ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 24/11/1992

דיווח שר הכלכלה ש' שטרית על פרויקטים לאומיים לפיתוח חברת יועל הערבויות לעלייה של הפדרציות היהודיות

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 16

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי, כ"ח בחשון התשנ"ג (24 בנובמבר 1992). שעה 00;12
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר עי זיסמן

י ' בא-גד

עי מאור

חי פורת

ג' שגיא
מוזמנים
שר הכלכלה ש' שטרית

מי בן-עטר - עוזר שר הכלכלה

צי לביא - יועץ תקשורת של שר הכלכלה

אי הורביץ - משרד הקליטה

א' בר - משרד התעשיה והמסחר

חי מרגליות - " " "

קי גרוסמן - הסוכנות היהודית

ו י אנג'ל - " "

ר' פרוכטמן - התאחדות התעשיינים

מי אודנהיימר - יו"ר ארגון אמריקאי למען יהודי אתיופיה

סי קליין - ארגון אמריקאי למען יהודי אתיופיה

ג' מנדלר - הוועד הפועל של ההסתדרות

המחלקה לקליטה, מנהל מחוז השרון

אי ביתן - מנהלת מחלקת הקליטה במועצת פועלי י-ם

נציגי המכללה לביטחון לאומי
מזכירת הוועדה
ו י מאור
קצרנית
מי טבעון
סדר-היום
דיווח שר הכלכלה שי שטרית על פרוייקטים לאומיים לפיתוח לאומי

ועל הערבויות לעלייה של הפדרציות היהודיות.



דיווח שר הכלכלה ש' שטרית על פרוייקטים לאומיים לפיתוח חברתי

ועל הערבויות לעלייה של הפדרציות היהודיות
היו"ר עי זיסמן
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. האורח שלנו הפעם הוא שר הכלכלה והשר לפיתוח

חברתי. זו הפעם הראשונה בתולדות הכנסת ששר שממלא את התפקיד הזה מוזמן לוועדת

העלייה והקליטה.
שר הכלכלה ש' שטרית
אני רוצה למקד את הדברים על ההשלכות השונות שמתייחסות לעולים. בתחזית של

העלייה לתקציב 1993 כלול המספר 120,000. ההערכה שלי היא, שאם לא נשקיע הרבה

יותר בהגדלת התעסוקה - אף על פי שהקצב העלייה גבר בחודשים האחרונים, מאז יולי

- הסבירות שהעולים יבואו במספרים האלה היא לא גבוהה. אנחנו יודעים שהמצב

הכלכלי והחברתי כאן משפיע על הרצון לבוא, מעבר למצוקות ולסיכונים ולבעיות של

אי יציבות, קשיים כלכליים ואי סדר גדול במדינות חבר העמים. ההערכה היא שעד סוף

השנה הזאת יגיעו ל-60,000 עולים. אם יהיו 65,000 אשמח מאוד.

קי גרוסמן;

נכון לאתמול בשבע בבוקר עמדנו ב-65,000. בקצב הזה אנחנו צופים להגיע ל-

72,000.
היו"ר עי זיסמן
זו התחזית שנמסרה לנו - בין 70,000 ל-75,000 עד 1 בינואר.
קי גרוסמן
מראשית החודש עד אתמול בשבע בבוקר הגיעו 4,880. בקצב הזה כנראה נגיע

החודש ל-7,000. נגיע ל-72,000 ב-31 בדצמבר. זאת התחזית. היא מבוססת גם על

מספר המקומות שהוזמנו בטיסות. החיזוי הוא לא מקרי.

שר הכלכלה ש' שטרית;

וזה לעומת תחזית של 60,000. אז אני שמח מאוד.
י י בא-גד
כמה היו בשנה שעברה בזמן הזה?
ו י אנגיל
נשלח לך סטטיסטיקות.
היו"ר עי זיסמן
תעבירו גם לנו.
שר הכלכלה ש' שטרית
אם המספרים הם כאלה, אני מעריך שזה נובע מפינויים מאורגנים כתוצאה

ממצוקות אמיתיות, ולא מהחלטות של בחירה. ואז צריך לבדוק אם פינויים מהסוג הזה,

המאורגנים, צריכים לבוא בחשבון לגבי התכנון של השנה הבאה. אנחנו מדברים על

120,000, עם הפינויים המאורגנים יכול להיות שנגיע ל-200,000, ואז התקציב לא

טוב. עוד יצטרכו להשתמש ברזרבה של ה-500 מיליון, שמיועדת לנושא של הקליטה.

על כל פנים, אין ספק שהמאמץ שלנו להגדיל את התעסוקה הוא קריטי למתן מענה

לעלי יה.

אני רוצה להתייחס לנושא שלא תמיד מקדישים לו תשומת לב - בעניין זה

מונח לפניכם הומר. אני מתכוון לחלקם של העולים במפת העוני. יש היום מתחת לקו

העוני 562,000 נפש. מתוכם עולים רבים. יש מצב מיוחד לגבי העולים. הם גרים

במשקי בית משותפים. זאת אומרת, הבן והבת גרים עם ההורים. נניח שהבן טכנאי

והיא מורה. האם מתפרנסת רק מסל הקליטה, לא עובדת, ולבן ולזוגתו יש כמה ילדים.

כששואלים במדגם על ההכנסה לנפש, מחברים את כל ההכנסות ביחד. אילו ההורים היו

במשק בית נפרד, ההכנסה שלהם היתה מעטה מאוד. משקי הבית המשותפים משפרים את

ההכנסה לנפש לצורך המדגם. אז קו העוני לא משקף את החומרה של מצב העולים.

דבר שני, חלקם של הקשישים מבין העולים מגיע ל-16%. אנחנו יודעים שהיתה

שחיקה משמעותית בקצבאות הזקנה, כי הן צמודות לשכר הממוצע, והוא נשהק. התוצאה

שאנחנו רואים, שבתוך המסגרת של העניים מספרם של העולים הרבה יותר גדול מאשר

מספרם היחסי - משפחות העולים מהוות 8%, משפחות העולים בקרב העניים כפול. הדבר

הזה מחייב תשומת לב מיוחדת. אם יש שדולה חברתית שפועלת בעניין ההתאמה של

הקצבאות, או דיון בנושא של קצבאות ילדים, או החזרת הקצבאות, או עדכון קצבאות

הזקנה - השדולה של העלייה צריכה להתחבר אליה, כיוון שיש אוכלוסייה גדולה מאוד

של עולים בתוך הקבוצה הזאת, שמחייבת תשומת לב.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו מחוברים.
שר הכלכלה ש' שטרית
ציבורית יש פה עוד בעיה. כתוצאה מהעלייה יש עומס חברתי גדול מאוד על

מערכת הרווחה במדינת ישראל - אם זה בריאות ואם זה חינוך, ואם זה שירותי

הרווחה. מכיוון שאי אפשר להגיד שהיתה עלייה תואמת בתקציבים האלה, כדי לספוג את

התוספת בעומס של השירותים כתוצאה מקליטת העולים, המסקנה היא שבעצם העומס הזה

נופל על אותן אוכלוסיות ותיקות, שאין להן יכולת להשלים את השירותים בדרך אחרת.

צריך לראות את העניין הזה בעיניים פקוחות. בגלל תוספת של חצי מיליון תושבים

גדל העומס החברתי על החינוך, על שירותי הבריאות והרווחה ועל השירותים

המוניציפליים ברשויות המקומיות - יש ערים ששינו את הדמוגרפיה שלהן טוטלית

כתוצאה מהזרימה של העולים ~ אם לא הגדלנו את התקציבים כדי להתאים למצב, ואותו

תקציב מתחלק על יותר אנשים, הרי יש פחות לכולם. מי שיש לו קונה תוספת בריאות,

תוספת חינוך - החזקים; מי שאין לו - לא קונה. התוצאה - האוכלוסיות היותר חלשות

בחברה הישראלית סופגות את העומס של קליטת העלייה. אם אנחנו ציונים, ואיש לא

מוכן לקבל שום תיזה אחרת, אלא שכל מי שרוצה לבוא - ייקלט; אם זאת ההנחה, אז

צריך לדאוג שהעומס יתחלק יותר טוב.



מה קרת לקבוצות החזקות? הטילו 5% מהמס כהיטל קליטת עלייה. ב-94 אמורים

לבטל אותו. עומס המס הזה כנראה לא מספיק לתת מענה לכל הדברים שדיברנו עליהם

מבחינת ההשקעה היחסית הדרושה.

כל עם ישראל מחויב לעשות את המאמץ לקלוט. לא יכול להיות שרשויות מקומיות

יסבלו בגלל שלא מתקצבים בצורה מלאה, למשל, רשות מקומית שקלטה 5,000 עולים.

יש ויכוח בין הרשויות המקומיות ובין ממשלת ישראל על ההשקעה בעולים; רשויות

מקומיות מעריכות שזה כ-80 שקל ליום ומשרד האוצר מדבר על 11-10 שקלים. ההבדלים

ענקיים.

י י בא-גד;

זה 2,400 לחודש.

שר הכלכלה ש' שטרית;

תחשוב על העומס בחינוך, על העומס בשירותי הרווחה - אם יש ילד מפגר, אם יש

קשישים שצריכים טיפול; תחשוב על העומס המוניציפלי.
היו"ר עי זיסמן
למשל, העומס בירושלים גדול, בגלל הרכב העלייה. רוב העולים מבוגרים,

קשישים, ואפשר להגיד - נזקקים למיניהם. אין עולים צעירים.
שר הכלכלה ש' שטרית
אין תעסוקה אז נזקקים לשירותים, מסתמכים על סל הקליטה וכו'.

יש פה שאלה משמעותית. בדרך כלל היא נפתרת על ידי זה שבאים מים עד נפש,

ויש גרעון גדול, ואז ראשי הערים באים לאוהל, יושבים פה שלושה ימים. כשהיינו

באופוזיציה ביקרנו אצלם, וגם כשאנחנו בקואליציה אנחנו באים.

י י בא-גד;

בקואליציה תדאגו שהם לא יצטרכו לשבת.
שר הכלכלה ש' שטרית
אנחנו משתדלים מאוד לעשות את הדברים. כשיש דברים קיימים צריך לחפש מה

אפשר להשלים ולתקן.

בעניין דו"ח הביטוח הלאומי, שהתפרסם לפני שבועיים. יש בו כל מיני מקרים.

אבל יש ההיבט של מימד העלייה - העולים עניים. זה טבעי, כי מהגרים תמיד

מקבלים הכנסה נמוכה יותר בשלבים הראשונים, עד שהם מתאקלמים, אבל ההיקף - חלקם

בין העניים הוא כפול מחלקם באוכלוסייה. צריך לקחת את זה כנתון. וצריך לקחת

כנתון שהעומס של השירותים שניתנים להם בכל התחומים איננו עומס שנלקח בחשבון

באופן מלא; אם היה גידול בהוצאות החברתיות של מדינת ישראל, הוא בעיקר בגלל

העלייה.



אם אנחנו מתמודדים בשאלות החברותיות האלח, אנחנו צריכים לדעת בראש

ובראשונה שאם נחזיר קצבאות חילד הראשון והשני, מובן מאליו שהעולים ייהנו. אם

אנחנו מדברים על עדכון קצבאות זקנה, בגלל השחיקה בשכר, אם אנחנו מדברים על

מתן דחיפה רצינית לנושא התעסוקה - העולים יהיו הגורם הראשי שייהנה.

בנושא של החזרת קצבאות הילדים יש התקדמות. יש ועדה שהממשלה החליטה על

הקמתה בדיוני התקציב, לצורך בדיקת החלופות להחזרת הקצבאות. בהחלטת הממשלה

מדובר על 1 בינואר 1994 - וזה רחוק מדי. בינתיים היתה הודעה של שר האוצר שהוא

בעד החזרת הקצבאות במהלך השנה. אני מקווה שבמאמץ משותף הקצבאות יוחזרו מוקדם

יותר.
היו"ר עי זיסמן
נקבל היום החלטה להצטרף למאמץ הזה.
שר הכלכלה ש' שטרית
לאור נתוני דו"ח הביטוח הלאומי, שמלמדים שהקבוצה של העולים נמצאת באופן

משמעותי בתוך אוכלוסיית העוני, יש מקום שאתם, ועדת העלייה והקליטה, תדגישו את

הנקודה הזאת.

אני רוצה לציין שבדו"ח הביטוח הלאומי לא כלול המגזר הכפרי - המושבים,

הקיבוצים, וגם את המגזר הערבי. זאת אומרת שממדי העוני הם בעצם יותר חמורים ממה

שזה נראה.

דרך אגב, מבחינת המאזן הכספי של הביטוח הלאומי, קצבאות הילדים יש להם

איזה עודף של כ-500 מיליון. ניתן להגיע להחזרת קצבאות הילדים בטכניקות שלא

יחייבו הוצאה כספית. יש כמה אלטרנטיבות להחזרת הקצבאות - אחת היא להחזיר הכל

ממקורות ממשלתיים - זה 600 מיליון שקל לשנה; יש אלטרנטיבה של מיסוי - אז כולם

מפסידים קצת, כולל אלה שכרגע לא הפסידו, כדי שכולם יקבלו. כולם ישלמו לפי המס,

השולי. ויש אלטרנטיבת ביניים. הקטנת הסכומים, או קיצוץ נקודות הזיכוי, או

שילוב של מיסוי ונקודות הזיכוי - אחת האלטרנטיבות, ובלבד שנחזיר את הקצבאות.

עכשיו הרבה משפחות למעשה לא מממשות את נקודות הקצבה שלהן. 35,000 משפחות,

שזכאיות גם לפי ההסדר הנוכחי, לא מממשות, כי זה הולך דרך המעסיק.

בקשר לירושלים. בירושלים %30 מהמשפחות עניות. הממוצע הארצי הוא15%-14%

ירושלים היא ענייה. אחת הדרכים לפתרון היא לעשות השקעות, להביא לכאן תעשייה.
היו"ר עי זיסמן
לשנות את סדרי העדיפויות של ממשלת ישראל, שאתה נמנה עליה, גם לגבי

ירושלים.

י י בא-גד;

אבל לא על חשבון יהודה ושומרון.
היו"ר עי זיסמן
עדיפות עליונה לירושלים. אם יישאר משהו - נראה. שם לא נשקפת סכנה לרובע

היהודי בתוך ההתנחלויות.



י' בא-גד;

בתוך ההתנחלות לא. אבל מסביב לזה, אתה יודע מה קורה.

היו"ר עי זיסמן;

פה נשקפת סכנה בתוך. זה ההבדל. אבל פה אנחנו מפלגה אחת, וכל מה שהשר

שטרית מציע, הוא מציע לכלל ישראל.

שר הכלכלה ש' שטרית;

אני רוצה להזכיר פרוייקט אחד שיזמתי בתוך הרבה פרוייקטים שמשרדים שונים

יזמו, שמיועד גם לעסוק בעולים צעירים - פרוייקט התעסוקה לצעירים. הוא אמור

לכלול חיילים משוחררים ועולים צעירים עד גיל 24. המבנה של הפרוייקט הוא כזה -

כל חייל משוחרר יעבור מבחן התאמה לצורך תעסוקה, כולל ראיון, על חשבון המדינה,

ובמקביל הסקטור העסקי יכין מאגר של עבודות שיכולות להתאים לחיילים משוחררים.

בתשעה חודשים של הפרוייקט הזה יבואו שני שלישים מהתשלום מהמדינה - בעיקר מקרן

האבטלה - ושליש על חשבון המעסיקים. בתוך התקופה הזאת תהיה אפשרות לעשות קורסים

להכשרה מקצועית, או לפני התחלה של העבודה או בזמן העבודה, או חלק לפני וחלק

בזמן. ואותה טכניקה נפעיל גם על עולים עד גיל k2.

היתרונות של הפרוייקט הזה הם שאנשים לא ייכנסו למעגל של מובטלים מייד

כשהם משתחררים ומתרגלים לקבל כסף ולשבת על הברזלים. זו לא תרבות טובה. במקום

שהם ייכנסו לתרבות מהסוג הזה אנחנו נותנים להם את האפשרות - קודם כל להגיד מה

הם מעוני י נים. זכינו בתמיכה מקיר אל קיר של כל הארגונים הכלכליים - תעשיינים,

וסוחרים ורואי חשבון וסוכני ביטוח ועורכי דין ובעלי מלאכה - כל הסקטורים

שהשתתפו בכל הישיבות כשבדקנו את הפרוייקטים האלה. התחלנו בהשיבה על פרוייקט בן

שלושה חודשים ומתחנו לתשעה חודשים, כי אמרו לנו: בשלושה חודשים אפילו לא

יספיקו ללמוד את העניין, ולא כדאי לנו. אחר כך היתה בעיה איך מעסיקים את

האנשים האלה, איך נחזיק אותם תקופה, ומה יקרה אחר כך. באנו בדברים עם

ההסתדרות. היא מוכנה שההעסקה תהיה באמצעות חברת תעסוקה. יש הרבה מאוד סוגיות

שנתנו להן תשובה לאחר דיון ועיבוד ולימוד לפי התגובות.

אין צורך בשינוי החוק כדי להפעיל את הפרויקט הזה. מכיוון שיש בו מרכיב של

הכשרה מקצועית, יש אפשרות להשתמש בכספים של האבטלה, של הבטחת הכנסה, לצורך

המטרות של הכשרה מקצועית ועבודה או עבודה שמשולבת עם הכשרה מקצועית.

אנשי משרד הקליטה אמרו שכאשר צעירים במוסקבה ובקייב ישמעו על פרוייקט

כזה, הם יקבלו עידוד לבוא הנה. הם יגידו: המדינה נותנת לי את האפשרות במסגרת

של תשעה חודשים גם לעשות הכשרה מקצועית וגם לעבוד. אין בזה שום ניפוח של

השירות הציבורי.

הפרוקייט הזה מתייחס ל-20,000 אנשים. %60 מכלל החיילים המשוחררים לא

משתלבים לא בלימוד ולא בעבודה ולא בנסיעה לתיילנד. 60% מהם יושבים כאן ואין

להם סידור. ל-%60 האחוזים האלה הפרוייקט הזה יכול לתת תשובה. מספר העולים

המובטלים עד גיל k2 הוא 8,000; המספר שמתייחס לחיילים משוחררים הוא 12,000.

הפרוייקט יכול לקלוט - אם יופעל - 20,000 אנשים צעירים. לא רק שהאיש יעבוד,

יקבל הכשרה מקצועית, אלא בתום התקופה - אף אם לא ייקלט באותו עסק כעובד קבוע -

כשישאלו אותו מה הניסיון שלו, הוא יוכל להגיד: עבדתי במשרד עורכי דין ככוח

עזר; בהוצאה לפועל, בטבו; הלכתי לבתי משפט לבדוק תיקים ואני מכיר את העניינים.



אז הוא יוכל למצוא עבודה בעסק כלשהו שקשור בעולם הזה. מישהי תגיד: למדתי

חודשיים קורס להדפסה של מאזנים במשרד רואי חשבון ועבדתי במשרד רואי חשבון; אחר

יגיד שעבד תשעה חודשים במשרד פרסום. זה נותן- להם את ההזדמנות והסיכוי לקבל

עבודה הרבה יותר מאשר לשבת על הברזלים ולקבל דמי אבטלה.

יש פה גם ערך ענייני כלכלי של השקעה בהון אנושי, שהופכת את האנשים האלה

לאנשים עם סיפוק - הם עבדו, קיבלו הכשרה בתחום מסוים, יוצאים עם תעודה כלשהי;

הכל בתיאום עם הגופים הרלוונטיים כדי לשפר את הסיכויים שלהם.

יי בא-גד;

איפה הם יעבדו?
שר הכלכלה ש' שטרית
במקומות עבודה בסקטור הפרטי.

יי בא-גד;

למה היום הם לא עובדים שם?

שר הכלכלה ש' שטרית;

מכיוון שהיום אין ביקוש להעסיק אותם. שני שלישים הממשלה תשלם.
י י בא"גד
במקום דמי אבטלה.
חי פורת
הכסף ילך למעסיק או לאדם?
שר הכלכלה שי שטרית
האיש יועסק על ידי חברת תעסוקה. היא תשלם לו. היא תקבל מהמעסיק שליש

ומהמדינה שני שלישים.
חי פורת
איך תעמוד בהתמודדות מול זה שיאמר: אני, שלא עברתי דרך הפרוייקט הזה, אני

מקבל משכורת נמוכה, ומי שבא חדש מקבל משכורת יותר גבוהה ממני, מפני שהוא מקבל

שני שליש מהאבטלה. למה אני לא אקבל?
שר הכלכלה שי שטרית
אנחנו מדברים על פרוייקט שצריך להגיע לשכר מינימום פלוס ההוצאות

החברתיות.



חי פווית;

יותר מהמשכורת שמשולמת היום?
שר הכלכלה ש' שטרית
לא. אותה משכורת. בפרוייקט הזה, ששהוא גם עושה הכשרה מקצועית, הוא לא י

יהיה עובד מלא רגיל. אם הוא ישתלב במפעל תעשייתי או בבית מסחר או בעסקים

קטנים, ברור שעובד קבוע יקבל יותר ממנו. זאת ההנחה שלי. הוא יהיה בחזקת מתמחה.

מטבע הדברים השכר שלו יהיה קצת יותר נמוך מהשכר שאחרים מקבלים.
חי פורת
לאיזה שכר אתה רוצה להגיע?

שר הכלכלה ש' שטרית;

לשכר מינימום. היום - כ-1,300.
חי פורת
זה לא פיתוי. היום הוא מקבל כמעט 1,100 דמי אבטלה.

שר הכלכלה שי שטרית;

החייל המשוחרר מקבל במשך שלושה חודשים 1,024 שקלים. אני נותן לו פרוייקט

של תשעה חודשים; אני נותן לו הדרכה איפה הוא יכול למצוא עבודה, שכוללת גם

הכשרה מקצועית; אני נותן לו כלי עבודה, ואני גם נותן לו את האפשרות לעשות את

זה על בסיס ענייני; אני עושה לו מבחן שעולה 500 שקל - אנחנו נשיג אותו בפחות,

אבל אם הוא ילך באופן פרטי הוא יצטרך לשלם 500 שקל; ועושים לו גם ראיון

תעסוקתי; מתחשבים גם ברצון שלו וגם ביכולת שלו. הגישה כולה אומרת; לא זורקים

אותך סתם, נותנים לך רשימה של 30-20 עיסוקים אפשריים. אתה אומר; אני מעדיף את

זה ואת זה. מול זה בונים מאגר של משרות של כל מיני גופים שמעוניינים. ויש

התעניינות. יש רצון להיות הלק מהניסיון לפתור את האתגר הלאומי הזה שנקרא

אבטלה.

י י בא-גד;

למה לא לבטל כליל את דמי האבטלה ולהגיד למעביד; אם אתה תעסיק, אני נותן

לך את דמי האבטלה?

שר הכלכלה ש' שטרית;

בישעיהו,פרק נייח, נאמר; ייהלוא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית, כי

תראה ערום וכיסיתו ומבשרך לא תתעלם". ואת זה אנחנו אומרים ביום כיפור, שבו

אנחנו מבקשים מחילה וסליחה. הקונצפציה הזאת אומרת שיש אחריות חברתית. יש

אחריות חברתית בכל מיני דרכים; אחת מהן - על בסיס של מערכת ביטוחית. כשאדם

יכול הוא משלם; כשהוא בעמדת חולשה הקופה כללית משלמת לו. זה נכון אם אדם נפגע

בעבודה, זה נכון בביטוח פרטי אם פוגעים לאדם במכונית, או שהוא פוגע, מתוך

רשלנות, והוא רוצה כיסוי, וזה נכון גם לגבי מערכת הביטחון החברתית. מערכת

הביטחון החברתית זה סוג של ביטוח חברתי, שגלום בו הרעיון של אחריות חברתית.



באבטלה יש מערכת ביטוחית. מניחים שתמיד יש אבטלה חיכוכית - אם עזבת מקום שלא

יכול יותר להחזיק כך וכך עובדים, הוא מפטר אותך בגלל שהוא לא רוצה להיות בלתי

יעיל, ואז עוברת תקופה מסוימת עד שאתה מוצא מקום חדש. אם אני מבטל את דמי

האבטלה, אני מבטל את האלמנט הביטוחי.

י' בא-גד;

אבל אתה נותן אותו למעסיק.

שר הכלכלה ש' שטרית;

אבל אני לא יכול לתת סתם למעסיק. בדרך כלל, כדי להפעיל את השוק נכון, אתה

צריך שהאדם ימצא את העבודה הכי מתאימה לו, גם מבחינת המחיר שהיא יכולה להעסיק

אותו. אם אתה באופן אוטומטי נותן רק למעסיקים, אתה לא נותן לשוק לפעול כדי

להתנאים ולשדך נכון בין העובד למעביד. הטכניקה הזאת קשה, אבל תשלום עבור הכשרה

מקצועית לא נחשב אף פעם לדבר מבוזבז, כי זו השקעה בהון אנושי.
חי פורת
ברגע שאתה נותן סתם עבור תעסוקה, אתה יוצר פער ואפליה בין אלה שכבר היו

מועסקים עד כה, שקיבלו משכורת יותר נמוכה, לבין זה שאתה מוסיף לו דמי אבטלה.
ואז כל אלה יאמרו
מדוע אנחנו לא נקבל גם כן דמי אבטלה? ועד מתי תיתן לו? אתה

יוצר שאלות שאתה לא יכול להתמודד איתן.

י י בא-גד;

דמי האבטלה השחיתו את העם. כל הבלופים שהולכים עם דמי האבטלה. השר מעלה

פתרון מצוין.

היו"ר עי זיסמן;

באי זה שלב זה נמצא?

שר הכלכלה ש' שטרית;

זה תלוי ועומד בפני ועדת השרים לתעסוקה, שמתכנסת בקצב איטי מדי לטעמי,

ולדעתי הוא לא פועלת מתוך תחושת הדחיפות שהיתה צריכה לפעול בה לאור נתוני

האבטלה.
חי פורת
מה ההיבט הכספי?
שר הכלכלה ש' שטרית
150 מיליון. מעבר לכספי האבטלה. זה כולל את האלמנט של ההוצאה שכרוכה

בעריכת המבחנים ותראיונות התעסוקתי ים - זה סכום די נכבד, וגם אותו קטע של

השלמת ההוצאה כדי להגיע לסכומים שאנחנו מדברים עליהם. בתקציב יש כמה מקומות

שלא נוצלו בהם חלק מהתקציבים. למשל, בחוק גדליה גל, לא מוצו כל הסכומים. נשארו

שם איזה מאה מיליון. זה אותו חוק שמדבר על עובדים נוספים בתעשייה, המגזר

היצרני, שמקבלים חלק יחסי של התשלום - גם כן שליש - על כל עובד נוסף. גם פה



אנחנו מדברים על עובדים נוספים. יהיה קריטריון שיתנו רק למעסיק שיוסיף על

העובדים שלו, וזה יהיה לפי המבחן של הממוצע של תשעת החודשים הקודמים. לא ניתן

למישהו לנצל לרעה את הפרוייקט הזה.

גם ביטוה אבטלה, כמו כל מוסד, ניתן לניצול לרעה. אם תיתן לאדם לקבל

תשלום כדי להבטיח לעצמו ייצוג משפטי בבתי המשפט, יכול להיות שגם כן יהיה ניצול

לרעה. לא כל דבר צריך לפסול רק משום שיש בו ניצול לרעה. המערכות צריכות לאכוף

את החוקים. אם יש עבודה מתאימה - לחייב לעבוד. אנשים רבים נוח להם שהם שולחים

הזמנות, שירות התעסוקה לא נותן להם עובדים, ואז יש להם הצדקה להביא עובדי

שטחים, למשל. יש לנו בעיה שלא אוכפים עבודה מתאימה עד גיל 35. הרי יש דרישה

שכל עובד עד 35 חייב לקבל כל עבודה. אלה היו תיקונים שאני התנגדתי לחם; "חלוא

פרוס לרעב לחמך" זו האחריות החברתית. זו הבטחת חכנסה בלשון ימינו - אין אדם

שאנחנו יכולים להרשות שיישאר רעב. זה לא ביטוח אבטלה, זו הבטחת הכנסה. אז זה

שימוש לרעה? אנחנו לא רוצים אנשים רעבים. לא ניתן משכנתא למי שהוא מסכן? גם

בלי ערבים.
חי פורת
'יפשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות".
שר הכלכלה ש' שטרית
אבל אם אין נבלה לפשוט?

י' בא-גד;

אם יש ולא רוצים?
שר הכלכלה ש' שטרית
אז יש לך סעיף - תאכוף אותו. עד גיל 35.

הנחתי לפניכם מסמך בנושא התכנית לפיתוח חברתי, אבל אני רוצה שנקיים עליו

דיון מפורט בנוכחות נציגי הסוכנות - המחלקה החדשח של פיתוח והתחדשות, שחיא

השותפה של הממשלה בעניין הזה. התכנית לפיתוח חברתי אמורה לפעול במתכונת של

מעורבות של יהדות התפוצות על פי התקדים שהיה בשיקום שכונות, אבל התוכן שונה'.
התכנית מורכבת משלושה דברים
1. פרוייקטים חברתיים: ללמד יזמות לתלמידי תיכון;

לפתח פיתוח דמוקרטי-עירוני באזורי חארץ השונים; לתת קורסים באזרחות פעילח -

בקטע הצרכני, בקטע היזמ', בקטע הדמוקרטי, בקטע הוולונטרי. זה חלק ראשון -

פרוייקטים חברתיים רגילים בתחום החינוך, בתחום הרווחה וכיוצא בזה.

2. הפעלה של מרכזים לפיתוח עסקים קטנים ובינוניים. אני רואה בזה מוקד

חשוב לפתרון בעיית התעסוקה. למרכזים האלה יש יכולת להוציא את המקסימום

מהאנשים. להוציא מעצמם אנרגיות, כשרונות והזדמנויות, שבדרכים הרגילות לא

יוצרים. יש יכולת למרכזים האלה לתת הדרכות איך לנהל עסק, לעזור לאדם להגיש

תכנית עסקית כדי לקבל הלוואות מהגורמים השונים. המרכזים האלה אמורים גם לעשות

בדיקת כדאיות כלכלית של כל מיני הצעות ולהגיד להם: אל תלכו על זח, זה לא כדאי

- וגם זה חשוב.
היו"ר עי זיסמן
מי יפעיל את המרכזים האלה?
שר הכלכלה ש' שטרית
המרכזים האלה כבר פועלים בכל הארץ. יש כ-16, והלוואי שירבו. הם נקראים

מט"י - מרכזים לטיפוח יזמות. בירושלים מרכז לפיתוח עסקים של אורי שרף.

חי פורת;

מטעם מי זה?
שר הכלכלה ש' שטרית
זח משולב. בירושלים זה עיריית ירושלים והסוכנות. בכרמיאל - עם הסוכנות,

בשער הנגב עם הג'וינט. בתל אביב גילרמן פלוס העירייה.

חי פורת;

חם נותנים גם הלוואות?

שר הכלכלה ש' שטרית;

כן. הסכום שעומד לרשות ההלוואות - רק בשבוע שעבר אישרנו - 200 מיליון,

של ממשלת ישראל, במקום 100. ואני מציע שזה יהיה 500 מיליון.

הצענו סדרח ארוכה של תיקונים. יש שם כל מיני מבחנים לגבי מספר העובדים,

שצריך להגדיל אותם. לגבי ההון העצמי צריך לשנות קצת. לגבי הקריטריון הנוסף של

השקעות קודמות, אם זה ייחשב בהון העצמי או לא - אני מציע שזה כן ייחשב בהון

העצמי. יש סדרה של קריטריונים שאני מציע לתקן. בקריטריון של אישור ההלוואות

בממשלה - - -

חי פורת;

משרד המסחר והתעשייה?

שר הכלכלה ש' שטרית;

כן. נותנים את זה לבנק והבנק מפעיל את זה. משרד הכלכלה פה הוא הגורם

המתאם בין כל הפעילויות בכל המשרדים בכל הנוגע לדחיפה של המרכזים לפיתוח

עסקים. הכסף שמגויס מיהדות התפוצות, מה שאני הצעתי, שהוא יתמקד בקטע של פיתוח

העסקים. כל הדברים האחרים שאמרנו - הדרכה וכדאיות, והכנת חומר ומעקב וחונכות -

שם צריך לבוא הכסף. ההלוואות צריכות לבוא מהמדינה. כבר חיום ההלוואות שהמדינה

נותנת יותר טובות מאשר כמה וכמה קרנות הלוואות שמט"י נותנים. זה כמו P.C. שכל

פעם יוצא חדש, והקודם כבר ישן. אחת הבעיות זה לא לבדוק כשזה מוצע. כשהעניין

עלה בוועדת השרים לענייני כלכלה, הם אמרו; הקרן מוצתה. אמרתי; אולי תתנו לי

ניתוח של הבקשות שנדחו? מסתבר שנדחו %62 של הבקשות. צריך לתקן את הקריטריונים,

כדי שיותר בקשות ייענו. אני מעריך שעם התיקון צריך להגדיל את זה ל-500 מיליון,

ולחשוב על זח גרנדיוזי. ו-500 זה לא הרבה.
היו"ר עי ז יסמן
מאיפה יבוא ההפרש של 300 מיליון?

שר הכלכלה ש' שטרית;

למשל, מהערבות שהאמריקאים נותנים. זה כסף של מונן אשראי שיחזור. שיעור

חוסר ההחזר הוא נמוך - %10. ישלמו פרמיית סיכון, ואז יותר אנשים יקבלו

הלוואות. לצורך שעבוד הבטוחות, יש גם שאלה כמה הבנקים רוצים. הם לוקחים את כל

הנכסים כשעבוד. גם שם צריך להקל מעט. אם עושים את כל התיקונים שאני מציע - מחר

זה יבוא לדיון בוועדת השרים לענייני כלכלה - אזי נוכל לציין לעצמנו בשנה הבאה

הרבה יותר מקומות עבודה.
חי פורת
רק שהמנגנון שנדרש לצורך העניין לא יבלע את חצי התקציב.

שר הכלכלה ש' שטרית;

שום מנגנון. המרכזים האלה אמורים לפעול על בסיס מינימלי ביותר. צריך

להיות מרכז לפיתוח עסקים אזורי - נניח, לכל המועצות האזוריות בגליל צריך להיות

בקרית שמונה מרכז אחד; צריך להיות עוד אחד למועצות אזוריות אחרות ובזה גומרים

עניין. והאיש יעודכן online במחשב ויוכל לעשות דילוגים ולקבל את כל הבקשות

והפניות מכל הגופים. יש גם יחידות כלכליות ברשויות המקרמיות השונות, במקומות

קטנים, אז יתחברו ביחד כמה רשויות, ויתנו דחיפה לעניין הזה.

בניגוד לשיקום שכונות, ששם התשתית היתה של נציגי ציבור שאינם אנשי עסקים,

אני מציע שנציגי הציבור שיפעילו את המערכות האלה חייבים להיות אנשי עסקים. אז

אתה מקטין את העלויות של הפעלת המרכזים האלה.

דבר שלישי הוא חיזוק חוליות הקישור הכלכליות בינינו ובין הקהילות

היהודיות ברחבי העולם. קוראים לזה networking , project independence - כל מיני

שמות, ואת זה אנחנו רוצים לחזק. כשהם באים לארץ בכל מיני ביקורים ומשלחות, ויש

להם סדר יום, שאמור לתת להם מטענים רגשיים, במסדה, ביד ושם וכיוצא בזה,

ופגישות עם ראשי הציבור, שאמורים לתת להם הבנה פוליטית ועניינית של הסוגיות

שעומדות - שיוסיפו לסדר היום שלהם גם חלק שעוסק בכלכלה, במסחר, בהזדמנויות

העסקיות, ולפי ההרכב של האנשים שבאים אפשר להפגיש אותם עם הקבוצות הרלוונטיות.

מה אנחנו עושים בשביל לפתח עסקים? אנחנו מארגנים משלחת מהודו שתבוא הנה,

ומשלחת מפה שתיסע לשם. אני, למשל, נוסע בינואר, ואנהנו בודקים איך לקחת איתנו

אנשי עסקים.

היו"ר ע' ז יסמן;

מיטראן מגיע מחר עם 250 איש - תעשיינים, סוהרים.

שר הכלכלה ש' שטרית;

אם האנשים האלה בלאו הכי מגיעים לארץ, ויש להם תכנית הרצאות - שיתחילו

להיפגש עם אנשי עסקים.



אני רואה את זה כדבר קריטי, לשלב את הסקטור העסקי שלנו במערכת הזאת. לשם

כך הוקמה מסגרת הוץ-ממשלתית שתהיה מערכת הגג שתכלול גם גורמים בתפוצות, גס

גורמים ממשלתיים, גם ג'וינט, סוכנות וכו', וגם את הסקטור העסקי בארץ. בשיטה

הזאת אנחנו יכולים לתת דהיפה לפיתוה העסקים.

אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מלא גם של ראשי הסוכנות בארץ - שמהה דיניץ, משה

נתיב, מנהלת המהלקה ההדשה, רונית דולב. אנחנו זוכים לתמיכה מלאה של מנהיגי

היהדות בכל אתר ואתר. היה כאן חבר הנאמנים של הסוכנות, היתה כאן עצרת הסוכנות

- הופענו, דיברנו, וסיכמנו שיהיה שיתוף פעולה מלא, עד כדי מיזוג גופים

משותפים. למשל, יש פורום הנגב, ויש המועצה הציבורית ליד הרשות לפיתוח הנגב -

החלטנו לחבר אותם. יש פורום הגליל, ויש המועצה הציבורית ליד מועצת הגליל -

החלטנו לחבר אותם. החלטנו שהרשות לפיתוח הנגב תשב בבניין של הסוכנות, יחד

איתם. החלטנו להשתמש גם במשרדים של הסוכנות בצפת, לצורך מועצת הגליל. כל

אירוע שאנחנו עושים, אנחנו עושים אותו במשותף, מתוך מאמץ לשלב ולתאם, ולא

לעשות כפל דברים.

אני מציע שנקיים עליו דיון על הפרוייקט הזה, שהוא בתחילתו, בהשתתפות

נציגי הסוכנות. אז נזמין גם את נציגי הגליל והנגב בתוך המשרד שלנו, שעוסקים

בנושא הזה, וניתן דחיפה לאזורים הפריפריאליים, שלהם רוצים לתת עדיפות בפעילות

הזאת.

בעניין חוק הערבות. כיוון שיושבים כאן שני אנשים שתמכו בהוק הערבות,

שאני יזמתי - - -
י י בא-גד
אחרים יצטרפו.

שר הכלכלה ש' שטרית;

עוד תהיה לכם הזדמנות לתקן את החוק הזה, כי צריך להשלים אותו ולקבוע שלא

צריך ערבים.
י י בא-גד
מה תעשה בלי ערבים? הוא יקח הלוואה ולא יחזיר.
שר הכלכלה ש' שטרית
חשוב להגיד את זה כאן, דווקא בוועדה שעוסקת בנושא של עולים - צריכה להיות

מערכת כלכלית אלטרנטיבית לפתור את הבעיה של קבלת משכנתא ללא ערבים. הבסיס

שהצעתי הוא פרמיית סיכון. היא באה לתת תשובה לאותם מקומות שהנכס לא יספיק כדי

להחזיר את ההלוואה, משום שזה אזור פריפריאלי, או ירד המחיר וכיוצא בזה. הבנקים

לא מוכנים לשתף פעולה בעניין הזה, אף על פי שאין מקום בעולם שדורש גם ערבים

וגם משכנתא. מה שלא יגידו הבנקים שהרגילו אותנו לשיטת שעבוד כזאת, וכפו את זה

עלינו בתמיכת ממשלות ישראל בעבר - עובדתית, אין מדינה בעולם שיש גם משכתנא וגם

ערבים. צריך להפסיק את ההסדר הזה. צריך לקבוע שאדם יכול לקבל משכנתא בלי

ערבים. במקרה כזה אפשר לחשב פרמיית סיכון קטנה. למקרה שהנכס יירד בערכו,

למקרים כאלה ואחרים של פשיטת רגל, שתהיה אפשרות לעוד "שלייקעס". זה לא דרוש,

אבל מילא. זה הפתרון. הסעיף הספציפי הזה לא עבר בהצבעות, ולכן צריך לשלוף אותו

ולהריץ אותו, ולהציע את השלמתו.



אני פונה אליכם ליזום את העניין הזה. במסלולים הממשלתיים טיפלתי בזה

במסגרת ועדת המשכנתאות שהוקמה ביוזמתי בדיוני התקציב. היא אמורה לעסוק בסדרת

דברים, כולל הנושא של ביטול דרישת הערבים. אבל זה מספיק מוצדק כדי שאתם תפעלו

במקביל.

יש עוד נושא אחד בעניין זה שנוגע לעולם היהודי. קיבלנו פנייה מראשי

הפדרציה הציונית היהודית, כי הם חותמים על ערבות, כפדרציה, כדי שהעולים יקבלו

הלוואות. יש סכום של 2,000 דולר, שהם מקבלים כנגד ערבות משנית; יש שני ערבים

שהעולה מביא, ומעל שני הערבים יש הערבות של הפדרציה. הם פנו אלי בעקבות זה

שאני יוזם החוק, ככי נוצרה בעיה מסוימת כתוצאה מהפעלת החוק. מכיוון שהם ערבים

נוספים נוצר איזה שינוי בתוצאה של ההסכם, כתוצאה מהחוק. לא אכנס לפרטים כרגע,

אני מציע שבפגישה הבאה שנקיים אכין לכם נייר מסודר. אני רוצה להתייעץ איתכם

איך לפתור את זה. מכיוון שזה נושא שקשור בעולם היהודי, וזה התחום של הוועדה

הזאת.

היו"ר עי זיסמן;

יש כמה ארגוני עולים שבבקשות שלהם בכתב אלינו בכל מיני דברים הכניסו את

הנושא של חוק הערבות.
שר הכלכלה ש' שטרית
אני מציע שאת הישיבה הבאה נעשה על חוק הערבות, כולל הביטול של הערבים,

וכולל הבקשה של הפדרציות - ואז נזמין גם את הנציגים שלהם שיסבירו את העניין;

ובאותה ישיבה גם נדון בנושא של הפיתוח החברתי בצורה יותר מפורטת.
חי פורת
הרבה זמן אני מייגע את מוחי בשאלה איך מוצאים את הדרך לחיבור חלק מדמי

האבטלה עם האפשרות להכניס אנשים באופן פרודוקטיבי לתעסוקה. אני חושב שהתיאור

הזה שהוצע פה, גם באמצעות המבנה הזה, הוא רעיון יוצא מן הכלל. צריך היום -

ויפה שעה אחת קודם - להריץ אותו. מכל הבחינות. מצד אחד אנחנו מכירים את דמי

האבטלה המשחיתים. עם כל הפסוקים היקרים סביב עניים מרודים, אנחנו יודעים כיצד

דמי האבטלה משחיתים. מצד שני, יש מציאות, שבה הרבה מאוד מקומות תעסוקה נשארים

לא מאוישים או מחוסר חכשרה מקצועית או מחוסר נכונות לעבוד.

מה שנוגע לנושא של חיילים משוחררים. אמנם זה שולי לעניין ועדת העלייה

והקליטה, אף על פי שיש לנו גם כאלה, במיוחד הם נמצאים במצוקה. החייל מסיים את

השירות הצבאי, והוא אובד לך. כמובן שהוא נמצא אחר כך במסגרת האבטלה בעיירת

הפיתוח, או שאתה מוצא אותו אחרי חצי שנה כשהוא חוזר מהמזרח הרחוק, אבל הוא לא

תחת ידך, ואז הדברים הרבה יותר דיפוזיים. אולי יש אפשרות לעשות את הפרוייקט

הזה במשולב עם חודשי השירות האחרונים בצה"ל.
שר הכלכלה ש' שטרית
יש על זה דיון עם אכ"א.



חי פורת;

יכול להיות שאפשר לתת לו שלושה הודשי חופשה, אם הוא רוצה; לא מייד לרוץ.

יכול להיות שחלק מהבחינות הפסיכוטכניות ניתן לעשות אותן עוד בשלב שהוא נמצא

בשירות צבאי, באיזושהי מסגרת. הצבא צריך לעודד את הדבר הזה. אז החוק הזה יכול

להתחבר עם כל הנושא של חוק חיילים משוחררים.

לא פחות מאשר בתחום התעשייה הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בתחום

החקלאות. אנחנו נמצאים היום בחקלאות במציאות נוראה - מצד אחד, אתה מוצא פועלים

חקלאיים ערבים, לא רק בעבודות שחורות של קטיף ושל עיסוקי ידיים, גם על

הטרקטורים, גם על הכלים היותר מורכבים מבחינה חקלאית, אפילו בקיבוצים, קל

וחומר במושבים. חקלאות היום דורשת התמחות. אם היתה אפשרות באיזושהי צורה של

חונכות, אפילו של המשק החקלאי, בוודאי במסגרות של קיבוצים, לחבר את הדברים

האלה, על פי אותו פרינציפ, אני חושב שהיינו מיטיבים הטבה מרובה עם המציאות

החקלאית שלנו. הרי הסיפור על התענכים היה מזעזע - מצד אחד אנשים מכירים

בעובדה שמבחינה ביטחונית אנחנו נמצאים במצב נורא; מצד שני הם אומרים: אין לנו

ברירה, אין לנו פועלים, באמת הפער של המחיר הנמוך שניתן לחקלאי לא מאשפר את

ההשתלבות. את הרעיון שמוצע כאן צריך לראות גם במימד של החקלאות.
ג' מנדלר
אחד הדברים שכבר יזמנו בוועד הפועל, ואנחנו רצים עם זה קדימה, הוא בנושא

של קואופרציות. כבר התחלנו בזה לפני שנה, בקבוצות קטנות של עולים חדשים בנות

8-7, שעברו השתלמויות בבניין - רצפים וטי יחים. גיבשנו אותם יחד, ונתנו להם

סיוע של עורך דין, של ייעוץ כלכלי. הבאנו אותם לדרך כלשהי, שיהיה להם יותר קל

להתחיל יחד. יש לנו הרבה דוגמאות בכל מיני דברים, כולל בתפירה. כרגע אנחנו

עושים את זה בבארותיים. בחצרות חפר אנחנו הולכים להקים מתפרה לאתיופים. כל זה

בצורה של קואופרציות.

בנושא הזה נהיה מוכנים לתת כתף - אני מדבר בשמי, אבל גם מרדכי גרובר,

יושב ראש המחלקה, ייכנס לנושא הזה, וכל מי שצריך. אני בטוח שנוכל לרוץ קדימה

עם הגופים שיתחילו בתכנית הזאת.

ר' פרוכטמן;

אני מבקש להעיר שהפרוייקט הזה קיים. הוא כבר מורץ בערך שש או שבע שנים עם

צה"ל. הפתיע אותי למצוא בחוק ההסדרים שעומדים לבטל את הקרן למניעת אבטלה,

שמימנה את כל הפרוייקט הזה. סדרי הגודל הם היום כ-600 חיילים לשנה, שעוברים את

התהליך הזה, ללא הכשרות מקצועיות. מדובר פה רק על השמה והכנה לקראת החיים

האזרחיים. נמנעת כל הפרוצדורה של המעבר דרך שירות התעסוקה, כי זה נעשה בהודשי

השירות האחרונים, וישר לעבודה באזור המגורים הקבוע. מצער לראות שלפי הצעות

האוצר עומדים לבטל את הקרן שמימנה את כל הפעילות הזאת. חבל, ניתן היה להגדיל

אותה ולהגיע ליעדים שהשר הזכיר.

שר הכלכלה ש' שטרית;

אפשר לעשות את זה דרך תקציבי ההכשרה המקצועית, שהוגדלו.



ר' פרוכטמן;

לא מדובר פח על הכשרה מקצועית, מדובר פה על הכנה לחיים האזרחיים, כאשר

הגופים העסקיים נטלו על עצמם למצוא תעסוקה לרויילים.
שר הכלכלה ש' שטרית
אתה אומר שעשיתם משהו דומה למה שאנחנו מדברים עליו, ואת זה מפסיקים?
ר' פרוכטמן
עומדים להפסיק בדיוק עכשיו.

שר הכלכלה ש' שטרית;

אני מבקש שתעביר אלינו נייר על זה.

ר' פרוכטמן;

אתמול הצגנו את הנייר הזה בוועדת הכספים.
חי פורת
למה רק 600? באופן יחסי זה מספר קטן מאוד.
ר' פרוכטמן
מאחר שהקרן התמקדה באוכלוסיות היותר חלשות, אלה האוכלוסיות שהקצו לנו.
חי פורת
צריך לבדוק את הפער בין החיילים המשוחררים האלה - ה-600 האלה - ובין כמה

חיילים משוחררים נמצאים בלשכת העבודה בחודשים הראשונים.

ר' פרוכטמן;

יש פה איזשהו נתק בין דברים שנעשים; וזה לא חייב להיות דווקא חיילים

משתחררים. מצד אחד מנסים ליצור מערכות שכבר קיימות וכבר נוסו וכבר הוכיחו את

עצמן ומצד שני עומדים לבטל אותן.
שר הכלכלה ש' שטרית
תשלח לנו את הנייר, ונטפל בעניין הזה.
גי שגיא
גם לוועדה.
שר הכלכלה ש' שטרית
ואני אעביר לכם את הנייר שלי, שמונח בפני ועדת התעסוקה, כדי שתוכלו לעיין

בו בצורה מפורטת,

קי גרוסמן;

בצדק מתייחס השר לאוכלוסיית הצעירים - גם העולים וגם חיילים משוחררים -

ומציע מענה של שילוב וניצול דמי אבטלה מצד אחד, והשתתפות של המעבידים. אבל

אנחנו חייבים לזכור בו זמנית לפחות עוד שתי אוכלוסיות חלשות, שאם לא ניתן

עליהן את הדעת במקביל לפתרון הזה, נצא מכים אותן. כוונתי לעולים בגיל 50 פלוס.

שר הכלכלה שי שטרית;

יש כאלה שכבר מדברים על גיל 45.

קי גרוסמן;

אתה צודק - 45 פלוס, עולים שאינם נקלטים במעגל העבודה משום שבין השאר

המעסיקים אינם מעוניינים בהם, ואם יוכלו להעדיף צעירים, למה לקחת את האנשים

האלה? והאנשים האלה לעתים מביאים איתם יידע וניסיון מקצועי רב. אוכלוסייה

שנייה חלשה שעלולה להיפגע אגב כך אלה משפחות חד-הוריות שיש בהן מפר-נס אחד. אם

רק נתמקד בצעירים, ונפתח תכנית עם דמי אבטלה למגזר אחד, ייצא שאלה לא זו בלבד

שהם מתקשים להיקלט במעגל העבודה, הם ייצאו נדחים עוד יותר, לכן חייבים לטפל

בו-זמנית בשלוש האוכלוסיות האלה.

חי פורת;

למה חד-הוריות לא יכולות להשתלב בפרוייקטים?
קי גרוסמן
יש בעיה לחד-הוריות להיקלט בתעסוקה. אני מדבר על משפחות שצריך לתת בהן

פתרונות לילדים, ולא תמיד הן יכולות לכסות הכל מבחינת שעות העבודה-. המעסיקים

לא ממהרים להעסיק אותם, אלא אם יש להם מומחיות מיוחדת. במצב של היצע בשוק

העבודה, המעסיק הוא בררן; הוא בוחר לעצמו את מי שנוח לו ונדחים על הסף קשישים,

בדרך כלל, או אנשים מבוגרים, ומשפחות חד-הוריות, בדרך כלל נשים, אחד המשברים

הגדולים - ויש לנו על זה מספיק נתונים - הוא לגבי תעסוקת נשים. במיוחד כשהן גם

מטופלות בילדים.

עי מאור;

אני מזדהה עם השר שטרית בהרבה דברים, גם בתפיסה החברתית והחינוכית,

ובוודאי במה שנוגע לעולים. באתי להביע את התמיכה הגדולה מאוד בכל אלה שנאבקים

על הנושא של יצירת מקורות תעסוקה. בחודשיים הקרובים זה המאבק העיקרי שכולנו

צריכים לעסוק בו. זה נכון. לגבי עולים, זה נכון לגבי נשים - שמחתי שהעלו את

נושא הנשים, נושא המשפחות החד-הוריות, ואנחנו מכירים את הבעיה בקרב העולות. זה

נכון לגבי החברה הישראלית כולה.



העיקר הוא מאבק על תקציב הפיתוח. אני כחברת כנסת, ובוודאי בוועדת העלייה

והקליטה, וגם בוועדות אחרות, לא רוצה לומר: ישחקו הנערים לפנינו, לא רוצה

שיריבו במשיכת שמיכה להעביר מתקציב לתקציב. מוכרחים להגדיל את התקציב. אם לא

על ידי הגדלת הגרעון - על ידי הגדלת תקציב פיתוח. אנחנו רוצים תקציב פיתוח

לכל הפרוייקטים שיקלטו עולים וחיילים ונשים בעבודה.

לעניין החלמאות הזאת, שיש כבר פרוייקטים יפים והורסים אותם. אמנם, ממשלה

חדשה אבל לא "עולם ישן עדי היסוד נחריבה". מה שטוב, מה שקיים, לטפה להשקות,

ועל זה לצרף דברים חדשים. זה הכיוון.

שר הכלכלה ש' שטרית;

אחת הסיבות שהלכנו על פרוייקט התעסוקה הזה, היא שהמגוון שהוא מציע מתאים

גם לנשים. מספר המובטלים הוא פי שניים בקרב נשים - 16% לעומת %8 אצל גברים; אז

הממוצע יורד ל-%11 או קצת פחות מזה.

רשמתי חקלאות לפי הערת חנן פורת. אני רוצה לבדוק את זה. יש אצלי פרוייקט

שנקרא "ארכיאולוגיה", עם מעטפה כפולה - מעטפה ראשונה של פיתוח האתר, כאתר

ארכיאולוגי, אבל מעטפה שנייה היא שהוא יהפוך להיות תשתית לבניית עסקים.
ח' פורת
נושא חינוך והוראה נמצא אצלך?
שר הכלכלה ש' שטרית
גם חינוך. כל דבר שיכול להפעיל את העסק. האנשים הצעירים האלה פחות

מתאימים. אולי הקבוצה בני 45 ומעלה יתאימו יותר לחינוך והוראה.
היו"ר עי זיסמן
את הסיכום בעקבות דבריו של השר שטרית אחלק לשלושה חלקים. 1. הוא הדגיש

מאוד את המצב הכלכלי והחברתי הירוד של העולים החדשים ואת משקלם בעוני בחברה

הישראלית. אנחנו תובעים מממשלת ישראל להבטיח תנאים כלכליים וחברתיים נאותים

לקליטת העלייה בישראל. היא צריכה להקטין באופן הדרגתי ובשלבים את המצב הזה

שקיים, וכל מה שכרוך בזה.

2. השר שטרית הביא לפנינו הצעות שעדיין לא אושרו, והן זקוקות לתימוכין

פרלמנטריים ציבוריים. אמנם יש רגישות ויש פתיחות ורוצים לקבל החלטות, אבל בלי

תימוכין זה לא ילך. אני מציע לקבל החלטה שאנחנו תומכים בהצעות הקונקרטיות

המפורטות שהוא הביא לפנינו.
חי פורת
מתי זה אמור להגיע לממשלה?
שר הכלכלה ש' שטרית
הישיבה האחרונה היתה בשבוע שעבר. הישיבה הבאה נקבעה ב-8 בדצמבר. לכן

הערתי שאני לא מרוצה מהקצב.

היו"ר עי זיסמן;

3. אנחנו מחזקים את ידיו בכלל, ובנושאים האלה במיוחד, ואנחנו גם נענים

להצעה לקיים את תישיבה המשותפת עם ראשי הסוכנות היהודית והמחלקה ההדשה בה.

נעשה את זה בתיאום ובהקדם.

תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:35)

קוד המקור של הנתונים