרפתית. אילו הגדילו את זמן

השירור באנגלית- ובצרפתית במסגרת רק"ע, מבלי שיאריכו את זמן השידורים,

השידור בשפה הרוסית היה מאבד עוד חצי שעה. ובסך הכל היתה מפסידה שלוש שעות

שידור. אם השידורים יימשכו עד שעה 12 בלילה, השידורים בשפה הרוסית לא

ילפגעו. ועל זה מנהלים כעת משא ומתן. השידורים באנגלית ובצרפתית חזרו שוב

לרשת אי, אלא שבשעה 8 בערב זה משודר במסגרת הבלוק של שעתיים וחצי שפות

במסגרת רק"ע, כי רק"ע מפסיקה לשדר בשעה 7 בערב.

מה המשמעות התקציבית של הענין, ומה המשמעות מבחינת כוח אדם?

אני חושב שלא אטעה אם אומר שכל אחד מאתנו שואף להתייעל. החלום שלי

הוא שמתוך 100 האנשים שעובדים בחטיבה שלי, יהיו 10 מקצוענים שיעבדו כל

הזמן והיוו את הגרעין, וכל היתר יהיו free lancers, ולא יבנו את חייהם על

1000 או 1200 שקל לחודש מדשות השידור, אלא זה יהיה רק חלק מהכנסתם הכללית,

או שזו תהיה תוספת להכנסתם ממקור אחר.

אילו היינו מאחדים את הדברים זה דורש כמובן צמצום בכוח אדם. אם נאחד

את כל המחלקות, אז זה ידרוש קיצוץ בכוח אדם. יש שידורים לחו"ל ולעולים

בכמה שפות, וזה מפוצל. אנחנו רוצים לאהד את זה, וטוב יהיה לאחד את זה, אלא

שזה ידרוש קיצוצים גם בכוח אדם , אז איך נוכל להסתדר עם זה?

מי קובע את תוכן השידורים, וכיצר הדבר נעשה? הסתדורת העובדים הכללית

היתה רוצה להיות שותפה לקביעת התוכן של השידורים, כי יש לנו מה למסור. האם

ניתן ר להסדיר את הדבר הזה?



לועד הפועל של ההסתדרות הגיעו עולים שטענו שרק"ע לא נקלט בצורה

מסודרת בצפון הארץ. יש שיבושים ויש רעשים המפריעים לקליטה טובה של

השידורים, ומובן שזה מפריע להם מאד. מה נעשה כדי להתגבר על הדבר הזה, ובדי

לאפשר להם קליטה טובה של- השידורים?

כבוד היושב ראש, רבותי המבובדים, בנראה שאנחנו קצת הרחבנו את הנושא.

אם הייתי שומע מנציג הרדיו וומנכ"ל רשות השידור דיבורים על בך שאין תקציב,

והבה נשיג את התקציב הדרוש, וכולנו הרי תומכים על זה שצריך לשמור על 12

שעות שידור ואף להוסיף עליהן, היינו כולנו מתגייסים לעשות משהו בנדון.

בשנה שעברה השתתפתנו בהפגנה, שאותה יזמו ארגונים וולונוטריים עם

ההסדתרות בראשם, ורבים השתפו בה. ההפגנה היתה לא רק נגד האפשרות שעובדים

יפוטרו וימצאו את עצמם ללא עבודה, אלא גם בשל החשש מפי קיצור שעות השידור;

וגם משום שעובדי רשות השידור לא קיבלו הוזים ועבדו שם בתנאי עבודה לא

טובים. גם היום, עד כמה שידוע לי, עדיין אין לעובדים אלה תנאי עבודה,

ואסיסטנטים עובדים גם היום תמורת אלף שקלים לחודש, וזה הרי דבר שאי אפשר

לקבלו ולהשלים אתו.

אני חושב שעדיין לא מובן לכולם עד כמה חשוב שרבים בל כך מאזינים

לשידורים האלה, וזאת היא הזדמנות למדינת ישראל לעסוק בתעמולה ובהסברה בקרב

מאזינים רבים כל כך, ולא רק יהודים, אלא גם אחרים.

רק"ע משמשת היום מרכז למידה לעולה, שצריך לעבור ממשרד למשרד בדי

להשיג את הדרוש לו, כולל הבטחת הכנסה. פנינו למוסד לביטוח הלאומי, למשרד

העבודה ולגורמים נוספים, כאשר העולים החדשים לא קיבלו בחודש נובמבר חבטחת

הכנסה רק בשל חוסר מידע. חשוב מאד לחזק את העברת המידע לעוליםל, וצריך

לצאת להגנת העובדים שהם אנשי מקצוע. והעליה הרי נמשכת, ומדי חודש מגיעים

אלינו בין 6 ל-7 אלף עולים, ועוד מעט יגיע מספר חעולים ל- 10 אלף איש מדי

חודש, ואני מקווה שעוד יותר מזה.

אנחנו ארגונים וולונטריים איננו יכולים להכתיב לאף אהד דבר. אנחנו .

נמצאים בשטח ורואים עד כמה השידורים האלה חשובים בשביל העולים, ולא רק

השידורים בשפה הרוסית, אלא גם בשאר השפות, כמו קווקזית, בוכרית וגרוזינית,

ובשאר השפות. היום יש תזוזה גם מהמדינות האלה, ואלה עולים מאד בעייתיים,

והם לא דוברי רוסית טובה, ולא מבינים בדיוק את שמסבירים להם בשפה הרוסית.

צריך לשבת עם ההנהלה ולסגור את הענין. ואם יש מחסור בתקציב, ואם

מתעוררות שאלות הדורשות חפתרון, צריך למצוא פתרון לכל הדברים האלה. וחבר

הכנסת שגיא אמר עוד בתחילת הישיבה שהוא יהיה מוכן לחפש מקורות כספיים

. נוספים בשביל רשות השידור, כדי שתוכל למלא את התפקיד שהטילו עליה ושהיא

נטלה על עצמה. מוכרחים להתייחס בכל הרצינות לנושא שהוא כל כך חשוב למדינת

ישראל ולתושבים שלה.

בזמנו נקלטו עולים גם ללא דירות, בלי עבודה ובלי לחם-

תרשה לי לשאול אותך: האם בל מה שעשינו עד כה אינו שווה דבר רק מפגי

שהשידורים בשפה הרוסית נמשכים עכשיו תשע וחצי שעות, ולא 12 שעות?

חס וחלילה, לא אמרתי זאת ואינני מתכוון לזה. אני בא לבאן לא בדי לברך .

אתכם, אלא להציע לבם מה לעשוי!. אני מסתובב בשטחל, אני רואה ושומע מה

הצרכים ולמה הם זקוקים, ואת זה אני בא להעביר אליכם.

באתי לבאן בעקבות תלונה שאנחנו הגשנו לוועדת הקליטה וגם לשרים נגד

רשות השידור. העדה הקווקזית היא היחידה שאין משדרים בשפתה. וכלהבקשות

והתחינות שלנו בענין זה אל רשות השידור לא נענו עד בה. לא הצלחנו לשבנעאת

הנהלת השידור לתת את השירות הזה לעולי קווקז.

אומרים לנו שאין אפשרות לקלוט עובדים חדשים בגלל מחסור בתקציבים

וכו'. חודש לפני שחברי הכריזו על הקמת רק"ע פנינו אל מר רובין יוסף ופנינו אל

רשות השידור, בתבנו מבתבים בענין שלנו, ואפילו תשובות לא קיבלנו. אמרנו

להם שהנה הם הולכים להקים רשת שתשדר 12 שעות ברוסית, אבל עולי קווקז אינם

מבינים רוסית ולכן חשוב שיהיה שידור של חצי שעה בשבילם בשפה שלהם. אז מה

יהיה אם ישדרו רק 11 וחצי שעות בשפה הרוסית, וחצי שעה בשפה שמובנת לעולים

מקווקז? במשך שנה וחצי תפח תיק ההתכתבויות שלנד עם מר מקל ועם מר נדב,

אבל לא קיבלנו תשובה.

עד שנת 1989 עלו מקווקז בין 25 ל- ל30 אלף איש. בשנות ה- 70 הגיעו גם

בן במספר הזה של עולים מקווקז, ואז היו שידורים בשפתם, אבל הוא בוטל, ולא

חודש עם בוא העולים החדשים משם.

האם היו אני שםשעבדו בזה, ועבודתם הופסקה?

היו, אלב אינינ רוצה להבנס לזה, כי זה היה מלווה בעינויים ממש. אני

חוזר ומדגיש שהם לא יודעים רוסית. אם יבולים לקנות לחם ברוסית וגם

עגבניות, אבל לא יותר.

4 עתונים יומיים מופיעים בשפה הרוסית, 8 עתונים שבועיים. בבתיהם של עולי

קווקז לא תמצאו עתון בשפה הרוסית, כי הם אינם יודעים לקרוא רוסית.

האם אין בקרב העדה הקווקזית אנשים שיכולים לקרוא רוסית, שיבולים

להיות מנהיגים? בקרב כל עדה יימצאו אנשים שצריכים ויכולים לקחת את

המנהיגות לידיהם, ואני מניח שיש כאלה גם בקרב בני תעדה הזאת.

מה לעשות, ואין אצלם באלה. אין מנהיגות בעדה הזאת, ולכן התנדבו

לעשות זאת אנשים שמחוץ לעדה, ואי אחד מאלה שבא לעזוה ולדאוג להם. בשל לחץ

פנימי התחלנו להוציא רבעון בשפה הקווקזית, כדי שיהיה להם משהו. ואני רוצה

להדגיש שכל זה נעשה בהתנדבות, ללא קלבת שבר. קשה לתאר את התסכול ואת הבכי

שקיים בין בני העדה בגלל העדר שידורים בשפה המובנת לתם.

אין שידורים לעולים מקווקז. וגם אני סבור שחייבים לשדר להם חצי שעה

ביום בשעה שלהם, כדי שגם הם יקבלו את המידע שכל כך חשוב לעולים חרשים,

ושגם ירגישו שאין זונחים ומפקירים אותם.

אי הלחמי!

אני מנכ"ל התאחרות עולי צרפת, ואני מייצגת כאן גם את הנהלת מועצת

ארגוני העולים. אני בהחלט רוצה לחלוק מחמאות לכל מי שעמל ברי להחזיר תא

השירורלם בצרפתית ובאנגלית כפי שהיו. שלחנו הרבה פניות גם למר מקל וגם

לרדיו, ואינני מבינה איך זה קרה שהן לא הגיעו אל מר מקל.

משהו ברבריו של מר מקל נראה לי חמור מאד. אנחנו חשים מדי פעם באיומים

תקופתיים על המשך השידורים בשפה הצרפתית ובשפה האנגלית, ואנחנו רוצים

לקבל ערובה לבך שבשנה הבאה לא נצטרך לבוא ולהסביר שוב את אותם הדברים

שאנחנו מסבירים היום, עד כמה חשובים השידורים האלה, למי הם חשובים, האם הם

מהווים הסברה או תעמולה, ואני לא מבינה בדיוק את ההבחנה ביניהם ומתי

משתמשים באחר או בשני, ולאיזה ציבור זה פונה.

נרהמתי מההערה של מקל, כשהוא אמר שהפסקת השידורים האלה למשך שבוע או

שבועיים איפשרה לו ללמוד שיש ציבור מאזינים להם. יש דרכים לעריכת סקר

האזנה, והם יצביעו על המצב המדוייק.

עשינו סקר, והתוצאות שלו היו עלובות ביותר. 0.1% בלבד מאזינים - לפי

הסקר הזה - לשירורים בשפה הצרפתית.

זה לא מה שמצאנו בקרב ציבור העולים שלנו. יש בידי רשימה, והרבה מאד

מכתבים של עולים מצרפת בנושא השידורים. אנשים כתבו לנו שהם מחפשים ולא

מוצאים את התחנה, כי הם פשוט לא ידעו מה קרה.

הסברת שיש לכם מאבק הענייני כספים עם הסוכנות ועם משרד הקליטה

ומשרדי ממשלה אחרים. לי נראה שיכולנו להיות שותפים למאבק הזה שלכם, וחבל

שהפבתם אותנו - בדרך שבה נעשה הדבר - ליריבים שלכם, ולא לשותפים שלכם

במאבק, ואני לא מבינה מדוע. המאבק הזה שלכם הוא גם שלנו, ואנחנו בוודאי

יכולים להתגייס לעזור לכם במאבק חזה.

מצויים כיום למעלה מ- 30 ארגוני עולים, ולכל אחד מהם יש כרטסת מלאה

של דוברי השפות השונות. אנחנו יכולים להציע את המערכת שלנו על מנת לעשות

סקר בין העולים כדי לברר אם הם שומעים, מה הם שומעים, מה הם אוהבים ומה

אינם אוהבים לשמוע וכוי.

אמרת כאן שאין שום דבר מקורש ב- 12 שעות, ונראה לי שאין גם שום רבר

מקורש ברבע שעה מגזין בצרפתית ובאנגלית, במיוחר משום שהדבר לא נבדק בצורה

רצינית ושיטתית. שאלת כאן היום את נציגי העדה הקווקזית אם אמנם אינם

מבינים רוסית. איך זה שהדבר הזה לא נבדק על ידכם?



הדרישה שלנו היא להגדיל את השידורים באננלית ובצרפתית, ולא לצמצם

אותם לרבע שעה ליום. התרגשתי מצורת קבלת ההחלטה להגדיל את השידורים בשפה

האמהארית. אבל אני חושבת שאחרי זמן מה צריך לבדוק אם יש צורך בשעתיים, או

אולי בשלוש סיעות. נראה לי שעם הגיע העוללם במבצע מושה, הלב שלבם חתרחב

והתחלתם בשידורים באמהארית. זה יפה וטוב, אלא שכעבור זמן צריך לבדוק אם

השידורים מספיקים, אם צריך להרחיבם, ובכמה צריך להרחיבם, באיזה כיוון

וכוי. ובך צריך לבדוק את את כל השידורים בשפות השונות.

אני מציעה לכם את השירות של המערכות שלנו שאינן קשורים לרשת זו או

אחרת, אלא מקיפות את כל ציבור העולים החדשים בארץ, על מנת שתבדקו את

הדברים בצורה שיטתית, ואנחנו נקבל את הדין.

כאשר השידורים בצרפתית עברו לרשת רק"ע קיבלנו הרב תלונות של מאזינים

שהתלוננו על שאינם שומעים את השידורים האלה. מסתבר ששומעים אותם באיזור

שבין חדרה לגדרה, אבל לא צפונה ולא דרומה לאיזור הזה. אני מבינה שעשיתם

הרבה מאד מאמצים, ובל הבבוד לכם על כך, אבל אולי אפשר להרחיב את המאמצים

נם לצפון ונם לדרום בדי שהאנשים הגרים באי זורים האלה לא ירגישו עצמם

מקופחים, מאחר והם ממילא חשים עצמם קצת מנותקים.

ישיבה של ועדת העליה והקליטה של השכנסת משמשת מקום מפגש לבל הגורמים

הקשורים בנושאים האלה. מאחר ולא תמיד אנחנו מקבלים תשובה לנפיות שלנו

לגורם זה או אזור אנחנו מנצלים את ההזדמנות של נובחות בל הגורמים בישיבת

הוועדה כדי להעלות את התלונות, ההערות וההצעות שלנו וגם הבקשות.

כאשר אין שומעים את השידורים של רק"ע בצפון הארץ או בררומה, אינבם

צריכים לחבות לישיבת הוועדה כדי להעלות את הבעיה הזאת ולבקש לה פתרון.

רציתי להוסיף רק, שהמדינות השכנות שלנו במזרח התיבון רואות לנבון

להגדיל את השידורים בשפה הצרפתית. ירדן הגדילה את משך שידורי הרדיו שלה

בשפה הצרפתית להסברה ולתעמולה. הם בן מצאו לנכון לשים משדר כקפריסין לרדיו

מונטה-קרלו שידוע בבלונים שלו. סוריה משדרת 5 שעות. ירדן הוסיפה שעתיים,

רדיומונטה קרלו משדר בל היום. בשאין לעולים שלנו ברירה הם מקשיבים לתחנות

האלה, וזה דבר חמור ביותר.

רציתי להגיד למנכ"ל רשות השידוד שבהיותי צעירה במרוקו חיפשנו תמיד

לשמוע את השידור מישראל בצרפתית, גם כשזה היה קשה ומסוכן באותם זמנים.

כאשר לאחר זמן מה עברנו לגור בצרפת המשבנו לחפש שם את החנה ולהאזין

לשידורים בצרפתית מן הארץ. באשר עליתי ארצה נהנתי להמשיך לשמוע את

השידורים בצרפתית, וגם בערבית מרוקאית שהיתה שפת ההורים והסבתא, והיתה לי

התרגשות אמיתית והנאה גרולה לשמוע את השידורים האלה.

יש עדיין שידור במוגרבית.

אני מאזינה לשידורים האלה ועדיין ממשיבה להגות מהם. ואני יבולה לנלות

לבם שמאז שעליתי ארצה והאזנתי לשידורים האלה התעשרה השפה הערבית שלי. מבאן

שמניעות לבם מהמאות רבות, וכל עולה שנקלט בארץ יאשר את דברי אלה.

בישיבה הקודמת של הוועדה הזאת אמרתי שאין די בשעתיים של שידור לעולי

אתיופיה, במיוחד ששהשידודאז נמשך משעה 7 עד 9 בערב. וטוב שפיצלתם את

השידוד לבוקר ולערב, אבל אלה עדיין אותן שעתיים, ואין די בהן.

ביחד עם חברי ועדת הקליטה ביקרנו בנבעת המטוס, ושוב נוכחנו בחשיבות

הרבה שיש לרדיו בחיי העולים מאתיופיה. זה למעשה הבלי היחיד שמקשר אותם אל

הארץ, אל הנעשה בה, אל המשרדים שאליהם הם צריבים לפנות בעניינים שונים

ובו'. אזמדוע לא להוסיף להם עוד שעת שידור אהת בשעות הבוקר?

מר מקל אמר בי 12 שעות שידור אינו מספר קדוש. אני מסכימה אתו החלט,

ואני מציע להמשיך בשידורי קל"ע עד שעה 12 בלילה. בולם הרי מבינים את

החשיבות שיש בבלי הזה ואיזה תועלת זה מביא לעולים, לבן צריך נם להבין

שחשוב שהשידורים יימשכו עד חצות בלילה.

במנהלת מחלקת הקליטה של עירית ירושלים אני באה במגע עם משרדי ממשלה

שונים שיש להם יד בקליטת עולים, ואני בטוחה שבל אחד מהמשרדים האלה יבול

להשתתף בתקציב הדרוש למימון השידורים האלה לתועלת העולים. זה לא נושא של

רשות השידור בלבד, אלא נושא שחייבים לשאת בו בל משרדי הממשלה.

הפיצול בשידורים בשפה האמהאדית טוב מאד בשביל המאזינים. נשים שיושבות

בבית מאזינות לרדיו בין השעות 2 ל-3 אחר הצהרים, ובשעות הערב מאזינים

לרדיו בל בני המשפחה. תבורבו על הפיצול הזה.

בידוע, יהודי אתיופיה עלו ארצה משני איזורים גאונרפיים באתיופיה.

מאיזור נונדר בא האחוז הנבוה של העולים, והם מדברים בשפה הלאומית האמהארית

של אתיופיה. מהאיזור השני, טנרין, באו ב- 30% מבני העדה, ולהם שפה אתנית

משלהם - טנרינית.

היהודים שבאו מטנרין הרגישו עצמם מקופחים במשך בל השנים, וההרנשה

הרעה הזאת מלווה אותם לצערנו נם במדינת ישראל, כי הם נבלעו באילו בגלל

המטפר הדומיננטי של דוברי האמהארית מקרב העולים מאתיופיה. ביוזמת אנשים

שעובדים ברדיו נתנו להם 10 דקות ביום של שידור בשפה הטנרנית. וזה כמובן

לא מספק גם את מי מביניהם שמצליח להאזין ל- 10 דקות אלה, ובוודאי לא למי

שבגלל עבודתו וכוי אינו פנוי להאזין לדקות הספורות האלה בטגרנית. גם אנחנו

חושבים שזה לא מספיק.

אי מקל;

יום עבודה הוא בדרך כלל בן 8 שעות, בך שבשביל שידור של 10 דקות

נשארו לאיש 7 שעות ועוד 50 דקות להבנת השידור. האם הזמן הזה מספיק לדעתך?

אינני מבין דבר בנושא השידור, ואינני יודע כמה זמן דרוש להבנה בשביל

שידור כזה. אני נמצא באן כדי לומר כי 10 דקות שידור ביום בשפה הטגרנית

אינם מספיקים כלל. אם לדעת אנשי הרדיו, המבינים בנושא, אותו איש יכול לשדר

הצי שעה ביום, יטילו עליו לעשות כן. ההנהלה צריכה לקבוע בדכרים האלה.

אנחנו רק דורשים לשדר חצי שעה ביום בשפה הטנרנית.

אני מבקש להפנות תשומת לבם של חביר הכנסת, שמרוב הדיבורים העבודה

הפשוטה יכולה להעלם מעיניבם. השידור היהירה שנפנע למעשה זה השידור בשפה

הרוסית. כל שאר הפניות להנדיל או לשמר שידורים, הן בקשות והבעת רצון

טובל. אבל השידור בשפה הרוסית - שזו השפה השלטת היום כעליה, כעיקר שהעלייה

משם עדיין נמשכת ומגיעה - נפגע בצורה רצינית, ואת זה צריך לתקן .

היתה החלטה טובה, לערוך רה-ארגון של השידורים בשפות הזרות. עקכ

ההחלטה לפזר את שעות השידור להאריך את השידורים בשפה הרוסית, רווקה השידור

בשפה הרוסית הוא זה שנפנע. היתה החלטה לשדר בין שעות 9:30 בערב עד 12

בלילה, החל מה-3 בינואר 1993. ההחלטה הזתא הופרה, והמטרה של הישיבה הזאת

היא קודם כל לדאוג לקיום מידי של אותה החלטה. אם לא נצליח בזה, אז לא

הצלחנו בדבר בישיבה הזאת.

הועלתה פה בעיה זועקת, וההתיחסות אליה היתה בקול ענות חלושה. הועלתה

כאן בעיה של אוכלוסיה המונה 40 אלף איש, שכ- 20 אלף מהם עלו בשנים

האחרונות. העולים אלה אינם מדברים רוסית, וכמוכן אינם מרברים עברית,

והם מנותקים למעשה ממקורות מירע חיוני. כמו שנמצא פתרון רדיקלי באמצעות

12 שעות שידור לעולים מרוסיה, אפשר בוודאי למצוא פתרון של חצי שעת שירור

בשפתם של העולים מקווקז.

סקר בנושא הזה אין לבם, אז בשביל שתתרשמו נבון וכדי שתהיה להם תחושה

שמדובר כאן בבעיה אמיתית, ולא בלובי לשימור שפה, הבאנו אתנו לכאן את בכרת

בן ציון אברמוכ. היא נמצאת כארץ שנה והצי ולמדה הודש והצי כאולפן. אני מאד

מבקש שתשמעו את מה שיש לה לספר לכם, גם כשפתה העברית עדיין דלה ביותר.

אני עוד מעט שנה וחצי בארץ. אני פה בשם עולים מקווקז. יש לנו הרכה

כעיות לדבר עליהן. אבל הבעיה היותר חשובה זה הקשר עם הרריו. אומרים שקשר

עם הרדיו זה קשר עם אנשים. ברדיו יותר קל לרבר עם אנשים ולהסכיר להם את

הכעיות שלהם ולעזור להם. איש אהד או שניים הולכים לאיזה שהוא מקום לסדר

דברים, לשאול ולקבל תשובוח, ואז חם מסדרים דברים בשכיל שתי המשפחות שלהם.

אכל כאשר מדברים על זח ברדיו, וכאשר ברדיו מסבירים את הדברים ואומרים מה

צריך לעשות ואיפה צריך ללבה, אז זח עוזר לחרבה משפחות, זה עוזר לכל מי

ששומע את זה ברריו.

אנחנו לא יודעים רוסית, כי אנחנו מדבירם בשפה של המרינה שממנה באנו

אזרבידג'נית. שכאן קוראים לזה תורבית. לא למדנו רוסים. יש לנו זקנים שיש

להם ילדים שצריכים ללכת לצבא של המדינח שלנו, וזה חשוב מאד להורים.



השידורים בשפה האזרבידג'נית חשובים נם בשביל חוץ לארץ. כי חצי

המשפחות שלנו עדיין נשארו בחוץ לארץ, וגם הם רוצים לדעת מה קורה בארץ ואיך

מסתדרים בארץ. השירור בשפה שלנו חשוב מאד גם בשבילם וגם בשביל אלה שבארץ.

אני רוצה לשבח את רשות השידור, ובעיקר את החלק של הרדיו ברשות

השידור. אני סבור שהרדיו של היום איננו הרדיו שהיה לפני מספר שנים. הרדיו

ללחולל מהפכים רציניים מאד. הרדיו של היום הוא הרבה יותר מגוון, יותר

מענלין, יותר מרשים ויותר אטרקטיבי. לפי דעתי יש לו גם האזנה גדולה יותר,

ויקי לשבח את כל מי שמפעיל אותו ואת מנהל הרדיו באופן ישיר. אני גם סבור

שהקמת רשת רק"ע זה אחד הדברים החשובים והגדולים שעשתה רשות השידור.

באשר לקיצוץ השידורים בשפה הרוסית, אני בההלט מצטרף לכל מי שמחו

ומוחים על כך. מעבר לשאלה אם יש או אין כאן פגיעה באורך השידורים, אי אפשר

לשגע את הציבור. אי אפשר להגיש לו פעם מיכסה מסויימת של שעות, ומדי מספר

הודשים לקצץ או לשנות את לוה השידורים. אי אפשר לשנע את הציבור בענין זה.

אם קבעתם שאורך השידור ברוסית יהיה 0 וחצי שעות, צריך לגיד זאת. ואגב, לא

קבלתי תשובה לשאלה ששאלתי, באיזה סכום נוסף מדובר הדרוש להחזרת שעתיים

וחצי שידור בשפה הרוסית. יכול להיות שאם נדע זאת נפנה לגורמים שונים,

באמצעות הוועדה הזאת או בדרך אחרת, בדי להשיג את הסכום הזה עבור רשות

השידור לבל תעשה את הקיצוץ חזה.

האם תנאי העבודה של עובדי רק"ע ועובדי שפות אחרות ברדיו זהים לאלו של

עובדי רשות השידוד ועובדי חרריו? אני ידוע שבעבר התנאים לא היו זהים. אני

יודע כי התנאים של העובדים ברדיו בשפות זרות, כולל בשפה הרוסית, היו

מחפירים ממש.

כאשר הזמינו אותי לראיון ברדיו לפני כשנתיים או שלוש, ראיתי שבחדר

בגודל של 8 ממ"ר ישבו ארבעה עובדים, וזו ללא ספק צפיפות איומה.

כדי שהשידורים הללו יהיו מגוונים לא מספיק שעורך השידורים או השדר

ילקט את לקט הידיעות דדך הרדיו והעתונות, ויכין שידור שבין 10 דקות לרבע

שעה, וימסור שיידור יבש. לעתים צריך לשלוה מישהו אל השטח כדי שיבוא אתה

דיווח האוטנטי מן השטח. ולא תמיד יכול לעשות זאת מי שצריך גם להיות המשדר.

אני מבקש לדעת מתי עובדי רק"ע ועובדי שפות זרות אחרות יהפכו להיות

עובדים קתקניים ברשות השידור. זאת ועוד: האם הם יוכלו לקבל שיעור קטן

מאותו תקציב שמקבלים עובדי הרדיו בעברית בבדי שיובלו להזמין לראיון

אורחים בעלי איכויות כאלה ואחרות, וגם כדי שיוכלו להוציא בתבים וטכנאים

לשטח על מהת להביא משם דיווחים מעניינים?

ני כהן-.

נציג ההסתדרות הציע משהו שלפי המקובל בהוק רשות השידור אינו ניתן. כל

התכנים של השידורים שלנו לא יכולים להיקבע על ידי ואפילו לא בשיתוף עם

גורם כלשהו, אפילו הוא רוצה לתרום לנו כסף. היו נסיונות באלה נעבד, כולל

מצד הג'וינט, וגם מצד הסוכנות שביקשו שנאפשר להם להשתתף בקביעת התכנים.

כאמור, הדבר לא ניתן.אם שההסתדרות, או כל גורם אחר, רוצה בכל זאת לתרום

לתקציב השידורים האלה, יש דרך משפטית לעשות לעשות זאת.



אגב, להסתדרות, לסוכנות היהודית וגם לעולים יש נציגים במוסרות רשות

השידור. חבר הוועדה המרכזת של ההסדתרות הוא הבר הועד המנהל של הרשותף.

נציג הסוכנות הוא חבר המליאה של רשות השידור. באמצעותם אפשר להעביר את

דרישות הגופים ששלחו אותם.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן בענין השידורים בשפה שבה דוברים

העולים מקווקז, ונאמר כאן שלא קיבלו תשובה לפניותיהם בנדון. אני נמצא

בתפקיד כהודש וחצי, וקיבלתי פנייה מהעמותה.

צי עופר;

זו אכן היתה הפעם הראשונה שקיבלנו תשובה לפנייתנו.

גם ממני קבלתם תשובה. זה שכתבת עוד 20 אלף פעם לא אומר שאני חייב

לענות לך עוד 20 אלף פעם.

מי ינון!

נפגשתי עם החבורה החשובה והפעילה הזאת. מיד אחרי שקיבלתי מהם מכתב

התקשרתי אתם וקבעתי אתם פגישה. לא הייתי מודע לבעיה הזאת, ךועד היום לא

ברור לי במאה אחוז מה המצב שלהם לאשודו. אמרו לי שיש מהלוקת בענין זה.

קיבלתי הסבר וגם ספר על יהודי קווקז. הבוקר נפגשתי במקרה עם השדרנית

היחידה במדינת ישראל שיכולה לשדר בטטית, שהיא שפת היהודים ההרריים.

אחרי שדיברתי עם מנהל רקי'ע ועם מנהל הרדיו בענין, ואנחנו בודקים את

האפשרויות בענין זה, נפגשתי אתה בשעה 10 הבוקר כשהיא באה ביחד עם שמואל בן

צבי. אנחנו משדרים פעמיים בשבוע לחו"ל, אז אני הצעתי שהיא תכין את החומר

בצורה כזו שאת אותם הדברים אפשר יהיה לשדר גם בארץ ברק"ע. מר רובין כבר

הסכים לזה, אלא שיש כאן בעיה. מתוך 12 שעות השידור ברוסית אי אפשר לשדר

רבע שעה בטטית?

אמרתי שנעשה נסיון, נראה אם יש ציבור שמקשיב לשידור הזה, נקבל פידבק

מהשטח. יש אומרים שהם יודעים רוסית, היום שמענו כאן שהם לא יודעים רוסית.

אז צריו לבדוק את הדבר. האם אנחנו צריכים להחליט על שידור של שעה בשפה

הטטית מבלי שנדע אם יש האזנה מתאימה לשידורים האלה? אמרתי לה שנתחיל בזה

פעמיים בשבוע, ובקשתי שתכין את אותה הכתבה בצורה כזו שתתאים גם לשידור

בארץ וגם לשידור בחו"ל. לא ראיתי שהיא מסכימה לזה, כי באותה הזדמנות,

ובלהץ הקבוצה הנכבדה הנמצאת כאן היום, היא רוצה שידור מדי יום, עוד משרה

וכוי. אני לא מתנגד לזה, כי הכל לגיטימי ואפשר לעשות הכל, אבל אנחנו

מציעים להתחיל בזה כנסיון לתקופה מסויימת, כדי לראות אם זה מתקבל ואיך זה

נקלט ואם יש לזה בכלל מאזינים. אם לתברר שזה עושה פעולה חיובית זה ישמש

מנוף להגברת הענין, לתוספת שעות ולתוספת כספים. אגב, אף אחד מהגופים

המתעניינים בזה אינו מוכן לתת אף לא פרוטה אחת למטרה הזאת, אלא מסביר לנו

שאין לו תקציב וכי הוא מטיל זאת עלינו. וזה, אגב, נכון לגבי כולם. גם

המצדדים בשידורים באנגלית ובצרפתית אינם ממהרים לשלוף את פנקס חשיקים

שלהם. כל אחד מסביר מדוע אנחנו צריכים לעשות זאת מתקציב רשות השידור.



ברור שאנחנו לא מופיעים בסולם העדיפויות של הסוכנות היהודית, של

ההסתדרות או של אהוד ממשרדי הממשלה. כל מי שרוצה לחדש את השידור בטטית

צריך לשתף פעולה, ואם יש הצעה מעשית שיש בה תחילה של פריצת דרך בענין זה,

אז במקרנו לשתף פעולה, מציעים לגברת השדרנית ללכת על הכל, או לא כלום.

הוועדה הזאת צריכה להמליץ על הליכה בדרך שאותה הצעתי הבוקר, כפי

הסברתי כאן, כדי להתחיל לפעול בנושא חזה, ואחר כך נראה איך הדברים יתפתחו.

אי מקלף

אנסה להתייחס בקיצור נמרץ לדברים שנאמרו כאן. אתחיל בתלונה על

שיבושים טכניים בשידורים, על שאין שומעים אותם במקומות מסויימים כארץ. אני

דוצה להבהיר שאין לנו שליטה על המשדרים. המשדרים שייכים למדינת ישראל,

באמצעות משרד התקשורת, וחברת בזק מפעילה אותם וטוענת שהיא חברה מסחרית,

ולכן שום דבר מהדברים האלה לא מעניין אותה. ואילו התפקיד שלנו באופרטה

הזאת הוא לשלם 35 מליון שקל בשנה לבזק, ואת זה אנהנו עושים.

מי שיש לו טענות על הצד הטכני של השידורים שלנו צריך לפנות אל שר

התקשורת דלדבר אתו בענין זה. החלק הזה אינו תלוי בנו כלל, וגם לא שואלים

לדעתנו בענין. לאחרונה למשל הם קנו משדרים לחו"ל, כאשר למעשה אנחנו לא

צריכים ברגע לתגבר שידורים שלנו לחו"ל. אני רוצה להבהיר שוב שאין לנו

שליטה על הנושא הזה, ובענין זה צריך על כן לפנות אל שר התקשורת.

האם יש מגבירים המגיעים לכל רחבי האדץ?

לנו אין. בוודאי שאפשר לקנות משדרים כאלה. הסברתי כבר, ואני חוזר

ומסביר, שהמשדרים שייכים למשרד התקשורת, שלו יש תקציב פיתוח בסך 8 מליון

שקל בשנו!. הוא צריך לקנות משדרים ולהציב אותם. אין שואלים לדעתנו, אין

משתפים אותנו, אין לנו שליטה על הדבר חזה. אנחנו יכולים רק להמליץ. אנחנו

דורשים העוברת המשדרים לרשותנו, אבל אין הסכמה בענין זה, ואינני רוצה להכנס

כאן לכל הפרטים. זו פרסה לא קטנה.

נושא תנאי העבודה. כמו שכבר הסברתי, אנחנו לא יכולים להוסיף לרשות

השידור אף לא עובד תקני אחד. מאז שנת 1985 לא הוספנו אפילו עובד תקני אחד,

בהתאם להוראות משרד האוצר. גם היום אסור לנו לעשותז את, כי אנחנו בעודף לא

קטן של עובדים תקניים. אחרי שעובדי רק"ע עבדו במשך תקופה מסויימת כ- free

LANCERE ובהתערבות של אנשים נכבדים, כולל חברי הכנסת גור ושיגא, מצאנו

דרך לתת להם חוזים, אבל אני חושש שאם משרד האוצר יידע מזה יהיו לנו בעיות.

אינני צופה שנוכל לתת להם תקנים, ואני רוצה שהדברים יהיו ברורים.

מלכתחילה כל הענין היה לפנים משורת הדין, כי לעמשה לא חסרו לנו

עובדים הקביים בקול-ישראל שהיו יכולים להפעיל את רק"ע, כך שבעצם לא חיינו

צריכים עובדים חדשים. בשידורים לחו"ל יש אצלנו עודף גדול בעובדים קבועים

דוברי רוסית, ואין להם מה לעשות. אבל כשאמרו לנו שצריך לקלוט עולים חדשים

כי אין להם פרנסה ואין להם מה לאכול, נהגנו לפנים משורת הדין וקטלנו

עובדים. עניינית יכולנו להסתדר יפה מאד עם 38 עובדים עתונאים קבועים

המועסקים אצלנו, שהיו יכוים להרים את רק"ע ללא כל קושי. אבל שכרנו עובדים

נוספים, כי גם אנחנו רוצים לקלוט עולים, לשלם ללהם מה שאנחנו יכולים,



ואנחנו עושים זאת מבלי שאנחנו מקבלים אף לא פרוטה אחת נוספת מאיש. גם

אנחנו היינו פעם עולים חדשים, ואנחנו מודעים היטב לבעיה הזאת.

אשר לשכר, אנחנו משלמים שכר במסגרת התקציב שלנו. כשיהיה לנו יותר כסף

נוכל לעשות חוזים על תשלום גדול יותר. אנחנו פושט חילקנו את סכום הכסף

העומד לרשותנו למספר האנשים העובדים אצלנו, וכך הגענו לסכום שאליו הגענו.

אתה מעלה את השכר, אתה מוריד את מספר העובדים, באם התקציב אינו גדל בהתאם.

זה הכל ענין של כסף.

בענין העולים מקווקז. יושב-ראש הוועדה דיבר אתי היום ענין זה,

ואמרתי לו שאנחנו נתכנס ונחפש פתרון חיובי לענין הזה. אני בער זה שכל מגזר

יקבל שירות, אם זה רק אפשרי. שהרי כל תפקידנו הוא לשרת הוא עם ישראל במידת

האפשר. אלא שלפעמים יש בלבול, וכאשר אנשים מבקשים שידור בשפה זו או אחרת

הם מתכוונים למעשה להשיג מקום עבודה ל- 4 או 5 אנשים, וצריך להבחין בין

שתי הסוגיות האלה; שידור זה שידור, ועבודה זה ענין אחר. עבודה אנחנו

יכולים לתת רק במסגרת התקציב העומד לרשותנו, ולא מעבר לו. היינו שמחים

לקלוט כמה שאפשר יותר עולים לעבודה ברדיו, אלא שאיננו יכולים לעשות זאת

בשל מגבלות התקציב. לכן אני חוזר ומציין שכאשר מדברים על תוספת שידור

מתכוונים למעשה לחוזים לעוד 4 עובדים. במידה והדבר אפשרי, זה יהיה. אבל

במידה ואין זה אפשרי, זה פשוט לא יהיה.

האם יש שידור יומי בשפה הטטית?

לא אמרתי זאת. אמרתי ענקיים דיון בנושא הזה, ונבדוק את הענין.

שאלו כאן אם בעתיד יכולות להיות בעיות. ובכן, עלולות להיות בעיות.

אנחנו בהחלט דורשים שגם גופים ממלכתיים ישתתפו במימון, ואני אומר זאת בפעם

העשירית, כי ככל שיהיה יותר כסף יהיה יותר קל לפתור בעיות.

באשר לבדיקת מידת ההאזנה, מי מאזין ומי אינו מאזין, אני יכול הלגיד

לכם שאנחנו עושים כל הזמן בדיקות וסקרים, ואנחנו יודעים בדיוק מי מאזין

ולמה מאזינים. בנושאים כלליים אנחנו עושים סקרים, וכך ידוע לנו שמספר

המאזינים לשידורים בצרפתית, למשל, אינו גבוה, כי רוב העולים משם הם גם

דובריעברית. העולים מארצות האנגלו-סכסיות והצרפתיות עלו לפני שנים, והם

מדברים עברית ומעורים היטב בחברה הישאלית. מספר המאזינים לשידורים בצרפתית

הוא קטן, ובכל זאת אנחנו ממלאים את תפקידנו הציבורי.

אנחנו עורכים סקרים באשר למידת ההאזנה לשידורי רק"ע באמצעות חברה

מיוחדת שנקראת תצפית. התוצאות הראו על האזנה מאד גבוהה. בשבועות הקרובים

נעשה עוד סקר.

תוצאות הסקר של איגוד חמפדסמים מראות כי 60% מאזינים לרק"ע, 21%

מאזינים לרשת בי.

נכון שהסקרים עולים כסף, אבל יש לנו תקציב לסקרים, וחשוב לנו לדעת

כמה אנשים מאזינים לכל אחת מהתכניות. אני יכול לומר לכם כמה אנשים מאזינים

ברגע זה לשידור זה או אחר ברדיו, וכמה צופים בטלוויזיה.

אשר לשידור בשנה הטיגרינית, אני מבין שיש לנו היום שידור יומי כן 10

דקות בשפה הזאת. אפשר לבחון אם יש צורך בתוספת זמן, או לא. לפני זמן מה

היה אצלי רחמים אלעזר, מנהל השידורים באמהארית, וביחד פתרנו מספר בעיות

שהתעוררו. מאחר ולא שמענו תלונות בענין השידורים האלה, יצאנו מההנחה שהכל

בסדר. אבל אם יש בעיות, אפשר כמובן לבדוק ולפתור אותן. רחמים אלעזר הוא

אמהארי, ולא טגריני, אבל הוא אחראי לשידוד בתור מנהל, והוא ציוני טוב.

אני לא יכול להבטיח לכם דבר, אלא שנקיים דיון בנושא הקיצוצים

בשידורים בשפה הרוסית, ונחפש פתרונות קונסטרוקטיביים ברוח הדברים שנאמרו

כאן על ידי חברי הוועדה. אבל אני מבקש שוב להזכיר לכם שכל דבר עולה בכסף,

ודבר אחד חייב לבוא על חשבון דבר אחר, כי אנהנו בכל זאת מוגבלים בתקציב

וחייבים לפעול במסגרתו.

אני רוצה להתיחס לד"ר יעקב שולץ, שחשש שמא בשל שפע הדיבורים נשכח

שהתכנסנו כאן כדי לדבר על הקיצוצים בשידורים בשפה הרוסית. אני רוצה להרגיע

אותו ולומר לו שאין מקום לחשש שלו, כי זה למעשה הנושא העומד על סדר יומנו.

נכון כי 80% או 90% מהעולים כיום הם דוברי רוסית, אבל הבה ניתן כבוד גם

לעולים המדברים בשפות אחרות, ונבין את הצורך בשידור גם בשפות אחרות.

אני לא רוצה להתחרות בחלוקת מחמאות. אילו היה ענין ההשגים של רשות

השידור בתחום רק"ע הנושא העומד על סדר חיום שלנו, אני הייתי מציע להעניק

מדליה להנהלת רשות השידור. אבל אנחנו התכנסנו כאן היום כדי לדבר על העתיד,

ולא על חעבר. הדיון על העבר וחלוקת מדליות למי שהן מגיעות לא יקדמו אותנו,

ולכן נתמקד בהווה ובעבר.

המציאות היא שקיצצו בשידורים, ואני רוצה לראות רשות שידור שאמנם

משתבחת בהישגיה, אבל שממשיכה לדפוק על השולחן ותובעת את הדרוש לח כדי

להוסיף ולשדר את השידורים הטובים שלה. זו צריבה להיות היום המשימה, בי

אנחנו צריכים לתת היום תשובה לעולים, ולא להיסטוריונים.

נכון שאין קדושה בשידור של 12 שעות. מטרת השידורים היא לדבר אל ציבור

רחב ככל האפשר, ואם יתברר בסקרים שהשידורים האלה בשפה הרוסית מדברים בצורה

אפקטיבית, צריך יהיה להוסיף עליהם, כי זו המטרה של רשות השידור.

בקיצוצים בשידורים יש טעם לפגם באשר הם מראים על חוסר רגישות, והרי

אנחנו חייבים להיות רגישים כלפי העולים המבקשים לתקשר עם חציבור ולהעזר

באמצעות השידורים בכל הקשור להייהם בארץ.

ואשר לסקרים, אומר רק שכאשר אין משדרים בשפה מסויימת אין סקר שיראה

את מידת החשיבות שבשידור באותה שפה. כשיש שידורים אפשר לגלות את מידת

ההאזנה להם, אפילו אלה שידורים של רבע שעה בלבד. חשוב לבחון באיזו מידה יש

צורך לאנשים הדוברים בשפות השונות להאזין לשידורים באותה שפה, ולא כל כך

חשוב לגלות כמח אנשים מאזינים לשידורים בקופה זו או אחרת.



רשות השידור אינה אחראית לניהול בל המדינה מהאספקטים השונים, אבל יש

לה מונופול של דיבור אל העולים ההדשים, הייתי רוצה לראות רשות שידור

ההושבת בראש גדול, ולא בראש קטן, ותיקח בין היתר בהשבון גם את השידורים של

מדינות ערב השכנות המשדרות בשפות שונות, באשר השידורים האלה מהווים לעתים

את השידור היחיד שנשמע על ידי העולים המדברים באותה שפה. רשות השידור שלנו

צריבה לתת מענה טוב לבעיה הזאת.

אני מבקש להציע ארבע נקודות לסיבום הדיון שלנו היום. האחת, להחזיר

לאלתר את שעות השידור בשפה הרוסית למתבונת הקודמת שלהן, קרי: 12 שעות.

השניה, להוסיף שידורים בשפה הטטית, מעבר ל-12 שעות השידור בשפה הרוסית.

לא צריך אולי להתחיל בגדול, אבל לקהת בחשבון שמדובר ב- 20 אלף עולים שאינם

דוברים רוסית, ובוודאי לא עברית, וזה מספר לא מבוטל של עולים. בהזמנות זו

אני מביע שמהה על שידור של שעתיים ביום בשפה האמנארית ובשפה הטגרינית ל-

30 אלף העולים מאתיופיה שהגיעו בשנתיים האהרונות.

מבאן אני מגיע לנקודה השלישית. אני מבקש לבהון אפשרות לשדר במשדרים

שיהיו מסוגלים להעביר את השידורים מאילת ועד מטולה, אני במקומכם הייתי

יוצא מגדרי בענין זה.

אי מקל;

אנהנו עושים זאת, אבל זה לא עוזר. אין לנו שום שליטה בענין זה.

ברור לי שיש פה בעיה תקציבית.

אפשר להתגבר עליה, אבל לא אנהנו, כי הענין הזה אינו באהריותנו. לנו

אין משדרים.

צריך להיות טיפול רציני בנושא הזה, ואני מתייחס אליו במלוא הרצינות.

אני חושב שטוב תעשו אם תזמנו לישיבה בוועדה הזו את שר התקשורת ותדברו

אתו על הנושא הזה.

הברי-כנסת העלו בבנסת תלונות שהגיעו אליהם על שאין שומעים את

השידורים באי זורים מסויימים בארץ. ואבן לא שר החינוך והתרבות היה המשיב

לתלונותיהם, אלא שר התקשורת.

רשות השידור היתה שמחה מאד אילו העבירו אליה את נושא המשוררים.

זה לא רלבנטי. יש במה רשתות שמגיעות למטולה ולאילו!, אבל רק"ע לא

מגיעה למקומות האלה, ומי שאחראי על זה לא היה צריך להיות מסוגל לישון

בלילה בגלל זה שיש עולים בגליל וברמת הגולן שאין אפשרות לתקשר אתם. זה דבר

חמור מאין במותו, ועל בך צריך להתריע באן שוב ושוב בפני רשות השידור.

ההתרעה על כך באה מרשות השידור.

הנושא הרביעי והאחרון הועלה כאן על ידי חבר הכנסת אפרים גור, והכוונה

לתנאי העבודה של עובדי רק"ע. חשוב לדאוג לבך שברשות השידור לא יהיו עובדים

מסוג א' ועובדים מסוג בי. ואף על פי שאני מודע לעובדה שיש שם עודף בנוח

אדם, יש להבטיח שתנאי העבודה של עובדי רק"ע יהיו זהים לאלו של עובדי רשות

השידור האחרים.

לסיכום הישיבה אני מבקש להרגיש את המשמעות המיוחדת שחברי הוועדה

מייחסים לשידורים בשנות שונות לעולים אזרחי המדינה, ולכל השומעים את

השידורים שלנו בחו"ל והם עולים פוטנציאלים, שיעלו ארצה במוקדם או במאוחר.

אני חייב לחזור על ההחלטה הקודמת שלנו, שוועדת העליה והקליטה תתבע

ממשלת ישראל, מהסוכנות היהודית ומהגורמים האחרים לדאוג לכך שהמעמסה הכספית

של הנושא הזה לא תיפול על רשות השידור בלבד. אנחנו לא נסתפק בהחלטה

דקלרטיבית כזאת, אלא נסייע לרשות השידור להשיג את הסיוע חכספי הדרוש לה.

אני לא מוכן לחיות כל הזמן תהת איומים חוזרים ונשנים, כאשר חדשות

לבקרים יאיימו עלינו בקיצוץ השידורים בצרפתית ב- 10 דקות, והשידורים

באנגלית ברבע שעה וכך הלאה בשידורים בשפות נוספות אחרות. צריך למצוא הסדר

קבוע לנושא הזה, ולשם כך צריך לפעול דווקה עכשיו, בתחילת שנת התקציב שאושר

לא מזמן.

השתתפתי היום בכנס של מרכז השלטון המקומי שאליו הוזמנו שר הקליטה,

מר אורי גורדון מהסוכנות ואנכי. ישבו שם ראשי עיריות וראשי מועצות

מקומיות, נבחרים שמייצגים ציבור. הסיכום היחיד שהתקבל שט והוא פרקטי

וריאלי היה, שצריך להושיב ביהד את שרי האוצר, הפנים, השיכון ועוד כדי ללבן

ולהסדיר דברים. שהרי כל דבר מסור בירי שר נפרד, גם כשיש לו נגיעה במשרדים

נוספים, ולכן חשוב להושיב את השרים ביחד כדי להשיג תוצאות טובות. כך צריך

לעשות גם בנושא שבו אנחנו דנים היום, ואנחנו נסייע כמובן בנדון.

מקובלים עלי רוב הדברים שאמרו כאן היום חברי הכנסת אפירם גור וגדעון

שגיא מקובלים עלי. אני מציע לא לשנות דבר מכפי שזח שהיה בישיבה הקודמת,

כמו השידור של 12 שעות בשפה הרוסית וכוי. אם אתם מאמינים שאנחנו לא רק

מקבלים החלטת הצהרתית עקרונית, אלא רוצים גם להביא לחלוקה אחרת של המשאבים

כדי להקל על המעמסח שלכם, אני מציע שתבדקו שוב את הדברים. אבל קודם לכל

תחזירו את המצב לקדמותו.

איננו יודעים איזו החלטה תתקבל בשבוע הבא לגבי השידורים בשפה

האמהארית, למשל. כי אם לא מזמן חשבנו שמדובר בבואם של מאות, הרי היום

מדברים בבר על אלפים, ואין איש יודע לאיזה ממדים זה יכול להגיע. אנחנו לא

יודעים אילו גלי עליה צפויים לנו ממקומות שונים.

השפה הרוסית היא שפה רשמית באזרבידג'ין. במשך 72 שנה היתה חובה ללמוד

את השפה הזאת שם, מכאן שכמעט ואין שם אדם שאינו יודע אותה. אני מכיר יוצאי

קווקז שמדברים רוסיה!. אבל אני מסכים שהבעיה יכולה להתעורר אצל הזקנים, אצל



המבוגרים שיתכן ואינם דוברים רוסית. אבל מאחר ובכל זאת עוררו כאן היום את

הנושא חזה, הוועדה רושמת לפניה את הצורך בשידורים גם בשפה הקווקזית כדי

שכל דוברי השפה הזאת יוכלו להאזין להם ולהעזר בהם.

שידור בשעה הזאת פעמיים בשבוע זה בהחלט לא מספיק.

הנהלת רשות השידור הודיעה שיהיו שידורים בשפה הקווקזית, כפי שזה היה

בשנות ה-70. איני רוצה להכתיב לרשות השירור אם השידורים צריכים להיות

פעמיים בשבוע, או יותר. אנחנו רושמים לפנינו בשביעות רצון את ההודעה בדבר

הידוש השידורים האלה, ובזה נסתפק.

אני מבקש שבמסגרת ההחלטה של הרשות להחזיר את השידורים לקדמותם, על כל

המשתמע מזה, כולל הידוש השירור בשפה הקווקזית, אחרי בחינה מחודשת את

הדברים, ומתוך התחשבות במאבק שאנחנו ננהל לנ?ען השנו1 מימון מצד גורמים

נוספים כדי להקל עליה את המעמסה, היא תבין גם ששידור חד שבועי לא יספק את

הצרכים של האוכלוסיה הזאת. את אותו הדבר אני אומר לגבי השידורים בשפה

האמהארית ובשפה הטיגרנית.

הווערה מבקשת שהשידורים יישמעו בכל חלקי מדינת ישראל, גם בישובים

שמעבר לקו הירוק שבהם חיים יהודים. כל יהודי וכל עולה הדש בכל מקום בו הוא

נמצא, בשטח ריבוני או בשטח מזחזק, חייב להיות מסוגל לשמוע את שידורי רק"ע.

אנחנו נפנה אל שר התקשורת ולגורמים נוספים בדי למצוא את הדרך לביצוע הדבר.

יש במדינת ישראל תופעה נפסדת מזה שנים רבות, והיא נוגעת בעובדי

המדינבשירות המדינה, וההסתדרות הכללית נתנה לזה יד במשך שנים. בכל תקציב

מדינה מדברים על קיצוצים ועל צמצומים, אבל במציאות יאן מצמצמים ואין

מקצצים, אלא מעסיקים אלפי עובדים, ולא רק עולים חדשים, לפי חוזים בתנאים

שונים. וכך נוצרו במשך השנים סוגים שונים של עובדי מדינה. זו איננה בעיה

של רשות השירור בלבד, אלא היא קיימת בכל משרד ממשלתי שאני מכיר, ונם

ברשויות המקומיות.

שוני בשכר העובדים, בתנאים הסוצאיליים ובמסלולי הקידום שלהם זו תופעה

פסולה שנפוצה מאד בארץ, שצריך לשים לה קץ. אנחנו צריכים להגיע לשוויון

בתנאי עבודה ושכר, וזה אמור לא רק לגבי רשותה שידור, אלא גם לגבי ממשלת

ישראל, נציבות שירות המדינה וההסתדרות.

אנחנו מתמקדים כאן היום בקבוצה קטנה של עולים.

לפני בחודש פניתי אל רק"ע בעניינו של צלם בן הארץ, ולא עולה חדש,

שככר עבר את גיל ה-40 שעובד שם, והוא מתחיל לדאוג לזכויות הסוציאליות שלו,

לפנסיה שלו, לעתיד שלו. יש לנו מצב אנומלי בתחום הזה. לכן אני בעד קבלת

החלטה שמדגישה את הצורך בהסרר הנושא הזזז. בסיור שערכנו ברשת רק"ע פגשנו

בעוברים והתחייבנו בפניהם בענין זה. אלא שהבעיה הזאת קיימת לא רק לגביהם,

אלא גם לגבי רבים אחרים בשירות המדינה, ונם בהסתדרות, כפי שציינתי.

אני מעדיף שנקיים דיון נפרד בנושא הכללי, ואילו היום נתרכז בנושא קצר

יותר שלפנינו. אנחנו צריכים לקבל החלטה ברורה לכאן או לכאן.

אם אתה מציע שבנושא הכללי נחליף דברים בנפרד, אני מקבל את הצעתך. אני

רק חושש שהחלטה בענין עובדי רק"ע בלבד תישא אופי דקלרטיבי, כאילו יצאנו

ידי חובה בלבד.

מה שאומר יושב ראש הוועדה זה בהחלט סביר, בתנאי שאנחנו וראשי רשות

השידור משוכנעים שבמסגרת האפשרויות שלהם הם עושים את המקסימום כדי להעניק

תנאים סבירים והוגנים לעובדים ברשות. אנחנו נם יודעים שלרשת רק"ע יש

הכנסות מפרסומות בשפה הרוסית, ונדמה לי שעד כה זה הסתכם בכמליון שקל. אני

חושב שחלק מהכסף הזה אפשר היה להפנות לשיפור תנאי העבורה ושכרם של העובדים

האלה.

אנחנו רוצים להטיב את מצבם של עובדי רק"ע, ולשם כך אנחנו צריבים לנהל

את המאבק בצורה כוללת, תוך מאמץ לעזור במיוחד לעולים העובדים ברק"ע וגם

לאחרים. נעשה זאת אחרי שנחליף דברים בינינו.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:35)