ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 30/11/1992

שילובם של מדענים חוקרים וממציאים עולים חדשים בחיי המדע והכלכלה בישראל -הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת א' -זנדברג

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 17

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. הי בכסלו התשנ"ג (30 בנובמבר 1992). שעה 12:00

נכחו;

חברי הוועדה; ע' זיסמן -היו"ר

י' בא-גד

א' זנדברג
מוזמנים
ע' אפרתי - סגן המדען הראשי, משרד התעשיה והמסחר

ב' אייל - משרד המדע והטכנולוגיה

ו י מניקר - יועץ שר המדע והאנרגיה לענייני חבר העמים

ז' שפיר - חשב המרכז לסיוע ורעיונות

י י פישר - ממלא-מקוס מנהל מסייר

ש' אדלר - מנהל המרכז לקליטה במדע, משרד הקליטה

אי ניסן - רפרנט קליטה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אי לית - סגן רשם הפטנטים, משרד המשפטים

מי לסרי - ממונה על הבחינות, לשכת הפטנטים,

משרד המשפטים

ר' בר-יוסף - מנהל המח' להכשרה מקצועית, עבודה ורווחה

קי גרוסמן - סמנכ"ל מחי העליה, הסוכנות היהודית

מ' גרייס - הפורום הציוני

ב' וורנוביצקי-נציג העולים

מזכירת הוועדה; ו' מאור

קצרנית; ע' הירשפלד

סדר-היום; שילובם של מדענים חוקרים וממציאים עולים חדשים בחיי המדע

והכלכלה בישראל - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת אי זנדברג.



שילובם של מדענים חוקרים וממציאים עולים חדשים בחיי המדע והכלכלה בישראל -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת א' -זנדברג

היו"ר ע' זיסמן;

אני פותח את הישיבה. נושא הדיון הוא הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת זנדברג,

כפי שאושרה והועברה לוועדה על-ידי מליאת הכנסת, בנושא: שילובם של מדענים חוקרים

וממציאים עולים חדשים בחיי המדע והכלכלה בישראל.

אבקש את חבר-הכנסת זנדברג להציג את עיקרי הצעתו לסדר-היום. בבקשה.

א' זנדברג;
הנושא הוא
שילוב של מדענים חוקרים וממציאים. כל העניו התחיל ממידע שקיבלתי

מכל מיני מקומות, פניות ובקשות של עולים, שגרמו לי להבין שקיימת בעיה בענין. אין

ספק שעם העליה מברית-המועצות הגיע פוטנציאל גדול מאד של חוקרים, ממציאים וכדומה.

בדיון במליאת הכנסת אמרתי שזה משול לשדה נפט או לאוצרות טבע שמגלים במדינות

אחרות, אבל מבחינת מדינת ישראל, שהמשאב העיקרי שלה הוא המשאב האנושי, אני חושב

שמדובר בדבר קרדינלי וחשוב ביותר.

ההתרשמות שלי היתה שמצד העולים החדשים קיימת בורות מאד גדולה לגבי מה שקורה

במדינת ישראל בנושאים אלה. מהצד המשפטי בכלל לרבים לא ברור מה הן זכויות, איך

שומרים על זכויות. יש פחד מסויים מצד אחד להתחיל לעשות פעולות שהן הרפתקה שאתה

לא יודע לאיפה היא תגיע, ומצד שני חשש שאם תספר על רעיון שיש לך, שהצלחת להבשיל

אותו ולהביא אותו לכלל המצאה בברית-המועצות, אינה עלול לאבד אותו, כי מישהו אחר

"יגנוב" לך אותו. החששות הם רבים ולא ברורה הכתובת אליה צריך לפנות בענין הזה,

לפחות בקרב קבוצות שונות של עולים חדשים מאזורים שונים. יצא לי להיפגש ולשוחח

אוטם בענין.

כשניסיתי לברר התרשמתי גם שאין גוף אחד שמרכז את הטיפול בנושא הספציפי הזה,

והואיל ואני חושב שהנושא הוא ביותר, וגם אין צורך להכביר מלים על התרומה

שיכולה להיות לו מבחינת חיי הכלכלה מצד אחד ומבחינת שילוב של עולים חדשים בכלל

וקליטתם בארץ מצד שני, למעשה אני מבקש ומקווה שהדיון ינורנב בעיקר לשאלת הצורך

והדרך להקים רשות אחת שתספק את כל מת שצריך.

השאלה הגדולה היא מה צריך לעשות ואיך אנחנו עומדים לפעול. אני הצבעתי על כך

שהנסיונות שנעשו עד היום בעצם לא ענו על הדרישה. מבחינת פרופורציות, למיטב

ידיעתי מדובר על סדר-גודל של כמעט 10,000 מדענים וחוקרים למיניהם, או ממציאים,

שהגיעו מברית-המועצות במסגרת גל העליה האחרון. חממות טכנולוגיות שקמו נועדו

לפתור בעיה של כ-500, אולי 1,000 מתוכם. זאת אומרת, הרוב המוחלט של האנשים בכלל

לא מגיע כדי אפשרות לממש או לבדוק את האפשרות אפילו של להוציא אל הפועל את

הרעיונות שיש, ויש פרופורציה מקובלת של רעיונות, שמהם יוצא בסופו של דבר איזה

שהוא דבר שיש לו תועלת כלכלית. אבל אני חושב שאם לא ניתן כרטיס כניסה לעולים

חדשים עם רעיונות שהגיעו לארץ על-מנת לבדוק את הדברים, ההפסד בסופו של דבר יהיה

של החברה הישראלית כולה.

אין לי נתונים לגבי מספר החוקרים והממציאים שמקבלים או קיבלו הצעות מגורמים

זרים, שכבר עזבו או שהם במשא-ומתן לעזוב. אני יודע שיש כאלה. סביר להניח שפונים

אל הטובים ביותר, ואולי מה שטוב בשביל הגויים צריך להיות טוב גם בשביל ליהודים,

במובן זה שאם קיימת נכונות להציע משרות לעולים חדשים בתחומים האלה בחו"ל, זה צריך

להדליק אצלנו נורה אדומה על-מנת שנאפשר לכמה שיותר מהם להוציא אל הפועל את

הרעיונות ואת הכוונות במדינת ישראל.



אני חושב שבטווח חארוך התחשיב הכלכלי גם משתלם. חלק נכבד מאוו1ם אנשים לא

עובדים חיום בעבודות אחרות ולמעשה חם נהנים או ייהנו מקצבאות של הבטחת הכנסה או

קצבאות מסוגים שונים. אם נפנח משאבים לעניו הזה, אני בטוח שהתועלת תהיה גם לאותם

אנשים וגם ליצירת מקומות עבודה אחרים על-סמך רעיונות שיבואו וייצאו לפועל, ומעבר

לכל - תאפשר קליטה של מספר נכבד של אנשים על משפחותיהם ואלה שנלווים אליהם.

זו תמצית הדברים. התחושה שלי היא שיש רצון טוב מצד כולם. הנושא נופל בין

הכסאות מפני שאולי יש עודף רצון טוב. אני מקווה שלאחר הדיון הזה נוכל לנתב את זה

לאיזה שהוא נסיון כזה.
ש' אדלר
אני מייצג את המרכז לקליטה במדע במשרד הקליטה, שהוא הגוף שכבר 19 שנה פועל

בשטח של קליטת מדענים עולים במדינת ישראל. אני רוצה לפתוח בסקירה מבחינת

חנתונים, כי אם יש איזו שהיא "פאשלה", ייתכן שהיא בתחום ההסברתי. ייתכן שאנחנו

לא מסבירים מה מדינת ישראל עושה למען קליטת מדענים עולים.

מאז 1973. כאשר המרכז לקליטה במדע הוקם, ועד 1988 המרכז טיפל וסייע לכ-6,000

מדענים להיקלט במערכת המחקר והפיתוח במדינת ישראל. מ-1989 עד ספטמבר 1992 הגיעו

ונרשמו במרכז כ-6,800 עולים, מדענים ומהנדסי מחקר ופיתוח. למעלה מ- 90% מהם

מברית-המועצות לשעבר.

א' זנדברג;

מה זאת אומרת נרשמו?

ש' אדלר;

הם הציגו לנו קורות חיים, רשימת פרסומים, תעודות. הדברים האלה נבדקו, נקבע

פרופיל מקצועי שלהם והם רשומים אצלנו.

המרכז לקליטה במדע יחד עם משרדי ממשלה אחרים, שנציגיהם יושבים פה, מצאו

פתרונות תעסוקה, אמנם מרביתם זמניים בינתיים, לכ-4,100 מדענים עולים שהם כ-60%

מסך-כל האנשים שנרשמו אצלנו.

היו"ר ע' זיסמן;

מצאו עבודה בתחום שלהם?

ש' אדלר;

כן, בתחום הקרוב מאד לתחום המקורי שלהם. אם ניקח בחשבון שכמה מאות מן

המדענים היו עדיין באולפנים, בחודשים הראשונים לשהייתם בארץ, אפשר להגיד ש-75%

מהמדענים והמהנדסים האלה כבר עובדים במקצועם, או קרוב למקצועם. מתוך7 4,100

כ-3,200 קיבלו סיוע כספי מהמרכז לקליטה במדע פדי להיקלט במקום עבודה, ועוד 250

נקלטו במסגרות שונות בלי צורך לקבל כל סיוע כספי מאיזה שהוא גורם ממשלתי, וכ-400

נוספים נקלטו באמצעות תוכניות המופעלות בעיקר על-ידי לשכת המדען הראשי במשרד

התעשיה והמסחר במסגרת חממות ובקשר למכוני מיקר הקשורים עם המדען הראשי במשרד

הרנמ"ס, ובתוכניות של משרד המדע והטכנולוגיה. 300 מדענים נוספים הוכשרו במסגרת

המוסדות להשכלה גבוהה להיות גם מורים בבתי-ספר תיכוניים ובסמינריונים למורים

ובמכללות אזוריות, במקצועם. הם קיבלו תעודות הוראה מהאוניברסיטאות, שיאפשרו להם

ללמד גם בכתות י"א-י"ב לבחינות בגרות.

מטרת הפרוייקט הזה, שהוא משותף למשרד המדע ולנו מבחינת הפנייה ותשלום דמי

קיום למדענים מוכשרים, מצד אחד לתת פתרון תעסוקה למדענים שאנחנו חושבים שהביקושים

לא מספיקים כדי לקלוט אורנם במקצוע, ומצד שני, וזה העיקר, להעלות את רמת החינוך

המדעי בבתי-הספר התיכוניים על-ידי זה שאנחנו מכניסים לשם אנשים בעלי תואר שלישי.



א' זנדברג;
מגיע אליך אדם ואומר
יש לי רעיון. שם עבדתי על ההמצאה כלשהי, נורה שוזאיר את

כל רמת-גן.

ש' אדלר;

תיכף אגיע לזה. אני אומר שנרשמים אצלנו, מקבלים את הפרופיל המקצועי שלהם.

המטרה הראשונה שלנו היא לספק לו תעסוקה במקצועו. עם זה, כבר לפני כ-15 שנח משרד

הקליטה הקים ארגון מסויים, שבינתיים עבר איזה שהוא שינוי. היום הארגון נקרא

"מסייר", והמימון בא משלושה משרדי ממשלה: משרד הקליטה, משרד התעשיה והמסחר ומשרד

המדע. אם אדם אומר שיש לו רעיון שהוא רוצה לפתח אותו לא באמצעות מקום עבודת שהוא

מצא, כי זה לא בדיוק קשור למקצוע שלו ולהתעניינות של המעסיק שלו, או שעדיין לא

מצא עבודה וזה יכול להביא לפתרון תעסוקתי בשבילו, אנחנו מפנים את האיש לארגון

מסייר, והיות ונציגי מסייר יושבים כאן, אני אתן להם להציג בדיוק את כל מגוון

השירותים שהם נותנים. כך שאם מדען פונה אלינו ואומר שיש לו רעיון, אנחנו מפנים

אותו למס"ר. כפי שאמרתי, ייתכן שיש ליקוי מבחינה הסברתית, אבל יש לנו חוברת

שמתפרסמת גם באנגלית וגם ברוסית, ובה יש כתובת של מסייר, תמצית השירותים שהארגון

נותן, ועוד.

הממשלה משקיעה די הרבה כספים בנושא הזה. בשנת 1992, מתוך תקציבי הממשלה

השונים, משקיעים 122.5 מיליון שקל בנושא קליטת מדענים עולים וחוקרים, וגם יש

הכנסות חוץ-תקציביות מגורמים חיצוניים בשיעור של כ-5 מיליון שקל נוספים.
היו"ר ע' זיסמן
אתה יכול למקד את הדברים העיקריים שכלולים בסכום הזה?
ש' אדלר
הגורם העיקרי הוא מרכז קליטה במדע, עם תקציב של כמעט 56 מיליון שקל. הגורם

השני הוא לשכת המדען הראשי עם למעלה מ-39 מיליון שקל, שעוסק בעיקר בתוכנית

החממות, והגורם השלישי הוא משרד המדע עם כמעט 24 מיליון שקל. אלה שלושת המשרדים

העיקריים.

לפני כחודש קבינט הקליטה התכנס כדי לדון בדו"ח של ועדה ציבורית בראשית אלוף

אהרון דורון וקבינט הקליטה קיבל את עיקר ההמלצות של הוועדה והחליט להקים ועדת

היגוי למען קליטת מדענים עולים שבעצם תשמש כוועדת משנה של ועדת השרים לעני י ני

עליה וקליטה שנקרא קבינט הקליטה, ואולי פה המקום לקרוא את עיקר תפקידיה של ועדת

ההיגוי.

"1. לתאם בין משרדי הממשלה המעמידים תקציבים לקליטת מדענים, או מטפלים

במדענים עולים, ולערוך מעקב תקופתי אחר ביצוען של תוכניות העבודה של משרדים אלה.

2. להמליץ בפני ועדת השרים על פרוייקטים מיוחדים לקליטת מדענים החורגים מתוכניות

העבודה השוטפות ומנהלי הסיוע המקובלים למדענים עולים. 3י להמליץ בפני ועדת השרים

על תקציבי קליטה במדע ועל חלוקתם בין משרדי הממשלה השונים, החל מתקציב לשנת

1994".

בהצעת התקציב יש תוספת של 5 מיליון שקל במונחים ריאליים למרכז הקליטה במדע.

קראתי בעתון שהסכום בקשר לחממות יוכפל, ואני מניח שמר אפרתי ידווח על כך.
ע' אפרתי
אחת הבעיות היא שיש קיצוץ בתקציב משרד המדע לקליטת מדענים עולים.



הרכב ועדת ההיגוי לא סוכם סופית, אבל יהיו בה, כמובן, נציגים של משרדי הממשלה

הרלבנטיים לנושא, פלוס נציג של האקדמיה למדעים בוועדה לתכנון ותקצוב ליד המועצה

להשכלה גבוהה, וכן שני נציגי ציבור מטעם המדענים-עולים, אחד שייצג את העליה

היותר ותיקה של שנות השבעים ואהד שייצג את העולים שהגיעו עם הגל הנוכהי, ושני

נציגים של עולם המדע בקרב ציבור המדענים הישראלים.

היו"ר ע' זיסמן;

אמרת ש-6,800 ו-4,100 נקלטו. מי עוקב אחרי 2,700 והאהרים? 2. מה קרה אתם?

חלק מהם נשארו בארץ אר ירדו, ואם הם ירדו, האם ידוע לנו אם הם כבר מועסקים

וההמצנו אותם?

ש' אדלר;

בקשר לאלה שטרם סודרו בתעסוקה, אין זה סוד שחלק מהם מועסקים בכל מיני עבודות

לא מדעיות. חלק מחם נמצאים בכל מיני קורסים לעידכון והכשרה מקצועית. חלק מהם

עוברים קורסים להסבה למקצוע שאינו מקצוע מדעי, והלק מהם ממש מובטלים ויושבים

בבית. לכולם אנחנו ממשיכים באופן אקטיבי לחפש מקום עבודה. אנחנו נמצאים אתם

בקשר, מראיינים אותם ומנסים כל הזמן לשכנע מעסיקים פוטנציאליים לקבל אותם,

מדריכים אותם מה לעשות. יש, כמובן, אחוז מסויים שאפשר להגיד שהם בזנב הוזחתו ו של

העקומה הנורמלית, שבמסגרת הרמה המדעית פה בארץ כמעט אין שום סיכוי שהם ייקלטו

בעולם המדע ויש לשכנע אותם לעבור הסבה מקצועית.

בקשר לירידה מקרב המדענים-עולים, אין לי נתונים ממשיים. אנחנו התחלנו יחד עם

משרד המדע והאוצר לעשות מחקר מעקב אחר קליטתם של מדענים-עולים. זה אמנם מידגם,

אבל אני חושב שזה יתן לני תשובה נאמנה ביותר בקשר לתהליכים בהמשך. כמו כל תהליך

אנחנו רק בתחילתו ולא נדע נגה יהיה אחר-כך, אבל ההתרשמות הכללית שלי בינתיים היא

שירידה בקרב המדענים היא באמת במספרים קטנים. מה שלא נכון מבחינת "הד האנטינג"

בברית-המועצות. כמו שיש גורמים פה בארץ שעושים "הד האנטינג" בברית-המועצות כדי

למשוך מדענים טובים אלינו, גם בחוץ-לארץ יש גורמים שמחפשים מדענים טובים

בברית-המועצות למשוך אותם ישירות אליהם. עובדה שארצות-הברית מנפיקה בכל-זאת

כ-50,000 ויזות בשנה.

באשר לירידה בקרב מדענים-עולים שהגיעו הנה, ההתרשמות שלנו היא שמספרם לא

גדול. גם בשנות השבעים והשמונים הירידה בקרב מדענים-עולים מברית-המועצות היוגה

בשיעורים נמוכים, בדומה לשיעורי הירידה מקרב האוכלוסיה הכללית מברית-המועצות.

אבל כפי שאמרתי, 4,100 סודרו כבר, ואחת המשימות של ועדת ההיגוי תהיה לדאוג מה

יהיה אחרי תום המימון הראשוני של הממשלה, שמבטיח להם שנתיים-שלוש שנים העסקה.

אנחנו יודעים ש-1,000 מתוך 4,000 גמרו כבר איזה שהוא סיוע ממשלתי. גם כאן אין לי

נתונים ממשיים, רק התרשמות, וההתרשמות היא שכ-70%מהם ממשיכים לעבוד בתום קבלת

הסיוע. אלה שיעורים מאד גבוהים, דומים פחות או יווזר למה שהיה בשנות השבעים.

הלוואי שהמאסות האלה יגמרו את תקופת הסיוע ונמצא ש-70% מהם ממשיכים לעבוד במדע.

ע י אפרתי;

אנחנו כלשכת מדען מתייוקים לעולים החדשים כמאגר חשוב ואנחנו לא יכולים לטפל

בהם באופן אינדיבידואלי מפני שאנחנו רשאים לעודד רק חברות או תאגידים משפטיים.

במסגרת המסלולים שלנו הוספנו 3 מכשירים שעולים חדשים יכולים להשתלב ולתת עידוד

נוסף למפעלים שיעסיקו אותם אהד זה נושא של קבלנות משנה. זה לא ספציפי רק

לעולים אבל זה מיוחד לעידוד לתוספת עובדים, כאשר אנהנו בהחלט מעודדים שעולים

חדשים יהיו חלק מהעובדים הנוספים. המסלול השני הוא חממות בתוך התעשיה, לא חממות

טכנולוגיות. אנחנו נותנים לקבוצה של יזמים אתר בתוך שטח המפעל, נותנים להם את

הציוד ואת האפשרות לנהל. מקימים חברה משותפת, כאשר אנחנו דורשים שלפחות 30%

מהמניות יהיו של היזמים. אנחנו נותנים עידוד בשיעור של 66% לפרוייקט.



מכשיר נוסף הוא אם לפחות 50% מהחוקרים הם עובדים חדשים בהברה וזה פרוייקט הדש

שלא היה ב"ליין" הקיים של ההברה, אנהנו נותנים מענק של 60% במקום 50%.

זה בקשר לפעילות הרגילה שלנו. מכיוון שהעולים ובעלי הרעיונות שלהם לא יכולים

להשתלב ישירות אתנו, הקמנו את נושא ההממות. בכל רחבי הארץ אושרו 22 חממות,

שמיועדות בעיקר לעולים הדשים. מכיוון שאי-אפשר להפלות לגמרי את הישראלים, השילוב

האידיאלי הוא מיזוג של ישראלים ועולים הדשים.

עד כה אושרו 124 פרוייקטים במסגרת ההממות האלה, כאשר למעלה מ-50% הם רעיונות

של עולים. מרבית ההוקרים, בסביבות 430 הוקרים מתוך 541, קרוב ל-80% הם עולים.

במספר הרעיונות זה רק הצי אבל במספר המועסקים הם ההלק העיקרי. יש לנו תקציב

מתאים גם כאשר יקלטו עוד פרוייקטים ואפשר יהיה להכפיל את מספר הפרוייקטים.

הבעיה היא רעיונות טובים. יש להם המון רעיונות, לא כולם מתאימים לעסקים. לא

כולם מכירים את התרבות המערבית ואת ההידושים המערביים, ועד שמוצאים רעיון טוב,

עבודת הסריקה היא עבודה קשה מאד.

א' זנדברג;

כמה פניות מגיעות אליכם?
ע י אפרתי
הפניות לא מגיעות אלינו ישירות. לכל הממה יש מי נהלה. המי נהלה סורקת את

הפרוייקטים, וכאשר הם מוצאים פרוייקטים מתאימים הם מביאים אותם לוועדה מיוהדת

אצלנו שמאשרת את זה. במהלך הסריקה מסייר עוזרת בבדיקת הפרוייקטים הללו.

אני הייתי בהממה אהת ברמת הגולן, בקצרין, והתרשמתי יוצא מן הכלל מהעבודה שם.

יש שם ציוד שלא מבייש שום פרוייקט תעשייתי. יש כ-11 פרוייקטים שעובדים שם. מנהל

החממה הוא רוסי ותיק שנקלט ועזב את המפעל הרגיל שלו כדי לנהל את ההממה והם באמת

עושים עבודה יפה. אבל הדברים האלה נעשים לא מהיום למהר. זה לוקה זמן.

אי זנדברג;

כמה פניות יש להממות?

ע י אפרתי;

אינני יודע. אני לא יכול להעריך. אם יש 124 פרוייקטים, אני מניה שהתקבלו

לפהות פי 10 או פי 20 רעיונות על-מנת לבהור באותם פרוייקטים.

במסגרת הפעילות של מסייר יש לנו גם קרן שאנהנו מממנים אווזה מתקציבנו. זו

פעילות בלעדית שלנו שאנחנו נותנים מענקים לממציאים לפתח אבות-טיפוס, או רישום

פטנטים, או שיש גם מסלול של תוכניות עסקיות למי שיש רעיון טוב, ובעצם הוא צריך

להציג אותו למשקיעים ובהעדר תוכנית עסקית אף אחד לא ידבר אתו. יש שם מסלול

בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב, מכינים להם תוכניות עסקיות.

יש מגוון אלטרנטיבות לטיפול בממציאים. אני הושב שעוסקים שם במספר די משמעותי

של פונים, ובהתאם לצורך אנחנו משתדלים להגדיל את תקציב המוסד הזה. אבל מסייר היא

בההלט הכתובת הממשלתית ליזמים בודדים.

י י פישר;

אני רוצה להזור על דברי מר אפרתי ולומר שקיימת מערכת לטיפול בבעלי רעיונות

טכנולוגיים ובעלי פטנטים. המערכת היא משולבת - מסייר - מט"י-מו"פ - שזה גם כן גוף

שמטפל במחקר ופיתוח תעשייתי ומי נחלות של החממות. המערכת המשולבת הזו בהחלט

מסוגלת לתת פתרון לאותם בעלי רעיונות, כמובן במגבלות תקציביות שקובעים לנו.



שאלת לגבי היקף הרעיונות שמגיעים. במהלך השנה שעברה טיפלנו בכ-600 פניות של

בעלי רעיונות כאלה, רובם היו עולים חדשים.

אי זנדברג;

124 מתוכם הגיעו לכלל - -

י' פישר;

יש חפיפה. רובם אכן עוברים דרכנו לפני שהם מגיעים להממה, או כשהם חוזרים

מהחממה אלינו לבדיקה נוספת, אבל לא בהכרח יש חפיפה, כי יש אנשים שגרים באזורים

מרוחקים, כמו ברמת הגולן, ואז הם פונים ישירות לחממות. אבל ברוב המקרים החממות

פונות אלינו לבדיקה נוספת של הפרוייקט. אפשר לטפל, כמובן, ביותר רעיונות, אבל

המגבלה היא בעיקר תקציבית.

אי זנדברג;

איפה יש לכם סניפים? איך אתם עובדים?
י י פישר
אין לנו סניפים. יש לנו מרכז אחד בתל-אביב. אחד העובדים שלנו שגר בחיפה

מקבל קהל גם בחיפה יום אחד בשבוע.

א' זנדברג;

איד אדם שגר בכרמיאל יודע על קי ומכם?

י י פישר;

זה קצת קשה. אנחנו בודקים כרגע אפשרות לפתוח שני סניפים קבועים, אחד בחיפה

ואחד בבאר-שבע, כך שהמגבלה היא שוב תקציבית.

א' זנדברג;

אתם מפרסמים את עצמכם?

י י פישר;

אחת לחודשיים או שלושה אנחנו מפרסמים מודעה בעתון. אנחנו דואגים שכל

המדריכים מטעם משרדי הממשלה יזכירו את מסייר ככתובת לבעלי רעיונות. כמו-כן אנחנו

מופיעים במדריך של משרד התעשיה והמסחר, של לשכת המדען הראשי, גם במדריך של משרד

הקליטה, של המרכז לקליטה במדע, וזה אמור לספק. אנחנו מכסים 100% מהלקוחות

הפוטנציאליים. פתיחת שני סניפים אזוריים היינה מאד רצויה, אבל אין לנו תקציב לזה.

אי זנדברג;

שתי שאלות. כשמגיע אדם עם רעיון, כמה זמן לוקח עד שאתם מגבשים עמדה לגבי

הרעיון שלו, וכמה פעמים הוא צריך להגיע אליכם על-מנת לקדם את הרעיון שלו במסגרת

התכנונים שלכם? 2. אולי תתייחס גם לצד המשפטי, איך אתם מעניקים לו הגנה משפטית

מפני גניבה של רעיון?
י' פישר
לשאלה כמה זמן עובר - קשה מאד להגיד. nr יכול לקחת בי; חודש לבין שנה

בממוצע, תלוי מה הרעיון ומה המטרה הסופית. אם המטרה הסופית היא להביא את זה

ליישום תעשייתי, או שהפונה אלינו מסתפק בסיוע משפטי, רק בהגנה על הרעיון ואחר-כך

הוא "רץ" לבד. לכן nr לוקח בין חודש לשנה, תלוי בסוג הרעיון שמגיע.

לגבי הגנה משפטית - אנחנו נותנים סיוע משפטי בהגנה על זכויות היוצרים, במיוחד

בהגנה על הפטנט. אנחנו מעסיקים אצלנו שני עורכי פטנטים מוסמכים שמקבלים שכר

ממס"ר והם נותנים יעוץ לממציאים, במיוחד לעולים חדשים, ללא תשלום. לכן, כל בעל

רעיון היום יכול להגיע למס"ר ולקבל יעוץ משפטי בחינם.

אי זנדברג;

כשאתה אומר 600, זה כולל את כל אלה שבאו בשביל לקבל גם יעוץ משפטי? כמה

אנשים פונים ליעוץ משפטי?

י י פישר;

זה שירות חדש שהפעלנו לפני כ-4 - 5 חודשים, ועד עכשיו פנו כ-200 ממציאים לקבל

יעוץ רק בנושא פטנטים, בלי לבקש את העזרה שלנו בכלל.

היעוץ הזה פתוח גם לישראלים. כלומר, אנחנו לא מפלים בין ישראלים לבין עולים

חדשים, רק קיימת הנחה בנושא חיפוש מידע. אנחנו מפעילים גם מאגר מידע גדול בנושא

פטנטים, במידע טכנולוגי שהשמוש בו כרוך בתשלום קטן, ולעולים חדשים אנחנו מספקים

את זה בחינם. אנחנו גובים 10 שקלים בעד השמוש במאגר הזה.

לחלק מהעולים אנחנו גם עוזרים בהכנת הבקשה לפטנט, אבל זה רק במקרים שאנחנו

משתכנעים שהרעיון הוא בעל ישימות תעשייתי.

יש לנו מסלול של הכנת תוכניות עסקיות. שוב, זה רק לקבוצה נבחרת של

פרוייקטים, כ-20 בכל שנה, כי אין לנו תקציב ליותר מזה, שאנחנו בוחרים את

הפרוייקטים הטובים ביותר ומכניסים אותם למסלול משותף עם גורם פרטי.

א י ז נדברג;

כמה פרוייקטים אתם לא מכניסים לגדר הקבוצה הנבחרת הזאת?

י י פישר;

אפשר היה בקלות להכפיל את המספר, אם היה לנו תקציב נוסף.

יש לנו גורם פרטי שותף במימון הזה, קבוצת רקנטי, שבתור תרומה מממנת 50%

מביצוע התוכניות העסקיות, אבל כמות הפרוייקטים שנכנסים היא מוגבלת.

יש לנו גם מסלול של סיוע בנושא של עיצוב תעשייתי של הרעיונות. זה חשוב

במיוחד לעולים חדשים שמגיעים מרקע של חוסר התחשבות גלובאלי בנושא עיצוב תעשייתי

והמעצב שלנו מייעץ לסייע להם לגבש גם צורה, תפיסה של מכשיר, כפי שמקובל בשוק

המערבי, וכמובן צוות הנדסי שמסייע בנושא בדיקת ישימות של הפרוייקט. זה נעשה

ברמות שונות. שוב, בגלל מגבלות תקציב, יש פרוייקטים שזוכים לבדיקה שטחית יותר,

יש כאלה שזוכים לבדיקה יותר מעמיקה, יש כאלה שאנחנו מביאים אותם עד ליישום

תעשייתי ממש. בשנה שעברה גרמנו ליישום של לפחות 20 פרוייקטים של עולים חדשים

בתעשיה בארץ. אם מסתכלים מבחינת האחוזים לגבי כלל הפונים אלינו, זה לא הרבה, אבל

זה המצב. כלומר, הרוב המוחלט של הפרוייקטים של העולים החדשים, לצערי, אינם

ישימים בתעשיה הישראלית. לכן רוב העבודה היא עבודה של סינון, להגיע לאותו חלק

קטן שניתן ליישם אותו.



אנחנו לא אחראים על התעסוקה של אותם מדענים. אנחנו מטפלים רק בצד של ישימות

הפרוייקט או ברעיון הטכנולוגי שלו.

אי זנדברג;

מה התקציב שלכם? תחת איזה משבצת אתם נמצאים בכלל?
י' פישר
התקציב שלנו הוא 1.121 מיליון שקל, שכולל את כל הפעילות שהזכרתי. השנה זה

הגיע מתקציב משרד המדע והטכנולוגיה, מתקציב משרד הקליטה ומלשכת המדען הראשי.

בשנה הבאה יש סידור שכל התקציב יבוא ממקור אחד, ממשרד התעשיה והמסחר, כאשר שאר

המשרדים משתתפים באותו תקציב.

אי זנדברג;

מהו התקציב שלכם לשנה הבאה במסגרת הזאת?

י י פישר;

אותו דבר, צמוד למדד. בנוסף לכך אנחנו מפעילים את הקרן לעידוד מיקרים

גן-תעשייתיים, שזה בעצם מענקים ישירים לממציאים. המענקים מיועדים לנושא של

אב-טיפוס, קצת מימון של הכנת בקשות יקרות לפטנטים, כלומר כאלה ששם המימון הוא

חשוב, ותקציב נוסף להכנת תוכניות עסקיות, כאלה שלא נכנסות למסגרת משותפת עם קבוצת

רקנטי. וגם שם התקציב לא גדול.

אי זנדברג;

יש נסיונות למכור את הפרוייקטים לתעשיינים? איך אתם עושים את זה? האם יש

כנס של רעיונות, דברים שאתם אתה יכול לבוא ולעניין? אולי אפילו להקל עליכם

מבחינה זו של יצירת גשר לעבור לצד אחר. האם זה קיים?

י י פישר;

זה קיים, אם כי היעילות של הכנסים האלה היא קצת בספק. אנחנו הצגנו רעיונות

של עולים בפורום העסקי השני והשלישי של הפורום הישראלי, לפני משקיעים זרים. היונה

הרבה התעניינות, והיו הרבה עסקאות שנחתמו עם ממציאים פרטיים ועולים. אוינם

משקיעים זרים מתעניינים בעיקר בפרוייקטים שיש להם קורת-גג יציבה, כמו הברות

תעשייתיות או חממות טכנולוגיות. לכן הגענו למסקנה שאת אותו ממציא עולה קודם-כל

צריך להביא למסגרת קיימת של חברה תעשייתית או חממה טכנולוגית, ורק משם לחפש

שיתוף-פעולה עם משקיע פרטי.

אנחנו בהחלט פונים לחברות תעשייתיות, בעיקר על-ידי הוצאת עידכון אחת לתקופה

של איזה פרוייקטים חדשים נכנסו אלינו לטיפול. בסוף השנה הזאת אנחנו נוציא את

עלון המידע הראשון שלנו, שיכלול את כלל הפרוייקטים שיש אצלנו במאגר ונפיץ אותו

בין מפעלי התעשיה ובין החממות הטכנולוגיות.

ע י אפרתי;

יש גם נסיון של הכשרה ליזמות.

י י פישר;

כן. אצל עולים חדשים קיימת בעיה של העדר תכונות שנדרשות מיזם בשוק המערבי,

וזו תכונה מאד בסיסית. קשה להאשים אותם בזה, אבל היא קיימת. בניגוד ליזם

ישראלי, שגם בו אנחנו מטפלים, שבא אלינו כדי לבקש בעיקר סיוע כספי או מקצועי, אבל



לא סיוע בדחיפת הפרוייקט. הם דוהפים את הפרוייקט לבד, הם לא רוצים אותנו כמקדם

הפרוייקט. אצל עולים הדשים זה הפוך לחלוטין. הם רוצים שאנחנו ניקח אותם ביד

ונוביל אותם עד אשר מישהו יקה את הפרוייקט ויקלוט אותו אצלו.

הבעיה של תכונות שנדרשות מהיום אכן קיימת, ואנחנו עשינו גם צעד בכיוון זה.

התקשרנו עם המכללה למי נהל ועשינו תוכנית יסודית משותפת אתם. הכנסנו קבוצה נבחרת

של כ-20 יזמים עולים לקורס במכללה למינהל. במשך 3 חודשים הם עברו קורס הכשרה

ליזמות, ולאחר-מכן קיבלנו אותם לטיפולנו, גם כן לתקופה של 3 חודשים, והתוצאות היו

טובות מאד. מתוך קבוצה של 20 שנכנסו למסלול הזה, 9 פרוייקטים נקלטו בתעשיה, ומי

שגרם בעצם לקליטה הזאת הם העולים עצמם.

אנחנו חושבים להמשיך עם התוכניות האלה, בנוסף לפעילות הרגילה שלנו.

ז' שפיר;

גם זו שאלה של תקציב. בתחילת דבריך התייחסת לפרסום, שאנשים פונים ולא יודעים

עלינו, לא שומעים עלינו. בשנה האחרונה פירסמנו 6-5 פעמים בלבד, בנוסף

לפרוספקטים של משרדי הממשלה ובנוסף ל"דפי זהב", וזה מעט. לכן יש עדיין אוכלוסיות

בארץ שאינן מודעות לקיום המרכז.

י י פישר;

דבר אחרון. לא היינו מתנגדים לשינוי התקציב של הקרן לעידוד מיוקרים

גן-תעשייתיים, שעומד היום על 350,000 שקל.

אי זנדברג;

מה אפשר לעשות עם סכום כזה?

ע י אפרתי;

אפשר לעשות. הסכומים שכל ממציא מקבל הם לא כל-כך גדולים. אין לו מנגנון

שהוא יכול להשקיע ולהוציא. הוא צריך להוציא לפעמים אב-טיפוס די פרימיטיבי.

הסכומים האלה מספיקים ל-30 - 40 ממציאים.
י י פישר
אבל זה לא מאות ולא אלפים.
ע י אפרתי
אבל אני חושב שאם יש הצעות מאד מוצלחות, יש אפשרות להגדיל את הקרן הזאת

בשיתוף עם אגף התקציבים. בעבר לא נתקלנו בבעיה שיש צורך אמיתי ואגף התקציבים לא

בא לקראתנו בהקצאה. יש גם אפשרות להעביר מסעיפים אחרים.

ז י שפיר;

עם התקציב הזה הצלחנו לסייע השנה לכ-110 איש, בסכומים קטנים.

י י פישר;

אבל אני כבר מודיע שבתקציב הקרוב תהיה לנו בעיה. נצטרך להגדיל אותו.



ב' אייל;

משרד המדע והטכנולוגיה יש לו פעילות ענפה בתחום של קליטת מדענים-עולים.

הפעילות היא בעיקר בשני תהומים, שהיום הייתי מבקש לדבר רק על אהד מהם. התחום

שלא אדבר עליו הוא תחום ההדרכה, היעוץ, היעוץ המקצועי למדענים-עולים, גם כאן וגם

בברית-המועצות, ייזום מעקבים וייזום מחקרי מעקב לתוכניות. התחום השני העיקרי

שאני רוצה לדבר עליו הוא לגבי מסלולים לתעסוקה ייעודית בהתאם למנדט הבסיסי של

משרד המדע ומדענים-עולים.

המסלול המרכזי הוא תוכנית למחקרים בתחומים מועדפים, בהתאם להחלטות של גופים

מוסמכים, המתבצעים באוניברסיטאות, במכוני מרקר, במעבדות של בתי-חולים, במידה

מסויימת גם בתעשיה ובשיתוף עם התעשיה, בתחומים מועדפים אבל על-פי מכרזים מי וחדים

למדענים-עולים, כאשר בהתאם לזמינות התקציבית, על בסיס המצויינות ובמסגרת המכרז

נבחרים המחקרים הטובים והמועילים ביותר לישראל. משרד המדע מממן היום ברחבי הארץ

כ-300 מחקרים מהסוג הזה בהם מועסקים 350 מדענים-עולים, כאשר עיקר התרומה שלנו

היא, כמובן, בעלויות המרקר, ואנחנו מתואמים עם המרכז לקליטה במדע באופן שלעולם לא

יהיה כפל בתשלומי הסיוע לשכר.

התחומים העיקריים הם חקר חומרים שבהם היתה פעילות ענפה ומתקדמת מאד

בברית-המועצות לשעבר, מתימטיקה שמושית ומיקרו-אלקטרו ניקה, ותחומים ספציפיים מאד

של מחקר רפואי. זה המסלול המרכזי שמופעל על-ידי משרד המדע, כפי שאנחנו מפעילים

מחקרים מסוג זהה בנושאים מועדפים מחקריים בעלי אופי יישומי מסוג זהה גם לגבי

מדענים ישראלים או בתוכניות לאומיות.

אגב, רק חלק, אם כי ההלק הארי, הוא בהיקף של כ-15 - 17 מיליון שקל לשנה.

התוכניות האלה הן בדרך-כלל ל-3 שנים. תוכנית מחקר כזאת, עד שהיא מגיעה לתוצאות,

עוברות 3 שנים, ו-15 עד 17 מיליון שקל לשנה הם ממקורות לאומיים, ובנוסף על כך

ממקורות חיצוניים, וחלק על-פי הסכמים עם מדינות זרות שי יעדו תקציבים מיוחדים

למטרה זו, כמו גרמניה וצרפת בינתיים, וכן מקרנות פרטיות מופעלים עוד מחקרים מסוג

זה בהיקף של כשני מיליון דולר. זה מסלול אחד.

המסלול השני הוא מסלול של קליטה בתוכניות מחקר ספציפיות, במרכזי מו"פ

אזוריים, כאשר אנחנו מבקשים לנצל את הפוטנציאל של מהנדסי המחקר והפיתוח של

המדענים-עולים המגיעים אלינו, לפיתוח אזורי בכל הארץ במרכזי מו"פ אזוריים, לפיתוה

הפוטנציאל האזורי של אזור נתון. במסגרת זו מופעלים היום על פני כל הארץ כ-50

מחקרים בעלי אופי אזורי מובהק. זה יכול להיות בענף מסויים שהוא היוני לאזור, זה

יכול להיות גם לכיוון תעשייתי שיש לו סיכוי מיוחד לאזור הזה, וזה יכול להיות גם

בתחום אקולוגי ספציפי לאזור מסויים, וכך הלאה.

המסלול האחר שאני רוצה להזכיר כדוגמה של שיתוף-פעולה ועבודה בין-משרדית,

והתחלנו אותו עכשיו, שהוא לדעתי הכיוון הנכון, מדובר במימון פרוייקטים בעלי

פוטנציאל כלכלי מיוחד, או בעלי פוטנציאל כלכלי גדול, כאשר הפרוייקטים מבוצעים או

בתעשיה מסויימת או בשיתוף עם גורם אקדמי לתעשיה. השיתוף הבין-משרדי הוא בזה

שהמרכז לקליטה במדע נותן את הסיוע לשכר לתקופה הכתובה ובהתאם לקריטריונים. משרד

המדע והטכנולוגיה נותן את הסיוע בתשתית, לסביבה המדעית והתשתית המדעית, ומשרד

העבודה נותן את הסיוע בהתאמה, בעידכון מקצועי וכדוגמה. רק השבוע חנכנו את

הפרוייקט המשותף הגדול הראשון של קליטת 100 מדענים מסוג זה בהברה אחת.

יש מסלולים נוספים שאינני רוצה לפרט אותם משום שהם משניים והם הוזכרו - הסבת

מדענים למקצועות נדרשים במשק בשיתוף עם משרד העבודה. הדבר הגדול שנעשה ויש

לציינו הוא הסבת 150 מדענים-עולים למקצועות ההוראה בכתות הגבוהות של בתי-הספר

התיכוניים והטכנולוגיים, ובמערכת העל-תיכונית, מתוך מגמה להעלות את הרמה שם,

ובעיקר מתוך מגמה גם למצוא תעסוקה לאנשים.

עם תחילת גל העליה הקמנו מערכת "קלייטקס" של בנק נתונים ממוחשב שמיועד לסייע

למציאת תעסוקה למדענים ולמהנדסי מחקר ופיתוח, כאשר המערכת במשרד הקליטה לא היתה



ממוחשבת, והיא עדיין לא ממוחשבת, ואנחנו מקווים מאד שעל-פי הרולטת ממשלה היא עכשיו

תמוחשב ומערכת "קלייטקס" תתאחד עם המערכת של משרד הקליטה, כאשר לאיש אין כוונה

שתהיינה מערכות כפולות. מערכת "קלייטקס" נתנה סיוע למדענים-עולים למצוא תעסוקה

על-ידי תיאור מפורט של כישוריהם ותכונותיהם כלפי התעשיה, כלפי האקדמיה, וכן סייעה

במידה לא מבוטלת לגורמים לאומיים שעוסקים בתכנון מדיניות מדעית וכלכלית להתבסס על

נתונים של המערכת הזאת לגבי סוג האנשים שמגיעים ולגבי מקצועותיהם.

כאמור, יש בדעתנו להתאים את המערכת הזאת עם המערכת של משרד הקליטה שתוקם,

כאשר תוקם, ואנחנו מקווים שזה יהיה בהקדם.

אומר עוד שני משפטים לסיום. אני חושב שמתפקידנו להסתכל בעיקר על חצי הכוס

הריקה. לא משום שעלינו לבטל את וההישגים של משרדי הממשלה ושל גורמים אחרים, אלא

משום שזה היעד שעומד לפנינו, וגם משום שמה שהושג בחלק גדול אלה פתרונות ביניים,

פתרונות גישור, ולכן גם שר המדע יחד עם יושב-ראש קבינט הקליטה הקימו את הוועדה

לתכנון ארוך-טווח למדענים עולים. מאותה סיבה גם משרד המדע והטכנולוגיה יחד עם

הגורמים האחרים במשרד הקליטה, עם האוצר, יזמנו ומימנו מחקר מעקב על מסלולי הקליטה

השונים, האפקטיביות שלהם והמשמעות שלהם לגבי התכנון לעתיד.

אני סבור שאנחנו עוד רחוקים מאד מפתרון הבעיה, ובמיוחד מפתרון הבעיה שהובאה

כאן על-ידי חבר-הכנסת זנדברג, שהיא אקוטית מאד. אני משוכנע שגם במשרדים האחרים

יש ללא סוף קבוצות של מדענים-עולים, קבוצות של מהנדסי מחקר ופיתוח, שמאחר שאין

להם פתרונות תעסוקה הם מתאגדים לכל מיני עמותות ואגודות, זוכים לעתים לסיוע של

השלטון המקומי, משום שהבעיה קיימת בשלטון המקומי, ומבקשים למכור את הרעיונות

שלהם. במשרדי יש תיק של אלפי רעיונות, ואין שום משרד ממשלתי. יש לנו מסר בצורה

יעודית, בצורה רציונלית, בהתאם למגבלות התקציביות שלו, מתייחס לתופעה הזאת בצורה

חלקית מאד, אבל אין שום תשובה לכל הפניות ולכל ההתאגדויות האלה. יש הוהאגדויות

שטוענות שהן מייצגות מאות מדענים-עולים. אבל המרחק הוא לעתים גדול בין אלפי

הרעיונות ובעיקר בין רעיונות טובים. חוץ מזה, אין כל מערכת ממשלתית שמסוגלת

להתמודד עם התופעה של האיגודים, של העמותות שהוקמו ברחבי הארץ, וכמובן שצריך

להתייחס לזה בצורה סלקטיבית מאד, בצורה רציונלית מאד, וזה קטע שללא ספק חסר.

תודה רבה.

ק' גרוסמן;

א. אנחנו לא מחליפים את המדינה. ב. יש תחומים מסויימים שיש לנו מעורבות

בהם, והמעורבות בינתיים חלקית וזהירה מאד, שוב מתוך אותה סיבה שאין לנו שום כוונה

ליצור כפל מערכות.

אנחנו מנסים כרגע לנצל אחד מהיתרונות היחסיים שיש לנו, והוא הקשר עם קהילות

יהודיות בחו"ל, ודרכם להגיע לגורמים שעשויים להעביר תקציבי מו"פ לארץ. הכוונה

היא ליהודים בעלי השפעה במקומות מסויימים שיכולים להניע מקבלי החלטות במכוני

מחקר, או שאותם יהודים יושבים בעצמם במועצות המנהלים, או שיש להם קשרים עסקיים

כאלה ואחרים.

נסיון ראשון היה בעידוד משלחת על-ידי קהילת אטלנטה, וזה אחד ממכוני המרקר

בארצות-הברית, במגמה שאותה משלחת תבחן כאן אפשרויות שונות להעברת תקציבים

לפרוייקטים של מו"פ. הנושא הזה נמצא כרגע בחיתולים. אמנם הוא הועלה בפורומים

שונים של חבר הנאמנים ונתקבלו על כך החלטות, ומנסים לחפש באותן קהילות שיש בהן

יהודים שיכולים להשפיע על הדברים האלה.

מכיוון שאנחנו אחראים להבאת העולים, יש לנו ענין רב לעודד עליה. על אף העובדה

שהעליה נמצאת בנקודת מפנה מסויימת ויש גידול בעליה, אנחנו עקבנו אחרי ההד החוזר

לגבי קליטת מדענים, וההד החוזר הוא טוב. מסתבר שבהשוואה למגזרים אחרים, ההד

החוזר שהגיע לתוך חבר המדינות העצמאיות הוא חיובי. המספרים שסטיב אדלר ציין

מדברים בעד עצמם. כלומר, מרבית המדענים, בצורה זו או אחרת, נמצאים באיזה שהוא

מעגל של תעסוקה.



על רקע ידיעות בדבר התמוטטות מכוני מחקר בברית - המועצות, והאפשרויות שמדענים

ימצאו עצמם מובטלים, יש לנו ענין רב ליצור קשר עם מדענים ולעודד אותם להגיע ארצה.

אנהנו עושים ניסוי ראשון יהד עם איגוד התעשיה הקיבוצית. ביקשנו שהם יסרקו בתוך

התעשיות אפשרויות לקלוט מדענים בפעילויות מו"פ או בפיתוח קווי ייצור כאלה ואהרים.

והיה אם הם יצליחו לאתר מספר מסויים של מקומות, ייצאו נציגים שלהם לראיין מדענים

שאנחנו נאתר אותם מתוך סך-כל הציבור שנמצא שם, נביא את אותם מדענים לסיור גישוש

ראשוני ארצה על-מנת שיוכלו להתרשם ממה שיוצע להם, ובמידה והסיור הזה יעלה יפה,

סביר להניח שחלק גדול מהם יעלה ארצה, מכוון כבר ליעדים מוגדרים. הפעילות הזאת

תהיה, כמובן, בשיתוף-פעולה מלא עם המרכז לקליטה במדע וכמובן שניצור קשר עם כל יתר

הגורמים.

כלומר, בהקשר להבאת עולים, הסוכנות מנסה בהחלט גם להיכנס למגזר הזה, בזהירות

רבה.

יש מעורבות אחרת של הסוכנות בחממות למדענים, בעיקר בנגב ובגליל, במסגרת קרן

נגב וקרן הגליל, אבל המעורבות היא בקנה-מידה בהחלט מוגבל ובשיתוף מלא עם משרדי

ממשלה, ולא במקומם.

מ' גרייס;

אני מייצגת כאן את העולים שכנראה לא נכללים במספרים של מר אדלר, כי אלינו

באים העולים שבצרות ולא אלה שכבר עובדים ומסודרים. אני מניחה שבצרות נמצאים גם

אנשים שכלולים בתוך ה-4,100 איש, מפני שבין אלה יש כבר מעט אנשים שהיום כבר

נמצאים מחוץ למערכת. רוב האנשים שנקלטו במהלך שנת 1991 ועוד לא עברו שנתיים, אבל

במהלך 1993 אנשים רבים ימצאו עצמם במצב שהם גמרו לקבל את הסיוע ואין המשך, ובענין

זה אנחנו מקבלים היום טלפונים מאנשים שאומרים לנו: נשארו לי חודשיים, נשארו לי 4

חודשים, ובעבודה אמרו לי בפירוש שלא ישאירו אותי. אלה אנשים שהתקבלו לעבודה

במחקר באוניברסיטאות, בטכניון, שרובם יודעים מראש שהם לא יישארו שם, וזאת בעיה

אהת שמצפה לנו.

חבר-הכנסת זנדברג שאל איך האנשים י ודעים על קי ום מסייר. אנהנו גם שולחים

אנשים למס"ר. מי שפונה אלינו אנחנו אומרים לו שהמקום היהיד שיכול לעזור לך הוא

מס"ר, ומסייר באמת עוזר, אבל לעומת מספר האנשים שזקוקים לעזרת מסייר, מספר האנשים

שאפשר לעזור להם הוא ממש קטן ביותר.

אנחנו מקבלים גם תלונות מעולים על שמוש לרעה במקומות עבודה שהם התקבלו אליהם,

תלונות מסוג זה שאדם עובד במפעל מסויים, שהוא התקבל כאילו לעבודה מדעית ובעצם הוא

עובד אולי יום אחד בשבוע לפי היעוד שהוא נשלח לשם, ויותר הזמן הוא עוסק בעבודות

שלא שייכות כלל לתחום המדע, אם לא לומר שזו פשוט עבודה מסוג אחר.
אי זנדברג
מה את עושה עם התלונות האלה?
ש' אדלר
למה את לא מעבירה אותן אלינו?
מי גרייס
אני אעביר אותן. יש גם מקומות שבמסגרת מוסדות ממשלתיים, למשל כמו השירות

ההידרולוגי, שבן-אדם התקבל לעבודה, עבד שם שנה, עבד טוב, ומשום-מה אחרי שנה אמרו

לו: תודה, לא צריך יותר, וקיבלו במקומו אדם אחר.



ע' זיסמן;

זו לא תופעה יוצאת-דופן בישראל. זה דבר מקובל.

ש' אדלר;

יש בעיה במשרדי הממשלה בגלל היחס של הממשלה להגדלת השירות הציבורי.

מ' גרייס;

לפחות התלונות קיימות ואני חושבת שמספרן יגדל ויילד.

ש' אדלר;

אם את מקבלת תלונות, אני מבקש שתפני אותן אלינו כדי שנוכל לבדוק אותן.

אני רוצה לציין שיש כבר תופעות ראשונות, בלי לעשות השוואות, שגם עולים מנצלים

את תוכניות הסיוע, וגילינו כבר כמה עולים שמקבלים סיוע משני גורמים ממשלתיים.

אבל גם התלונות שהושמעו עכשיו, מספרן קטן ובהחלט אפשר להגיד שהתוכניות השונות

והתיאומים הם בסדר-גודל מעבר למצופה. אם הייתי בא לכאן לפני שנתיים לומר מה

התהזית שלי של קליטת מדענים-עולים, הייתי מאד פסימי.
היו"ר ע' זיסמן
אני זוכר שלפני שנתיים היה דיון בכנסת, ואני זוכר גם את תשובת השר, שהיתה די

פסימית אז.
אי לית
אני חושב שאני יכול לתאר מצב של מי שרוצה לקלוט עולים. בלשכת הפטנטים ניסינו

לקלוט ודיברנו על 10 אנשים, אבל בלי תקנים לא קיימת כל אפשרות, ולמרות כל המאמצים

לא קיבלנו תשובה היובית מנציבות שירות המדינה להגדיל את מספר התקנים. אנחנו

הצלחנו במשך השנה הזאת והשנה שעברה להעסיק שני עולים במסגרת חוזים מיוחדים, אבל

זה המקסימום שניתן לעשות.

ש' אדלר;

אני רוצה להעיר שתי הערות בקשר למוסדות להשכלה גבוהה והסקטור הציבורי. קודם

בקשר לסקטור הציבורי, שזה כולל משרדי ממשלה עם יחידות ספה שקשורות מאד לתחום

המחקרי, וכמובן, מכוני המחקר הממשלתיים. פה יש החלטה מפורשת של הממשלה לא להגדיל

את צוות העובדים בסקטור הציבורי, ולכן המקסימום שאנחנו יכולים לעשות זה לתת איזה

שהוא מימון גישור על-סמך תקנים שיתפנו תוך שנה - שנתיים, ואת זה אנחנו עושים וכל

משרדי הממשלה יודעים שאנחנו קיימים, ואז מנצלים את הסיוע שלנו כדי לקלוט מדען

ועוד לבחון אותו לפני שהם צריכים לקבל החלטה סופית לקלוט את האדם על-חשבון משרה

תקנית.

בקשר למוסדות להשכלה גבוהה, ב-9 החודשים האחרונים כ- 25% בלבד מהמדענים שקיבלו

סיוע מאתנו נקלטו במוסדות להשכלה גבוהה, כמעט כולם כחוקרים. מעטים יהיו מועמדים

למעמד של חברי סגל לקבל קביעות, כי המדיניות של ות"ת היא להגדיל את התקנים

במוסדות להשכלה גבוהה בהתאם לגידול מספר הסטודנטים. לכן, מדובר שעד לשנת 2000

בערך יתוספו בין 1,000 ל-1,500 תקנים נוספים. משערים שכמחצית מהתקנים הנוספים

ייתפסו על-ידי מדענים-עולים שהתחילו את המסלול דרכנו, אבל מרבית האנשים שאנחנו

מכניסים לתוך המוסדות להשכלה גבוהה יוכלו להשאר שם תקופה מינימלית של שנתיים

שאנחנו נותנים, אבל אם הם יותר טובים ועובדים אצל מדען חוקר ישראלי טוב, והם

מצליחים להשיג קרן מחקר, הם יוכלו להחזיק מעמד עוד 3 שנים. המצטיינים ביניהם

שמצליחים לגייס כספים כל הזמן יכולים איך שהוא לחיות, אמנם תוך אי-ודאות עד גיל

הפנסיה, ורק המצטיינים מתוך המצטיינים באמת יכולים להיקלט כאנשי סגל.



זה המקום לציין שהוקמה קרן מיוחדת שנקראת "קרן קוסטלו" במסגרת ות"ת, שגם

נותנת מימון גישור למוסדות להשכלה גבוהה לקראת העתיד ל-23 מדענים-עולים צעירים כל

שנה, שות"ת נותן למוסד שזוכה במילגה זו במימון של 3 שנים, עד שהם מצליהים ליצור

תקן כדי לקלוט את המדען באופן קבוע.
היו"ר ע' זיסמן
האם למשרד יש דרישות בתהום התעסוקה? אתה מכיר את הקליטה של 16 או 17 עולים,

לא מדענים, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה?

ש' אדלר;

אני מכיר את הפרוייקט.
היו"ר ע' זיסמן
נתתי את זה כדוגמה. התרשמתי מאד שזו לא רק קליטה של 17 אקדמאים אלא כמעט

כולם באו להשתקע בירושלים כתוצאה מהיוזמה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כלומר, פה

הושגו שתי מטרות - גם תעסוקה וגם הגדלת מספר העולים לירושלים. הם פירסמו מכרז,

קלטו אותם במיון בכל מקום בארץ והביאו אותם לירושלים. הם עברו תקופת הכשרה וכולם

עובדים עכשיו.

ש' אדלר;

אני מכיר את זה. יש לנו פרוייקט גדול מאד עם 60 מדענים-עולים באזור הדרום,

ואני דיברתי עם מנכ"ל ההברה שצריכה להשקיע השקעה גדולה בתוך הפרוייקט ומזמינים

מומחה מארצות-הברית שיבוא בינואר כדי לבחון את זה. כל הסימנים מראים שהפרוייקט

הזה יצליה, וזה יתן בשלב ראשון תעסוקה ל-120 מדענים. זאת אומרת, נכפיל את מספר

המדענים-הוקרים בשלב ראשון, ובשלב הסופי זה יתן תעסוקה לעוד 400 מהנדסים וטכנאים

באזור הנגב. אנחנו מעורבים בזה הזק מאד ואני מקווה שזה יצליה.

פרוייקט דומה עשינו במפעל בבית-שאן, שאליו הכנסנו 15 מדענים, ואנחנו כבר

מדברים אתם להכפיל את מספר המדענים, לא כולם גרים בבית-שאן, חלק מהם גרים בעפולה

וכך הלאה, וגם זח טוב מבחינת שינוי הנוף האנושי בעיירות אלה, כי לכל אהד מהם יש

אשה שגם היא אקדמאית בתהום המוסיקה או האמנות. אנחנו משתדלים לטפל מבחינת הפיתוח

האזורי וכשאנהנו מדברים על אזורים כאלה אנחנו בההלט מגמישים בהרבה את הקריטריונים

שלנו, כי אנחנו רואים שיש "פיי אוף" נוסף מעבר למרוקר ולפיתוח.

היו"ר ע' זיסמן;

בכמה אתה אומד את מספר המדענים שיגיעו לתקופת המימון הראשוני והם יהיו

מובטלים?

ש' אדלר;

במצב הנוכחי , בין 10% ל-30% מהאנשים שמבחינת ההגדרות הפורמליות הם מדענים או

מהנדסי מחקר ופיתוח כפי שזה מופיע אצלנו, לא ניתנים להשמה במהקר ופיתוח והם

יצטרכו לעבור איזה שהן הסבות. נציג משרד העבודה אמנם לא דיבר, אבל הוזכרו כאן

כמה קורסים שמנצלים את הידע ואת הכישורים שלהם להפנות אותם לכל מיני תחומים אחרים

כגון מהנדסי איכות הסביבה וכך הלאה. אבל מתוך היתרה, אני מניח שלפי המצב במשק

היום, מעל ל-95% מהם יצטרכו לקבל איזה שהוא סיוע ממשלתי ראשוני כדי להכניס אורנם

למאגר העבודה, ואני מקווה ש-70% מהם איך שהוא ימשיכו לעבוד במחקר ופיתוח.

עם כל הדאגה, כפי שמר אייל אמר, אנחנו צריכים בהחלט לפעול באופן אקטיבי

מבחינת פרוייקטים לאומיים. הרבה ייפול על התוכנית העיקרית של לשכת המדען הראשי



ושל הרכבת המחקר והפיתוח. גם שינוי החוק לעידוד השקעות הון יהיה לו השפעה גדולה.

גם לקרנות להון סיכון שמוקמות יהיו הרבה השלכות. גם לאקלים הכללי - אם נצליח

למשוך משקיעים, אבל הסימנים הם טובים. ב-9 החודשים האחרונים הכנסנו 47% מהאנשים

שהתחילו לקבל סיוע ממשרד הקליטה בענפי התעשיה. ורק משם תבוא הצמירה. כפי שאמרתי,

הקליטה במוסדות להשכלה גבוהה היא מאד מוגבלת. במשרדי הממשלה יש החלטה חד-משמעית

לא להגדיל את משרדי הממשלה באופן כללי. פה ושם אולי אגף התקציבים מאשר תקן אחד,

אבל זה לא משמעותי. העיקר צריך לבוא מהסקטור הפרטי, שזו התעשיה. לפני 4 שנים

הגענו בקושי ל- 15% בתעשיה, כשבסך-הכל הכנסנו לעבודה כ-200 מדענים לשנה, 30 אנשים,

וב-9 החודשים האחרונים למעלה מ-500 איש נכנסו לתעשיה. ודאי לא כל הפרוייקטים

שהמדענים האלה עובדים בהם יצליחו, אבל מספיק ש-^10 - 25% בהפרוייקטים האלה באמת

יצליחו, זה בהחלט יתחיל להניע את גלגלי המשק והצמיחה. ככלכלן, מהנתונים

המקרו-כלכליים שראיתי, אני חושב שאנחנו כבר בדרך הנכונה.

אי זנדברג;

הייתי מבדיל בין שתי מטרות ונקודת מוצא. האחת היא נקודת המוצא של משרד
הקליטה, שבעצם אומר
אני צריך קודם-כל לגרום לכך שאנשים ייקלטו במובן זה שהם

יעבדו, ולא משנה כרגע אם העבודה היא בדיוק במקצוע או לא במקצוע.

אני הייתי עתודאי וכעתודאי נשאלת השאלה אם אתה משובץ במקצוע או לא. יש

מהנדסים שמשובצים במחקר ויש כאלה שמשובצים להיות אחראים על מוסך חלפים של מטוס,

כאשר היום אפשר לספק למהנדס עבודה מקצועית. זו נקודת מוצא, והיא לגיטימית

ונכונה. מבחינתכם, השאיפה היא קודם-כל לגרום לכך שכל אדם ימצא לו מקום עבודה

קרוב ככל האפשר למה שהוא עשה בארץ מוצאו. אני מסתכל על זה גם מנקודת המבט של

החברה הישראלית, אולי של הכלכלה הישראלית מנקודת המבט של הצד השני. אני רואה את

ממציאי הרעיונות לא כדבר שמגיע כל יום וחבל לפספס אותו, לא בגלל שזה יפגע בסיכויי

הקליטה, או לא רק בגלל זה, אלא גם מפני שיש תועלת בדברים האלה לחברה ולכלכלה

הישראלית, ללא כל קשר עם צרכי הקליטה. אלה שני דברים שונים.

בנקודה של ממציאים וכדומה אני מבין שכל הדרכים נותבו ונוקזו לכיוון מס"ר,

ומבחינת מס"ר, ההתרשמות שלי לפחות היא שזה מעט מדי, אולי גם מאוחר מדי, ולבטח

סודי מדי, כיוון שמעטים האנשים שיודעים על קיומה של מס"ר. מאחר שאני טיפלתי

בנושא, שאלתי אנשים והתברר לי שאנשים לא יודעים על דברים שנאמרו פה על-ידי נציגי

מס"ר.

יש גם בעיה עם נתונים בכלל. כי אם אני שומע שהיו 600 פניות למס"ר, ומצד אחר

גבי גרייס אומרת שיש הרבה יותר פניות אליה, ובעצם שולחים את האנשים גם למס"ר;

אינני יודע אם יש מישהו שעשה סדר בכל הנתונים על-מנת לקבל אחידות כלשהי. יכול

להיות שיש קבוצות של 2,000 מדענים, או עמותה או קבוצה שמפנה 2,000 מדענים והם

חברים בארבע קבוצות אחרות. זה גם יכול להיות. אבל אני חושב שהתמונה לא ברורה כל

צרכה מבחינת העובדות. אנחנו לא יודעים בדיוק בכמה אנשים מדובר וכמה רעיונות יש,

למרות שאני חושב שלא וזהיה מחלוקת שמשהו מתפספס וחלק לא מגיע לכלל מימוש.

כשאני חושב על זה, אם באמת התקציב של שנת 1993 אמור לא להגדיל את הפעילות של

מס"ר, וזה הניתוב היחיד לעולים שיש להם רעיונות ורוצים להוציא אותם אל הפועל,

אולי אחת המסקנות מהדיון הזה צריכה להיות קריאה לממשלה שתגדיל את התקציב בענין

הזה. אני שמעתי את שר הקליטה מדבר במליאה. בתשובה על הצעתי לסדר-היום, ומבחינתו

היתה נכונות לבוא ולראות את הנושא שקשור למדענים ולממציאים כאחד מהנושאים היותר

חשובים במסגרת מדיניות הקליטה בכלל. אם זה נכון ואם אלה פני הדברים, קריאה כזאת

של הוועדה יכולה להשתלב, ואני גם מקווה שהיא תיפול על אזניים שומעות ומקשיבות

במקומות האחרים שבהם מחליטים בנושא הכסף.

לגבי התוצאות היותר רחוקות של הקליטה - ואני מדבר עכשיו על הנתונים שמר אדלר

הביא - אני חושש שאפשר להגיע למסקנה שהקליטה לטווח ארוך יותר לא כל-כך הצליחה עד

היום, לפחות ככל שהיא נוגעת לקליטה מקצועית. אם אתה מדבר על כך שעד 30% מהם

יצטרכו הסבה - רציתי לשאול קודם אם מדובר בקבוצות גיל מסויימות, כי אני יודע שיש



מגבלות של גיל בקליטת מדענים. אינני יודע אם זח רלבנטי או לא רלבנטי לצורך

הענין. אולי זה הרמה של האנשים ואולי זו איזו שהיא התיימרות של האנשים להיכנס

לתוך קטגוריה שמלכתחילה הם לא היו ראויים להיכלל בה. אבל אני מתייהס אל הקבוצה

האחרת, של בין 70% ל- 90%, שזאת הקבוצה שכבר נקלטה ונמצאת היום בעבודה מקצועית לפי

ההגדרה של משרד הקליטה. אם כ- 95% מהם יצטרכו להמשיך לקבל תמיכה ממשלתית על-מנת

להשאיר אותם באיזו שהיא מסגרת של עבודה תעסוקתית שקשורה למחקר, אני לא חושב

שהצלחנו להשריש אותם. הם לא היכו שורשים במסגרת העבודה הרגילה. זה נושא חשוב,

לדעתי, לטווח יותר ארוך.

שמענו על הרבה פעולות שעומדות להתרחש או שהתרחשו רק לאחרונה, ואחר הדברים

הקשים ביותר להתמודדות הוא עם רצון טוב או נכונות לשפר מצב שהיה קיים לפני שמדדנו

בפועל בכמה מתבטא הרצון הטוב הזה.

אני מציע גם שהוועדה הזאת תקיים מעקב אחרי פעולות צוות ההיגוי, שטרם אוי יש,

לטווח של 3 או 4 חודשים. למעשה יש שורה ארוכה של נושאים שעלו בוועדה כשדיברו על

, תוכניות לטווח קצת יותר ארוך. יכול להיות שחלק מהדברים שהתחלנו בהם היום יהיו

יותר אקוטיים ולכן גם יותר רלבנטיים לטווח של חצי שנה, ויכול להיות באמת שהמצב

כל-כך טוב. אני מאחל בשביל עם ישראל כולו שהמצב יהיה יותר טוב, וימשיך להיות

טוב, אם באמת זה המצב.

היו"ר ע' זיסמן;

חבר-הכנסת זנדברג, הדברים שאמרת בדרך-כלל מקובלים עלי, אבל נדבה לי שיש דברים

מסויימים שלא תואמים את צרכי המשק הישראלי, את צרכי הפיתוח של ישראל, ובכלל את

הצרכים בישראל.
אי זנדברג
אני אגיד לך למה אני מתכוון. יש דברים שלא הצליהו להיקלט ממילא, וזה בצד של

שילובם במסגרת מעגל העבודה.

היו"ר ע' זיסמן;

אני מסכים עם רוב הדברים שאמרת, אבל פה היית קצת יותר מדי חריף. כי אנחנו לא

יכולים לקלוט עולים עם המקצוע שיש להם ועם ההשכלה שיש להם. הם גם לא יכולים

להתפתח כאן, כי בארץ אין המסלול שהיה להם שם, והוא גם לא רצוי. אני מניח שמר

אדלר מסכים אתי.

ש' אדלר;

אני יכול להביא דומא ממשית. היום רשומים אצלנו למעלה מ-100 אנשים שמגדירים

את מקצועם וקיבלו את התואר PHD שלהם בתחום הכלכלה.

אי זנדברג;

אלה נכללים ב-30% שלא שובצו כלל?

ש' אדלר;

ודאי. יש 40 כלכלנים שהגיעו מברית-המועצות, בעיקר צעירים, שהיו חשופים

לספרות המערבית, שסיימו את לימודיהם רק בשנים האחרונות כאשר השינויים

בברית--המועצות כבר התחילו, ודווקא הם כן הצליחו להשתלב בעבודה.
אי זנדברג
אני כיוונתי את דברי 95% מהם שיצטרכו איזה שהוא סוג של תמיכה.

ש' אדלר;

סליחה, אם כך, לא הבנת אותי. אני אמרתי שמתוך היתרה של 70% מה-100%, נגיד

20% - אני אמרתי בין 10% ל- 30 - מתוך היתרה של 80% אמרתי שכ-95% מהם יצטרכו איזה

שהוא סיוע ממשלתי בתחילת דרכם. לגבי ההמשך אנחנו רואים, עם הראשונים שגמרו,

ש-70% מהם ממשיכים להיות מועסקים. בסוף דברי אמרתי שכ-50% מהאנשים נקלטים בסקטור

התעשייתי. כפי שאני מכיר את התעשיה וכמה הם משקיעים, מעבר לסיוע ממשלתי, במדענים

אלה, בציוד, בהצמדת איש צוות ותק, בהקמת תחנת עבודה וכך הלאה, שאם הם טובים, אף

תעשיין לא יתן להם לעזוב.

הבוקר קיבלתי מכתב מחברה שרק לוקחת כספים ולא קולטת את המדענים, ולכן גם

סימנו אורנה ב-X. הם הגישו לי ערעור והגישו לי את כל הרשימה ואמרו שכל מדען

שמסיים לקבל את הסיוע בורח למפעל אחר. אנחנו מפעל שבקושי נמצא ברווחיות ואנחנו

לא יכולים להציע להם הגדלת משכורת כפי שהמתחרים שלנו מציעים ולכן הם בורחים

למתחרים. עכשיו אתה מעניש אותי פעמיים: פעם אחת שאני השקעתי באותם אנשים; ב.

כשאני רוצה לקלוט עכשיו אנשים נוספים, אתה לא מוכן לתת לי סיוע כדי לקלוט אותם.

היו"ר ע' זיסמן;

לפני כמה ימים היו כאן כמה קבוצות של אקדמאים שיוזמים כל מיני פרוייקטים. רוב

הדברים נראים לי הגיוניים, שאפשר לתת להם תמיכה, אבל אחד מהם אמר,למשל, שיש לו

פטנטים בתחום הנשק הקל. הוא לא יוכל לעסוק בזה וברור לך שהוא יצטרך לעבור הסבה

מקצועית. הוא עסק בפיתוח נשק קל בברית-המועצות, ופה זה לא מתאים לנו.

בי אייל;

אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת דורון, שאני יושב-ראש שלה - הוועדה לתכנון

ארוך-טווח לקליטת מדענים-עולים - היתה שוועדת ההיגוי, בסיוע גורמים מקצועיים,

טכנולוגיים, מדעיים, משקיים, צריכה להגדיר שורה של פרוייקטים לאומיים בתחום המחקר

והפיתוח והתשתית כדי שאפשר יהיה להתמודד גם עם הצרכים של העתיד הטכנולוגי המשקי

של ישראל וגם עם הצרכים . של קליטה ארוכת-טווח, כי אנחנו מודעים לזה שחלק ממה

שאנחנו עושים עכשיו מוביל אמנם לקראת גישור, חלק יישארו וחלק ייפלטו שוב, אבל

זוהי בעצם אחת המסקנות העיקריות. הוועדה אפילו הציעה שורה של פרוייקטים, אם כי

לא ראתה עצמה מוסמכת לזה והיא הטילה את זה על ועדת ההיגוי, בסיוע המועצה הלאומית

למו"פ והאקדמיה הלאומית למדעים, וגופים במשק בכלל. באמת עולה כאן שוב ושוב שאלת

מידת המעורבות הממשלתית.

כל תוכניות הקליטה של כל המשרדים היו בעצם בנויות כאשר הגיעה הסערה הגדולה.

מישהו השתמש כאן בביטוי "כיבוי שריפותי'. זה היה מעבר לזה. התוכניות היו בנויות

כך שנקלוט אותם, ניתן להם תעסוקה בכיוונים שלא סותרים את הכיוונים העתידיים, ויחד

עם זה הצמיחה הכלכלית הצפויה תוכל לשלב אותם והם עצמם יוכלו לתרום לאותה צמיחה

כלכלית, כפי שזה היה בגלי העליה הקודמים. הצמיחה הכלכלית, כפי שכולנו יודעים,

מתאחרת לבוא. יש סימנים, יש ניצנים, כל אחד מגדיר את זה בצורה אחרת, אבל לפני 3

שנים חשבנו שתוך 3 - 4 שנים באמת נהיה כבר בתוך-תוכה של צמיחה כלכלית. הדבר הזה

לא קרה בינתיים. אנחנו מסכימים שזה מתחיל לקרות. לכן יש צורך במעורבות ממשלתית

מאסיבית יותר במה שנוגע לתוכניות לאומיות, תוכניות יעודיות. כלומר, שלא יקבלו

שכר כדי לשבת באיזה מקום, אלא יקבלו שכר כדי לבצע דברים שהם חיוניים לישראל בטווח

הקרוב ובטווח העתידי, מבחינה טכנולוגית, מבחינה משקית, מבחינה כלכלית ואסטראטגית.

וזה אחד התפקידים הראשונים במעלה והדחופים ביותר של אותו גוף, בסיוע גופים

מקצועיים, וזה נוגע במידה מסויימת גם למשרד המדע. לפי הערכת הגופים המקצועיים

המייעצים שלנו אנחנו עוסקים בתוכניות יעודיות בעלות ענין מיוחד למדינת ישראל.



לגבי השנה הבאה התקציבים האלה בעצם לא מקוצצים, אבל אומרים לנו: תמשיכו את

הקיים אבל אל תעשו דברים חדשים. בעוד שאלה תוכניות יעודיות טכנולוגיות מדעיות

מקצועיות, לפי שיטת המכרז, על בסיס המצויינות, כאשר אנחנו לא רק נותנים לו תקופה

של תעסוקה. . זאת לא הבעיה, אלא בדיוק מה שנאמר כאן, שאנחנו מנצלים את מירב התועלת

שהאיש הזה יכול לתרום למו"פ הישראלי, למרקר יישומי, ועל-ידי כך שהוא יכול לתרום

הוא גם מרגיש טוב ולא רק יושב ליד שולחן.

לכן אנחנו מתריעים על כך שאנחנו חייבים להמשיך ולהרחיב את התוכניות האלה, אבל

עוד הרבה יותר בכיוון התוכניות הלאומיות שיש בבהילות להגדיר אותן ולהתחיל לבצע

אותן.

בי וורנוביצקי ;

השטח שלי הוא די חדש, קשרי מדע עם חבר העמים, אבל נראה לי שבצורה מבוקרת

וזהירה אפשר לפתח פה מקורות תעסוקה גם לעולים שלא נראים לטווח ארוך כקליטה

מוצלחת, ופה יש 3 מסלולים. קודם-כל, פרוייקטים משותפים עם מכוני מחקר של חבר

העמים. משרדנו כבר אישר בערך 40 מחקרים משותפים עם מכוני מרקר בחבר העמים,

שיועסקו שם למעלה מ-100 עולים שבאו ממכוני המחקר האלה ויכולים להמשיך, ופה אנחנו

יכולים לנצל פוטנציאל בציוד עצום שיש במכוני המחקר האלה.

בי אייל;

שלא תהיה אי-הבנה, אנחנו משלמים רק את העלויות הבין-לאומיות של המחקרים האלה.

כלומר, את הקשרים, לא את המחקרים עצמם.
בי וורנוביצקי
נכון, זו השקעה מאד קטנה, אבל בעתיד היא מבטיחה הרבה. אפשר לשכפל ברוסיה

אב-טיפוס של ציוד מתקדם ביותר שיש בארץ ואין אפשרות לשכפל ולייצר אותו בגלל

הגבלות שוק. שנית, יש עוד מסלול שהתחילו לפתח אותו פה דווקא חברות עסקיות. בשפה

צבאית מכנים את זה מערביזציה של ציוד מיוצר בברית-המועצות. כמה חברות עסקיות כבר

עוסקות בכך בהצלחה ומוכרות את הציוד למערב כציוד ישראלי.

מסלול שלישי שאפשר לפתח אותו הוא סיוע ישראלי לארצות שלישיות יחד עם גורמים

מחבר העמים. בהתחלה חשבתי שזו רק יוזמה מקומית. באו כמה עולים ואמרו

שברית-המועצות לשעבר בנתה בעולם השלישי כ-1,400 מפעלים שעכשיו זקוקים לטיפוח,

לשיפוץ ולכל מיני פעילויות שאפשר לייצא מהארץ.

לפני כמה ימים בא אלי נציג חשוב של האקדמיה למדעים של בלרוס, שהציע קשרים של

בלרוס עם קבוצת המפעלים בהודו, שאנחנו רוצים לחדור לשם ולהשתמש בעולים שבאו

מבלרוס כמטפלים במפעלים האלה.

ועוד מסלול אחד שבעצם התחיל להתפתח רק בשבועיים האחרונים. הממשלה החדשה של

רוסיה מאד רוצה לטפח שכבה של אנשים שיהיו פתוחים לשיטות מערביות של שיווק, מינהל

עסקים וכיוצא באלה, ושתי חברות ישראליות התחילו ביוזמתן שיתוף-פעולה עם גורמים

מרוסיה בפיתוח קורסים למינהל עסקים בשפה הרוסית, בשמוש בדואר אלקטרוני, דבר

שמקובל עכשיו באנגליה. הם קיבלו נכונות מגורמים רוסים לקבל תמיכה מאונסק"ו

לפיתוח הדברים האלה, ופה יכולים להיות אולי שותפים 40 דוקטורים בכלכלה שבאו

מרוסיה ויכולים לעבור איזו שהיא הכשרה מקצועית בניהול הקורסים האלה. זה מסלול

חדש שעכשיו רק התחיל להתפתח.



היו"ר ע' זיסמן;

אני מציע לסכם כך: הדברים שאתה הצעת אותם בתיקון שלי, פלוס הדברים שנאמרו.

אנחנו ננסח את הדברים ואחרי כמה זמן נעקוב אחרי הענין.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:50

קוד המקור של הנתונים